Radio România Internațional

Tag: רומניה

  • חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית

    חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית

    חנוכת הקונסורציום לתשתית חקר השואה האירופית התקיימה ב-26 בינואר במוזיאון פולין בוורשה. נציגי 10 המדינות המייסדות של EHRI-ERIC (הקונסורציום האירופי לחקר השואה) חתמו על ההצהרה על הקמת הקונסורציום. מטעם רומניה, ההצהרה נחתמה על ידי דרגוש הוטאה, מזכיר המדינה במשרד ראש הממשלה.

     

    ב-20 בינואר 2025, הנציבות האירופית העניקה לתשתית מחקר השואה האירופית (EHRI) מעמד חוקי של קונסורציום תשתיות מחקר אירופי (ERIC), מה שהפך את EHRI לקונסורציום ה-30 שהוקם מאז 2011. הכרה זו מדגישה את התפקיד החיוני של EHRI בשמירה על תיעוד היסטורי של השואה והרלוונטיות המתמשכת שלה לחברה המודרנית. התפתחות זו מסמנת צעד משמעותי קדימה במשימתה של EHRI לגשר על הפערים בין חומרי ארכיון המפוזרים ברחבי אירופה ומחוצה לה. בכך מבקשת הנציבות האירופית להתגבר על פיצול ההיסטוריוגרפיה של השואה ולקדם הבנה מקיפה יותר של האירוע המרכזי הזה בהיסטוריה האירופית. מאז 2010, EHRI פועלת לשילוב מחקר ותיעוד שואה באמצעות יוזמות במימון האיחוד האירופי, אמרה Ekaterina Zaharieva, הנציבה האירופית לסטארט-אפים, מחקר וחדשנות.

  • ראיון עם שגריר ישראל ברומניה

    ראיון עם שגריר ישראל ברומניה

    לאחרונה צוינו 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שיחרור המציין באופן סמלי את סופה של השואה. מצד שני, 84 שנים עברו מאז הפוגרום בבוקרשט, בין ה-21-23 בינואר 1941. במהלך הפוגרום נרצחו  125 יהודים

     

    בהזדמנות זו  Eugen Cojocariu מנהל ברדיו רומניה בינלאומי, דיבר על נושאים אלה עם שגריר ישראל בבוקרשט, ליאור בן דור

  • תעמולה לגיונרית בבית הספר

    תעמולה לגיונרית בבית הספר

    תובעים מבוזאו (מזרח רומניה) הגישו תלונה וחוקרים מורה לדת בבית ספר תיכון בעיר, שלכאורה קידם את תדמיתם של הלגיונרים הפשיסטים בפני תלמידים. תעמולה לגיונרית אסורה על פי חוק ברומניה. החוק אוסר על ארגונים, סמלים ומעשים בעלי אופי פאשיסטי, לגיונרי וקידום האשמים בפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. כמו כן, חוק החינוך אוסר על פעילות פוליטית במוסדות חינוך.

     

    המורה לדת, קידם לכאורה, ב-3 בדצמבר 2024, בכיתה, בפני תלמידים,  רעיונות לגיונריים-פשציסטים  שהיטיבו עם המועמד לנשיאות, קלין ג’ורג’סקו, פוליטיקאי שנחשב כאולטרה-לאומני ובעל קשרים עם רוסיה.

     

    הפרופסור אמר כי לא קיימת תעמולה, אלא “גישה המבוססת על אוטונומיה אישית”. משרד לפיקוח בתי הספר של מחוז בוזאו הודיע ​​כי תפתח חקירה משמעתית בנדון.

     

    המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA רומניה) ביקש  מהנהלת בית הספר התיכון ללמוד על מסקנות החקירה ועל הצעדים שינקטו בעקבות העברה על החוק  שהמורה עבר בפני התלמידים.

     

    התנועה הלגיונרית, מבנה פשיסטי בין השנים 1930-1940, אחראית להתנקשויות פוליטיות מרובות ולרציחות המוניות של יהודי רומניה. ב2015 הלגיונרים נכללו ברשימת הארגונים האסורים ברומניה.

  • פגישת סילביו וקסלר – מארק ספיך

    פגישת סילביו וקסלר – מארק ספיך

    חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם מארק ספייך מזכיר המדינה לעניינים בינלאומיים, אירופיים ופדרליים של חבל צפון רנניה-וסטפליה, גרמניה.

     

    הדיאלוג התמקד בהתפתחות האנטישמיות ברומניה ובעולם, בפרויקטים הלאומיים שבוצעו על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בפיתוח החיים היהודיים ברומניה, יחד עם תוכניות סיוע חברתי ורפואי לניצולי שואה. עליית ההקצנה הפוליטית, חוסר השכלה, הבנה, מידע מוטעה ומניפולציה מלבים ללא הרף את האנטישמיות ותורמים לנורמליזציה של שנאה ואלימות, הדגישו השניים.

     

    הדגשתי את הכבוד המיוחד, שיתוף הפעולה יוצא הדופן והתמיכה הבלתי פוסקת, בעלת חשיבות עקרונית, שהממשלה הפדרלית הגרמנית מעניקה לפדרציה, כמו גם את המעורבות המתמדת בפיתוח החיים היהודיים ברומניה ובהגנה על ניצולי השואה. היחסים המיוחדים והידידות שמקשרים ביננו לבין המיעוט הגרמני מייצגים גם מרכיב של נורמליות וגם תרומה ישירה וחיובית לחיי היהודים ברומניה, הוסיף סילביו וקסלר.

  • אירועים לרגל יום השואה הבינלאומי

    אירועים לרגל יום השואה הבינלאומי

    לציון יום השואה הבינלאומי, 27 בינואר, המכון התרבות הרומני ‘מיחאי אמינסקו’ מקישינב, בירת רפובליקה מולדובה, ארגן את התערוכה ‘אנושות ללא גבולות’. התערוכה מוקדשת לעבודתם של הדיפלומטים Chiune Sempo Sugihara (יפן) ויאן Zvartendijk (הולנד), שהוכרו כ’חסידי האומות’.

     

    תוך סיכון חייהם, אנשים אלה הצילו אלפי יהודים ממוות במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיפלומט היפני Chiune Sugihara (1900-1986) עבד ברומניה בין השנים 1941-1944. לפני כן, בעת שהוצב בליטא, הוא הציל אלפי יהודים בכך שהעניק להם אשרות כניסה ליפן. ב-1984 הוא הוכר ע”י יד ושם כחסיד האומות. התקשורת הבינלאומית כינתה את סוגיהרה “שינדלר של יפן”.

     

    לאחר כיבוש פולין בשנת 1939 על ידי הגרמנים והסובייטים, ושל ליטא על ידי הסובייטים בשנת 1940, ביוזמת קונסול הכבוד ההולנדי, הדיפלומט יאן Zwartendijk (1896-1976), אלפי יהודים פולנים וליטאים השיגו אשרות עבור כניסה למושבה ההולנדית קורסאו, בכך הם ניצלו.

     

    המכון הרומני לתרבות בלונדון, בשיתוף עם שגרירות רומניה ושגרירות הרפובליקה של מולדובה בבריטניה, ארגן אירוע שהוקדש לזכרם של אלה שסבלו באחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית. האירוע כלל דיון על גירוש יהודים ורומא לטרנסניסטריה. בדיון השתתפו פרופסורים מריוס טורדה, מנהל המרכז למדעי הרוח והרפואה, אוניברסיטת אוקספורד ברוקס ואיגור קאשו, מנהל סוכנות הארכיון הלאומית של הרפובליקה של מולדובה. . את הדיון הנחה פרופסור דן סטון, מנהל המכון לחקר השואה ברויאל הולוואי, אוניברסיטת לונדון. הסרט התיעודי “דיוקנה של ניצולת שואה: Adolfina Regenbogen ” (2020) הוקרן במהלך האירוע. סרט קצר זה הוא דיוקן אינטימי של חייה ומורשתה של ניצולת שואה שחיה את  הטרגדיה שלה לצד 600 היהודים בגטו מוסטובוי, טרנסניסטריה, בגבולה המזרחי של רומניה עם ברית המועצות.

     

    ב-28 בינואר יארגן ה-ICR ברלין אירוע בבית הכנסת בגורליץ בשיתוף משרד התרבות והמרכז למדעי היהדות של אוניברסיטת בוקרשט, שיבחן את תפקידו של בית המלוכה של רומניה בתהליך של אמנציפציה יהודית. האירוע כולל תערוכת מולטימדיה, הרצאות ורגעים מוזיקליים בביצוע מוזיקאים מקומיים, שיבצעו יצירות של מלחינים אירופאים מהתקופה ההיסטורית המנותחת לצד יצירה עכשווית של המלחין הנס-פיטר טורק  מקלוז’-נאפוקה.

     

    הפילהרמונית הממלכתית של אורדיה (צפון מערב רומניה) הופיעה בבית הכנסת הניולוגי עם ‘שלום חברים’, לקט יצירות בעלות מאפיינים יהודיים,. התוכנית כללה כמעט 20 יצירות ממוזיקה קלאסית או מסורתית.

  •  84 שנים לפוגרום הלגיונרי בבוקרשט

     84 שנים לפוגרום הלגיונרי בבוקרשט

    עברו 84 שנים מאז הפוגרום בבוקרשט, שהלגיונרים ביצעו בין התאריכים 21-24 בינואר 1941.

     

    הקהילה היהודית של בוקרשט מסרה שכולנו זוכרים בצער עמוק את הפוגרום של 1941. בתחילת מלחמת העולם השנייה, יהודים מערים שכנות עברו לבוקרשט כי שהם חשבו שזה מקום בטוח יותר. בין 21 לינואר 1941 לבין 24 בינואר 1941 הלגיונרים מרדו בשלטונו של מרשל יון אנטונסקו, שרצה לחסום אותם מלתפוש את השלטון ברומניה. במהלך המרד פרצה אלימות נגד היהודים.

     

    עסקים ובתי כנסת נהרסו ונבזזו, יהודים נחטפו מבתי הכנסת ומהרחובות, רובם על פי רשימות שהוכנו מראש. תוך 3 ימים נרצחו מעל 125 יהודים, נהרסו 25 מקדשים ובתי כנסת,כש616 חנויות ו-547 בתים נשרפו, נהרסו, נהרסו ונבזזו. הפוגרום פגע ישירות על למעלה מ-3,500 יהודים. ימי הזוועה הללו הותירו פצעים עמוקים בזיכרון הקולקטיבי ומזכירים לנו את חשיבות המאבק בשנאה, חוסר סובלנות ואנטישמיות, מסרה הקהילה היהודית של בוקרשט.

     

     “הייתי אז בת 15, שמעתי באותו לילה טרגי שאנחנו, היהודים, לא בני אדם ואנחנו לא ראויים לחיות”, אמרה חוה גוטמן, בתו של רב הקהילה היהודית בבוקרשט. בלילה של 21 בינואר 1941, הלגיונרים פרצו לביתם, נמסר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

     

    בימי הפוגרום נחטפו מאות יהודים שהובאו למטה הלגיונרי בCALEA CALARASI

    90 מהם נלקחו ליער ג’ילווה, ליד בוקרשט, שם הם נרצחו. רציחות בוצעו גם בבית המטבחיים, בשכונת Bucurestii Noi או ב Funeni ו- Pantelimon, וכן בבתי הקורבנות. יהודים עונו גם במטה משטרת הבירה, בבית הכנסת מלבין או בתחנות משטרה שונות, מזכיר מכון “ויזל”. בהקשר זה המכון אירח סטודנטים מהמכללה הטכנית “ג’ורגה אסאכי” שבאו כדי ללמוד על משמעות הפוגרום בבוקרשט.

     

    שגרירות ישראל ברומניה מסרה שאי אפשר לשכוח את הפוגרום העקוב מדם בבוקרשט, בינואר 1941. לא נשכח את שלושת הימים של אלימות קשה נגד יהודי בוקרשט, ימים בהם הם הוכו, הושפלו ונרצחו באכזריות. חלקם נתלו על ווים בבית המטבחיים הקהילתיים חלקם נורו בראש. היום ותמיד אנו נזכור אותם ונכבד את זכרם, מסרה שגרירות ישראל ברומניה.

  • תרבות רומנית בהקשר ישראלי

    תרבות רומנית בהקשר ישראלי

    הקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה, בשיתוף אגודת הסופרים הישראלים בשפה הרומנית (ASILR) ואיגוד יוצאי רומניה, סניף חיפה, ארגנה לרגל יום התרבות הלאומי אירוע בשם ‘תרבות רומנית בהקשר ישראלי’.

     

    את החגיגה פתח דראגוש נלרסה, נשיא ASILR, שהדגיש את חשיבותו של יום התרבות הלאומי ושל המשורר מיחאי אמינסקו. אנו מציינים את יום התרבות הרומנית ואת יומו של המשורר הלאומי  מיחאי אמינסקו, שנולד לפני 175 שנים.

     

    מדי שנה, ב-15 בינואר, אנו נפגשים במספר רב כדי להנציח את היום שבו נולד מיחאי אמינסקו, יום שנקבע ב2010  כיום התרבות הלאומי של רומניה, אמר נלרסה.

     

    הקונסול הכללי של רומניה בחיפה, אדריאן ברנקוביאנו, הודה למשתתפים  שהגיעו לאירוע מכל קצבי ישראל. יום התרבות הלאומי מייצג רגע של מחשבה על עושר המסורות שלנו, הספרות והרוחניות הרומנית. כאשר אנו מכבדים את עבודתו של מיחאי אמינסקו, אנו מחדשים ברית עם ערכי היסוד שעיצבו אותנו ושאנו מקיימים גם כאן בישראל, שבה יש קהילה בעלת ערך רב עם שורשים עמוקים מאוד, אמר ברנקוביאנו.

     

    בהזדמנות זו, הקונסול הודיע על פתיחת מחלקה לשפה רומנית באוניברסיטת חיפה במחצית השנייה של השנה. יש לנו תכניות תרבות שלמרות התקופה הקשה נוציא לפועל הודות להתמדה של הקהילה החיפאית, הדגיש הדיפלומט הרומני.

  • מסר של שגריר ישראל ברומניה

    מסר של שגריר ישראל ברומניה

    אנחנו רוצים לחיות בשלום עם כל שכנינו שרוצים לחיות איתנו בשלום. הפצעים עמוקים מאוד בחברה הישראלית וכעת אנו מתמקדים כיצד להתגבר על הטראומה, אמר שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, בתחנת טלוויזיה מסחרית ברומניה. השגריר דיבר על בנייתה מחדש של החברה הישראלית, כמו גם על הסכם הפסקת האש והמאמצים להחזיר את כל החטופים הביתה.

     

     הסכם הפסקת האש והחזרת כל החטופים התאפשרו הודות לחיילינו שלחמו בעזה ובלבנון והיו מוכנים להקריב את חייהם, אך גם הודות לממשלתנו חברינו ושל כל אלה שתמכו בנו.. אנו מודים מקרב לב גם לרומניה על התמיכתה בנו, הוסיף השגריר בן דור.

     

    לפי שגרירות ישראל ברומניה, המידע העדכני ביותר בנוגע לחטופות דורון, רומי ואמילי, ששוחררו מהשבי ב-19 בינואר 2025, מגלה כי הם הוחזקו במקלטים של האו”ם בעזה, מקלטים שהם מיועדים לאזרחים.

  • הוצאת סאגה חדשה ב-ICR תל אביב

    הוצאת סאגה חדשה ב-ICR תל אביב

    מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף הוצאת סאגה בישראל, ארגן ב-17 בינואר אירוע ספרותי המוקדש לספרים החדשים של הוצאת סאגה. התכנית כללה הצגת הספרים: “רגשות” מאת רלי שוורצברג, אוסף שירים שתורגם לעברית מאת עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’;

    “לאונרדו דה וינצ’י – אוונגרד של זמנו”, מאת מריה סאווה ואדריאן גראונפלס,

    “אמנות גרמנית בין שתי מלחמות העולם” מאת אדריאן גראונפלס, בהשתתפות הסופר;

    “מונחים מוזיקליים בהבנת כולם” מאת סופיה גלמן-קיס ואדריאן גראונפלס.

     

    האירוע כלל סרט קצר שנעשה לזכרה של סופיה גלמן-קיס, וכן הקרנות של האיורים הכלולים בספר “רגשות” מאת רלי שוורצברג, שצויירו בידה.  עדינה רוזנקרנץ-הרשקוביץ’ דיקלמה בעברית, שירים מאותו מהספר.

     

    רלי שוורצברג, נולדה ברומניה בשנת 1975. היא חברה פעילה באגודת הסופרים הרומנית בישראל, שהעניקה לה ב2018, את תעודת “ספר השנה – פרוזה בתחילתה” על הספר “אהבה עם ורדים לבנים” .  הספר הוא חלק מסדרת ספרים המיועדת לקהל הילדים והמתבגרים, לצד שני ספרים אחרים:  “חג זיכרון” (2017) ו”מאוהבים בבחינות” (2019), כולם בהוצאת Napoca-Star מקלוז’-. נאפוקה, רומניה.

     

    מארגני האירוע הזכירו שרלי שוורצברג כותבת גם שירה. הם ציינו את הספר הדו- לשוני, רומנית ואנגלית, “בזריחה”, שיצא לאור ב2019 בהוצאת נאפוקה-סטאר.  ספר נוסף הוא הספר הדו לשוני,  ברומנית ובצרפתית,  “שירי אהבה” שיצא לאור בשנת 2020 בהוצאת הספרים ANAMAROL

    סופיה גלמן-קיס הייתה מוזיקולוגית, מורה, מלחינה, זמרת וכותבת במספר מגזינים בשפה הרומנית בישראל. היא נפטרה ב-31 בדצמבר 2024.

  • יום התרבות הלאומי

    יום התרבות הלאומי

    באוניברסיטת תל אביב, החוג לשפות זרות, חגגו ב16 בינואר, את יום התרבות הרומנית. האירוע, שכותרתו “יום התרבות הרומנית – הוקדש למשורר הלאומי מיחאי אמינסקו”, ואורגן על ידי אוניברסיטת תל אביב לצד המכון לשפה הרומנית ואיגוד הסופרים הרומניים הישראלים (ASILR).

     

    ד”ר. Dara Barnat, ראש החוג לשפות זרות באוניברסיטה דר. כרמן דימיטריו, ממכון השפה הרומנית, דיברו על החשיבות של לימוד רומנית בישראל. דראגוש נלרסה, מאיגוד הסופרים הרומניים הישראלים, דיבר על הצלחת בית הספר לשפה רומנית של האיגוד. חברי האיגוד הציעו לציבור מפגש קריאת שירה. כמו כן הושקה הגרסה הרומנית של הספר “בהיעדר”, מאת DARA BARNAT.

     

    בהזדמנות זו חודשו קורסי האיגוד לשפה, התרבות והציוויליזציה הרומנית במסגרת אוניברסיטת תל אביב. הקורסים הם ללא תשלום ויתקיימו בימי חמישי, החל מהשעה 18:00, בהנחיית  ד”ר. Carmen Dimitriu

    הקורסים מיועדים למי שרוצה ללמוד או לשפר את ידיעותיהם ברומנית ועל רומניה.

  • יום התרבות הלאומי ברומניה

    יום התרבות הלאומי ברומניה

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, שלח הודעה לרגל יום התרבות הלאומי של רומניה, המצוין מדי שנה ב-15 בינואר.

     

    חברים רומנים יקרים, אני מאחל לכם יום התרבות הרומני שמח! כידוע לכם, הוריי וסבי נולדו ברומניה, ומגיל צעיר לימדו אותי על התרבות הרומנית. היהודים הרבים ממוצא רומני שהתיישבו בישראל הביאו עימם את התרבות הרומנית העשירה. זה השתלב בהרמוניה עם מסורות יהודיות ותרבות ישראלית, כתב הדיפלומט.

     

    אחת המסורות היפות ביותר שהרומנים הביאו לישראל הייתה ריקוד ההורה. הריקוד המסורתי היפה הזה מכבד את היחסים הידידותיים החזקים בין מדינותינו, המבוססים על המורשת ההיסטורית והתרבותית המשותפת שלנו.

     

    אמנים, מוזיקאים, ציירים וסופרים ישראלים רבים הם  ממוצא רומני ומייצגים בגאווה את זהותם ביצירותיהם.

     

    בדומה לעם ישראל, העם הרומני ידע לשמור על מסורותיו, מנהגיו, תרבותו וזהותו לאורך כל קיומו למרות כל האתגרים שניצבו בפניו.

     

    אני שמח שיש לי הזדמנות לפתח יחסי תרבות בין מדינותינו גם בגלל העניין שלי באמנות. רומנים יקרים, תהנו מעושר המורשת שלכם, הוסיף השגריר בן דור.

     

    השגריר ביקר, ב-15 בינואר, במוזיאון הלאומי לאמנות של רומניה, שם הוא נפגש עם מנכ”ל המוזאון,  Călin Stegerean

    בהנחיית אלינה פטרסקו, היסטוריונית אמנות וראש המדור לאמנות רומנית מודרנית השגריר גילה את עושר התרבות המקומית . לאורך כל הסיור, הדיפלומט גילה יצירות של אמנים יוצאי דופן, ביניהן גם את יצירותיו של מרסל איאנקו, מייסד תנועת הדאדא.

  • ביקור במכללה לביטחון לאומי

    ביקור במכללה לביטחון לאומי

    בהזמנתו של המפקד Eugen Mavriş, רקטור המכללה לביטחון לאומי של רומניה, קרול הראשון , שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ערך ביקור במקום ושוחח עם סטודנטים במכללה.

     

    השגריר דיבר  המורשת ההיסטורית של ישראל לאתגרים מודרניים ותפקידה בעיצוב עתיד בטוח, על חוסן, ניסיון והיערכות של היהודים והישראלים המתמודדים עם אתגרים שונים ומסובכים כבר תקופה ארוכה.

  • אישור נסיעה אלקטרוני לישראל

    אישור נסיעה אלקטרוני לישראל

    רומנים המעוניינים לנסוע לישראל זקוקים לאישור אלקטרוני, אותו ניתן לבקש אונליין. שגרירות ישראל הודיעה כי החל מהשנה, אזרחי מדינות שאינן זקוקות לאשרת כניסה חייבים לקבל אישור נסיעה אלקטרוני (Electronic Travel Authorization – ETA-IL), ללא קשר לגיל וסוג הדרכון.

     

    אישור זה מתקבל תוך 72 שעות, אך ורק מאתר רשות האוכלוסין וההגירה (PIBA), israel-entry.piba.gov.il .

     

    מחיר האישור הוא 25 שקלים. המועמדים יקבלו הודעת דוא”ל כאשר PIBA תקבל את הבקשה. המשתמשים יקבלו גם קבלה באימייל.  אם המבקשים לא מקבלים את אישור הגשת הבקשה ואת הקבלה עבור תשלום האישור, יש לבדוק אם הבקשה הוגשה באתר הרשמי.

     

    אישור ETA-IL תקף בדרך כלל לנסיעות מרובות לתקופה של עד שנתיים מיום הנפקת האישור או עד לפקיעת תוקף הדרכון, המוקדם מבניהם. אם ה-ETA-IL יפוג בזמן שאדם נמצא בישראל, הוא יורשה לעזוב את מדינת ישראל ללא בעיה כלשהי.

  • רומניה ועמדות אנטישמיות

    רומניה ועמדות אנטישמיות

    על פי מדד האנטישמיות העולמי האחרון של ADL הליגה נגד השמצה, רומניה מדורגת במקום ה-60 מתוך 103 מדינות, עם ציון של 43, מה שאומר של6.7 מיליון מאזרחי רומניה יש עמדות אנטישמיות,

    לרפובליקה של מולדובה יש דירוג חיובי יותר מאשר לרומניה, כשהיא ניצבת במקום ה-44 עם ציון 38.

     

    45% מהנשאלים 41% מהנשאלות הביעו דעות אנטישמיות. 42% מהם הם בעלי השכלה יסודית, 45% הם בעלי השכלה תיכונית ו43%  הם בעלי השכלה על תיכונית ,

    השוני המשמעותי מופיע כשמתייחסים  לקבוצת הגיל :

     

    33% מהנשאלים שהביעו דעות אנטישמיות הם בני 18-34, 37% בני 35-49 ו-52% בני 50 ומעלה.

    המדד העולמי חושף כי ל-46% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם (כ-2.2 מיליארד מבוגרים) יש רמות גבוהות של עמדות אנטישמיות, פי שניים מאשר בסקר העולמי הראשון ב-2014. זו הרמה הגבוהה ביותר של אנטישמיות ב-10 שנים האחרונות.

     

    הסקר מצא גם כי 20% מהנשאלים ברחבי העולם לא שמעו על השואה. פחות ממחצית (48%) הנשאלים הכירו בעובדה ההיסטורית של השואה. אחוז זה יורד ל-39% בקרב צעירים בין 18 ל-34, מה שמדגיש מגמה דמוגרפית מדאיגה ביותר. לנשאלים מתחת לגיל 35 יש גם רמות גבוהות של אנטישמיות (50%).

     

    ציון המדד העולמי של 100 מייצג את אחוז המשיבים שענו “בהחלט נכון” או “כנראה נכון” לשישה או יותר מ-11 הסטריאוטיפים היהודיים השליליים שנבדקו.

     

    51% מהמשיבים באסיה , 49% במזרח אירופה  ו45% באפריקה שמדרום לסהרה הם בעלי עמדות אנטישמיות.

     

    24% מהמשיבים באמריקה , 17% במערב אירופה, 20% ואוקיאניה  הם בעלי עמדות אנטישמיות.

     

    הסקר שאל גם שאלות נוספות הקשורות ליהודים, וכן לעמדות כלפי ישראל. למרות שהרגשות כלפי ישראל מעורבים, 71% סבורים כי על ארצם לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל  ו75% סבורים שעל ארצם לקבל תיירים מישראל. ראוי לציין כי למעלה מ67%,  שני שליש, אינם רוצים שמדינתם תחרים מוצרים וחברות ישראליות.

     

    צעירים יותר ברחבי העולם מראים שיעורים גבוהים יותר של עמדות אנטישמיות. כך למשל, 40% מאלו מתחת לגיל 35 אומרים ש”היהודים אחראים לרוב המלחמות בעולם”. 29% מבני 50 ויותר חושבים אותו הדבר.

     

    23% מהנשאלים ברחבי העולם מביעים דעות חיוביות כלפי ארגון הטרור הפלסטיני חמאס, אחוז שעולה ל-29% בקרב המשיבים מתחת לגיל 35.

     

    מקסימיליאן מרקו כץ, מנהל המרכז למעקב ולמאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) סבור כי המספר של כ-6.7 מיליון רומנים, בעלי עמדות אנטישמיות, קרוב לסף המינימלי של המציאות איתה מתמודדת החברה הרומנית בנושא זה.

     

    דו”ח ADL הוא דו”ח אמין, שהופק באופן מקצועי. אולם נראה שהוא אינו מכסה את הסביבה המקוונת, שבה מתפתחת ומופצת אנטישמיות ללא כל שליטה או מגבלה. בתנאים אלה, MCA רומניה מאמינה שהאנטישמיות ברומניה נפוצה יותר ממה שמציין דו”ח ה-ADL.

     

    גם אם נגביל את עצמנו לסטטיסטיקה שפורסמה, מספר המבוגרים עם עמדות אנטישמיות מדאיג וסותר הערכה עדכנית של משרד הפנים, שבשנים 2023-2024 דיווח כי אנטישמיות אינה תופעה מדאיגה במיוחד עבור החברה הרומנית.

     

    האמת היא שבמהלך שנת 2024 צפינו איך, לנגד עינינו, האנטישמיות התפרצה בצורה מבהילה, כשבפרלמנט הרומני, הלהבה המצחינה שלה הודלקה על ידי הסנאטורית דיאנה שושואקה, בנוכחות מאות חברי פרלמנט שצפו בשתיקה מוחלטת במחזה ההכחשה וההסתה לשנאה נגד יהודים, שהוצג על ידי הסנאטורית הנ”ל, רשם MCA ROMANIA.

     

    למרבה הצער, דו”ח ה-ADL מראה לנו מציאות שונה מזו המוגדרת בהצהרות הפוליטיות, המנסות שוב ושוב להציג את רומניה כמודל אזורי ואירופאי למאבק יעיל באנטישמיות.

     

    רומניה היא, ללא ספק, מודל אזורי ואירופאי מבחינת מחקר ושימור זיכרון השואה המקומית.

     

    נכון לומר גם שרומניה היא מודל מבחינת הרצון למצוא נתיבים חינוכיים המפחיתים את הבורות ואת הדעות הקדומות עליהם האנטישמיות מבוססת.

     

    אבל כל עוד מותר לאנטישמים ומכחישי שואה להפר את החוק באופן בוטה, להביע ולהפיץ, ללא כל דאגה והפרעה, את תיאוריות השנאה שלהם נגד היהודים, ולאחרונה גם נגד מדינת ישראל, רומניה לא יכולה להיות מודל אזורי ואירופי למאבק באנטישמיות, נמסר מטעם MCA ROMANIA.

  • טיפול בבתי קברות יהודיים

    טיפול בבתי קברות יהודיים

    קהילות יהודיות דואגות לבתי קברות יהודיים ברומניה. כך למשל, הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’ (צפון מערב רומניה) המשיכה בפעילות הטיפול בבתי הקברות באזור. הקהילה השיקה פרויקט לשימור בית הקברות היהודי בשימלוי סילבניה, החל מבניית גדר בטון ועד שיקום המצבות.

     

    הקהילה היהודית של סאטו מארה (צפון-מערב רומניה), הודיעה כי בתמיכתו של ראש עיריית העיירה ששמה לאזורי, Antal Beres  נוקה בית הקברות היהודי בעיירה. “חבר הקהילה שלנו אילוץ אטילה השתתף  במאמץ הזה”, הוסיפו ראשי בקהילה. אנו מודים לראש העיירה ולכל המעורבים על מאמציהם ועל התרומה להגנת המקום שהוא בעל משמעות היסטורית רבה עבורנו, נמסר מהקהילה היהודית של סאטו מארה.