נשיאת הסנאט הרומני, אנקה דראגו, אירחה אירוע במתכונת היברידית, בנושא אלימות במשפחה. באירוע השתתפו שגרירים מעשרות מדינות. בין המשתתפים היה גם אמיר סגרון, סגן ראש המשימה הדיפלומטית של מדינת ישראל בבוקרשט. לדבריו, הוא התכבד להשתתף בדיון, המאורגן במטרה לחזק את שיתוף הפעולה הדו-צדדי והרב-צדדי בחילופי שיטות עבודה, חקיקה ומדיניות ציבורית במאבק באלימות במשפחה.
אלימות במשפחה היא תופעה שקורת בכל רחבי העולם, לא רק ברומניה. לכן דנו בשיטות העבודה המומלצות שמדינות שונות מפעילות, דנו בצעדים היעילים ביותר להילחם בתופעה זו. אנו מדברים תחילה על הצורך לזהות את אלימות במשפחה, לשכנע קורבנות לנקוט בפעולה, ואז להגן על קורבנות האלימות הישירה והעקיפה, אך גם על שילובן של הקורבנות מחדש בחברה. עלינו לשים לב במיוחד לילדים. עלינו לדון גם בתהליך החינוך מחדש ושילובם מחדש של התוקפים בחיי החברה, אמרה נשיאת הסנאט הרומני.
הסנאט הרומני אימץ את הצעת החקיקה להשלמת פקודה הממשלתית 105.1999 להקמת הזכויות לילדי הקורבנות בשל רדיפות אתניות של המשטרים שהוקמו ברומניה בין 6 בספטמבר 1940 – 6 במרץ 1945. הצעת החקיקה תדון על ידי לשכת הצירים.
ילדי קורבנות רכבות המוות, הפוגרומים, גירושים לגטאות ומחנות ריכוז , שלילת חירות בבתי מעצר או במחנות ריכוז, בזמן קבלת מקלט, גירושים ורילוקיישן, פינוים בכח מבתים, עובדי כפייה, יהיו זכאים לקצבה חודשית של 175 ליי (כ- 35.5 אירו), קובע את הצעת החוק שעברה את הסנאט.
את הצעת החקיקה יזמו, בין היתר, נציגי המיעוטים הלאומיים, בהם סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה לקהילות יהודיות ברומניה. החוק קובע גם כי אם אחד ההורים או שניהם, שהיו באחד מהמצבים הנ”ל, נפטרו, הילדים זכאים לקבל קצבה חודשית בסכום זהה לקצבה שההורים היו זקאים לקבל.
מאותן זכויות נהנים ילדים שנולדו בתקופה בה אחד ההורים או שניהם היו באותם מצבים. הילד שנולד לאחר הפסקת המצבים שהוזכרו זכאי לקצבה חודשית של 50% מהקצבה שההורה שנפטר היה נהנה ממנה, עולה גם מהמסמך. החוק ייכנס לתוקף ב -1 בינואר 2022.
מתן דמי פיצוי לקורבנות השואה ברומניה, שראו את גורלם חרב בידי המשטר הדיקטטורי ששלט ברומניה במלחמת העולם השנייה, וילדיהם מהווה הכרה פומבית בטרגדיה שהם חיו. לעתים קרובות, החברה נוטה לשכוח שילדים אלה, כיום קשישים, חלקם הגדול במצב בריאותי לקוי ובמצב כלכלי קשה, בעלי הכנסות נמוכות מאוד, נאלצו לחיות עם הסבל והזכרונות מהדרמות הבלתי נתפסות שהוריהם עברו, אמר סילביו וקסלר.
גישה גלויה של הפרלמנט הרומני נגד גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות היא הכרחית ואף דחופה, אמר נשיא לשכת הצירים, לודוביק אורבן, מנהיג PNL.
לעתים קרובות נראה כי השיח הציבורי על עמיתינו רומא נשלט על ידי הסתה לשנאה ולעתים קרובות יש שקט כאשר מי שצריך להילחם בגזענות ואפליה לא עושה זאת. עלינו לשים לב אפוא לאותות האזעקה שנשלחו על ידי העמותות, לניתוחים של מכוני מחקר ומומחים בחקר תופעות חברתיות אלו, הכריז אורבן במהלך שולחן עגול שאורגן על ידי הקבוצה הפרלמנטרית למיעוטים לאומיים ועמותת רומא פרו-אירופה, לרגל ציון יום הרומים הבינלאומי ויום הרומים הרומני.
כיום, כאשר המפלגה הליברלית הלאומית נמצאת בשלטון, יש לנו פרויקט למודרניזציה של המדינה, הכולל מאבק בכל צורות הגזענות, שנאת זרים, אנטישמיות, גינוי ללא סייג של התנהגות ושפה מפלה. אלו עמדות שלעולם לא נוכל לוותר עליהן. נשיא PNL הוסיף כי רומניה של העתיד, המשגשגת והמכובדת, היא מדינה שיכולה להסתכל קדימה לאחר קבלת הטעיות שנרשמו בהסטוריה.
לשכת הצירים הפרלמנט הרומני אימצה הצהרה המגנה את האנטישמיות ברומניה ואת הניסיונות לשקםאת תדמיתם של פושעי מלחמה. 266 מחברי הלשכה הצביעו בעד, אחד נגד ו -5 נמנעו. התגובה מגיעה לאחר שהשחקנית מאיה מורגנשטרן, מנהלת תיאטרון הלאומי היהודי (TES), קיבלה איומי מוות על רקע אנטישמי.
לשכת הצירים גינתה את ההתקפה האנטישמית הארסית הזו וכל סוג של אנטישמיות, ולקחה צד נגד הניסיונות לשקם את התנועה הלגיטרית, את מרשל הפשיסטי יון אנטונסקו או פושעי מלחמה אחרים. הלשכה אישרה את תמיכתה בפעולות למאבק באנטישמיות.
חברי הפרלמנט הרומני קוראים לרשויות לנקוט בכל האמצעים כדי לייסם את החוק למניעה ולמעבק באנטישמיות, לכבד את פקודת החירום מ2002 על איסור ארגונים פסיסטיים, לגיונרים, גזעניים או שנאת זרים, סמלים נאצים, פעולות לשיקום תדמיתם של אנשים האשמים בפשעים נגד האנושות או פשעי מלחמה. לשכת הצירים קוראת לרשויות המקומיות להחליף במהירות את שמות הרחובות הקרויים על שם אנשים האשמים בפשעי מלחמה ותומכת בחשיבות הדגשת המורשת היהודית ברומניה, מתוך הכרה בתרומתם של היהודים להתפתחות רומניה.
אנטישמיות מהווה איום על הדמוקרטיה וקבלת אחריות מלאה על העבר היא מרכיב בסיסי של צדק. לא מפחידים אותנו ולא נחיה את חיינו בפחד. נמשיך לחיות ברומניה, באותה הכבוד שתמיד אפיין אותנו, אמר סילבי וקסלר, ראש איגוד הקהילות היהודיות ברומניה.
חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו ציין כי אין חיסון לקיצוניות, שנאת זרים ואנטישמיות וגינה את הסלמת האנטישמיות שפרצה ביציאות פומביות ושבחים של פושעי מלחמה שנשמעו במליאת הפרלמנט. בתור הנציג המיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ושנאת זרים, הוא הזכיר כי רומניה תציין 80 שנה שעברו מאז הפוגרום ביאסי ומתחילת הגירושים של יהודים לטרנסניסטריה. רומנים לא הצביעו עבור מפלגות ומנהיגים פוליטיים שיתמכו בפעולות ומסרים שנאת זרים או אנטישמים, רומנים לא הצביעו לשבח את הלגיונרים והפקידים הבכירים במשטר אנטונסקו שהשתתפו בהשמדת היהודים ברומניה, הוסיף מורארו.
נשיא ה- PSD, האופוזיציה, מרסל ציולאקו, הדגיש כי בעבר ראינו כיצד שנאה, חוסר סובלנות וחוסר כבוד האדם מהווים סכנה שהיא עדיין קיימת בחברה הרומנית. זו מציאות שברומניה מדברים הרבה יותר על אנטישמיות. עשינו מאמצים יוצאי דופן יחד, יש לנו חקיקה, יש לנו מוסדות ועשינו צעדים חשובים ברמה החינוכית כדי להילחם במכה זו. עם זאת לא הצלחנו להתגבר על סכנת חהמרת ההאנטישמיות והקיצונות, אמר ציולאקו.
דן בארנה, נשיא שותף של מפלגת USR PLUS שבשלטון, אמר שכאשר נסבלת אי-סובלנות, נולדות מפלצות. אני תוהה מדוע עלינו לומר שוב כי לאנטישמיות אין שום קשר למדינה הזו. מדוע שנאת זרים היא עדיין נושא אקטואלי? האם לא למדנו דבר מהעבר שלנו? אמרה ברנה. הגענו לכאן כי לעתים קרובות אנו רואים באנטישמיות ובגזענות בעיות משניות, שוליות, אמר ברנה, שהאשים את הברית למען איחוד הרומנים (AUR) בקיצוניות וחוסר סובלנות, על רקע הצהרות פרו-לגיוניות בפרלמנט.
בתגובה טען מנהיג הברית למען איחוד הרומנים, AUR, גורג סימיון, כי בארנה טעה, והברית הייתה הקול הראשון במרחב הציבורי שהביע תדהמה מההתקפה האנטישמית על מאיה מורגנשטרן. אנו רואים בקהילה היהודית ברומניה חלק בלתי נפרד מהחברה הרומנית. אנו נחרדים מכך שנושא האנטישמיות נמצא בשימוש פוליטי , אמרה סימיון.
ה- UDMRמפלגת המיעות ההונגרי, מגנה בתוקף אנטישמיות, שנאת זרים וכל גזענות. המעמד הפוליטי חייב להילחם בהם, אמר חבר הפרלמנט מטעם UDMR, Csoma Botond, שהוסיף כי אין זה מקובל שזכרון התנועה הלגיונרית עדיין חי . אני מאמין שרומניה איננה מדינה אנטישמית. יש לנו חקיקה, אבל אני חושב שהרשויות חוששות ליישם את החקיקה הזו, אמר.
מנהיג קבוצת המיעוטים הלאומיים הפרלמנטרית, Varujan Pambuccian, התייחס לאירועי שנות השלושים והדגיש כי הגנתה של קהילה היהודית היא למעשה הגנת הדמוקרטיה ברומניה.
ראש ממשלת רומניה פלורין קיצו פיטר את אוקטב בגיוזה, מזכיר המדינה להכרה באלה שלחמו נגד המשטר הקומוניסטי ונשיא איגוד האסירים הפוליטיים וקורבנות הדיקטטורה הקומוניסטית ברומניה. בגוזה פוטר בגלל הצהרה בה ניסה להצדיק ולהביא טיעונים לטובת צאצאי פושעי מלחמה, נאצים או פאשיסטים, כדי ליהנות מזכויות מטעם רומניה, הניתנים בדרך כלל לאחר אישורם בהליך הפרלמנטרי. ניסיון זה מהווה פגיעה בקורבנות ובסובלים בעקבות זוועות הקומוניזם והשואה. רומניה נותרה מחויבת בתוקף לגנות את השואה וכל סוג של סטיגמה אתנית, חברתית או דתית. להטיל ספק בממדי השואה ולנסות להעמיד את הקומוניזם ברומניה על כתפיה של הקהילה היהודית, הוא ניסיון לטשטש את ההיסטוריה ומעשה מסוכן לערכים דמוקרטיים, הוסיף קיצו.
אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות זיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ראה את פיטוריו של בגוזה כצעד לגיטימי ונכון ואמר כי הכחשת השואה אינה תואמת את עמדת רומניה. התייחסותו של בגיוזה לשואה משפיעה על דמותה של רומניה והיא לא מתקבלת על הדעת. הזיוף, העיוות והכחשת השואה על ידי איש ציבור פוגעים קשות בהתחייבויות ובמאמצים שעשתה רומניה בשני העשורים האחרונים, כתב מורארו, הרואה בהצהרותיו של אוקטב בזוזה עלבון לזכרם של קורבנות השואה וצאצאיהם. . בהתחשב בכך שפעולות לשבח אנשים שהורשעו בפשעי מלחמה התרחשו מעל דוכן הפרלמנט, שממנו מפלגה ניאו-פאשיסטית מפיצה סמלים נאציים הפוגעים בזכרם של קורבנות השואה גורם לתחושת מצב חרום בכל הנוגע למצב זה, אומר מורארו.
המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה בירך על החלטתו של ראש הממשלה, וקבע כי זו הפעם הראשונה שראש ממשלת רומניה הגיב במהירות ואימץ צעד הוגן: סילוק עובד מדינה, ממוסד ממלכתי על קידום שיח מכחיש שואה ומפיץ אנטישמיות. האופן בו אוקטב בגוזה, התייחס לשואה והדיון על מספר קורבנות השואה, הוא ספציפי לתופעת הכחשת השואה והסבל שנגרם על ידי התנועה הלגיונרית ומשטרו של המרשל יון אנטונסקו במהלך מלחמת העולם השנייה., כתב המרכז.
במקביל, הברית למען איחוד הרומנים, מפלגה פרלמנטרית לאומנית היושבת באופוזיציה, שמקדמת אהדה כלפי התנועה הלגיונרית, מתחה ביקורת על פיטוריו של אוקטב בזוזה, כשהיא אומרת ש”רומניה מעבירה מסר לאזרחיה ולעולם כולו שאומץ ומוסרית אינם ראוים לכבוד”. פיטוריו של בגוזה הם טעות, אמר חבר הפרלמנט הליברלי פלורין רומן.
התאחדות האסירים הפוליטיים לשעבר פרסמה הצהרה ב- 12 במרץ בה זועמה על כך שהפכה ל”סיבה לסכסוכים בין פרלמנטרים “בגלל חוק משנת 2020 שמקדם תשלום פיצויים לילדי האסירים הפוליטיים והמגורשים לשעבר. העמותה הצהירה כי “היא אינה חולקת על קיומה של השואה ברומניה המחולקת”, ו”הדבר היחיד שניתן לדון בו הוא מיימדי השואה, מבלי להכנס לדיון בנוגע לזוועות שבוצעו נגד היהודים ולא רק. ” נציגי המיעוטים היהודים, הגרמנים והסרבים קראו לשנות את החוק כך שהחוק לא יחול על אנשים שהורשעו בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות או על מי שפעל בתנועת הלגיונרים הפשציסטים, כולל את ילדיהם. תיקונים אלה גררו ביקורת מצד האגודה בראשות אוקטב בגוזה, שכתב: “ילדינו סבלו כל חייהם וזה לא הוגן שלפחות עכשיו הם לא מקבלים פיצויים מוסריים וחומריים, בין אם הוריהם היו “פושעי מלחמה”, נאצים, לגיונרים או קומוניסטים ».
מצד אחר, עשרות פרלמנטרים סוציאל-דמוקרטים ולאומנים, נציגי החברה האזרחית, שחקנים, אסירים פוליטיים או יורשיהם שלחו מחאה לראש הממשלה פלורין קיצו ולנשיא הליברלי לודוביק אורבן בדרישה להחזיר את בזוזה לתפקידו ולהתנצל. אוקטב בגוזה משלם עבור עמדותיו נגד אמצעים מפלים פוליטית את זכרם של לוחמים אנטי-קומוניסטים ואת זכויות ילדיהם. הוא משלם על האומץ לבקר את פעולותיהם של כמה פוליטיקאים נגד ילדי לוחמים אנטי-קומוניסטים, כתבו העותרים.
בישראל יתארגנו 4 קלפיות לבחירות לפרלמנט ברומניה. הבחירות נקבעו ל -6 בדצמבר, אך אזרחי רומניה בחו”ל יוכלו להצביע במשך יומיים, ב -5 וב -6 בדצמבר. הקלפיות בישראל ייפתחו בשגרירות רומניה בתל אביב, בקונסוליה הכללית בחיפה, וכן בשני מקומות נוספים, רח שבטי ישראל 46,בירושלים, ורחוב ההסתדרות 2, באר שבע.
שר החוץ הרומני, בוגדן אורשקו, אמר כי מספר הקלפיות בחו”ל בבחירות לפרלמנט 2020 גדל ב -331 לעומת הבחירות לפרלמנט ב -2016, זאת אומרת מ417 ל -748 קלפיות. ההצעה לארגן קלפיות היא תוצאה של התייעצות של משימות דיפלומטיות וקונסולריות עם נציגי קהילות אזרחים רומניות בחו”ל.
אזרחים רומנים בחו”ל יבחרו 2 סנאטורים ו -4 סגנים. 76 מועמדים מתמודדים לבחירות. הם המייצגים 8 מפלגות או בריתות, ושניים מהמועמדים הם עצמאיים.
סגן נשיא סילביו וקסלר מתח ביקורת על חבר הפרלמנט קטלין רדולסקו על ההשוואה בין הצעדים שננקטו על ידי הרשויות בהקשר למגיפה לסבל היהודים באושוויץ.
סגן נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, מתח ביקורת על חבר הפרלמנט קטלין רדולסקו, אקולוג, סוציאל-דמוקרט לשעבר, על ההשוואה בין הצעדים שנקטו הרשויות בהקשר לפנדמיה למה שקרה במחנה ההשמדה אושוויץ.
הרגיז אותי לקרוא את ההשוואה האבסורדית בין הצעדים שננקטו על ידי השלטונות הרומניים לאושוויץ, מקום של פשע ורוע מוחלט, השוואה שנעשתה ע”י חבר הפרלמנט קטלין רדולסקו. שוב, פוליטיקאי רומני משתמש באלמנט מהתקופה הנוראית ביותר בתולדות האנושות והופך אותו לדבר מה על ידי שימוש בהקשר לא הולם. אני מגנה בתוקף גישה כל כך לא מובנת, כתב וקסלר.
בלי קשר לדעות שיש למישהו בנוגע לפעילות הממשלה, לגבי הצעדים שמקדמים הרשויות, השוואות, ניסוחים וגישות כאלה אינם מקובלים מאף אחד, במיוחד מפוליטיקאי, חבר פרלמנט. אי אפשר לתאר במילים את סבל השואה והכאב שהתקופה הזו השאירה מאחוריה. להתייחס לתקופה זו בקלות דעת זה מסוכן במיוחד עבור החברה שלנו. כל הניסיונות להציג, במישרין או בעקיפין, את זכרם של קורבנות השואה ואת דרמת השואה עצמה, עם כל המשמעות שלה, כאלמנטים בשיח הפוליטי ובמערכת הבחירות חייבים להיפסק באופן מיידי ולא לחזור על עצמם, כתב סילביו וקסלר. הוא סיכם את דבריו באומרו ש”זוועות שהתרחשו באושוויץ או בסוביבור, בשדות הבאג, דרך הגירושים לטרנסניסטריה, בפוגרומים או ברכבות המוות, אני לא חושב שיש את היכולת להביע, באף אחת משפות העולם, את הנזק שגרמו לאנושות עצמה. “
קטלין רדולסקו הצהיר כי הוא מעולם לא קיבל את הדרך בה הממשלה הליברלית מטפלת בגמלאים, ממשלה שלדעתו הגיעה להסכמות עם האופוזיציה וביחד פעלים כנגד הקשישים. הוא גם אמר כי הממשלה מטפלת בקשישים “כמו באושוויץ” בכך שהיא הגבילה את זכותם הבסיסית לנוע בחופשיות, אך לא באה לעזרתם , כמו למשל ,לספק להם מסכות מגן
רשימות המועמדים מטעם המיעוטים ברומניה, לבחירות לפרלמנט הרומני, בחירות שנקבעו ל06 בדצמבר, הן סופיות, כך קבעה לשכה המרכזית לבחירות. מועמדותו של חבר הפרלמנט מטעם הקהילה היהודית הנוכחי סילביו וקסלר נותרה סופית. הוא משתתף בבחירות כמועמד יחיד מטעם התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה.
בגלל סכסוכים בין הפלגים השונים, נרשמו בעיות הקשורות במועמדויות שהוגשו מטעם האיחוד הבולגרי של בנאט והאיחוד הדמוקרטי של הטטרים הטורקים-המוסלמים. ללא בעיות נרשמו מועמדותם של המיעוטים הבאים: יהודים, סרבים, גרמנים, אוקראינים, רותנים, יוונים, מקדונים, קרואטים, איטלקים, רומא, אלבנים, רוסים ליפובנים, טורקים, פולנים, ארמנים, סלובקים וצכים.
החוקה הרומנית מבטיחה מושב לכל אירגון המייצג מיעוט לאומי שהוקם כחוק, ושאינו יכול להיכנס ישירות לפרלמנט באמצעות בחירות, בתנאי שהוא יקבל מספר מינימלי של קולות הנגיש לכל המיעוטים. ברומניה, רק המיעוט ההונגרי, הגדול ביותר, יכול לקבל מספיק קולות בכדי להיכנס ישירות לפרלמנט.
סילביו וקסלר, סגן נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נבחר להתמודד מחדש, כנציג של הקהילה היהודית, בבחירות נקבעו ל -6 בדצמבר 2020.
הוועדה לארגון הבחירות למינוי מועמדי פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה – הודיעה כי המועמד היחיד לתפקיד, סילבי וקסלר, אושר, לאחר ההצבעה שנערכה ב- 23 בספטמבר, להשתתף בבחירות לפרלמנט הרומני. 25 מתוך 26 המשתתפים הצביעו לאשרו.
סילביו וקסלר, יליד 1988, משמש כסגן נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מאז 2016. הוא גם סגן נשיא הוועדה להגנת העבודה והפרסום בפרלמנט הרומני. בנוסף הוא מחזיק גם בתקיד של ויו”ר ועדת לאתיקה ולגישור של הפדרציה לקהילות יהודיות ברומניה.
ברומניה, מיעוטים לאומיים שלא מצליחים להיכנס לפרלמנט מיד לאחר הבחירות, מקבלים, בהתאם לחוקה, מושב בפרלמנט. . קבוצת המיעוטים הלאומיים בלשכת הצירים מונה כיום 17 חברים. אך רק נציגי המיעוט ההונגרי, המיעוט הגדול ביותר ברומניה, מצליחים להיכנס ישירות לפרלמנט באמצעות בחירות.
ב- 23 בספטמבר, בפדרציית הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) ייבחר נציג הקהילות לפרלמנט הרומני אשר ישתתף בבחירות לפרלמנט המתוכננות להתקיים ב6 בדצמבר 2020.
המועמדים יגישו את בקשות ההשתפות בבחירות בין התאריכים 10-17 בספטמבר. כל אזרח רומני מעל גיל 23, בן קהילה יהודית, יהודי, ממוצא יהודי או שהתגייר, יכול להגיש מועמדות. על המועמדים לעמוד בכמה תנאים: מגורים רציפים ברומניה בחמש השנים האחרונות; לפחות 5 שנים חבר קהילה: תמיכה במועמד של לפחות 25% מכלל חברי הקהילות היהודיות ברומניה; תואר ראשון; עבר פלילי נקי, כולל ממדינות אחרות, אם יש להם אזרחויות נוספות; תיק מס הכנסה נקי; הצהרה באחריותם כי בתקופה הקומוניסטית לא מילאו תפקידים במשטרה הפוליטית , לא עבדו ולא שיתפו פעולה עם המשטרה הפוליטית לשעבר של המשטר הקומוניסטי או עם שירותי מודיעין אחרים; אין להם עמדות ניהול במפלגות פוליטיות, ברומניה או במדינות אחרות.
ההצבעה תתבצע ע”י 27 חברי מועצת הניהול של הפדרציה לקהילות יהודיות . ניתן גם להצביע בדואר. מספר הקולות המינימלי נדרש כדי שהמועמד יכנס לרשימת המועמדים הוא 7. אם ישנם מספר מועמדים עם יותר מ -7 קולות, הם יירשמו ברשימה רק אם יש ביניהם יש אישה. אחרת ברשימה ירשם מועמד אחד בלבד, זה עם מספר הקולות הגבוה ביותר. במקרה של שוויון ייערך סיבוב בחירות שני, רק למועמדים עם מספר שווה של קולות.
החוקה של רומניה מספקת מושב אחד, למיעוטים לאומיים שאין להם מספיק קולות כדי להיכנס לפרלמנט כמו מפלגות פוליטיות אחרות. ברומניה, רק המיעוט ההונגרי יכול לקבל מספיק קולות בכדי להיכנס ישירות לפרלמנט. נכון להיום בקבוצה הפרלמנטרית למיעוטים שי 17 חברים.
לקראת בחירות וחילופי השלטון, בכירים ברומניה שוחחו עם נציגי הקהילות היהודיות על חיי היהודים ברומניה, על מצבם של ניצולי השואה והתוכניות של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.
Ion Marcel Ciolacu, Președinte, şi Carmen Mihalcescu Moldovan, נשיא וסגנית נשיא לשכת הנבחרים של פרלמנט רומניה, ביחד עם LUDOVIC ORBAN, ראש הממשלה החדש של רומניה, קיימו פגישות נפרדות עם סילביו וקסלר, סגן הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ועם נציגי ההנהגה היהודית האמריקאית. ועדת חלוקה המשותפת (JDC).
טיוטת החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית ושואה ברומניה אומצה, ביום רביעי, בבית הנבחרים, הבית התחתון של הפרלמנט של רומניה, עם 265 קולות בעד ואחד נמנע.
רוב המימון הפרוייקט יופרש מתקציב המדינה, באמצעות תקציב המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל. יתר הכספים יבואו מהכנסות, תרומות ומחסויות. המוזיאון שואף להציג ולקדם את ההיסטוריה של התרבות והמסורות של הקהילה היהודית ברומניה, להגן על קורבנות השואה ולהילחם באנטישמיות. בסוף הדיונים על פרויקט זה המשתתפים עמדו בדממה לזכר קורבנות השואה.
את הפרויקט יזם נציג הקהילות היהודיות בפרלמנט הרומני, סילוויו ווקסלר, ואומץ על ידי הסנאט ב- 4 בספטמבר. ווקסלר אמר בתום ההצבעה כי אימוץ הפרויקט הוא מעשה היסטורי ומוסרי ותיקון הוגן בכל הנוגע להכרת חלקה של רומניה בביצוע פשעים, במלחמת העולם השניה, נגד יהודי רומניה. החלטת בית הנבחרים היא סופית.
התייעצויות נשיא רומניה עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס ערך בימים חמישי ושישי התייעצויות עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט, ב־26 במאי, בו־זמנית עם הבחירות לפרלמנט האירופי. נשיא רומניה מסר לאחר הדיונים, ביום חמישי, עם מפלגות האופוזיציה — המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP) — ובנוסף עם האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) וקבוצת המיעוטים הלאומיים האחרים, מלבד המיעוט ההונגרי, כי תקיפותיה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) נגד מערכת המשפט, מזה שנתיים, צריכות לגרור תגובה מצד אזרחי רומניה, בצורת משאל עם.
לדברי הנשיא, אזרחי רומניה רוצים מדינה עם מערכת משפט עצמאית, צודקת ומחוץ להשפעותיה של הפוליטיקה. המפלגה הלאומית ליברלית הודיעה על תמיכתה המלאה במשאל העם, לטענת איגוד להציל את רומניה ישנו צורך בהתייעצות עם, ומפלגת התנועה העממית הציעה שבמשאל העם תופיע גם שאלה בנוגע להפחתת מספר חברי הפרלמנט או ביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות, שמהן נהנות כרגע קטגוריות מקצועיות מסוימות. ליום שישי נקבעו התייעצויות עם המפלגה הסוציאל דמוקרטית ועם מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), השותפה בשלטון, שלא כיבדו את ההזמנה, בטענה כי ההתייעצויות הן עניין רשמי בלבד, שכן הנשיא יוהאניס כבר קיבל את החלטתו לקיים את משאל העם.
מנהיג הסוציאל דמוקרטים, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea), שלח משלחת מטעם המפלגה, ואחד מנציגיה, אאוגן ניקוליצאה (Eugen Nicolicea), סגן יושב ראש בית הנבחרים, מסר כי הפרלמנט יאשר את בקשתו של הנשיא בנוגע למשאל העם. משאל העם כונס על רקע השינויים התכופים בחקיקה בתחום מערכת המשפט, שקודמו על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, שספגו ביקורת חריפה מצד שותפיה האירופיים של רומניה. נושאי משאל העם דנים באיסור על חנינה המונית וחנינה עבור עברייני שחיתות ואיסור על צווי חירום ממשלתיים בתחום העבירות על החוק, העונשים ואירגון מערכת המשפט.
תיק המהפכה האנטי־קומוניסטית ברומניה, מ־1989, בבית המשפט
התובע הכללי של רומניה, אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), הודיע כי תיק המהפכה האנטי־קומוניסטית מדצמבר 1989 נשלח לבית הדין. הוא מסר לציבור את התנצלותו של משרד היועץ המשפטי לממשלה על עיכובה המוגזם של החקירה — כמעט 30 שנים. בתיק, נחקרים פלילית נשיא רומניה לשעבר מהשמאל, יון איליאסקו (Ion Iliescu) וסגן ראש הממשלה לשעבר גלו וויקן וויקולסקו (Gelu Voican Voiculescu), בגין פשעים נגד האנושות. אלה מואשמים בפעולות הסחה המונית והפצת מידע שקרי כדי לעלות לשלטון. המעשים בוצעו לאחר נפילת המשטר הדיקטטורי, בתקופה 31-22 בדצמבר 1989, כשהחזיקו בתפקידים במועצת חזית ההצלה הלאומית (FSN), גוף שהיווה אז רשות מבצעת ומחוקקת.
לפי המידע הרשמי, המהפכה הסתיימה עם יותר מ־1,000 קורבנות וכ־3,000 פצועים, רובם לאחר נפילת המשטר המדכא של ניקולאה צאושסקו (Nicolae Ceaușescu). באזור מרכז ומזרח אירופה, רומניה היא המדינה היחידה שבה המעבר מהדיקטטורה הקומוניסטית לדמוקרטיה התבצע תוך שפיכת דמים. סיום תיק המהפכה ופתיחת המשפט בבית דין עוררה תגובות שונות מצד הפוליטיקאים בבוקרשט. מצד אחד, הנשיא קלאוס יוהאניס יחד עם המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה בפרלמנט, שיבחו את הודעתו של התובע הכללי, בטענה שזהו צעד חשוב מאוד בקביעת האמת. מצד שני, הסוציאל דמוקרטים, שבשלטון, סבורים כי האמת הייתה צריכה להיקבע עד כה, וכי פתיחת המשפט בבית דין יכלה לחכות חודש נוסף, עד לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי.
דחייה נוספת של מועד הברקזיט
בבריסל, המנהיגים האירופיים וראשת הממשלה הבריטית, תרזה מיי, הסכימו לגבי דחייה נוספת של מועד הברקזיט עד לסוף חודש אוקטובר, תוך הערכת התהליך במועצה האירופית מה־20 וה־21 ביוני. ראשת הממשלה מיי ביקשה דחייה עד ל־30 ביוני, על מנת להקנות זמן לפרלמנט בלונדון להגיע להסכמה. מדובר בדחייה גמישה, שישה חודשים נוספים על מנת שבריטניה תמצא את הפיתרון הטוב ביותר, ציין נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, ובו־זמנית ביטול זמני של הסכנה הטמונה בהפרדה שרירותית, בהיעדר הסכם.
בכנס המיוחד של המועצה האירופית בעניין יציאתה של הממלכה המאוחדת, רומניה יוצגה על ידי הנשיא קלאוס יוהאניס אשר גיבה את מהלך ההארכה הנוספת למועד הברקזיט, על מנת לאפשר את אשרורו של ההסכם עם האיחוד האירופי, על ידי הפרלמנט בלונדון. ההארכה מאפשרת “נסיגה מסודרת”, המבטיחה ודאות לאזרחים אירופיים השוהים בממלכה המאוחדת ועבור אזרחים בריטיים השוהים באיחוד האירופי, אך גם עבור חברות והסביבה העסקית”, הדגיש המינהל הנשיאותי בבוקרשט בהודעה לעיתונות. נשיא רומניה הביע את תמיכתו גם בשותפות עתידית “מקיפה ושאפתנית” בין האיחוד האירופי לבריטניה, שתכלול הן היבטים כלכליים ומסחריים, הן היבטים ביטחוניים, הגנה ויחסי החוץ. במידה והסכם היציאה לא יאושרר עד ל־22 במאי, הממלכה המאוחדת תיאלץ לערוך בחירות לפרלמנט האירופי. במקרה בו בריטניה לא תעמוד בהתחייבות זו, יציאתה מהאיחוד האירופי תיערך ב־1 ביוני.
התרגיל הרפואי הגדול ביותר של נאט”ו ברומניה
ברומניה התבצע, בימים אלה, התרגיל הרפואי הגדול ביותר בתולדותיה של הברית הצפון אטלנטית — “לוחם נמרץ 2019”, בשלושה רבדים: יבשתי, אווירי וימי. כ־2,000 חיילים, כבאים, רופאים, חובשים, מגישי עזרה רפואית ומתנדבים אזרחיים מכמעט 40 מדינות חברות ושותפות ביצעו הדמיית פעילות במקרה של עימות צבאי שיביא לפגיעה בערים. השלב החשוב ביותר בתרגיל אירע בצינקו (Cincu), שבמחוז ברשוב (Brașov) שבמרכז רומניה, בו הוקמו 14 מתקנים רפואיים צבאיים, החל מהפשוטים ביותר, עבור מיון וחירום, ועד לבית חולים מודולארי מסוג ROLE 3, שבו ניתן לבצע ניתוחים מורכבים. בתרגיל שולבו גם מסוקים צבאיים לפינוי פצועים.
מלבד השלב מצינקו, נערכו שניים נוספים — בקונסטנצה, עיר בחוף הים השחור, ובבוקרשט. בעיר הבירה נערכה הדמיית אירוע מרובה פגועים בלילה שבין חמישי לשישי, באזור תחנת הרכבת התחתית במרכז בוקרשט. התרחיש כלל את מעורבותם של צוותים מיוחדים, בעקבות נזקי מספר פיצוצים תת קרקעיים. בנוסף, כוחות הצי הרומני ערכו את התרגיל הרב־לאומי הגדול ביותר שנערך אי פעם במימיה הטריטוריאלים של רומניה ובמימיו הבינלאומיים של הים השחור. השתתפו 14 ספינות צבאיות רומניות ושש ספינות צבאיות מבולגריה, קנדה, יוון, הולנד וטורקיה, עם סך הכל כ־2,200 חיילים, שתירגלו מהלכי, לוחמה משותפת נגד איומים תת־ימיים, ימיים ואוויריים, המותאמים לסוגי האיומים הביטחוניים באזור הים השחור.
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, בפסגת המנהיגים האירופיים בבריסל
מנהיגי אירופה התכנסו, בימים חמישי ושישי, בבריסל, במסגרת המועצה האירופית באביב, שעל סדר יומה עמדו חיזוק הבסיס הכלכלי האירופי, שינויי האקלים, הפסגה הבאה עם סין ודרכים למיגור מידע מטעה. עם זאת, נושא הדיון המרכזי היה יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, אשר תוכננה תחילה ל־29 במרץ. המנהיגים האירופיים הסכימו לדחיית הברקזיט, אך בחודש אחד מוקדם יותר מאשר התבקש על ידי ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי. הפרלמנט הבריטי יצטרך בתקופה זו לאשר את ההסכם עם בריסל, מפני שיציאה ללא הסכם מוסכם על שני הצדדים, מהווה חיסרון עבור כולם, כפי שהדגיש הנשיא קלאוס יוהאניס, אשר יצג את רומניה בפסגה:
“מה שמכונה ברקזיט קשה הוא מאוד בעייתי, בראש וראשונה, כמובן, עבור בריטניה, אך גם לנו אין זה מועיל, מפני שבכוונתנו לבנות מערכת יחסים טובה לעתיד, אז רצוי להתחיל ברגל ימין, לא בשמאל.
תוכניתו של האיחוד האירופי מציעה שתי אפשרויות לדחיית הברקזיט. לדבריו של נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, על פי התרחיש הראשון, במידה והסכם היציאה יקבל את אישורו של הפרלמנט הבריטי, בשבוע הבא, המועצה האירופית תסכים לדחייה עד ה־22 במאי. על פי התרחיש השני, במידה וההסכם לא יקבל את אישור הפרלמנט הבריטי, המועצה האירופית תציע דחייה עד ל־12 באפריל, תקופה שבה יצופה מלונדון לומר לאיזה כיוון פניה.
דונלד טוסק ציין בנוסף כי לממשלת בריטניה יש עדיין הזדמנות ליציאה בליווי הסכם, כשהאפשרות לעשות זאת ללא הסכם תהווה דיחוי ממושך או ביטול סעיף 50. ה־12 באפריל הוא תאריך המפתח, עד אשר על בריטניה להחליט אם לערוך בחירות לפרלמנט האירופי. במידה ולא תתקבל החלטה עד למועד זה, האפשרות להארכה לטווח ארוך תהפוך באופן אוטומטי לבלתי אפשרית. בנוסף, נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, השתתף ביום חמישי בכנס הטרנסאטלנטי השנתי שאורגן על ידי לשכת המסחר של ארצות הברית באיחוד האירופי (AmCham EU) בבריסל. כשותף אסטרטגי של ארצות הברית, רומניה סבורה כי כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי מהווה הזדמנות לקידום אגנדה חיובית לשיתוף פעולה בין האיחוד האירופי לארצות הברית, מסר קלאוס יוהאניס.
מפגש בבוקרשט, של שרים ומזכירי מדינה אירופיים הממונים על מדיניות הפזורה
בוקרשט אירחה מפגש של שרים ומזכירי מדינה אירופיים הממונים על מדיניות הפזורה, כשרומניה היא המדינה הראשונה שארגנה מפגש מסוג זה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי. נציגים מ־17 מדינות חברות ניתחו דרכים שבאמצעותן המדינות החברות קובעות יחסי שיתוף פעולה כלכלי וחברתי עם הפזורה והמדיניות שהביאה לשילובם המהיר של חברי קהילות הפזורה. נושא הדיונים העיקרי היה תנועה חופשית של כח אדם, הגירה ושילוב, סחר בבני אדם ואסטרטגיות לגיבוי תהליך החזרה לארצות המקור. בהקשר זה, השרה לרומנים בפזורה, נטליה אינטוטרו (Natalia Intotero) מסרה:
“קיימנו דיונים בנושא חילופי שיטות יעילות, פרויקטים שבאמצעותם נוכל בהמשך לקדם את שימור הזהות הלאומית מצד כל מדינה בנפרד עבור פזורתה. הובחן עניין, מצד מרבית המדינות החברות, לפיתוח מדיניות, תוכניות שבאמצעותן יתקיימו נסיונות לקידום חזרה לארץ המקור, עבור מי שבכוונתו לעשות זאת”.
אנו מציינים כי רומניה, כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, הצליחה לאחרונה להשיג הסכם זמני עם הפרלמנט האירופי בנוגע ליצירת רשות אירופית בתחום העבודה. מדובר במוסד אשר יתמוך במדינות חברות ביישום החוקים האירופיים בתחום ניידות כח העבודה ברמת האיחוד, אך גם בכל הנוגע לניהול הביטוח הסוציאלי.
שתי הצעות הדחה נגד שר האוצר ושר המשפטים נדחו בפרלמנט בבוקרשט
חברי הפרלמנט הרומני דחו, ביום רביעי, שתי הצעות הדחה שיזמה אופוזיציית הימין: אחת נגד שר האוצר, והשנייה נגד שר המשפטים. האופוזיציה האשימה את שר המשפטים, תודורל טואדר (Tudorel Toader), בשינויים שהובאו לחוקי מערכת המשפט באמצעות צו החירום הממשלתי, תת־תיקצוב מערכת המשפט ואי עמידה ביעד הסרת מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה.
מנגנון זה, אשר נכנס לתוקף עם הצטרפותה של רומניה לאיחוד האירופי, ב־2007, נותר הכלי שבאמצעותו בריסל ממשיכה לעקוב אחר תפקודה של מערכת המשפט ברומניה. עם זאת, השר תודורל טואדר, עצמאי בתמיכת מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), הנמצאת בשלטון לצד המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), גרם בנוסף לחוסר שביעות רצונם של הסוציאל דמוקרטים, שמאשימים אותו, דווקא, באיטיות שבה הוא מקדם את השינויים במערכת. כמו כן, בית הנבחרים בבוקרשט דחה גם את הצעת הדחתו של שר האוצר, אאוגן תאודורוביץ (Eugen Teodorovici).
האופוזיציה דרשה את ביטולו של צו החירום הממשלתי מס 114, שמתנגדת לו גם הסביבה העסקית בשל צעדי המס שהצו כולל. שר האוצר הודה כי ניתן לשפר את הצו, והבטיח כי הממשלה תבצע התאמות עד לסוף החודש, בכל הנוגע ליישום מסים מסוימים לחברות בתחום האנרגיה, התקשורת או הבנקים.
מחאת נהגי מוניות ונהגי הסעות ברומניה
ממשלת רומניה תאשר, בישיבתה הבאה, שינויים בחקיקה בתחום הובלת נוסעים. זוהי ההבטחה שקיבלו הסתדרויות העובדים הגדולות במגזר זה, במסגרת הפגנות המחאה שאורגנו בבוקרשט, בהן השתתפו מאות נהגי מוניות, מיניבוסים ואוטובוסים. לאחר עצרת פדרציית מפעילי ההסעות ברומניה שהתקיימה ביום רביעי, ביום חמישי הגיע תורם של הנהגים החברים בפדרציית מפעילי הסעות ומסיעים מורשים ברומניה, בעיקר נהגי מוניות, לדרוש שינויים בחקיקה עבור הסדרת תחבורה עירונית חלופית, שאותה הם מחשיבים כרגע לתחרות בלתי הוגנת.
