Tag: INSHR

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מבקש לשנות את שמות הרחובות Mircea Vulcănescu, בבוקרשט, ו-Radu Gyr, בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב רומניה).

 

מכתבים פתוחים בעניין זה נשלח לעיריית בוקרשט ועיריית קלוז’-נאפוקה. נציגי המכון מפנים את תשומת הלב לכך שהשניים הורשעו בפשעי מלחמה, והחקיקה הקיימת אוסרת לקרוא לרחובות על שם אנשים שהורשעו במעשים כאלה.

 

. Mircea Vulcănescu ו-Radu Gyr היו פוליטיקאים מהימין הקיצוני. היו להם עמדות פשיסטיות, ואנטישמיות.  הם היו בעלי תפקידים בממשלתו של הרודן יון אנטונסקו ובמדינה הלגיונרית בשנות הארבעים.

 

בהתחשב בהקשר הנוכחי, כאשר הפופוליזם הריבוניסטי ואנטישמיות בהשראת הלגיונרים הציפו את המרחב הציבורי ברומניה, וממשלת רומניה מקדמת פעולות במסגרת האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, , אנו מבקשים מכם לשנות את השמות הרחובות הנ”ל בהתאם לחוק.

 

אנו מזכירים את פקודת חירום מס. 31/2002, בנוגע לאיסור על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. בהתאם לחוק אסור לתת שמות של אנשים כאל, שווקים, לפארקים, לרחובות או לכל מקום ציבורי אחר, כתב אלכסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של מכון “ויזל”.

אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, הפנה את תשומת הלב לתחיית האנטישמיות והימין הקיצוני באירופה, ארצות הברית ורומניה, והדגיש כי בהיעדר תגובה מהחברה האזרחית, התקשורת והמפלגות הדמוקרטיות, ניתן לצפות  לתוצאה מפתיעות בבחירות לנשיאות במאי. פלוריאן השתתף לאחרונה בדיון “הימין הקיצוני עולה שוב”, שאורגן על ידי הקרן לחינוך המיעוט הרומא, בשיתוף מכון “אלי ויזל”.

 

אני מאמין שאויבי הדמוקרטיה אינם טיק טוק או רשתות חברתיות האחרות. האם יש לאסור את טיק טוק או לא הוא עניין שעליו נוכל להתווכח . אני רואה שגם האיחוד האירופי מודאג מהנושא הזה, אבל הוא עדיין לא הצליח לנקוט עמדה נחרצת. אני חושב שהנושא הוא הימין הקיצוני.

 

הימין הקיצוני הוא לא טיק טוק, הוא לא  רשתות תקשורת, הוא לא פייסבוק, הוא לא ערוצי הטלוויזיה, אז אמצעי התקשורת המסורתיים, או העיתונות והתקשורת בכלל.  זה צירוף מקרים לא נעימים.

 

בזמן שאנו מציינים 80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, מאז תקומת התקווה לניצולי השואה, אנו עדים ברומניה, באירופה ובארה”ב להתחדשות מסיבית של הימין הקיצוני. זו התחזקות שלא נראתה כבר 80 שנה, אמר אלכסנדרו פלוריאן.

 

מנהל מכון “אלי ויזל” סבור כי תגובת החברה האזרחית, התקשורת ומפלגות המיינסטרים לסיכונים של עליית הימין הקיצוני, בעקבות הבחירות לנשיאות המבוטלות ברומניה,  לא הייתה זו  שהייתה צריכה להיות במצב זה.

 

נזכיר כי הבחירות לנשיאות רומניה, מנובמבר – דצמבר 2024, בוטלו על ידי בית המשפט החוקתי של רומניה לפני תחילת הסיבוב השני ברומניה, אך לאחר שההצבעה החלה בתפוצות. הבחירות בוטלו עקב אשמות של התערבות דיגיטלית זרה .

 

לפי המבטלים, הפרעות אלו שיבשו את הגינות הבחירות על ידי תמרון האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, במיוחד TikTok,  ובכך בסיבוב הראשון ניצח מועמד, Călin Georgescu, שהואשם בתמיכה בימין קיצוני, לגיונרי, פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי ואנטי נאט”ו.

 

בית המשפט לחוקה הופעל כדי למלא את המנדט שלו כערב לדמוקרטיה. נשאלת השאלה מדוע בית המשפט לחוקה ביטל את הסיבוב השני לאחר תחילת הצבעת הסיבוב בחו”ל,  ולא לפני תחילת הסיבוב, אמר אלכסנדרו פלוריאן.

 

לדעתו, הימין הקיצוני, בכלל, בעולם, הבין שאנטישמיות “לא עושה טוב”, ולכן מסרים אנטישמיים הם הרבה יותר נדירים ממה שהיו לפני 80 שנה. הוא הוסיף כי ברומניה זכרם של מנהיגי תנועת הימין הקיצוני, כמו מרשל יון אנטונסקו, שהורשע בפשעי מלחמה, זוכה להרצה. אנטישמיות סמויה קיימת בחברה הרומנית בשיעור של 20-25%.

 

בעיית האנטישמיות קמה לתחייה בתנאים שבהם ב-7 באוקטובר 2023 התרחשה מתקפת הטרור על מדינת ישראל וכל מה שקרה בשנה שלאחר מכן, כלומר התגובה של ישראל, נתנה הזדמנות לקבוצות קיצוניות בשמאל וגם בימין ליצור צורות של אנטישמיות, רגשות אנטי-ישראליים, שפירושו גם אנטישמיות. לדברי מנהל מכון “אלי ויזל”, נוצר ציבור שמרני שהוא בעל נטיות קיצוניות. במצב זה, אמצעי התקשורת המסורתיים חייבים להיות הרבה יותר מודעים למצב ולצורכי החברה.

 

עד חודש מאי, עד בחירות חדשות לנשיאות, אין לנו מה לעשות, צריך לראות מה יקרה אחרי הבחירות, הוסיף אלכסנדרו פלוריאן. אני מאמין שללא התגייסות של החברה האזרחית, של התקשורת, בלי לחץ על מוסדות ציבור, ואם המפלגות המרכזיות ברומניה, שיש להן 65% מהפרלמנט, לא יתוודעו ותגיבו לקיצוניות ברומניה, בחודש מאי נוכל לראות כל תוצאה.

 

המסר שאני מאמין בו הוא שמוסדות דמוקרטיים צריכים באמת לתפקד ברוח הערכים הדמוקרטיים, כך שהמפלגות צריכות לקחת את תפקידן ברצינות,  והחברה האזרחית צריכה להיות פעילה יותר לצד התקשורת, הדגיש אלכסנדרו פלוריאן.

ICR  תל אביב ארגנה אירוע להצגת פרויקט התערוכה ‘תמונות מהעבר’. השואה ברומניה’, שבוצע על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘אלי וייזל’.    באירוע, שנערך במסגרת יום השואה הבינלאומי, השתתף מריוס קזאן, חוקר מדעי במכון ‘אלי וייזל’, ושגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד.

 

”תמונות מהעבר. השואה ברומניה’ הוא פרויקט המקרב את הצופים אל חוויותיהם של היהודים בתקופת השואה ברומניה ומציע לציבור הזדמנות ללמוד את ההיסטוריה של הנרדפים, המגורשים ושל אלה שהושמדו בגלל שנולדו יהודים. הפאנלים שהוצגו השפו בפני המשתתפים  את ההיסטוריה של הקהילות היהודיות בבוטושאני, קלוז’, מרמורש, טימיש.

 

התערוכה היא חלק מפרויקט תרבותי-חינוכי במימון האיחוד האירופי, המבוצע על ידי מכון ‘ויזל’, שמטרתו להביא לקדמת הבמה את זיכרון השואה באמצעות קומיקס. הפרוייקט המציע נקודת מבט נגישה אל דף אפל בהיסטוריה הרומנית.

 

בשיתוף עם א.מ.י.ר. – ארגון יוצאי רומניה, הושק הספר ‘זיכרונות של רופא על שואת רומניה: הישרדות במחנה ופניארקה ובגטאות טרנסניסטריה’ מאת ארתור קסלר. בהשקה השתתפו היסטוריונים ישראלים ובני משפחת קסלר שהוזמנו לאירוע. הספר מתייחס לנושאים הקשורים לחיי האסירים במחנה ופניארקה.

עונה 3 של הפודקאסט “על השואה” מזמינה דיון על סטריאוטיפים, דעות קדומות, קידום זיכרון השואה ברומניה שלאחר המלחמה וההצטלבות עם זכרם של פושעי מלחמה. זה דיאלוג על אחריות ועל החובה לזכור. זהו חומר שמביא על במת ההיסטוריה תקופה שברומניה ניסו למחוק.

 

הפודקאסט שהוא משודר ע”י המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” וקרן פרידריך אברט זה לא שיעור היסטוריה: זהו דיאלוג כנה שבאמצעותו אנו מנסים לגלות מחדש, להתאושש וללמוד לקבל את העובדה שהשואה היא חלק מעברנו הקרוב, מוסר המכון. מפיקי העונה השלישית של הפודקאסט הם אנה ברבולסקו ומריוס קזאן, חוקרי מכון “אלי ויזל”.

 

פרק 1 נקרא “על סטריאוטיפים והמוגבלות שהם גורמים” והוא מתרכז על סטריאוטיפים של מיעוט הרומא.

 

פרק 2, המורכב משני חלקים, נקרא “בתי המשפט העממיים. על אחריות, צדק והגינות” ודן במאמץ של רומניה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה להביא לדין את האשמים בפשעים שבוצעו במהלך השואה ברומניה.

 

פרק 3 נושא את הכותרת “על אחריות,  20 שנה לאחר הקמת ועדת ויזל”. נזכיר כי ב-22 באוקטובר 2003 החלה בפעילותה הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשות אלי ויזל. הדו”ח הסופי של הוועדה הוגש ב-11 בנובמבר 2004.

 

את הפודקאסט “על השואה” ניתן להאזין באתר מכון אלי ויזל, ב-Spotify, BuzzSprout, Apple Podcasts: ו-Google Podcasts.

את “האנציקלופדיה ההיסטורית של קהילות יהודיות ברומניה”, כרך א’, “מהיסוד ועד השואה”, ניתן להזמין באינטרנט, הודיעה המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. המהדורה בעריכתו של  מריוס קאזאן, תורגמה מעברית על ידי Măriuca Stanciu,, וכוללת הקדמה מאת יעקב רובינסון.

 

עם “אנציקלופדיה היסטורית של קהילות יהודיות ברומניה. מהיסוד ועד השואה” אנו מסכמים פרויקט בתחום היסטוריה, תרבות וציוויליזציה יהודית, שהתחיל בשנת 2019.

 

אז, ב2019 ערכנו היסטוריה גיאוגרפית של השואה בצפון טרנסילבניה. כיום, כרך שני זה מוקדש  להיסטוריה של יהודי הממלכה הרומנית העתיקה, דרום טרנסילבניה, בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה , מסר המנהל הכללי של המכון, אלכסנדרו פלוריאן.

 

אנו מביאים לידיעת הציבור את הטרגדיה של היהודים המקומיים בתקופת השואה. רבות מהקהילות שאנו מציגים נעלמו ולא קיימות היום. בחרתי בגרסה האנציקלופדית כי היא מציעה נרטיבים סינתטיים וצורה קלה לגילוי בעזרת אינדיקטורים גיאוגרפיים. כמו כן, במקום כתיבה מקורית, בחרנו להשתלט, באמצעות תרגום ועדכון, על חומר שכבר פורסם בארה”ב ובישראל. עבודת המחקר וכתיבת הספר נעשתה בתיאום ובעזרת היסטוריונים בעלי מוניטין בתחום, פירט פלוריאן.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” שידר את הפרק ה-2 בעונה ה-4 של הפודקאסט “על השואה”.

 

יותר מ-80 שנה לאחר הפעולות שהרסו את חייהם של היהודים ושל הרומה, הזיכרון של אותם אירועים עדיין מותיר עקבות עמוקים ומשפיע על חייהם של הצאצאים.

 

איך הם חיים את הטראומות המשפחתיות שלהם? איזה תפקיד מיוחס יש לזיכרון בתהליך שינוי החברה?

 

כיצד התפתחה החברה הרומנית ביחס למיעוט הרומא?

 

עד כמה הסטריאוטיפים עדיין נוכחים?

 

אלו שאלות שאנו מנסים למצוא להן תשובה בדיאלוג בהנחייתו של פטרה מאטיי, חוקר מכון “ויזל”, עם Ciprian Costache, צאצא של ניצול שואה רומא, שגורש לטרנסניסטריה, כך מסר ​​המכון.

 

מורה לשפה רומנית, מתווך חינוכי, רכז בית ספר תיכון בקונסטנצה (דרום מזרח רומניה), נכד לניצול רומא, שגורש במהלך מלחמת העולם השנייה מרומניה לטרנסניסטריה, Ciprian Costache מקרב להיסטורית השואה את קהילת הרומא בקונסטנצה , דרך הזיכרונות המשותפים של האירועים שחווה סבו.

 

על השפעתן של זיכרונות אלו על ההווה ועל הדורות הבאים; על תפקיד הזיכרון בהגדרת החברה שאנו רוצים לחיות בה: על כך דן פרק האחרון של הפודקסט על השוא, ששודר על ידי מכון “ויזל”.

מכון “אלי ויזל” מביע הזדהות עם נציגי עמותת הרומים לדמוקרטיה רומניה, שלכאורה קיבלו, באמצעות כמה רשתות חברתיות איומים. זה קרה במסגרת מערכת הבחירות לנשיאות רומניה , לאחר שהבחירות בוטלו על ידי בית המשפט החוקתי של רומניה.

 

מכון “אלי ויזל” פנה בפניה פומבית למוסדות האחראים על אכיפת החוק ודרשה שהם יפעלו במהירות.

 

המשטרה בבוקרשט דיווחה שפתחה בחקירת פשעים של אי ציות למשטר הנשק והתחמושת, אך גם בגין אי ציות לחקיקה בנוגע לאיסור קידום ארגונים, סמלים פשיסטים , לגיונרים , גזענים, קידום תדמיתם של אשמים בביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

 

דווח שברשתות החברתיות התקבלו איומים על כמה מחברי “רומא דמוקרטיה רומניה” ותמונות עם סמלי ליגיונרים, אקדחים והצדעות נאציות. “יש לחסל יהודים וצוענים. וכל הגזעים הטמאים. הייל היטלר’, נאמר בחלק מההודעות שקיבלו פעילי האגודה.

 

אירועי השבועות האחרונים הם גם תוצאה של שנים שבהן חוקי פשעי השנאה טופלו בצורה שטחית מצד הרשויות, סבורים במכון ויזל. בחברה דמוקרטית, המשטרה והפרקליטות חייבות לפעול במרחב הציבורי כדי ליישם את החוק האוסר הפצת גילויי אלימות מכל סוג. זה צריך לקרות כל הזמן ולא רק כשתשומת הלב של הקהל מופנית לנושא זה, בגלל אינטרסים פוליטיים.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פרסם את פרק 1 בעונה 4 של הפודקאסט “על השואה”. איך הופכים לאנטישמיים, גזענים או קיצוניים? אילו מנגנונים מעודדים צעירים להשתמש ברטוריקה, בעמדות ובהתנהגויות קיצוניות? האם בורות ואדישות הם עמודי התווך של הקצנה? – שואל המכון.

 

האירועים האחרונים ברומניה ומחוצה לה העלו לקדמת הבמה תופעה שחלק גדול מהחברה התעלמה ממנה: הסכנה, ההשלכות של עמדות קיצוניות. סובלנות או התעלמות מגישות אלו מעודדות אותן, סבור מכון “ויזל”

 

על המשיכה של רטוריקה קיצונית, במיוחד בקרב צעירים וכיצד אנו בונים את החברה שאנו רוצים; כמה אנחנו מבינים את מה שקורה באינטרנט ואת ההשפעה של המדיה החברתית, נדון בפרק האחרון של הפודקאסט ‘על השואה’.

 

זה יהיה שפרק בו מריוס קזאן, חוקר במכון “ויזל” והסוציולוג ג’לו דומיניקה מזמינים אותנו להרהר כיצד נוכל לחולל את השינוי שאנו רוצים, אומר מכון “ויזל”.

 

לפודקאסט ניתן להאזין באתר המכון, Spotify, Apple Podcast, BuzzSprout.

Robert-Ionuț Olteanu סטודנט בבית הספר הלאומי ללימודים פוליטיים ומנהליים, ארגן פרויקט שבאמצעותו התאחדו 33 תלמידים ו-2 מורים כדי לחקור את ההיסטוריה של השואה והמורשת היהודית בוקרשט באמצעות סדנה שנתמכת על ידי אנה אוצ’ה . הפרויקט כלל סיור מודרך ברובע היהודי עם פרופ. אנקה טודורנציה. יוזמה זו תרמה להבנת ההיסטוריה היהודית ויצרה מרחב למחקר ולמידה.

 

מוניקה לזר, סטודנטית להיסטוריה באוניברסיטת בוקרשט, ארגנה סיור ברובע היהודי בבוקרשט. המשתתפים בסיור למדו על המורשת התרבותית וההיסטורית של הקהילה היהודית בעיר. 15 התלמידים המשתתפים גילו סיפורים מרתקים וביקרו במקומות מייצגים: בית הכנסת קוראל, התיאטרון היהודי ושני בתי כנסת שהפכו למוזיאונים. המצגת ממוזיאון ההיסטוריה והתרבות היהודית ברומניה, העמיקה את הבנתם של המשתתפים לגבי תפקידה ותרומתה של הקהילה היהודית בהיסטוריה של בוקרשט. הסיור היווה הזדמנות למשתתפים להרהר על השפעת השואה, הקומוניזם ואתגרים אחרים איתם התמודדה הקהילה היהודית המקומית.

 

Dragoș Ilieș סטודנט להנדסת מטוסים וחלל בפוליטהניקה בוקרשט, ארגן את התערוכה “הבנת השואה באמצעות אמנות”, באמריקן קורנר בוקרשט. התערוכה בוחנת את נקודת המבט של הדור הצעיר על מציאות השואה, ומדגישה כיצד אמנים מצליחים לתרגם אותם ליצירות אמנותיות המעוררות הזדהות והבנה טובה יותר של ההשפעה ההיסטורית והאנושית של אירוע טרגי זה.

 

Patricia Barteș,  סטודנטית באקדמיה לכוחות היבשה “Nicolae Bălcescu” בסיביו, וסבסטיאן סאווה, סטודנט באקדמיה לשוטרים “Alexandru Ioan Cuza” בבוקרשט, יזמו פרויקט המוקדש להעמקת הידע על השואה וזכויות האדם. הפרויקט בוצע במסגרת שתי האקדמיות, במטרה לחזק את הבנת ההשפעה ההיסטורית של השואה ולקדם את ערכי היסוד של זכויות האדם.

 

הפרויקט בתמיכת שרה מונטאנו, בשיתוף עם פרופ. Anca Tudorancea מאוניברסיטת בוקרשט, הפגישה סטודנטים מהפקולטה לגיאוגרפיה לסדנת השפעה. מורים ומדריכי טיולים פוטנציאליים למדו יותר על סיור הלימודי של אלי ויזל תוך השתתפות במצגת אינטראקטיבית על תולדות השואה, תוך הדגשת לקחים מרכזיים וטיפח הבנה מעמיקה יותר של תקופה זו.

 

סיור הלימוד של אלי ויזל 2024 אורגן על ידי שגרירות ארה”ב, שגרירות ישראל ושגרירות גרמניה ברומניה, המכון הפולני בבוקרשט, מכון “אלי ויזל”. מועצות אמריקאיות לחינוך בינלאומי – רומניה.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” משיק ב-28 בנובמבר בבוקרשט את אלבום הקומיקס החינוכי “הם היו לידנו…12 סיפורים על השואה ברומניה”. ההשקה מתקיימת במרכז התרבות של משרד הפנים, מול אנדרטת השואה. האיורים והקונספט של אלבום הקומיקס שייכים ל-Octav Ungureanu.

 

כמעט שנתיים עברו מאז שהתחלנו במסע של ידע, של גילוי מחדש. שנתיים בהן היו לנו שותפים שהיו סקרנים לדעת, פתוחים ובעלי מוטיבציה להביא לידי ביטוי רסיסי היסטוריה נשכחת . היסטוריה של אלה שהיו כמונו, לידנו, איתנו. אנו מתקרבים לסוף המסע כאשר נרכז את סיפורי החיים, רסיסי ההיסטוריה המקומית של היהודים והרומים מקהילות שונות ברומניה, מתקופת השואה, בחוברת קומיקס, כך מסר מכון “ויזל”.

 

“היינו קרובים…12 סיפורים על השואה ברומניה” כולל את האיורים שנעשו לתערוכות הקומיקס שאורגנו במסגרת הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. אירוע ההשקה נחשב לדיאלוג על סיפורי חיים, היסטוריה מקומית, חינוך לא פורמלי באמצעות אמנות, איור, הוסיף המקור המצוטט.

 

תרחישי התערוכות שהיוו את המרכיב המרכזי בפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. בוצעו על ידי חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידים ומורים מבתי ספר  ב-10 מחוזות ברומניה. הפרויקט בוצע על ידי מכון “אלי ויזל” בשיתוף עם Freedom House Romania ובמימון האיחוד האירופי.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ישיק ב-28 בנובמבר בבוקרשט את האלבום “הם היו לידנו… 12 סיפורים מרומניה”. האלבום מאגד בכרך אחד את תערוכות הקומיקס שנפתחו ב-10 מחוזות ברומניה במהלך שנתיים של הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. חוברת הקומיקס כוללת סיפורי חיים של יהודים ורומא , מתקופת מלחמת העולם השנייה. הקומיקס צויירו על ידי המאייר אוקטב אונגוריאנו, על סמך תרחיש שיצרו חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידים ומורים.

 

העבר חוזר ומשפיע על ההווה שלנו. המאה ה-20 הייתה אחת העקובות מדם בהיסטוריה. כמה מבני דורנו בוחרים לשכוח או להתעלם מהזוועות שהרסו את החיים של מיליוני אנשים שחיו בקהילות בהן אנו חיים היום. “תמונות מהעבר השואה ברומניה” הוא פרויקט המקרב אותנו באמצעות קומיקס לחוויותיהם של יהודים ורומא בתקופת השואה ברומניה ומציג היסטוריה של הקהילות הנ”ל; היסטוריה של אנשים שנרדפו בגלל היותם יהודים או רומה, מוסיף המקור המצוטט.

 

אלכסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של מכון “אלי ויזל”, אנה ברבולסקו, חוקרת מדעית במכון “אלי ויזל”, יוליאנה קלפסקו, מורה להיסטוריה במכללה הלאומית “Matei Basarab” בבוקרשט, אוקטב אונגוראנו, מאייר, ישתתפו בהשקת האלבום.

 

באירוע משתתפים גם CIPRIAN NECULA  נשיא קרן החינוך של רומא, Florin Mehedințeanu, פרופסור להיסטוריה במכללה הלאומית “Mihai Viteazul” בבוקרשט. המנחה יהיה מרסל ברטיק, מורה להיסטוריה.

 

הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה” נתמך ע”י קרן Freedom House Romania וקהילות מקומיות.

בטימישוארה (מערב רומניה) ובסיגט (צפון) נפתחו התערוכות האחרונות מפרויקט “תמונות מהעבר”. השואה ברומניה”.

 

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל, בשיתוף קרן Freedom House Romania ובשיתוף סטודנטים ומורים מטימישוארה ולוגוז’, השיק ב-19 בספטמבר תערוכת קומיקס עם סיפורי חיים של יהודים ורומא ממחוז טימיש, מתקופת מלחמת העולם השנייה.

 

לפני הפתיחה התקיים במטה הקהילה היהודית בטימישוארה דיאלוג עם מומחים בנושא היסטוריות מקומיות.

 

ב-20 בספטמבר נמשך הפרויקט בסיגטו מרמאטי, בבית הספר התיכון העיוני “Leőwey Klára”, תוך דיאלוג על סיפורים מקומיים , שדרכו נוכל לזכור ולהבין את הטרגדיה של יהודי מחוז מרמורש במהלך מלחמת העולם השנייה. התערוכה “השואה במרמורש”, נוצרה בתמיכת תלמידים מבאיה מארה וסיגטו מרמטיי. הקומיקס  נוצר על ידי Octav Ungureanu.

 

נראה שהאירועים שאנו לומדים עליהם בשיעורי היסטוריה, מספרי לימוד, שייכים לעבר שנמוג מזמן, ללא כל השפעה על ההווה או העתיד.

 

לעיתים רחוקות אנו שמים לב לסיפורים שהיו חלק מהאירועים שמוצגים בצורה יבשה, באמצעות נתונים סטטיסטים. אולם מעבר לנתונים  האלה מדובר בחי אדם, כך אמר מכון “ויזל”.

 

תערוכת הקומיקס פותחת דלתות חדשות לידע; מעודד אותנו לגלות את סיפורי חייהם של אלו שנרדפו, גורשו, הושמדו בגלל שנולדו יהודים, בגלל שהיו חלק מהקהילות המקומיות שבהן אנו חיים כיום, הוסיף המקור המצוטט.

 

״תמונות מהעבר. השואה ברומניה’ הוא פרויקט תרבותי-חינוכי הממומן על ידי האיחוד האירופי, מיושם על ידי מכון ‘אלי ויזל’ ב-10 מחוזות ברומניה בתמיכת קרן Freedom House Romania וקהילות מקומיות.