המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט יחוגג את יום העצמאות ביום חמישי, 19 באפריל 2018, בשעה 18:00, בבית הכנסת הכוראלי בבירת רומניה. האירוע יתקיים בהשתתפות שגרירות מדינת ישראל ברומניה.
באירוע יופיע הסולן של הלהקה הרומנית המפורסמת “הולוגרף”, דן ביטמן, אך גם בודו יעקב ומוניקה ורדימון מישראל, מקהלות “הזמיר” ומקהלת הילדים של הקהילה היהודית בבוקרשט, ולהקת המחול “הורה”. כחלק מהאירוע – שוק עם מזכרות ישראליות, אך גם פעילויות אחרות לילדים.
הַמֶּרְכָּז הַקְּהִילָּתִי הַיְּהוּדִי בבוקרשט (JCC) מַנְצִיחַ אֶת קָרְבָּנוֹת הַשּׁוֹאָה. הַטֶּקֶס יִתְקַיֵּים בְּיוֹם רְבִיעִי, 11 בְּאַפְּרִיל 2018, בְּשָׁעָה 18:00 בְּמִשְׂרָדֵי הJCC. מִפָּנַי שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּיבִים לִזְכּוֹר אֶת הָאֲנָשִׁים הַחַפִים מִפֶּשַׁע שֶׁנִּסְפּוּ בַּשּׁוֹאָה, וְגַם חַיָּיבִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁזְּוָועוֹת כָּאֵלֶּה לֹא תִּקָּרֶינָה שׁוּב, אָנוּ מַזְמִינִים אֶתְכֶם לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לְצִיּוּן יוֹם הַשּׁוֹאָה, אָמְרוּ הַמְּאַרְגְּנִים.
דיפלומטיה היא מעין אמנות והמטרה העיקרית עבור השגרירים היא האינטרס הלאומי, אמר שר החוץ תיאודור מלשקאנו ביום חמישי בוועידה הבינלאומית לדיפלומטיה ועסקים בינלאומיים2Day Ambassador. תלמידי הקומפלקס החינוכי לאודר-רעות יחד עם מעל 270 נציגים של 26 מוסדות חינוך מבוקרשט ומישראל התשתתפו במהדורה ה7 של הוועידה 2Day Ambassador. מלשקאנו אמר גם שההשקעה בחינוך היא ההשקעה החשובה ביותר של מדינה.
סגנית ראשת הממשלה אנה בירצאל (Ana Birchall) הציגה את המסר של ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה, אשר הדגיש את חשיבות יצירת דור חדש של מנהיגים, בהקשר האתגרים הגלובליים העכשיוויים.
שגרירת מדינת ישראל ברומניה, גב תמר סם-אש הדגישה את יחסי החברות בין שתי המדינות. “היא חברות חזקה בתחומים רבים: רפואה, היי-טק, חינוך. יש בינינו קשר איתן, מבוסס על ערכים משותפים שמובילים אותנו אל שיתוף פעולה עוד יותר חזק. (…) יש כאלה שעבורם ישראל היא ארץ הקודש, עבור רבים ישראל היא מרכז מוחות מבריקים, עבור אחרים היא אויב שיש לפחד ממנו. (…) אף אחד מההישגים הללו לא היה אפשרי ללא דיפלומטיה וללא העבודה המצוינת של הדיפלומטים שלנו, שיצרו אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה והפכו את ישראל לאחת המדינות המפותחות ביותר בעולם”, אמרה השגרירה.
ביום ראשון, ה- 25 במרץ, בבית הכנסת הגדול בבוקרשט יתקיים אירוע השקת הספר “הגדה של פסח”, בנוכחות המחברים: הרב מנחם הכהן והמהנדס ברוך טרקטין (ישראל). את הארוע ינחה ד”ר אאורל ויינר, יושב ראש איגוד הקהילות היהודיות ברומניה. בהשקה תשתתף שגרירת ישראל בבוקרשט, הגב תמר סמש.
“הגדה של פסח”, שאותה קוראים יהודים בליל הסדר, הארוחה החגיגית לציון כניסת חג הפסח, היא, על־פי התורה, על־פי התנ”ך עצמו, אחד הספרים הנפוצים ביותר בהיסטוריה של האנושות — שהכיר מעל ל-3,000 מהדורות מפורסמות ותורגם למרבית השפות המדוברות כיום. תולדות יציאת מצריים, השתחררות העם היהודי מהעבדות וזכייתו בחירות, מועשרות בשירה של תהילה לאלוהים, כללי יהדות, ציטוטים למופת של חכמי העם היהודי, אגדה, שירים ופתגמים או משמעויות מיסטיות, ועל־פי פרשנים מסוימים, תעלומות קבלה. לפיכך, “הגדה של פסח” נחשב לספר התהוות העם היהודי — תהליך דינמי ומתמשך, כמו העם עצמו.
ב 16 במרץ הוקרן במוזיאון הלאומי לסיפרות רומנית הסרט “סופרים יהודים במלחמת העולם הראשונה”. באירוע נאמו המפיק מיכאי וישינסקו, יו”ר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה אאורל ויינר ופרפסורית פליציה ואלדמן, תסריטאית הסרט.
“לאחר מלחמת העולם הראשונה הובאו לסופרים היהודים האשמות על שיתוף פעולה עם הכובש, אך במציאות ליהודים היו השקפות עולם ואופציות שונות כלפי שני צידי הסכסוך, בדיוק כמו הרומנים. חלק היו בעד רוסיה, ואחרים היו גרמנופילים. ובדיוק כמו הרומנים, הנטייה לתמוך בצד זה או אחר לא הוכתבה אך ורק על ידי הזיקה התרבותית, אלא גם מחששות מניצחון של הצד השני לאור הרצון להתרחבות טריטוריאלית”, אומרת פרופ. ואלדמן, כותבת התסריט .
בין הכתבים והסופרים היהודים שהיו פעילים בזמן המלחמה, חלקם עיתונאים, נמנים Felix Aderca, Beno Brădișteanu, Isaac Peltz, Avram Steuerman- Rodion, Henric Sanielevici, Ion Trivale, I. Ludo, Barbu Nemțeanu, Barbu Lăzăreanu, Constantin Dobrogeanu-Gherea, Eugen Relgis, Ion-Aurel Candrea, ויחסם אל המלחמה לא היתה אחידה. כמו האינטלקטואלים הרומנית, חלק מהם נדנודו בין אופציה אחת לאחרת, אופציות שהיו תלויות בהתפתחוית במצב הפוליטי ובחזית מלחמה. חלקם נאלצו לכתוב עבור עיתונים עם אוריינטציה פוליטית שונה משלהם, כי לא היה להם אפשרות אחרת לפרסם את החומר הספרותי. אחרים נשארו ניטרליים ולא התבטאו בשום צורה. למרות התפיסה הכללית של הימים אלו שהיהודים שרדו את תקופת הכיבוש במצב טוב יותר מאשר אחרים בזכות הקישורים עם השפה והתרבות הגרמנית, החיים שלהם לא היו קלים, אומרת פליציה ואלדמן.
במרכז התרבותי היהודי (JCC) בבוקרשט נפתחה התערוכה בכותרת “נשמה של אישה” ביום שישי 16 במרץ, תערוכת ציורים של האמניות יואנה ויזנטאל ותיאה רדיאן. יואנה ויזנטאל, כלכלנית במקצועה, מציגה רפרודוקציות (העתקים מודפסים) ואדפטציות של חותמות יפאניות מהמוזיאונים בעולם, תוך הדגשה על העיון והקסם לתפקידן של הנשים בהיסטוריה ובתרבות היפנית.
תיאה רדיאן, מהנדסת אוטומציה, מציגה עבודות מקוריות ורפרודוקציות לאחר יצירותיהם של אמנים גדולים, במיוחד נופים בצבעי מים, טמפרה ושמן. אמנם שתי הגברות פעלו בתחום הכלכלה וההנדסה, אך מעולם לא נטשו את אהבתן הראשונה – האמנות וההבעה דרך האמנות, לדבריהם של מארגני התערוכה.
שוצו, הוקרן הסרט התיעודי ” ציירים יהודיים מרומניה של מלחמת העולם הראשונה “. בסרט אנו מגלים כי הזוועות והטראומות הקולקטיביות של הזמנים ההם היוו מקור השראה עבור אמנים וסופרים בחזית המלחמה שהותירו לדורות הבאים תמונות מזעזעות של מלחמה, כגון יצירותיו של יוסף איסר, יוסף רוס, MH Maxy או כתביו של פליקס אדרקה, ביניהם הרומן “1916”.
ארתור סגל, מרסל ינקו, טריסטן צארה, MH Maxy, ויקטור בראונר, זול Perahim ופול פאאון היו האמנים שהשתתפו בשלבים שונים במה שנקרא “האוונגארד הרומני”, אשר מציע נקודת מבט חדשה מבחינה היסטורית ואסטטית על תרומתם של אמנים שיזמו זרמים אמנותיים שהרסו המסורות האמנותיות האירופיות של תחילת המאה העשרים.
מפיק הסרט “אפיניטי סטודיו” ומיכאי וישינסקו, מוסיקה פטרו מארגיניאנו, תסריט אלין בויינגיו, במאי גבריאל קורויו. הסרט הופק בשיתוף הארכיון הלאומי לסרטים, המרכז לחקר יהדות רומניה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ועיריית בבוקרשט, דרך מוזיאון העיר בוקרשט.
הנשיא קלאוס יוהניס חתם ביום חמישי על החוק לבניית אנדרטת זיכרון מוקדשת לגיבורים היהודים שנתנו את חייהם עבור רומניה בימי מלחמת העולם הראשונה.
ב -13 בפברואר מליאת בית הנבחרים אימצה את הצעת החוק, כגוף מקבל ההחלטות. האנדרטה תיבנה בבוקרשט. הבנייה וחנוכת האנדרטה תְּבַצַּעְנָה על ידי משרד הביטחון הלאומי תוך 18 חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק. הבנייה תֵּעָשֶׂה בהתייעצות עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER). ביום הגיבורים, משרד הביטחון יחד עם הפדרציה של הקהילות היהודיות יארגנו טקס זיכרון, להנצחת הגיבורים היהודים שנתנו את חייהם עבור רומניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, לפי הוראות החוק החדש.
