הקומפלקס החינוכי “לאודה-רעות” מארגן בבוקרשט שני אירועים מיוחדים. ביום ב, 3/12/2018, עיריית בוקרשט, בית העירייה של סקטור 3 בשיתוף עם שגרירות ישראל ברומניה והקומפלקס החינוכי “לאודה-רעות” מארגנים את טקס חנוכת הכיכר “אריה ירושלים”, שבו ייחשף הפסל באותו השם, וגם חנוכת הביניין “אקדמאי ניקולאה קג׳ל”, מטה בית הספר “לאודה-רעות” בבוקרשט.
מצד שני, ביום ג, 4/12/2018, פרלמנט רומניה מארח את “גאלה ידידות מגנה קום לאודה”. במהלך הטקס ידליקו לפעם ה-17 את אורות חנוכה וחג המולד, בנוכחותם של יותר מ-500 אישים בחיים הפוליטיים והדיפלומטיים, נציגי מוסדות המדינה ושגרירויות זרות בבוקרשט, ראשי תאגידים ואנשי עסקים. האירוע מאורגן ע”י קרן “מגנה קום לאודה-רעות” – הקומפלקס החינוכי “לאודה-רעות”, בתמיכת בית הנבחרים, שגרירות מדינת ישראל בבוקרשט ובית העירייה סקטור 3.
דיונים בפרלמנט האירופי בנוגע למצבו של שלטון החוק ברומניה.
מצבו של שלטון החוק ברומניה היה תחת תשומת לבו של הפרלמנט האירופי השבוע, עם דגש על התיקונים שהובאו לאחרונה לחוקי מערכת המשפט, על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) בבוקרשט. לשטרסבורג הוזמנה גם ראשת ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă). המועצה האירופית עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות האחרונות ברומניה, מסר סגן הנשיא הראשון פרנס טימרמנס (Frans Timmermans) בתחילת הדיון. לדבריו רומניה עשתה צעדים לאחור בכל הנוגע לרפורמה במערכת המשפט והמאבק בשחיתות, וציין את התיקונים השנויים במחלוקת שהובאו לחוקי מערכת המשפט על ידי השמאל שמהווה את הרוב בממשלה, והדחתה של לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) מתפקידה כתובעת הראשית בפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), מוסד שפעילותו קיבלה סקירה חיובית בדוח מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה (MCV).
עצמאותה של מערכת המשפט ויכולתה להיאבק בשחיתות הן חיוניות עבור רומניה חזקה באיחוד האירופי, ציין פרנס טימרמנס. בתגובה, ויוריקה דנצילה אמרה כי מערכת משפט בת קיימא צריכה להיבנות בראש ובראשונה עבור האזרחים ולא עבור השופטים, התובעים, הפוליטיקאים והמוסדות. היא אמרה עוד כי היא לא הגיעה לשרטסבורג כדי לתת דין וחשבון, אלא מתוך כבוד למוסדות האירופיים, וכי היא מצפה שרומניה תקבל את אותו היחס שמקבלות שאר מדינות האיחוד. ראשת ממשלת רומניה התייחסה גם למנגנון שיתוף הפעולה והבקרה. ויוריקה דנצילה: “מנגנון זה לא עמד ביעד שעבורו נוצר, ואני מבקשת באופן רשמי לדעת מי בדיוק ערך את דוחות מנגנון שיתוף הפעולה והבקרה, מי סיפק את הנתונים והחסיר מתוך רשלנות או חוסר תום לב את המציאות הבלתי נתפסת הזו באיחוד האירופי.”
ויוריקה דנצילה הגנה בנוסף על הזנדרמריה הרומנית, שהואשמה כי פעלה בחוסר קנה מידה בעצרת המחאה נגד הממשלה, שהתקיימה ב־10 באוגוסט בבוקרשט. הינה סבורה כי כוחות השמירה על הסדר הציבורי פעלו בדיוק כפי שהיו עושים גופים מקבילים בשאר המדינות האירופיות. יש לציין כי בעקבות פעולותיהן האלימות של כוחות השמירה על הסדר הציבורי, הוגשו 770 תלונות פליליות על ידי נפגעים, ומספר רב של מפקדי זנדרמריה נמצאים תחת חקירה פלילית. הדיונים בשטרסבורג הביאו לתגובות שונות מצד חברי הפרלמנט האירופי הרומנים, אשר הטיחו ביקורות על עמדתו של פרנס טימרמנס או אחד על משנהו או נגד הממשלה.
גם בבוקרשט עמדותיהם של נציגי המפלגות בפרלמנט היו שונות. מנהיגי מפלגות השלטון, המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, שיבחו את דבריה של ראשת הממשלה, ואילו המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה, טענו כי ויוריקה דנצילה הציגה מציאות מקבילה.
ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר, בביקור ברומניה.
ראש צוות המשא ומתן על הברקזיט, מישל ברנייר (Michel Barnier), נועד בבוקרשט עם המנהיגים הפוליטיים העיקריים של המדינה, ונבחנה התפתחות תהליך המשא ומתן והשלבים הבאים בתהליך נסיגתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. הנשיא קלאוס יוהאניס הדגיש את החשיבות הניכרת בשימור אחדותן של 27 מדינות האיחוד במסגרת המשא ומתן בנוגע לברקזיט. בתורו, ראש צוות המשא ומתן של האיחוד האירופי עבור הברקזיט ציין את העובדה כי רומניה, בתור מדינה שתכהן כנשיאת מועצת האיחוד האירופי במחציתה הראשונה של השנה הבאה, תמלא תפקיד חשוב במשא ומתן על היחסים העתידיים בין האיחוד האירופי לממלכה המאוחדת. גם ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) הדגישה כי רומניה מתייחסת לנושא הברקזיט בתשומת לב רבה, משום שהיא לוקחת בחשבון את הקהילה הרומנית המשמעותית שחיה בבריטניה. ראשת הממשלה מסרה עוד כי רומניה עוקבת מקרוב אחר האופן שבו הוראות הסכם היציאה ייושמו, כך שכל האזרחים הרומנים המתגוררים בבריטניה יוכלו להמשיך לגור, לעבוד וללמוד, באותם התנאים עד כה. הרומנים הם המיעוט השני בגודלו בבריטניה, אחרי הפולנים.
שרת התיירות לשעבר והתובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור, עצורות בקוסטה ריקה.
משטרת רומניה אישרה כי שרת התיירות לשעבר, אלנה אודראה (Elena Udrea) והתובעת הראשית לשעבר של הפרקליטות לחקירות פשע מאורגן וטרור (DIICOT), אלינה ביקה (Alina Bica), הובאו למעצר בקוסטה ריקה. הן נמצאות כעת במעצר מונע לתקופה של חודשיים, בהמתנה לתהליך ההסגרה. השתיים הגישו בקשות למקלט בקוסטה ריקה. אודראה וביקה נחקרו, היו תחת מעקב ובקרה של הרשויות בקוסטה ריקה, היות והיו תחת חיפוש בינלאומי של אינטרפול בעקבות פסקי הדין שניתנו עבורן ברומניה. אודראה, אשר זמן רב נחשבה לדמות המשפיעה ביותר בסביבתו של הנשיא לשעבר, טראיאן בססקו (Traian Băsescu), נידונה סופית, על ידי בית הדין הגבוה לצדק, לשש שנות מאסר, עבור קבלת שוחד ושימוש בכוח לרעה בעת מילוי תפקיד. אותו בית דין דן סופית את ביקה ל־4 שנות מאסר, בתיק שבו הואשמה בגיבוי מבצע העבירה.
משאל עם עבור תיקון החוקה.
קרוב ל־19 מיליון בוחרים רומנים יוכלו להצביע, ביום שבת ויום ראשון, בקלפיות, במשאל העם עבור תיקון החוקה, במובן של הגדרתה מחדש של המשפחה כנישואים בהסכמה בין גבר לאישה, ולא בין בני זוג, כפי שמוגדר כרגע. הצעת התיקון נבחרה בפרלמנט. ברמה הארצית ישנן 18,600 תחנות הצבעה. הרומנים הנמצאים בחו”ליוכלו להצביע ב־378 תחנות הצבעה. יותר ממחציתן מנוהלות תחת ארגונן של המשלחות הדיפלומטיות, הלשכות הקונסולריות ומוסדות התרבות, והשאר במקומות אחרים. מספר תחנות ההצבעה הרב ביותר נמצא באיטליה, ספרד, רפובליקת מולדובה, ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. משאל העם יהיה תקף במידה ויתייצבו בקלפיות לפחות 30% ממספר האנשים הרשומים ברשימות ההצבעה הקבועות, ויכנס לתוקף במידה וההצבעות שנעשו באופן תקין מהוות לפחות 25% מהאנשים המופיעים ברשימות.
החל מהקיץ השנה נכנסו לתוקף המחירים החדשים לביקור בארמון הפרלמנט. על פי הצעת עדכון השירותים והמחירים עבור מבקרים מבוגרים, סיור רגיל של 40 איש לכל היותר עולה 40 ליי (8.5 אירו) לאדם, במקום 35 ליי, והסיור הרגיל שכולל ביקור בקומות המרתף, כלומר ירידה של שתי קומות במדרגות, הועלה מ־40 ליי ל־45 ליי (9.5 אירו).
כמו כן נקבעו מחירים חדשים עבור ילדים, כלומר 10 ליי (2.1 אירו) עבור סיור רגיל, 15 ליי עבור סיור רגיל שכולל ביקור בקומות המרתף. עבור סיור “המרכז החינוכי” (סיור רגיל ובנוסף שיעור בדמוקרטיה) הכניסה נותרה ללא תשלום. לעומת זאת, הועלו המחירים עבור סטודנטים מ־18 ליי ל־20 ליי (4.25 אירו) עבור סיור רגיל ומ־19 ליי ל־23 ליי (4.9 אירו) עבור סיור רגיל עם ביקור בקומות המרתף. לילדים מתחת לגיל 6 הכניסה נותרה ללא תשלום, ודמי הצילום יוסרו. בנוסף, הכניסה ללא תשלום עבור בעלי מוגבלויות (עם הצגת תעודה) ומלוויהם וכמו כן עבור המדריך המלווה (עבור קבוצות מאורגנות, של לפחות 10 מבוגרים).
אפשרויות נוספות חדשות המוצעות הן חבילת 35 איש, שעולה 40 ליי לאדם — עבור סיור רגיל ו־45 ליי עבור סיור רגיל הכולל ביקור בקומות המרתף. בנוסף, ישנה אפשרות חדשה לסיור מבקרים, כלומר “פנורמת העיר” במרפסת, בקבוצות של עד שישה מבקרים, במחיר 100 ליי לאדם (21.3 אירו).
הגישה נעשית אך ורק על בסיס מסמך מזהה בתוקף (ת.ז., דרכון). לא יתקבלו רישיון נהיגה ומסמכי זיהוי אחרים. יהיה ניתן לבקר בארמון הפרלמנט כיחיד או כקבוצה, מדי יום בין השעות 10:00 — 16:00, משך הביקור הוא כשעתיים.
ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) עברה בשלום, השבוע, את מבחן הצעת האי־אמון, שיזמה המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) בגיבויים של איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP). הממשלה ספגה ביקורות, בין היתר, עבור שינויים שהביאו לחוק סדר הדין הפלילי, עבור צמצום סמכויות נשיא רומניה ועבור ההתפתחויות הכלכליות השליליות. במסמך נאמר, לדוגמה, כי הממשלה הנוכחית הובילה את האינפלציה ל־5.4% – הגבוהה ביותר בחמשת השנים האחרונות, כי המדיניות הפיסקאלית נהרסה באמצעות השינויים התכופים בחוק מס הכנסה וכי לא נבנו הכבישים המהירים שהובטחו. בנוסף, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) נחשבת לבובה על חוטים של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea). הסנאטור מאיגוד להציל את רומניה, ראדו מיהאיל (Radu Mihail): “מתחילת השנה, כאשר מונית לתפקיד ראשת הממשלה, לא הצלחת אלא להעמיק את שקיעתה של כלכלת המדינה, ליצור בהלה וחוסר אמון, להבריח מרומניה משקיעים זרים ולהעמיק את ההתפתחויות הכלכליות השליליות.” בתגובה, ראשת הממשלה מסרה כי הצעת האי־אמון מכילה האשמות שווא, הינה חסרת טיעונים רציונליים, ומהווה רק משחק פוליטי של הימין. ויוריקה דנצילה: “לא ציפיתי שהצעת האי־אמון כולה תהיה שורה של הבלים, מעין הצגה של מציאות אחרת שנעשתה בחוסר תום לב. הנכם מסרבים להכיר אף בדברים הטובים הניכרים ביותר שקרו במהלך כהונה זו”. אלפי אנשים הפגינו בקירבת הפרלמנט בזמן הדיונים וההצבעה לגבי הצעת האי־אמון, כסימן לתמיכה בהצעה.
ועדת הפרלמנט המיוחדת עבור חוקי מערכת המשפט החליטה, בדיונים לגבי חוק העונשין, להפחית מכמה תקופות התיישנות של אחריות פלילית. לפיכך, אסירים המרצים עונשי מאסר שתקופתם פחות מ־10 שנים יוכלו להשתחרר מהכלא לאחר ריצוי חצי מעונש המאסר, לעומת שני שליש, כפי שנהוג כיום. תיקון אחר עוסק, לדוגמה, בהחרמת רכוש נרחבת, כך שלא תיושם יותר במקרה של עבירות הלבנת הון ופשע מאורגן. בכירי הממשל טוענים כי התיקונים לחוקי העונשין — שספגו ביקורת קשה מצד האופוזיציה, החברה האזרחית וחלק מן השופטים והתובעים — עומדים בגדר החלטות בית הדין החוקתי של רומניה והחלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם, והם נועדו לבלום את ההדרדרות במערכת המשפט ולמנוע הפרת זכויות אדם. עם זאת, המתנגדים מאשימים את הממשלה בצידוד בפוליטיקאים שהסתבכו עם החוק. שגרירויות של 12 מדינות מערביות ביקשו ביום חמישי מכל הצדדים המעורבים בתיקון חוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, להמנע משינויים שיחלישו את שלטון החוק או את יכולתה של רומניה להיאבק בשחיתות, ובפשע באופן כללי. הנשיא קלאוס יוהאניס, בנוסף לאופוזיציה, סבור כי דאגותיהן של השגרירויות הן מוצדקות. לעומת זאת, יושב ראש הוועדה המיוחדת עבור חוקי מערכת המשפט, השר הסוציאל דמוקרטי לשעבר, פלורין יורדקה (Florin Iordache), מבטיח כי התיקונים לחוק העונשין ולחוק סדר הדין הפלילי עומדים בכל ההליכים החוקיים. שר החוץ הודיע כי רשם לפניו את עמדתן של 12 המדינות וציין כי חיזוק שלטון החוק והמאבק בשחיתות נמנים בין עדיפויות הממשלה.
הנשיא יוהאניס בוועדה האירופית של הקיץ
הנשיא קלאוס יוהאניס השתתף בכינוס הוועדה האירופית בבריסל, שהתמקדה בסוגיית ההגירה. האירופים החליטו, בין היתר, ליצור פלטפורמות להוצאת המהגרים מחוץ לאיחוד האירופי, על מנת למנוע מהם לחצות את הים התיכון. בנוסף, בפסגה האירופית התקבלה ההחלטה להאריך בששה חודשים את הסנקציות נגד רוסיה בעקבות סיפוח חצי האי קרים. בין נושאי הפסגה נמנו גם מצב המשא ומתן בנוגע לברקזיט והרפורמה הכלכלית מוניטרית של האיחוד. הנשיא יוהאניס טען, מאידך, בבריסל, לטובת שמירה על אקלים אטרקטיבי להשקעות במסגרת האיחוד האירופי, תוך ציון כי רומניה תומכת במערכת של מיסוי שיוויוני ויעיל של חברות, המותאמת למודלים העסקיים החדשים בהקשר הדיגיטציה של המשק.
יעדיה של רומניה בפסגת נאט”ו
מועצת הביטחון העליונה של רומניה, התכנסה בבוקרשט על מנת לנתח ולאשר את יעדיה של רומניה בפסגת נאט”ו, שתיערך ב־11 וב־12 ביולי, בבריסל. בכוונתה של בוקרשט כי הפרויקטים לחיזוק ההגנה וההרתעה באגף המזרחי של נאט”ו יתקדמו, במקביל להבטחת אקלים של יציבות בשכנות המזרחית, בעיקר באזור הים השחור. בנוסף, במסגרת ישיבת מועצת הביטחון העליונה של רומניה אושרו כוחות הצבא אשר ניתן יהיה לעשות בהם שימוש עבור השתתפות, בשנה הבאה, במשימות ומבצעים מחוץ לגבולות מדינת רומניה. לעומת שנת 2018, אלה גדלו ביותר מ־11 אחוזים.
מליאת בית הנבחרים (הפרלמנט הרומני) אישר ביום רביעי 20 ביוני, את הצעת החוק למניעה ולחימה באנטישמיות, 257 קולות בעד ואחד שנמנע מלהצביע. הצעת החוק אושרה ע”י הסנאט (הבית העליון) לכן החוק יועבר לאישורו הסופי של הנשיא.
לפי הצעת החוק, הגדרת האנטישמיות היא “תפיסה על היהודים שמתבטאת בשנאה, ביטויים מילוליים או פיזיים נגד יהודים או לא-יהודיים, ביטויים מכוונים נגד רכושם, נגד מוסדות הקהילות היהודיות או בתי התפילה.” לפי הצעה זו עונש מאסר בין 3 ל10 שנים יינתן למי מארגן או לוקח חלק בקבוצה בעלת אופי אנטישמי. ייענש גם מי שתומך בארגון כזה בכל צורה שהיא. קידום בפומבי ובכל אופן של רעיונות, תפיסות עולם או תורות אנטישמיות מהווה עבירה על החוק שתיענש בכליאה לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם איסור זכויות מסויימות.
הפצה או הנגשה של חומר אנטישמי מהווה עבירה ותיענש בכליאה בין שנה לחמש שנים ואיסור זכויות מסויימות.
יצירה, מכירה, הפצה והחזקה למטרת הפצה של סמלים אנטישמיים תענשנה במאסר לתקופה בין 3 חודשים ל3 שנים יחד עם שלילת זכויות שונות. אותה ענישה יקבל מי שישתמש במרחב הציבורי בסמלים אנטישמיים. פעולות או מעשים מסוג זה לא נחשבים כעבירות פליליות אם מדובר באקטים במטרה אמנותית, מדעית, למטרות מחקר או חינוך או במטרה להביא לשיח ציבורי עניינים שקשורים לאינטרס הציבורי הרחב — נכתב עוד בהצעה.
