Tag: ICR

 המרכז ICR תל אביב אירח ב-8 באוגוסט את הצגת הספר “תנ”ך פעיל – הערות והרהורים על התורה”, מאת הרב ד”ר דוד שופרן. הספר, שפורסם לראשונה לפני 77 שנים, הופיעה בהוצאת הספר בשנת 2023. בכרך המחודש יש הקדמה שכתבה ד”ר צביה סילביה רחימי  שפרן.

. את המהדורה הנוכחית עורך ד”ר לוסיאן-זאב הרשקוביצ’י, החותם על מחקר המבוא ועל דברי ההסבר.

באירוע, שנערך ברומנית ובעברית, התארחו פרופ. יגאל שפרן; ההיסטוריון ד”ר לוסיאן-זאב הרסקוביץ’; ד”ר צביה סילביה רחימי שפרן, בתו של הרב ד”ר דוד שפרן.

דוד שפרן היה איש תורה וגם פילוסוף , תאולוג יהודי דמוקרטי. הוא יכול להיחשב גם כממשיך של תנועת ההשכלה.

אני חושב שהוצאת HASEFER עשתה צעד חשוב בכך שהחזירה את ספר התנ”ך לקהל היד. הספר הוא לא יצירה אקדמית ואינו כולל פרשנות פילולוגית אקדמית, אך הוא חשוב ושימושי.

זו פרשנות תנ”כית מסבירה, חינוכית, מעוררת מוסר, המיועדת לקורא המחפש דרך להבין את התנ”ך העברי  באמצעות הפילוסופיה, אמר לוסיאן-זאב הרצ’וביץ’.

בין יולי לבין אוקטובר 2024, ICR תל אביב מארגנת, במתכונת היברידית במשרדיה  וב-ZOOM), קורסים ברומנית כשפה זרה למבוגרים, ברמה למתחילים ובינוניים. מספר המרבי של תלמידים הוא 12 לכל קבוצה.

כאמור יהיו שתי רמות לימוד: מתחילים – A1 (40 שעות), כל יום שני ורביעי, 18:00 – 20:00. הקורס יתחיל ב1 ביולי וימשך עד 4 בספטמבר 2024;

רמה בינוני – A2. (40 שעות), בכל יום שלישי, 18:00 – 20:00. הקורס יתחיל ב2 ביולי וימשך עד 22 באוקטובר 2024.

שני הקורסים מועברים על ידי Ana-Maria Mărgineanu. לוח הזמנים לוקח בחשבון חגים חוקיים ולאומיים בישראל וברומניה. עלות ההשתתפות היא 175 יורו לאדם. אנשים ששילמו את דמי הרישום אך נאלצו לפרוש יכולים לעשות זאת בתנאים הבאים: הסכום ששולם בניכוי 10% אם יודיעו לצוות ה-ICR בכתב, במהלך השבוע הראשון של הקורס;

הסכום ששולם בניכוי 25%  אם יודיעו לצוות ICR בכתב תוך שבועיים מתחילת הקורס;

לאחר השבועיים הראשונים של הקורס, לא יהיו החזרים.

צוות ICR תל אביב הודיע בצער על מותו של איש התרבות ברוך טרקטין. הוא היה בן 96 במותו. לאורך כל הפעילות בארגונים של ישראלים יוצאי רומניה, ברוך טרקטין היה מעורב באופן פעיל בפיתוח המורשת של ספרי קודש יהודיים ברומנית, יצירות שימושיות הן לקהילות היהודיות ברומניה והן לציבור הרומני. מבין אותן היצירות אנו מזכירים את הספר ” מתוך אינטליגנציה של תורה וחסידות” (הוצאת הספר, 2000, 2003), “מילון אישים מקראיים וייצוגם באמנות” (בשיתוף פרופ’ ויוריקה קונסטנטינסקו, הוצאת הספר, 2002, 2007).

פעילותו המיוחדת בשירות העשרת המורשת התרבותית הרומנית זכתה להכרה בפרס HURMUZACHI של האקדמיה הרומנית לשנת 2010 שניתן לטרקטין על הספר “נוכחות רבנים בסביבה הרומנית בין המאות XVI – XXI.

הוא גם כיהן כ סגן נשיא מוזיאון “סטרומה” בבאר שבע, הוסיף המקור המצוטט. יהיה זכרו ברוך.

במכון לתרבות רומניה ICR תל אביב נפתחה תערוכת ציורים, צילומים, ווידאו ארט “עלוות חיים”. זה מרפא ומנחם להיות מסוגל לבטא ולתרגם את ההיסטוריה האישית, האפלה של השואה לאמנות ולשירה בצורה ישירה ומרתקת, אמרה האמנית הישראלית דליה סינקלייר, ששורשיה בסיגטו מרמציי. הדברים נאמרו בפתיחת התערוכה האישית ” עלוות חיים”. התערוכה, הפתוחה בין ה-20 במאי ל-12 ביולי, מאורגנת בשיתוף קרן תרבות סיגט והיא חלק מסדרת אירועי ה-ICR המוקדשים לציון 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה. באירוע בהנחיית מרטין סלאמון, מנהל ICR תל אביב, השתתפו האמנת הישראלית לצד ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, ופנינה זילברמן, נשיאת קרן התרבות סיגט.

ראדו יואניד הודה לדליה סינקלייר על מאמציה לחלוק כבוד לקורבנות השואה באמצעות אמנות, והדגיש את העובדה ששמירת על זיכרון השואה היא פרויקט אירופי, בו השתתפו כמעט כל המדינות, כולל הונגריה ורומניה. יואניד שיתף פרטים על שיתוף הפעולה שלו עם חתן פרס נובל לשלום אלי ויזל, ניצול שואה במקור מSighetu Marmatiei.

פנינה זילברמן הדגישה בנאומה את העובדה כי במשך תקופה ארוכה, אמנות בהשראת השואה לא התקבלה במלואה, שכן חלק מהניצולים לא ראו בכך דבר שראוי לעשות לאחר אובדן בני משפחה רבים. זילברמן הסבירה את התהליך שבו התרחש שינוי פרספקטיבה והזכירה עדות של ניצול שואה שאמר: “הייתי אוסף כל פיסת נייר קטנה שמצאתי במחנה, ומצייר עם חתיכות עפרונות. הייתי מסתיר את  הציורים בנעליים שלי. ככה שרדתי”. פנינה זילברמן סיכמה שרבים מבני הדור השני של ניצולי השואה בוחרים כעת לספר את סיפור הוריהם באמצעות אמנות כצורת ריפוי.

כשהיא מחלקת את חייה בין ישראל לאוסטרליה במהלך קריירה בינלאומית ארוכה כאומנית מולטימדיה, חשפה דליה סינקלייר כי באמונתה היא שואפת להראות את ההשפעה שהותירו אירועים רגשיים בהיסטוריה המשפחתית שלה על חייה. בוגרת המכללה לאמנות סטודיו ברעננה, ישראל, סינקלייר הציגה תערוכת יחיד ראשונה בשנת 2002. אז התערוכה הוקדשה לעלים בחייה כמטאפורה לשינויים שחולל מעבר לארץ אחרת. יצירותיה כוללות לא פעם התייחסות לזהות היהודית ולחוויות משפחתה בתקופת השואה.

בעקבות ההצלחה של הקרנות הסרטים הרומניים בישראל, מכון התרבות הרומני מתל אביב מארגן החל מה-15 במאי 2024 מהדורה חדשה של פסטיבל הסרטים הרומני בישראל. הפסטיבל יתקיים בסינמטקים בתל אביב, ירושלים, חיפה, חולון. , הרצליה, ראש פינה, שדרות ואופקים.

כמו במהדורות הקודמות, אוצרת הפסטיבל היא איריס לקנר. הפתיחה הרשמית תתקיים עם הקרנת הסרט “חירות”, זוכה ב10 פרסי גופו, פרסי הקולנוע היוקרתיים ביותר ברומניה. האירוע יתקיים ב-15 במאי בסינמטק תל אביב, ולאחר מכן יתקיים מפגש שאלות ותשובות מקוון עם הבמאי טיודור ג’ורג’יו.

במהדורת 2024 של פסטיבל הסרטים הרומני בישראל נכללו 9 סרטים.

“חופש”, בבימויו של טיודור ג’ורג’יו, סרט שקיבל פרס בסרייבו

. “Capra cu trei ezi” בבימויו של ויקטור קנאש, עם השחקנית מאיה מורגנשטרן בתפקיד הראשי, זכה בפרס הקהל של ימי הסרט הרומני במהדורת 2022  TIFF, פסטיבל הסרטים הבינלאומי טרנסילבניה, מקלוז’ (צפון מערב רומניה

. “Spies of Occasion”, בבימויה של אואנה ג’ורג’יו, שזכה בפרסי Gopo עבור הסאונד הטוב ביותר והסרט התיעודי הטוב ביותר ב2023,

. “Oameni de treabă”, בבימויו של פול נגוסקו. הסרט הזה זכה 2022 בפרסים בנמור שבבלגיה,  עבור הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר . השחקן הטוב ביותר בקוטבוס 2022 ו-4 פרסי Gopo בשנת 2023

. “Scara”, בבימויו של ולאד פאונסקו, היו 3 מועמדויות לפרסי גופו 2023.

 “לא מזוהה”, בבימויו של בוגדן ג’ורג’ אפטרי, זכה בשני פרסי גופו בשנת 2022 (השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי בסרט עלילתי, התסריט הטוב ביותר בסרט עלילתי) ובפרס FIPRESCI (של מבקרי הקולנוע) בTIFF 2021

בבימויו של אוקטב צ’לארו, היו 8 מועמדויות בפרסי Gopo 2023 ושתי מועמדויות ב-TIFF 2022. “Carbon”

CARBON2022 , בבימויו של יון בורש, היה מועמד במהדורת 2022 של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן סבסטיאן.

הסרט ה-9 בפסטיבל הוא “בנים טובים הולכים לגן עדן”, בבימויו של ראדו פוטקובה

ב18 באפריל, ICR  תל אביב ארגן אירוע המוקדש לקולנוע הרומני. ליביו כרמלי, פרופסור ובמאי, וגם מייסד ארכיון הסרטים “אנדה זימנד” מאוניברסיטת תל אביב, הציג את המצגת “הקולנוע הרומני היום”.

הארכיון מאגד יותר מ-50,000 הפקות: ישראליות ובינלאומיות, סרטים דוקומנטריים ובדיוניים, סרטי סטודנטים, תסריטים או ספרי סרטים. בהמשך הערב הוצג הסרט “סיפורו של קיץ אבוד”, עם השחקן הידוע אלכסנדרו פאפאדופול בתפקיד הראשי ובבימויו של פול נגואסקו.

ליביו כרמלי הוא יוצר סרטים דוקומנטריים ומייסד ארכיון הסרטים של אוניברסיטת תל אביב, אותו ניהל בין השנים 1973-2019. כרמלי תרם משמעותית לחינוך תלמידי קולנוע וטלוויזיה; רבים מהם הופכו ליוצרים בולטים בישראל ומחוצה לה.