Category: חדשות וכתבות

התנועה האווירית בנמלי התעופה בבוקרשט עקפה בכמעט 9% את המקסימום ההיסטורי של 2019. בשנת 2024, בנמל התעופה הבינלאומי “הנרי קואנדה” בוקרשט ובנמל התעופה הבינלאומי בוקרשט־בניאסה (Băneasa) “אאורל ולאיקו” (Aurel Vlaicu) נרשמה תנועה אווירית של למעלה מ־16.05 מיליון נוסעים. מספר הנוסעים שעברו אשתקד בנמלי התעופה של בוקרשט רשם עלייה של 9.22% בהשוואה לשנת 2023. בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2019, בה הגיעו שני נמלי התעופה למקסימום ההיסטורי, בשנת 2024 חלה עלייה של כמעט 9% במספר הנוסעים. בשנת 2024, כמעט 15.95 מיליון נוסעים עברו דרך נמל התעופה “הנרי קואנדה”, ובנמל התעופה בניאסה עברו יותר מ־107,000 נוסעים. כ־65% מתנועת הנוסעים האווירית ברומניה מתבצעת דרך שני נמלי התעופה הללו.

מלבד זאת, חברת הלואו קוסט ויז אייר חידשה את הטיסות הסדירות מנמל התעופה הבינלאומי בוקרשט בניאסה “אאורל ולאיקו” מ־15 בינואר. יעדי הטיסות הראשונות הם נאפולי וקרקוב. ויז אייר אמורה להתחיל להפעיל טיסות מנמל תעופה זה, הממוקם בעיר, גם לוורשה ואבו דאבי.

כמו כן, החל מ־15 בינואר, חברת התעופה הרומנית AnimaWings פועלת בקו בוקרשט-קלוז’־נאפוקה (Cluj-Napoca) (צפון־מערב רומניה) וחזור. ישנן 8 טיסות שבועיות, ביום שני (שתי טיסות), רביעי (שתי טיסות), חמישי, שישי (שתי טיסות) ויום ראשון. קווי טיסות הפנים הבאים של AnimaWings יהיו בוקרשט – יאשי (Iași) (צפון־מזרח) ובוקרשט – אורדיאה (Oradea) (צפון־מערב) וחזור, הטיסות הראשונות יופעלו ב־2 במרץ.
בנוסף, חברת התעופה הרומנית FlyLili השעתה מ־11 בינואר 2025 את כל הטיסות מנמל התעופה הבינלאומי בראשוב-גימבב (Brașov-Ghimbav) (מרכז רומניה) בשל מספר הנוסעים הנמוך וההפסדים הכספיים. הטיסות האזרחיות היחידות מנמל תעופה זה מופעלות כעת על ידי חברת הלואו קוסט ההונגרית ויז אייר, עם 10 טיסות בשבוע ללונדון, בודפשט ודורטמונד.

מפעילת התעופה הרומנית דן אייר תשיק החל מאפריל 9 קווי טיסות סדירות מבוקרשט. חברת התעופה הלואו קוסט תפעיל טיסות ללרנקה, קופנהגן, שטרסבורג, המבורג, דבלין, טורינו, ולנסיה, סרגוסה ולונדון. לאחר שהכריזה על מספר טיסות מבוקרשט, דן אייר ויתרה זמנית או לצמיתות על מספר יעדים אליהם טסה מנמל התעופה הבינלאומי “ג’ורג’ה אנסקו” (George Enescu) בבקאו (Bacău) (צפון־מזרח רומניה). שישה קווי טיסה סדירים מבקאו ליעדים באירופה (בולוניה, ברגמו, פריז, מדריד, מילאנו, דורטמונד) מושעים זמנית ב־3 החודשים הראשונים של 2025. חברת התעופה גם ויתרה על טיסות בין בקאו לרומא וליברפול. דן אייר ממשיכה להפעיל טיסות סדירות מנמל התעופה “ג’ורג’ה אנסקו” בבקאו לארבעה יעדים: בריסל, דבלין, טורינו ולונדון.

אישי ציבור רבים שלחו הודעות ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שצוין בבוקרשט 80 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. התפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות, אמר הנשיא קלאוס יוהניס. היום גם אנו מצינים את הסבל של קורבנות הפוגרום בבוקרשט מינואר 1941. אנו מכבדים את זכרם של כל אלו שאיבדו את חייהם, כמו גם את אומץ לבם של הניצולים והמחלצים, כך שהטרגדיה שקטע כל כך הרבה גורלות לעולם לא תישכח, הדגיש הנשיא. ברמה הבינלאומית, פופוליזם, קיצוניות, גישות וגילויי שנאת זרים ואנטישמיות מוסווים בצורה ערמומית, מתוך כוונה לשחוק את עמודי התווך שעליהם בנוי העולם החופשי, שבהם זכויות היסוד ממלאות תפקיד מהותי, הוסיף יוהניס. הוא הפנה את תשומת הלב לעובדה שהתפשטות השנאה, התקפות, שפה אלימה ודיסאינפורמציה מחלישים את הדמוקרטיות. הנשיא הזכיר כי רומניה נקטה צעדים חשובים לקראת כיבוד זכרם של קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות על ידי אימוץ חקיקה איתנה ופיתוח פרויקטי זיכרון וחינוך התורמים לתרבות המבוססת על ערכי יסוד אירופיים.

השואה הייתה אחת הפרשיות הטראגיות והאפלות ביותר בתולדות האנושות, אמרו נשיאי הסנאט ושל הפרלמנט, איליה בולוז‘אן וצ‘פריאן שרבאן. נשיא הסנאט הצהיר שזהו רגע של הרהור עמוק, הזדמנות לזכור לא רק את הסבל של קורבנות מעשים הברבריים אלא גם את החובה למנוע טרגדיות כאלה להתרחש שוב. הוא הדגיש ששתיקה ואדישות יכולים להפוך לשותפים של הרוע. באמצעות חינוך וקידום ערכים דמוקרטיים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על זיכרון הקורבנות ולבנות עתיד המבוסס על סולידריות וכבוד, אמר איליה בולוז‘אן.

הטקס של היום, הכריז צ‘פריאן שרבאן, הוא גם קריאה למודעות, אחריות ופעולה להווה ולעתיד. כנציג הפרלמנט, אני מדגיש את החשיבות של תמיכת חקיקה ביוזמות הנלחמות באנטישמיות, שנאת זרים והסתה לשנאה. לאחר אימוץ הדוח הסופי של ועדת אלי ויזל, נקטה רומניה צעדים חשובים. הפכנו למודל אזורי במאבק באנטישמיות, ציין נשיא לשכת הנבחרים.

ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו הזכיר שאנטישמיות, קיצוניות ושנאת זרים מתבטאים יותר ויותר באירופה, במרחב שבאופן פרדוקסלי הוא ערש הזכויות והחירויות היסודיות. לכן הוא אישר מחדש את מחויבותה הנחרצת של ממשלת רומניה להילחם בנגע האנטישמיות ולקדם את זכר קורבנות השואה, והדגיש כי מחובתן של השלטונות להבטיח שהחברה הרומנית לא תחזור על טעויות ההיסטוריה. החינוך חייב למלא תפקיד מרכזי בהקשר זה. זאת הסיבה שאני שמח שלצעירים ברומניה יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא ”היסטוריה יהודית. השואה“, הוסיף ראש הממשלה. בהקשר זה, הוא בירך על העובדה שבין החטופים הישראלים הראשונים ששוחררו מעזה היו שתי נשים בעלות אזרחות רומנית.

משרד החוץ שלח מסר המדבר על התפשטות האדירה, בסביבה המקוונת, של דברי שטנה ותיאוריות קונספירציה וגם של דיסאינפורמציה, המחופשת כפתרונות לבעיות מורכבות בחברה. אימוץ האסטרטגיה הלאומית השנייה למניעת ומאבק באנטישמיות ושנאת זרים לתקופה 2024-2027 מייצג הישג חשוב המגבש את תפקידה של רומניה כמודל אזורי של שיטות עבודה טובות בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה, ציין המשרד.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, הדגיש כי הוא לעולם לא יקבל מתקפה או השפלה של החיים היהודיים ואת ערכי היהדות. היום, יותר מתמיד, הפך חיוני לעשות כל שביכולתנו כדי לשמר ולהגן על ערכי הדמוקרטיה. בפעם הראשונה שנתקלתי במצבים שבהם חברי קהילות יהודיות ביקשו להיעלם ממאגרי המידע של הפדרציה, בגלל חוסר ודאות בעתיד. לאחרונה נאמר לנו, במישרין או בעקיפין, שוב ושוב, שאסור לנו להיות מטרד, להיות צנועים ורצוי בלתי נראים כדי לא לסבול. אני מבטיח לכם שלא כך נתנהג, הציר חבר הפרלמנט.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדגיש את הצורך להחזיר את כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי. הוא הודה לראש הממשלה על מעורבותה של רומניה בתהליך שחרור החטופים וכן על ההוקרה לקורבנות הטבח ב-7 לאוקטובר 2023. היום ותמיד, אנו מכבדים את זכרם של מיליוני האנשים שחייהם נקטעו באחד הפרקים האפלים בתולדות האנושות, השואה. היום ותמיד, המוטו “לעולם לא עוד” מייצג את המחויבות שלנו להילחם באנטישמיות על כל צורותיה ולמנוע חזרה על טרגדיה דומה, הוסיף הדיפלומט הישראלי.

שגרירת ארה“ב בבוקרשט, קתלין קוואלץ, הצהירה כי ישנם אנשים שמצמצמים או מתעלמים מתפקידם של משתפי הפעולה המקומיים בביצוע השואה. הכחשת שואה ועיוות ניזונים מהלאומנות הגוברת ושנאת הזרים במדינות מסוימות. לדברי השגרירה, ארה“ב נותרה מחויבת להילחם בהתעוררות האנטישמיות בארה“ב וברחבי העולם.

תובעים מבוזאו (מזרח רומניה) הגישו תלונה וחוקרים מורה לדת בבית ספר תיכון בעיר, שלכאורה קידם את תדמיתם של הלגיונרים הפשיסטים בפני תלמידים. תעמולה לגיונרית אסורה על פי חוק ברומניה. החוק אוסר על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. כמו כן, חוק החינוך אוסר על פעילות פוליטית במוסדות חינוך.

המורה לדת, קידם לכאורה, ב-3 בדצמבר 2024, בכיתה, בפני תלמידים,  רעיונות לגיונריים-פשציסטים  שהיטיבו עם המועמד לנשיאות, קלין ג’ורג’סקו, פוליטיקאי שנחשב כאולטרה-לאומני ובעל קשרים עם רוסיה.

הפרופסור אמר כי לא קיימת תעמולה, אלא “גישה המבוססת על אוטונומיה אישית”. משרד לפיקוח בתי הספר של מחוז בוזאו הודיע ​​כי תפתח חקירה משמעתית בנדון.

המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) ביקש  מהנהלת בית הספר התיכון ללמוד על מסקנות החקירה ועל הצעדים שינקטו בעקבות העברה על החוק  שהמורה עבר בפני התלמידים.

התנועה הלגיונרית, מבנה פשיסטי בין השנים 1930-1940, אחראית להתנקשויות פוליטיות מרובות ולרציחות המוניות של יהודי רומניה. ב2015 הלגיונרים נכללו ברשימת הארגונים האסורים ברומניה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם מארק ספייך מזכיר המדינה לעניינים בינלאומיים, אירופיים ופדרליים של חבל צפון רנניה-וסטפליה, גרמניה.

הדיאלוג התמקד בהתפתחות האנטישמיות ברומניה ובעולם, בפרויקטים הלאומיים שבוצעו על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בפיתוח החיים היהודיים ברומניה, יחד עם תוכניות סיוע חברתי ורפואי לניצולי שואה. עליית ההקצנה הפוליטית, חוסר השכלה, הבנה, מידע מוטעה ומניפולציה מלבים ללא הרף את האנטישמיות ותורמים לנורמליזציה של שנאה ואלימות, הדגישו השניים.

הדגשתי את הכבוד המיוחד, שיתוף הפעולה יוצא הדופן והתמיכה הבלתי פוסקת, בעלת חשיבות עקרונית, שהממשלה הפדרלית הגרמנית מעניקה לפדרציה, כמו גם את המעורבות המתמדת בפיתוח החיים היהודיים ברומניה ובהגנה על ניצולי השואה. היחסים המיוחדים והידידות שמקשרים ביננו לבין המיעוט הגרמני מייצגים גם מרכיב של נורמליות וגם תרומה ישירה וחיובית לחיי היהודים ברומניה, הוסיף סילביו וקסלר.

לציון יום השואה הבינלאומי, 27 בינואר, המכון התרבות הרומני ‘מיחאי אמינסקו’ מקישינב, בירת רפובליקה מולדובה, ארגן את התערוכה ‘אנושות ללא גבולות’. התערוכה מוקדשת לעבודתם של הדיפלומטים Chiune Sempo Sugihara (יפן) ויאן Zvartendijk (הולנד), שהוכרו כ’חסידי האומות’.

תוך סיכון חייהם, אנשים אלה הצילו אלפי יהודים ממוות במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיפלומט היפני Chiune Sugihara (1900-1986) עבד ברומניה בין השנים 1941-1944. לפני כן, בעת שהוצב בליטא, הוא הציל אלפי יהודים בכך שהעניק להם אשרות כניסה ליפן. ב-1984 הוא הוכר ע”י יד ושם כחסיד האומות. התקשורת הבינלאומית כינתה את סוגיהרה “שינדלר של יפן”.

לאחר כיבוש פולין בשנת 1939 על ידי הגרמנים והסובייטים, ושל ליטא על ידי הסובייטים בשנת 1940, ביוזמת קונסול הכבוד ההולנדי, הדיפלומט יאן Zwartendijk (1896-1976), אלפי יהודים פולנים וליטאים השיגו אשרות עבור כניסה למושבה ההולנדית קורסאו, בכך הם ניצלו.

המכון הרומני לתרבות בלונדון, בשיתוף עם שגרירות רומניה ושגרירות הרפובליקה של מולדובה בבריטניה, ארגן אירוע שהוקדש לזכרם של אלה שסבלו באחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית. האירוע כלל דיון על גירוש יהודים ורומא לטרנסניסטריה. בדיון השתתפו פרופסורים מריוס טורדה, מנהל המרכז למדעי הרוח והרפואה, אוניברסיטת אוקספורד ברוקס ואיגור קאשו, מנהל סוכנות הארכיון הלאומית של הרפובליקה של מולדובה. . את הדיון הנחה פרופסור דן סטון, מנהל המכון לחקר השואה ברויאל הולוואי, אוניברסיטת לונדון. הסרט התיעודי “דיוקנה של ניצולת שואה: Adolfina Regenbogen ” (2020) הוקרן במהלך האירוע. סרט קצר זה הוא דיוקן אינטימי של חייה ומורשתה של ניצולת שואה שחיה את  הטרגדיה שלה לצד 600 היהודים בגטו מוסטובוי, טרנסניסטריה, בגבולה המזרחי של רומניה עם ברית המועצות.

ב-28 בינואר יארגן ה-ICR ברלין אירוע בבית הכנסת בגורליץ בשיתוף משרד התרבות והמרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת בוקרשט, שיבחן את תפקידו של בית המלוכה של רומניה בתהליך של אמנציפציה יהודית. האירוע כולל תערוכת מולטימדיה, הרצאות ורגעים מוזיקליים בביצוע מוזיקאים מקומיים, שיבצעו יצירות של מלחינים אירופאים מהתקופה ההיסטורית המנותחת לצד יצירה עכשווית של המלחין הנס-פיטר טורק  מקלוז’-נאפוקה.

הפילהרמונית הממלכתית של אורדיה (צפון מערב רומניה) הופיעה בבית הכנסת הניולוגי עם ‘שלום חברים’, לקט יצירות בעלות מאפיינים יהודיים,. התוכנית כללה כמעט 20 יצירות ממוזיקה קלאסית או מסורתית.

עברו 84 שנים מאז הפוגרום בבוקרשט, שהלגיונרים ביצעו בין התאריכים 21-24 בינואר 1941.

הקהילה היהודית של בוקרשט מסרה שכולנו זוכרים בצער עמוק את הפוגרום של 1941. בתחילת מלחמת העולם השנייה, יהודים מערים שכנות עברו לבוקרשט כי שהם חשבו שזה מקום בטוח יותר. בין 21 לינואר 1941 לבין 24 בינואר 1941 הלגיונרים מרדו בשלטונו של מרשל יון אנטונסקו, שרצה לחסום אותם מלתפוש את השלטון ברומניה. במהלך המרד פרצה אלימות נגד היהודים.

עסקים ובתי כנסת נהרסו ונבזזו, יהודים נחטפו מבתי הכנסת ומהרחובות, רובם על פי רשימות שהוכנו מראש. תוך 3 ימים נרצחו מעל 125 יהודים, נהרסו 25 מקדשים ובתי כנסת,כש616 חנויות ו-547 בתים נשרפו, נהרסו, נהרסו ונבזזו. הפוגרום פגע ישירות על למעלה מ-3,500 יהודים. ימי הזוועה הללו הותירו פצעים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי ומזכירים לנו את חשיבות המאבק בשנאה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, מסרה הקהילה היהודית של בוקרשט.

 “הייתי אז בת 15, שמעתי באותו לילה טרגי שאנחנו, היהודים, לא בני אדם ואנחנו לא ראויים לחיות”, אמרה חוה גוטמן, בתו של רב הקהילה היהודית בבוקרשט. בלילה של 21 בינואר 1941, הלגיונרים פרצו לביתם, נמסר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

בימי הפוגרום נחטפו מאות יהודים שהובאו למטה הלגיונרי בCALEA CALARASI

90 מהם נלקחו ליער ג’ילווה, ליד בוקרשט, שם הם נרצחו. רציחות בוצעו גם בבית המטבחיים, בשכונת Bucurestii Noi או ב Funeni ו- Pantelimon, וכן בבתי הקורבנות. יהודים עונו גם במטה משטרת הבירה, בבית הכנסת מלבין או בתחנות משטרה שונות, מזכיר מכון “ויזל”. בהקשר זה המכון אירח סטודנטים מהמכללה הטכנית “ג’ורגה אסאכי” שבאו כדי ללמוד על משמעות הפוגרום בבוקרשט.

שגרירות ישראל ברומניה מסרה שאי אפשר לשכוח את הפוגרום העקוב מדם בבוקרשט, בינואר 1941. לא נשכח את שלושת הימים של אלימות קשה נגד יהודי בוקרשט, ימים בהם הם הוכו, הושפלו ונרצחו באכזריות. חלקם נתלו על ווים בבית המטבחיים הקהילתיים חלקם נורו בראש. היום ותמיד אנו נזכור אותם ונכבד את זכרם, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

שגרירות רומניה בישראל השתתפה באירועים שאורגנו לרגל ציון יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. השתתפו נציגי משלחת האיחוד האירופי לישראל, שגרירויות המדינות החברות באיחוד האירופי, יד ושם: המרכז העולמי לזיכרון השואה, סטודנטים וניצולי שואה. הטקסים התקיימו בבית יוליאנה בהרצליה, מתקן המעניק טיפול בקשישים, שרבים מהם הם ניצולי שואה. היחידה ספגה פגיעת מזל”ט ישירה במהלך חג יום הכיפורים ב-2024.

שמיעת הסיפורים האישיים של ניצולי השואה היא תמיד השראה לעולם כדי לא לשכוח את זוועות השואה. עדותו של יעקב וקסלר וסקינל על איך שרד את השואה ומצא את דרכו חזרה ליהדות חייבת להיות אות זיכרון כדי למנוע את החזרה על זוועות העבר, הודיעה שגרירות רומניה בישראל.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, השתתף באירוע הנצחת קורבנות השואה, שאורגן על ידי קריית החינוך לאודה-רעות יחד עם מכון גתה בוקרשט, לרגל יום השואה הבינלאומי. שימור הזיכרון הוא מקור החוסן שלנו. אנחנו לא יכולים לשכוח את השואה, וגם לא את הטבח שספגנו ב-7 באוקטובר 2023.

העם היהודי שרד את השואה, ואנו בטוחים שנתאושש מהמלחמה הזו ונביס את כל אלה שמאיימים להשמידנו, אמר הדיפלומט הישראלי. . אנו מכבדים את זכר קורבנות השואה וחוזרים על המחויבות של כל אחד מאיתנו להילחם בשנאה ובאנטישמיות.

רק באמצעות חינוך ומאמצים המשותפים נוכל להילחם בתופעות ההרסניות הללו, נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, ולבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמר השגריר.

באירוע ההנצחה השתתפו תלמידי תיכון שהזדמנו להאזין לסיפור חייו של אוטו פולופ, הניצול האחרון מהמחנות הנאצים בבוקרשט. פולופ גורש לאושוויץ-בירקנאו כשהיה בן 13 וחצי ובשנים האחרונות דיבר בפומבי על החוויות הקשות שעבר במחנה.

אנחנו רוצים לחיות בשלום עם כל שכנינו שרוצים לחיות איתנו בשלום. הפצעים עמוקים מאוד בחברה הישראלית וכעת אנו מתמקדים כיצד להתגבר על הטראומה, אמר שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, בתחנת טלוויזיה מסחרית ברומניה. השגריר דיבר על בנייתה מחדש של החברה הישראלית, כמו גם על הסכם הפסקת האש והמאמצים להחזיר את כל החטופים הביתה.

 הסכם הפסקת האש והחזרת כל החטופים התאפשרו הודות לחיילינו שלחמו בעזה ובלבנון והיו מוכנים להקריב את חייהם, אך גם הודות לממשלתנו חברינו ושל כל אלה שתמכו בנו.. אנו מודים מקרב לב גם לרומניה על התמיכתה בנו, הוסיף השגריר בן דור.

לפי שגרירות ישראל ברומניה, המידע העדכני ביותר בנוגע לחטופות דורון, רומי ואמילי, ששוחררו מהשבי ב-19 בינואר 2025, מגלה כי הם הוחזקו במקלטים של האו”ם בעזה, מקלטים שהם מיועדים לאזרחים.