Tag: סרנגה

שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, ביקר בבוקובינה, אזור בצפון רומניה. הדיפלומט היה אורח של כמה משקי בית כפריים אותנטיים, ביקר בדיר כבשים ונהנה מאירוח מיוחד, מהממליגה, מגבינות ומהתבשילים המסורתיות, בהכנתן הוא השתתף.

דוד סרנגה הצטלם כשהוא לבוש בבגדים מסורתיים מקומיים. ברומניה, הלבוש המסורתי הוא סיפור בפני עצמו: כל רקמה או בגד מייצג אזור מסוים ואפילו כפר. לפי הבגדים ניתן לדעת מאיפה אדם. המשימה הדיפלומטית הישראלית בבוקרשט הסבירה שהבגדים האלה הם בגדי חג.

השגריר ביקר גם במנזרים המפורסמים בגלל הציורים המיוחדים והמקוריים שנבנו בימי הביניים, שהם חלק מהמורשת העולמית של אונסק”ו. אלה היו מקורות השראה לצייר הישראלי ראובן רובין, השגריר הראשון של ישראל ברומניה, כך מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

יליד גלאצי (מזרח), רובין גדל בפלטיצני (צפון), לא רחוק מהמקומות הקדושים הנוצרים, אזור בו הוא ביקר רבות ולו היה השפעה על סגנון האומנות שלו.

מנזר VORONET הוא אחד המקומות הללו. חלק מהמורשת אונסק”ו, ציורי הקיר של המנזר, הם בעלי צבעים מפורסמים בעולם כולו ומייצגים סצינות מטקסטים מקראיים, עם דמויות כמו דוד, שלמה, משה, אהרון. מנזר מולדוביה, דוגמה נוספת, סיפק השראה לציור “הנמל העתיק של יפו” עליו חתום רובין, בהשפעת “נפילת קונסטנטינופול”, שצויר על קירות המנזר.

שר התרבות של רומניה, בוגדן גאורגיו, ושגריר ישראל ברומניה, דיוויד סרנגה, ביקרו במחוז סוצבה (צפון) בכמה מקומות חשובים לקהילה היהודית. שני הנכבדים השתתפו בטקס הנצחה ליהודים שגורשו מבוקובינה במהלך השואה. מכאן גורשו עשרות אלפי יהודים לטרנסניסטריה (כיום ברפובליקה של מולדובה).

זוהי אמת כואבת, לדעת כי ממשלת רומניה בראשות המרשל יון אנטונסקו הורתה בשנת 1941 על השמדת האוכלוסייה היהודית ברעב, בשיירות מוות ובגירושם לגטאות ומחנות עבודה, אמר הדיפלומט הישראלי. ב- 9 באוקטובר 1941, המגורשים הראשונים לטרנסניסטריה יצאו מתחנת סוצובה. היהודים נדחסו ברכבות משא ללא אוכל ומים. רבים מתו ממחלות, רעב וקור.

שגריר ישראל הניח זר בתחנת הרכבת סוצבה לכבוד זכרם של מאות אלפי יהודים שגורשו, עונו ונהרגו במהלך השואה ברומניה. יהודי בוקובינה תרמו משמעותית להתפתחות הכלכלית של הערים, אך גם לחיי התרבות. הם הקימו מפעלים, בתי ספר, מקדשים ובתי כנסת שהם עדות למסורות וערכים יהודיים, אמר סרנגה.

לדבריו, יהודים רבים שהיגרו לישראל היו מבוקובינה והודה לשר התרבות על תמיכתו בקידום המורשת היהודית. הדיפלומט הדגיש כי חובתנו לזכור, מכיוון שדיבור על העתיד פירושו לקבל את העבר. רק בדרך זו ניתן לבנות עולם טוב יותר המבוסס על סובלנות והבנה.

למרבה הצער, גם 80 שנה אחרי טרגדית השואה, מרשל יון אנטונסקו נתפס על ידי חלק גדול מהעם ברומני כגיבור, אם כי אין ספק באחריות שהוא נושא על הריגת יהודים. האנטישמיות נמדדת לא רק במספר האירועים האנטישמיים במדינה, אלא נמדדת גם בדרך שבה החברה מגיבה לאירועים כאלה, בדרך שבה מגיבים הרשויות ומובילי הדעה, אמר סרנגה.

בוגדן גורגיו ודוד סרנגה ביקרו גם בבית העלמין היהודי בסרת (צפון), הנחשב לבית הקברות היהודי העתיק ביותר במזרח אירופה. הביקור כלל גם ביקור בבית הכנסת הגדול, וכן פגישה עם ראש עיריית העיר, שם נדון נושא הקמת מוזיאון להיסטוריה יהודית ושואה. הנקודה האחרונה של ביקורם של שני הנכבדים הייתה ברדאוצי בבית העלמין היהודי ובבית הכנסת , שהוא בתהליך שיקום.

דיפלומטים רומנים וישראלים שיתפו במשך יומיים את שיטות העבודה המומלצות מהפעילות אונליין שלהם, במהלך הסמינר “דיפלומטיה ציבורית ודיגיטלית 2021”. המארגנים היו משרד החוץ הרומני, שגרירות ישראל בבוקרשט ומשרד החוץ הישראלי. החל מהניסיון המקצועי והאישי בתקשורת במדיה הדיגיטלית, דיפלומטים ועיתונאים רומנים וישראלים דנו במיטב הדוגמאות והפרקטיקות של דיפלומטיה ציבורית, תרבותית בעידן הדיגיטלי , כולל מנקודת מבט של תקשורת אסטרטגית ומשבר.

הדיונים התמקדו על השפעת הטכנולוגיה הדיגיטלית על ההדיפלומטיה שהופכת לשקופה יותר, פרו אקטיבית, דמוקרטית ויעילה, הן בתקשורת ציבורית ואסטרטגית והן בניהול משברים. במקביל נדונו הקשיים והסיכונים בכל הנוגע לבהירות המסרים ולמוניטין המוסדי בתנאי הנוכחות הישירה ברשתות החברתיות. הדיאלוג הוקדש לזכרו ומורשתו של שגריר רומניה מיניה קונסטנטינסקו.

שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, דיבר בראיון לסוכנות הידיעות הלאומית AGERPRES על יחסי רומניה- ישראל ועל סדרי העדיפויות הדיפלומטיים שלו. כיצד היית מאפיין את יחסי רומניה וישראל וכיצד הם התפתחו בשנה האחרונה, בזמן המגיפה ?, שאל הכתב.

דוד סרנגה אמר כי היחסים הם טובים מאוד. העובדה שבשנת 2020, בזמן המגיפה, נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, ביקר בישראל בינואר, שר החוץ בוגדן אורשקו ביקר בספטמבר, ראש הממשלה לשעבר לודוביק אורבן בנובמבר מראה כי גם במהלך המגיפה הקשר הטוב נמשך. תחום שיתוף הפעולה החשוב ביותר בין ישראל לרומניה הוא התחום הכלכלי. הפוטנציאל הקיים בתחום זה הוא גבוה מאוד. ישראל יכולה לתרום בחקלאות, בניהול מים, בבריאות, באבטחת סייבר, בטכנולוגיה ובIT : בתחומים אלה אנו יכולים לשתף פעולה בצורה מצויינת, אמר סרנגה.

היה לך קשר עם הקהילות היהודיות ברומניה מאז שהיית בארצנו, לראשונה, לפני שנים רבות. מהן הבעיות העומדות בפני הקהילות היהודיות ברומניה כיום ומה הן ההתפתחויות החיוביות שהבחנת בהן?, נשאל דוד סרנגה.

האתגר הגדול ביותר שעומד בפני הקהילה היהודית כיום הוא שמדובר בקהילה קטנה מאוד, ובאותה עת רוב בני הקהילה הם מבוגרים . אבל זה לא אומר שזו לא קהילה פעילה במיוחד, אמר סרנגה. בכל מקום שאני מטייל בארץ אני פוגש את מנהיגי הקהילה היהודית ואני מרגיש מאושר כשאני רואה שבכל יישוב שיש בו קהילה יהודית יש גם חיים מסורתיים, חיים יהודיים. אם אנחנו מדברים על קלוז (צפון-מערב), על יאסי (צפון-מזרח), אורדיאה (צפון-מערב), קרייובה (דרום), כמובן בבוקרשט ובכל מקום שהגעתי אליו, אני נפגש עם הקהילה כדי לשמוע מהם האתגרים. מה שעציב אותי מעט היא העובדה שבשנה האחרונה, במהלך המגפה, רוב הפעילויות היו אונליין ועבור אנשים מבוגרים, פעילות מקוונת אינה סוג הפעילות שהם יכולים להשתתף בה. אני מקווה שהדברים ישתפרו, הוסיף הדיפלומט הישראלי.

הוא נשאל גם על סדרי העדיפויות שלו כשגריר ישראל ברומניה.

דוד סרנגה השיב כי עדיפות מיוחדת יש לשמירת ולשיפור היחסים המדיניים הטובים שכבר קיימים בין ישראל לרומניה. העדיפות השנייה היא התחום הכלכלי, בו ישראל ורומניה יכולות לשתף פעולה באזורים בהם ישראל מצטיינת. העדיפות השלישית היא הקשר עם הדור הצעיר, מכיוון שרומנים רבים הכירו יהודים, שמעו על ישראל, שמעו על הנס שנקרא ישראל ולכן הדור הצעיר רוצה להכיר את ישראל מקרוב יותר.

אז הקשר הזה עם הדור הצעיר הוא בראש סדר העדיפויות בשגרירות, הוסיף סרנגה. העדיפות הרביעית היא לשמור על זיכרון השואה ולהילחם באנטישמיות. בהקשר זה ממשלת רומניה והרשויות הרומניות עשו רבות בתחום , כולל אם אנו מדברים על חקיקה ואם אנו מדברים על ההחלטה להקים את המוזיאון להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה. עלינו להיזהר, הזהיר סרנגה, שאמר כי הוא שמח מאוד לראות שהממשלה הרומנית מגלה אפס סובלנות למי שמכחיש את השואה. כיום ישנם קולות בחברה שיש להם שיח אנטישמי, אנחנו לא מדברים על הרוב, אנחנו מדברים על קול שולי, אבל החברה חייבת להיות זהירה. כאשר פוליטיקאי נושא נאום פוליטי שבו הוא נשמע כאוהד של המרשל יון אנטונסקו, זה מדאיג. אני מקווה ורוצה לראות כיצד החברה הרומנית תגנה את ההתנהגות הזו, הוסיף השגריר דוד סרנגה.

יור הוועדה למדיניות חוץ של הסנאט הרומני, הסוציאליסט / דמוקרט TITUS CORLATEAN נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. השניים דנו בכמה נושאים בעלי עניין משותף: תהליך השלום במזרח התיכון, הסכמי אברהם, האיום האיראני ונושאים אזוריים אחרים. הם ציינו את היחסים הדו צדדיים המצוינים שבין רומניה לישראל.

הסנטור טיטוס קורלצאן חזר על תמיכתו במאבק באנטישמיות ברומניה ובקידום החינוך בתחום זה, כולל שמירה על זיכרון השואה.

שגריר ישראל בבוקרשט, דיוויד סרנגה, היה בביקור רשמי בסיביו (מרכז רומניה). הוא נפגש עם ראש עיריית העיר, אסטריד פודור, עם דניאלה קימפאן, נשיאת מועצת מחוז סיביו, ועם נשיא המחוז מטעם הממשלה, מירצאה דורין קרצו. הגורמים דנו בהגדלת מספר התיירים מישראל לסיביו, לאחר שהגבולות ייפתחו מחדש, על הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בתם הבריאות, במיוחד בהקשר לבניית בית החולים מחוזי החדש, על העמקת שיתוף הפעולה בטכנולוגיה. סיביו לקח חלק בכנס SmartCities שאירגנה לאחרונה שגרירות ישראל במטרה לזהות מומחיות ופתרונות ישראליים לרווחת תושביה. ישראל תשמח לשתף מניסיונה בתחומי הניהול הרפואי, האונקולוגיה ורפואת הלב. בנוסף נבחן דרכים לשתף את הידע שנצבר בישראל בתחום רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית. שלושה נושאים חזרו בכל הפגישות: בריאות, תיירות ותרבות, אמר סרנגה.

דוד סרנגה פגש את קונסטנטין קיריאק, נשיא פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו, אחד החשובים באירופה. שיתוף הפעולה בין השגרירות לפסטיבל מביא לסיביו, שנה אחר שנה, את מיטב חברות המחול והתיאטרון העכשוויות בישראל.

בבית הכנסת בסיביו, שנבנה בשנת 1899, שוחח סרנגה עם ראש הקהילה היהודית אוטו דויטש. כיום מונה הקהילה היהודית בעיר רק 40 חברים. היה עצוב לשמוע כיצד 2020 השפיעה על פעילות הקהילה באופן כללי: אין אירועים, אין מבקרים, אין תפילות ואין אפשרות לטוס ולבקר משפחות בישראל או בארצות הברית, כתב דייוויד סרנגה.

הדיפלומט הישראלי ביקר גם במוזיאון הציביליזציה העממית המסורתית “אסטרה” בסיביו, המוזיאון הגדול ביותר באוויר הפתוח באירופה. אחד הבתים שהועברו למוזיאון היה שייך למשפחה יהודית ממראמורש והוא נבנה בשנת 1907, דבר נדיר בהתחשב באיסור היהודים לקנות אדמות. בחודשים הקרובים השגרירות והמוזיאון יארגנו אירוע לחנוכת “הבית היהודי”, אירוע לכבוד הרב-תרבותיות של סיביו.

שר החינוך הרומני, סורין קימפאנו, נפגש עם שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. הם דנו בארגון פגישות וחילופי ביקורים בין מומחים, אך גם בנושא חילופי מומחיות בין אוניברסיטאות מישראל ומרומניה בתחומים כמו חקלאות, טכנולוגיה ורפואה. על דרכים להעניק חשיפה רבה יותר לחקר והוראת היסטוריית השואה בבתי הספר התיכוניים, מה שמצריך הכשרת מורים להוראת הנושא.

סרנגה התעניין ביוזמת השר לחסן סגל ביישובים מרוחקים. צוותים ניידים ייסעו לאזורים שונים כדי לחסן כל אחד מהמורים המלמדים בכפרים ועיירות מרוחקות.

שגריר ישראל ברומניה, דייוויד סרנגה, תיאר את פוגרום בוקרשט בינואר 1941 כדף שחור בהיסטוריה. הזוועות שחיו יהודים רומנים מהסיבה הפשוטה שנולדו יהודים, הן בלתי נתפסות על הדעת. המשטר הלגיונרי השפיל, עונה, הצית בתי כנסת, בזז בתים והרג בני אדם. . אך לא הצליח להרוס את הרוח היהודית.

היום, 80 שנה לאחר מכן, אנו מסתכלים בצער אל העבר, אך גם עם תקווה וערנות אל העתיד. האירועים של אז מזכירים שחובתנו למנוע התפשטות של האנטישמיות, גזענות ושנאת זרים. מאוחדים, מושכלים ונבונים, אנו יכולים לספק לילדינו עתיד בהיר יותר, אמר הדיפלומט הישראלי.

שגריר ישראל ברומניה, דיוויד סרנגה, מעניק שתי מלגות למתחם החינוך לאודה-רעות בבוקרשט. בכך השגריר סרנגה כנשיא כבוד של מועצת הנאמנים של לאוד-רעות ופרופסור לדיפלומטיה ציבורית דיגיטלית, מאשר מחדש את התמיכה שמתחם החינוך לאוד-רעות מגיש לקידום הקשר בין רומניה לישראל, באמצעות חינוך ותרבות. הדיפלומט מציע שתי מלגות לתלמידים ראויים, לצורך הכשרתם כמנהיגים עתידיים, לאורך כל מחזור התיכון מכיתה ט ועד י”ב.

המלגות מיועדות לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים שרוצים ללמוד את השפה העברית, הסטוריה יהודית וישראלית, כמו גם דיפלומטיה או תקשורת. המלגות ניתנות על בסיס תחרות בכתב ובעל פה ברומנית, מתמטיקה ואנגלית. התנאים להענקת מלגות לתלמידי כיתות ח הם: ממוצע 10 בהתנהגות במהלך התיכון; ממוצע מינימלי, בכיתה ח, של 9.00 במתמטיקה, ברומנית ובאנגלית ; ממוצע מינימלי של 9.50 בתחרות הבחירה בכתב ובעל פה. התנאי לשמירת המלגה במהלך ארבע שנות הלימוד הוא קבלת ממוצע מינימלי של 9.50 במקצועות הבגרות (רומנית, אנגלית, מתמטיקה / היסטוריה, תלוי בפרופיל).

ההרשמה לתחרות נעשית על ידי בקשה שתוגש למזכירות בית הספר התיכון לאוד-רעות, לא יאוחר מ- 28 בפברואר 2021.

קרן מגנה קום לאודה-רעות ומתחם החינוך לאודה-ראות, באמצעות שגריר ישראל, דוד סרנגה, המכהן כיו”ר מועצת הנאמנים של מרכז החינוך, לצד טובה בן נון-צרביס, היו”ר המייסד, שלחו מתנות לילדים מקופחים ברומניה.

“הפייה של סנטה” הייתה ANASTASIA CIOBANU תלמידה של המתחם החינוכי שבעזרת הוריה, הכינה 600 מתנות עם צעצועים, מתנות שניתנו לילדים מעוטי יכולת ממוסדות חינוכיים שנמצאים ב DAMBOVITA, IALOMITA, BIHOR, ILFOV. מתנות מטעם המתחם החינוכי לאודה-ראות קיבלו גם ילדים מאושפזים במחלקה האונקולוגית של בית החולים FUNDENI בבוקרשט.

אני יודעת שכל הילדים רוצים לקבל מתנות בתקופה זו. אני מאחלת לכולם בריאות. אני מקווה שהם ייהנו ממה שנתנו להם כי עשיתי את זה בהנאה רבה, אמרה “הפייה סנטה” ANASTASIA CIOBANU תלמידת המתחם החינוכי לאודה-רעות ב כיתה ב .

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, דייוויד סרנגה, שיגר, לרגל חג המולד, מסר לפטריארך דניאל, ראש הכנסייה הרומנית האורתודוכסית. לרגל חופשת החורף, יש לי את העונג לאחל לך בריאות, חיים ארוכים עם הרבה שמחות והישגים, אמר סרנגה.

גם אם בשנת 2020 האנושות נפגעה קשות מהמגפה, בואו נצפה לשנה חדשה עם בריאות, שלום ושגשוג, שנה בה ערכי הסובלנות, הגיוון והכבוד ינצחו. היחסים המיוחדים בין מדינת ישראל והכנסייה האורתודוכסית הרומנית חשובים לכולנו ואני מודה לך על מעורבותך בהתפתחותם, הוסיף הדיפלומט הישראלי.