Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

ד”ר אורל ויינר, נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, פירסם הודעה, בה הוא מביע זעם מוחלט, מלווה במרירות ובצער עמוק על מעשי הונדליזם שהתרחשו בבית הקברות היהודי בחוש בתחילת השבוע שעבר, כאשר 73 אבני קבורה נהרסו. הקהילה היהודית בהוש מונה רק כמה עשרות חברים, רובם קשישים, כולל ניצולי שואה. ברומניה של ימינו, מדינה דמוקרטית ופלורליסטית, שבה זכויותיהם וחובותיהם של היהודים ושל המיעוטים הלאומיים אחרים שווים לאלה של הרוב, אירוע האנטישמי של חילול הקברים, לא מתקבל על הדעת.

בשם יהודי רומניה ובשמם של כל יהודי ישראל והתפוצה, אנו מביעים זעזוע עמוק על האירוע בחוש, ואנו מבקשים חקירה יסודית ומקצועיות ועמידה לדין של האשמים. אירועים אנטישמים מסבים את תשומת ליבו של העולם הדמוקרטי ומשפיעים על הדמוקרטיה ברומניה, אמר נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה.

נשיא ישראל, מר. ראובן ריבלין, גינה גם הוא את חילול הקברים בבית העלמין. הוא מאמין שהשנאה ליהודים קיימת, והביע אימון בכך שהרשויות ברומניה ימצאו ויעמידו לדין את מבצעי הפשע. נשיא ריבלין אמר שחינוך ושימור הזכרון יכולים לבלום את האנטישמיות שאנו רואים בעולם ובמיוחד באירופה.

גם הקהילה היהודית בבוקרשט הביעה את זעמה ומחתה נגד מעשי הוונדליזם שהתרחשו בבית הקברות היהודי בחוש. הקהילה מודאגת מעליית האנטישמיות, שבה יש להלחם במאמץ קולקטיבי ובתקיפות.

משטרת VASLUI פתחה בחקירת הנסיבות שבהן נהרסו אבני קבורה. אנו נוקטים בכל הצעדים הדרושים, אמר BOGDAN GHEORGHITA דובר משטרת VASLUI.

בית הכנסת מדווה (DEVA) עיר במערב רומניה, נפתח מחדש לאחר עבודות שיקום שנמשכו שנתיים. בית הכנסת, שהוא מבנה היסטורי, נבנה בסביבות שנת 1897, ע”י ארכיטקט איגנציו מחלר (MAHLER IGNATIU). בית הכנסת כפי שאנו מכירים היום, נבנה מחדש בין השנים 1905-1907.

“יהודי דווה היו תמיד חלק אינטגרלי מאוכלוסייה המקומית והשתתפו באופן אקטיבי לפיתוח העיר, האיזור ושל המדינה. הם תמיד היו אזרחים נאמנים, ישרים וחרוצים ותרמו רבות לקידומה של רומניה” אמר ליביו לקאטאשו (LIVIU LACATUSU), נשיא קהילת יהודי דווה. שיקום בית הכנסת מומן מתקציב המדינה.

הקהילות היהודיות הגדולות ביותר ממחוז הונדוארה ( HUNEDOARA) היו בדווה, (DEVA) הצג (HATEG), פטרושאני( PETROSANI), הונדוארה (HUNEDOARA), וולקן (VULCAN) ואורשטיה (ORESTIA). במאה הקודמת באיזור חיו כ5000 יהודים. קהילת יהודי דווה הוקמה בין בין 1850 לבין 1860. ב1939 בדווה חיו כ900 יהודים. הם יזמו והשתתפו בפעולות של עזרה סוצאלית ותמכו במיעוטי יכולת ובנזקקים לעזרה. משפחות סיגר ובלום, שתי משפחות עשירות במיוחד, תרמו רבות לפיתוח הקהילה והעיר.

בתחילת שנות ה40 של המאה הקודמת, רבים מהם נאלצו לעזוב את מקום לידתם לטובת פלאסטינה אם באסרביה, שעכשיו היא חלק מרפובליקה מולדביה. תחת שלטונו של מראשל אנטונסקו, רוב יהודי האיזור רוכזו בשלושה “מרכזי שילוח”: בדווה, באיליה ובהצג. ב1940, 400 יהודים מהאיזור הובאו בכח לבית הכנסת בדווה כדי שהם יהיו תחת המעקב והשליטה של השלטון המקומי. אלה שיכלו לעבוד נשלחו לעבודות יזומות של בניית כבישים ושל מסילת הרכבת שבין דווה לבין בראן, שבהרי הקרפטים.

לאחר מלחמת העולם השניה, בתוקופת השלטון הקומוניסטי, חלק ניכר של יהודי מחוז הונדוארה עלו לישראל. ב1956, במרשם האוכלוסין האיזורי, נרשמו 1700 יהודים. לאומת זאת, במרשם של 2011 נרשמו רק 46 יהודים. בקהילה טוענים שמספר היהודים באיזור הוא 200 נפשות.

קרון רכבת שבו יהודים נשלחו למחנה המוות אושוויץ — בירקנאו, מוצג בין 01 באפריל לבין 07 באפריל, בתחנת הרכבת של העיר סאטו מארה שבצפון מערב רומניה. הקרון מוצג כחלק מתערוכה לזכר האירועים הטרגים שהתרחשו במהלך מלחמת העולם השניה. הקרון שייך לעמותת ” מצעד החיים” מבודפשט ובו ישנם פריטים כגון תמונות, מזוודות וחפצים אחרים אשר נלקחו מיהודים שנשלחו למחנות.

אדריאן בשה, נשיא קהילת היהודים מסאטו מארה, אמר שתערוכות מסוג זה נחוצות כדי “שהעבר של הסאבים והסבתות שלנו לא יהפוך לעתיד הנכדים שלנו”.קהילת יהודי סאטמר היתה, לפני השואה, אחת הקהילות הגדולות ביותר מעבר להרי הקרפטים. יהודי סאטו מארה, או סאטמר, מוזכרים לראשונה בשנת 1712.

בעיות היהודים התחילו בתחילת 1944 כשבגטו שהוקם בעיר רכזו 18900 יהודי סאטמר וכ2200 יהודים מכפר קראי (CAREI) וכפרים אחרים במחוז. בין 19 במאי לבין 1 ביוני, 1944, מסאטמר יצאו, לכוון אושוויץ-ברקנאו, 6 רכבות כשבכל רכבת נדחסו 3300 יהודים: בסך הכל 18863 יהודים נשלחו למותם מסאטו מראה.

ראש העיר סאטו מארה, קרסקני גבור ( KERESKENYI GABOR) ציין “שהעיר היא הרבה יותר עניה ללא יהודיה. ” הם נאלצו לעזוב אבל אני חושב שהם השאירו לנו הרבה נכסים ארכיטקטונים וגם כלכליים. עלינו החובה לשמר את זכרם” אמר ראש העיר.

בסה”כ, מצפון טרנסילבניה, שהיתה אז תחת השלטון ההונגרי, נשלחו לאוושביץ-בירקנאו ולדכאו כ160000 יהודים. מתוכם 135000 נרצחו ע”י המרצחים הנאצים. מעיר ORADEA נשלחו למחנות 26000 יהודים. מתוכם רק 700 חזרו הביתה. שניים מהם עדיין חיים.