Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

לרומניה יש כבר זמן רב חוק נגד קיצוניות פוליטית. אולם חוק זה לא מילא את ייעודו המניעתי. כעת הוא הופעל כדי למנוע אסון, כדי למנוע את מותה של הדמוקרטיה.

חלק מהאנשים או הארגונים שנמצאים כיום בחקירה פלילית מוזכרים בפומבי כבר כמה שנים על ידי מכון “אלי ויזל” מסר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, על רקע ביטול הבחירות לנשיאות ברומניה בעקבות האשמות על התערבות רוסית לטובת מועמד נחשב פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי, אנטי נאט”ו, אנטישמי וניאו-לגיונרי.

ב-25 בנובמבר, לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות, מסר מכון “אלי ויזל” הודעה לעיתונות, שבה נמסר בדאגה: “אנו מאמינים כי מגיעה תקופה שבה יש צורך באתחול מחדש ושינוי פרקטיות ומנטליות.

ביום חמישי, 5 בדצמבר, העצרת למען הדמוקרטיה ונגד הפשיזם בבוקרשט שאורגנה על ידי החברה האזרחית, בה השתתפו כמה אלפי אנשים, הייתה סימן ראשון לכך שמשהו קורה ברומניה, אומר המקור המצוטט. לאחר ביטול כל תהליך הבחירות על ידי בית המשפט לחוקה, החלו מספר פעולות משטרה וז’נדרמריה עקב הפרה אפשרית של פקודה הממשלתית 31 מ2002 בנוגע לאיסור על ארגונים וסמלים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי, גזעני או שנאת זרים, קידום זיכרם של אשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

למעשה, אנו עדים לתחילתם של הליכי החקירה הפלילית נגד כמה אנשים או ארגונים שעלולים להיות אשמים בקידום בפומבי של זיכרון התנועה הלגיונרית, ארגון פשיסטי שהיה פעיל ברומניה שבין המלחמות. זה היה  ארגון חצי-צבאי שביצעה פשעים נגד האוכלוסייה היהודית, מנהיגים פוליטיים או אישים ליברלים. כולם מסכימים שזה היה ארגון טרור שקידם מדיניות של כפייה, דיכוי ורצח, ערכים טוטליטרייסטים, הסביר פלוריאן.

הניתוח הראשון על גילויי אנטישמיות ומסרי הכחשת שואה פורסם בשנת 2007. באותה תקופה התמקדנו באופן שבו פוליטיקאים, תקשורת המונים או מובילי דעה מתבטאים. עם הזמן הוגשו גם תלונות פליליות. ברומניה רווחה המנטליות שלפיה הם ביטויים שוליים, ולקיצוניים יש את הזכות להתבטא.  ביחד עם זאת אסור לעבור על החוק, על פקודת חירום מס’. 31/2002, אשר נדחפה הצידה 22 שנים, אמר פלוריאן.

חשוב להבין שהפעלת פקודה הממשלתית 31 מ2002 היא רק בתחילתה. מניעה פירושה תגובת ההחברה האזרחית ושל המעמד הפוליטי בכל פעם שיש עבירה על החוק. תגובת החוק כרוכה בפעולה של המשטרה, הז’נדרמריה, הפרקליטות, מערכת המשפט בכל פעם שהדבר מתבקש, הוסיף מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

21  תלמידי תיכון השתתפו בתחרות “דור ז’ – היסטוריה, זיכרון, מעורבות!”, פרויקט של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” שעודד צעירים להציג את חזונם בכל הנוגע לזיכרון ו לתולדות השואה ברומניה באמצעות וידאו קליפים.

את המקום הראשון קבלה סטואיקה טיודור המכללה הלאומית “Dr. Ion Meșotă”, מבראשוב (מרכז רומניה),

למקום שני עלתה בורצ’ה שרה, התיכון הבינלאומי לאינפורמטיקה, בוקרשט,

למקום שלישי עלו תלמידים  Blaj Alexandro, “Ferdinand I” National College, Bacău (צפון מזרח).

טיודור סטויקה שעלה למקום הראשון, הציג את המשמעות של יום בחייו של צעיר יהודי בשנת 1941. זה היה פרויקט שמספר לנו על אמפתיה, שמראה לנו שההיסטוריה מתעסקת באנשים. שרה בורצ’ה, שהגיעה למקום השני, יצרה פרויקט שמביא לידי ביטוי קטעים מההיסטוריה של הפוגרום ביאשי (צפון מזרח), מיוני 1941.

איך זה היה אם יום אחד יאסר עליך ללמוד, לעסוק בעבודה שלך, ליהנות מדברים טבעיים, מזכויות חיוניות לכל אחד מאיתנו, פשוט כי מישהו חושב שאתה שונה?.

אירועים אחרונים מראים לנו, יותר מתמיד, שאי אפשר להתעלם מהתפקיד של המדיה החברתית או למזער אותו ואת השפעתו על חיינו. בין אם אנחנו אוהבים או לא את ההשפעה של ערוצי תקשורת חדשים, כאשר אנחנו דואגים לכיוון המסרים המקודמים ברשת, צעירים שהשתתפו בפרוייקט מוכיחים לנו שאנו מסוגלים לשמור על כוון הנכון , הוסיף מכון “ויזל”.

סגן שגריר ישראל בבוקרשט, רמי טפליצקי, ערך ביקור ביאסי (צפון מזרח רומניה), מקום מוצאם של ישראלים, יוצאי רומניה רבים. הוא שמח לגלות אזור משופע בהיסטוריה, מקום מיוחד ליהודים וישראלים בשל מורשת היהודית, מורשת בעלת חשיבות משמעותית לתרבות ולהיסטוריה הלאומית.

סגן השגריר טפליצקי שוחח עם מיחאי צ’ריקה, ראש עיריית יאשי, על חיזוק השותפות הבילטראלית בתחומי הכלכלה והתיירות. העיר יאסי תאומה לשלוש ערים חשובות בישראל, חיפה, אשדוד ונתניה.

הדיפלומט נפגש גם עם Constantin-Felix Guzgă, הנציב של מחוז יאסי, עמו דן בהגברת שיתוף הפעולה בתחום התיירות, בהתחשב במורשת היהודית העשירה של יאשי.

סגן השגריר נפגש גם עם פול בוטנריו, נשיא לשכת המסחר והתעשייה יאסי, עמו דן בקידום הפעילות הכלכלית באזור וכן בפיתוח שיתוף הפעולה בין ישראל לאזור מולדובה.

הדיפלומט העביר מידע על סטארטאפים בישראל ועל הצלחתן של חברות חד קרן ישראליות .

יחד הם חקרו כיצד הניסיון של ישראל בחדשנות ויזמות יכול לעורר השראה לעסקים רומניים, וכיצד ישראל יכולה ללמוד מהמומחיות והפרספקטיבה של רומניה בתחום.

רמי טפליצקי סיים את נסיעתו ביאסי בביקור בקתדרלת המטרופוליטן של יאשי, שם שוחח עם תאופן, מטרופולין מולדובה ובוקובינה, על היחסים המיוחדים בין שתי המדינות, וכן על תפקידה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בחיזוק הקשרים האלה.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ערך לאחרונה ביקור בבקאו, בצפון מזרח רומניה, שם נולד אביו. הקשרים שלנו הם לא רק דיפלומטיים אלא גם אישיים. היחסים בין ישראל ורומניה, כולל אלה עם מחוז באקו, מבוססים על ערכים משותפים, היסטוריה משותפת והרצון לבנות עתיד טוב יותר, אמר השגריר.

עבור הדיפלומט הישראלי, הביקור בבאקאו היה חזרה למקורותיו. הייתה זו הזדמנות טובה לגלות מחדש את מקומות הולדתם של סבו וסבתו והוריו: אמו של השגריר נולדה בעיר בוחושי, ואביו בעיריית בקאו. האב עלה לארץ בגיל 22 ונהג לספר לליאור הצעיר על החיים היפים שחי בבקאו. שגריר ישראל חיפש את קבר הורי אביו, אך למרבה הצער הוא לא מצא אותו.

השגריר ביקר בבקאו לרגל פתיחתו של בית הכנסת המשופץ של בקאו,. השגריר בן דור התכבד להשתתף בטקס הפתיחה של בית הכנסת הגדול, כמעט 70 שנה לאחר סגירתו.

הביקור כלל פגישות עם Lucian Daniel Stanciu Viziteu, ראש עיריית בקאו, ועם Cristina Breahnă-Pravăț, נשיאת מועצת מחוז בקאו, איתה דן בחיזוק היחסים בין רומניה וישראל, בדגש על הכלכלה ופיתוח תיירותי ותרבותי.

נשיאת מועצת המחוז העלתה את תפקידה המהותי של הקהילה היהודית בהתפתחות הכלכלית, התרבותית והחברתית של המחוז, כשהיא מזכירה את שמותיהם של אישים ממוצא יהודי שנולדו במחוז בקאו, כגון סולומון מרקוס, חבר האקדמיה הרומנית, הרב אלכסנדרו שפרן, המשורר טריסטן צארה או פייביש קליין (סוחר התבואה הגדול ביותר במולדובה, שתרם חלק מעושרו לבניית חלק מבית החולים המחוזי הנוכחי).

יוזמות מדיניות חוץ אינן ניתנות להפרדה מהחברות של רומניה באזור החירויות והזכויות המובטחות על ידי האיחוד האירופי ונאט”ו ומהגשמת המטרה הבסיסית של הגנה וקידום הערכים והאינטרסים של ארצנו’רווחתה וביטחון אזרחינו, אמרה שרת החוץ לומיניטה אודובסקו.

ללא קשר לקשיים שנתקלנו בהם בתקופות היסטוריות שונות, תמיד נשארנו מעוגנים בערכים שבהם אנו מאמינים. עלינו מוטלת החובה להגן עליהם, למען עצמנו ולמען הדורות הבאים, ציין ראש הדיפלומטיה הרומנית.

אודובסקו הוסיף כי ארצנו היא מקדמת פעילה של ציות לנורמות וכללים של המשפט הבינלאומי .

היא הדגישה את האתגרים הנוכחיים בסביבה הבינלאומית. 35 שנה לאחר נפילת מסך הברזל באירופה, והחלפת המשטר הטוטליטרי בדמוקרטיה, אנו מתמודדים עם מצב  בינלאומי מורכב, המסומן בתוקפנות לא מוצדקת ולא חוקית של רוסיה נגד אוקראינה, התוקפנות הזו מופנית גם נגד כל מה שמדינות אירופה בנו במשך מאות שנים.

זו מתקפה אכזרית וחסרת תקדים נגד הדמוקרטיה והחופש, נגד כולם. במצב זה אנו פועלים בסולידריות עם אוקראינה. זו לא רק בחירה מוסרית לעזור למדינה שכנה, אלא גם שירות האינטרס הלאומי, קבע אודובסקו. היא גם הדגישה את התמיכה הבלתי מותנית של בעלות ברית נאט”ו ושותפים אירופיים.

רומניה היא מדינה המחויבת לתמיכתה לערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, חירויות יסוד, שוויון מגדרי ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים ובכל צורה של אפליה. הדיפלומטיה הרומנית תמשיך לשאוף למטרות מדיניות חוץ לאומיות, כך שהגשמתן תניב תוצאות קונקרטיות בחייהם של אזרחי רומניה.

זה נראה לאחרונה עם שילובה של רומניה באזור שנגן או בהתקדמות החשובה שנרשמה בהליך ההכללת רומניה בתוכנית ויתור על הויזות של ארה”ב

השרה הזכירה גם את אירועי המהפכה של 1989: עברו 35 שנים מאז השנה בה רומניה נכנסה למשפחת המדינות הדמוקרטיות המערביות. עברו 35 שנים מאז העם התגבר באומץ לבם של אלה שביצעו את המהפכה הרומנית האנטי-קומוניסטית, על מחסומים שנראו בלתי עבירים.  דיפלומטיה הרומנית מבוססת על דיאלוג, אמון וכבוד נשארת מעוגנת היטב בשירות הערכים שאנו מאמינים בהם: שלום, ביטחון ושגשוג של כל אזרחי רומניה, הוסיפה שרת אודובסקו.