Tag: שׁוֹאָה

המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט ציין את יום השואה ביום שלישי, 21 באפריל, 2020, בטקס מקוון. כדי לשמור על זכרונם של אנשים חפים מכל פשע שנרצחו בגלל היותם יהודים והיות ואנו רוצים שזוועות כאלה לא יחזרו על עצמן, אנו מזמינים אתכם להצטרף לטקס המקוון, ששודר בעמוד הפייסבוק של JCC בוקרשט, אמרו המארגנים.

בטכס המכוון דיברו על יום השואה וגבורה דיוויד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, רפאל שפר, הרב הראשי של רומניה, אדוארד קופפרברג, מזכ”ל התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, מיה מורגנשטרן, שחקנית ומנהל התיאטרון היהודי הלאומי, ויקטור נוימן, פרופסור והיסטוריון, GELU DUMINICA, סוציולוג ומנהל הסוכנות הקהילתית לצוענים “ביחד”, דנה ורנו, ראש תחום נתונים ואנליטיקס בחברת השיווק Netboost Media, מישראל.

הסרט הדוקומנטרית יציאת הרכבות מתחנה, על הפוגרום מיאסי (צפון-מזרח רומניה) מיוני 1941, בבימויו של ראדו גודה וההיסטוריון אדריאן ציופלאנקה, יעלה לראשונה בבכורה העולמית ב- 26 בפברואר במהדורה ה -70 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין. הסרט התיעודי יוצג בחלק הפסטיבל המוכר תחת השם הפורום. הסרט יוקרן גם ב- 27 בפברואר, ב -29 בפברואר וב -1 במרץ.

“יציאת הרכבות מהתחנה הוא סרט המורכב מתמונות ארכיון ומסמכים הקשורים לפוגרום יאסי שהתרחש ביוני 1941. החלק הראשון של הסרט מורכב מצילומי קורבנות, המלווים בפסקול של עדויות על גורלם. . החלק השני הוא מונטאז של צילומים שצולמו במהלך הפוגרום, כשחלקם נראים לראשונה. על התסריט ועל הבימוי חתומים על ידי ראדו גודה וAdrian Cioflâncă.

הבמאי והתסריטאי, ראדו גודה יצר בין השאר את הסרט התיעודי הארץ המתה (2017) ואת הסרט העלילתי ישבר לי אם ניכנס כברברים להסטוריה”.

מדינה מתה, הוא סרט תיעודי על אוסף תצלומים מדהים שצילם COSTICA AXINTE בעיירה קטנה ברומניה בשנות השלושים והארבעים. הפסקול, מורכב מקטעים מתוך יומנו של הסופר והרופא ממוצא יהודי EMIL DORIAN וקטעי קולנוע של תעמולה לגיונרית של תקופה הפשציסטית של מרשאל אנטונסקו ומתקופה הקומוניסטית, מהארכיון הלאומי לקולנוע, חושף את מה שהתמונות לא יכולות לתאר: התפשטות אנטישמיות, תיאור השואה ברומניה, נושא שנדון לעתים נדירות בחברה הרומנית כיום.

“ישבר לי אם נכנס להיסטוריה כברברים” מדבר על הטבח באוכלוסייה היהודית באודסה (היום באוקראינה) על ידי הכוחות הצבא הרומני במלחמת העולם השנייה, באופן שמראה עד כמה דק הוא הגבול בין סרט ומציאות. הסרט, אמר הבמאי, לא מנסה להציג אמת היסטורית, אלא לעורר את הצופים לחפש מידע, לברר על פרק בו האומה הרומנית – בעקיפין – לא הייתה קורבן, אלא המוציא להורג, כדבריה של דמות המרכזית בסרט. מטרת הסרט, אמרה המפיקה עדה סולומון, היא לדון ולחשוף את הנושא.

ADRIAN CIOFLANCA הוא מנהל המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה וילהלם פילדרמן וחבר המכללה במועצה הלאומית לחקר ארכיוני הביטחון (המשטרה הפוליטית לשעבר בתקופת הקומוניזם).

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מארגן בבוקרשט,בתאריכים 24-26 בינואר, את ימי הסרט “זיכרון השואה”. 6 סרטי אמנות, סרטי תעודה וסרטי אנימציה בנושא השואה יוצגו בפני הציבור. האירוע יסתיים בהקרנת הסרט “סוביבור”,שהופק ב2018, בהשראת הבריחה ההמונית באוקטובר 1943 ממחנה ההשמדה הנאצי בסוביבור, בפולין הכבושה.

מדי שנה, בינואר, אנו זוכרים את אחד הפרקים החשוכים ביותר בתולדותינו, של אירופה, של רומניה, השואה. השנה,ב27 בינואר 2020, העולם מציין 75 שנים שעברו מאז שחרור מחנה אושוויץ. מארגני הקרנות העדיפו לציין יום זה, במקום שיטות הקלאסיות, את ימי הסרט “זיכרון השואה”. בכך מבקשים לעודד את הציבור לגלות היסטוריה מנקודת מבט אחרת, דרך האמנות הקולנועית. סרטים תיעודיים, הפקות אומנותיות ואנימציות מספרים לנו על מציאות שכיום היא זרה לצעירים ולמבוגרים שלא היו עדים למעשי זוועה שבצעו בידי אדם, אומר בהודעתו מכון ויזל .

נשיא רומניה, קלאוס יוחניס, יבקר בישראל בתאריכים 21-23 בינואר. בהתאם להודעת בית הנשיא, הוא ישתתף בפורום המנהיגים הבינלאומי החמישי, המוקדש לזכר השואה ול75 שנים שעברו מאז שחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו – זוכר את השואה, נלחם באנטישמיות, ב- 23 בינואר בירושלים.

בשולי הפורום, יוהניס ייפגש עם מקבילו הישראלי, נשיא ראובן ריבלין. פורום המנהיגים הבינלאומי, המאורגן על ידי קרן פורום השואה העולמי, בשיתוף עם מרכז הזיכרון לשואה – יד ושם, נמצא תחת חסותו של נשיא מדינת ישראל ויתמקד בחיזוק המחויבות העולמית לזכר השואה ולמאבק העולמי נגד האנטישמיות וגזענות.

השתתפותו של הנשיא קלאוס יוחניס בפורום בינלאומי זה הוא חלק מסדרת הצעדים שנקטה רומניה לחיזוק חינוך השואה, שמירה על זיכרון השואה, מאבק באנטישמיות, גזענות, שנאת זרים, קידום ערכים אירופיים, סובלנות, כבוד לזכויות יסוד וחירויות, הצהיר בית הנשיא בבוקרשט

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מארגן ב- 27 בינואר, במסגרת אירועי היום הבינלאומי לזכר השואה, את יום העיון “אלי ויזל וזכר השואה”, המיועד לתלמידי תיכון. יום העיון נועד להעביר את זיכרון השואה בקרב דורות של צעירים ובאותה מידה לקדם את המאבק נגד חוסר סובלנות, גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות.

ההשתתפות בסמינר כוללת השלמת חיבור ברומנית, אנגלית או צרפתית (4,000-6,000 תווים הכוללים חללים) או יצירה אמנותית, כשהבחירה היא בין גרפיקה לציור. נושא סמינר “ילדות והתבגרות בשואה”, מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי של אלי ויזל, “לילה”, שמעלה שאלות קשות על התנהגות אנושית. הגשת העבודות היא פתוחה עד 20 בינואר 2020, כולל. העבודות שיוגשו יעברו סלקציה ומהן רק 20 ייבחרו להשתתף בסמינר ב- 27 בינואר. העבודות המנצחות יביאו למחברן תעודת הצטיינות “אלי ויזל”, בליווי פרס המוצע על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

במכון התרבות הרומני בבוקרשט התקיים לאחרונה דיון בנושא ” גזע וגזענות כלפי צוענים בתקופה שבין המלחמות. הדיון שאורגנן על ידי המרכז הלאומי לתרבות רומא – רומנו בשיתוף איגוד מפלגת רומא פרו-אירופה. בכנס אירח ההיסטוריון MARIUS TURDA פרופסור בפקולטה למדעי אנוש ומדעי החברה באוניברסיטת אוקספורד ברוקס.

TURDA דיבר על החינוך החסר והדגיש שבניגוד לילדים יהודים וצוענים שנולדו למשפחות שעברו את השואה, רוב הילדים ברומניה לומדים על השואה בבית הספר, ולא במשפחה. אם אתה ילד צועני או יהודי, אתה יודע מהמשפחה שהשואה התרחשה ואתה לא צריך ללכת לבית הספר, אתה לא צריך לקרוא ספרי לימוד, אתה לא צריך לראות טלוויזיה כדי לגלות על השואה. זו מסורת בעל פה שמועברת מסבים וסבתות, אם הם שרדו את השואה, להורים וצעירים. אם אתה ילד רומני אינך מכיר דבר על השואה. רק בבית הספר תלמד על השואה, וזה תלוי במוכנות המורים ללמד את הנושא. למה לא מספרים על השואה לכולם ?, שאל מריוס טורדה.

הוא ציין כי ההיסטוריה של הצוענים מסומנת “על ידי תקופת העבדות שנמשכה בין 300 עד 500 שנים ועל ידי גירוש ורצח המוני בטרנסניסטריה”

במהלך הכנס הוצגו שתי מצגות : אחת שהוצגה ע”י ד”ר DALIA GRIGORE (צוענים כזרים במרחב הרומני) וד”ר GELU DUMINICA ” צוענים בתקופת השלטון ANTONESCU כמיעוט “נטל”

העיתונאי, הסופר, ההיסטוריוני והפרופסור הצרפתי הנודע טיירי וולטון השיק בבוקרשט, ביריד הספרים Gaudeamus Radio Romania. הכרך השני של הטרילוגיה “היסטוריה עולמית של הקומוניזם” והכרך “הכחשה השמאל”, וולטון נפגש עם הציבור ושוחח עם היסטוריונים והמבקרים ביריד על ספריו.

הטרילוגיה “היסטוריה עולמית של הקומוניזם” היא ניתוח מקיף ביותר המוקדש למערכת הקומוניסטית מנקודת המבט של שלושת השחקנים העיקריים שלה: המוציא להורג (כרך א), הקורבן (כרך ב ) ומשתפי הפעולה (כרך ג).

הכרך הראשון, “היסטוריה עולמית של הקומוניזם. עם אגרוף הברזל, המוציא להורג” הופיע ברומנית בשנת 2018. הכרך האחרון יפורסם בסתיו 2020. כרך ב בטרילוגיה מוקדש לקורבנות. טיירי וולטון מדבר מנקודת המבט של עשרות מיליוני אנשים שסבלו ממאסר, גירוש, רעב, עינויים ולבסוף השמדה. מסקנתו של וולטון היא שהקומוניזם והנאציזם אינם אופציות פוליטיות, אלא פשעים של המין האנושי. כמו כן האנטי-קומוניזם והאנטי-פשיזם הם גם לא עמדות פוליטיות, אלא אופציות מוסריות מיסודן.

הספר “הכחשת שואה שמאלנית” יצא לאור ברומנית חודשים ספורים לאחר הופעתו בהוצאת הספרים הפריסאית Grasset & Fasquelle. והוא עונה על השאלה: איך זה שלמרות שהנאציזם נידון סופית כרצח עם, והכחשת הימין מגונה בחוק, הקומוניזם, למרות שהוא אחראי למאות מיליוני הרוגים, ממשיך ליהנות מחוסר תגובה? כיצד ומדוע מתעלמים מפשעי הקומוניזם? תשובתו של וולטון היא: התפקיד הראשון של הכחשת השמאל הוא להציל את האוטופיה מהלם של פגישתה עם המציאות.

“הכחשת השמאל” פירושה שלילת עובדות היסטוריות מוכחות או עיוותן. המונח מתייחס בדרך כלל לאלה המכחישים את קיומם של תאי הגזים הנאצים או שמצמצמים את היקף השמדת היהודים במלחמת העולם השנייה: אך מה עם אלה המכחישים את פשעי הקומוניזם, שמשתיקים את מותם של עשרות מיליוני אנשים? האם אפשר לדבר במקרה זה על שלילה שמאלנית, שונה מהכחשת השואה של הימין? ”- שואל טיירי וולטון

אינקו צוקרמן, ניצול הפוגרום ביאסי (צפון-מזרח רומניה), מיוני 1941, וניצול שואה, חגג את גיל 97. מר צוקרמן חגג במתחם החינוך לאוד-רעות בבוקרשט.

קאי הניג, סגן שגריר גרמניה באירוע ונהנה מההזדמנות לשוחח עם אינקו צוקרמן. אנו מאחלים למר צוקרמן “יום הולדת שמח!”, כתבה השגרירות בפייסבוק.

מכללת אירופה החדשה מבוקרשט, מציעה לציבור הרחב, ב- 30 באוקטובר, את הקרנת הסרט “מחוות ההתנגדות”, הפקה 2019, בבימויה של אולגה סטפן.

“מחוות התנגדות” הוא סרט דוקומנטרי המאגד עדויות האישיות על התנגדות אנטי-פשיסטית של ניצולי שואה האחרונים ברומניה, צכיה וסלובקיה .

“מחוות התנגדות” מציגה תמונות ארכיוניות של תנועות המחאה, עדויותיהם של לוחמים גיבורים, חומרי הארכיון ויצירות האמנות האנטי- פשיסטיות.

בין המרואיינים נראה את תיאודורה אינקו, ביתו של האמן והאדריכל המודרניסטי מרסל אינקו, שהסכימה לדבר מול המצלמה באופן בלעדי לסרט תיעודי זה, ואלכסנדרו אליאס, שצולם בדצמבר 2017, 4 חודשים לפני מותו. . בגיל 17 אלקסנדרו אליאס היה אחד הנאשמים במשפט השומר הצעיר, משפט שנוהל ע”י משטרו של הדיקטטור הפשיסטי יון אנטונסקו נגד קבוצה של 18 נערים יהודים, שקיבלו עונשים בין 10 ל -20 שנות עבודת כפייה: 3 מהם נדונו למוות רק בגלל שהיו חברים באירגון ציוני.

הסרט הוא חלק מהפרויקט “עתיד הזיכרון. הבנת העבר לעתיד טוב יותר “, במימון האיחוד האירופי.

מכון אושוויץ לשלום ופיוס (AIPR) וברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA) ארגנו בבוקרשט סמינר בינלאומי למאבק בהכחשת ועיוות רצח הצוענים. מזכיר המדינה במשרד החוץ הרומני, DAN NECULAESCU, הדגיש את הרלוונטיות של הצעדים שמטרתם להילחם בהכחשת ועיוותו של רצח הצוענים מבחינה אזורית. NECULAESCU התייחס גם לפרויקטים שאורגנה על יה- MFAיחד עם ה- AIPR בתחום מניעת רצח עם וזוועות המוניות.

בהקשר זה, הוא הזכיר כי בהתבסס על הלקחים שנלמדו במהלך מימוש המנדט של הנשיאות הרומנית של ה- IHRA בשנת 2016, החל משנת 2017, סדרת אירועים שהוקדשו להכשרת שופטים, עובדי מדינה ונציגי הסביבה האקדמית בנושא מניעת רצח עם וזוועות בעיר מונית.

המחויבות של הרשויות ברומניה בתחום המניעה הועברה על ידי הקמתה באוקטובר 2018 של הרשת הלאומית למניעת רצח עם והמחקר הרב תחומי של הקברים המשותפים.

בספטמבר 2019 תמך משרד החוץ אירגן שני סמינרים ביאשי ובקלוז נאפוקה, כביטוי למחויבות הבינלאומית בכל הקשור למרכיב המניעה והמשך תוכניות ההכשרה למשאבי אנוש בתחום מיוחד זה.