Category: חדשות וכתבות

המכון הרומני לתרבות בתל אביב מארגן ומארח ב-20 בפברואר ערב ספרותי המוקדש להצגת הרומן “השעה השברירית”. הספר יצא לאור בשנת 2024 בהוצאת “ידיעות ספרים” היוקרתית בישראל והוא רומן הביכורים של דינה עזריאל, אדריכלית, מתרגמת ועורכת, בעלת משפחה במקור מיאשי.

באירוע, שיערך בעברית ומאורגן בשיתוף אגודת הסופרים העברים בישראל, ישתתפו הסופרת דינה עזריאל, יחד עם צביקה ניר, נשיא אגודת הסופרים העברים בישראל, ורד טוהר, אקדמאית בפקולטה לספרות יהודית באוניברסיטת בר אילן, ועורכת הספר, סלין אסייג.

את הערב תנחה קרן נייזר כהן, עיתונאית תרבות, מתרגמת ומבקרת ספרות, ויכלול גם רגע מוזיקלי קצר בביצוע הפסנתרן אבי בנימין.

“השעה השברירית” הוא סיפור על זהות וניכור, המפגיש שלושה קולות ונקודות מבט שונות. קריאת הרומן מעבירה את הקוראים ליאשי במלחמת העולם השנייה, כמו גם לטרנסניסטריה ובסרביה, אך גם לירושלים של ימינו.

בהזמנת שגרירות צ’ילה בספרד השתתפה רלוקה מיהאיל, שר העניינים הזמני בשגרירות רומניה במדריד, באירוע ההשקה של הספר “דיפלומטיה מעבר לתפקיד. ההיסטוריה שלא פורסמה של סמואל דל קמפו: צ’ילה והשואה, נכתב על ידי הדיפלומט וההיסטוריון הצ’יליאני חורחה אי שינדלר, בקאסה אמריקה בבירת ספרד.

הספר מספר את סיפורו של סמואל דל קמפו, שר העניינים והקונסול של צ’ילה ברומניה בין השנים 1941 ל-1943, שייצג גם את האינטרסים של פולין ברומניה, לאור הכיבוש הגרמני של כמה מדינות באירופה.

 הוא הציל את חייהם של כ-1,200 יהודים פולנים ורומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומנע את שליחתם למחנות ריכוז נאצים. בשנת 2017 זכה בתואר “חסיד אומות העולם” . גם הארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ הרומני שיתף פעולה בתיעוד מקרה זה.

בהתערבותה דיברה נציגת השגרירות על אישיותו של סמואל דל קאמפו ביחסים שבין רומניה לצ’ילה וסקרה את הפעולות העיקריות שנקטה רומניה בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה. לספר יש גם גרסה רומנית שיצאה לאור בהוצאת הספר ב-2024.

יו”ר ועדת מדיניות החוץ של הסנאט הרומני, טיטוס קורלצאן, קיים פגישה עם שר המדינה לעניינים אזוריים של קטאר, ד”ר. Mohammed bin Abdulaziz Al-Khulaifi, המבקר בבוקרשט.

בפגישה השתתף גם יו”ר ועדת מדיניות החוץ של לשכת הצירים, חאג’דו גאבור. השנים החליפו הערכות לגבי אתגרי הביטחון באזור הרחב יותר של הים השחור ובמזרח התיכון. הסנאטור טיטוס קורלצאן הדגיש את הערכת השלטונות הרומניים לתפקידה של קטאר כמתווך. הוא הודה על המאמצים הדיפלומטיים במהלך המשא ומתן, מאמצים שהובילו לכריתת הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, וכתוצאה מכך, לשחרור חלק מבני הערובה. שניים מהם, שחטפו על ידי חמאס במהלך טבח 7 באוקטובר 2023 ושוחררו בעקבות מאמצים דיפלומטיים, הם בעלי אזרחות רומנית או במקור מרומניה.

נשיא ועדת מדיניות החוץ של הסנאט הרומני ושר המדינה לעניינים אזוריים של קטאר חזרו והדגישו את החשיבות של עידוד המאמצים לאיתור פתרון שלום קבוע במזרח התיכון, עם דגש על פרויקט שתי מדינות, ישראל ופלסטין תוך התחשבות בצרכי הביטחון הלאומי של ישראל.

הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ (צפון-מערב רומניה) המשיכה לטפל, לנקות ולשפץ את בית הקברות היהודי ב-Șimleu-Silvaniei.

בלשב זה בוצעו עבודות טופוגרפיות לתיחום בית העלמין ובוצע פרויקט הקמת גדר בטון לשימור המרחב הקדוש,  נמסר מטעם הקהילה.

ההצגה ‘הסוחר מוונציה’ מאת וויליאם שייקספיר, בניהול אמנותי, עיבוד, תרגום ואיור מוזיקלי מאת יוגן גיאמנט, הועלתה בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט. צוות השחקנים של התוכנית כולל בין היתר את מאיה מורגנשטרן, אנדריי פינצי, נטלי אסתר, קטיה פסקאריו.

מכל מחזותיו של ויליאם שייקספיר, הסוחר מוונציה’ הוא כנראה המחזה הקשה ביותר מבחינת משמעויות והבעייתי ביותר מבחינת המסר הכללי של, אמר הסופר והעיתונאי הבריטי הווארד ג’ייקובסון בספרו שכותרתו ‘שיילוק הוא שמי’.

‘הסוחר מוונציה’ הוא מחזה על אנטישמיות, על מעמדם הטראגי של היהודים בעולם, על האיש שמובא למצב של סירוב לקבל התעללות ועל הנזק שהוא גורם לעצמו ע”י הסירוב הזה. בסיפור הזה אתה לא יכול להגן על עצמך מבלי לפגוע בעצמך. הצדק אינו הוגן. חוק ועיקרון הם העילה והקישוט שבאמצעותם מכוסים יחסי אנוש, שהם בעצם בלתי אנושיים, כך אומר לנו התיאטרון הממלכתי היהודי.

בהצגה זו, בחרתי ששיילוק תהיה אישה. כך ניתן להדגיש את ההתנגדות בין שתי נשים חזקות, שתכונותיהן סותרות את העולם שבו הן חיות.

אנחנו יכולים לראות בפורטיה את מלכת אנגליה אליזבת הראשונה, בת ערובה למוסכמות של תקופה, שהאינטליגנציה שלה עלתה בהרבה מעל הכל.

שיילוק העוצמתית היא בעלת יכולות שהעולות על אלו של שאר הסוחרים הוונציאנים הגדולים, ומבזה בגלל שהיא אישה ובגלל שהיא יהודייה, אומר הבמאי יוגן גימנט.

ישראל פתחה את שגרירותה ברפובליקה של מולדובה, בנוכחות שר החוץ הישראלי, גדעון סער. הביקור מסמן פרק חדש בדיאלוג הבילטרלי בין הרפובליקה של מולדובה וישראל, המאפשר שיתוף פעולה הדוק המבוסס על ערכים משותפים, דיאלוג מתמיד ואינטרסים אסטרטגיים, אמר שר החוץ המולדבי, מיחאי פופשוי.

אנו מביעים את הערכתנו העמוקה להחלטת ממשלת ישראל לפתוח את שגרירות מדינת ישראל בקישינב. החלטה היסטורית זו מדגישה את החשיבות שישראל מייחסת ליחסים שלנו ומעניקה תנופה חדשה לשיתוף פעולה דו-צדדי בתחומים כמו: דיפלומטיה, ביטחון, כלכלה, בריאות, טכנולוגיה ותרבות, הוסיף השר פופשוי.

בישראל חיים ועובדים כ-70,000 אזרחי רפובליקה של מולדובה.

שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הזכיר את ילידי הרפובליקה של מולדובה שהיגרו לישראל, כולל סבו, במקור מקישינב, מאיפה שהוא היגר לארגנטינה בשנת 1926.

קשר אנושי זה משמש גשר בין שתי המדינות, ומקל על חילופי תרבות וכלכלה. השר סער אמר כי פתיחת השגרירות ברפובליקה של מולדובה תתרום לחיזוק היחסים בכל תחומי הפעילות ובכל הרמות.

הוא הצהיר כי הוא גאה בכך שהשגרירות הראשונה שהוא פותח כשר החוץ היא שגרירות ישראל בקישינב. זהו אבן דרך היסטורית וצעד חשוב בחיזוק היחסים, אמר סער שהביע את תודת ישראל על עמדתה הברורה של הרפובליקה של מולדובה בנוגע לפיגועי הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

סדר היום של הביקור כלל גם פגישות עם הנשיאה מאיה סנדו ועם ראש הממשלה דורין רציאן. הדיונים התמקדו בחיזוק השותפות הכלכלית, פיתוח שיתופי פעולה שונים כולל בריאות, תרבות אך תיירות. גדעון סער ביקר בקהילה היהודית ברפובליקה של מולדובה והניח זר בקישינב לזכר קורבנות השואה.

נועם יפה, משתף פעולה קרוב של תחנת הרדיו הציבורית הרומנית, הלך לעולמו בירושלים. הוא ריכז את שידורי רומניה ויידיש ואת התוכניות למדינות מזרח אירופה בתחנת הרדיו קול ישראל.

הוא נולד בדורוהוי (צפון רומניה) ומעולם לא שכח את מקום היוולדותו. נועם יפה תרם רבות להחייאת מסורות הקהילה היהודית. לאחר 1990 ארגן קורסים לעיתונאים מרדיו רומניה . הוא גם קידם את שימור זיכרון השואה והיה מנהל כבוד של תחנת הרדיו הציבורית בבוקרשט.

צוות המכון הרומני לתרבות בתל אביב, שהכיר אותו מקרוב, הביעה ​​צער רב על מותו.

חשיבה ביקורתית היא כלי חיוני במאבק בחדשות מזויפות, אמר סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, בהרצאה שהוא נתן בפני תלמידי מתחם החינוך לאודה-רעות בבוקרשט.

כאשר הוא דיבר על הטבח שחמאס ביצע בישראל ב7 באוקטובר 2023, מר טפלינסקי דיבר על התגברות התעמולה האנטי-ישראלית ועל החדשות המזויפות בנוגע למלחמה שישראל מנהלת נגד החמאס.

סגן השגריר הסביר לתלמידים כיצד להתייחס באופן ביקורתי לנרטיב של מוסדות תקשורת לאומיים ובינלאומיים שונים. הדיפלומט הישראלי הביא לתלמידים דוגמאות לתחבולות בהן משתמשות סוכנויות הידיעות המזוהות עם חמאס בתקשורת וברשתות החברתיות, שבאמצעותן הן שואפות למשוך את הדור הצעיר לצד האנטי-ישראלי.

סגן השגריר סיים את המצגת שלו בניתוח ההקשר הפוליטי והחברתי והגורמים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר 2023, טבח בו נרצחו אלפי אנשים, כשמאות אנשים נוספים שנחטפו לעזה. ההרצאה סיפקה לתלמידים פרספקטיבה ממקור ראשון על המצב הנוכחי בעזה, על המאמצים האינטנסיביים לשחרר את החטופים הישראלים , וגם על המשא ומתן הדיפלומטי לסיום הסכסוך.

רמי טפליצקי העריך את הדיון המעניין ביותר עם התלמידים, כמו גם את השאלות המתוחכמות והרלוונטיות שנשאלו על ידי המשתתפים הצעירים.

הדיפלומט הודה למייסדת וראש המתחם החינוכי, טובה בן נון ק’רביס, על ההזדמנות להעביר הרצאה כה מעניינת.

סגן השגריר העביר מסר מעורר השראה לתלמידים, תוך שימת דגש על חשיבות החינוך והמעורבות של הנוער בעתיד הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים, כך נמסר מטעם מתחם החינוך לאודה-רעות.