Category: חדשות – אירועים

הנשיא קלאוס יוהניס שוחח ביום שישי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעמדה של ירושלים ועל ההתפתחויות לאחר קבלת החלטה של העצרת הכללית של האו”ם בנושא.

שיחת הטלפון התרכזה על מצב היחסים הבילאטרליים בין רומניה לישראל, פרספקטיבות לפיתוחם וגם כן על ההתפתחויות סביב החלטת העצרת הכללית של האו”ם על מעמדה של ירושלים ב -21 בדצמבר 2017. “ראש הממשלה נתניהו העריך במיוחד את יחסי הידידות ההדוקים בין שתי המדינות והעמים, מבוססים על אינטרסים משותפים, ובמקביל הודה לרומניה שנמנעה בהצבעה בעצרת הכללית של האו”ם בדצמבר שעבר על מעמדה של ירושלים”, נמסר מבית הנשיא.

הנשיא יוהניס ציין שבשנת 2018 חוגגים שבעה עשורים של יחסים דיפלומטיים רצופים בין שתי המדינות, 70 שנה מהקמתה של מדינת ישראל וגם מאה שנים מאז איחוד רומניה. נשיא רומניה הבטיח כי המדינה שלנו ממשיכה לתמוך בפיתוח, חיזוק וגיוון היחסים האסטרטגים עם ישראל.

על מעמדה של ירושלים, קלאוס יוהניס חזר ואמר שעיקרי העמדה הרומנית באו לידי ביטוי בהצבעה וב”הסבר על ההצבעה” בעצרת הכללית של האו”ם. על פי עמדה זו שאושרה על ידי נשיא רומניה לפני ההצבעה על בסיס הצעתו המנומק של משרד החוץ הרומני, ירושלים היא נושא מרכזי בשיחות השלום ויש לקבוע את מעמדה לאחר הסכם ישיר בין הצדדים.

רומניה הדגישה שיש צורך בהסדר צודק ובר-קיימא עבור הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על-ידי יישום “פתרון שתי המדינות”, ישראל ופלסטין, המתקיימות בשלום ובביטחון כאופציה יחידה שמסוגלת לענות לשאיפותיהם של שני הצדדים. עמדתה של בוקרשט על מעמדה של העיר ירושלים היא בהתאם עם ההחלטות של מועצת הביטחון של האו”ם ושל העצרת הכללית של האו”ם. ב”הסבר ההצבעה”, עמדתה של רומניה היא שיש צורך ברגיעה, שרומניה מעודדה את הצדדים לחדש את הדיאלוג הישיר כדי לקדם את תהליך השלום, וכי יש לחדש את המאמצים הבינלאומיים סביבו, ובקונטקסט הנוכחי עיתוי קידום היוזמה בעצרת הכללית של האו”ם התקבל בהסתייגות בצידה של רומניה, וזאת הסיבה למניעה בהצבעה.

החלטה על העברת השגרירות של רומניה מתל-אביב לירושלים יכולה להתבסס רק על הפרמטרים הנזכרים לעיל, תוך התחשבות בהתפתחויות העתידיות בתהליך השלום במזרח התיכון, ובמסגרתו על סוגיית מעמדה של ירושלים, נמסר

הסופר הישראלי ממוצא רומני אהרון אפלפלד, אחד הקולות החשובים ביותר של הספרות הישראלית, ניצול השואה, נפטר בגיל 85. עבודתו, המוקדשת בעיקר לחיים היהודיים באירופה לפני השואה ובמהלכה, תורגמה לשפות רבות.

הוא נולד ב- 1932 בכפר ליד צרנאוצי (Cernăuţi), עיר רומנית הנמצאת היום בשטח אוקראינה, במשפחה יהודית. אמו נרצחה בידי הנאצים, והוא גורש יחד עם אביו למחנה ריכוז אשר נמלט ממנו לבדו בשנת 1942 ושרד ביערות. הוא נתפס על ידי הרוסים, ועבד כטבח במשך תשעה חודשים בצבא האדום, אותו עזב ב -1945. כעבור עוד שנה עלה לארץ ישראל. בשנת 1957 פוגש אהרון אפלפלד את אביו, ששרד אף הוא את מחנה הריכוז.

ספרו הראשון ראה אור ב1962 ולאחריו פירסם כארבעים רומנים וספרי שירים נוספים. באוטוביוגרפיה שלו Histoire dune vie (1999) הוא מספר איך שרד את השואה. הסופר קיבל פרס ישראל ב1983 ופרס מדיציס לספרות זרה ב2004 עבור האוטוביוגרפיה שלו. אפלפלד לא רצה להיות מתואר כסופר שואה וגלות אף-על-פי שספרותו מהווה קול לאלו שלא הצליחו לשרוד.

פרופסור לספרות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, משנת 1979 ועד פרישתו, פרסם אפלפלד את הספר האחרון שלו ” תימהון” בסתיו האחרון. עד כה הופיעו בשפה הרומנית, הכרכים: בדנהיים 1939 , על כל החטאים , קטרינה , סיפור חיים ו אהבה לא צפויה .

יושב ראש הסנאט ברומניה, קלין פופסקו טריצאנו (Călin Popescu Tăriceanu), ויושב ראש מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), הנמצאת בשלטון, סבור כי בנוגע להחלטה על העברת שגרירות רומניה בישראל לירושליים, דרוש שיקול דעת ברמת משרד החוץ. יש צורך בניתוח המצב ברמת משרד החוץ, אולם ניתוח זה אינו מיועד לאנשי מקצוע טכניים בלבד, מפני הוא מכיל מרכיב פוליטי חשוב מאוד. זהו נושא אשר לדעתי נדון בו גם בקואליציית הממשלה ואין אנו הגורם הבלעדי שיתרום להכרעה שכזו, אמר טריצאנו.

על השלטונות ברומניה לשקול ברצינות רבה להעביר את השגרירות בישראל לירושליים, מסר יושב ראש בית הנבחרים, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea), ויושב ראש המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), הנמצאת בשלטון, אשר הוסיף: ≪ישנו גם פן מעשי לנושא, כל המוסדות המרכזיים בישראל נמצאים בירושליים כך שהשגריר וצוות השגרירות מוכרחים לנסוע באופן קבוע מתל־אביב לירושליים≫. לשאלה כיצד רומניה צריכה להגדיר את עמדתה, במידה ומשמעו של דבר זה הוא כי רומניה מסכימה עם העברת בירת ישראל לירושליים, ואם הוא שוחח עם נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, ועם המנהיגים האחרים בנושא, דרגנאה ענה: ≪לא שוחחתי עם אף אחד, שאלתם אותי ואני מסרתי לכם את נקודת מבטי≫.

האסיפה הכללית של האו”ם אימצה ברוב מכריע החלטה אשר מגנה את החלטת נשיא ארצות־הברית, דונלד טראמפ, להכיר בירושליים כבירת ישראל. רומניה ו-4 חברות אחרות באיחוד האירופי נמנעו מלהצביע. משרד החוץ בבוקרשט אישר מחדש את עמדתו בנוגע ליישום “פתרון שתי המדינות”, ישראל ופלסטין, החיות בדו-קיום בשלום ובבטחון, והצורך לסיים סכסוך זה.

משרד החוץ מביע מחדש את מחוייבותה של רומניה כלפי מאמצי הקהילה הבינלאומית לתרום להסדר צודק ובר-קיימא של הסכסוך הישראלי פלסטיני, בהתאם לאינטרסים של שני הצדדים, ולהבטחת שלום ויציבות במזרח התיכון. משרד החוץ מעריך כי קבלת החלטת האו”ם הגיעה ברגע בו יש לנקוט בזהירות. משרד החוץ סבור כי נחוץ במידה רבה יותר לפתוח מחדש את הדיאלוג הישיר על־מנת להפשיר את תהליך השלום. מסיבות אלה, רומניה נמנעה מלהצביע באו”ם.

ב- 20 בדצמבר 2017, המכון התרבותי הרומני (ICR) תל אביב, בשיתוף עם הטלוויזיה הרומנית אירגן ואירח אירוע מיוחד שכותרתו “בזיכרה סטלה פופסקו” אשר כלל הקרנה של כמה קטעי תוכניות הומוריסטיות מארכיון הטלוויזיה הרומנית מן התקופה 1978-2000, שבוצעו על ידי השחקנית הגדולה סטלה פופסקו (STELA POPESCU), שהלכה לעולמה לאחרונה.

יחד עם סטלה פופסקו, אפשר היה להעריץ שחקנים אחרים בעלי ערך של התיאטרון הרומני כמו שטפאן מיכאילסקו בראילה (STEFAN MIHAILESCU BRAILA),דאם ראדולסקו (DEM RADULESCU),ניקו קונסטאנטין (NICU CONSTANTIN), רודי רוזנפלד (RUDI ROSENFELD),אלקסנדרו ארשינל (ALEXANDRU ARSINEL) ועוד.

ממשלת מדינת ישראל “משתתפת בצער משפחת המלוכה ושל העם הרומני על מותו של המלך מיכאי הראשון של רומניה, ידיד של העם היהודי”, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודעה ששלח שגרירות ישראל בבוקרשט.

ראש ממשלת ישראל דיבר בהודעה על המימד ההיסטורי של מעשי משפחת המלוכה הרומנית במלחמת העולם השנייה: “אנו זוכרים בהערכה את התגייסותה של משפחת המלוכה – בדגש על אמו של מיכאי, המלכה אלנה, שהוכרה כחסידת אומות העולם – בימים האפלים של שואת יהודי רומניה”.

שגרירות רומניה בישראל פתחה בקמפיין מידע על השירותים הקונסולריים החדשים המוצעים לציבור הרחב. במסגרת הקמפיין התקיימה פגישה עם נציגי הארגונים של יוצאי רומניה ב-6 בדצמבר, ובה הוצג הפורטל באינטרנט בשם e-consulat וכמו-כן השירותים הקונסולריים הניתנים באמצעות המערכת הזו.

הוסבר כיצד ניתן לקבל שירותים קונסולריים דרך מחשב, טבלט או סמארטפון. גם כן הודיעה השגרירות שהחל מ3 בינואר 2018, גישה לקונסולייה ניתנת רק בזימון תורים באופן מקוון, דרך אתר האינטרנת שכתובתו www.econsulat.ro.

הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), הקהילה היהודית של בוקרשט, ארגון הגוינט האמריקאי, קרן “צדקה” וקרן “פילדרמן” אירגנו ביום שלישי, 12 בדצמבר, בבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט, אירוע ל”חג האורים”, חנוכה תשע”ח. באירוע נאמו מנהיגי הפדרציה, נציגים של נשיא המדינה, הממשלה והפרלמנט הרומני.

מקהלת הילדים של המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט ושל הקהילה היהודית יחד עם “בוקרשט קלצמר בנד” והשחקנית המפורסמת מאיה מורגנשטרן הציעו לקהל המשתתפים תוכנית תרבותית מיוחדת. באותו יום, 12 בדצמבר הודלקו נרות של חנוכה ושל חג המולד גם בטקס השנתי של הענקת פרסים ע”י הקומפלקס החינוכי לאודר-רעות ל60 משתתפים באולימפיאדות לאומיות ובין-לאומיות. נרות החנוכה הודלקו ע”י דר הרמן ברקוביץ, כונסול הכבוד של רומניה בישראל ורופאו האישי של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יחד עם יהונתן דייביס, סגן יושב ראש קשרי חוץ של IDC הרצליה.

“חג האורים עבורינו חג חשוב מאוד כי מציין נס שקרה בבית המקדש בירושלים, בירת יהודה העתיקה, מקום בו ניצחון היהדות העניק לעם היהודי כוח הישרדות” אמר דר ברקוביץ. הקומפלקס החינוכי לאודר-רות הוקם בשנת 1997. לומדים בו למעלה מ -400 תלמידים וכולל גן ילדים, בית ספר יסודי, גימנסיה ותיכון, ותוכנית הלימודים מוכרת על ידי משרד החינוך הרומני.

יושב ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, דר אאורל ויינר, הוביל את הכינוס הציבורי להנצחת זכרו של מלך מיכאי הראשון, מלך רומניה, שהלך לעולמו בגיל 96. בכינוס, שנערך בבית הכנסת הכוראלי ב11 בדצמבר, נאמו הסטוריונים ובני דורו של המלך. הם הדגישו את תרומתו של המלך ושל אמו, מלכת אלנה, להצלת מאות אלפי יהודים מגירוש למחנות הריכוז.

מר ויינר אמר כי המלך מיכאל היה קרוב מאוד לעמו, איש פתוח, ואמיתי. “אלוהים שבשמים, שמור עליו ממרומים, על זכות מעשיו כלפי יהודי רומניה”, נאם ויינר.

הוא התייחס לכינוס כ”מחווה של כבוד, של הכרת תודה גדולה למלך מיכאל ולמלכות רומניה”. יושב ראש הפדרציה הדגיש את תפקידו המַכְרִיעַ של המלך לקיצור בכ7 חודשים של מלחמת העולם השנייה ולשינוי הדרמאטי של גורל יהודי רומניה.

הצעת החוק להכרזת 30 במאי כיום הלשון והתיאטרון ביידיש אומצה פה אחד, ביום רביעי, 29 בנובמבר 2017, בבית הנבחרים – הבית התחתון של הפרלמנט הרומני.

הפרויקט, שיזם נציג הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בפרלמנט הרומני, סילביו וקסלר, כבר אומצה על ידי הסנאט ב -24 באוקטובר.

לדברי היוזם, הכרזת יום השפה ויום התיאטרון ביידיש תעזורנה לשמר את ערכי המסורת הספציפיים בלשון האידיש, בלחימה נגד הקסנופוביה והאנטישמיות, סטריאוטיפים ותפיסות שגויות, תתמוך בהתפתחות הזהות התרבותית והגיוון התרבותי ברומניה, כמו כן תקדם את התרומה התרבותית של החיים היהודיים ברומניה לחיי התרבות הרומנית והבינלאומית.

“כשלוקחים בחשבון את האלמנטים הייחודיים ברומניה – העיתון הראשון ביידיש בעולם, התיאטרון הראשון בעולם בלשון היידיש וכו, להכרזת יום השפה והתיאטרון ביידיש תהיה תפקיד חשוב בקידום התדמית של רומניה בחו”ל, בפיתוח התיירות, דרך האירועים שיתארגנו לציון היום הזה “, אמר הנציג היוזם בהצהרת הסיבות.

הוא הזכיר כי בשנת 1948, התיאטרון היהודי בבוקרשט הפך למוסד ממלכתי ותיפקד מאז ללא הפסקה, אפילו בעידן הקומוניסטי. מאז ועד היום הוצגו על במת התיאטרון מעל ל 200 הופעות בכורה ואינספור מופעים אחרים.

שגרירות ישראל בבוקרשט הודתה לנשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, על ההחלטה להכיר בירושלים כעיר הבירה של ישראל: “אנו מודים לנשיא דונלד טראמפ על החלטתו האמיצה והנכונה להכיר בירושלים כעיר הבירה הישראלית. ירושלים היא בירת העם היהודי למשך 3,000 שנה, וכאשר מדינת ישראל נוסדה לפני 70 שנה, הממשלה בחרה בה כבירה “. לפי המקור המצוטט, ישראל קוראת לכל המדינות אוהדות שלום להצטרף לארה”ב בהכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירויות לשם.

“להצהרה זו משמעות היסטורית רבה משום שהיא מכירה בכך שירושלים היא לב ליבה של המסורת, ההיסטוריה והדת היהודית. זהו צעד חיוני בדרך לשלום, מפני שלא יהיה שלום ללא ירושלים כבירת ישראל. ישראל קוראת לכל המדינות אוהדות שלום להצטרף לארה”ב בהכרה בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את השגרירויות “. השגרירות אמרה גם כי ישראל נשארת מחויבת להבטיח חופש פולחן ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים.

לאחר סבל ממושך וקשה, מיהיי הראשון (Mihai I), אחרון מלכי רומניה, הלך לעולמו בשוויץ. המלך סבל ממחלה קשה, בגיל 96, הוא אובחן עם שני מקרי סרטן חמורים, אחד סרטן דם והשני גידול.

לפיכך, הוא נאלץ לסגת מחייו הציבוריים בשנת 2016, ואת מקומו תפסה הנסיכה יורשת העצר מרגרטה (Margareta), המחזיקה בכתר. מצבו הבריאותי של המלך לא איפשר לו להשתתף, בשנה שעברה, בעיר קורטאה דה ארגש (Curtea de Argeș), בהלווית רעייתו, המלכה אנה דה בורבון-פארמה (Ana de Bourbon-Parma), שהלכה לעולמה בגיל 92. השניים נישאו בשנת 1948 והפכו לזוג המלכותי בעל אריכות הימים הרבה ביותר בתולדות ברומניה.

מלבד הנסיכה מרגרט, היו להם עוד ארבע בנות: אלנה, אירינה, סופיה ומריה. בן־דודה של המלכה אליזבת השנייה של ממלכת בריטניה, מיהיי היה לאחרון מבין ארבעת המלכים מהשושלת אשר מקורה בגרמניה בבית המלוכה הוהנצולרן — זיגמרינגן, אשר הוכתרה על כס המלוכה בבוקרשט בשנת 1866 ואשר בנתה את רומניה המודרנית. אז, ב-10 למאי, קרול הראשון הוכרז כשליט, ולאחר הזכייה בעצמאות הוכתר למלך, ב-1881, וכך הפך למלך הראשון של רומניה. מיהיי נולד בשנת 1921 בעיר סינאיה והוא בנם של המלך קרול השני והמלכה אלנה.

בגיל 6 בלבד מיהיי הוכתר למלך, לאחר מות סבו, המלך פרדיננד, ובעקבות ויתורו של אביו על מעמדו כיורש העצר. מפני שהיה קטין הוכרזה מלוכה זמנית, אשר הורכבה מהנסיך ניקולאה, הפטריארך מירון כריסטאה ונשיא בית־הדין הגבוה לצדק, גאורגה בוזדוגן. בשנת 1930, קרול השני חוזר לרומניה והחזיר לידיו את כס המלוכה, ומיהיי הראשון מקבל את התואר הוויווד (Voievod ,שליט צבאי) הגדול של אלבה יוליה. לאחר התפטרותו של אביו מכס המלוכה, ב-6 לספטמבר 1940, מיהיי מוכתר למלך.

ב-23 לאוגוסט 1944, בזמן מלחמת העולם השנייה, הוא הורה על מעצרו של ראש ממשלת רומניה בפועל, המרשל יון אנטונסקו, נסיגת רומניה מהברית עם גרמניה הנאצית וחזרתה לבעלי בריתה המסורתיות, ארצות־הברית ובריטניה. לדברי ההסטוריונים, מעשה אמיץ זה קיצר את המלחמה ב-6 חודשים והציל את חייהן של מאות אלפי נפשות. שלוש שנים לאחר מכן, כאשר רומניה נמצאה למעשה תחת כיבוש הצבא הסובייטי ונשלטה על־ידי ממשלה קומוניסטית, המלך נאלץ לסגת מכסאו והוגלה למערב, תחילה לבריטניה ולאחר מכן לשוויץ.

אזרחותו הרומנית נלקחת מידיו של מיהיי, ובתקופת הקומוניזם נאסר עליו לחזור לרומניה. הוא תמך בפעולות הוועד הרומני הלאומי, שהוצג כממשלה בגלות, אם כי המדינות הדמוקרטיות המערביות מעולם לא הכירו במעמד זה. המלך יכל לחזור למולדתו רק לאחר המרד האנטי-קומוניסטי ב-1989, הושבה לו אזרחותו הרומנית וחלק מנכסיו. המלך מיהיי קידם, כשגריר מיוחד, בפני הממשלות המערביות הגדולות, את קבלתה של רומניה לנאט”ו, בשנת 2004, ולאיחוד האירופי, בשנת 2007.