Tag: שגריר ישראל

שגרירות ישראל ברומניה, יחד עם הפדרציה של קהילות יהודיות ברומניה (FCER), ארגנו אירוע שהפגיש את חברי הנהלת FCER עם מנהיגי 39 הקהילות היהודיות ברומניה.

שגריר ישראל, ראובן עזר, סקר עבור המשתתפים את המצב הנוכחי בישראל. הוא גם הודה לחברי הקהילות היהודיות על המעורבות הפעילה בשימור וקידום ירושה של העם היהודי, שמילא תפקיד מרכזי בהתפתחותם גם של רומניה וגם של ישראל, כאשר כל חבר מייצג גשר מוצק בין מדינותינו.

כמו כן, במהלך האירוע, סגן השגריר רמי טפליצקי סקר את הדיפלומטיה הציבורית של ישראל ואת האתגרים שעומדים בפני תחום זה.

האמנית הישראלית האהודה דפנה לוי השתתפה בפסטיבל “גאז על הגג“, המהדורה ה-6, שנערכה בין התאריכים 25-27 לאוגוסט בעיר פלוישטי, חלקה הדרומי של רומניה.

הקונצרט יוצא הדופן בביצועה של דפנה לוי, בליווי שלישיית Ploiesti JAZZ, מעיד שוב על האופי המיוחד של יחסי הידידות בין ישראל ורומניה, כתבה שגרירות ישראל.

שגריר ישראל ראובן עזר שמח להשתתף בפסטיבל, ובהזדמנות זאת נפגש עם מנהל הפילהרמונית פלוישטי, ולאד מטאאסקו (Vlad Mateescu), ועם סגן ראש עיריית פלוישטי, דניאל ניקודים. הדיפלומט הודה להם על היוזמה להקדיש את הערב השני של הפסטיבל ליחסי ידידות רומניה–ישראל ולמלאת 75 שנה להכרזת מדינת ישראל.

בבוקרשט כיבדו את זכרו של סמואל דל קאמפו, לשעבר קונסול צילה ברומניה, שהציל יהודים רבים ממוות במהלך מלחמת העולם השנייה. השתתפו בין היתר, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שר החוץ הציליאני אלברטו ואן קלאורן סטורק (Alberto van Klaveren Stork), שר הרומני של הכלכלה, היזמות והתיירות, שטפאן ראדו אופראה (Ștefan-Radu Oprea), שגרירי צילה, מריה פיה בוסטה דיאז, שגריר ישראל, ראובן עזר, ושגריר גרמניה, פאר גבאואר (Peer Gebauer).

יחד עם הקמת גטו צרנואוץי, כיום באוקראינה, הגירושים לטרנסניסטריה, כיום שטח בדלני מרפובליקת מולדובה, והיעדר נציגות פולנית רשמית ברומניה, הגן דל קאמפו על האינטרסים של אזרחים רומנים ופולנים כאחד. הוא החל להנפיק דרכונים ליהודים בעלי אזרחות רומנית ופולנית והמשיך להתערב מול השלטונות הרומניים לטובתם. מספרם של יהודי צילה נושאי דרכון שהציל אותם נאמד בכ-1,200. דל קאמפו נענש מאוחר יותר עי ארצו על מעשיו ומת בגלות בפריז. בשנת 2017 העניק לו מכון יד ושם את התואר חסיד אומות העולם.

השגריר עזר הדגיש את אומץ ליבו של סמואל דל קמפו, שבזכותו ניצלו עוד אלפי חיים בכך שאיפשר לידתם של צאצאים של ניצולים שלא היו נולדים אלמלא מעשי הגבורה של הקונסול הציליאני. אירוע ההנצחה התקיים בבית הכנסת הגדול בבוקרשט.

חבר הפרלמנט ונשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, קיבל את המדליה “הונטרוס” מהפורום הדמוקרטי של גרמנים מטרנסילבניה והכנסייה האוונגליסטית .C.A (פולחן אוגוסטין) מרומניה. אני מאמין שהמחווה המיוחדת הזאת היא בעיקר הכרה ביחסים המאוד מיוחדים בין המיעוט הגרמני לקהילות היהודיות, ידידות שהתפתחה עם השנים. ניסיתי כל הזמן לעשות את חובתי ולתרום ככל יכולתי לחיים טובים עבור החברה כולה, לתמוך בפיתוח היחסים בין פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, מדינת ישראל וגרמניה, הכריז וקסלר. אני אמשיך, עם תקוותי שנורמליות, טוב לב ויושר יישארו ערכים חיוניים, הוסיף וקסלר.

ההצעה להעניק את המדליה “הונטרוס“, שיזמו הבישוף של הכנסייה האוונגליסטית C.A , ריינהרט גויב ומרטין בוטש, נשיא הפורום הדמוקרטי של הגרמנים בטרנסילבניה, הרשימה אותי, במיוחד בגלל המחווה והתחושות שהיוו בסיס. אני אסיר תודה לחבר הפרלמנט אובידיו גנץ, נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, על הדרך המסובכת בה הלכנו יחד, אמר סיבליו וקסלר.

סיבליו וקסלר הכריז שהוא מרגיש מכובד מהנוכחות ומהדברים שנאמרו על עבודתו עי שגריר מדינת ישראל, ראובן עזר, ושגריר גרמניה, פאר גבאואר. אני מודה להם על התמיכה המתמדת, על העידוד ועל ההעצות, אבל במיוחד על שיתוף הפעולה שלנו שהיה לו ועדיין יש לו תפקיד חשוב, הוסיף חבר הפרלמנט סילביו וקסלר.

שגריר ישראל, ראובן עזר, ארגן מפגש עם למעלה מ-50 אנשי עסקים ויזמים ישראלים הפועלים ברומניה. באירוע השתתפה גם אביגיל שטמלר פז, ראש הנציגות הכלכלית של השגרירות. בהזדמנות זאת הדגיש השגריר את חשיבות חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות.

אחת המטרות שלנו היא לעזור לקהילה העסקית. כל איש עסקים ישראלי הוא שגריר בעצמו. בקרוב ניפגש באירוע של לשכת המסחר והתעשייה רומניה–ישראל כדי להמשיך ולפתח את הקשר שלנו עם הסביבה העסקית ברומניה, הצהיר השגריר.

ניצלתי את התקופה עד להגשת מכתבי ההסמכה כדי ללמוד ולהבין מהישראלים העובדים כאן מה ההזדמנויות והקשיים העומדים בפניהם. תפקידנו בשגרירות הוא לעזור לקהילה העסקית. אנחנו כאן כדי לשרת כל רומני וישראלי שרוצים לשתף פעולה, הוסיף הדיפלומט.

שגריר ישראל, דוד סרנגה, סיים את משימתו ברומניה. הוא אמר שזה רגע לא קל, כי הוא מרגיש מחובר למדינה הזאת, לאנשים, להיסטוריה ולמסורות של רומניה. מבחינתו, רומניה שמצא בעת קבלת מנדט השגריר היא “מדינה אחרת” בהשוואה למדינה בה היה לפני 25 שנה, אמר דוד סרנגה בראיון שהעניק לסוכנות העיתונות הלאומית AGERPRES. השגריר דיבר על יחסיו עם רומניה וגם על דיפלומטיה דיגיטלית, תחום בו יעסוק בישראל.

איך היציאה מרומניה? נשאל הדיפלומט, שענה שעזיבה היא אף פעם לא מעשה קל. נקשרתי למדינה שלכם, נקשרתי לאנשים, נקשרתי להיסטוריה ולמסורת של רומניה, ומסיבה זאת זה לא קל. מצד שני, עזיבה היא התחלה חדשה ובהיותי אדם אופטימי, אני רואה גם את החלק הזה בחיוב.

מה היו השינויים הגדולים שראית בהשוואה למנדט הדיפלומטי הראשון בבוקרשט? נשאל סרנגה. הוא ענה שזאת מדינה אחרת. החברה הרומנית שונה לחלוטין מהחברה שהכיר לפני 20 שנה. הדור הצעיר הוא שייך במאה אחוז לחברה אירופאית. היה כמו להגיע לארץ חדשה, אבל בהכירי את ההיסטוריה והמסורת והשפה. רומניה, בעיניי, השתנתה ב-180 מעלות בהשוואה לרומניה שהכרתי אז, אמר הדיפלומט.

כשנשאל על שורה של נאומי שטנה, נאומים אנטישמיים שהיו אפילו בפרלמנט הרומני ובשיח הציבורי הרומני, קבע הדיפלומט הישראלי כי חשוב כיצד החברה מגיבה כנגד מסרי שנאה. ממשלת רומניה, החברה הרומנית, אישי ציבור ברומניה הגיבו כמו שצריך, בדיוק כמו שצריך, נגד מסרי השנאה האלה ונגד התופעה הקיצונית. סרנגה הצהיר כי הפרויקט של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה הוא פרויקט של ממשלת רומניה שמוערך מאוד עי ישראל והקהילה היהודית העולמית. הייתי רוצה לראות שהפרויקט יתבצע מהר יותר והפקידים תמיד הבטיחו לי שבקרוב הדברים יקרו.

כשנשאל על האזורים ברומניה שהוא ימליץ למבקרים, המליץ השגריר סרנגה על אזור דלתת הדנובה, שהוא אזור ייחודי ושונה מכל מה שאנחנו מכירים, על אזור בוקובינה (בצפון), עם נופים יפים ואנשים פשוטים ומסבירי פנים, על אזור מראמורש (בצפון), על אזור Braşov – Bran – Rucăr (במרכז), שהוא אזור מעולה, על אזור Horezu ומנזר Horezu (בדרום).

עם שובו לישראל, דוד סרנגה יהיה מנהל האגף לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ. בשנים האחרונות, לישראל ולמשרד החוץ הישראלי יש אחת ממערכות הדיפלומטיה הדיגיטלית הטובות ביותר. אני מאוד מרוצה מהעמדה החדשה הזאת והמטרה היא לא רק להשתמש ברשתות החברתיות כדי להעביר מסר, הוא הכריז. האתגר העיקרי הוא לחשוב איפה אנחנו רוצים להיות בעוד 5 שנים. הטכנולוגיה משתנה מהר מאוד, ואנחנו רוצים להיות בחזית הדיפלומטיה הציבורית והטכנולוגיה. השילוב בין השניים הוא מכריע, הכריז הדיפלומט.

כשנשאל מהי המילה האהובה עליו ברומנית, ענה דוד סרנגה שזאת המילה DOR “געגוע“, ומילה המאפינת לדעתו את העם הרומני היא GENEROS “נדיבות“. הרומנים מאוד נדיבים. מה שלא תעשו, תעשו זאת בנדיבות. כשאתם אוהבים מישהו, אתם אוהבים מכל הלב, כשאתם מושיבים מישהו ליד השולחן, השולחן מלא, המתנות נדיבות. אתם מאוד נדיבים. נדיבות היא ערך שמבחינתי מייצג את רומניה. כך הייתי מתאר את העם הרומני, אמר סרנגה.

האם אתה מתחרט, בתום המנדט, שלא עשית משהו? נשאל דוד סרנגה. אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי. תמיד רציתי יותר, לבקר בעוד מקומות, לפגוש עוד אנשים ולבצע עוד פרויקטים. אבל אני מאוד שבע רצון ממה שהשגתי. בארבע השנים הללו הייתה לנו המגיפה, שלא אפשרה לנו לקיים אירועים גדולים ואירועי תרבות. הגיעה המלחמה באוקראינה, ששינתה את מהלך הפעילות שלנו, הייתה לנו מלחמה בעזה, ששינתה גם את מהלך הפעילות שלנו, מזכיר השגריר. עם זאת, אני מאוד מרוצה מהפעילויות התרבותיות שארגנתי ב-6-7 החודשים האחרונים. זה היה סוג של פיצוי לתקופת הקורונה והעובדה שהיו לנו הרבה אירועים גדולים, עם הרבה משתתפים, שהצלחנו לחלוק את התרבות הישראלית וקיבלנו את אהבת הציבור מביאה לי הרבה סיפוק, אמר דוד סרנגה.

שגריר ישראל, דוד סרנגה, הצהיר באופרה הלאומית של בוקרשט כי האירוע לציון 74 שנים למדינת ישראל חוגג למעשה את היצירתיות וההתמדה של העם היהודי. אירוע יום השנה כלל קונצרט של אורחת מיוחדת מישראל, האמנית יסמין לוי, עם תזמורת המטרופולין של בוקרשט. ההיסטוריה של העם היהודי מתחילה לפני אלפי שנים. זהו סיפורו של עם שמעולם לא ויתר על רצונו לחזור הביתה לארץ האבות. בכל השנים הללו הלכנו בדרך מאתגרת, אבל תמיד עם תקווה לייעוד שלנו. הפכנו למדינה של חדשנות וקידמה, אומת הסטארט-אפ, מנהיגה עולמית שתגליותיה וחידושיה המדעיים תורמים לעולם טוב יותר. הערב אנו חוגגים את היצירתיות וההתמדה של העם היהודי, אמר ראש הנציגות הדיפלומטית.

הידידות בין ישראל לרומניה מחוזקת. רומניה היא מדינה עשירה, עם הון אנושי יוצא דופן. אנו בטוחים שיחד נוכל לבנות עתיד מזהיר, ציין סרנגה. הדיפלומט התוודה כי בעוד מספר חודשים תסתיים כהונתו ברומניה, המדינה שיש לה מקום מיוחד בלבו. למרות שאין לי מוצא רומני, פתחתם לי את ביתכם, הושבת אותי ליד השולחן איתכם, לימדתם אותי את המסורת שלכם והראיתם לי שוב שהעם הרומני מסביר פנים וגאה. אומרים שאתה יכול לקחת מישהו מרומניה, אבל אתה לא יכול לקחת את רומניה מליבו . תודה לך, רומניה, על כל מה שנתת לי!” הוא הוסיף.

נוכח בפתיחת האירוע, ראש הממשלה ניקוליה ציוקה אמר כי מדינת ישראל ממשיכה להיות שותפה קרובה מאוד לרומניה, עם מעמד מיוחד בגישתה של רומניה למזרח התיכון. הוא התייחס לצעדי הממשלה הרומנית למאבק באנטישמיות. רומניה היא מודל אזורי שהפרופיל שלו התחזק בשנים האחרונות באמצעות צעדים רבים, ביניהם אימוץ מסגרת חקיקתית, קידום החינוך לשואה, קבלת אחריות על העבר, הנצחת קורבנות השואה, הדגיש ראש הממשלה. ניקוליה ציוקה הזכיר כי תהליך הסדר וחנוכת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה עבר התקדם יפה, פרויקט שנהנה גם מתמיכת ידידינו הישראלים. בהקשר זה הוא דיבר על האתגרים הנוכחיים. אנו עוברים תקופה מורכבת וקשה, החושפת, בין היתר, את הסכנות שבשימוש בנרטיבים היסטוריים המעוותים את השואה ומעודדים רוויזיוניזם או לאומיות רטרוגרדית. הפלישה הבלתי חוקית והבלתי מוצדקת של הפדרציה הרוסית לאוקראינה הוצגה עי התעמולה הרוסית כדנאציפיקציה, תוך זיוף היסטוריה כדי להצדיק מתקפה על השלום, על הדמוקרטיה ועל החוק הבינלאומי. רומניה גינתה בחריפות את התוקפנות הצבאית הרוסית באוקראינה והציעה את תמיכתה לאזרחים אוקראינים שנאלצו לעזוב את המדינה מאז תחילת הסכסוך, אמר ראש הממשלה. הוא גם הזכיר את התמיכה שניתנה לאוקראינים בעקבות שיתוף הפעולה הרומני-ישראלי. הוא גם הודיע כי “בעתיד הקרוב” תתקיים פגישה בין-ממשלתית. נשיא הפרלמנט, מרצל ציולאקו, התייחס לקשרים בין רומניה לישראל, שנוצרו עם בני הקהילות היהודיות ברומניה, ולמחויבות הנחרצת של השלטונות הרומניים להילחם באנטישמיות, לשמור על זיכרון השואה.

שגריר ישראל דוד סרנגה ביקר בדלתא של הדנובה. הדיפלומט הישראלי ביקר בבית הקברות הבינלאומי בסולינה, מזרח רומניה, שם נמצאים קברים של לאומים וקבוצות אתניות שונות של האזור הזה. סוחרים יהודים, שודדי ים יוונים, נוצרים (מהבריטים ועד הרוסים) ומוסלמים גרו כאן יחד ובבית הקברות הזה, שנבנה ב-1856, מונחים קבריהם זה לצד זה.

בדלתא של הדנובה נפגש דוד סרנגה עם קבוצה של מקומיים אוקראינים. זה היה מפגש בלתי נשכח, מלא בסיפורים על המסורות והמנהגים של המקום הזה והדיפלומט שר יחד עם המקומיים מספר שירים מסורתיים, כתבה שגרירות ישראל. דוד סרנגה ביקר גם ביער לאטאה, אזור מוגן בעל עניין לאומי. יער לאטאה הוא שמורת הטבע העתיקה ביותר ברומניה והיער התת–טרופי הצפוני ביותר באירופה.

אזור דלתת של הדנובה ברומניה הוא רב אתני, רב–עדתי ורב–תרבותי, שלוש הקהילות העיקריות כיום הן רומנים, רוסים ליפובנים ואוקראינים.

מספר הודעות תנחומים נשלחו במותו של דיפלומט רומני ידוע בגיל 55 , גורג ציאמבה (George Ciamba) שגריר רומניה ביוון. שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה (David Saranga), אמר כי רומניה איבדה דיפלומט גדול וישראל איבדה חבר קרוב. השגריר ציאמבה היה, מעבר לאיש מקצוע מעולה, בן אדם יוצא דופן. הייתה לי ההזדמנות לפגוש אותו מספר פעמים, וכל דיון התגלה כהנאה צרופה. בשנת 2019 ביקרתי במחנה אושוויץ–בירקנאו עם אישים נוספים מרחבי העולם לרגל מצעד החיים. אנו תמיד נעריך את מאמציו לקדם חינוך לשואה, והידידות שלו כלפי מדינת ישראל תחסר, הוסיף הדיפלומט הישראלי, שחתם על ספר התנחומים שנפתח במשרד החוץ בבוקרשט.

מערך החינוך לאודה–רעות (Laude-Reut) בבוקרשט התאבל על היעלמותו בטרם עת של השגריר גורג ציאמבה, לשעבר שר לענייני אירופה, ושלח תנחומים למשפחתו ומכריו. אנו מודים מאוד על הידידות שכיבדה אותנו ועל כל התמיכה שהוא נתן לחינוך, עי מעורבות בפרויקטים של לאודה–רעות, בקידום חינוך לזכר השואה – עברנו יחד את צעדת דרך החיים לאושוויץ ובירקנאו, בפולין בשנת 2019. הכרת תודה וזכר נצח! – כתב המוסד החינוכי.

יו“ר הוועדה למדיניות חוץ של הסנאט הרומני, טיטוס קורלאצאן (Titus Corlățean), נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. שני האישים הסכימו על הצורך בסדר יום שאפתני של קשרים בין–פרלמנטריים, בשנת 2021, ברמת הוועדות למדיניות חוץ של הפרלמנט הרומני והכנסת, של הקבוצות הפרלמנטריות לידידות ושל מבנים פרלמנטריים נוספיים. טיטוס קורלאצאן תמך בהזדמנות לקיים פורומים חדשים שהתארחו בבוקרשט ברמת ממשלות רומניה וישראל, על פי הסכמים פוליטיים קודמים.

יו“ר הוועדה למדיניות חוץ של הסנאט הרומני, טיטוס קורלאצאן (Titus Corlățean), נפגש עם שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. שני האישים הסכימו על הצורך בסדר יום שאפתני של קשרים בין–פרלמנטריים, בשנת 2021, ברמת הוועדות למדיניות חוץ של הפרלמנט הרומני והכנסת, של הקבוצות הפרלמנטריות לידידות ושל מבנים פרלמנטריים נוספיים. טיטוס קורלאצאן תמך בהזדמנות לקיים פורומים חדשים שהתארחו בבוקרשט ברמת ממשלות רומניה וישראל, על פי הסכמים פוליטיים קודמים.

קורלאצאן ביקש משגריר ישראל לאמץ צעדים לביטחונו הקבוע של הנציגות הרומנית הנוצרית–אורתודוכסית בירושלים, שלאחרונה הייתה מטרה לוונדליזם של קיצוני דתי. הסנטור קורלאצאן חזר על עמדת רומניה לגבי הצורך להתחיל את תהליך המו“מ כדי להשיג את המטרה שעדיין ריאלית של שתי מדינות, ישראל ופלסטין, אשר יתקימו יחד בשלום ובביטחון. מנקודת המבט של היחסים בין האיחוד האירופי לישראל, קורלאצאן אישר כי רומניה תומכת קבועה בחידוש הפעילות של הוועדה להתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל בהקדם האפשרי.

לאמץ צעדים לביטחונו הקבוע של הנציגות הרומנית הנוצרית–אורתודוכסית בירושלים, שלאחרונה הייתה מטרה לוונדליזם של קיצוני דתי. הסנטור קורלאצאן חזר על עמדת רומניה לגבי הצורך להתחיל את תהליך המו“מ כדי להשיג את המטרה שעדיין ריאלית של שתי מדינות, ישראל ופלסטין, אשר יתקימו יחד בשלום ובביטחון. מנקודת המבט של היחסים בין האיחוד האירופי לישראל, קורלאצאן אישר כי רומניה תומכת קבועה בחידוש הפעילות של הוועדה להתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל בהקדם האפשרי.

קורבנות השואה הונצחו בבוקרשט ע“י שגריר ישראל דוד סרנגה, ע“י חבר הפרלמנט ונשיא פדרצית הקהילות היהודיות ברומניה סילביו ווקסלר וע“י מנכ“ל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ע“ש “אלי וויזל“, אלכסנדרו פלוריאן. תוך כדי הדגשה שזכרון הנרצחים חייב להישאר חי, וגם שהתופעות הקיצוניות עדיין קיימות, שלושת האישים הדליקו שלוש נרות באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט, כאשר על כל נר רשום שם של קורבן שואה מסוים.

בשנה הזאת , מדינת ישראל שלחה נרות לכל רחבי העולם. על כל נר נמצא שם של אדם מסוים שנרצח בתקופת השואה. חשוב לזכור שששת המיליון הם בעצם שישה מיליון בני אדם ולכל אחד/ת היה שם, לכל אחד/ת היו חיים, אמר שגריר ישראל. הדיפלומט הדגיש שיום השואה הוא יום סמלי לא רק עבור עם ישראל.

בתורו, אלכסנדרו פלוריאן הסביר שהתאריך 27 לינואר “הוא לא רק יום בו נזכרים בששת המיליון יהודים, צוענים, חולי הנפש אשר נספו כקורבנות תמימים של מלחמת העולם השניה, אלא יום בו, מעבר לזכרון ולכבוד, עלינו להפנים, את אמת ימינו אנו, שבתקופות משבר הקיצוניות הימנית מתחזקת.

חבר הפרלמנט סילביו ווקסלר דיבר על האקטואליות של התופעה הקיצונית. יותר מתמיד, בתקופה בה רואים את ניסיונות הקדחתנים של שיקום התנועה הלגיונרית (התארגנות פשיסטית מרומניה של שנות 1930-1940 ) ובאיחוד שיקום של רוצחי המלחמה מתקופת השואה , הנצחות וארועים כגון אלה קיבלו עוד יותר משמעות וחשיבות. בני אדם נותים לשכוח אם ידעו וגם אם לא שכחו כבר חשוב שכל מה שהתרחש ישאר חי, שישאר נוכח בזכרון האנשים ע“מ לא לאפשר לזוועות ההיסטוריה שיהפכו לנורמה, אמר ווקסלר.

דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה ביקר בגאלאצי (Galaţi) , מזרח רומניה, ע“מ להביע הוקרה ליום השנה 127 מהולדתו של ראובן רובין , השגריר הראשון של מדינת ישראל ברומניה והצייר הישראלי הכי מוכר בעולם.

בסיוע הקרן מגנה קום לאודה–ראות (Magna Cum Laude-Reut) והרשויות המקומיות השגרירות הצליחה למצוא את הבית בו הדיפלומט לשעבר נולד בגאלאצי וסרנגה נסע לבקר. השגריר קבע לוח זיכרון לכבוד ראובן רובין על בניין מוזאון לאמנות ויזואלית בגאלאצי. הדיפלומט הישראלי הצהיר : המנדט של רובין כשגריר ראשון של ישראל ברומניה היווה את התחלת הידידות המיוחדת בין הארצות שלנו. שוחחתי עם ראש העיר יונוץ פוקיאנו (Ionuţ Pucheanu), ועם יושב הראש של המועצה המחוזית , קוסטל פוטאה (Costel Fotea), על האפשרות למקם אנדרטת הנצחה לזכרו של רובין ועל הענקת שם חדש לרחוב בו נמצא הבית בו רובין נולד.

ראובן רובין נולד בעיר השוכנת לדנובה ב-13 לנובמבר 1893 בשם ריבן זליקוביצי. רובין היה השגריר ברומניה בתקופה 1948-1950 מיד אחרי הקמת מדינת ישראל.

השגריר הישראלי דיבר גם על האפשרויות של שותפות כלכלית ישראל–מחוז גאלאצי עם הרשויות המקומיות. הדיפלומט ביקר בגאלאצי את הקהילה היהודית ואת בית הכנסת.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, שלח מסר לחג הפסחא. על אף שהארוחות המסורתיות יהפכו לוירטואליות בגלל הפנדמיה Covid-19, אנו יכולים לשתף את השמחה של החגים הללו גם ממרחק. ברקע המגפה חשוב עוד יותר שהאור הקדוש מירושלים מגיע גם השנה לרומניה, אמר סרנגה.

סכנת המגפה עוד לא התפוגגה. חשוב שגם ברגעי חג האלה נהיה סולידריים ואחראיים ונציית להוראות השלטון. למרות שבימים אלה נמצאים במרחק מהאהובים שלנו , עלינו לשמור על התקווה שבשיתוף פעולה נעבור את התקופה הקשה הזאת, אמר הדיפלומט הישראלי שגם איחל לרומנים חגים מלאים בבריאות, נחת ושמחה.