השגרירה האמריקנית בבוקרשט, קתלין קוואלק, ביקרה לאחרונה במכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל” ברומניה.
ניהלנו דיאלוג כנה, מציאותי ומעמיק על מאבק באנטישמיות ודיבורי שטנה, קידום חינוך של השואה וארגון המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, מסר המכון. .
הפרויקט של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, “השואה ברומניה, בקומיקס של סטודנטים”, המשיך בתערוכות ודיונים חדשים. בפלוישט (דרום) נחנכה תערוכת תמונות מהעבר. השואה בפרהובה”. גם בבוטושאני (צפון רומניה) נפתחה תערוכה דומה.
בפלוישטי חנכנו את תערוכת הקומיקס הראשונה במסגרת הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. נהנינו מנוכחותם של הסטודנטים מהמכללה הלאומית “ניציטה סטנסקו” שעבדו על יצירת רצועות הקומיקס, נוכחותם של עמיתיהם וחבריהם, סקרנים להשתתף בשיעור היסטוריה #שונה. הצטרפו אלינו מורים להיסטוריה, חברי הקהילה היהודית בפלוישט ותושבי פלואש המעוניינים לגלות את ההיסטוריה של עירם. לקחנו חלק יחד בדיאלוג על החשיבות של הכרת ההיסטוריה על כל צורותיה, עם חלקים טובים ואפלים, ההיסטוריה של אלה שהם חלק מהקהילות שלנו, יהודים ורומא; על תפקידו של החינוך ההיסטורי בגיבוש ערכים אזרחיים; על ההקשר הנוכחי ועד כמה הוא יכול לגלוש בקלות לעבר אפליה, הפרדה והדרה של מי שאינם אנו, כך דיווח מכון “ויזל”.
המשכנו את המסע דרכו אנו מגלים סיפורי חיים מתקופת השואה, בבוטושאני. הצטרפו אלינו צוותי הוראה, חברי הקהילות היהודיות והרומא המקומיות, תושבי העיר הלהוטים לגלות את ההיסטוריה של הקהילה בה הם חיים בצורה שונה. סטודנטים מהמכללה הלאומית “מיחאי אמינסקו” בבוטושאני. עבדו על תערוכת הקומיקס. השתתפנו יחד בדיונים על צורות אלטרנטיביות שבאמצעותן אנו מעודדים את הידע של ההיסטוריה וקידום זיכרון הקורבנות, היהודים והרומאים ושל השואה ברומניה; דברנו על האופן שבו סטריאוטיפים משפיעים על האמון שיש לנו באנשים, על המוכנות להכיר את האדם שלידנו , הכרה שיכולה להחזיר את האיזון ולהפחית מתיחויות; שוחחנו על ההקשר ההיסטורי והעכשווי שבו תגובות קיצוניות מראות לנו מדוע חשוב לא לשכוח, הוסיף המקור המצוטט.
התערוכות נעשות במסגרת הפרויקט התרבותי-חינוכי “ראיית העבר באמצעות רומנים גרפיים. התערוכות מעוררות מעורבות מקומית לזכר השואה ברומניה” . הפרויקט ממומן ע”י האיחוד האירופי, מיושם על ידי מכון “אלי ויזל” ב-10 מחוזות רומניה בתמיכת Freedom House רומניה והקהילות המקומיות.
הפרויקט של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, “השואה ברומניה, בקומיקס של סטודנטים”, המשיך בתערוכות ודיונים חדשים. בפלוישט (דרום) נחנכה תערוכת תמונות מהעבר. השואה בפרהובה”. גם בבוטושאני (צפון רומניה) נפתחה תערוכה דומה.
בפלוישטי חנכנו את תערוכת הקומיקס הראשונה במסגרת הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. נהנינו מנוכחותם של הסטודנטים מהמכללה הלאומית “ניציטה סטנסקו” שעבדו על יצירת רצועות הקומיקס, נוכחותם של עמיתיהם וחבריהם, סקרנים להשתתף בשיעור היסטוריה #שונה. הצטרפו אלינו מורים להיסטוריה, חברי הקהילה היהודית בפלוישט ותושבי פלואש המעוניינים לגלות את ההיסטוריה של עירם. לקחנו חלק יחד בדיאלוג על החשיבות של הכרת ההיסטוריה על כל צורותיה, עם חלקים טובים ואפלים, ההיסטוריה של אלה שהם חלק מהקהילות שלנו, יהודים ורומא; על תפקידו של החינוך ההיסטורי בגיבוש ערכים אזרחיים; על ההקשר הנוכחי ועד כמה הוא יכול לגלוש בקלות לעבר אפליה, הפרדה והדרה של מי שאינם אנו, כך דיווח מכון “ויזל”.
המשכנו את המסע דרכו אנו מגלים סיפורי חיים מתקופת השואה, בבוטושאני. הצטרפו אלינו צוותי הוראה, חברי הקהילות היהודיות והרומא המקומיות, תושבי העיר הלהוטים לגלות את ההיסטוריה של הקהילה בה הם חיים בצורה שונה. סטודנטים מהמכללה הלאומית “מיחאי אמינסקו” בבוטושאני. עבדו על תערוכת הקומיקס. השתתפנו יחד בדיונים על צורות אלטרנטיביות שבאמצעותן אנו מעודדים את הידע של ההיסטוריה וקידום זיכרון הקורבנות, היהודים והרומאים ושל השואה ברומניה; דברנו על האופן שבו סטריאוטיפים משפיעים על האמון שיש לנו באנשים, על המוכנות להכיר את האדם שלידנו , הכרה שיכולה להחזיר את האיזון ולהפחית מתיחויות; שוחחנו על ההקשר ההיסטורי והעכשווי שבו תגובות קיצוניות מראות לנו מדוע חשוב לא לשכוח, הוסיף המקור המצוטט.
התערוכות נעשות במסגרת הפרויקט התרבותי-חינוכי “ראיית העבר באמצעות רומנים גרפיים. התערוכות מעוררות מעורבות מקומית לזכר השואה ברומניה” . הפרויקט ממומן ע”י האיחוד האירופי, מיושם על ידי מכון “אלי ויזל” ב-10 מחוזות רומניה בתמיכת Freedom House רומניה והקהילות המקומיות.
אירוע שנוי במחלוקת, שתוכנן ביאסי, צפון מזרח רומניה, בוטל. המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, אלכסנדרו מורארו, לשעבר הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, וMCA ROMANIA, המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות מחו נגד ארגון השקת ספרים ודיון מוקדשים למי שהיה מרשל יון אנטונסקו, פושע מלחמה והיוצר של השואה הרומנית.
המרשל יון אנטונסקו, היה מנהיג רומניה במלחמת העולם השנייה, היה בעל בריתו של הילטר ונידון למוות על פשעי המלחמה שבוצעו תחת שלטונו. לרומניה יש חקיקה האוסרת קידום תדמיתם של פושעי מלחמה או לגיונרים.
בארמון התרבות ביאסי – מתחם המוזיאונים הלאומי של מולדובה, מוסד ציבורי לאומי, מנסים לקדם את דמותו של יון אנטונסקו כגיבור לאומי, הזהיר מכון “אלי ויזל”.
אלכסנדרו מורארו ביקש מהנהלת ארמון התרבות לשלם פיצוי מוסרי לכל קורבנות התנועה הלגיונרית ולבטל אירוע שלו הוא קרה “חילול השם”. נחרדתי לגלות שיאסי, המקום שבו התרחשו פשעי הליגיונרים המתועבים, הוא המארח של אחד המחברים שזייף את ההיסטוריה והניח הילה קדושה על ראשם של פושעי מלחמה כמו קורנליו זליה קודראנו (מנהיג הלגיונרים) או יון אנטונסקו, כתב מורארו. אני מאמין שהמארגנים עושים טעות חמורה על-ידי הכרה של אנשים Gică Manole יוצר של כתובים שמסלפים את העבר. זה מעשה חמור הקורה בזמן שבו הקיצוניות ממציאה את עצמה מחדש, לפי מודלים שנלקחו מהדפים השחורים של ההיסטוריה המודרנית שלנו, הוסיף מורארו
MCA רומניה דרשה לבטל את האירוע מכיוון שהוא נועד לקדם את דמותו של מרשל יון אנטונסקו, פושע מלחמה, שהורשע והוצא להורג בגלל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. החקיקה הרומנית אוסרת אירועים כאלה, שהם מנוגדים למסרים שרומניה מעבירה לעולם באמצעות האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה. קיום אירוע כזה ביוני, ביאסי, הוא מעשה אכזרי, התרסה לזכרם של יותר מ-13,000 קורבנות הפוגרום של יאסי, פשע שבוצע ביוני 1941 על ידי השלטונות הרומניים, בהנהגתו של המרשל אנטונסקו, הזהיר את MCA רומניה. ברור יותר ויותר שבעוד שרומניה מכריזה בהתמדה חוזרת על הצעדים שננקטו כדי להילחם באנטישמיות ובהכחשה, האחראים המשדרים מסרים כאלה, האנשים המארגנים אירועים ברמה גבוהה בנושאים אלה, אינם מעורבים באופן פעיל ונחוש ביישום ה- חקיקה שנועדה לתת תוכן למדיניות מתוקשרת מאוד, הוסיף המרכז.
מתחם המוזיאונים הלאומי של מולדובה הודיע ל-MCA רומניה שהאירוע בוטל בשל העובדה שלא נחתם חוזה להשכרת האולם. ממתחם המוזיאונים נמסר כי לא הוא מארגן האירוע וכי הוצאת הספרים החינוכיים הרומנית לא הודיעה לו על תוכן האירוע. אנו מבטיחים לכם שאנו מתרחקים בתקיפות מכל פעילות בעלת אופי אנטישמי או שתעודד אפליה מכל סיבה שהיא, כתבה הנהלת מתחם המוזיאונים.
פרויקט “שואה ברומניה, בקומיקס של תלמידים” נמשך עם תערוכות ודיונים חדשים. שתי תערוכות קומיקס שנוצרו במסגרת הפרויקט המוקדש להכרת השואה ברומניה נפתחו בפלוישט (דרום) ובבוטושאני (מצפון לרומניה). לדברי המארגנים, פריידום האוס והמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל, שתי התערוכות הן חלק מפרויקט שהתחיל בדצמבר 2022.
“תמונות מהעבר. השואה ברומניה” הוא פרויקט המקרב אותנו לטרגדיות שחיו היהודים והרומא בתקופת השואה ברומניה ומציג היסטוריה אחרת של הקהילות האלו: היסטוריה של אנשים שנרדפו, גורשו, הושמדו רק בגלל הם נולדו והשתייכו לקהילות שונות מקהילת הרוצחים. בפלויישטי, ניתן לראות את התערוכה, בפארק המרכזי שבעיר.סטודנטים ומורים מהמכללה הלאומית ניקיטה סטנסקו השתתפו בהקמתה. . בבוטושאני, התערוכה מוצגת במדרחוב UNIRII. תלמידים ומורים מהמכללה הלאומית מיחאי אמינסקו השתתפו בפרויקט זה.
היוזמים מציעים 10 תערוכות רחוב שמספרות את סיפורם של יהודים ורומא מ-10 מחוזות שנבחרו כדי להעביר את המסר המצמרר של השואה הרומנית. לפני כל תערוכה מתקיימת סדנה לתלמידים מבתי ספר תיכוניים מקומיים, בה מסבירים את מהוט הפרויקט, מוצגת ההיסטוריה של הקהילות היהודיות והרומא המקומיות ומעודדים את ההשתתפות במימוש הפרויקט. התערוכות מוצגות גם בפורמט דיגיטלי באתר הפרויקט, כך שהמורים יוכלו להשתמש בהם בכיתה. התערוכות בפורמט מודפס יושאלו, לפי בקשה, לבתי ספר ברומניה. אירוע הסיום יורכב מתערוכה בבוקרשט, עם מבחר פאנלים מתערוכות מקומיות. עבודות שבתערוכות שיתפרסמו באלבום הפרויקט.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פרסם הזמנה להגשת מאמרים לכתב העת האקדמי “שואה לימודים ומחקרים” 2023. המועד האחרון להגשת מאמרים הוא 31 ביולי 2023, ומידע נוסף על כתב העת ותנאי הגשת ההצעות ניתן למצוא באתר המכון.
מגזין “שואה לימודים ומחקרים” הינו פרסום מדעי שנתי, הכפוף לתהליך ביקורת עמיתים, המוקדש למחקרים מדעיים ואקדמיים בנושאי שואה, אנטישמיות, שנאת זרים, אפליה וכו.
מכון “אלי ויזל” עורך ומוציא לאור מגזין זה משנת 2009. המגזין מציע מרחב עריכה למחקרים ומאמרים בתחומים האקדמיים הבאים: היסטוריה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, פילוסופיה. המגזין הוא הפרסום המדעי הראשון ברומניה שמטרתו להפיץ במרחב האינטלקטואלי את תוצאות המחקר השיטתי של מסמכי ארכיון, עדויות וכו, זאת כדי לכלול את המחקר של נושאים אלו במרחב הבינלאומי ולהעמיד לרשות המתעניינים חומר לימוד משלים.
נכון לעכשיו מתקבלים מאמרים או מחקרים שיפורסמו בגיליון 2023. על העבודות המוגשות להיות עבודות מחקר ארכיוני או בעל פה, מחקרי מקרה, ביקורות ספרים, המתמקדות במרחב הרומני, אך גם האירופי. המאמרים צריכים לכלול בין 9,000 ל-12,000 מילים. ניתן לכתוב מאמרים ברומנית, אנגלית, צרפתית או גרמנית, אך תינתן עדיפות לאלו שנכתבו באנגלית.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מארגן תחרות לפרויקטים מחקריים. ההרשמות לתחרות בנושא השואה ברומניה מתקיימות בין התאריכים 1-16 במרץ 2023. פרסים יוענקו לשלושה פרויקטים למחקר בנושא השואה ברומניה. כל פרס יהיה בערך של 5000 ליי (כ-1000 יורו). התוכנית מיועדת ל: בוגרי לימודי תואר שני ו(או) דוקטורט.
תיק התחרות יכיל את טופס הרישום לתחרות, עותק של תעודת הזהות, קורות חיים, עותקי התואר הראשון והשני או דוקטורט, רשימת הפרסומים של המועמד (אם זה רלוונטי), פרויקט המחקר שנכתב ברומנית, אנגלית, צרפתית או גרמנית.
על פרויקט המחקר לפרט את השערות העבודה, מצב המחקר הקודם בנושא הנבחר, מתודולוגיית המחקר, שלבי המחקר וכן את המקורות התיעודיים והביבליוגרפיים העיקריים שעל בסיסם מתכוון המועמד לבצע את המחקר.
מועמדים שפרויקטים שלהם יבחרו על ידי וועדת ההערכה יוזמנו לראיון אישי. התוצאות הסופיות יפורסמו ב-28 במרץ. התכנית תתקיים מה-1 באפריל עד ה-30 בספטמבר 2023. ניתן לכתוב את המחקר באנגלית, צרפתית או גרמנית.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” שידר את הפרק האחרון של עונה השנייה של הפודקאסט “על השואה”. הוא עוסק בדיאלוג ב-3 חלקים, שקיים מריוס קאזאן עם ההיסטוריון Ionuț Biliuță. בחלק הראשון, זה שפרסם המכון בסוף עונה 2, אנו לומדים על הפרופיל החברתי-תרבותי של אנשי הכנסייה הרומנית האורתודוקסית, , בתקופה שבין שתי המלחמות, טיפולוגיות שונות של כמרים מהכפר ומקהילות עירוניות, הבדלים אזוריים, מעורבות בחיים החברתיים, הסיבות שגרמו לכמרים להתקרב לאקטיביזם פוליטי של התקופה. פרק 4 חלק א נושא את הכותרת “כמרים אורתודוכסים והתנועה הלגיונרית ברומניה שבין המלחמות”.
הפודקאסט, שניתן להאזין באתר המכון, Spotify, ApplePodcast, Google Podcast ו- BuzzSprout, ימשיך ב-2023 עם פרקים חדשים של הדיאלוג.
“על השואה” הוא פודקאסט המשמר את מה שאסור לשכוח, חומר שמעלה על הפרק היסטוריה החבויה מתחת לשטיח. הפודקסט מופק על ידי המכון הלאומי “אלי ויזל” בתמיכתו של מכון פרידריך אברט.
ישיבת מליאת הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA) התקיימה בעיר גטנבורג, שבדיה. השנה נשיאות קבוצת העבודה בנושא מוזיאונים ואנדרטאות, במסגרת הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, מוחזקת בידי רומניה באמצעותה של אליזבת אונגוראנו, מנהלת התקשורת של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” .
הנשיאה בפועל של קבוצת העבודה הובילה את הדיונים בנושאים אקטואליים ומעניינים, כמו השפעות משבר האנרגיה, עליית מפלגות פופוליסטיות וימין קיצוני באירופה ובעולם, ותפקודם התקין של מוזיאונים ואנדרטאות.
חברי הקבוצה דנו גם בנושאים כמו האסטרטגיה העתידית של ה-IHRA החל משנת 2025, אך גם במצב אנדרטת השואה בזאגרב, קרואטיה.
שודר הפרק ה-3, “השואה ברומניה: על מצילים ומבצעים, הנחה ושכחה” של העונה השנייה של הפודקאסט “על השואה” משודר ע”י המכון לחקר השואה ברומניה, אלי ויזל. החוקרים אנה ברבולסקו ודיאנה דומיטרו מנסות למצוא תשובה לשאלה “האם האנושות היא בעיני המתבונן?”
דיאלוג כנה על חקר השואה ברומניה וברפובליקה של מולדובה, על השתתפות האוכלוסייה האזרחית בביצוע השואה, על נטילת האחריות וזיכרון רצח העם במלחמת העולם השנייה, הם תוכן הפודקסט.
אנה ברבולסקו היא חוקרת מדעית במכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. דיאנה דומיטרו היא היסטוריונית מהרפובליקה של מולדובה, פרופסורית באוניברסיטת גורגטאון, העוסקת במחקר בנושאים כגון: השואה במזרח אירופה ולאומיות ואנטישמיות בברית המועצות. כיום היא עובדת על מחקר על החיים היהודיים בברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה.
את הפודקאסט, המשודר בתמיכת קרן פרידריך-אברט, ניתן להאזין באתר מכון “וייזל”, בספוטיפיי, באפל פודקאסטים וגוגל פודקאסטים.
נערכה פגישה בבוקרשט עם שותפים פוטנציאליים על מנת להעריך את ההזדמנות ליצור מרכז לאומי שיחבר בין התשתית למחקר השואה המוכרת גם תחת השם EHRI-ERIC European Holocaust Research Infrastructure
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הוא חבר בפרויקט הזה מאז 2019.
EHRI מנוהל על ידי קונסורציום של 15 שותפים מ-13 מדינות, אשר מאז 2010, פיתחו במשותף את פעילויות אינטגרציה, במימון האיחוד האירופי. המשימה של EHRI היא להבטיח את רמת הבשלות הפיננסית, המשפטית והטכנית הדרושה כדי להפוך את EHRI לתשתית קבועה של מחקר השואה באירופה.
בשולחן העגול השתתפו נציגים של: מכון בתי הספר של עיריית בוקרשט, אוניברסיטת בוקרשט, בית הספר הלאומי ללימודים פוליטיים ומנהליים, המרכז לחקר ההיסטוריה של היהודים ברומניה, הפרקליטות הצבאית מעיר יאשי. , המוזיאון הלאומי לספרות רומנית, בית המוזיאונים יאשי, המכון להיסטוריה ” George Barițiu” (קלוז-נאפוקה), המכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים (קלוז-נאפוקה), המכון לחקר השואה והרצח עם (קלוז-נאפוקה), המכון לחקר חברתי-אנושי (Târgu Mureș), מוזיאון Maramureș, בית הזיכרון של “אלי ויז(Sighetu Marmației), והמכון הבין-תרבותי (Timișoara).
יצא לאור הפרק השני, של “ההגנה על הימין הקיצוני ברומניה ובעולם”. הפרק משודר בעונה השנייה של הפודקאסט “על השואה”. גילויים קיצוניים וההגנה על הימין הקיצוני ברומניה ובעולם הם מציאות עכשווית שאיננו יכולים להתעלם ממנה. מהם שורשי התופעה וכיצד באה לידי ביטוי ההגנה על הימין הקיצוני ברומניה בשלושת העשורים האחרונים? מי הם אלו שמקדמים אגנדות כאלה? איך ארגוני ימין קיצוני מתקשרים ומתחברים ברומניה? מהי ההשפעה של רטוריקה קיצונית על הציבור? אלה הם חלק מהנושאים שבהם דנו מריוס קאזאן וויליאם טוטוק בפרק החדש של הפודקאסט “על השואה”.
“על השואה” הוא פודקאסט שמראה לנו מה ולמה אסור לשכוח! הפודקאסט מעלה פרק בהיסטוריה המוסתר מתחת לשטיח. העובדות ההסטוריות משוחזרות על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בתמיכת קרן פרידריך אברט, מוסרים המחברים.
במשך כמעט שבעה עשורים הייתה השואה נושא טאבו, פרק בהיסטוריה שרומניה שרצתה למחוק. רבים עוד מתעלמים ומכחישים מהשואה הרומנית. אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אם אנחנו יודעים את זה או לא, אם אנחנו יכולים לקבל את זה או לא, עובדה היא שהייתה שואה רומנית. היו חוקים אנטישמיים, רציחות, אלימות, סבלם של מאות אלפי אנשים שנרדפו על פי קריטריונים שרירותיים ובלתי מובנים. יש תצלומים, מסמכים, עדויות שמביאים לידי ביטוי את מה שרבים רצו ועדיין רוצים לשכוח או למחוק. כיום, אנו מגלים מחדש, מתאוששים ולומדים לקבל את העובדה שהשואה היא חלק מעברו של העם הרומני. הזיכרון עוזר לנו להיות מודעים וערניים לסכנות שיוצרת השנאה, הסבירו יוצרי הפודקאסט.
בעיר בראשוב, במרכז רומניה, התקיימה פגישה במסגרת תוכנית הכשרת מורים להיסטוריה “למען דמוקרטיה פעילה: נגד הימין הקיצוני”. הפגישה אורגנה על ידי מכון Friedrich-Ebert-Stiftung רומניה בשיתוף המכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל”.
מהו הימין הקיצוני ולמה היא מסוכן לדמוקרטיה? מהו האופי של ארגוני הימין הקיצוני ברומניה? מה יכולים תלמידים או מורים לעשות כדי להילחם בימין הקיצוני? כיצד אנו מקבלים אחראיות על מעשי העבר ועל הזיכרון הקולקטיבי שלנו? – היו הנושאים שנדונו עם המשתתפים, בהנחייתו של מנהל המכון “אלי ויזל”, אלכסנדרו פלוריאן ושל חוקרי המכון, אנה ברבולסקו ומריוס קזאן
ב-11 בספטמבר 2022 מלאו 99 שנים למרים ברקוביץ, ניצולת שואה מטרנסניסטריה. בהזדמנות זו היא קבלה את ביקורו של אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון הלאומי “אלי ויזל” לחקר השואה ברומניה,
מרים ברקוביץ שרדה את זוועות טרנסניסטריה אליה גורשה עם משפחתה במהלך השואה הרומנית. על הזיכרונות מהתקופה שלפני הגירוש, על החזרה והסתגלות לחיים במדינה ממנה גורשה, תוכלו ללמוד בפרק 3 בפודקאסט “על השואה”, בהפקת מכון “ויזל”.
השנה ספגה מרים ברקוביץ מכה קשה בעקבות מותה של אחותה, רופאת המחקר סילביה הוישייה הצעירה ממנה ב-4 שנים, איתה היה לה מערכת יחסים מיוחדת. סילביה הוישייה הייתה הממציאה של החיסון האימונומודולטורי הידועה פולידין, חיסון יעיל במיוחד שהיה בשימוש נרחב ברומניה במשך עשרות שנים.
המגיפה, קמפיינים לחיסונים, איתות פומבי על הסכנה הנשקפת ממקרי האנטישמיות העולה, התוכניות לקדם את הידע על תולדות השואה הם הגורמים העיקריים שהובילו בשנים האחרונות להגברת האנטישמיות באינטרנט ומחוץ לו, נכתב בדו”ח על האנטישמיות של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”. הדו”ח מנתח את העלייה במספר דברי השנאה בסביבה המקוונת ואת הפעולות הקיצוניות והאנטישמיות המתבטאות במרחב הציבורי.
המכון טוען כי מעשי ונדליזם, שבחים ללגיונרים לשעבר (ימין קיצוני רומני בין המלחמות) ואנשים שהורשעו בפשעי מלחמה או ידועים בעמדות קיצוניות, מסרים אנטישמיים בפרלמנט וטריוויאליזציה של זכרם של קורבנות השואה, הם תופעה שלא משתנה. אותות האזעקה בדבר נוכחות האנטישמיות ברומניה לא גרמו להאטה במסרים קיצוניים, להיפך, המסרים הותאמו לנושאים החדשים שעל סדר היום הציבורי, שילבו את הכחשת השואה עם האנטישמיות העכשווית וחיזק תיאוריה שלפיה יש ניסיונות להכפשת שמה הטוב של רומניה על ידי אלה שרודפים אינטרסים פוליטיים או משרתים מעצמות זרות. התבוננות נוספת בדו”ח נוגעת לדברי שטנה, שממשיכים להתבטא בצורה אינטנסיבית באתרי אינטרנט, בלוגים, פלטפורמות חברתיות (בעיקר בפייסבוק), מנצלים נושאים שעל סדר היום הציבורי – מסע החיסונים, מאבק באנטישמיות, לימוד “היסטוריה של יהודים והשואה “בבתי הספר, פרוץ המלחמה באוקראינה, קידום תיאוריות קונספירציה ורעיונות כמו היהודים שולטים בעולם או ברומניה.
ברמת הרשויות המרכזיות, המחויבות להילחם בפעולות קיצוניות עולה לרמה גבוהה יותר בגלל אימוץ האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה ובאמצעות הכנסה, לבתי הספר התיכוניים, בעתיד הקרוב של מקצועה “תולדות היהודים והשואה ברומניה”, לפי הדו”ח.
המסמך חושף כי ברמת הפקידים הציבוריים, שופטים, תובעים ומוסדות בעלי אחריות ליישום חוקים והחלטות הפרלמנט והממשלה, קיים חוסר מודעות לנושאים אלה, אשר מקשה על מימוש הכוונות המוצהרות בבירור על ידי הרשויות המרכזיות.