Tag: תאטרון

  • מפגש עם ליאור בן דור – מאיה מורגנשטרן

    מפגש עם ליאור בן דור – מאיה מורגנשטרן

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, נפגש עם השחקנית מאיה מורגנשטרן, מנהלת התיאטרון היהודי הממלכתי (TES), מבוקרשט. השגריר ביקר בתיאטרון היהודי הממלכתי, יורשו של התיאטרון היהודי המקצועי הראשון בעולם, שיצר אברהם גולדפדן בשנת 1876 ביאשי (צפון-מזרח רומניה).

     

    עם היסטוריה של 148 שנים וכמעט שבעה עשורים של פעילות כמוסד ממלכתי, התיאטרון היהודי משקף את חיי התרבות הפורחים של הקהילה היהודית ברומניה מהתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.

     

    במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר רומניה נלחמה לצד המשטר הנאצי, עבר התיאטרון היהודי תקופה קשה ביותר, שכן לאמנים יהודים נשללה הזכות להופיע ביידיש והודחו מכל הבמות ברומניה.

     

    כתוצאה מההגבלות שהוטלו על הקהילה היהודית, ייסדו כמה אמנים, סופרים ומוזיקאים יהודים את התיאטרון היהודי Baraşeum בבוקרשט, שהופעותיו נערכו ברומנית.

     

    השגריר בן דור הביע את הערצתו לקריירה המרשימה של מיה מורגנשטרן ובירך אותה על הדרך שבה היא, יחד עם צוות TES, מקדמת מסורות יהודיות באמצעות שימור השפה והספרות ביידיש. אנו שמחים להמשיך את שיתוף הפעולה ההדוק עם TES על ידי ביצוע פרויקטים חדשים בעתיד הקרוב בתחום התיאטרון והאמנות החזותית, נמסר מהשגרירות.

     

    השגריר ביקש ממאיה מורגנשטרן לבצע שיר יהודי האהוב על קהילות יהודיות ברחבי העולם, “אויפן פריפצ’יק”. השיר העלה זיכרונות על  אמו שנהגה לשיר את השיר לעתים קרובות. ליאור הצעיר למד אז להבין מילים ביידיש שסיפרו את סיפורו של רב שלימד את תלמידיו את האלף בת .

  • ביקורו של המחזאי מוטי לרנר

    ביקורו של המחזאי מוטי לרנר

    המחזאי הישראלי מוטי לרנר, מחבר ההצגה “משפט אייכמן”, ביקר במתחם החינוך לאודה-רעות, בבוקרשט. לרנר התרשם מהתלמידים, מאיכות הפעילות החינוכית ומהערכים המטופחים בקהילה שלנו, כך נמסר מטעם המתחם החינוכי.

     

    במהלך הביקור שוחח המחזאי עם התלמידים שהשתתפו בשנה שעברה בסימולציה של משפטו של אייכמן – משפט הדומה , שאורגן בפרלמנט הרומני. התלמידים שיתפו את החוויות והרגשות שהרגישו על הבמה, וסיפרו כיצד התרגיל הזה עזר להם להרהר בהיסטוריה ולהבין טוב יותר את היקף הסבל האנושי באותה תקופה.

     

    אחד מרגעי המפתח של הדיון היה על התלמידים שהתנסות בחוויה זו ושהבינו עד כמה בעיות יומיומיות קטנות הן לא חשובות מול האתגרים והטרגדיות של אותם זמנים.

     

    לרנר שיתף את התלמידים במחשבות שעלו בזמן כתיבת המחזה: “בזמן שעבדתי על המחזה הזה, תהיתי איך הרוע הצליח להשתלט על אייכמן, אדם שבכל זאת היה אדם עם מצפון. בתנאים מסוימים כל האנשים יכולים להיות מסוגלים למעשים אכזריים בצורה בלתי נתפסת. לקח חיוני: אנחנו בעלי מצפון שביכולתנו להחליט לא לבצע דברים שהם מנוגדים לצפוננו.

  • המופע ‘משיח’,  בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי

    המופע ‘משיח’, בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי

    ההצגה משיח מאת מרטין שרמן, בבימויו של Andrei Măjeri, תועלה בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, ב-8 וב-9 במרץ. ההצגה, שהועלתה לראשונה ב-1982 בתיאטרון המפסטד, לונדון, “נותנת מענה לדילמה היהודית עם אנושיות והומור”, כותבים נציגי התיאטרון.



    בהזמנת הבמאית מאיה מורגנשטרן לחזור לתיאטרון היהודי הממלכתי, הגשתי את הצעת הטקסט האמריקאי הזה, שנכתב לפני יותר מ-40 שנה. את השראתו הוא שואב מתקרית הרבה יותר ישנה, ​​רגע היסטורי שנוי במחלוקת. הכותרת עלולה להיות מטעה, שכן הסיפור לוכד את דרכה הטרנספורמטיבית והאסורה של מבשרת הפמיניזם. המשיח הוא הישועה, שמתעכבת להופיעה ושאינה הופכת לעולם למוחשית, אמר הבמאי Andrei Măjeri.



    הוא ציין כי משמעות הפרויקט היא ירידה לעומק ניואנסים של נושא האמונה וכי הוא לא התעלם מכלים ביקורתיים, אירוניה או חקר ההתפכחות.



    מרטין שרמן הוא מחזאי ותסריטאי אמריקאי, הידוע בזכות 20 מחזותיו שהועלו בלמעלה מ-60 מדינות. הוא התפרסם ב-1979 עם השיר Bent, על רדיפת הומוסקסואלים בתקופת השואה.

  • ההגרלה הגדול” הוקרן בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי

    ההגרלה הגדול” הוקרן בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי

    הקומדיה המוזיקלית ההגרלה הגדולה Lozul cel mare מאת שלום עליכם, בניהולו האמנותי של אנדריי מונטאנו, תועלה בבכורה ב-14 וב-15 בדצמבר, החל מהשעה 19:00 בתיאטרון היהודי הממלכתי.



    “ההגרלה הגדול” הוא הצגה על המוסר של המתעשרים המהירים, של החייט במקרה הזה. המחזה, כמו רוב יצירותיו של שלום עליכם, מתאר את עולמם היהודי של חייטים ובעלי מלאכה קטנים הרודפים אחרי מציאה מבלי שהצליחו מעולם לרכוש דבר מלבד אוצר כבוד האדם.



    איך המחבר שצבר כל כך הרבה מרירות והשפלה, יכול עדיין לצחוק? את הכוח לצחוק רכש המחבר מגיבוריו, מהעולם שצייר ושבו הוא מוצא את כוחו להתקיים, לשרוד, להתגבר על מצבו, על צרותיו



    החייט המריר מ”ההגרלה הגדול” מתמודד בצחוק מול העוני כשהוא צוחק אפילו על עצמו. הוא לא מפסיק לצחוק כשהוא רואה את עצמו מתעשר בן לילה וכשהוא מפסיד הכל מיד לאחר מכן



    לעתים שלום עליכם צוחק בסרקזם, לרוב האירוניה שלו מוכפלת בהרבה עדינות, באווירה של נזיפה הורית, של יחס של הומניזם עמוק, של אהבה עמוקה לבני אדם, נמסר בהודעה על ההצגה.

  • תבנית נא לגעת

    תבנית נא לגעת

    שגרירות ישראל ברומניה והתיאטרון הממלכתי היהודי TES ארגנו בין ה-30 באוקטובר ל-1 בנובמבר את הפרויקט דיאלוג והכללה חברתית – מודל נא לגעת.



    מופעי תיאטרון וסדנאות חושים הוצגו לראשונה ברומניה על ידי חברת תיאטרון ישראלית המורכבת אך ורק משחקנים עם לקויי ראייה ושמיעה. הפעילות הקבועה של הפרויקט היא פיתוח ושילוב פעילויות תרבות שונות לאנשים עם מוגבלויות.



    בפתיחה הרשמית של האירוע, שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, אמר כי נא לגעת פירושה הכללה, חמלה והעובדה שחובתנו לדאוג שלכל אחד יש את האפשרות להתבטא.



    פרוייקט נא לגעת הוא ייחודי בעולם. זה מגדלור של הערכים שעליהם אנו נלחמים. . כאשר ביקרתי בנא לגעת, אמרתי שאני חייב להביא אותו לרומניה. אמרתי שזה חייב לקרות עם התיאטרון היהודי הממלכתי, כי TES הוא מגדלור של הכללה, של גיוון. אתם, אנשי TES השותפים הכי טבעיים בעולם לקידום פרויקט זה ברומניה , אמר שגריר ישראל.



    אורן יצחקי, מנכ”ל הפרויקט, אמר כי “נא לגעת” מתרכז בתרבות, ביצירתיות, באמנות המציע לקהל אמנים, עוצמה וחוויה חברתית. אחד הדברים החשובים והמאתגרים עבור אנשים עם צרכים מיוחדים הוא נושא התעסוקה, היכולת להתפרנס ולחיות כאנשים עצמאיים.



    נה לגעת הוא מודל לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה ונותן במה למפגשים קרובים ומקצועיים לאנשים כאלה.



    התיאטרון שלנו, נא לגעת, הופך אנשים עם מוגבלויות לשחקנים יצירתיים, עצמאיים ושמחים, הסביר אורן יצחקי. הוא הזכיר שבישראל יש מסעדות שחורות, שבהן כל המלצרים עיוורים ושבהן הלקוחות אוכלים בחושך.

  • ישראל בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו

    ישראל בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו

    מהדורה ה30 של פסטיבל התיאטרון הבינלאומי (FITS) מסיביו (מרכז רומניה) מציעה לקהל עונה ישראלית לציון 75 שנים להקמת מדינת ישראל וציון 75 שנים ליחסים בילטרליים בין רומניה לישראל.



    המהדורה ה-30 של FITS, המתוכננת בין ה-23 ביוני ל-2 ביולי 2023, מביאה 5,000 משתתפים מ-75 מדינות, ומציעה 825 אירועים לקהל חובבי אומנויות הבמה.



    הלהקות הישראליות המשתתפות הן:


    ורטיגו דאנס עם ההופעה מקום 30, פסטיבל המחול, יצירת הכוריאוגרפית נועה ורטהיים


    התיאטרון הלאומי הבימה, עם ההצגה הלב לא שייך לי יותר, בבימויו של משה קפטן


    תזמורת המהפכה.,עם סימפוניה ואור, מופע על תזמורת בתנועה שיצרו רועי אופנהיים וזוהר שרון


    רועי הורוביץ עם המופע למות מצחוק, בבימוי לי גילת


    תיאטרון אספלט עם המופעים Merry Marching Band ואקרובטיקה מוזיקלית


    שקטאק (עם המופע בקצב הריקוד, בבימויו של צחי פטיש ודני רחום


    וסמינר הקיבוצים, בקטגוריית פסטיבל אוניברסיטאי, עם המופע בזאת אני מכריז, בבימוי רועי יוסף ונועה נאסי


    כמו כן, במהלך העונה הישראלית תתקיים כיתת אמן של הכוריאוגרפית נועה ורטהיים. את המופעים מקום 30. פסטיבל מחול וסימפוניה ואור ניתן יהיה לראות גם ברשת, בפלטפורמה הדיגיטלית של הפסטיבל.

  • דן מיכאל שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, נפטר

    דן מיכאל שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, נפטר

    דן מיכאל שלנגר, שחקן, מפיק קולנוע וטלוויזיה ונשיא פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, הלך לעולמו.



    שר התרבות הרומני, לוסיאן רומשקאנו, התאבל על מותו של שלאנגר, שלדבריו הוא היה עובדה של התרבות היהודית ברומניה. מפיק הקולנוע והטלוויזיה דן מיכאל שלנגר היה נציג פעיל של התרבות היהודית, אדם בחיפוש מתמיד אחר נושאים, תרחישים ורעיונות, הוסיף משרד התרבות הרומני.



    הנהגת הקהילה היהודית בבוקרשט הודיעה בכאב רב על מותו של דן שלנגר, חבר הקהילה. יהי זכרו ברוך, הוסיף המקור המצוטט.



    למדנו בצער עמוק את הבשורה על מותו הטרגי של ידידנו הטוב דן מיכאל שלנגר, כך דיווחה שגרירות ישראל ברומניה. הוא משאיר לרומניה מורשת יקרה ביותר: מורשת תרבותית עצומה שבמרכזה התרבות היהודית העשירה שרק דן ידע להדגיש את יופיה הייחודי בפסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט האהוב. תמיד נעריך את הישגיו, את הקשר ההדוק עם ישראל ואת התרומה העצומה לקידום התרבות היהודית, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית.



    דן מיכאל שלנגר, איש יצירתי ומלא חיים, במאי קולנוע ישראלי/רומני מוערך מאוד, חבר יקר, מייסד פסטיבל היוקרתי של הסרטים היהודי בבוקרשט, נפטר במפתיע. פתירתו הפתאומית כואבת ביותר, כתב מרקו כץ, מנהל המרכז למעקב ולמלחמה באנטישמיות ברומניה. הזיכרון שלך תמיד יישאר חי בליבנו ובמוחנו, הוסיף כץ.



    גם התיאטרון הבימה מישראל פרסם הודעה בה הביע צער עמוק על מותו של דן שלנגר, מי שבעבר שיחק בתיאטרון זה גם.



    שלאנגר, יליד רומניה, היה שחקן בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט עד 1985, אז עזב לישראל, שם החל את דרכו בהפקת קולנוע, והמשיך אותה, משנת 1999, בקנדה. הוא הקים את חברת דילמה הפקות ואת עמותת “Semper Culturalia”,


    הסרטים שיצר זכו בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים רבים. בשנים האחרונות הוא מיקד את פעילותו סביב פרויקט פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט שהגיע למהדורה ה- 12 ב2022

  • דן מיכאל שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, נפטר

    דן מיכאל שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, נפטר

    דן מיכאל שלנגר, שחקן, מפיק קולנוע וטלוויזיה ונשיא פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט, הלך לעולמו.



    שר התרבות הרומני, לוסיאן רומשקאנו, התאבל על מותו של שלאנגר, שלדבריו הוא היה עובדה של התרבות היהודית ברומניה. מפיק הקולנוע והטלוויזיה דן מיכאל שלנגר היה נציג פעיל של התרבות היהודית, אדם בחיפוש מתמיד אחר נושאים, תרחישים ורעיונות, הוסיף משרד התרבות הרומני.



    הנהגת הקהילה היהודית בבוקרשט הודיעה בכאב רב על מותו של דן שלנגר, חבר הקהילה. יהי זכרו ברוך, הוסיף המקור המצוטט.



    למדנו בצער עמוק את הבשורה על מותו הטרגי של ידידנו הטוב דן מיכאל שלנגר, כך דיווחה שגרירות ישראל ברומניה. הוא משאיר לרומניה מורשת יקרה ביותר: מורשת תרבותית עצומה שבמרכזה התרבות היהודית העשירה שרק דן ידע להדגיש את יופיה הייחודי בפסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט האהוב. תמיד נעריך את הישגיו, את הקשר ההדוק עם ישראל ואת התרומה העצומה לקידום התרבות היהודית, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית.



    דן מיכאל שלנגר, איש יצירתי ומלא חיים, במאי קולנוע ישראלי/רומני מוערך מאוד, חבר יקר, מייסד פסטיבל היוקרתי של הסרטים היהודי בבוקרשט, נפטר במפתיע. פתירתו הפתאומית כואבת ביותר, כתב מרקו כץ, מנהל המרכז למעקב ולמלחמה באנטישמיות ברומניה. הזיכרון שלך תמיד יישאר חי בליבנו ובמוחנו, הוסיף כץ.



    גם התיאטרון הבימה מישראל פרסם הודעה בה הביע צער עמוק על מותו של דן שלנגר, מי שבעבר שיחק בתיאטרון זה גם.



    שלאנגר, יליד רומניה, היה שחקן בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט עד 1985, אז עזב לישראל, שם החל את דרכו בהפקת קולנוע, והמשיך אותה, משנת 1999, בקנדה. הוא הקים את חברת דילמה הפקות ואת עמותת “Semper Culturalia”,


    הסרטים שיצר זכו בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים רבים. בשנים האחרונות הוא מיקד את פעילותו סביב פרויקט פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט שהגיע למהדורה ה- 12 ב2022

  • יום השפה והתיאטרון ביידיש, ברומניה

    יום השפה והתיאטרון ביידיש, ברומניה

    בהמשך למסורת תרבות היידיש ברומניה, התיאטרון היהודי הממלכתי, חגג ב-30 במאי, ביום האחרון של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון יידיש – TES FEST, יום השפה והתיאטרון היידיש, המוקדש למורשת התיאטרון היידיש ברומניה.



    יום השפה והתיאטרון היידיש, חל לראשונה ב-30 במאי 2018. הוא מהווה תרומה מהותית לשימור המסורת והערכים הספציפיים של התרבות היהודית ברומניה, והוא חלק מהמאבק בשנאת זרים ובאנטישמיות, בדעות קדומות ובתפיסות שגויות בכל הנוגע ליהודים. הוא עוזר לפיתוח הזהות התרבותית של רומניה, אך גם להכרת התרומה התרבותית של החיים היהודיים מרומניה לחיי התרבות הרומניים, אמרו נציגי התיאטרון.



    ה-30 במאי נקבע כיום השפה והתיאטרון ביידיש ביוזמתו של סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ואומצה פה אחד על ידי הפרלמנט הרומני, עובדה המייצגת הכרה בתרומת היהודים ל- התפתחות רומניה וסמל לקשר המהותי בין שפת היידיש לתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, הוסיף המקור המצוטט.

  • יום השפה והתיאטרון ביידיש במכון לתרבות רומניה בישראל

    יום השפה והתיאטרון ביידיש במכון לתרבות רומניה בישראל

    יום השפה והתיאטרון היידיש יצוין על ידי ICR תל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק בתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים בשפת היידיש בישראל. ב-30 במאי, תתקיים מהדורה מיוחדת של סדרת “יידישקייט”, המוקדשת לסופרים רומנים בשפת היידיש. יוצגו סופרים שתרמו להעשרת המורשת התרבותית והספרותית, כמו אברהם גולדפדן, איציק מאנגר, אליעזר שטיינברג וסופרים רומנים נוספים המוזכרים באנתולוגיה “אוסף ספרות ביידיש”, מאת שמואל רוזנסקי. האירוע יתקיים בעברית וביידיש במטה ICR תל אביב.



    מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב, יפתח את האירוע. דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, יציג כמה מהסופרים הרומנים המייצגים והמשפיעים ביותר שיוצרים בשפת היידיש. אמיל קאלין, סופר ממוצא רומני, יספר על השפעת יצירותיהם של סופרי יידיש על הדור החדש של סופרים בשפת היידיש. יתקיים מיני קונצרט של מוזיקת ​​כליזמר בביצוע חי של חברי להקת “מזל טוב” מקלוז-נפוקה. הלהקה מורכבת מסולמיטה סוצה – שירה, וסילה סוצה – כינור, בליווי נגה ישורון בפסנתר.



    בחלקו השני של הערב תתקיים פתיחת התערוכה “מסעותיי” של פיטר גלוזברג, האמן הישראלי ממוצא בסרבי. האירוע יתקיים במטה ICR תל אביב מה-29 במאי ועד ה-7 ביולי 2023. בתערוכה תוצג סדרה של 20 ציורים המתארים נופים שנעשו בסגנון אימפרסיוניסטי. דני קורן, נשיא אגודת היהודים שמקורם בבסרביה, יספר על האמן.



    גלוצברג נולד בעיר בנדר (רפובליקה של מולדובה) ולמד בפקולטה לאמנויות יפות בחרקוב (אוקראינה). לאחר שסיים את לימודיו, לימד אמנויות בקישינב. לאחר שעלה ארצה ב-1991 ועבר לקיבוץ בגליל, בהשפעת נופים חדשים, באור חזק וצבעים מרהיבים שבסביבתו, הוא הגדיר מחדש את סגנונו היצירתי. כך הפך גלוצברג לאחד האמנים הבודדים שהחיו את מסורת הציור האימפרסיוניסטי, בסביבה שבה סגנון זה לא היה מפותח כלל. הוא למעשה יצר את האימפרסיוניזם ישראלי



    גלוצברג נהנה מהכרת מבקרי אומנות, אוצרים, ואוהבי ציור, כפי שמעידות התערוכות האישיות והקולקטיביות שבהן השתתף בישראל, גרמניה, נורבגיה וצרפת. לאמן, שהוא חבר באגודת האמנים החזותיים בישראל, הוענק בשנת 2009 פרס “יעקב פיכמן” היוקרתי בתחום האומנויות.

  • יום השפה והתיאטרון ביידיש ברומניה

    יום השפה והתיאטרון ביידיש ברומניה

    ב30 במאי מציינים יום השפה והתיאטרון ביידיש ברומניה. המוזיאון הלאומי של בוקובינה מציין את היום הזה במוזיאון להיסטוריה, ברסיטל יוצא הדופן “:יידיש, טיפה של זיכרון” בביצוע של השחקנית מאיה מורגנשטרן.



    היום הזה יצוין גם בעיר טימישוארה. שם, בבית ” Adam Muller Guttenbrunn” יתקיים הכנס “יהדות טימישוארה בהקשר הבין-תרבותי בבנאט”. אירוע שיתקיים בבית הכנסת cetate יפתח בתערוכת “פסיפס יהודי” ובמופע “זמר תקוות היידיש”, מופע שירה של יציק מאנגר בהגשת התיאטרון היהודי הממלכתי. בערב יתקיים קונצרט מוזיקה ביידיש עם להקת הכליזמרים של בודפשט בכיכר אונירי שבעיר. ישתתפו מקהלת “שלום” ולהקת המחול הישראלית של הקהילה היהודית טימישוארה.



    ב30 במאי מציינים את תאריך לידתו, בשנת 1901, של המשורר יציק מאנגר, מחבר ספרות היידיש מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. מנגר נחשב לסופר השפה היידיש החשוב והמייצג ביותר ברומניה. יום השפה והתיאטרון היידיש תורם לשימור המסורת והערכים הספציפיים של שפת היידיש, למאבק בשנאת זרים, באנטישמיות, בדעות קדומות ותפיסות שגויות, בפיתוח הזהות והמגוון התרבותי, אך גם לקידום התרומה התרבותית של החיים היהודיים מרומניה לחיי התרבות הרומניים והבינלאומיים.

  • ספר על תיאטרון

    ספר על תיאטרון

    המחזאי ראדו פ. אלכסנדרו כתב והוציא לאור ספר בעל שני כרכים ושמו רקוויאם, אשר יצא לאור בהוצאת האקדמיה. הספר הוא אוסף מחזות תאטרון שהוא חיבר במשך יותר מ50 שנות יצירה. באירוע השקת הספר הוא אמר שכל מחזותיו הם מראות שאינן מעוותות, אלא שמחייבות אותנו להתבונן בעומק הנשמה והמצפון שלנו.



    על המחזאי אמר מבקר הספרות Răzvan Voncu, העורך הראשי של המגזין “Romania literară”, כי הוא איש אמיץ וסופר שנלחם על יצירתו. המבקר הדגיש את החזון הרחב של הקיום, המשלב את ההומור המר בדרמטורגיה של ראדו פ. אלכסנדרו, את עיגון מחזותיו במציאות, וכן את העובדה שבתקופה עצובה למדי זו, שהיא מלאה בכל הסוגים של שברים ומשברים, המחזאי ראדו פ. אלכסנדרו נשאר הומניסט.



    האוסף הגדול ביותר של מחזות חתום על ידי ראדו פ. אלכסנדרו, מאגד, ביותר מ-1,350 עמודים, 22 מחזות המייצגים, כדברי המחבר, את כל מסעו בעולם המרתק של התיאטרון.



    מחזאי, סופר פרוזה, פובליציסט, תסריטאי ופוליטיקאי ראדו פ. אלכסנדרו (ששמו המלא הוא ראדו אלכסנדרו פלדמן), נולד ב-12 ביולי 1943 בבוקרשט. הוא פרסם לראשונה פרוזה ב-1967, וכמחזאי ב-1974. הטקסטים הדרמטיים שלו הפכו למחזות שעלו על בימות בתי תיאטרון כמו Nottara,Bulandra, Metropolis, Teatrul Mic, Teatrul Evreisc de Stat, Teatrul National

  • פסטיבל התיאטרון הבינלאומי סיביו

    פסטיבל התיאטרון הבינלאומי סיביו

    להקות מחול מישראל, ספרד, גרמניה, צרפת ואיטליה מביאות לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו (FITS), במרכז רומניה, כמה מהיצירות המוערכות בתחום התיאטרון בעולם.



    להקת המחול העכשווי הקיבוצי מישראל מציגה את המופע הצורך בנחמה. הכוריאוגרפיה, הסצנוגרפיה והתאורה הן יצירתו של רמי באר. יצירה יוצאת דופן של אמן מנוסה. הרמה הטכנית של הלהקה היא יוצאת דופן, כתבה המבקרת רות אשל בהתייחסה למופע, המתוכנן ל-27 ו-28 ביוני, במפעל התרבות – אולם פאוסט.



    נועה ורטהיים חתומה על הכוריאוגרפיה של המופע גן עדן, של להקת המחול ורטיגו מישראל. יצירת אמנות שבה הגוף מתמזג עם הרבדים הרוחניים הפנימיים שלו, עם הפנים של כל ישות, של כל רקדן, תוך שהוא משתלב במרקם ידוע, אומרים המבקרים. המופע יתקיים ב-29 וב-30 ביוני, גם במפעל התרבות. בהופעה השנייה ניתן לצפות גם באינטרנט.



    פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו מתקיים בין ה-24 ביוני ל-3 ביולי והנושא של המהדורה השנה הוא “היופי”. במשך 10 ימים העיר וסביבתה תארח למעלה מ-3,500 משתתפים מ-75 מדינות. הציבור מוזמן להנות מ800 אירועים שיתקיימו ב-80 מקומות.

  • הופעות של התיאטרון היהודי הממלכתי, בפארקים

    הופעות של התיאטרון היהודי הממלכתי, בפארקים

    שתי הצגות של תיאטרון הלאומי היהודי (TES) התקיימו ביום שלישי ושבת בפארקים Drumul Taberei ו- Marin Preda בבוקרשט. בפארק דרומול טבריי הוצגה הקומדיה חוק נישואין ובפארק מרין פרדה מופע הקונצרט סטנד-אפ לחיים!.



    סטיים-אפ לחיים! הוא קונצרט מופע מיוחד, בביצוע השחקנים Maia Morgenstern, Mihai Ciucă Andrei Miercure, בליווי תזמורת התיאטרון. סטיים-אפ לחיים! כולל שירי עם יהודיים עליזים במיוחד בהרמוניה מושלמת עם מיטב מוזיקת ​​עם רומנית.



    כליזמר, תפילות חתונה, שירי ערש, משחקים, שירי אהבה, שירי מסיבות, כנרנים, סאטיריסטים, נפגשים בתמהיל מוזיקלי המשרה שמחה ואהבת חיים כתבו נציגי TES.



    בהמשך, החל מ27 באוגוסט ועד 05 בספטמבר בפארק MARIN PREDA יתקיימו הקרנות סרטים דוקומנטריים ואזורי קריאה.

  • עונת הקיץ של התיאטרון הממלכתי היהודי ברומניה

    עונת הקיץ של התיאטרון הממלכתי היהודי ברומניה

    התיאטרון היהודי הממלכתי (TES) מציע מופעי קיץ עם כניסה חינם, שיקיימו בפארקים בבוקרשט. העונה נפתחה בשלוש הופעות של «סטנד-אפ לחיים!»



    בין התאריכים 13-15 באוגוסט, בפארק CRANGASI. לצופים ניתנה ההזדמנות לראות את


    Maia Morgenstern, Mihai Ciucă, Andrei Miercure, Carla Lifșin & TES Orchestra – Boby Lifsin, Sergiu Marin și Radu Gheorghe.



    את אותו מופע ניתן לראות בפארק “מרין פראדה” ב -28 באוגוסט. מופע נוסף, של TES חוק הנישואין”, ניתן לראות ב -24 באוגוסט בפארק DRUMUL TABERII.