Tag: רומניה

שר החוץ הרומני, אמיל הורזיאנו, קיים פגישה עם מקבילו הישראלי, גדעון סער, בשולי מועצת ההתאחדות של האיחוד האירופי-ישראל. סדר היום של הפגישה כלל מגוון רחב של נושאים הנוגעים לדיאלוג פוליטי-דיפלומטי, שיתוף פעולה בפורמטים בינלאומיים, וכן חילופי דעות על ההקשר הביטחוני במזרח התיכון.

שני הדיפלומטים העריכו את התוכן המהותי של הדיאלוג הרומני-ישראלי, את השתקפותו בתוכנית הכלכלית ובתחומים בהם שתי המדינות משתפות פעולה.

שר החוץ הרומני הביע את הערכתו להצלחת המאמצים שהובילו לשחרורו של אזרח רומני-ישראלי, יחד עם חמישה חטופים נוספים, שהוחזקו בעזה למעלה מ-16 חודשים.

שר החוץ הרומני, אמיל Hurezeanu, השתתף בישיבה ה-13 של מועצת ההתאחדות האיחוד האירופי-ישראל בבריסל. הדיפלומט הרומני בירך על השותפות שבין האיחוד האירופי לבין ישראל ועל היתרונות המרובים, הדדיים, של הדיאלוג במתכונת מורחבת זו. השר Hurezeanu הדגיש את תמיכתה של רומניה ביישום מלא של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, ובירך על המשא ומתן שמטרתו להבטיח את שחרור כל החטופים, תוך הגברת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה  שנפגעה בעזה.

הצד הרומני חזר והדגיש את החשיבות של השגת התנאים הדרושים לביטול חסימת תהליך השלום במזרח התיכון ואת הצורך לשמור על אופק מדיני בר-קיימא ע”י יישום פתרון שתי המדינות.

נשיא הוועד האולימפי והספורט הרומני, מיחאי קובאליו, נפגש עם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, הדיונים נועדו להרחיב את שיתוף הפעולה בתחום הספורט על ידי חתימה על פרוטוקול שיתוף פעולה בין הוועד האולימפי והספורט הרומני לבין הוועד האולימפי הלאומי של ישראל.

הנשיא מיחאי קובאליו שיתף את השגריר בפרטים על הפקת סרט דוקומנטרי, בחודש מרץ, על הספורטאי היהודי ליאון רוטמן, האלוף האולימפי הוותיק ביותר של רומניה.

 ICRתל אביב ארגנה דיון עם האמן החזותי הרומני ראדו קומשה.

המכון הרומני לתרבות בתל אביב השתתף לצד מרכז תל אביב לאמנות עכשווית בארגון אירוע לרגל תערוכת היחיד הראשונה בישראל של האמן החזותי הרומני הידוע ראדו קומשה.

תערוכת ‘אינטר-גרסאות’ הייתה פתוחה עד 22 בפברואר 2025

 האירוע התקיים ב-18 בפברואר, במתכונת היברידית, עם נוכחות פיזית בגלריה של המרכז לאמנות עכשווית בתל של ניקולה טרצי, אוצר התערוכה. הוא קיים דיאלוג עם ראדו קומשה, שהתקשר ודיברעם המשתתפים בישראל באמצעות ועידה טלפונית.

העבודות של קומשה משתמשות בחומרים מגוונים כמו בטון, נייר, בדים, עץ, פלסטיק ומתכת, שמתבססים על המסקנה שציור הוא חלק מסביבנו.  מרכיב נוסף המושרש עמוק בפרקטיקה שלו הוא המשחקיות, שהיא גם העיקרון המנחה את הפרויקט שלו בתערוכה בתל אביב.

החוט המנחה את התערוכה הוא זה של הדיפטיק ושלל גרסאותיו התרבותיות כמו הדואט, הדיאלוג, הצמד והזוג.

ראדו קומשה (נולד ב-1975) הוא אחד הנציגים העיקריים של סצנת האמנות העכשווית בקלוז’, צפון מערב רומניה. האמן הרומני מיוצג על ידי גלריית SABOT בקלוז’ וגלריה עמנואל הרווה בפריז. קומשה הציגה במוסדות חשובים כמו מוזיאון ארקן בקופנהגן; המרכז לאמנות עכשווית בוורשה; Mucsarnok  Kunsthalle בבודפשט והמוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט. הוא השתתף גם בביאנלה של פראג, בביאנלה של טימישוארה ובדוקומנטה ברגנסבורג. יצירותיו מוצגות באוספים ציבוריים ופרטיים חשובים כמו ה-FRAC בלימוז’ או המוזיאון הלאומי לאמנות עכשווית בבוקרשט.

המכון הרומני לתרבות תל אביב מארח את תערוכת הפיסול ‘Brâncuși, from Târgu Jiu to Israel’, בחתימת דן רייזנר.

מכון התרבות הרומני תל אביב מארגן ומארח, בין התאריכים 19 בפברואר ל-20 במרץ, את תערוכת הפיסול שכותרתה ‘Brâncuși, from Târgu Jiu to Israel’. הפתיחה תתקיים ב-27 בפברואר. בתערוכה מוצגות יצירות של האמן הישראלי דן רייזנר, בהשראת ברנקוש’י, שחולקות כבוד למורשתו ולהשפעתו של הפסל הרומני הדגול. ב-19 בפברואר מלאו 149 שנים להולדתו של קונסטנטין ברנקושי, הפסל הרומני הגדול בכל הזמנים.

האמן החזותי דן רייזנר למד אמנות בפקולטה לאמנויות המדרשה ברמת השרון, שם סיים את לימודיו בשנת 1991. הוא בעל תואר שני באומנויות יפות מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.

רייזנר ידוע בישראל בעבודותיו הפיסוליות המשולבות בסביבה האנושית .. כמו כן  בהשראת “עמוד האינסוף” של ברנקושי, הוא יצר פסל סביבתי שהוצב לאחרונה באזור חברת הייטק בתל אביב.

השגריר ראדו יואניד ביקר בכפרים בצפון ישראל.

השגריר ראדו יואניד וצוות שגרירות  רומניה בישראל ביקרו לאחרונה בכפרים כפר יאסיף, אבו סנאן ושייח’ דנון בצפון, בהזמנתו של שייח’ ראיק חתב. כפרים אלו נמצאים במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מהגבול הצפוני ונפגעו מאוד מהמלחמה ומתקפות הרקטות, עם לחץ פסיכולוגי חזק במיוחד על ילדים.

הביקור באתרים הקדושים לדרוזים, למוסלמים ולנוצרים היה הזדמנות מצוינת לפגוש את המנהיג הרוחני והרשויות המקומיות כדי להבין טוב יותר את מאמצי ההחלמה המשותפים שלהם. ביחד מקדמים דיאלוג בין-דתי, דו-קיום שליו ושיתוף פעולה לטובת הקהילה כולה, מסרה שגרירות רומניה.

בביקור בבית ספר, השגריר ראדו יואניד שמח לשוחח עם הילדים על רומניה ודיפלומטיה, ועם המורים  על השיתוף האקדמי בין שתי המדינות.

הביקור הושלם במפגש עם חברי הקהילה שלמדו ברומניה ועם רומנים שבנו חיים בכפרי צפון ישראל, ושמשקפים את הידידות והקשר הוותיק בין רומניה לישראל.

למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים נוספים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הפעלת טיסות שכר חדשות

למעלה מ-12,000 תיירים ישראלים יכולים להגיע לרומניה בשנת 2025, בעקבות הוספת טיסות שכר, תל אביב – בראשוב ותל אביב – קונסטנצה, טוענים נציגי הפדרציה של מעסיקי תעשיית האירוח ברומניה.

בעונת קיץ 2025, טיסות אלו יביאו למעלה מ-8,000 תיירים ישראלים למחוזות בראשוב וקובסנה איזורים בהם נמכרות חבילות נופש ספא, חבילות נופש משפחתיות וחופשות עירוניות .

לפי המקור המצוטט, שווי חבילת נופש שתייר ישראלי משלם עבור חופשה בחוף הים השחור או בבראשוב מסתכם ב-800-1,000 יורו. שני היעדים יצרו בין 40 – 80 מיליון יורו בעונה”, קובע FPIOR.

חברת התעופה הרומנית FlyLili חוזרת לנמל התעופה בראשוב, שם הפסיקה את פעילותה בדצמבר 2024, בגלל הפסדים כספיים. את טיסות השכר במהלך הקיץ, היא תפעיל עבור מפעיל תיירות ישראלי.

אותה חברה ישראלית מביאה תיירים ישראלים לחוף הים השחור הרומני ולבוקרשט כבר 10 שנים וזו הפעם הראשונה שהיא כוללת בתכניותיה את בראשוב, הוסיפה פדרציית המעסיקים בענף האירוח ברומניה.

הנהלת שדה התעופה בראשוב הודיעה שבקיץ הקרוב יופעלו טיסות שכר Antalya, Heraklion, Chania, Hurghada şi Monastir.

פעולות חפירה ארכיאולוגיות יחלו בשכונת בדים בטימישוארה.

עיריית טימישוארה (במערב רומניה) תחל השנה בעבודות התחדשות עירונית בשכונת הבד – כיכר טראיאן וכיכר רומנילור, מהאזורים ההיסטוריים היפים ביותר של העיר.

אזור זה מהמאה ה-18, יבוצעו גם פעולות חפירה ארכיאולוגיות. הרשויות יבצעו עבודות בשטח של 5,500 מ”ר.

לדברי סגן ראש העיר, רובן לאצ’קאו, יבוצעו חפירות בעומק של עד 3.5 מטרים. משך ביצוע הפרויקט הוא 30 חודשים, אך הוא נוגע לאזור היסטורי, כיכר טראיאנוס וכיכר רומנילור, בית כנסת הבדים, שם יתקיימו גם חפירות בעומק של עד 3.5 מטר.

באזור הנ”ל הייתה גם שכונה טורקית משגשגת, וארכיאולוגים מצפים לגלות תגליות. אנו יודעים כי תעלת הטחנה עברה מול בית הכנסת; עד לאזור Pestalozzi היו טחנות של טימישוארה מהתקופה שלפני ובין המלחמות, אמר רובן לאצ’או.

בית הכנסת החדש נבנה בין השנים 1897-1899 בסגנון אקלקטי, עם אלמנטים בסגנון ניאו-מורי, גותי ואיטלקי בסגנון ניאו-רנסנס. בית הכנסת כונה “בית הכנסת החדש”, מכיוון שהוא החליף את בית הכנסת הישן בשכונת בדים בסוף העשור הראשון של המאה ה20

בית הכנסת הבדים נכלל ברשימת המונומנטים ההיסטוריים במחוז טימיש ב-2015.

כדי לשקם את בית הכנסת, עיריית טימישוארה וקרן האנדרטאות העולמית (WMF) חתמו על מזכר הבנות באוקטובר 2024 וזאת לאחר שבסוף שנת 2023 העירייה קבלה את האחראיות על הבניין מידי הקהילה היהודית המקומית.

שיתוף הפעולה של העירייה עם WMF, הארגון העצמאי המוביל בהגנה על האתרים היקרים ביותר בעולם, כרוך הן במומחיות והן בכספים. לפי כך הקרן  תבחר חברה מתמחה בביצועה פרויקטים שיקום מסוג זה, כשכל העלויות ישולמו ע”י WMF

Oradea Heritage גישה את התיעוד לסיווג כאנדרטה היסטורית של הבניין בו התגוררה אווה היימן.

הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור (מורשת אורדאה) החלה, בשנת 2024, את תיעוד וסיווג של הבניין בו גדלה אווה היימן, הילדה בת ה-13, קורבן השואה.

הבניין שוקם באמצעות התוכנית הרב שנתית של רשויות אורדיה, מנהלת הקרן אדריאנה.

אווה היימן הייתה ילדה קטנה, שבדומה לאנה פרנק ניהלה יומן קצר בגטו אורדיה (צפון-מערב רומניה, אך חלק מהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה). מאורדיה היא נשלחה למחנה הריכוז אושוויץ שם היא נרצחה בידי הנאצים.

יומנה פורסם לראשונה בשנות ה-60 בהונגריה ובישראל, לאחר מכן תורגם לשפות אחרות, ובשנים האחרונות הוא הוצג גם באמצעות הרשתות החברתיות כחומר המתעד עדות ישירה על מה שעבר על ילדה שהפכה לקורבן השואה.

התוכנית הרב שנתית לשיקום מבנים במרכז ההיסטורי של אוראדיה  יצאה לדרך ב-2012.

הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים במחוז ביהור עוסקת בסיווג של מבנים הכלולים בתוכניות עירוניות, בעלי ערך היסטורי, תרבותי או אמנותי. בשנת 2024 הסתיימו העבודות על בית מרקוביץ-מתזר, אחד המבנים היקרים ביותר בסגנון ה-Art Nouveau Secession, ושל מלון פארק.

להקת הכלייזמרים “מזל טוב” תקיים קונצרט חדש ב-17 בפברואר בבית התרבות של הסטודנטים בקלוז’-נפוקה (צפון מערב רומניה).    חברי הלהקה, בתיאום פרופסור Vasile Socea, יבצעו שירים יהודיים מסורתיים.    המופע יביא, כמו תמיד, הרבה שמחה ומצב רוח טוב לקהל. הקונצרט נושא את הכותרת “פריילך” (עליזות ביידיש) וכולל שירים ביידיש, עברית ולאדינו.

“מזל טוב”, להקת הכליזמרים של הקהילה היהודית של קלוז’, מורכבת מנגנים מקצועיים: Vasile    Socea – מנצח וכנר, Sulamita Socea – קול, אלנה לונגו – פסנתר, דניאל שימון – קלרינט, ראדו מרדן – סקסופון, אנטונלה פיליפ – כלי הקשה, דורל רוהיאן – אקורדיון, CRISTIAN GOIA  קונטרבס

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, מונה לנציג העליון של הפרלמנט הרומני למאבק באנטישמיות, הגנה על זכרם של קורבנות השואה ופיתוח החיים היהודיים.

מוניתי לנציג העליון של הפרלמנט הרומני, שמטרתו העיקרית היא להילחם באנטישמיות, להגן על זכרם של קורבנות השואה ולפתח חיים יהודיים, אמר וקסלר.

התפתחות בטוחה של החיים היהודיים ברומניה, שמירה על הוראת הנושא ‘היסטוריה יהודית’. השואה והרחבת החינוך על השואה, המאבק בניסיונות שיקום או קידום תדמיתם של התנועה הלגיונרית ופושעי מלחמה, אמונות מיסטי-דתיות ואנטישמיות, תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה, יחד עם התפתחות חקיקה לגבי קהילות יהודיות ברומניה, תרומתה של התרבות היהודית והקהילה היהודית ברומניה , פירט נציג הקהילה היהודית ברומניה.

הפרלמנטר הודיע ​​כי יעשה כל שביכולתו כדי להשיג את המטרות שלמענן מוניתי. אני מאוד מאמין בחשיבותו של שלטון החוק ובערך של החוק.

אני מאוד מאמין בנורמליות. אעשה כל שביכולתי כדי להשיג את המטרות הללו. התמיכה שניתנה לניצולי השואה ופיתוח החיים היהודיים ברומניה היו ונשארו המרכיב המרכזי, המוסרי והמעשי, במנדט שלי.

אני מעריך במיוחד את הקונצנזוס הפוליטי ואת תמיכתן של הקבוצות הפרלמנטריות במועמדות זו. “אני מודה להם על האמון וההערכה”, אמר וקסלר.