Tag: שגריר ישראל ברומניה

שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, ערך ביקור בבראשוב (מרכז רומניה). הוא מקווה לקישור אווירי ישיר בין בראשוב לישראל, לאחר פתיחת שדה התעופה הבינלאומי בראשוב–גימבב, שדה התעופה הראשון שנבנה מאפס ברומניה בעשורים האחרונים. עזר הצהיר כי למדינתו יש פוטנציאל להבטיח זרימת תיירים במחוז בראשוב לאורך כל השנה.

כבוד השגריר הצהיר זאת במהלך הפגישה עם הנציב של מחוז בראשוב, קאטאלין וואסיי (Cătălin Văsii), וסגן נשיא מועצת מחוז בראשוב, שרבאן טודוריקה (Şerban Todorică). הדיונים היו בתחומים שונים ובינהם תיירות. הנציב הודיע לשגריר כי ישראל נמצאת במקום השני מבחינת מספר התיירים המגיעים השנה למחוז בראשוב, אחרי הרפובליקה של מולדובה.

כמו כן נדונו נושאים כמו אפשרויות השקעה בתחום האנרגיה, השקעות גרינפילד, שיתוף פעולה בתחום התיעוד הרפואי, ניהול מערכות מים, פתרונות נגישות ותפיסת העיר החכמה.

חברת מצר הישראלית, המתמחה בייצור מערכות השקיה, פתחה מפעל במחוז אילפוב, דרום רומניה. קווי הייצור הישראלים-פורטוגזים החדשים, בהשקעה של 5 מיליון דולר, יעסיקו עובדים מקומיים ויספקו לחקלאים הרומנים מערכת השקיה בטפטוף מתקדמת ונגישה, ובכך יתרמו למודרניזציה של החקלאות הרומנית.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, חנך את חברת הבת מצר יחד עם נשיא חברת מצר, אלוף (מיל) גיורא ענבר, המנכ”ל שמואל שצופק, סורין מויסה ויוליאן בוקור, מזכירי המדינה במשרד חקלאות ופיתוח הכפר, רארש בורלקו , נשיא הסוכנות הרומנית להשקעות וסחר חוץ, פאולו חורחה סוסה דה קוניה אלבס, שגריר פורטוגל ברומניה, קאלין קושאר, נשיא לשכת המסחר רומניה-ישראל ואביגיל שטמלר פז, ראש הנציגות הכלכלית של ישראל בבוקרשט.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, נפגש עם הרב הראשי של העיר ואזור אודסה מאוקראינה, שלמה בקשט. הדיפלומט הישראלי הודה לרב הראשי על התנאים שהוא מבטיח לילדים ועל הפעילות שהוא מבצע מדי יום במרכז בעיירה נפטון בחוף הרומני של הים השחור, למען פליטים יתומים אוקראינים ממוצא יהודי.

השניים דנו בשיטות יעילות לספק למרכז מוצרים כשרים. המרכז נמצא בטיפולו של הרב הראשי של אודסה.

רומניה היא דוגמה בולטת לסולידריות במונחים של מתן סיוע הומניטרי לפליטים מאוקראינה, כתבה שגרירות ישראל בבוקרשט.

ברומניה צוין יום ההנצחה הלאומי לקורבנות השואה (מצוין מדי שנה ב-9 לאוקטובר). המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל ארגן את הטקס השנתי להנצחת קורבנות השואה באנדרטה לזכר קורבנות השואה בבוקרשט.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח מחווה לזכר הקורבנות של אחת התקופות הנוראות ביותר בהיסטוריה העכשווית. ניצולי שואה מעטים חיים עדיין ברומניה. יש לנו אחריות גדולה לגביהם וגם לגבי הנספים, וגם לגבי הקהילות היהודיות ברומניה, האחריות להוקיר ולהעביר את עדות הסבל ומסקנות השואה בתור אוצר של המצפון. אני שמח שננקטו צעדים קונקרטיים ברמת הממשלה בנוגע למימוש המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה. אני משוכנע שכל המעורבים יעשו מאמצים שפרויקט ההנצחה והחינוכי הזה יתממש בהקדם האפשרי, כי החברה זקוקה למוסד מודרני, שבו האמת ההיסטורית, בדיוק כפי שהייתה, תהיה ידועה ומועברת לדור הצעיר. קיבלנו על עצמנו את לקחי העבר והמחויבות לדרך האמת. רומניה תישאר קשורה חזק מאוד לעקרונות ולערכים דמוקרטיים, אמר יוהניס.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, הצהיר כי למרבה הצער, יש עדיין אנשים המשבחים את פושעי השואה ואת המשטר הנאצי. עדיין קיימים ברומניה רחובות ומונומנטים הנושאים שמות של לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על כך. חשוב שהרשויות יפעלו לשנותם, אמר עזר, שהוסיף כי בשנים האחרונות נעשו מאמצים משמעותיים ברומניה לבסס את העובדות ההיסטוריות. אני מודה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, לנשיא ולממשלת רומניה על הצעדים שננקטו לשימור זיכרון השואה. אנו מעריכים את החוקים שאומצו עי הפרלמנט הרומני ומחזקים את המאמצים לקבל אחריות על העבר. הכוונה למוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ולחוק לפיו הנושא “תולדות היהודים. השואה” הופך למקצוע חובה בתיכון ובחינוך המקצועי. הדיפלומט אמר שבאמצעות החינוך ניתן להילחם בשכחה ובאדישות.

שגריר ישראל ברומניה, ראובן עזר, ערך ביקור באורדאה (צפון מערב רומניה). הוא השתתף בפסטיבל החדשנות הרפואית שארגנה אלנה אובריו (Elena Ovreiu) מאוניברסיטה הפוליטכניקה מבוקרשט, בסיוע ובהשתתפות בכירי מערכת הבריאות בישראל, ביניהם פרופ אלון וולף, סגן נשיא הטכניון – המכון הטכנולוגי הישראלי, פרופ עידית מטות מהמרכז הרפואי תל אביב – סוראסקי ופרופ מיכאל הרברטל, מנהל המרכז הרפואי רמב“ם.

זאת הייתה הזדמנות מצוינת לפגוש בכירים ממערכת הבריאות הרומנית, ביניהם היועצת הנשיאותית ד“ר דיאנה פאון וד“ר ראאד ערפאת, מזכיר המדינה במשרד הפנים, ראש המחלקה למצבי חירום ברומניה, עמם דנו בדרכים להעמקת שיתוף הפעולה בשטח בין ישראל לרומניה, הכריז הדיפלומט.

משלחת מומחים מבית החולים של מרכז הרפואי שיבא בתל השומר בישראל הייתה בביקור עבודה ברומניה לדיונים בנושא דיגיטציה של מערכת הבריאות ורפואה בטלפון. סגן שגריר ישראל אמיר סגרון ליווה את המשלחת בראשות ד“ר יואל הר אבן, מנהל המחלקה הבינלאומית של המרכז הרפואי שיבא. בהגיעם לאורדאה נפגשו המומחים גם עם השגריר ראובן עזר. ביקור זה הוא חלק משיתוף פעולה שיזם עם מחוזות טימיש (מערב) וביהור (צפון–מערב) בתחום הדיגיטציה הבריאותית.

במהלך הביקור באורדאה השתתף השגריר עזר במניין הבוקר בבית הכנסת האורתודוקסי בעיר, בהזמנת נשיא קהילת יהודי אורדאה פליקס קופלמן והרב הראשי של אורדאה ישראל קו. בעיר פעלו 29 בתי כנסת בתקופת הפריחה המירבית של הקהילה היהודית ולפני השמדת היהודים במחנות הריכוז. כעת נותרו בעיר רק שניים: בית הכנסת הניאולוגי ובית הכנסת האורתודוקסי, הזכיר שגריר ישראל.

שגריר ישראל החדש ברומניה, ראובן עזר, נפגש עם חבר הפרלמנט אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים. השניים דנו בחינוך השואה, שהפך למקצוע חובה בבתי הספר התיכוניים ובדרכים לקידום המורשת היהודית ברומניה.

הצדדים דנו גם במחויבות של רומניה בתחום קידום זכר קורבנות השואה ומאבק באנטישמיות, סדרי העדיפויות של הנציג המיוחד של הממשלה, ההתפתחויות שרשמה רומניה בשנים האחרונות ותפקידנו בפיתוח תרבות מוסדית לערכים אלו בתוך ומחוץ לגבולות המדינה.

אני משוכנע שלשגריר ראובן עזר תהיה כהונה מלאת הצלחות, כמו השגריר לשעבר דוד סרנגה, אמר מורארו.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ביקר במכון ליהדות והיסטוריה יהודית דר משה כרמילי מאוניברסיטת Babeş-Bolyai, בקלוז, צפון מערב רומניה. הדיפלומט נפגש עם מריה ראדוסאב, מנהלת המכון. השניים הכירו לפני 25 שנה במהלך השליחות הראשונה של השגריר ברומניה, הגברת ראדוסאב דוברת מצוינת של השפה העברית, שפה שאותה העבירה לדורות הסטודנטים שלה.

מריה ראדוסאב הייתה זו שלימדה לראשונה את תולדות השואה למורים ברומניה, והקימה את המכון הזה בשנת 2000. למעלה מ-350 מורים להיסטוריה למדו במכון ליהדות, והטמיעו שיטות חדשות להוראת השואה בבתי הספר. כל מי שהשתתף בתכנית זאת ביקר ביד ושם מרכז השואה העולמי בירושלים ובמחנה ההשמדה אושוויץ.

לפני מספר שנים הקים המכון את מוזיאון השואה הוירטואלי בצפון טרנסילבניה.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, השתתף בחגיגת סוף השנה במוסד החינוכי לאודה-רעות בבוקרשט. בהזדמנות זאת הוא פגש את שני התלמידים לעתיד שיקבלו מלגה מלאה משגרירות ישראל ברומניה.

לפני כמה ימים העביר השגריר סרנגה את השעור האחרון לדיפלומטיה דיגיטלית לתלמידי לאודה-רעות ובכך סיים את פעילות ההוראה שלו ב-3 השנים האחרונות. דוד סרנגה הוא חבר כבוד בחבר הנאמנים של לאודה-רעות ופרופסור לדיפלומטיה דיגיטלית.

תגמלנו את המצוינות, ההתמדה והתוצאות המדהימות שהושגו במהלך שנת הלימודים. היו רגשות, דמעות של שמחה ונאומים שנגעו ללב, כתבה הנהלת המוסד לאודה-רעות. תודה לכולכם על ההתמודדות המוצלחת עם אתגרי שנת הלימודים הזאת, הצלחה בבחינות ואנו מאחלים לכם חופשה נעימה, כתבה הנהלת המתחם החינוכי.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ערך ביקור עבודה ביאשי. הוא נפגש עם ראש העיר מיכאי קיריקה, והודה לו על ידידותו הקרובה עם מדינת ישראל. השיחות התמקדו בקשרים הטובים עם חברי הקהילה היהודית ובאפשרות להרחיב שיתופי פעולה עם ערים ומוסדות ישראליים. העיר יאשי חתמה על הסכמי אחווה עם הערים אשדוד וחיפה, וכאשר הפנדמיה תאפשר הסרת מגבלות הנסיעה, היא תחתום גם עם העיר נתניה, אמר מיכאי קיריקה.

סרנגה הביע את תמיכתו במציאת פתרונות ברי ביצוע, בהתחשב בעובדה שישראל ידועה בעולם בשל מצוינות בתחומים כמו מחקר או טכנולוגיה, וגם על חילופי ניסיון עם מומחים ממוסדות ישראלים בתחום הרפואה, חינוך אקדמי, בינה מלאכותית ועיר חכמה, אמר קיריקה.

השגריר הישראלי ביקר באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה ביאשי, שם נפגש עם הרקטור טודוראל טואדר. הוזכר שיתוף הפעולה המוצלח שיש לאוניברסיטת יאשי עם המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, שהחל בשנת 2000. נכון להיום לאוניברסיטה 12 הסכמים עם אוניברסיטאות ישראליות. במהלך השנים 2010-2021 ערכו סטודנטים, פרופסורים וחוקרים מיאשי 130 ביקורים באוניברסיטאות ובארגונים אקדמיים בישראל. בין השנים 2015-2021, 83 סטודנטים, מורים או עובדים במוסדות שותפים מישראל סיימו ניידות אקדמית באוניברסיטת אלכסנדרו יואן קוזה של יאשי במסגרת תוכנית ארסמוס האירופית.

השגריר דוד סרנגה ביקר גם בבית הכנסת מיאשי, ויחד עם חבר הפרלמנט הליברלי אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, ביקר במוזיאון ובאנדרטת הפוגרום של יאשי, וגם במוזיאון של התיאטרון היהודי, שניהם ממוקמים בבניין הישן של המשטרה, מוקד ההחלטה והפיקוד על הפוגרם מיוני 1941, בו נרצחו כמעט 20,000 יהודים עי השלטונות הרומניים והיחידות הגרמניות. המוזיאונים האלה הם הישג גדול עבור יאשי ועבור הדרך שהרשויות המקומיות הבינו להגן על זכר קורבנות השואה והקהילה היהודית, אמר מורארו.

ב-30 לאוקטובר, שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, הניח פרחים והדליק נר לזכר 64 צעירים שאיבדו את חייהם באסון השרפה במועדון “קולקטיב” בבוקרשט לפני ארבע שנים. הלהקה ” Goodbye to Gravity” הופיעה במועדון עם קונצרט השקה של אלבומם החדש. השרפה פרצה בגלל זיקוקים שהודלקו בזמן הקונצרט בתאריך 30 לאוקטובר 2015.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, הניח זר פרחים בפתח המועדון “קולקטיב” לזכר הקורבנות של האסון שהתרחש לפני ארבע שנים. נשיא המדינה הדליק נר זכרון והרקין ראש מול המזבח המאולתר לזכר הקורבנות של השרפה. הטרגדיה ב-“קולקטיב” נשארה כלקח “קשה” ו-“פצע עמוק” בזכרון של הרומנים, דבר הדורש אחריות מכולם, אמרה ביום רביעי ראשת הממשלה היוצאת, ויוריקה דנצילה.

אסון ה-“קולקטיב” גרם להתפטרות ממשלת רומניה דאז, להעמדה לדין של האשמים לכאורה ולשינויים עמוקים, חלק עדיין מתבצעים אבל לאט מדי, בנורמות להגנה מפני שרפה, בהקמה של מחלקות מיוחדות בבתי חולים עבור קורבנות שרפה עם פצעים חמורים, בהשקעה באמצעי הצלה, באימון צוותי החילוץ והרפואה, בשיפור החוקים והשרותים הרפואים, כולל תהליך העברת הפצועים לטיפול בקליניקות בחו“ל.

משפחות הקורבנות והשורדים מאשימות את מערכת המשפט הרומנית שעדיין, אחרי ארבע שנים מהאסון, לא הגיעה לגזרי דין בתיקי הנאשמים והדיונים מתעקבים או מתחילים מחדש, במקרים מסוימים.