מרץ פירושו גם חודש הפרנקופוני, במהלכו משתתף ה-ICR תל אביב ותומך בשורה של אירועים.
יריד הגסטרונומי “טעמים של פרנקופוניה” (Les Saveurs de la Francophonie), בשיתוף שגרירות רומניה בישראל יתקיים ב11 במרץ במרכז התרבותי אניס.
ב17 במרץ, באותו המרכז התרבותי אניס יוקרן הסרט הרומני “גנבי הנושא”, עם כתוביות באנגלית.
כנס “התרבות פריז הקטנה” יתקיים בתמיכת המכון הצרפתי ב-26 במרץ בחיפה וב-27 במרץ בתל אביב.
ב-6 במרץ -ICR תל אביב כדי לחגוג הן את חג המרשיטור והן את יום האישה הבינלאומי, אירגן אירוע המוקדש לנשות יאשי של פעם. האירוע, שנערך ברומנית ובעברית, כלל את מצגות “קיצור תולדות הפמיניזם הרומני” אלפרד-רנרט פופלינגהר ו”מורשתן של נשות העבר על פמיניזם עכשווי” של וויקטוריה שרה דאזין .דיברו על נשים שעמדו איתנות , התגברו על בעיות, התמודדו עם עצמן, הכל בחברה לא תמיד תומכת.
עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ נתנה רסיטל שירה מאת המחברים Veronica Micle, Magda Isanos, Otilia Cazimir, Ana Mâşlea şi Ştefana Velisar Teodoreanu
אלפרד-רנרט פופלינגהר נולד בדורוהוי (צפון רומניה) בשנת 1952, אך עד עלייתו לישראל (בשנת 1980) התגורר ביאשי (צפון מזרח). הוא בוגר הפקולטה לרפואה ביאשי, ובארץ עסק ברפואה פנימית וגריאטריה. בשנים האחרונות הוא שיתף פעולה עם כתבי עת ספרותיים מישראל, רומניה, גרמניה וקנדה, אשר פרסמו את חיבוריו, מאמרים ושירים.
ויקטוריה שרה דאזין, סופרת, מאיירת ואמנית חזותית, פרסמה חומרים שונים בעיתונים המקומיים “Revista Mea” ו-“Orient Express”. היא גם כתבה שירים וסיפורים קצרים, שבהם המבט הנשי על העולם הנוכחי הוא נקודה מרכזית.
עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ היא משוררת, סופרת ומתרגמת במקור מרומניה. היא חברה באיגוד סופרי השפה הרומנית בישראל. היא פרסמה ספרי פרוזה ושירה בעברית, רומנית, צרפתית ואיטלקית, ומשתפת פעולה עם כתבי עת שונים בשפה הרומנית בארץ ובחו”ל.
לרגל יום השואה הבינלאומי, רומניה ארגנה אירועים רבים בחו”ל. המכון הרומני לתרבות בניו יורק ארגן, בבכורה, את המופע הראשון המבוסס על הרומן האוטוביוגרפי “שובו של החוליגן” מאת נורמן מאניה, ניצול שואה.
בעיבוד לבמה של הסופרת הרומנית-אמריקאית הידועה סביאנה סטנסקו, בבימויו של אדוארד איינהורן, על הבמה עלה צוות שחקנים רומנים-אמריקאים ואמריקאים. “שובו של החוליגן”. ספר שיצא לאור במקביל ברומניה ובארה”ב ב-2003, מייצג את דיוקנו של הסופר הדגול נורמן מאנאה. רומן אוטוביוגרפי שבו הסופר מזכיר את שנות ילדותו ברומניה שבין המלחמות, הגירוש לטרנסניסטריה ב-1941, שובו מהמחנה, לימודיו וכתביו בשנים שלאחר מכן עד לגלותו הכפויה ב-1986, וכן השנים שבילה לאחר מכן בגרמניה ובארה”ב, עד לחזרתו הראשונה הביתה ב-1997.
המכון הרומני לתרבות בשטוקהולם הציג את סיפורם של שבעת האמנים הגמדים ממרמורש, ניצולי מחנה אושוויץ. האירוע כלל דיון והקרנת סרט. הסרט התיעודי ‘וורוויק דייוויס: שבעת הגמדים מאושוויץ’, בכיכובו של השחקן הבריטי המפורסם וורוויק דייויס, הוקרן בבכורה בשוודיה. לאחר ההקרנה התקיים דיון בו השתתפו ההיסטוריונים מריוס טורדה (רומניה, בריטניה) וסטפן ברוכפלד (שבדיה), בהנחייתה של הסופר והעיתונאי השוודי ריקי נוימן.
הסרט התיעודי מספר את ההיסטוריה המרתקת של להקת ‘ליליפוט’ – 7 הגמדים היהודים מכפר קטן במרמורש (צפון רומניה). הם התפרסמו בהופעותיהם באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר העברת טרנסילבניה לידי הונגריה, 7 בני משפחת אוביץ נשלחו לאושוויץ והפכו לשפני ניסיונות של ד”ר מנגלה.
הם שרדו את מחנה ההשמדה אושוויץ, חזרו לכפרם שכבר לא היה אותו הכפר שהם עזבו: רק 50 יהודים מתוך 650 חזרו למקום הולדתם. בשנת 1949 היגרה משפחת אוביץ לישראל, שם המשיכה להופיע, אך ההצלחה מעולם לא מחקה את הזיכרון הנורא של השואה ממוחם.
בן המשפחה האחרון הלך לעולמו בשנת 2001. השחקן הגמד הידוע וורוויק דייויס, קריין הסרט, כיכב ב’מלחמת הכוכבים’, ‘הארי פוטר’ ו’דברי הימים של נרניה’. דייוויס, שהתרשם מאוד מההיסטוריה של הגמדים ממרמורש, נסע בעקבותיהם לרומניה, לכפרם, כפר Rozavlea
לרגל יום התרבות הלאומי, שצוין ב-15 בינואר, מכון התרבות הרומני בתל אביב ארגן, בירושלים, ב26 בינואר, קונצרט חגיגי יוצא דופן.
התוכנית בהשתתפות הסולנים אנדריי מאנאה, אאידה פסקו ומדלן פסקו, בליווי התזמורת הסימפונית ירושלים, תחת שרביטו של המנצח הרומני יונוץ פסקו, הייתה תוכנית רומנית במלואה.
בהמשך לסדרת הקונצרטים החגיגיים משנים קודמות, שאורגנו על ידי ה-ICR תל אביב, המוקדשים ליום הלאומי של רומניה וליום התרבות הלאומי, תוכנית השנה, שכותרתה “אוצרות נסתרים”, הביאה משב רוח חדש לישראל. קונצרטים נדירים, חגיגות מוזיקליות אמיתיות שהולחנו על ידי מאסטרים רומנים הוצגו לציבור הישראלי באור חדש.
המרכיב המרכזי של התוכנית המוזיקלית היה שילוב אירועים שמתרחשים בשנת 2025: חגיגת יום השנה ה-151 להולדתו של Alfonso Castaldi, מייסד בית הספר הרומני לקומפוזיציה: יום השנה ה-136 וה-133 להולדתם של Mansi Barberis וDiamonds Gheciu. תלמידיו של Alfonso Castaldi, יום השנה ה-101 להולדתה של מריאנה דומיטרסקו, משוררת אהובה ומקור השראה למלחינים רומנים רבים.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף הוצאת סאגה בישראל, ארגן ב-17 בינואר אירוע ספרותי המוקדש לספרים החדשים של הוצאת סאגה. התכנית כללה הצגת הספרים: “רגשות” מאת רלי שוורצברג, אוסף שירים שתורגם לעברית מאת עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’;
“לאונרדו דה וינצ’י – אוונגרד של זמנו”, מאת מריה סאווה ואדריאן גראונפלס,
“אמנות גרמנית בין שתי מלחמות העולם” מאת אדריאן גראונפלס, בהשתתפות הסופר;
“מונחים מוזיקליים בהבנת כולם” מאת סופיה גלמן-קיס ואדריאן גראונפלס.
האירוע כלל סרט קצר שנעשה לזכרה של סופיה גלמן-קיס, וכן הקרנות של האיורים הכלולים בספר “רגשות” מאת רלי שוורצברג, שצויירו בידה. עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ דיקלמה בעברית, שירים מאותו מהספר.
רלי שוורצברג, נולדה ברומניה בשנת 1975. היא חברה פעילה באגודת הסופרים הרומנית בישראל, שהעניקה לה ב2018, את תעודת “ספר השנה – פרוזה בתחילתה” על הספר “אהבה עם ורדים לבנים” . הספר הוא חלק מסדרת ספרים המיועדת לקהל הילדים והמתבגרים, לצד שני ספרים אחרים: “חג זיכרון” (2017) ו”מאוהבים בבחינות” (2019), כולם בהוצאת Napoca-Star מקלוז’-. נאפוקה, רומניה.
מארגני האירוע הזכירו שרלי שוורצברג כותבת גם שירה. הם ציינו את הספר הדו- לשוני, רומנית ואנגלית, “בזריחה”, שיצא לאור ב2019 בהוצאת נאפוקה-סטאר. ספר נוסף הוא הספר הדו לשוני, ברומנית ובצרפתית, “שירי אהבה” שיצא לאור בשנת 2020 בהוצאת הספרים ANAMAROL
סופיה גלמן-קיס הייתה מוזיקולוגית, מורה, מלחינה, זמרת וכותבת במספר מגזינים בשפה הרומנית בישראל. היא נפטרה ב-31 בדצמבר 2024.
באוניברסיטת תל אביב, החוג לשפות זרות, חגגו ב16 בינואר, את יום התרבות הרומנית. האירוע, שכותרתו “יום התרבות הרומנית – הוקדש למשורר הלאומי מיחאי אמינסקו”, ואורגן על ידי אוניברסיטת תל אביב לצד המכון לשפה הרומנית ואיגוד הסופרים הרומניים הישראלים (ASILR).
ד”ר. Dara Barnat, ראש החוג לשפות זרות באוניברסיטה דר. כרמן דימיטריו, ממכון השפה הרומנית, דיברו על החשיבות של לימוד רומנית בישראל. דראגוש נלרסה, מאיגוד הסופרים הרומניים הישראלים, דיבר על הצלחת בית הספר לשפה רומנית של האיגוד. חברי האיגוד הציעו לציבור מפגש קריאת שירה. כמו כן הושקה הגרסה הרומנית של הספר “בהיעדר”, מאת DARA BARNAT.
בהזדמנות זו חודשו קורסי האיגוד לשפה, התרבות והציוויליזציה הרומנית במסגרת אוניברסיטת תל אביב. הקורסים הם ללא תשלום ויתקיימו בימי חמישי, החל מהשעה 18:00, בהנחיית ד”ר. Carmen Dimitriu
הקורסים מיועדים למי שרוצה ללמוד או לשפר את ידיעותיהם ברומנית ועל רומניה.
ICR תל אביב מקדמת את תערוכת יחיד ראשונה בישראל של האמן הרומני העכשווי Radu Comşa, התערוכ “Radu Comşa: inter-ver-vesins”, פתוחה עד 22 בפברואר 2025 במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב-יפו.
התערוכה נפתחה ב-26 בדצמבר 2024. בהנחיית האמן ואוצר התערוכה Nicola Trezzi.
האירוע היווה הזדמנות ייחודית להיכנס אל מאחורי הקלעים של פרויקט בו קומשה מציג יצירות אמנות, ומכשירים שונים. עבודותיו משתתפות בדיאלוג אומנותי עם יצירותיהם של האמנים יואב בראל, אבנר בן-גל, מיכאל גרוס, פלורין מקסה, קלוד רוטו וקסנטי שווינסקי.
ראדו קומשה הציג במוסדות חשובים אחרים כמו מוזיאון Arken בקופנהגן, המרכז לאמנות עכשווית טירת Ujazdowski בוורשה, מוזיאון מוקסרנוק בודפשט והמוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט. קומשה השתתף גם בביאנלה של פראג, בביאנלה טימישוארה ברומניה ובדוקומנטה רגנסבורג, גרמניה.
ב-ICR תל אביב נמסר כי זה תמיד תענוג גדול לתמוך בדורית ניתאי, בתו של ניקו ניתאי ז”ל, השחקן האגדי ובמאי התיאטרון הרומני והישראלי.
דורית לוקחת את המורשת התרבותית שלו קדימה על ידי העלאת המחזות של מיהאיל סבסטיאן ויון לוקה קרגיאלה בתל אביב. ברכות ותודה רבה לצוות תיאטרון “ניקו ניתאי”, שלח ICR תל אביב.
בגלריה ICR תל אביב התקיימה ב-1 בנובמבר ההרצאה “אמנות בזמן מלחמה”. ההרצאה התקיימה במסגרת התערוכה הקולקטיבית “Vocea Poporului – קול העם – יומן מלחמה”, בהנחיית ה-ICR ומאורגנת יחד עם מוזיאון ינקו-דאדא בעין הוד. המכון הצרפתי בתל אביב היה גם שותף לאירוע המתקיים החל מה-7 באוקטובר עד ה-20 בנובמבר 2024. התערוכה מכילה העבודות של אומנים מבעין הוד, עבודות שנוצרו לאחר מעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 ובמהלך השנה שעברה מאז.
בהרצאה ב-1 בנובמבר השתתפו רעיה זומר טל, מנהלת מוזיאון ינקו-דאדא, ואנדי צ’אושו, האמן הרב-תחומי הישראלי במקור מרומניה. הרצאתה של רעיה זומר טל התמקדה הן ביצירתו של האמן הישראלי ממוצא רומני מרסל יאנקו, מייסד שותף של תנועת האוונגרד הדאדא, והן בעבודות שנוצרו בשנה האחרונה, במהלך המלחמה, על ידי ישראלים בן זמננו.
אנדי צ’אושו, אחד האמנים המשתתפים בתערוכה הקולקטיבית, הציג את סדרת הקריקטורות בשם “פתקי מלחמה”, שהאמן צייר לאחר “השבת השחורה” ב-7 באוקטובר. הציורים קשורים לזעזוע, להלם, למצב הנפשי של האוכלוסייה, לסבלם של החטופים, למצב הפוליטי הפנימי בישראל.
אוצר התערוכה, ניצן שובל-אבירי, אמר כי “קול העם” הוא קולם של מי שהיו ונשארו המומים מהזוועות שקרו ב-7 באוקטובר 2023. התערוכה נועדה להיות קולם של אמנים. לבטא את קשת הרגשות הרחבה שהעם הישראלי מתמודד איתה כבר יותר משנה, אמר אבירי.
מכון התרבות הרומני תל אביב הציג, בשיתוף אגודת סופרי הלשון העברית בישראל, את הספר “ילד וסוד” מאת Gabrielle Spieglglas. הספר מבוסס על אלמנטים ביוגרפים של כמה יהודים במקור מבאקאו ויאשי (צפון מזרח רומניה) שהיגרו לישראל בשנות השלושים והתחילו את החיים מחדש, בניסיון להשתלב בארצם. סיפורם דומה לזה של רבים מיוצאי רומניה. “אחד היתרונות הגדולים של הספר הוא שהוא מצליח לבנות גשר בלתי נראה בין שתי מדינות, בין שני עמים” – מסרו המארגנים.
נשיא אגודת סופרי הלשון העברית בישראל, צביקה ניר, הזכיר את שיתופי הפעולה הרבים בין האגודה ל-ICR תל אביב, וכן את תרומתם של יהודי רומניה לספרות הישראלית העכשווית. האירוע נערך בעברית בהנחתה של קרן נייזר כהן, עיתונאית תרבות, מתרגמת ומבקרת ספרות ישראלית. Gabrielle Spieglglas סיפרה על הפעילות המחקרית הענפה שקדמה לכתיבת הספר, ושיתפה בפרטים מעבודת התיעוד ומביקורי העבודה בארכיונים ביאסי ובבקאו.
האירוע כלל דיאלוג בין גבריאל ו Tova Yetinsonשסיפרה על זיכרונות מילדותה בבית סבא וסבתא ומבית הוריה ממוצא רומני. גבריאל העידה שלמרות שהיא עצמה אינה מרומניה במקור, היא תמיד הוקסמה מסיפורי המשפחה הרומניים של בעלה, שהעניקו לה השראה לכתיבת ולפרסם ” סיפור רומני” שיצא לאור בעברית, בישראל.
הספר “ילד וסוד” שיצא לאור בהוצאת סטימצקי בשנת 2024, מספר את סיפורה של משפחה שסיפוריה שזורים בתולדות המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל.
בין אוקטובר 2024 לאפריל 2025, ICR תל אביב מארגנת, במתכונת היברידית (במשרדיה ואונליין), קורסים חדשים לשפה הרומנית המיועדים למבוגרים, ברמות מתחילים, טרום-בינוניים ובינוניים.
המפגשים ברמת מתחילים (A1), מודול 40 שעות, יתקיימו בכל יום שני, בין השעות 18:00-20:00, בין ה-28 באוקטובר 2024 לבין 31 במרץ 2025;
המפגשים ברמת טרום-ביניים (A1.2) 40 שעות, יתקיימו בכל יום שלישי, בין 18:00 ל-20:00, בין 29 באוקטובר 2024 ל-1 באפריל 2025;
מפגשי רמת הביניים (A2.2) מודול יש 40 שעות, יתקיימו בכל יום רביעי, בין 18:00 ל-20:00, בין 30 באוקטובר ל-2 באפריל, 2025.
הקורסים מועברים על ידי המורה Ana-Maria Mărgineanu.
תוכנית הלימודים לוקחת בחשבון חגים חוקיים ולאומיים בישראל וברומניה. מסיבות לוגיסטיות, המספר המרבי של תלמידים הוא 12 אנשים בקבוצה. עלות ההשתתפות בכל קורס היא 175 יורו.
המרכז לתרבות רומניה בתל אביב ארגן יחד עם חברי EUNIC ישראל את המהדורה הראשונה של יום השפות האירופיות.
EUNIC היא הרשת האירופית של ארגונים העוסקים ביחסי תרבות במדינות החברות באיחוד האירופי.
הפרויקט נועד להציג לציבור הישראלי את העושר והמגוון של שפות אירופה. מאורגן בשיתוף משלחת האיחוד האירופי בישראל, הפרויקט התקיים ב-26 בספטמבר, ביום השפות האירופי, בנמל תל אביב, מקום עם זרימת מבקרים רבים.
יחד עם ICR תל אביב השתתפו בפרויקט זה מכונים ומרכזי תרבות כמו מכון גתה, המכון הצרפתי, מכון סרוונטס, המכון האיטלקי, המרכז הצ’כי, המכון הפולני ושגרירות ליטא.
לכל מדינה שהשתתפה היה דוכן ייעודי, בו אורגנו מפגשים לציבור הישראלי שהתעניין במגוון שפות אירופה.
בדוכן הרומני נערכו סדנאות השפה הרומנית על ידי עינת מעיין סגל. מצגת הבלשן הישראלי הנודע רוביק רוזנטל ורגע מוזיקלי בביצועו של הראל סקעת היו חלק מאירועי היום המיוחד הזה.
ב-19 בספטמבר, מכון התרבות הרומני מתל אביב מארח את הכנס “מוסדות חינוך ותיקים ומקומות תפילה של יאשי”. הכנס מתקיים בתמיכתם של אלפרד פופלינגהר וג’יג’י צ’רנס, ילידי יאשי, צפון מזרח רומניה, מהחברים הפעילים ביותר בקהילת יוצאי רומניה בישראל.
האירוע, שיערך ברומנית, כולל 4 מצגות: המצגות “בתי ספר ישנים של יאשי” ו”כנסיות עתיקות של יאשי”, יועברו ע”י אלפרד פופלינגהר. המצגות “בתי ספר יהודים של יאשי” ו”137 בתי כנסת של יאשי ההיסטורית”,יועברו ע”י גיגי. צ’רנס.
אלפרד-רנרט פופלינגהר נולד בדורוהוי (צפון רומניה) בשנת 1952, אך עד עלייתו לישראל (בשנת 1980) התגורר ביאסי. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה ביאסי, ובארץ עסק ברפואה פנימית וגריאטריה. בשנתיים האחרונות החל לשתף פעולה עם כתבי עת מישראל, רומניה, גרמניה וקנדה, אשר פירסמו את מאמריו ויצירות אחרות.
ג’יג’י צ’רנס, נולד ב-1947 ביאסי. הוא בוגרת המכון הפוליטכני “גאורגה אסאצ’י”
הוא עלה לישראל בשנת 1979. משנת 2016 הוא הצטרף כחבר ב-AMIR (ארגון הישראלים ממוצא רומני), במסגרתו מילא תפקידים שונים והיה מעורב באופן פעיל בארגון פעילויות שונות הקשורות לעיר יאשי.
במקביל, הוא מקיים פעילות פרסום אינטנסיבית, תורם מאמרים למגזין “פריטניה” של הקהילה היהודית של יאשי, וכן לעיתון “ויאצה נואסטרה”.
לרגל חגיגות יום השפה הרומנית, אחד הביטויים החשובים ביותר של דיפלומטיה תרבותית המדגיש את הגיוון והעושר התרבותי של הקהילות השונות דוברות רומנית בעולם, ICR תל אביב מארגנת אירוע המוקדש לפועלה ואישיותו של פאנאיט איסטרטי. האירוע, מתקיים ב2 בספטמבר, במטה המכון, ברומנית ובעברית.
העיתונאי הישראלי בני זיפר יציג המחקרים שנערכו בבית הזיכרון “פאנאיט איסטרטי” בעיר בריילה (מזרח רומניה). בית הזיכרון הוא מוזיאון המאגד כתבי יד וספרים במהדורות נדירות, תצלומי מסמכים ותיעוד בעניין חקר חייו ויצירתו של איסטרטי.
מסרו המצולם של זמפיר בלן, אוצר קרן ‘פאנאית איסטרטי’ וסגן מנהל מוזיאון בריילה, ישודר במהלך האירוע: . לוסיאן-זאב הרשקוביצ’י, היסטוריון וספרן בספרייה הלאומית בישראל, משתתף באירוע עם המצגת ‘היבטים יהודיים בכתביה של פאנאית איסטרטי’.
יצירתו של פאנאיט איסטרטי (1884-1935), שנכתבה בצרפתית וברומנית, תורגמה ליותר מ-30 שפות. הפרוזה והרומנים שלו מתארים את עולמו של הפרולטריון, עולם שאותו הוא הכיר מקרוב. איסטרטי הכיר את הדלתא של הדנובה, את תערובת האתנית והדתית של בראיילה ואת הערים האירופיות השונות בהן הוא ביקר במהלך חייו. בין הנושאים האהובים עליו היה גם הקסם של המזרח.
ההיסטוריון לוסיאן-זאב הרסקוביץ’ כתב: “פנאיט איסטרטי קבע שלא ניתן להוציא את יהודים מהפרוזה הרומנית. הם מייצגים חלק מהתרבות הרומנית. מסיבה זו, סופרים אנטישמים שנמנעו (במהלך חייו של פאנאית איסטרטי) מלהזכיר דמויות יהודיות, רק זייפו את המציאות למטרות לאומניות ופוליטיות, קבעה בזמנו פאנאית איסטרטי.
הוא עצמו כתב על דמויות יהודיות ברבים מכתביו. הרומן “משפחת פרלמוטר” הוא היצירה המרכזית מבחינה זו. הנושא הוא כמעט אך ורק יהודי, הנוגע ליהודי רומניה, ונראה שאיסטרטי הושפע מדמויות אמיתיות. מדובר במשפחה יהודית ענייה, בה בניו של החייט מחפשים את דרכם בחיים. כל אחד מהם מייצג זרם מחשבה ועשייה מאותה תקופה, כשכולם עסקו בבעיה היהודית”.
מכון התרבות הרומני בתל אביב מזמין, באהבה רבה את הציבור ב-20 באוגוסט, לדיון עם האמנית דליה אילון סינקלייר. האירוע הוא חלק מתערוכתו של פול א’ סימו שכותרתה “סופרריאליזם, מוזיקה ופרחים”.
התערוכה מתארחת במטה ICR תל אביב עד ה-27 בספטמבר 2024.