Tag: שגריר ישראל

פטרה דאייה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ברומניה, קיבל את פניו של דוד סרנגה, שגריר ישראל, ואת פניה של הנספחת המסחרית, ברקת כנפו .נושא הדיון העיקרי היה זיהוי ההזדמנויות לשיתוף פעולה בילטרלי, במיוחד בתחום ההשקיה.

השר דאייה העריך כי לרומניה יש מה ללמוד מישראל, משום שבשבילח האתגר הגדול הוא לחפש פתרונות קונקרטיים וחדשניים לשימוש רציונלי במים בחקלאות. כמו כן, דאייה הודיע לדיפלומט על שיקום תשתיות ההשקיה דרך תוכנית ההשקיה הארצית, המתהווה ברומניה. השר גם סיפק מידע על הכספים האירופיים שהועמדו לחקלאים במסגרת התוכנית לפיתוח הכפר לשנת 2014-2020, הזמינים להשקעה בתשתיות השקיה.

דוד סרנגה התעניין באפשרות לשתף פעולה בתחום זה עם רומניה, בהתחשב בכך שטכנולוגיית ההשקיה בישראל היא מהמפותחות בעולם. השגריר הגיע עם ההצעה לשלוח מומחים לרומניה כדי לדעת את המציאות ולזהות דרכים שבהן הם יכולים להעביר ידע לרומניה.

שרת החינוך הלאומי, אקטרינה אנדרונסקו, נפגשה עם שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. הם הדגישו את שיתוף הפעולה הבילטרלי הטוב בתחום החינוך והעריכו את הרחבת שיתוף הפעולה בתחום הכשרת מורים להוראת השואה על ידי חתימה על הסכם של שיתוף הפעולה בין משרד החינוך, למכון לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ולמוזיאון השואה בארה”ב.

שני הדיפלומטים העריכו את המאמצים המשותפים לחתום על התוכנית הבין-ממשלתית החדשה לשיתוף פעולה תרבותי, חינוכי ומדעי. כמו כן הם דנו גם בסוגיות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיה החדשה בחינוך ובשיתוף פעולה בין-אוניברסיטאות.

נציגי משרד החוץ הרומני העניקו עותקים דיגיטליים של הארכיון “הבעיה 33″. סוגיות הנוגעות ליהודים” למרכז לחקר יהדות רומניה ולרשות הזיכרון לשואה ולגבורה – יד ושם. המסמכים נמצאים בארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ, וטקס ההעברה התקיים בבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט.

מזכירת המדינה לעניינים עולמיים במשרד החוץ בבוקרשט, מוניקה גאורגיצה (Monica Gheorghiță), ציינה כי למחווה זו יש ערך סמלי היסטורי ומוסרי לשימור הזיכרון ההיסטורי של הקהילות היהודיות ברומניה, כולל קורבנות השואה, שאליה מתייחס חלק מקרן הארכיון. יחד עם זאת, היא הוסיפה כי הדיגיטציה של קרנות הארכיון של המשרד תמשיך, עם ארכיון המסמכים מן התקופה שלאחר המלחמה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, העריך את שיתוף הפעולה המצוין בין שתי המדינות ואת המאמצים המתמידים של רומניה לשמר את זיכרון השואה וללחום באנטישמיות, וציין את היוזמה האחרונה של הממשלה בבוקרשט על ההכללה של כמה צעדים קונקרטיים למאבק באנטישמיות בסדר היום של הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי.

מנכ”ל המרכז לחקר יהדות רומניה, אדריאן צ׳יופלנקה, אמר כי הארכיון מתחיל במסמכים על הגירת היהודים ב-1900 וסוגיית האזרחות של יהודי רומניה. ישנם מעל 10 תיקים קשורים להיסטוריה של השואה, כלומר טרנסניסטריה, עבודת הכפייה, הרומניזציה, האלימות האנטישמית, גירוש היהודים, וכן התכתבות עם מדינות באירופה בנושא הבעיה היהודית. יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אאורל ויינר, העריך את שיתוף הפעולה המצוין עם משרד החוץ וציין כי האירוע תורם באופן משמעותי להחזרת הזיכרון הקהילתי.

קרן הארכיון “הבעיה 33 — סוגיות הנוגעות ליהודים (1900-1948)” כולל 43 כרכים, כ-20.000 עמודים המכסים את התקופה 1900-1948, בהתייחסות להיבטים שונים של תולדות היהודים ברומניה.

סגן השר לעניינים אירופיים, גורגה ציאמבה (George Ciamba) נפגש עם דוד סרנגה, שגריר ישראל בבוקרשט, ב-4 במרץ. הדיונים הביאו את ההזדמנות לבחון את המצב המצוין של היחסים בין רומניה לישראל, המבוססים על שותפות טבעית, שהתחזקה במשך 70 שנים של יחסים דיפלומטיים. שני הדיפלומטים דנו בסיכויים לשיתוף פעולה בילטראלי,והדגישו את העניין של המשך שיתוף פעולה מדיני-דיפלומטי, כלכלי ובתחומים שונים באמצעות ביקורים ברומניה ובישראל.

שר ציאמבה הדגיש את המאמצים משמעותיים שעשתה רומניה בשנים האחרונות בלקיחת אחריות על העבר, בגנות הכחשת השואה ואנטישמיות. הוא ציין כי במהלך הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי, המאבק נגד האנטישמיות הוא בין סדרי העדיפויות של ארצנו.

סגן השר לעניינים אירופיים תיאר בקצרה את סדר העדיפויות של רומניה במהלך הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי, ואישר מחדש את תשומת הלב המיוחדת להתפתחויות באזור הדרומי .

יו”ר הסנאט, קלין פופסקו טריצאנו, קיבל את פניו של שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. קלין פופסקו טריצאנו הדגיש את רצונה של בוקרשט לפתח שיתוף פעולה בילטרלי עמוקה בתחום המדע והטכנולוגיות החדשות.

טריצאנו אישר מחדש את חשיבות הדיפלומטיה הפרלמנטרית בפיתוח היחסים הבילטרליים והדגיש את רצונה של רומניה להגביר את שיתוף הפעולה בתחומי הכלכלה והסחר. גם המצב במזרח התיכון נבחן בקצרה.

יו”ר הסנאט אישר מחדש כי השלטונות הרומניים מייחסים חשיבות רבה למאבק באנטישמיות, המתממש בתקופת כהונה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי על ידי ארגון כנס בנושא המאבק בהכחשת השואה בחודש מרץ בבוקרשט.

טריצאנו הבטיח לשגריר ישראל על תמיכתם של השלטונות הרומנים בהעמקה וגיוון של היחסים הבילטראליים בכל תחומים בעלי עניין משותף.