המרכז העולמי לחקר השואה יד ושם בירושלים ומשרד החוץ הרומני חתמו על מזכר הבנות ב- 24 בדצמבר 2020.
שגריר ישראל ברומניה, דייוויד סרנגה, אמר כי ההסכם מדגיש את הקשר ההדוק בין מדינת ישראל לרומניה, כמו גם את מאמצי הרשויות לקדם חינוך ומחקר על ההיסטוריה של יהודי רומניה והשואה הרומנית. בארכיונים יש דפי היסטוריה חשובים ותיעודים רבים שיעזרו להעמיק את הידע בנושאים האלה, הוסיף סרנגה.
שגריר ישראל בבוקרשט, דיוויד סרנגה, פרסם בברכה לרגל היום הלאומי של רומניה ובה הוא אמר: אני שמח לחגוג את היום הלאומי איתכם. בשבילי רומניה תמיד תהיה מקום מיוחד, כי כאן התחלתי את הקריירה הדיפלומטית שלי. והעובדה שחזרתי כשגריר היא שמחה גדולה, כתב סרנגה.
רומניה היא מדינה עם טבע עשיר, כפרים ציוריים, אנשים מסבירי פנים ויצירתיים. השנה הייתה לי ההזדמנות לבקר במקומות יפים ולראות שוב חברים יקרים. הייתה לי גם ההזדמנות להכיר מקרוב רומנים יוצאי דופן, הוסיף הדיפלומט הישראלי. גם השנה הצלחנו לעזור לנזקקים, קידמנו את התרבות בזכות גורמים עצמאיים, יצרנו קבוצות עבודה ותוכניות שיתוף פעולה באינספור תחומים. החברות הקרובה בין ישראל לרומניה באה לידי ביטוי ביוזמות המשותפות שיתרמו לרווחת עמינו, הוסיף סרנגה.
רומניה נותרה שותפה חשובה מאוד של מדינת ישראל, ויחד אנו מצפים בביטחון לעתיד מזהיר עם תוצאות מצוינות. עם ישראל שולח לעם הרומני את ברכותיו החמות לרגל חג האיחוד הגדול ותמיד נשאר קרוב, סיכם השגריר דייוויד סרנגה.
שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, העביר מסר לרגל היום הלאומי של רומניה שחל ב1 בדצמבר, היום בו הוחלט, בשנת 1918 לאחד את כל השטחים המאוכלסים בעיקר ברומנים. המגבלות המוטלות בגלל מגפת ה- COVID-19 אינן מאפשרות אירועים ציבוריים , אך למרות מצב הקשה , אני מקווה שנוכל ליהנות אפילו מרחוק מיום מיוחד זה. עבור הרומנים בבית ובכל קצוות תבל, חגיגת היום הלאומי של רומניה היא קריאה לאחדות, סולידריות וגאווה לאומית, אמר יואניד. הוא הוסיף כי החל את כהונתו כשגריר רומניה בישראל במחצית הראשונה של השנה, כשהוא מעורב בעשורים האחרונים, כהיסטוריון, בחקר השואה ברומניה. מטרתנו נותרה לחזק את שיתוף הפעולה בין רומניה לישראל, אמר הדיפלומט.
למרות מגפת COVID-19, היחסים המדיניים והכלכליים הדו צדדיים התפתחו בהצלחה בשנת 2020, כולל כתוצאה ממגעים ברמה גבוהה, כלומר השתתפותו של נשיא רומניה קלאוס יוהניס במהדורה החמישית של פורום המנהיגים הבינלאומי, שהוקדש להנצחת קורבנות השואה ולציון 75 שנים לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו בינואר. השגריר דיבר גם על לביקורו האחרון של ראש ממשלת רומניה לודוביק אורבן בישראל בתחילת נובמבר. כמו כן, ביקורו של שר החוץ, בוגדן אורשקו, בישראל היה צעד חשוב בהתפתחות היחסים הדו צדדיים, בעלי אופי אסטרטגי. התייעצויות של השר עם גורמים ישראליים על דרכים קונקרטיות לשיתוף פעולה בתחומי עניין משותף, קידמו את היחסים הקיימים צעד קדימה, אמר הדיפלומט הרומני.
ראדו יוניד ציין שכהונתו בישראל החלה בהקשר לא טיפוסי, ולכן הוא מצטער על העובדה שבגלל המצב האפידמיולוגי, לא הייתה לו הזדמנות לפגוש ישירות כמה שיותר חברים בקהילת יוצאי רומניה.
יש לכם תפקיד מרכזי בחיזוק היחסים בין רומניה לישראל ואני רוצה להודות לך על תרומתכם החשובה לחברה הישראלית, כמו גם על היוזמות והפרויקטים שבוצעו לאורך זמן כדי לשמור על התרבות הרומנית גם בישראל. השאיפה שלנו היא לקדם באופן פעיל את רומניה בישראל, מה שאנחנו לא יכולים לעשות בלי התמיכה שלכם. אנו מעריכים את הקשר איתכם ואת כוחה של קהילה מאוחדת, ולכן ננסה לחדש את ארגון הפגישות ואירועי התרבות שלהן התרגלתם, ברגע שהמצב האפידמיולוגי יאפשר זאת.
אנו רוצים להמשיך ולהציע מרחב פגישות לכל יוצאי רומניה ותמיד נעודד יוזמות שמטרתן להעמיק את מערכת היחסים המיוחסת בין העם הרומני לישראל, אמר השגריר יואניד. הוא הבטיח כי השגרירות תעשה מאמצים מתמשכים לתמיכה מקצועית, כדי לספק את השירותים הקונסולריים האיכותיים ביותר לאזרחים רומנים בחו”ל.
שגריר ישראל, דייוויד סרנגה, ערך ביקור עבודה במחוז מרמורש שבצפון רומניה. שיתוף הפעולה בתחום התיירות, הבריאות והטכנולוגיה בין ישראל לבין הנהלת המחוז היה בין נושאי הדיון שהשגריר קיים עם נשיא מועצת מחוז מרמורש, יונל בוגדן. בוגדן דיבר על האפשרות לפתוח קו תעופה ישיר בין ישראל למארמורס, בהתחשב בכך שיוקם מסוף חדש לנמל התעופה הבינלאומי של מארמורש.
דייוויד סרנגה נפגש בבאיה מארה, עיר הבירה של המחוז, עם ראש העיר CATALIN CHERECHES. הפגישה התקיימה במושבת הציירים באיה מארה, במרחב בו לפני למעלה מ 100 שנה, הוקם בית הספר לציור באיה מארה, שהביא הכרה בינלאומית לעיר.
למעלה מ -5,000 אמנים מכל רחבי העולם יצרו כאן לאורך זמן, כולל אמנים יהודים, להם אנו אסירי תודה על התרומה רבת החשיבות להתפתחותה התרבותית של העיר, אמר ראש העיר.
לאחר המגיפה, אמנים ישראלים צפויים להשתתף בתוכניות היצירה של המרכז, הוסיף המארח. שגריר ישראל השתתף, לצד נציגי צוות קרן התקווה לילדים נזקקים, בפתיחת הקמפיין מחיר הטוב. כדי לעזור לתלמידים שלומדים מרחוק, שגרירות ישראל תרמה 25 טבלטים חדשים.
השגריר דייוויד סרנגה עצר גם בSIGHETU MARMATIEI שם הוא ביקר בביתו של חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, שנולד בסיגט. תחנה הבאה בה השגריר ביקר היתה אנדרטת השואה ותחנת הרכבת ממנה יצאו רכבות עם היהודים שנשלחו למותם באושוויץ . ראש העיר וסיל מולדובן, איתו השגריר נפגש באופן רשמי, כמו גם נשיא הקהילה היהודית המקומית, דוד ליברמן, ליוו אותו בביקור.
דוד סרנגה ביקר גם בבית העלמין המפורסם מ Săpânța, שהתפרסם בזכות הצלבים שהם צבועים בצבעים עזים ובציורים נאיביים המייצגים סצנות מהחיים ומהעיסוקם של הקבורים במקום. על צלבים ישנם פסוקים עם ניואנסים הומוריסטיים.
הדיפלומט ביקר גם במנזר האורתודוקסי BARSANA. המתחם כולל מבני עץ בנויים על ידי בעלי מלאכה מקומיים, והיצירה העיקרית היא כנסיית עץ.
השגריר עלה גם לרכבת MOCANITA, רכבת קיטור תיירותים העוברת בעמק יפה לאורך נהר על מסילה צרה במיחד.
לשדה התעופה בבראשוב, שבמרכז רומניה, יש את כל הסיכויים להפוך לשער ההכניסה לטרנסילבניה היפה , אמר לאחר ביקור בעיר, שגריר ישראל בבוקרשט, דייוויד סרנגה.
זו הפעם השנייה בשבוע האחרון כשאני מגיע לבראשוב ורציתי מאוד לבקר בשדה התעופה המקומי. התיירים מישראל נמצאים במקום הראשון ברשימת האורחים הזרים שמבקרים בבראשוב, והעובדה שבשנה הבאה יהיה שדה תעופה פעיל כאן תקל עוד יותר על הגעת התיירים מישראל לעיר זו. אני חושב שלשדה התעופה בבראשוב יש את כל הסיכויים להפוך לשער ההכניסה של התיירות המגיעה לטרנסילבניה היפה. לפני שנה התלהבתי כשגיליתי את הפרויקט הזה ואת העובדה שתוך שנה וחצי יקום כאן שדה תעופה אמר סרנגה.
נשיא מועצת מחוז בראשוב, אדריאן ושטאה, אמר כי הוא משוכנע שהמחוז ייהנה מערך המוסף שתחבורה אווירית יכולה לספק.
ביקורו של שגריר ישראל ברומניה כלל גם את ההשתתפות בחנוכת הקניון החדש במרכז בראשוב. הקניון כולל שטח מסחרי של 45,000 מ”ר והוא נבנה על ידי חברת הבת הרומנית של חברה ישראלית אפריקה ישראל, שבנתה, לפני שנים, את קניון AFI בבוקרשט ובנייני משרדים בבוקרשט. . במרכז הקניות החדש יהיו חנויות, מסעדות, בתי קפה, אך גם מכוני כושר ואולמות משחקים. במקביל, חלק מהבנייה מוקדש לבניית משרדים להשכרה.
שגריר ישראל ברומניה, דיוויד סרנגה, ביקר בעיר בראשוב שבמרכז רומניה. ארגון חילופי נסיון אונליין, בין רופאי בראשוב העובדים עם חולי COVID-19 לבין מומחים ישראלים בתחום, היה אחד הנושאים עליהם דנו פקידי מחוז בראשוב עם השגריר סרנגה.
במהלך הפגישה שקיים הדיפלומט עם פרפקט MIHAI CATALIN VASII ועם נשיא מועצת מחוז בראשוב, ADRIAN VESTEA, הצדדים דנו בנושאי תיירות, וזאת בהתחשב בכך שישראל מדורגת במקום הראשון במספר התיירים שביקרו במחוז בראשוב בשנת 2019. נושא נוסף היה שדה התעופה הבינלאומי בראשוב-גימבב, עכשיו בשלבי בנייה מתקדמים, שדה תעופה ששגריר ישראל ביקש לבקר בו.
דייויד סרנגה ערך גם פגישה בלתי פורמלית עם ראש העיר הנבחר של בראשוב, ALLEN COLIBAN, עמו דן בשיתוף פעולה בתחומי התיירות, הטכנולוגיה, הבריאות והכלכלה.
השגריר נפגש גם עם מנהיגי הקהילה היהודית בבראשוב. בתקופת מלחמת העולם השנייה, היהודים מבראשוב נשלחו למחנות עבודה, אך לא למחנות ריכוז או השמדה, וזאת בגלל התנגדותם של התושבים המקומיים, כתב סרנגה לאחר ביקורו בעיר.
במהלך המלחמה שימש בית הכנסת הניאולוגי בית ישראל בעיר כמחסן תחמושת ובית כלא, ובשנת 2001, במלאת 100 שנה להקמתו, הבניין שופץ כללית. זה המקום בו כמה מאות יהודים שעדיין חיים בעיר מתכנסים לתפילות בשבתות ובחגים, הוסיף שגריר דייוויד סרנגה.
שגריר ישראל ברומניה, דייוויד סרנגה, אמר כי במהלך מגיפת הנגיף, האלימות במשפחה גברה וכל מי שסובל ממנה “חייב לדבר” ולעשות משהו. הוא תרם מכשירי חשמל ודברי אוכל למרכז האם של קאסה אגאר של עמותת נגיעה ברומניה.
אנקה ניסטור, רכזת מרכז בית האם, אמרה כי כ -450 אמהות וילדים שנפגעו מאלימות במשפחה הגיעו למרכז מאז 2006 כשהפרוייקט התחיל. היא ציינה כי הנשים שהגיעו למרכז עוברות תחילה תקופת קליטה שלאחריה משתתפות בפעילות פיתוח והתאוששות אישית. נשים גם לומדות לטפל בילדיהן ויכולות להשתתף בקורסי הכשרה.
כשאנחנו מדברים על אלימות במשפחה זה לא רק על אלימות פיזית, זה יכול להיות גם אלימות נפשית ואז מטרת הפעילות שלנו היא להדגיש את העובדה שאנשים נזקקים ובכל מקום שנוכל לעזור להם. כשהמגיפה התחילה וכששמענו שתופעת האלימות נגד נשים והילדים מתגברת בכל העולם, החלטנו לא להשאר אדישים ולעזור, אמר שגריר ישראל.
השר לקרנות אירופיות MARCEL BOLOS, נפגש עם דיוויד סרנגה, שגריר ישראל בבוקרשט. הדיונים התמקדו בהמשך יחסי שיתוף הפעולה: ישראל מייצגת את בת בריתה והשותפה האסטרטגית הקרובה ביותר של רומניה במזרח התיכון, כמו גם שותפה גלובלית אמינה.
הצדדים הביעו התעניינות בחיזוק שיתוף הפעולה הדו-צדדי בתחום החקלאות וניהול המים, הבריאות ופיתוח IT: בינה מלאכותית היה נושא חשוב, כאשר שני הצדדים הביעו את התעניינותם בשותפות שדרכה צוותי מומחים משותפים משתי המדינות ישתפו פעולה במגזרים שונים.
השר בולוש הציג את סדרי העדיפויות של רומניה במסגרת המשא ומתן על המסגרת הכספית רב-שנתית עתידית של האיחוד האירופי, תוך שהוא מדגיש את חשיבותם של תחומים כמו דיגיטליזציה, תשתיות, בריאות ומערכת הרפואה, תחומים שבהם ישראל תוכל לספק סיוע באמצעות מודלים מצליחים. לישראל ניסיון רב וטכנולוגיות מודרניות בתחומים כמו IT, רפואה או חקלאות, אותם אנו מוכנים לחלוק עם שותפינו ברומניה, אמר דייוויד סרנגה.
שר החקלאות הרומני, אדריאן אורוס, נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. הדיונים התמקדו בשיתוף הפעולה בין רומניה לישראל בעיקר בזיהוי פתרונות טכנולוגיים למאבק בבצורת, למשל באמצעות השקיה, בהתחשב בתופעות המטאורולוגיות שהשפיעו על רומניה לאחרונה. השגריר סרנגה אמר שישראל מעוניינת להציע לרומניה את הנסיון ואת הטכנולוגיה שבידי ישראל. בתקופה שבין 2021 — 2027 רומניה רוצה להגיע ל -3.2 מיליון דונם של קרקע מושקה, תוך התחשבות בכספים שיוקצו בעזרת השוק המשותף, על פי הצד הרומני.
אדריאן אורוס הסביר כי המשרדו עובד על אסטרטגיית ניהול מים, המתייחסת להשקעות בתשתיות השקיה, תשתיות ניקוז ומאבק בשחיקת הקרקע. שגריר מדינת ישראל הציע לארגן ימי עיון מקוונים עם מומחים מישראל, כך שהמומחים הרומנים ילמדו על פתרונות הקיימים בישראל, המותאמים לרומניה. השר אורוס הצהיר כי בעוד 45 יום יסתיימו לימודי המומחים הרומנים בתחום ההשקיה ואז ניתן יהיה לארגן את הסמינרים הטכניים עם ישראל
גם ישראל וגם רומניה רוצות לפתוח את הגבולות , אבל עם כל הכבוד לתיירות, לא נוכל לבצע זאת כל עוד המצב של הפנדמיה הוא כמו שהוא ברומניה ובישראל.
למרבה הצער , מספר הנדבקים עלה גם בישראל וגם ברומניה. הכל תלוי בזה, עד שהמספרים לא יקטנו , לא רואה כיצד נוכל לחדש את התיירות, הצהיר סרנגה. הוא הוסיף שישראל נקטה צעדים מסוימים מול המצב, אבל יש לבחון איך הדברים יתקדמו.
במהלך ביקור שנערך לאחרונה ביאסי, צפון-מזרח רומניה, שגריר ישראל, דייוויד סרנגה, דיבר, בראיון עם LUCIAN BALANUTA, מהתחנה הציבורית האזורית רדיו איאסי. הדיפלומט הישראלי דיבר, בין היתר, על העיר יאסי הנוכחי, על המנדט הדיפלומטי הראשון שלו, על לימודי השואה ועל שיתוף הפעולה בין ישראל לרומניה במהלך האפנדמיה.
זה הביקור הראשון כשגריר ביאסי, אבל גם הביקור הראשון שאני מבצע מאז פרוץ המגיפה מחוץ לבוקרשט. בחרתי באייסי כי בסוף יוני נציין את הפוגרום ביאסי (מאז 1941). מכיוון שאני לא יכול לבוא אז החלטתי להיות פה עכשיו, אמר דייוויד סרנגה. בהזדמנות זו הוא נזכר בביקור הקודם ביאסי, כשהיה סגן שגריר, לפני 20 שנה. לא זיהיתי את העיר כשהגעתי עכשיו. הייתי במרכז העיר וזה נראה מעולה, יפה, נקי, מסודר ומשופץ. ארמון התרבות והכיכר שלידו נראים מצויין. העיר יפה וזה הדבר הראשון שמישהו, כשהוא מגיע לעיר, רואה. צורת החשיבה של העולם השתנתה רבות וזה נכון לאמר לא רק עבור יאסי: זה נכון כשמדברים על רומניה באופן כללי. הדור החדש הוא דור שונה לחלוטין מזה שהיה לפני 20 שנה. העולם הרבה יותר פתוח, העולם מערבי יותר, דרך החשיבה של הנוער שונה והחברה הפכה להיות אירופית במאה אחוז.
LUCIAN BALANUTA שאל את שגריר סרנגה כיצד הוא מעריך את פעילותם ומאמציהם של חוקרי יאסי בכל הנוגע להשואה. דיבר איתו על הקשר של הרשויות הרומניות עם טרגדיה זו ועם זכר הקורבנות מאותה התקופה.
אין די במחקרים על השואה בכלל והשואה שהתרחשו כאן ברומניה. אבל בכל זאת יש תואר שני באוניברסיטה, ביאסי, על השואה וזה משהו שונה ממה שאנחנו רואים באוניברסיטאות אחרות. עלינו לדבר על סובלנות, לראות כיצד אנו יכולים להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, חוסר סובלנות, אמר הדיפלומט הישראלי. אם אנחנו מדברים על מה שהעולם יודע על השואה וההיסטוריה, יש מעט מאוד ואני חושב שזה משהו שצריך להשתנות. הבורות בעניין זה קיימת בכל העולם, לא רק כאן ברומניה, ואני מאמין שחינוך בתחום צריך להתחיל בבית הספר ולא רק באוניברסיטה, לדעת סרנגה.
בתקופה זו הדיפלומט הישראלי מתמודד עם אתגר לא פשוט: זה של מגיפת קוביד -19. כיצד שתי המדינות משתפות פעולה בעניין זה?
אם אנו מדברים על פעילות כלכלית, כאשר אנשי עסקים ישראלים אינם יכולים לבוא לכאן בגלל המגיפה או שאנשי עסקים רומנים לא יכולים לנסוע לישראל, הם יכולים לעשות עסקים, במייל או בטלפון, אך בסופו של דבר כל העולם חייב להגיע להסכמה בעניינים אלה. התחלנו, ממשלת ישראל וממשלת רומניה, לדבר על הסכם שיפתח מחדש את התיירות בין ישראל לרומניה. אנחנו בתחילת הדרך, אך מבין כל המדינות, ישראל בחרה רק בכמה מדינות ורומניה היא אחת המדינות עמן אנו מנהלים משא ומתן בעניין. עם זאת הכל תלוי במספרים: ישראל לא פותחת את גבולותיה אם מספר הנגועים הוא גבוה ולהיפך, אני לא חושב שרומניה תפתח את גבולותיה לתיירים ישראלים אם מספר הנגועים בישראל יהיה גדול. עד כה ראינו מצב שהשתפר, אך בשבוע האחרון יש שינוי שלילי, כך שנשאר לראות, אמר דייוויד סרנגה.
דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, ביקר בכמה מנזרים במחוז VALCEA (דרום דרום רומניה): הוא ביקר במנזרי, Dintr un Lemn, ביסטריטה והמנזר מערת גרגוריוס הקדוש דקפוליס. הדיפלומט הישראלי פרסם, ברשתות החברתיות, תמונות והתרשמויות על המקומות בהם הוא ביקר.
מנזר ביסטריצה מופיע לראשונה ברישומים ב16 במרץ 1494. הרישום נכתב ע”י הנזיר VLAD VODA. באותו מנזר נפתח בית הדפוס הראשון בVALCEA. לטענת כמה חוקרים, הספר הראשון בVALACHIA “הליטורגיה הסלאבית” הודפס במנזר ביסטריצה בשנת 1508. המנזר מעץ ממוקם כ 25 ק”מ דרומית לRAMNICU VALCEA, מושב המחוז. נראה כי כנסיית האנדרטה ההיסטורית הקטנה, עשויה מקורות עץ אלון נבנתה באמצע המאה ה -16.
אתר Basilica.ro מזכיר שדוד סרנגה מדבר רומנית ומעריך את המסורות והתרבות של העם הרומני, אך גם כי מר. סרנגה החל את הקריירה הדיפלומטית שלו ברומניה, לפני 20 שנה, כשהיה סגן שגריר ישראל.
שגריר ישראל בבוקרשט, דיוויד סרנגה, דיבר בתחנת טלוויזיה מסחרית על אפשרות חידוש התיירות בין שתי המדינות, רומניה וישראל. “האינטרס שלי הוא שהגבולות ישראל יהיו פתוחים לתושבי רומניה,” אמר השגריר.
סרנגה אמר כי הוא דן עם משרד החוץ הישראלי בתנאים לפתיחת הגבולות מחדש עבור הרומנים והסביר כי מדינת ישראל תחדש את התיירות עם 5 מדינות שלהן תוצאות טובות במלחמה נגד COVID-19: . המדינות הן יוון, קפריסין, סיישל , מונטנגרו וגורגיה. תיירים המגיעים לישראל מאותן המדינות לא יצטרכו להישאר בבידוד לא ביציאה ולא בהגעה לישראל. לישראל יש כרגע אפשרות לבצע איבחון מהיר במיוחד. תוצאת האבחון מתקבלת לאחר דקה בלבד.
הקריטריונים לבחירת 5 המדינות האלה היו: ירידה במספר המקרים החדשים של COVID-19 לפחות מ- 10 מקרים למיליון תושבים במהלך שבועיים לפני תחילת הפרויקט: ביצוע מדי יום של יותר מ- 700 בדיקות PCR בזמן אמת למיליון תושבים: קיומם של פחות מ- 700 מטופלים למיליון תושבים. בנוסף, ישראל עוקבת בקפדנות אחר אמצעי המניעה שננקטו על ידי כל מדינה ומדינה. פרויקט הפיילוט יימשך שבועיים שבתומם ממשלת ישראל תחליט אם לפתוח את המדינה גם בפני תיירות ממדינות אחרות.
שילוב רומניה בפרויקט יהיה בהתאם לקירטריונים הנ”ל; הקריטריונים הם אובייקטיביים; משרד הבריאות בישראל נוקט באמצעים נחושים כדי להגן על בריאות הציבור בישראל, הוסיף דוד סרנגה. לחוזק הקשרים הדיפלומטים אין חשיבות במקרה זה: אלה הקריטריונים, הוסיף סרנגה. הוא הסיק כי רומניה עומדת היטב בשני קריטריונים, אך עלינו לראות כיצד הדברים יתקדמו בתקופה הקרובה.
תלמידי מתחם החינוך לאודה-רעות, מבוקרשט, הציגו בפני שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, את הפרויקטים הסופיים במסגרת קורס הדיפלומטיה הדיגיטאלית. תלמידי לאודה-רעות בכיתה י”א סיימו את קורס הדיפלומטיה הדיגיטלית בהנחיית השגריר סרנגה, עם פרויקטים לקידום ישראל, בארבעה תחומים START UP: חדשנות, בריאות, תיירות וחקלאות. הדיפלומט הישראלי סיפק משוב לכל הצוותים ובירך אותם על עבודתם ביצירת פרויקטים אלה.
אחת הדוגמאות שהוצגו הייתה פרויקט צוות החדשנות, שתואם על ידי דניאל רוזנר, מהנדס דוקטורנט, פרופסור באוניברסיטה הפוליטכנית בבוקרשט, פרוייקט שנוהל ע”י מחמישה תלמידים, שיצרו את רשת Innovis.
לפני 72 שנים, ב- 14 במאי 1948, הוכרז על עצמאותה של מדינת ישראל. לציון יום העצמאות, שחוגגים השנה ב -29 באפריל, אך גם כדי להדגיש את היחסים המתמשכים בין רומניה לבין ישראל, דיוויד סרנגה, שגריר ישראל בבוקרשט, שלח הודעה למאזיני רדיו רומניה אינטרנשיונל.