Tag: שגריר ישראל ברומניה

אישי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, אמר הנשיא קלאוס יוהניס. היום גם אנו מצינים את הסבל של קורבנות הפוגרום בבוקרשט מינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שקטע כל כך הרבה גורלות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא. ברמה הבינלאומית, פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, שבהם זכויות היסוד ממלאות תפקיד מהותי, הוסיף יוהניס. הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת כיבוד זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטי זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, אמרו נשיאי הסנאט ושל הפרלמנט, איליה בולוז‘אן וצ‘פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל של קורבנות מעשים הברבריים אלא גם את החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים של הרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר איליה בולוז‘אן.

הטקס של היום, הכריז צ‘פריאן שרבאן, הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה להווה ולעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של תמיכת חקיקה ביוזמות הנלחמות באנטישמיות, שנאת זרים והסתה לשנאה. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא ערש הזכויות והחירויות היסודיות. לכן הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה. החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זאת הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ”היסטוריה יהודית. השואה“, הוסיף ראש הממשלה. בהקשר זה, הוא בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה וגם של דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעת ומאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, ציין המשרד.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל מתקפה או השפלה של החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. בפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להיעלם ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל חוסר ודאות בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נתנהג, הציר חבר הפרלמנט.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדגיש את הצורך להחזיר את כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי. הוא הודה לראש הממשלה על מעורבותה של רומניה בתהליך שחרור החטופים וכן על ההוקרה לקורבנות הטבח ב-7 לאוקטובר 2023. היום ותמיד, אנו מכבדים את זכרם של מיליוני האנשים שחייהם נקטעו באחד הפרקים האפלים בתולדות האנושות, השואה. היום ותמיד, המוטו “לעולם לא עוד” מייצג את המחויבות שלנו להילחם באנטישמיות על כל צורותיה ולמנוע חזרה על טרגדיה דומה, הוסיף הדיפלומט הישראלי.

שגרירת ארה“ב בבוקרשט, קתלין קוואלץ, הצהירה כי ישנם אנשים שמצמצמים או מתעלמים מתפקידם של משתפי הפעולה המקומיים בביצוע השואה. הכחשת שואה ועיוות ניזונים מהלאומנות הגוברת ושנאת הזרים במדינות מסוימות. לדברי השגרירה, ארה“ב נותרה מחויבת להילחם בהתעוררות האנטישמיות בארה“ב וברחבי העולם.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ערך לאחרונה ביקור בבאקאו, צפון מזרח רומניה, שם נולד אביו. הקשרים שלנו הם לא רק דיפלומטיים אלא גם אישיים. היחסים בין ישראל ורומניה, כולל אלה עם מחוז באקאו, מבוססים על ערכים משותפים, היסטוריה משותפת והרצון לבנות עתיד טוב יותר, סיכם את ביקורו השגריר.

עבור הדיפלומט הישראלי, הביקור בבאקאו היה חזרה למקורותיו. הייתה זאת הזדמנות טובה לגלות מחדש את מקומות הולדתם של הסבים והוריו: אמו של השגריר נולדה בעיר בוחושי, ואביו בעיר באקאו. האב עלה לארץ ישראל בגיל 22 ונהג לספר לליאור הצעיר על החיים היפים שחי בבאקאו. שגריר ישראל חיפש את קבר סבא וסבתא מצד אביו, אך למרבה הצער לא מצא.

הביקור בבאקאו נובע מיוזמתו של חבר הפרלמנט סילביו וקסלר לחנוך מחדש את בית הכנסת של באקאו, מקדש מגדלי הדגנים (Templul Cerealiștilor). השגריר בן דור התכבד להשתתף בטקס הפתיחה המחודשת של בית הכנסת הגדול, כמעט 70 שנה לאחר סגירתו.

הביקור כלל פגישות עם לוצ‘יאן דניאל סטנצ‘יו ויזיטאו, ראש עיריית באקאו, ועם כריסטינה בראהנה–פראבאץ, נשיאת מועצת מחוז באקאו, איתה דן בחיזוק היחסים הבילטרליים בין רומניה וישראל, עם דגש על הכלכלה, פיתוח תיירותי ותרבותי של קהילת באקאו. נשיאת מועצת המחוז הזכירה את תפקידה המהותי של הקהילה היהודית בהתפתחות הכלכלית, התרבותית והחברתית של המחוז, כשהיא מציינת את שמותיהם של אישים גדולים ממוצא יהודי שנולדו במחוז באקאו, כגון האקדמאי סולומון מרקוס, הרב חבר האקדמיה הרומנית אלכסנדרו שפרן, המשורר טריסטאן צארה ופייביש קליין (סוחר התבואה הגדול ביותר במולדובה, שתרם חלק מהונו לבניית חלק של בית החולים המחוזי הנוכחי).

דניאל, הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית, קיבל בביקור ראשון את ליאור בן דור, שגריר ישראל ברומניה. הפטריארך כיבד את הניסיון הדיפלומטי העשיר של השגריר והדגיש את היחסים המצוינים הקיימים בין רומניה וישראל. דוגמה ליחסים אלו הם העליות לרגל לישראל שאורגנו ע”י הפטריארכיה הרומנית, שבאמצעותם יכולים המאמינים האורתודוכסים לבקר במקומות הקדושים. כפי שציינו גם הפטריארך וגם השגריר בן דור, גם בתנאים הקשים הנוכחיים שגרמה המלחמה במזרח התיכון, העלייה לרגל מתבצעת בבטחה מוחלטת. במקביל הביע הפטריארך דניאל את תקוותו שבזמן הקצר ביותר ישוקם האתר הרומני על נהר הירדן ובהמשך תיכלל במעגל העלייה לרגל בארץ הקודש. השגריר הדגיש את העובדה שרומניה היא אחת המדינות המתויירות ביותר על ידי תיירים מישראל. כמו כן, בהתחשב במוצא הרומני של משפחתו, הדגיש הדיפלומט הישראלי את התכונות המיוחדות של הידידות והאירוח של העם הרומני.

הפטריארך דניאל הדגיש את העובדה שהשילטונות הטוטליטריות של המאה ה-20 הביאו להופעתם של ניתוקים בין קהילות דתיות, עובדה שניתן לרפא באמצעות שיתוף פעולה ומידע נכון. השגריר בן דור הדגיש את המעורבות הסולידרית של העם הרומני, כידיד מדינת ישראל, בהכרה בחשיבות היציבות באזור המזרח התיכון, וציין כי השותפות והידידות בין שתי המדינות מבוססות גם על תפקידה החשוב של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית.

שרת התרבות הרומנית רלוקה טורקאן, נפגשה עם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור. ישראל ורומניה נהנות משותפות בתחום התרבותי, שפותחה לאורך 76 שנות היחסים הדיפלומטיים ללא הפסקה באמצעות חילופי תרבות רבים ופרויקטים דו–צדדיים, הכריזו שני המכובדים. הם דנו בשיתוף פעולה רומני–ישראלי, בקידום הצעות לגבי פיתוח פרויקטים שמטרתם שימור זיכרון השואה. דגש מיוחד הושם על חילופי תרבות וחינוך בין אמנים צעירים משתי המדינות, על ידי קידום האמנות התיאטרלית, הקולנועית והפלסטית.

השגריר הזכיר, הביע את הערכתו ליוזמה זאת, במחווה של נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, לעטר במסדר “הכשרון התרבותי” בדרגת קצין לחמישה אישים ישראלים בתחום התיאטרון והעכשווי. מחול, כאות הערכה והכרה בתרומתם לחיזוק שיתוף הפעולה התרבותי בין רומניה לישראל. החמישה הם רמי באר, כוריאוגרף ומנהל אמנותי של להקת המחול הקיבוצית; אוהד נהרין, המנהל האמנותי והכוריאוגרף של להקת המחול העכשווי בת שבע; נועם סמל, לשעבר מנהל תיאטרון הקאמרי והתיאטרון הלאומי הבימה; יאיר ורדי, כוריאוגרף, לשעבר מנהל המרכז הארצי למחול ותיאטרון סוזן דלל; נועה ורטהיים, מייסדת, כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית של להקת המחול ורטיגו.

טקס העיטור התקיים בישראל בנוכחות הגברת הראשונה מיכל הרצוג, ואת העיטורים העניק ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל.

בתמיכתו החזקה של קונסטנטין קיריאק, מנהל פסטיבל התיאטרון הבינלאומי סיביו (מרכז רומניה), אמנים ישראלים אלו תרמו באופן פעיל לכך שרומניה הופכת ליעד בעל שם עולמי לאירועי אמנויות הבמה ע“י בניית שותפויות חזקות ושימחת הקהל בצורות היפות ביותר של אמנות ותרבות, מסרה שגרירות רומניה בישראל.

בבוקרשט נערך טקס שהוקדש ליום ההנצחה הלאומי לקורבנות השואה ברומניה, שצוין ב-9 לאוקטובר.

הנשיא קלאוס יוהניס שלח מסר שבו הצהיר כי הטרור, השנאה, האלימות, הדיסאינפורמציה ודיבורי השנאה תופסים שוב תאוצה וזאת האחריות של הדורות של היום לעצור אותם. יוהניס ספד לזכרם של כל הקורבנות והביע את חמלתו כלפי הניצולים וקרוביהם, תוך כבוד לאלה שסיכנו את חייהם, הצילו אותם ממוות ועזרו לנרדפים. הוא הדגיש כי ב-20 השנים מאז שמציינים יום ההנצחה הלאומי לקורבנות השואה, רומניה קיבלה על עצמה את האחריות שהייתה לה בתקופת השואה והפכה לדוגמא של שיטות טובות במונחים של קידום הזיכרון של אותה תקופה נוראה. הנשיא הצהיר כי במהלך שני המנדטים שלו כראש המדינה, הוא תמך ללא הרף בצורך לדעת את האמת וקידם את זכר קורבנות השואה וגם בחשיבות חינוך הדורות הצעירים ברוח עקרונות בריאים.

אנטישמיות היא באופן טרגי מציאות של ההווה, אבל חובתנו שלא תהיה גם בעתיד, אמר ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו, בהודעה שנשלחה לרגל האירוע. ראש הממשלה העלה את הרגעים הטרגיים של תחילת הגירושים המאסיביים של יהודים מדרום בוקובינה לטרנסניסטריה, לפני 83 שנים. ראש הממשלה הלין על כך שהפרשה האפלה הזאת באה בעקבות השתיקה והטיוח על מעורבות השלטונות הרומניים בשואה. ראש הממשלה חזר על מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בכל צורות האנטישמיות.

משרד החוץ ספד לזכר קורבנות האירועים במלחמת העולם השנייה והביע הזדהות עם הניצולים מאירועי אותה תקופה. המשרד תומך ביוזמות לאומיות ובינלאומיות לקידום חינוך ומחקר השואה, כמו גם הנצחת קורבנות השואה. חוסר הידיעה של תקופה זאת בהיסטוריה של רומניה מוביל לתופעות של אפליה, אנטישמיות, שנאת זרים והקצנה. האימוץ במאי 2023 של האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה לשנים 2024-2027 מייצג את מימוש המאמצים של רומניה לשמר את זיכרון העבר, להגן על ניצולים ולהילחם בחוסר סובלנות ואפליה, אמר המקור המצוטט.

נציג הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סגן הנשיא אובידיו בנסקו, קרא להתחייבות פה אחד להילחם נגד כל צורה של אנטישמיות, רדיקליזציה ודיבור המסיתים לשנאה על סמך קריטריונים אתניים או דתיים. בשנה האחרונה הייתה עלייה בולטת באנטישמיות, במיוחד בנוגע למרכזים האוניברסיטאיים הגדולים במערב, תופעה מסוכנת ביותר, המשחיתת את הסביבה האקדמית, סביבה שאמורה להרחיק אותנו מקיצוניות, בורות ואנטישמיות, אמר אובידיו בנסקו.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, קבע כי תפקידו היסודי של החינוך הוא להילחם בבורות ובאדישות. היום, כשאנו מכבדים את קורבנות השואה, איננו יכולים להימנע מלזכור את זה שלפני שנה, ב-7 לאוקטובר, כאשר אויבים מעזה ביצעו את הטבח הנורא ביותר בעם היהודי. האלימות הזאת נגד ילדים, נשים, קשישים שימשה תזכורת מצמררת לכך שאותן דעות של שנאה ודמוניזציה שהובילו לשואה קיימות עדיין בעולם גם היום, אמר בן דור. הוא הדגיש את הדוגמא הטובה של רומניה בדרך שבה היא למדה את לקחי העבר.

שגרירת ארה“ב ברומניה, קתלין קוואלץ, הצהירה כי החובה לזכור את השואה דחופה מתמיד וקראה לאחדות נגד אנטישמיות ושנאה על כל צורותיהן. קוואלץ הדגישה את מאמציה של ממשלת רומניה להרחיב את החינוך בתחום השואה. המוזיאון המתוכנן לתרבות והיסטוריה של הרומאים והכנסתו לאחרונה של קורס חובה על השואה בבתי הספר התיכוניים ילמדו דורות חדשים על העבר ועל הזוועות ששנאה עלולה להוביל אליהן. אנו מברכים על תוכנית הממשלה להקים מוזיאון לתולדות היהודים והשואה. אנו מקווים שהמוזיאון יקבל את כל האישורים הנדרשים כדי שתהליך הבנייה יוכל להתחיל בהקדם האפשרי, אמרה השגרירת ארה”ב.

מספר מוסדות שלחו הודעות בראש השנה תשפ“ה. שגרירות רומניה בישראל מסרה כי הגיעה לסיומה שנה יהודית של מצוקה וכאב יוצא דופן בסימן הפיגועים הנוראים של ה-7 לאוקטובר. שהשנה החדשה היהודית תהיה של תקווה ונחמה. בשם כל הצוות של שגרירות רומניה, אנו מאחלים לכם ולמשפחותיכם שנה טובה ומתוקה, הוסיפה את הנציגות הדיפלומטית.

צוות מכון התרבות הרומני מתל אביב שלח איחולים לשנה שלווה.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, איחל לקהילה היהודית ברומניה ולקהילות היהודיות ברחבי העולם שנה פוריה, שתביא להן שלום ויציבות. אנחנו מסיימים שנה לא פשוטה, אחת השנים הקשות שעברנו מאז קום מדינת ישראל. השנה, אולי יותר מתמיד, הוכיח העם הישראלי את תכונותיו המכוננות, כמו חוסן ורוח של סולידריות, אמר הדיפלומט.

14 שנים עברו מאז התאונה האווירית בהרי בוצ‘ג‘י, בחלקה המרכזי של רומניה, שבה קיפחו את חייהם שישה חיילים ישראלים וחייל רומני אחד. ב-26 ליולי 2010, במהלך תרגיל, בתנאי מזג אוויר קשים, התרסק המסוק בהרים.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, התכבד להצטרף למשפחות גיבורי ישראל שנפלו במילוי תפקידם, שהשתתפו בטקס ההנצחה שנערך באנדרטה הממוקמת בסמוך לעיירה בראן, שהוקמה לזכר שבעה טייסים צבאיים.

השגריר הדגיש את האומץ והנחישות של טייסי חיל האוויר המסכנים את חייהם מדי יום כדי להגן על ארצם. הוא גם עודד את צאצאיהם של הטייסים שנפלו לזכור תמיד את ההקורבן שהקריבו אבותיהם וקרוביהם כדי להגן, לשמר ולהנציח את הערכים המבטיחים את עצמאותה ושלמותה של מדינתם.

אנו מודים לעיריית בראן על התמיכה בארגון אירוע ההנצחה. ההקרבה של החיילים לעולם לא תישכח. יהי זכרם ברוך, מסרה הנציגות הדיפלומטית הישראלית.