Tag: שׁוֹאָה

מועצת העיר בוקרשט דחתה בפעם השלישית את ההצעה שקובעת את מתן הארמון ,DACIA , שבמרכז בוקרשט, למכון הלאומי לחקר השואה ברומניה על שמו של “ELIE WIESEL”, לצורך הקמת המוזאון של השואה ושל יהודי רומניה. הפרוייקט נידחה ברוב של 34 בעד, 12 שנמנעו ו2 נגד, מתחת לרוב הנדרש של שני שליש.

בדף הפייסבוק, המכון “ELIE WIESEL” אמר שתוצאת ההצבעה מצביעה על בורות, חסר תרבות חברתית, לאומניות קיצונית שחודרת למוסדות הציבוריים הדמוקרטים אבל לא על אנטישמיות.

לפני הצבעה אחרונה זו, היועץ הכללי ORLANDO CULEA, שאת חברותו במפלגת השלטון, PSD, הופסקה בגלל שהוא נמנע, בהצבעות הקודמות, מלהצביע בנושא זה, הסביר את עמדתו:

ב2016 מועצת העיר כן החליטה על עברת הבניין לניהולו של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, לצורך הקמת מוזאון השואה. אנו ממשיכים לתמוך בהקצאת מבנה להקמת המוזאון, אבל ב2018, בית המשפט ביטל את החלטת מועצת העיר, והחליט שיעוד המבנה לא יכול להשתנות ללא אישורו של משרד התרבות הרומני. לפני 2016, תוכנן שבמבנה זה יוקם מוזאון האומנות של בוקרשט.

מועצת העיר העלתה את הנושא להצבעה ללא שינוי הנדרש, תהליך לא תקין, לפי דעתו של ORLANDO CULEA.

הוא האשים את מועצת העיר של בוקרשט שהתעלמה מהחלטת בית המשפט כשדנה בפרוייקט הקצאת המבנה להקמת המוזאון, ללא שינויים.

בתשובה, ראש העיר, GABRIELA FIREA, הזכירה שלפני 3 שנים היא הציעה, ומועצת העיר הצביעה בעד עברת מבנה במרכז העיר, למכון ELIE WIESEL.

לאחר מכן, תבעו אותנו ובית המשפט נתן החלטה בנושא. בית המשפט התייחס לכך שלצורך העניין קיימנו ישיבה מיוחדת ועל כך שהנושא הזה הועלה כנושא מחוץ לסדר היום הרגיל, אמרה ראש העיר GABRIELA FIREA , לפני ההצבעה האחרונה.

לפני זה, המבנה יועד להקמת מוזאון אומנות של בוקרשט ואיתרנו מבנה אחר, גם במרכז בוקרשט, למטרה זו. מועצת העיר אישרה את עברת המבנה למכון “ELIE WIESEL” ולאחר 3 שנים חזרה בה, הזהירה ראש העיר את חברי המועצה.

היא הדגישה שהפרוייקט שנדחה, קיבל את אישור משרד התרבות הרומני בהתאם לחוק שימור המבנים ההיסטוריים .

לפי ההחלטה מ2016, זכות הניהול ניתנת, למכון ELIE WIESEL, לצורך הקמת המוזאון של השואה ושל ההיסטוריה של יהודי רומניה.

ראש העיר הדגישה שהפרוייקט היה מותנה בכך שתוך 3 שנים ממתן החלטה ב2016 ,על מנהלי הפרוייקט להשיג את אישור הועדה הלאומית למוזאונים ברומניה, אחרת המבנה יוחזר לעירית בוקרשט.

שרת החינוך הלאומי, אקטרינה אנדרונסקו, נפגשה עם שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. הם הדגישו את שיתוף הפעולה הבילטרלי הטוב בתחום החינוך והעריכו את הרחבת שיתוף הפעולה בתחום הכשרת מורים להוראת השואה על ידי חתימה על הסכם של שיתוף הפעולה בין משרד החינוך, למכון לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ולמוזיאון השואה בארה”ב.

שני הדיפלומטים העריכו את המאמצים המשותפים לחתום על התוכנית הבין-ממשלתית החדשה לשיתוף פעולה תרבותי, חינוכי ומדעי. כמו כן הם דנו גם בסוגיות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיה החדשה בחינוך ובשיתוף פעולה בין-אוניברסיטאות.

נציגי משרד החוץ הרומני העניקו עותקים דיגיטליים של הארכיון “הבעיה 33″. סוגיות הנוגעות ליהודים” למרכז לחקר יהדות רומניה ולרשות הזיכרון לשואה ולגבורה – יד ושם. המסמכים נמצאים בארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ, וטקס ההעברה התקיים בבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט.

מזכירת המדינה לעניינים עולמיים במשרד החוץ בבוקרשט, מוניקה גאורגיצה (Monica Gheorghiță), ציינה כי למחווה זו יש ערך סמלי היסטורי ומוסרי לשימור הזיכרון ההיסטורי של הקהילות היהודיות ברומניה, כולל קורבנות השואה, שאליה מתייחס חלק מקרן הארכיון. יחד עם זאת, היא הוסיפה כי הדיגיטציה של קרנות הארכיון של המשרד תמשיך, עם ארכיון המסמכים מן התקופה שלאחר המלחמה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, העריך את שיתוף הפעולה המצוין בין שתי המדינות ואת המאמצים המתמידים של רומניה לשמר את זיכרון השואה וללחום באנטישמיות, וציין את היוזמה האחרונה של הממשלה בבוקרשט על ההכללה של כמה צעדים קונקרטיים למאבק באנטישמיות בסדר היום של הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי.

מנכ”ל המרכז לחקר יהדות רומניה, אדריאן צ׳יופלנקה, אמר כי הארכיון מתחיל במסמכים על הגירת היהודים ב-1900 וסוגיית האזרחות של יהודי רומניה. ישנם מעל 10 תיקים קשורים להיסטוריה של השואה, כלומר טרנסניסטריה, עבודת הכפייה, הרומניזציה, האלימות האנטישמית, גירוש היהודים, וכן התכתבות עם מדינות באירופה בנושא הבעיה היהודית. יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר, העריך את שיתוף הפעולה המצוין עם משרד החוץ וציין כי האירוע תורם באופן משמעותי להחזרת הזיכרון הקהילתי.

קרן הארכיון “הבעיה 33 — סוגיות הנוגעות ליהודים (1900-1948)” כולל 43 כרכים, כ-20.000 עמודים המכסים את התקופה 1900-1948, בהתייחסות להיבטים שונים של תולדות היהודים ברומניה.

בין התאריכים 1 באפריל — 30 בספטמבר 2019, המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה — “אלי ויזל” מארגן תחרות פרויקטי מחקר בנושא השואה ברומניה. שלושה פרויקטים יקבלו כל אחד פרס כספי בסכון של-5000 ליי (1050 יורו בערך). התכנית מיועדת לבוגרי תואר שני או דוקטורט.

המועמדים המתקבלים יידרש לערוך מחקר שיהיה בהיקף של 9.000 עד 12.000 מילים. הפרויקט צריך לפרט את ההשערות, את סיכום המחקרים הקודמים בנושא הנבחר, את המתודולוגיה ואת צעדי המחקר, וגם את המקורות העיקריים של תיעוד וביבליוגרפיה שעל בסיסם המועמד מתכוון לכתוב את המחקר. המועד האחרון להגשת התיק הוא 22 במרץ 2019. המועמדים שנבחרו על ידי ועדת ההערכה לאחר ההערכה יוזמנו לראיון ב-28 במרץ. התוצאות הסופיות של התחרות יפורסמו ב-29 במרץ 2019.

המכון הראשון לחקר השואה ורצח-עם במרכז ומזרח אירופה נחנך בקלוז-נאפוקה (צפון-מערב רומניה) בפקולטה למדעי המדינה, המינהל הציבורי והתקשורת של אוניברסיטת באבש-בוליי. המכון מציע הזדמנות לצאצאים ולמעוניינים בתחום לחפש מסמכים ולמצוא מידע על קורבנות או ניצולי השואה.

לפי המנהל זולטן טיבורי סאבו (Zoltán Tibori Szabó), יש למכון מאגר של למעלה מ -1,200 כרכים, אלפי עמודים של כתבי יד, עשרות אלפי מסמכים במיקרופילם הקשורות לשואה בצפון טרנסילבניה, שמקורם הוא הארכיונים הרומניים וההונגריים, וכן כמה מיליוני מסמכים דיגיטליים.

למכון יש תפקיד חינוכי, משום שהמסמכים ניתנים לסטודנטים ולחוקרים לפרויקטים שונים, אך גם לצאצאיהם של קורבנות השואה ורצח-עם, וכך בעזרת המסמכים יכולים לשחזר את גורל הקורבנות, וצאצאיהם, קרובי משפחתם והניצולים יכולים ללמוד על מה שקרה להם, אמר סאבו (Szabó). חלק מהמסמכים של המכון מגיעים ממוזיאון השואה של ארה”ב, אך ישנם גם כמה מתרומות של אנשים שונים מהארץ ומחו”ל.

מקלוז גורשו בשואה למחנה אושוויץ למעלה מ -18,000 יהודים. כשלושה רבעים מהם הגיעו מיד לקרמטוריום והאחרים מתו במחנות עבודה אחרים בגרמניה או בפולין הכבושה, מסביר סאבו.

בפתיחת המכון, נכח מנהל אגף הארכיון של מוזיאון השואה בארה”ב, ראדו יואניד, שאמר כי פתיחת המכון בקלוז נאפוקה חשובה, בהתחשב באופי הרב-תרבותי של העיר. אנו מדברים על רומניה, מדינה אשר לפחות ברמה של המעמד הפוליטי ושל המוסדות הממשלתיים מנסה לעמוד בקצב עם ערכי אירופה ולהיות משקל נגד הפופוליזם והקיצוניות הימנית, הרואים באירופה ובארצות הברית, ואשר מעלה לדיון את ההיסטוריה של השואה, אמר יואניד.

גם אנדריי קליין, אחד הניצולים המעטים במחנה מוגילב-פודולסקי בטרנסניסטריה, קיבל בברכה את הקמת המכון: “אני מקווה שבאמצעות המחקרים החדשים שייעשה, יחזקו את אותן אמיתות היסטוריות שאנו מכירים או אולי לא מכירים מספיק. חשוב במיוחד לנוער, אשר יהיה העתיד של מדינה זו.”

בבוקרשט יתקיימו אירועים לרגל יום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה. האירועים יכללו: טקס זיכרון, חשיפת הפרוטומה בדמותו של חתן פרס נובל אלי ויזל, והקרנת הסרט “לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים”, בבימוי של ראדו גודה, הזוכה בפרס הגדול, קריסטל גלוב, בפסטיבל הבינלאומי בקרלובי וארי, צכיה.

ביום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה, אירגון הקהילות היהודיות בביסטריצה נסאוד (Bistrița Năsăud) (צפון רומניה) ועיריית ביסטריצה יארגנו טקס, ב-9 באוקטובר, ליד אנדרטת המגורשים, הנמצאת מול בית הכנסת ביסטריצה. מביסטריטה-נסאדו, כ -7,000 יהודים נלקחו מבתיהם ביוני 1944 וגורשו. בשל התנאים הקשים, 300 יהודים מתו ונקברו בתוך המחנה, בבור משותף. מבין אלה שהובלו ברכבת לגרמניה, רק 700 הצליחו לחזור הביתה.

יום הזיכרון הלאומי להנצחת קרבנות השואה ברומניה יציין גם בסוצאבה (Suceava), בצפון רומניה, ב-9 באוקטובר, במוזיאון להיסטוריה במחוז. באירוע מוזמן פרופ סורין גולדה, יו”ר הקהילה היהודית בסוצאבה. לרגל האירוע יוקרן הסרט “גן התקווה”.

ה-9 באוקטובר נבחר יום הזיכרון הלאומי להנצחת קורבנות השואה ברומניה משום שביום זה, בשנת 1941, החל גירושם של יהודי בוקובינה ל טרנסניסטריה.

סוכנות הידיעות הארצית אגרפרס חתמה על הסכם שותפות עם המכון הארצי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ועם מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, על מנת לקבוע, ליישם ולהפיץ מידע ופעילויות המוקדשות לתולדות והבנת השואה.

הסכם השותפות נחתם על ידי מנכ”ל אגרפרס, אלכסנדרו גיבוי (Alexandru Giboi), מנכ”ל מכון “אלי ויזל”, אלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian) ומנהל חטיבת תוכניות ארכיון בינלאומיות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד (Radu Ioanid), כאשר כל צד יתרום לחקר השואה ברומניה והפצת המידע בציבור בנוגע לנושא היסטורי, מוסרי ורוחני זה.

אגרפרס יכולה לספק תמונות ארכיון, הקשורות לתולדות הקהילה היהודית ברומניה, ומכון “אלי ויזל” ירכז ויארגן את פתיחת מוזיאון תולדות היהודים ברומניה והשואה. בנוסף, המכון התחייב למסור מסמכים בעניין לאגרפרס, הרלוונטים לאופן שבו הקהילה היהודית ברומניה התייחסה אירועי 1 בדצמבר 1918, כאשר נוסדה מדינת רומניה, או אורח חיי הקהילה היהודית ברומניה במהלך אותה המאה, מסר אלכסנדרו פלוריאן.

בתורו, נציג מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה, ראדו יואניד, הסביר כי השותפות כרוכה בחילופי מידע ויצירת תוכניות חינוכיות, כמו כן גישה לארכיון מוסד זה. במיוחד מאז שרומניה אימצה את מסקנות ועדת אלי ויזל (כשרומניה הכירה בתפקידה במהלך השואה), יחסי המוזיאון, שהוא סוכנות פדרלית של ממשלת ארצות הברית, עם מוסדות ממשל שונים ברומניה היו וממשיכים להיות במגמת עלייה. לצערי, לא אוכל לומר את אותו הדבר לגבי מדינות אחרות באירופה, היכן שמסיבות כאלה ואחרות אנו נתקלים בבעיות די רציניות בנוגע לאופן שבו ממשלותיהן עוסקות בתולדות השואה באופן כללי, ובמיוחד, תולדות השואה באותן מדינות, מסר יואניד.

המכון הרומני לתרבות בתל אביב יארגן אירוע הנצחת אישיותו ופעילותו של הרב הראשי לשעבר, אלכסנדר שפרן, ומחווה ליהדות רומניה. האירוע, בשפות רומנית וצרפתית, יתקיים במטה מכון הרומני לתרבות, ב10 ביולי 2018.

מנחת האירוע תהיה קלאופטרה לורינציו, סגנית מנהלת המכון הרומני לתרבות בתל אביב. במהלך האירוע, יוצגו כמה כרכים באנגלית וצרפתית, שיצאו לאור בשנת 2017, מוקדשים לפעילותו של הרב הראשי אלכסנדר שפרן וליהדות הרומנית : “אלכסנדר שפרן והיהודים בעת כינון קומוניזם. מסמכים מהארכיון האמריקאי והבריטי (1944-1948)” מאת קרול ינקו וגם “יחסי ישראל-תפוצות בהיסטוריה” מאת קרול ינקו ומיכאל ינקו. קרול ינקו הוא היסטוריון, חבר כבוד מחו”ל של האקדמיה הרומנית, ומיכאל ינקו הוא יו”ר המכון האקדמי הרמב”ם-אוורו-תומס אקווינס במונטפלייר.

אלכסנדר שפרן נולד ב1910, וכיהן בין שנות 1939-1948 כרב הכולל של יהודי רומניה וכסנטור בסנאט רומניה (1940) ולאחר 1948 כרב הראשי של קהילת יהודי זנבה. הוא נלחם על הגנת יהודי רומניה בתקופת השואה ואחרי מלחמת העולם השנייה דחה את לחצי הסתננות הקומוניזטיים לחוגים הדתיים של היהודי רומניה. הרב שפרן חזר לבקר ברומניה ב1995, לראשונה מזה 50 שנה. בשנת 1997 הוא נבחר כחבר כבוד של האקדמיה הרומנית.

בין 15-17 ביוני, עיריית יאשי ארגנה בשיטוף פעולה עם הקהילה היהודית ביאשי את אירוע האזכרה לציון 77 שנים לפרעות יאשי. ביום שישי, 15 ביוני, התקיים הסימפוזיון בנושא “תפקיד הקהילה היהודית בהתפתחות עיר יאשי: עבר, הווה ועתיד”. ביום ראשון, 17 ביוני, בבית הקברות היהודי נערך “מעצד החיים”, פריויקט שיוזם רבי יוסף וסרמן מישראל. כ-100 איש מרומניה ומישראל התאספו בבית הקברות היהודי בעיר כדי להנציח את קרבנות הטבח, שהתרחש בין 27-29 בויני 1941 ובו נרצחו יותר מ- 13.000 יהודים.

פוגרום יאשי היה אחד הפוגרומים האלימים ביותר בתולדות יהודי רומניה. הוא תוצאת יוזמתו של האלוף דאז יון אנטונסקו, פושע מלחמה, ובעזרת השלטונות המקומיים, נגד אזרחים יהודיים בעיר יאשי. הדו”ח הסופי של הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה מעריך שבמהלך הפרעות נרצחו 14.850 יהודים.

יאשי הייתה בין הערים הראשונות ברומניה שבה השתקעה קהילה יהודית, פעילה מאוד בהתפתחות המסחר, האומנות (ד”א התיאטרון הראשון בעולם בשפה האידיש היה “העץ הירוק”, ביאשי), בתחום הרפואה, של ההמדעים וגם בפן הארכיטקטוני של העיר.

רב יוסף וסרמן אמר כי: הדור השני והשלישי לשואה: חובתינו להבטיח שיהיו עדי ראייה שבעוד 77 שנה יספרו על הימים הנוראים האלה.

טניה ברג-רפאלי, סגנית שגריר ישראל ברומניה, העריכה כי הכרת מעורבות שלטונות רומניה בשואה חשובה בבניית קשרים איתנים בין רומניה לישראל. היא הוסיפה ש”אירוע זה צויין כל שנה ודבר מאוד משמח הוא לראות משלחות גדולות מישראל שמגיעות לכאן לטיולי שורשים, להבין מה קרה לקרובי משפחותיהם. זה צעד מאוד חשוב לשמירת הזיכרון ועבור עתיד הקשרים בין שתי המדינות”.

קרבנות השואה מטרנסילבניה הצפונית ומכל העולם הונצחו בזאלאו (Zalău), בצפון-מערב רומניה, דרך תפילות ושיעורי היסטוריה. באירוע השתתפו אנשי תרבות, היסטוריונים, צעירים ונציגי הקילה היהודית של סלאז (Sălaj).

נשיא קהילת יהודי סלאז (Sălaj), דן הס (Dan Has) הצהיר: “אנו מתפללים היום כדי שזכרם של קורבנות יתברך. כולנו – האנשים באולם הזה צריכים להעביר לדור הבא שהכתם השחור הזה בהיסטוריה ,שקוראים לו “השואה”, לא צריך לקרות שוב באף פינה של העולם לאף מיעוט אתני”.

מצפון טרנסילבניה, שהייתה בתקופת מלחמת העולם השנייה תחת שלטונו של מיקלוש הורטי, נשלחו למחנות השמדה בסך הכל כ-160.000 יהודים.

המוזיאון הווירטואלי הראשון בעולם לשאה נחנך בקלוז , בצפון מערב רומניה. המוזיאון יפעל במכון ” דר משה קרמילי ” ללימודי יהודות והיסטוריה יהודית באוניברסיטת “Babes — Bolyai” .המוזיאון החדש, זמין ב- holocausttransilvania.ro יתפקד במקביל למוזיאון אחר של מסמכי השואה , הנמצה במכון ליהדות ברחוב קרויטורילור (Croitorilor ) בקלוז.המוזיאון הווירטואלי לשואה נחנך ב- 9 באוקטובר , התאריך שבו היום הלאומי להנציח את הטרגדיה הזו .

רקטור אוניברסיטת “Babes — Bolyai “, האקדמאי יואן אוראל פופ ( Ioan Aurel Pop ) אומר שהמוזיאון מכיל מסמכים ועדויות המאפשרים לחוקרים ולציבור הרחב ללמוד על הבטים השונים של השואה כן אלה שהתרחשו בשטחים שבשליטת ממשלת רומניה , כמו טרנסניסטריה , וכן את שטחי צפון טרנסילבניה תחת הכיבוש ההונגרי בין השנים 1944- 1940.

רומניה מקבלת על עצמה תפקיד חלוצי בהכרת השואה, וגם כן בהפצת הלקחים של העת הזאת בהיסטוריה, אמר יוסף יונה, נשיא קבוצת הידידות בין ישראל ורומניה שבכנסת.

הוא הוביל משלחת ישראלית שנפגשה עם מחוקקים מרומנים. “אנחנו לא שוכחים שלפני מלחמת העולם השנייה מעל ל 800,000 יהודים חיו ברומניה. כמעט מחצית מהם חוסלו בידי המשטר הנאצי ובעלות הברית שלו באזור. אנחנו מדברים על עובדה היסטורית, שיש להזכירה ולהתגבר עליה.

נדמה לי שרומניה מקבלת על עצמה תפקיד חלוצי בהכרה בשואה היהודית, בהפצת הלקחים וגם כן בהוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך הממלכתית, הדגיש מר יונה.

באותו הקשר, הוא התייחס לחוק שאושר על ידי הפרלמנט הרומני שלפיו קורבנות השואה יקבלו פיצויים כספיים. עם זאת, חבר הכנסת הישראלי הוסיף שקיימים עדיין אתגרים בתהליך החזרת הנכסים שהיו שייכים ליהודי רומניה.

הוא דיבר על עתיד שיתוף הפעולה בין רומניה לישראל. חקלאות, רפואה, בריאות, תיירות והגנה צויינו כתחומים עם פוטנציאל ניכר לשיתוף פעולה בין שתי המדינות, במהלך הדיאלוג עם נשיא בית הנבחרים, ליביו דראגניה.

יוסף יונה הוסיף ואמר ש”במידה ולישראל או לרומניה יש יתרון בתחום מסויים כל אחת משתיהן מוכנה ללמוד מהשנייה”. הוא הזכיר במהלך ביקורו גם את קהילת יהודי רומניה שבישראל ואת הקהילה היהודית ברומניה.