בית הכנסת “קוראל” בבוקרשט אירח ב -27 ביוני את קונצרט הקאמרי “מלחינים יהודים גדולים – סלומון גדסון”. האירוע אורגן על ידי איגוד הקהילות היהודיות ברומניה בתמיכת משרד התרבות, הקהילה היהודית בבוקרשט ועגודת CARITATEA.
תחת שרביטו של המנצח VINCENT GRUGER, המוסיקאים שב “הקאמרטה עלית” ניגנו סרנדה וסימפוניה של SALOMON JADASSOHN, יצירות רומנטיות במיוחד., יצירותיו של הפרופסור בקונסרבטוריון של לייפציג מושפעות ממנדלסון וליסט.
בעיר יאסי, בין 28 ביוני לבין 04 יולי 2019 מתקיימת המהדורה חדשה של “מצעד החיים” לציון 78 שנים מאז הפוגרום בעיר.
עירית יאשי ביחד עם הקהילה היהודית המקומית ועם הרב יוסף וסרמן מישראל, מקיימת בין 28 ביוני לבין 04 ביולי 2019 מהדורה שנתית של “מצעד החיים” מוקדש לזכר ה15000 קורבנות הפוגרום ביאסי.
במעמד זה, באירוע השתתפה משלחת מאשדוד שבראשה יעמוד YEHIEL LASRI ראש העיר. בנוסף ל”מצעד החיים”, בבית העלמין היהודי שבעיר צויינה החשיבות של הקהילה היהודית המקומית בפיתוח העיר יאסי. כמו כן נחתם מסמך “ערים תאומות” בין אשדוד לבין עיר יאסי. בארמון התרבות של העיר, הוקרן הסרט התעודי ” מי יכתוב את ההסטוריה שלנו” של הבמאית ROBERTA GROSSMAN, סרט שיוצג ע”י הבמאי DAN SCHLANGER.
בבית הכנסת המקומי, ב28 וב29 ביוני, התקיימו תפילות מיוחדות לזכר קורבנות הפוגרום.
בעיר יאסי התיישבו היהודים הראשונים שהגיעו לאיזור והם היו חלק בלתי נפרד מהחיים הכלכליים של העיר. ביאסי הוקם התאטרון הראשון בשפה העידיש בעולם ושמו היה “העץ הירוק”.
הפוגרום ביאסי היה אחד הפוגרומים האלימים ביותר. הוא בוצע ע”י השלטון המקומי לפי הוראותיו של מראשל ION ANTONESCU. מספר הנרצחים עלה ל15000 אנשים. ביצוע הפוגרום היה ידוע לכוחות הנאצים הגרמנים ששהו בעיר.
הפוגרום התחיל במשרדי המשטרה בעיר. לאחר מכן הוא המשיך עם עלייתם ודחיסתם של אלפי יהודים לקרונות רכבתות הידועות תחת השם ” רכבות המוות”. במשך 3 ימים, בחום כבד, אותן הרכבות נסעו הלוך ושב במרחק של כמה עשרות קילומטרים. אלפי אנשים מתו מחסר חמצן ואוכל. הקורבנות נקברו בקברי אחים.
בעיר רומן, עיר על המסלול שעליו נסעו הרכבות, נציגת הצלב האדום, VIORICA AGARICI, התנגדה להעלת יהודים לרכבות ובכך הצליחה להציל חיי אדם. בסופו של דבר, VIORICA AGARICI נאלצה לעזוב את תפקידה ,את העיר ולעבור לבוקרשט. היא היתה אחת מה54 רומנים שקיבלו את התואר “חסיד העולם”.
המרכז לתרבות יהודית JCC בבוקרשט אירגן את המהדורה הארבע העשרה של קשת. האירוע התקיים ב30 ביוני כשהנושא המרכזי היה “רוח רפאים עדיין מסתובבת באירופה ובאולם: האנטישמיות”. בדיונים השתתפו פרופסור ליביו רוטמן, העתונאי פטרה יאנקו מDEUTSCHE WELLE ומקסימיליאן מרקו כ”ץ, מנהל המרכז למעקב ולמיגור האנישמיות ברומניה.
בפתיחת האירוע המשתתפים למדו על CLARA HASKILL , פסנתרנית יהודיה מרומניה. בהמשך הוצג הסרט מ2018 ” MURER אנטומיה של משפט” של הבמאי CHRISTIAN FROSH. הסרט הוצג בפני המשתתפים ע”י הסופר RADU F ALEXANDRU.
המכון לתרבות רומניה מארח בין 24 ביוני לבין 30 ביולי 2019 את תערוכת הצילום ” התרשמויותיו של נוסע” של רות אורן. בתערוכה צילומים שצולמו בבוקרשט בין השנים 2009 ו2010. הפרוייקט מציג 28 תמונות של פרטים אורבנים: ארכיטקטורה, אומנות רחוב, גרפיטי וצילומי החיים ברחובות העיר. הנוף האורבני הוא מיוחד בשבילי. חיי העיר מאפשרים לי להשתמש בלשון הויזואלי כדי להציג את קצבו בכל רגע, אמרה האומנית.
רות אורן היא פרופסורית באוניברסיטת חיפה והיא משלבת בהצלחה בין החיים האקדמים לבין האומנות בתחום הצילום. היא נולדה ברומניה ב1949 ועלתה לישראל ב1961. היא סיימה את הפקולטה להסטוריה התאטרון וגם שפה וסיפרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן היא בעלת תואר מסטר בעיתונות באותה האוניברסיטה. מאוניברסיטה חיפה היא קבלה את תואר הדוקטור.
נציגי שגרירות רומניה בישראל ושל המכון לתרבות רומניה בתל אביב השתתפו ב21 ביוני באירוע לציון 79 שנים מהפוגרום בDOROHOI. טקס הזכרון התקיים בשורש שליד ירושלים ואורגן ע”י הארגון של יוצאי DOROHOI והסביבה. במהלך האירוע הודלקה “אש התמידית” והונחו פרחים לזכר קורבנות הפוגרום בו נרצחו כ200 יהודים.
הפוגרום בוצע ע”י חיילים וקצינים רומנים שנסוגו מהשטחים שרומניה הפסידה ב1940 לטובת ברית המועצות. הרצח התרחש עו לפני כניסתה של רומניה למלחמת העולם השניה כשרומניה לא השתתפה עוד במלחמה.
שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, ביקר ביחידה לשירותי חרום והצלה של משרד הפנים הרומני, שם הוא נפגש עם ראש היחידה, ד”ר רעד עראפת. השניים דברו על פעילות היחידה, על השירות לציבור,RO-ALERT, שירות שניתן לאזרחים בזמן חרום באמצעות מכשירים דיגיטלים.
ד”ר רעד ערפאת הציג בפני אורחו תוכנית היחידה לשעת חרום, דיבור על תוכניות ההכנה של צוותי החרום, הסביר על חשיבות השירות RO-ALERT בזמן חרום. כמו כן השגריר קיבל הסברים גם על השירות DSU, שירות נוסף לשיגור התראות בזמן חרום.
משלחת של משרד התקשורת ושל חברות מדיה מרומניה השתתפה בכנס התשיעי CYBER WEEK שהתקיים בתל אביב בין 24 לבין 26 ביוני. הכנס הוא אחד הגדולים בעולם, בתחום אבטחת המידע. בראש המשלחת הרומנית עמד השר ALEXANDRU PETRESCU.
האירוע איפשר החלפת ידע ומידע נחוץ כדי לאבטח את העולם הוירטואלי וכדי לשמורו נגיש לממשלות, אזרחים ועולם העסקים. לאבטחת הרשת חשיבות רבה בתחומי מפתח הנוגעים להספקת שירותים חיוניים ע”י מוסדות ממשלה וציבוריים.
השר הרומני השתתפף בכל הפגישות המוקדשות לנוהלי העבודה בתחום אבטחת הרשתות ברמה בינלאומית והביעה את עמדתו בנושאים חשובים שנדונו במהלך האירוע: ניהול רשתות ה5G, חידושים וצעדים שיש לנקוט כדי להתמודד עם האיומים בתחום ופיתוח אמצעים חדשים כדי להגן על האינטרסים הלאומיים בפני התקפות סייבר. חידוש מרענן היה ” GLOBAL CYBER CABINET”, פורום בו השתתפו נציגי ממשלות שהשתתפו בכנס, פורום בו השר ALEXANDRU PETRESCU דיבר על האסטרטגיה הרומנית בנושאים שהעלו בפגישות השונות.
בהשימוש בכלכלה ובחברה הדיגיטלית, לנוהלי אבטחת הסייבר חשיבות שעולה מיום ליום. גידול זה דורש משבים וזמן וכמו כן זמן תגובה מתאים. לרומניה יש תוכניות מרחיקי לכת בכל הקשור לטכנולוגיה ה5G ולאימוץ טכנולוגיות חדשות מסוג הקלאוד, internet of things , ערים חכמות, פיתוח המסחר הדיגיטלי, אמר השר.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 23.06.2019
היום, 16 ביוני 1919, הוא יום חשוב וכואב לאנושות … לפני 75 שנה, יהודי אורדאה חוו את התקופה הכי עצובה בהיסטוריה.
לפי פקודת הרשויות של אותם ימים, גורשו לאושוויץ יותר מ- 30,000 יהודים מאורדה. הרגע הטראגי צויין על ידי הקהילה
היהודית של אורדאה בתפילה ספציפית במוזיאון היהודי של היהודים ברחוב פרימריי 25,
נשיא קהילת יהודי אורדיה, פליקס קופלמן, בירך את המשתתפים. פרופסור ההיסטוריון ANTONIO FAUR הציג מצגת על גירוש היהודים. נרות זכרון לזכר הנרצחים הודלקו. המקהלה של GYURI VILAN סגרה את האירוע עם רסיטל נוגע ללב עם שירים ספציפיים למעמד. אלבום תמונות המציג את כל האירוע עומד לרשות כל מי שלא היה יכל להשתתף.
בית הכנסת הגדול ב Falticeni שבצפון רומניה, ב15 ביוני התקיים אירוע מוקדש לתרבות המקומית שאורגן ע”י האגודה “Falticeni תרבותית”, הפדרציה של הקהילות היהודיות של רומניה והקהילה היהודית המקומית.
אחרי טקס דתי בקתדרלה “תחיית מתים” שבעיר, התוכנית המשיכה בבית ההכנסה הגדול, עם קונצרט בו השתתפו המקלה “איחוד הגדול מק” מיאסי, בראשות טנור ANDREI FERMESEANU, הקוורטט “Passione” מבוקרשט ולהקת הילדים MOLDOVA מFALTICENI.
במקביל בבית כנסת הוצגו ארבע תערוכות:
FALTICENI בעייני הקריקטוריסט DORU AXINTE: FALTICENI של פעם — תערוכת צילומים של הצלם MARINEL DANILA, תערוכת RADU BERCEA ו תערוכת ” מלכת MARIA — מלכת חייל.
כחלק מהאירוע הוצג בפני הקהל הספר “מחלות של הפוסט-קומוניסטית” ו “מי אנחנו ומה שמחזיק אותנו יחד – הרהורים שלאחר מאה שנה של הדמוקרטיה ברומניה”. הספרים נכתבו ע”י פרופ DANIEL SANDRU, בשיתוף המדען הפוליטי RADU CARP.
האירוע כללה תחרות דיקלום של שירים רומניים וזרים
האקדמיה הרומנית אירחה, ב -19 ביוני, את המהדורה ה -6 של כנס “גשרי הסובלנות”. האירוע אורגן ע”י פורום בני ברית על שמו של “משה רוזן” ביחד עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והתקיימ בחסותו של נשיא רומניה.
נושא הכנס היה “תרומתו של מיעוטים לאומיים בפיתוח הכלכלי של רומניה.”
שאלתי את נשיא האקדמיה הרומנית יואן אורל פופ, מה המשמעות של האירוע?
Ion Aurel Pop: לאירוע יש משמעות מיוחדת בעולם שהוא קצת מבולבל, כלומר, מעביר מסר מיוחד: שכל אחד מאיתנו נכיר במה שמבדיל בינינו ובמקביל שנעריך ונבין מה שמביא את כולנו יחד. לקבוצות אתניות השונות, למיעוטים או, כפי שאני אוהב לומר, ללאומים השונים , יש זכות קיום על פני האדמה הזאת מאז ומתיד. בזמן שכל אחד חי לפי זהותו, אנחנו חייבים להשתתף בקונצרט החיים של כולם.
כנס “גשרי הסובלנות”, מאורגן ע”י בני ברית והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, תחת חסות נשיא רומניה, בשיתוף האקדמיה הרומנית, מעביר בדיוק מסר זה של אחדות.
גשרים פירושם דיאלוג והתקרבות: סובלנות פירושה לקבל את שכנך עם אותן הזכויות שיש לך. ואם נגרום לכך שעל הגשרים האלה יעברו האהבה וההבנה, אז המסר שנשלח הוא חיובי ביותר. רומניה זקוקה למסר כזה, גם בגלל היותה חברה באיחוד האירופי.
מרכז לחקר תולדות יהודי רומניה “פילדרמן” יקיים ביום רביעי, 26 ביוני, כנס “פילדרמן נאבק בקומוניזם (1944-1963)”.
ADRIAN CIOFLANCA, מנהל המרכז, יציג ניתוח מבוסס על מסמכים מקוריים מארכיון יד ושם, ממוזיאון השואה בוושינגטון, וגם מהמועצה הלאומית לחקר ארכיון המשטרה הקומוניסטית.
פילדרמן שחי בין 1882 לבין 1963, היה אינסטרומנטלי בפיתוח ושימור על החיים היהודים ובהגנה על זכויותיהם של היהודים בתקופות קשות.
מנהיג במשך 30 שנים הוא הוביל הארגונים יהודים המרכזיים כשהוא עמד בפני הסנקציות שהוטלו נגד היהודים בין שתי מלחמות העולם. הוא גם התמודד עם בעיות ספציפיות לדיקטטורות של קרול, של הלגיונרים, של אנטונסקו, ושל השלטון הקומוניסטי.
פילדרמן הותיר אחריו כתבים חשובים וארכיון עשיר, שבלעדיו לא הינו יודעים הרבה פחות על ההיסטוריה של יהודי רומניה במאה העשרים. פילדרמן עדיין אינו ידוע ומוכר ברומניה וזאת בניגוד לכבוד שלו הוא זכה מחוץ לרומניה.
פילדרמן נקט עמדה נוקשה נגד המפלגה הקומוניסטית הרומנית. לא לקח הרבה זמן עד שפילדרמן הפך ליריב של השלטון הקומוניסט. הוא נעצר, הוא הפך למטרה של העיתונות, הוא הוחרם ע”י הארגונים היהודים שהוא הוביל, הוא איבד כל כח והשפעה על ניהול חיי יהודי רומניה. בסופו של דבר הוא אולץ להימלט מרומניה.
כשהוא חיי במערב אירופה הוא המשיך למתוח ביקורת על המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי, כשהוא גילה בקיאות במציאות הרומנית ובכל הנוגע למנגנוני הדיכוי והשתלטות של הקומוניסטים על החברה הרומנית.
“מצעד הזכרון”, מקלוז שבצפון מערב רומניה, לאושוויץ הוצג בתל אביב, 75 שנים לאחר גירוש, ע”י ההונגרים, יהודי צפון טרנסילבניה לאושוויץ. ASR, האגודה הציונית של רומניה לצד המכון לתרבות רומניה בתל אביב, ארגנה יום עיון מוקדש ל”מצעד זיכרון”. האירוע התקיים ב19 ביוני 2019.
מרקו מקסימיליאן כץ, סגן נשיא האיגוד הציוני ברומניה, הציג צילומי וידאו וסטילס שצולמו בין 16 לבין 20 במאי, במהלך מצעד הזכרון מקלוז לאושוויץ. התמונות המוקלטות חשפו את הרגעים בהם 75 המשתתפים במצעד חשפו מצבה וישבו שיב אבן הלוויה לזכר 135,000 הקורבנות, בהם למעלה מ -25,000 ילדים מצפון טרנסילבניה שנרצחו באושוויץ.
מקסימיליאן מרקו כץ קרא מסר שטיבריו רוט, נשיא האגודה הציונית ברומניה, שלח למשתתפים. טיבריו רוט איבד בשואה 18 בני משפחה. בהודעתו הוא כתב:
הונגריה ההורטיסטית הפעילה נגד 160000 יהודים שחיו ב -11 מחוזות בצפון טרנסילבניה, חוקים אנטישמיים קשים. הונגריה היתה “לווין” של גרמניה, מדינה אשר אימצה, במאי 1938, את חוקי הגזע, על פי הדגם של חוקי נירנברג. בטרנסילבניה החוקים האלה הושמו בעדיפות. יהודי צפון טרנסילבניה היו הראשונים שגורשו למחנה ההשמדה באושוויץ, מיד לאחר ההסכם שנחתם בין היטלר לבין הורטי שהביא לכיבוש הונגריה, ע”י הנאצים, ב -19 במארס 1944.
איסוף יהודי טרנסילבניה בגטאות מאולתרים, עינויים אכזריים, בזיזת רכושם, נמשך רק מספר ימים. במהלך חודש אחד בלבד 160000 יהודים נדחסו ל45 רכבות:כ3000 יהודים דחוסים בכל רכבת, בקרונות בקר, ללא מזון, ללא מים וכמעט ללא אוויר.
אנו יצאנו למסע יחודי זה, 75 שנים לאחר רצח חפים מפשע, ביניהם הסבים שלנו, הורים, אחים, קרובי המשפחה, חברים או סתם אזרחים יקרים, ילדים, מבוגרים וזקנים, נשים וגברים, שמתו בייסורים אכזריים. לנו, ליהודי רומניה, ובעיקר לאלה מצפון טרנסילבניה, היתה התחייבות להניח מצבה ולהדליק נר נשמה במקום בו 135000 מבני משפחתינו מתו מוות קדושים בשל היותם יהודים.
המכון הרומני לתרבות בת”א, ICR, תמך בהשתתפות רומנית ראשונה בשבוע העיצוב (JDW) בירושלים. יותר מ 20000 מבקרים ביקרו את הביתן הרומני, HANSEN HOUSE שאירח מהדורה שנתית זו של המפגש.
אירועים הרבים התקיימו לאורך JDW: הנוכחות של האומן PETRICA MOGOS תרמה להגברת הנוכחות הרומנית באירוע. במהדורה זו, הנושא המרכזי היה “המזרח”. בהקשר זה, של “האוריינטציה למזרח”, המכון הרומני לתרבות בתל אביב תמך בנוכחות של אחד ממייסדי המגזין Kajet מבוקרשט.
Kajet מוביל פרוייקט המוכר תחת השם “ההיסטוריות של Easternfuturism”. פרוייקט זה נבחר על בסיס בחירת הציבור מתוך מספר פרויקטים שהוצגו בתחילת 2019.
“ההיסטוריות של Easternfuturism” מייצג מבט ביקורתי על העבר והעתיד של מזרח אירופה. הפרוייקט הוא מוצג כסרט אינטראקטיבי, חינוכי ואינפורמטיבי, שאיפשר לקהל להשתתף באופן אקטיבי בתהליך הלימוד של ההיסטוריה והתרבות של מזרח אירופה.
