רומניה מברכת על שחרור הקבוצה הראשונה של חטופות, כולל אחת שיש לה גם אזרחות רומנית ואחת ממוצא רומני, אמר נשיא רומניה קלאוס יוהניס. אנו מודים לכל השותפים על תמיכתם וקוראים להמשך יישום ההסכם ולהחזרת החטופים הנותרים למשפחותיהם, אמר קלאוס יוהניס.
ראש ממשלת רומניה, מרצ‘ל צ‘ולאקו, הביע את הערכתו למאמצים ברמה הגבוה לשחרר את החטופים בעזה. הוא הזכיר בהקשר את השותפות האסטרטגית בין רומניה וישראל. לאחר 470 ימי שבי, שתי נשים בעלות אזרחות רומנית וממוצא רומני, שוחררו מעזה בעקבות ההסכם בין ישראל לחמאס. האומץ שלהן לעמוד בשבי בתנאים כה קשים הוא מקור השראה לכולנו. “אני מביע את הערכתי למאמצים המתמשכים והמשמעותיים של המתווכים מקטאר, ארה“ב, מצרים וישראל, אשר סייעו לבשורה זאת להגיע למשפחות החטופים היום“, כתב ראש הממשלה. לדבריו, יישום ההסכם המלא צריך להימשך כדי שכל החטופים ישוחררו בביטחה ואנחנו נשארים סולידריים עם המשפחות שעדיין ממתינות לשובם של יקיריהם הביתה.
מרצ‘ל צ‘ולאקו הזכיר גם את השותפות האסטרטגית בין רומניה וישראל. רומניה וישראל חולקות מערכת יחסים בעלת חשיבות אסטרטגית, וסולידריות היא חלק מהקשרים בינינו. נמשיך במאמצים המשותפים לקידום השלום והביטחון וליישום הפרויקטים הכלכליים והביטחוניים השונים שסיכמנו עם ראש הממשלה נתניהו, ציין ראש הממשלה.
נשיאת איחוד ההצלה של רומניה, מפלגה באופוזיציה, אלנה לסקוני, הביעה את שמחתה על כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש בעזה. אני שמחה שלמעלה ממיליון ילדים בעזה לא יהיו עוד תחת איום הפצצות, ללא גישה למים נקיים, מזון ותרופות. אני מקווה שילדים בישראל לא יצטרכו עוד לתפוס מחסה מהרקטות של חמאס וארגוני טרור אחרים. שחרור החטופים הישראלים חיוני, כתבה לסקוני. היא הביעה תקווה שהפלסטינים והישראלים ישבו שוב לשולחן המשא ומתן ושהשלום שיגיע יהיה ארוך טווח.
רומניה מברכת על שחרור החטופים הישראלים הראשונים לאחר 15 חודשי שבי. שלוש החטופות שוחררו היום, כולל אחת עם אזרחות רומנית ואחת ממוצא רומני, כך הודיע משרד החוץ הרומני (MAE). משרד החוץ מודה לכל המוסדות הלאומיים המעורבים על שיתוף הפעולה המצוין והקבוע, לרבות ברמה הגבוהה ביותר.
נשיא הסנאט איליה בולוז‘אן בירך על שחרור החטופים, והדגיש כי יש להמשיך. בעקבות הפסקת האש בין ישראל לחמאס שוחררו שלוש נשים מהשבי בעזה. ביניהם אישה בעלת אזרחות רומנית–ישראלית ואישה ממוצא רומני. האומץ והחוסן שלהן מול הקשיים מעוררים כבוד. חיוני שהפסקת האש הזאת תימשך ושכל החטופים ישוחררו ושישראלים ופלסטינים יחיו בשלום. אנו נשארים בסולידריות עם המשפחות שעדיין מחכות לשובם של יקיריהם, כתב בולוז‘אן.
מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף הוצאת סאגה בישראל, ארגן ב-17 בינואר אירוע ספרותי המוקדש לספרים החדשים של הוצאת סאגה. התכנית כללה הצגת הספרים: “רגשות” מאת רלי שוורצברג, אוסף שירים שתורגם לעברית מאת עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’;
“לאונרדו דה וינצ’י – אוונגרד של זמנו”, מאת מריה סאווה ואדריאן גראונפלס,
“אמנות גרמנית בין שתי מלחמות העולם” מאת אדריאן גראונפלס, בהשתתפות הסופר;
“מונחים מוזיקליים בהבנת כולם” מאת סופיה גלמן-קיס ואדריאן גראונפלס.
האירוע כלל סרט קצר שנעשה לזכרה של סופיה גלמן-קיס, וכן הקרנות של האיורים הכלולים בספר “רגשות” מאת רלי שוורצברג, שצויירו בידה. עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ דיקלמה בעברית, שירים מאותו מהספר.
רלי שוורצברג, נולדה ברומניה בשנת 1975. היא חברה פעילה באגודת הסופרים הרומנית בישראל, שהעניקה לה ב2018, את תעודת “ספר השנה – פרוזה בתחילתה” על הספר “אהבה עם ורדים לבנים” . הספר הוא חלק מסדרת ספרים המיועדת לקהל הילדים והמתבגרים, לצד שני ספרים אחרים: “חג זיכרון” (2017) ו”מאוהבים בבחינות” (2019), כולם בהוצאת Napoca-Star מקלוז’-. נאפוקה, רומניה.
מארגני האירוע הזכירו שרלי שוורצברג כותבת גם שירה. הם ציינו את הספר הדו- לשוני, רומנית ואנגלית, “בזריחה”, שיצא לאור ב2019 בהוצאת נאפוקה-סטאר. ספר נוסף הוא הספר הדו לשוני, ברומנית ובצרפתית, “שירי אהבה” שיצא לאור בשנת 2020 בהוצאת הספרים ANAMAROL
סופיה גלמן-קיס הייתה מוזיקולוגית, מורה, מלחינה, זמרת וכותבת במספר מגזינים בשפה הרומנית בישראל. היא נפטרה ב-31 בדצמבר 2024.
באוניברסיטת תל אביב, החוג לשפות זרות, חגגו ב16 בינואר, את יום התרבות הרומנית. האירוע, שכותרתו “יום התרבות הרומנית – הוקדש למשורר הלאומי מיחאי אמינסקו”, ואורגן על ידי אוניברסיטת תל אביב לצד המכון לשפה הרומנית ואיגוד הסופרים הרומניים הישראלים (ASILR).
ד”ר. Dara Barnat, ראש החוג לשפות זרות באוניברסיטה דר. כרמן דימיטריו, ממכון השפה הרומנית, דיברו על החשיבות של לימוד רומנית בישראל. דראגוש נלרסה, מאיגוד הסופרים הרומניים הישראלים, דיבר על הצלחת בית הספר לשפה רומנית של האיגוד. חברי האיגוד הציעו לציבור מפגש קריאת שירה. כמו כן הושקה הגרסה הרומנית של הספר “בהיעדר”, מאת DARA BARNAT.
בהזדמנות זו חודשו קורסי האיגוד לשפה, התרבות והציוויליזציה הרומנית במסגרת אוניברסיטת תל אביב. הקורסים הם ללא תשלום ויתקיימו בימי חמישי, החל מהשעה 18:00, בהנחיית ד”ר. Carmen Dimitriu
הקורסים מיועדים למי שרוצה ללמוד או לשפר את ידיעותיהם ברומנית ועל רומניה.
שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, שלח הודעה לרגל יום התרבות הלאומי של רומניה, המצוין מדי שנה ב-15 בינואר.
חברים רומנים יקרים, אני מאחל לכם יום התרבות הרומני שמח! כידוע לכם, הוריי וסבי נולדו ברומניה, ומגיל צעיר לימדו אותי על התרבות הרומנית. היהודים הרבים ממוצא רומני שהתיישבו בישראל הביאו עימם את התרבות הרומנית העשירה. זה השתלב בהרמוניה עם מסורות יהודיות ותרבות ישראלית, כתב הדיפלומט.
אחת המסורות היפות ביותר שהרומנים הביאו לישראל הייתה ריקוד ההורה. הריקוד המסורתי היפה הזה מכבד את היחסים הידידותיים החזקים בין מדינותינו, המבוססים על המורשת ההיסטורית והתרבותית המשותפת שלנו.
אמנים, מוזיקאים, ציירים וסופרים ישראלים רבים הם ממוצא רומני ומייצגים בגאווה את זהותם ביצירותיהם.
בדומה לעם ישראל, העם הרומני ידע לשמור על מסורותיו, מנהגיו, תרבותו וזהותו לאורך כל קיומו למרות כל האתגרים שניצבו בפניו.
אני שמח שיש לי הזדמנות לפתח יחסי תרבות בין מדינותינו גם בגלל העניין שלי באמנות. רומנים יקרים, תהנו מעושר המורשת שלכם, הוסיף השגריר בן דור.
השגריר ביקר, ב-15 בינואר, במוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה, שם הוא נפגש עם מנכ”ל המוזאון, Călin Stegerean
בהנחיית אלינה פטרסקו, היסטוריונית אמנות וראש המדור לאמנות רומנית מודרנית השגריר גילה את עושר התרבות המקומית . לאורך כל הסיור, הדיפלומט גילה יצירות של אמנים יוצאי דופן, ביניהן גם את יצירותיו של מרסל איאנקו, מייסד תנועת הדאדא.
בהזמנתו של המפקד Eugen Mavriş, רקטור המכללה לביטחון לאומי של רומניה, קרול הראשון , שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ערך ביקור במקום ושוחח עם סטודנטים במכללה.
השגריר דיבר המורשת ההיסטורית של ישראל לאתגרים מודרניים ותפקידה בעיצוב עתיד בטוח, על חוסן, ניסיון והיערכות של היהודים והישראלים המתמודדים עם אתגרים שונים ומסובכים כבר תקופה ארוכה.
רומנים המעוניינים לנסוע לישראל זקוקים לאישור אלקטרוני, אותו ניתן לבקש אונליין. שגרירות ישראל הודיעה כי החל מהשנה, אזרחי מדינות שאינן זקוקות לאשרת כניסה חייבים לקבל אישור נסיעה אלקטרוני (Electronic Travel Authorization – ETA-IL), ללא קשר לגיל וסוג הדרכון.
אישור זה מתקבל תוך 72 שעות, אך ורק מאתר רשות האוכלוסין וההגירה (PIBA), israel-entry.piba.gov.il .
מחיר האישור הוא 25 שקלים. המועמדים יקבלו הודעת דוא”ל כאשר PIBA תקבל את הבקשה. המשתמשים יקבלו גם קבלה באימייל. אם המבקשים לא מקבלים את אישור הגשת הבקשה ואת הקבלה עבור תשלום האישור, יש לבדוק אם הבקשה הוגשה באתר הרשמי.
אישור ETA-IL תקף בדרך כלל לנסיעות מרובות לתקופה של עד שנתיים מיום הנפקת האישור או עד לפקיעת תוקף הדרכון, המוקדם מבניהם. אם ה-ETA-IL יפוג בזמן שאדם נמצא בישראל, הוא יורשה לעזוב את מדינת ישראל ללא בעיה כלשהי.
על פי מדד האנטישמיות העולמי האחרון של ADL הליגה נגד השמצה, רומניה מדורגת במקום ה-60 מתוך 103 מדינות, עם ציון של 43, מה שאומר של6.7 מיליון מאזרחי רומניה יש עמדות אנטישמיות,
לרפובליקה של מולדובה יש דירוג חיובי יותר מאשר לרומניה, כשהיא ניצבת במקום ה-44 עם ציון 38.
45% מהנשאלים 41% מהנשאלות הביעו דעות אנטישמיות. 42% מהם הם בעלי השכלה יסודית, 45% הם בעלי השכלה תיכונית ו43% הם בעלי השכלה על תיכונית ,
השוני המשמעותי מופיע כשמתייחסים לקבוצת הגיל :
33% מהנשאלים שהביעו דעות אנטישמיות הם בני 18-34, 37% בני 35-49 ו-52% בני 50 ומעלה.
המדד העולמי חושף כי ל-46% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם (כ-2.2 מיליארד מבוגרים) יש רמות גבוהות של עמדות אנטישמיות, פי שניים מאשר בסקר העולמי הראשון ב-2014. זו הרמה הגבוהה ביותר של אנטישמיות ב-10 שנים האחרונות.
הסקר מצא גם כי 20% מהנשאלים ברחבי העולם לא שמעו על השואה. פחות ממחצית (48%) הנשאלים הכירו בעובדה ההיסטורית של השואה. אחוז זה יורד ל-39% בקרב צעירים בין 18 ל-34, מה שמדגיש מגמה דמוגרפית מדאיגה ביותר. לנשאלים מתחת לגיל 35 יש גם רמות גבוהות של אנטישמיות (50%).
ציון המדד העולמי של 100 מייצג את אחוז המשיבים שענו “בהחלט נכון” או “כנראה נכון” לשישה או יותר מ-11 הסטריאוטיפים היהודיים השליליים שנבדקו.
51% מהמשיבים באסיה , 49% במזרח אירופה ו45% באפריקה שמדרום לסהרה הם בעלי עמדות אנטישמיות.
24% מהמשיבים באמריקה , 17% במערב אירופה, 20% ואוקיאניה הם בעלי עמדות אנטישמיות.
הסקר שאל גם שאלות נוספות הקשורות ליהודים, וכן לעמדות כלפי ישראל. למרות שהרגשות כלפי ישראל מעורבים, 71% סבורים כי על ארצם לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל ו75% סבורים שעל ארצם לקבל תיירים מישראל. ראוי לציין כי למעלה מ67%, שני שליש, אינם רוצים שמדינתם תחרים מוצרים וחברות ישראליות.
צעירים יותר ברחבי העולם מראים שיעורים גבוהים יותר של עמדות אנטישמיות. כך למשל, 40% מאלו מתחת לגיל 35 אומרים ש”היהודים אחראים לרוב המלחמות בעולם”. 29% מבני 50 ויותר חושבים אותו הדבר.
23% מהנשאלים ברחבי העולם מביעים דעות חיוביות כלפי ארגון הטרור הפלסטיני חמאס, אחוז שעולה ל-29% בקרב המשיבים מתחת לגיל 35.
מקסימיליאן מרקו כץ, מנהל המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) סבור כי המספר של כ-6.7 מיליון רומנים, בעלי עמדות אנטישמיות, קרוב לסף המינימלי של המציאות איתה מתמודדת החברה הרומנית בנושא זה.
דו”ח ADL הוא דו”ח אמין, שהופק באופן מקצועי. אולם נראה שהוא אינו מכסה את הסביבה המקוונת, שבה מתפתחת ומופצת אנטישמיות ללא כל שליטה או מגבלה. בתנאים אלה, MCA רומניה מאמינה שהאנטישמיות ברומניה נפוצה יותר ממה שמציין דו”ח ה-ADL.
גם אם נגביל את עצמנו לסטטיסטיקה שפורסמה, מספר המבוגרים עם עמדות אנטישמיות מדאיג וסותר הערכה עדכנית של משרד הפנים, שבשנים 2023-2024 דיווח כי אנטישמיות אינה תופעה מדאיגה במיוחד עבור החברה הרומנית.
האמת היא שבמהלך שנת 2024 צפינו איך, לנגד עינינו, האנטישמיות התפרצה בצורה מבהילה, כשבפרלמנט הרומני, הלהבה המצחינה שלה הודלקה על ידי הסנאטורית דיאנה שושואקה, בנוכחות מאות חברי פרלמנט שצפו בשתיקה מוחלטת במחזה ההכחשה וההסתה לשנאה נגד יהודים, שהוצג על ידי הסנאטורית הנ”ל, רשם MCA ROMANIA.
למרבה הצער, דו”ח ה-ADL מראה לנו מציאות שונה מזו המוגדרת בהצהרות הפוליטיות, המנסות שוב ושוב להציג את רומניה כמודל אזורי ואירופאי למאבק יעיל באנטישמיות.
רומניה היא, ללא ספק, מודל אזורי ואירופאי מבחינת מחקר ושימור זיכרון השואה המקומית.
נכון לומר גם שרומניה היא מודל מבחינת הרצון למצוא נתיבים חינוכיים המפחיתים את הבורות ואת הדעות הקדומות עליהם האנטישמיות מבוססת.
אבל כל עוד מותר לאנטישמים ומכחישי שואה להפר את החוק באופן בוטה, להביע ולהפיץ, ללא כל דאגה והפרעה, את תיאוריות השנאה שלהם נגד היהודים, ולאחרונה גם נגד מדינת ישראל, רומניה לא יכולה להיות מודל אזורי ואירופי למאבק באנטישמיות, נמסר מטעם MCA ROMANIA.
קהילות יהודיות דואגות לבתי קברות יהודיים ברומניה. כך למשל, הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’ (צפון מערב רומניה) המשיכה בפעילות הטיפול בבתי הקברות באזור. הקהילה השיקה פרויקט לשימור בית הקברות היהודי בשימלוי סילבניה, החל מבניית גדר בטון ועד שיקום המצבות.
הקהילה היהודית של סאטו מארה (צפון-מערב רומניה), הודיעה כי בתמיכתו של ראש עיריית העיירה ששמה לאזורי, Antal Beres נוקה בית הקברות היהודי בעיירה. “חבר הקהילה שלנו אילוץ אטילה השתתף במאמץ הזה”, הוסיפו ראשי בקהילה. אנו מודים לראש העיירה ולכל המעורבים על מאמציהם ועל התרומה להגנת המקום שהוא בעל משמעות היסטורית רבה עבורנו, נמסר מהקהילה היהודית של סאטו מארה.
לאחר שלפני חודשים המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, MCA ROMANIA הודיע לעיריית בוקרשט על גרפיטי פאשיסטי שצוייר על עמודי אחד הגשרים המרכזיים בבוקרשט, משטרת בוקרשט הודיעה שהיא שמה לב לסמל התנועה הלגיונרית הנ”ל.
ברומניה, קידום אידיאולוגיה פשיסטית, גזענית או שנאת זרים, באמצעות תעמולה, המבוצעת בכל אמצעי, בפומבי, או הסתה לשנאה או אפליה, הוא פשע. המשטרה הודיעה שהיא פועלת כדי לזהות את מבצעי הפשע.
התנועה הלגיונרית ברומניה הייתה ארגון פשיסטי שפעל בשנות ה-30 וה40. היא אחראית על פשעים ורציחות פוליטיים רבים , כולל פוגרום בוקרשט בינואר 1941, שבו נהרגו למעלה ממאה ועשרים יהודים.
מ־1 בינואר 2025 בוטלה הביקורת בנקודות מעבר הגבול היבשתיות בין רומניה, הונגריה ובולגריה. יחד עם חבירתן של רומניה ובולגריה גם עם הגבול היבשתי לאזור שנגן, של תנועה חופשית, הנסיעה מרומניה לשאר המדינות החברות בשנגן תהיה דומה לנסיעה בתוך המדינה. לפיכך, בוטלה ביקורת מסמכי הנסיעה של כל החוצים את הגבול עם הונגריה ובולגריה ב־40 נקודות מעבר גבול – במיוחד בכבישים, ברכבת ובנמלים הימיים. זה תקף לכל אדם, ללא קשר לאזרחות, ולכל קטגוריות אמצעי התחבורה, בין אם מדובר ברכבים, אוטובוסים, מיניבוסים, משאיות, סירות או רכבות.
נקודות המעבר המועברות ביותר בגבול הפנימי הן נדלאק II (Nădlac II), מהגבול עם הונגריה (מערב), וג’ורג’יו-רוסה (Giurgiu-Ruse) (דרום) בגבול עם בולגריה.
אנשים שמתכוונים להגיע לשטחה של מדינה אחרת יצטרכו מסמך נסיעה תקף, כלומר דרכון או תעודת זהות. עם זאת, למשך 6 חודשים, נערכות ביקורות נקודתיות באזור הגבול, על מנת למנוע סחר במהגרים והגירה בלתי חוקית. שוטרי משמר הגבול של רומניה יבצעו בדיקות אקראיות ובלתי שיטתיות בדרכי המעבר מהגבול הפנימי או בצמתים שונים, בטווח של 30 ק”מ מקו הגבול בפנים הארץ, המהווה את תחום הסמכות, יחד עם עמיתיהם מהמשטרה, הז’נדרמריה, משטרת ההגירה או גופים אחרים.
פעולות המשטרה יבוצעו בהתבסס על ניתוח סיכונים או כאשר קיים מידע בדבר ביצוע אפשרי של מעשים בלתי חוקיים ומטרתן למנוע ולמגר מעשים שכאלה. הסיירות המעורבות מצוידות במכשירי ביקורת ניידים עליהם מותקנת אפליקציית eDAC, איתם יבצעו את הבדיקות הללו. האפליקציה תסרוק את המסמך המוצג על ידי האדם הנבדק (תעודת זהות, דרכון), תשווה את הנתונים לאלו הקיימים במאגרי המידע ותציג מיד מידע אם מדובר באדם תחת מעקב או איסור. במקביל, תמונת האדם תוצג באפליקציה, על מנת לבצע השוואה עם האדם הנבדק.
תנאי הנסיעה למדינות מחוץ לאזור שנגן נותרו ללא שינוי, ובידוק המסמכים יבוצע בנקודות מעבר הגבול.
אזור שנגן כולל את המדינות החברות באיחוד האירופי (למעט קפריסין ואירלנד), וכן את שוויץ, איסלנד, נורבגיה וליכטנשטיין.
היום אנחנו מגיעים לאזור שנמצא בחלקה המזרחי של רומניה, מחוץ לקשת הרי הקרפטים, בנקודת המפגש בין חבלי הארץ ההיסטוריים מונטניה (Muntenia), מולדובה וטרנסילבניה. המקומיים מכנים אותה בגאווה “רומניה קטנה”, בשל מגוון תוואי הנוף המצויים כאן. זהו אזור ציורי, אך גם כזה שכולו אגדות שמזכירות תקופות קדומות. מלבד זאת, אטרקציות הטבע הן ייחודיות ואנו מתחילים לגלות אותן יחד עם רוקסנדרה צ’רנאט (Ruxandra Cernat), מדריכת טיולים. התחנה הראשונה, הרי הגעש הבוציים.
“הם מהווים תופעה נדירה, מפני שהלבה קרה ושחורה. היו לנו אפילו תיירים שניסו את זה על העור שלהם, פשוטו כמשמעו על ידי הכנסת האצבע שלהם ללבה השחורה הזו, והם נדהמו שהיא קרה. הצורה היא של חרוט געשי. זוהי תופעת טבע ספציפית לאזור זה של בוזאו (Buzău), ופליטת הגזים מעומק האדמה למעשה דוחפת את המים התת־קרקעיים אל פני השטח, ואלה, אוגרים חימר מהסלעים שהם פוגשים בדרך, ומובילים לתופעת הרי הגעש הבוציים. יש את מה שנקרא Pâcle Mari, Pâcle Mici ו־Fierbătoarea, שם המים בעצם מבעבעים. זה נחמד שחבל הארץ הזה בוזאו, שהוכרז כמורשת אונסק”ו לפני כמה שנים, ב־2022, נגיש מאוד גם בכביש ארצי עם רכב שכור מבוקרשט, אם אין גישה לרכב אישי של חבר. בוקרשט היא ללא ספק צומת חשוב, שיש בו את נמל התעופה הבינלאומי הנרי קואנדה, כך שקל להגיע אליו מכל פינה בעולם”.
באזור ההררי של מחוז בוזאו, יש גם כמה מפלים יפים מאוד. ביניהם, מפל קאשוקה (Cascada Cașoca) שמרתק תיירים ללא קשר לעונה.
“מפל קאשוקה, אחד המפלים היפים ביותר בכל הרי הקרפטים הרומניים, מכונה גם בשם פרונצ’ה (Pruncea) בתיעודים מסוימים. המים נופלים לבריכה עמוקה מגובה של שמונה מטרים וזהו אדן אנכי של אבן חול של טרקאו (Tarcău). למקום יש קסם מיוחד בכל עונה. הוא נגיש בקלות כי הכביש נסלל, ולתיירים יש גם נקודת אטרקציה עם דוכנים עם מוצרים מסורתיים מהאזור, ריבות וסירופים טבעיים, קרמים בעלי ערך לא רק קוסמטי, אלא גם טיפולי. יש גם אוהל שאפשר לעשות בו ירי בחץ וקשת, והמקום מאוד פופולרי לא רק בקרב צלמים, אלא גם בקרב זוגות צעירים שרוצים לצלם שם את זיכרונות החתונה שלהם”.
קרוב מאוד למפל קאשוקה נמצא האגם והסכר סיריו (Siriu), עם נקודת תצפית פנטסטית לחלוטין, לפי מה שמספרת לנו רוקסנדרה צ’רנאט, מדריכת טיולים.
“זהו הסכר השני בגודלו ברומניה והוא בנוי כולו מחומרים טבעיים שנמצאים באזור זה. עבודות הבנייה נמשכו כמעט 20 שנה. גם הכביש הארצי הוסט מעט והיישובים באזור הועברו, אך פרויקט זה נועד להבטיח, הלכה למעשה, את מקור המים ליישובים במורד הזרם. הוויאדוקטים והכביש המפותל שנבנה הם בעלי יופי יוצא דופן. גובה הסכר 122 מטר ואורכו 570 מטר, והאגם באורך 11.5 ק”מ. לא מומלץ לשחות בו, כי עומקו 120 מטרים”.
ומהמים, אנחנו הולכים לאש.
“גם ממעמקי חבל הארץ הזה, פליטת הגזים גורמת, הפעם, במגע עם האוויר, כשהם מגיחים על פני השטח, להבות הבוערות ללא הרף. אלה הם למעשה גזים, שאולי מרהיבים יותר בלילה, המוצתים על ידי קרני השמש. ניתן לראות את הלהבות הללו מתפרצות מהקרקע ועולות ברוח. לפעמים הן גבוהות יותר, לפעמים הן בקושי מרצדות. זה תלוי גם בלחץ הגז בפנים, אך גם במזג האוויר. בעונה הגשומה מאוד הן כנראה כבויות באופן זמני, אך בעונה הגשומה ניתן לראות את המים מבעבעים באותם מקומות בהם הגזים עולים לפני השטח. כל האזור שבו מתרחשת התופעה הוא בשטח של 25 מ”ר”.
גם במחוז בוזאו תמצאו מוזיאון ייחודי ברומניה. מוזיאון הענבר מהקומונה קולצי (Colți) מוקדש לשרף בן 40 – 60 מיליון שנה. לאף תייר שמגיע לאזור אסור לפספס את זה, מספרת רוקסנדרה צ’רנאט, מדריכת טיולים.
“ברומניה זה נוצל במשך זמן רב, כעת אין יותר ניצול תעשייתי. זוהי פנינה מאוד יפה ויקרה, כי בשרף הזה בצבעים שונים מצהבהב ועד חום אדמדם ניתן לראות צמחים וחרקים שהוטבעו בצורה מושלמת במהלך עשרות מיליוני השנים הללו. אומרים שכאשר יורד גשם חזק מאוד, המקומיים עדיין יכולים למצוא פיסות ענבר באפיקי המים. המוזיאון מציג לנו את כל הדרכים שבהן נוצל הענבר ברומניה, כמו גם אוספי תכשיטים נדירים. יש גם חדר נחמד מאוד לחובבי סלעים מינרליים וגבישים, תערוכה של גבישים מהאזור הזה”.
ולא פחות חשוב, אם מזג האוויר לא בדיוק מתאים לנו, נוכל לערוך סיור במנזרים, כפי שמציעה רוקסנדרה צ’רנאט, מדריכת טיולים. המנזרים היוו לא רק מקומות דתיים, אלא גם מקומות הגנה. לפיכך, יש להם היסטוריה מרתקת ועשירה. מנזר־מבצר בראדו (Bradu) הוא ההצעה הראשונה.
“אומרים שמכאן, מיהאי האמיץ (Mihai Viteazul), זה שערך את האיחוד הראשון של נסיכויות רומניה בשנת 1600, היה יוצא לדרך לקרבות שלימבר (Șelimbăr). באזור זה נמצא גם מנזר מאגורה (Mănăstirea Măgura), המתועד גם הוא לפני כמה מאות שנים, במאה ה־16, ושיש לו עושר יוצא מן הכלל בכך שהאיקונות עם הדמויות המרכזיות בנצרות מצוירות על ידי גאורגה טאטארסקו (Gheorghe Tătărăscu) הגדול, צייר מפורסם עבור הרומנים, שהיה מורו של ניקולאה גריגורסקו (Nicolae Grigorescu). וליד המנזר, בשטחו, נערך מחנה הפיסול מאגורה. הוא נושא את שם הקומונה שממנה הובא החומר לפסלים. הפסלים מסומנים בקודי QR וניתן לראות בדיוק מי, מתי ואיזו כותרת ניתנה לפסל. זה גם מקום נחמד מאוד לעשות בו פיקניק כי הכל קורה בגבעות עם עצי אגוז, שם יש לנו שלווה וציפורים מצייצות. גם בחורף נחמד לטייל שם”.
בוזאו נודעה בשנים האחרונות גם באמצעות פרויקט בשם Slow Food Buzău, המקדם גסטרונומיה ארטיזנלית ותיירות קולינרית בת קיימא בגיאופארק אונסק”ו של חבל ארץ בוזאו.
לוח השנה של הבחירות החדשות לנשיאות ברומניה
המפלגות המרכיבות את קואליציית השלטון ברומניה יחד עם נציגי המיעוטים הלאומיים הסכימו ביום רביעי על לוח השנה של הבחירות החדשות לנשיאות. הסבב הראשון יתקיים ב־4 במאי, והסבב השני ב־18 במאי, כשההחלטה תתקבל מבחינה משפטית, בשבוע הבא, באמצעות מסמכים נורמטיביים שיאומצו על ידי הממשלה. ההחלטה מגיעה לאחר שבית המשפט החוקתי ביטל בשנה שעברה את תהליך הבחירות לנשיאות עקב התערבות זרה היברידית ומימון בלתי מוצהר של קמפיין הבחירות של אחד המועמדים. ליתר דיוק, קאלין ג’ורג’סקו (Călin Georgescu) המועמד העצמאי, הלאומני קיצוני ומעריץ של ולדימיר פוטין, שהפתיע כשהצליח לאסוף את מירב הקולות בסבב הראשון של הבחירות, ב־24 בנובמבר. בפגישה הראשונה שלה השנה, קואליציית הממשל גם קבעה כי הנשיא לשעבר של המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) קרין אנטונסקו (Crin Antonescu) יקבל תוקף, בפברואר, בפורומים הממשלתיים של המפלגות שבהרכבה, כמועמד משותף לנשיאות. עד אז ייערך סקר דעת קהל לבירור הלך הרוח של האוכלוסייה ובעיותיה האמיתיות. קרין אנטונסקו, אשר הוכרז ב־23 בדצמבר כנציג הבלעדי של הקואליציה במירוץ לנשיאות, השעה את עצמו מההסכם לפני מספר ימים, כשהוא מציין את היעדרו של מועד קונקרטי לבחירות לנשיאות, כמו גם את היעדר תמיכת הכוחות הפוליטיים שהציעו אותו כמועמד. יום רביעי היה גם היום שבו בית המשפט לערעורים בבוקרשט פרסם את הנימוקים להחלטה שבאמצעותה דחה, ב־31 בדצמבר, את התביעה המשפטית שהגישו קאלין ג’ורג’סקו והקואליציה להגנה על שלטון החוק נגד לשכת הבחירות המרכזית בהקשר ביטול הבחירות לנשיאות. ההחלטות של בית המשפט החוקתי של רומניה הן סופיות ומחייבות, ולכן לא ניתן לנתח אותן בבית הדין – כותב בית המשפט לערעורים בבוקרשט בנימוקו, המפרט גם את העובדה שבאמצעות ביטול הבחירות הללו, לא הופרו זכויותיהם האזרחיות והבסיסיות של האזרחים, הקבועות בחוקה.
ביקורו של סגן הנשיא הבכיר לשגשוג ואסטרטגיה תעשייתית של הנציבות האירופית, סטפן סז’ורנה, בבוקרשט
ראש הממשלה מרצ’ל צ’ולאקו (Marcel Ciolacu) קיבל השבוע את פניו של סגן הנשיא בפועל לשגשוג ואסטרטגיה תעשייתית של הנציבות האירופית, סטפן סז’ורנה (Stéphane Séjourné), עמו דן במעמד הכלכלה האירופית ובצורך להמשיך בהשקעות בהתאוששות ובפיתוח משותף. ראש הממשלה מרצ’ל צ’ולאקו סבור שלמרות האתגרים הכלכליים האירופיים והעולמיים הנוכחיים, הכלכלה הרומנית תתפתח, תוך הסתמכות על תמיכת הנציבות האירופית בהגברת קליטת הכספים האירופיים ובהגנה על רמת החיים של תושבי רומניה. הנציב האירופי קיים גם פגישה עם נשיא הסנאט, אילייה בולוז’אן (Ilie Bolojan), ויחד עם שר הכלכלה, בוגדן איוואן (Bogdan Ivan), ביקר במפעל הרומני “Prime Batteries Technology”, המייצר סוללות ליתיום-יון מהדור האחרון ומערכות בהתאמה אישית לאחסון אנרגיה. השניים גם ערכו ביקור במכוני מחקר לתעופה וחלל ומנועי סילון, במהלכו דנו בשימוש במל”טים למטרות אזרחיות וצבאיות, וכן בהשפעת התחרות העולמית בתחום זה. הנציב סטפן סז’ורנה הכריז כי בוקרשט היא עיר הבירה האירופית הראשונה בה הוא מבקר במסגרת הסיור, מטרת ביקורו היא לתמוך בפיתוח התעשייתי של רומניה ולהדגיש את החשיבות האסטרטגית של מגזר זה.
עריכת אירוע בוושינגטון לציון שילובה של רומניה בתוכנית הפטור מוויזה
אירוע המציין את כניסתה של רומניה לתוכנית האמריקאית לפטור מוויזה נערך, ביום שישי, במטה המחלקה לביטחון המולדת בוושינגטון, בנוכחות המזכיר לביטחון המולדת של ארצות הברית, אלחנדרו מאיורקס, והשגריר של רומניה לארצות הברית, אנדריי מורארו (Andrei Moraru). בבוקרשט, שר החוץ אמיל הורזיאנו (Emil Hurezeanu) הודיע בעבר כי הרומנים יוכלו לנסוע ללא ויזה לארצות הברית החל מחודש מרץ, לאחר שהרשויות האמריקאיות יעדכנו את הפלטפורמה האלקטרונית להרשאת הנסיעה ESTA. לפיכך, אזרחים רומנים לא יצטרכו עוד לקיים ראיונות בקונסוליה של ארצות הברית. אישור הנסיעה יהיה תקף לשנתיים, עם כניסות או יציאות בלתי מוגבלות מארה”ב. ניתן להשתמש בהרשאה לביקורים של עד 90 יום, עלותה היא 21$, לעומת עלות הנפקת אשרות העומדת על 185$. הרומנים עדיין יכולים להגיש בקשה לוויזות אמריקאיות, שהיתרון שלהן הוא שתוקפן ל־10 שנים, ומשך הנסיעה הוא לכל היותר שישה חודשים. ראש הדיפלומטיה מבוקרשט הדגיש גם את היתרונות הכלכליים של הכללת רומניה בתוכנית הפטור מוויזה. אמיל הורזיאנו אומר שמעבר לשיפור במספר התיירים, יהיו יותר נסיעות למטרות עסקיות, משקיעים שיערכו נסיעות ביתר קלות, מה שיביא לעלייה בבורסות המסחריות. כתוצאה מהחלטת הממשלה הפדרלית של ארה”ב, רומניה הופכת למשתתפת ה־43 בתוכנית האמריקאית לפטור מוויזה.
מתחם החינוך לאודה-רעות בוקרשט, הודיע על תכנית מלגות לתלמידי תיכון המעוניינים ללמוד בתיכון. מדובר במלגות מלאות ל-12 סטודנטים. התוכנית תופעל בין השנים 2025-2029.
התוכנית תחל בשנת הלימודים 2025-2026 והיא מוקדשת לתלמידים הלומדים כיום בכיתה ח’. שתי מלגות מוצעות על ידי שגרירות מדינת ישראל ברומניה, המכסות 100% מעלות שכר הלימוד. 10 מלגות מוענקות בשיתוף עם העירייה של סקטור 3 של בוקרשט. הן יכולות להיות מלאות או חלקיות, בהתאם לביצועים אקדמיים, והן מיועדות לסטודנטים המתגוררים בבוקרשט או במחוז אילפוב.
תנאי הגשת בקשה לקבלת מלגה הן: התלמיד הוא תושב רומניה, בעל ממוצע כללי מינימלי של 9.50 בסיום כיתה ז’, ציון מינימלי 9.00 באנגלית, ציון 10 בהתנהגות במהלך לימודיו בכיתות ו’-ז’.
ההרשמה מתבצעת בין התאריכים 10-19 בפברואר 2025. לתהליך יהיו שני שלבים: ראיון או דיון מקוון (ברומנית ובאנגלית) עם חברי ועדת המלגות. תוצאת השלב הזה יהווה 25% מהציון הסופי. שלב נוסף יהיה מבחן בינתחומי, בשפה הרומנית, בשפה האנגלית ובמתמטיקה. המבחן ימשך שלוש שעות. תוצאת מבחן זה יהווה 75% מהציון הסופי. התוצאות יפורסמו ב-11 במרץ 2025.
בתום כל שנת לימודים, הנהלת מתחם החינוך לאודה-רעות תעריך מחדש את ההישגים של מקבל המלגה ותחליט אם הסטודנט ימשיך ליהנות ממלגה מלאה או חלקית.
שנת ‘הקרדינל יוליו הוסו’, המציינת 140 שנים שעברו מאז הולדתו של הקדוש יוליו הוסו, התחילה בקתדרלה הגדולה ‘השלישיה הקדושה’ בעיר בלאג’, מרכז רומניה, עם תפילה מיוחדת של הבישופים קלאודיו לוסיאן פופ וכריסטיאן דומיטרו קרישן. במיסה נכח גם אחיינו של הקרדינל יוליו הוסו, הנושא את אותו השם, יוליו.
הבישוף קלאודיו לוסיאן פופ, יורשו של יוליו הוסו בכס האפיסקופלי של הכנסייה של קלוז’-גרלה, הדגיש את החשיבות והמשמעות של שנת “הקרדינל יוליו הוסו”.
יוליו הוסו קרא לאיחוד רומניה ב-1918. מבלי להתחשב בסיכונים שאליהם הוא והכנסייה נחשפו, במהלך השואה הגן בפומבי על היהודים. בעת צרה, הוא היה קרוב לאחיו האורתודוכסי. יותר מזה, בתקופה העגומה של הרדיפות הקומוניסטיות, הוא היגן על הדת. “האמונה שלנו היא חיינו!’ הייתה תגובתו כשהוא סירב לבצע הוראות מנוגדות לאמונתו.
שנת 2025 הוכרזה כ’שנת הקרדינל יוליו הוסו’ באמצעות חוק שיזמו הצירים אובידיו גנת, מהפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה, וסילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. על פי הצעת החוק, שנת 2025 נקבעה כ’שנת הקרדינל יוליו הוסו’ כדי לחגוג את החיים, את העבודה, את האישיות של האיש שפעל לאיחוד רומניה, שהציל יהודים בתקופת השואה, שהיה הבישוף של הכנסייה הרומנית המאוחדים עם רומא, יווני קתולי באיזור קלוז, שהיה קרדינל, סנטור בפרלמנט הרומני, חבר כבוד באקדמיה הרומנית והאסיר הפוליטי של המשטר הקומוניסטי.
יוליו הוסו, שקרא את הצהרת איחוד רומניה בעיר אלבה יוליה ב-1 בדצמבר 1918, נעצר בלילה שבין ה-28 ל-29 באוקטובר 1948, השנה שבה הורה המשטר הקומוניסטי לאסור את פעילותה של הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא, היוונית-קתולית ברומניה.
בין 1950 ל-1954 הוא נכלא בכלא סיגט (צפון רומניה). בינואר 1955 הוא הועבר למעצר בית יחד עם שני בישופים נוספים ששרדו את הזוועות של כלא סיגט – יואן בלאן ואלכסנדרו רוסו. החל מאוגוסט 1956, הוא הוכנס לבידוד ביתי במנזר Căldărușani (בדרום), שם הוא הוחזק במשך כמעט 14 שנים.
בשנת 1969, האפיפיור פאולוס השישי הכריז עליו כקרדינל בפקטורה (בחשאי). הוא נפטר בבוקרשט ב-28 במאי 1970, בגיל 85. ביוני 2019, יוליו הוסו הוכרז כקדוש, יחד עם שישה בישופים יוונים קתולים נוספים, במהלך טקס שניהל האפיפיור פרנציסקוס בעיר בלאז ברומניה
עונה 3 של הפודקאסט “על השואה” מזמינה דיון על סטריאוטיפים, דעות קדומות, קידום זיכרון השואה ברומניה שלאחר המלחמה וההצטלבות עם זכרם של פושעי מלחמה. זה דיאלוג על אחריות ועל החובה לזכור. זהו חומר שמביא על במת ההיסטוריה תקופה שברומניה ניסו למחוק.
הפודקאסט שהוא משודר ע”י המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” וקרן פרידריך אברט זה לא שיעור היסטוריה: זהו דיאלוג כנה שבאמצעותו אנו מנסים לגלות מחדש, להתאושש וללמוד לקבל את העובדה שהשואה היא חלק מעברנו הקרוב, מוסר המכון. מפיקי העונה השלישית של הפודקאסט הם אנה ברבולסקו ומריוס קזאן, חוקרי מכון “אלי ויזל”.
פרק 1 נקרא “על סטריאוטיפים והמוגבלות שהם גורמים” והוא מתרכז על סטריאוטיפים של מיעוט הרומא.
פרק 2, המורכב משני חלקים, נקרא “בתי המשפט העממיים. על אחריות, צדק והגינות” ודן במאמץ של רומניה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה להביא לדין את האשמים בפשעים שבוצעו במהלך השואה ברומניה.
פרק 3 נושא את הכותרת “על אחריות, 20 שנה לאחר הקמת ועדת ויזל”. נזכיר כי ב-22 באוקטובר 2003 החלה בפעילותה הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה בראשות אלי ויזל. הדו”ח הסופי של הוועדה הוגש ב-11 בנובמבר 2004.
את הפודקאסט “על השואה” ניתן להאזין באתר מכון אלי ויזל, ב-Spotify, BuzzSprout, Apple Podcasts: ו-Google Podcasts.
