Tag: רומניה

21  תלמידי תיכון השתתפו בתחרות “דור ז’ – היסטוריה, זיכרון, מעורבות!”, פרויקט של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” שעודד צעירים להציג את חזונם בכל הנוגע לזיכרון ו לתולדות השואה ברומניה באמצעות וידאו קליפים.

את המקום הראשון קבלה סטואיקה טיודור המכללה הלאומית “Dr. Ion Meșotă”, מבראשוב (מרכז רומניה),

למקום שני עלתה בורצ’ה שרה, התיכון הבינלאומי לאינפורמטיקה, בוקרשט,

למקום שלישי עלו תלמידים  Blaj Alexandro, “Ferdinand I” National College, Bacău (צפון מזרח).

טיודור סטויקה שעלה למקום הראשון, הציג את המשמעות של יום בחייו של צעיר יהודי בשנת 1941. זה היה פרויקט שמספר לנו על אמפתיה, שמראה לנו שההיסטוריה מתעסקת באנשים. שרה בורצ’ה, שהגיעה למקום השני, יצרה פרויקט שמביא לידי ביטוי קטעים מההיסטוריה של הפוגרום ביאשי (צפון מזרח), מיוני 1941.

איך זה היה אם יום אחד יאסר עליך ללמוד, לעסוק בעבודה שלך, ליהנות מדברים טבעיים, מזכויות חיוניות לכל אחד מאיתנו, פשוט כי מישהו חושב שאתה שונה?.

אירועים אחרונים מראים לנו, יותר מתמיד, שאי אפשר להתעלם מהתפקיד של המדיה החברתית או למזער אותו ואת השפעתו על חיינו. בין אם אנחנו אוהבים או לא את ההשפעה של ערוצי תקשורת חדשים, כאשר אנחנו דואגים לכיוון המסרים המקודמים ברשת, צעירים שהשתתפו בפרוייקט מוכיחים לנו שאנו מסוגלים לשמור על כוון הנכון , הוסיף מכון “ויזל”.

סגן שגריר ישראל בבוקרשט, רמי טפליצקי, ערך ביקור ביאסי (צפון מזרח רומניה), מקום מוצאם של ישראלים, יוצאי רומניה רבים. הוא שמח לגלות אזור משופע בהיסטוריה, מקום מיוחד ליהודים וישראלים בשל מורשת היהודית, מורשת בעלת חשיבות משמעותית לתרבות ולהיסטוריה הלאומית.

סגן השגריר טפליצקי שוחח עם מיחאי צ’ריקה, ראש עיריית יאשי, על חיזוק השותפות הבילטראלית בתחומי הכלכלה והתיירות. העיר יאסי תאומה לשלוש ערים חשובות בישראל, חיפה, אשדוד ונתניה.

הדיפלומט נפגש גם עם Constantin-Felix Guzgă, הנציב של מחוז יאסי, עמו דן בהגברת שיתוף הפעולה בתחום התיירות, בהתחשב במורשת היהודית העשירה של יאשי.

סגן השגריר נפגש גם עם פול בוטנריו, נשיא לשכת המסחר והתעשייה יאסי, עמו דן בקידום הפעילות הכלכלית באזור וכן בפיתוח שיתוף הפעולה בין ישראל לאזור מולדובה.

הדיפלומט העביר מידע על סטארטאפים בישראל ועל הצלחתן של חברות חד קרן ישראליות .

יחד הם חקרו כיצד הניסיון של ישראל בחדשנות ויזמות יכול לעורר השראה לעסקים רומניים, וכיצד ישראל יכולה ללמוד מהמומחיות והפרספקטיבה של רומניה בתחום.

רמי טפליצקי סיים את נסיעתו ביאסי בביקור בקתדרלת המטרופוליטן של יאשי, שם שוחח עם תאופן, מטרופולין מולדובה ובוקובינה, על היחסים המיוחדים בין שתי המדינות, וכן על תפקידה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בחיזוק הקשרים האלה.

שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ערך לאחרונה ביקור בבקאו, בצפון מזרח רומניה, שם נולד אביו. הקשרים שלנו הם לא רק דיפלומטיים אלא גם אישיים. היחסים בין ישראל ורומניה, כולל אלה עם מחוז באקו, מבוססים על ערכים משותפים, היסטוריה משותפת והרצון לבנות עתיד טוב יותר, אמר השגריר.

עבור הדיפלומט הישראלי, הביקור בבאקאו היה חזרה למקורותיו. הייתה זו הזדמנות טובה לגלות מחדש את מקומות הולדתם של סבו וסבתו והוריו: אמו של השגריר נולדה בעיר בוחושי, ואביו בעיריית בקאו. האב עלה לארץ בגיל 22 ונהג לספר לליאור הצעיר על החיים היפים שחי בבקאו. שגריר ישראל חיפש את קבר הורי אביו, אך למרבה הצער הוא לא מצא אותו.

השגריר ביקר בבקאו לרגל פתיחתו של בית הכנסת המשופץ של בקאו,. השגריר בן דור התכבד להשתתף בטקס הפתיחה של בית הכנסת הגדול, כמעט 70 שנה לאחר סגירתו.

הביקור כלל פגישות עם Lucian Daniel Stanciu Viziteu, ראש עיריית בקאו, ועם Cristina Breahnă-Pravăț, נשיאת מועצת מחוז בקאו, איתה דן בחיזוק היחסים בין רומניה וישראל, בדגש על הכלכלה ופיתוח תיירותי ותרבותי.

נשיאת מועצת המחוז העלתה את תפקידה המהותי של הקהילה היהודית בהתפתחות הכלכלית, התרבותית והחברתית של המחוז, כשהיא מזכירה את שמותיהם של אישים ממוצא יהודי שנולדו במחוז בקאו, כגון סולומון מרקוס, חבר האקדמיה הרומנית, הרב אלכסנדרו שפרן, המשורר טריסטן צארה או פייביש קליין (סוחר התבואה הגדול ביותר במולדובה, שתרם חלק מעושרו לבניית חלק מבית החולים המחוזי הנוכחי).

יוזמות מדיניות חוץ אינן ניתנות להפרדה מהחברות של רומניה באזור החירויות והזכויות המובטחות על ידי האיחוד האירופי ונאט”ו ומהגשמת המטרה הבסיסית של הגנה וקידום הערכים והאינטרסים של ארצנו’רווחתה וביטחון אזרחינו, אמרה שרת החוץ לומיניטה אודובסקו.

ללא קשר לקשיים שנתקלנו בהם בתקופות היסטוריות שונות, תמיד נשארנו מעוגנים בערכים שבהם אנו מאמינים. עלינו מוטלת החובה להגן עליהם, למען עצמנו ולמען הדורות הבאים, ציין ראש הדיפלומטיה הרומנית.

אודובסקו הוסיף כי ארצנו היא מקדמת פעילה של ציות לנורמות וכללים של המשפט הבינלאומי .

היא הדגישה את האתגרים הנוכחיים בסביבה הבינלאומית. 35 שנה לאחר נפילת מסך הברזל באירופה, והחלפת המשטר הטוטליטרי בדמוקרטיה, אנו מתמודדים עם מצב  בינלאומי מורכב, המסומן בתוקפנות לא מוצדקת ולא חוקית של רוסיה נגד אוקראינה, התוקפנות הזו מופנית גם נגד כל מה שמדינות אירופה בנו במשך מאות שנים.

זו מתקפה אכזרית וחסרת תקדים נגד הדמוקרטיה והחופש, נגד כולם. במצב זה אנו פועלים בסולידריות עם אוקראינה. זו לא רק בחירה מוסרית לעזור למדינה שכנה, אלא גם שירות האינטרס הלאומי, קבע אודובסקו. היא גם הדגישה את התמיכה הבלתי מותנית של בעלות ברית נאט”ו ושותפים אירופיים.

רומניה היא מדינה המחויבת לתמיכתה לערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, חירויות יסוד, שוויון מגדרי ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים ובכל צורה של אפליה. הדיפלומטיה הרומנית תמשיך לשאוף למטרות מדיניות חוץ לאומיות, כך שהגשמתן תניב תוצאות קונקרטיות בחייהם של אזרחי רומניה.

זה נראה לאחרונה עם שילובה של רומניה באזור שנגן או בהתקדמות החשובה שנרשמה בהליך ההכללת רומניה בתוכנית ויתור על הויזות של ארה”ב

השרה הזכירה גם את אירועי המהפכה של 1989: עברו 35 שנים מאז השנה בה רומניה נכנסה למשפחת המדינות הדמוקרטיות המערביות. עברו 35 שנים מאז העם התגבר באומץ לבם של אלה שביצעו את המהפכה הרומנית האנטי-קומוניסטית, על מחסומים שנראו בלתי עבירים.  דיפלומטיה הרומנית מבוססת על דיאלוג, אמון וכבוד נשארת מעוגנת היטב בשירות הערכים שאנו מאמינים בהם: שלום, ביטחון ושגשוג של כל אזרחי רומניה, הוסיפה שרת אודובסקו.

המהדורה הרביעית של פסטיבל הסרטים של מרכז אירופה, אירוע שיזם ב-2011 הבמאי ראדו גאברה ומאורגן כיום לזכרו, יתקיים בין התאריכים 4-6 בדצמבר בבוקרשט. מהדורת 2024 מוקדשת לסרט התיעודי ותכלול כמה מהסרטים התיעודיים החשובים ביותר של גבראה.

הבמאי קופל מוסקו יהיה אורח הפסטיבל, עם הקרנה מיוחדת של הסרט התיעודי ‘תצלומי דמים’, המעורר את האירועים המזעזעים במהלך הפוגרום ביאסי (צפון מזרח רומניה) ביוני 1941. הקרנה מעלה צילומים ועדויות של ניצולים.

הבמאי ראדו גאברה הצליח להביא לידי ביטוי את הנושאים המגוונים ביותר, באמצעות הסרטים הכלולים בפסטיבל: ‘סטרומה’ ו’יהודים למכירה’ מייצגים טרגדיות עם תהודה עמוקה, עם אשמים ואשמות בכל רמות החברה הרומנית ומחוצה לה; “המלכה האדומה” הוא סרט דיוקן של אנה פאוקר, דמות שנויה במחלוקת של העידן הקומוניסטי; ‘רומניה, רומניה – מחפשים את שוורץ’ עוסק במוזיקת ​​כליזמר. ובסוף, ‘מורשת גולדפאדן’ הוא סרט המוקדש ליוצר התיאטרון היידיש אברם גולדפאדן.

בסוף השבוע שבין 6-8 בדצמבר 2024, סטודיו סינמה, מטימישוארה, מערב רומניה, יפתח מחדש עם תוכנית מיוחדת של סרטים אירופיים ורומניים. בית הקולנוע ההיסטורי השלישי ששופץ ונפתח מחדש על ידי עיריית טימישוארה שוחזר כמעט בשלמותו.

ביום שבת, 7 בדצמבר, תתקיים הקרנה של סרט תיעודי אודסה , חתום על ידי פלורין יאפן  מטימישוארה, המעלה על הבד פרק היסטורי אפל: הטבח שבוצעה באוקטובר 1941, כאשר הצבא הרומני רצח, באודסה, עשרות אלפי אזרחים, רובם יהודים. לאחר ההקרנה יתקיים דיון עם במאי הסרט על תופעות קיצוניות ברומניה, בעבר וההדים שלהן בזמן הזה.

המחזאי הישראלי מוטי לרנר, מחבר ההצגה “משפט אייכמן”, ביקר במתחם החינוך לאודה-רעות, בבוקרשט. לרנר התרשם מהתלמידים, מאיכות הפעילות החינוכית ומהערכים המטופחים בקהילה שלנו, כך נמסר מטעם המתחם החינוכי.

במהלך הביקור שוחח המחזאי עם התלמידים שהשתתפו בשנה שעברה בסימולציה של משפטו של אייכמן – משפט הדומה , שאורגן בפרלמנט הרומני. התלמידים שיתפו את החוויות והרגשות שהרגישו על הבמה, וסיפרו כיצד התרגיל הזה עזר להם להרהר בהיסטוריה ולהבין טוב יותר את היקף הסבל האנושי באותה תקופה.

אחד מרגעי המפתח של הדיון היה על התלמידים שהתנסות בחוויה זו ושהבינו עד כמה בעיות יומיומיות קטנות הן לא חשובות מול האתגרים והטרגדיות של אותם זמנים.

לרנר שיתף את התלמידים במחשבות שעלו בזמן כתיבת המחזה: “בזמן שעבדתי על המחזה הזה, תהיתי איך הרוע הצליח להשתלט על אייכמן, אדם שבכל זאת היה אדם עם מצפון. בתנאים מסוימים כל האנשים יכולים להיות מסוגלים למעשים אכזריים בצורה בלתי נתפסת. לקח חיוני: אנחנו בעלי מצפון שביכולתנו להחליט לא לבצע דברים שהם מנוגדים לצפוננו.

רומניה מחויבת בתוקף לתמוך בערכים דמוקרטיים, זכויות אדם, כולל שוויון מגדרי, מאבק באנטישמיות, שנאת זרים וכל צורה של אפליה, מסר משרד החוץ הרומני. מדיניות החוץ של רומניה מנוהלת בהתאם לחברותה של רומניה באיחוד האירופי ובנאט”ו, מדגיש המשרד בהצהרה ששוחרה לעיתונות  כדי להרגיע את הדאגות שהתעוררו לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות רומניה בו זכה מועמד שנחשב אנטישמי, פרו-רוסי, אנטי-איחוד האירופי ואנטי-נאט”ו.

משרד החוץ מראה כי 35 שנים לאחר נפילת הקומוניזם ומאז כניסת רומניה למשפחת המדינות הדמוקרטיות המערביות, ערכים שמבטיחים שלום, ביטחון ושגשוג לכל אזרחי רומניה, בכל מקום שבו הם נמצאים, הם חלק התרבות הרומנית פוסט קומוניסטית.

דניאל, הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית, נפגש עם ליאור בן דור, שגריר ישראל ברומניה. הפטריארך העריך את הניסיון הדיפלומטי העשיר של השגריר והדגיש את היחסים המצוינים הקיימים בין רומניה וישראל.

דוגמה ליחסים אלה היא העלייה לרגל שאורגנה בישראל על ידי הכנסייה הרומנית, שבאמצעותם יכולים המאמינים האורתודוכסים לבקר במקומות הקדושים. כפי שציינו גם הפטריארך וגם השגריר בן דור, גם בתנאים הקשים הנוכחיים שגרמה המלחמה במזרח התיכון, העלייה לרגל מתבצעת בביטחון מוחלט.

במקביל הביע הפטריארך דניאל את תקוותו שבזמן הקצר ביותר תשוקם ההתיישבות הרומנית על נהר הירדן. התוכנית היא לכלול את ההתיישבות במסלול העלייה לרגל בארץ הקודש. השגריר הדגיש את העובדה שרומניה היא אחת המדינות המתויירות ביותר על ידי תיירים מישראל. כמו כן, בהתחשב במוצא הרומני של משפחתו, הדגיש הדיפלומט הישראלי את התכונות המיוחדות של הידידות והאירוח של העם הרומני.

הפטריארך דניאל ציין שהשלטונות הטוטליטריים של המאה ה-20 גרמו לקרע בין קהילות דתיות. קרע זה שניתן לרפא באמצעות שיתוף פעולה ומידע נכון.

השגריר בן דור הדגיש את הסולידריות של העם הרומני עם מדינת ישראל. רומניה משחקת תפקיד חשוב בהכרת החשיבות של היציבות באזור מזרח התיכון. השגריר ציין כי השותפות והידידות בין שתי המדינות מבוססות גם על תפקידה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית.

בוקרשט אירחה  Europe Summit 2024  אירוע התייחסות בתחום תשתיות וערים חכמות.  האירוע  שאורגן על ידי מספר חברות, יחד עם לשכת המסחר רומניה-ישראל.

האירוע  הוקדש לחידושים ולטכנולוגיות העדכניות ביותר שמטרתן לתמוך בפיתוח תשתיות עירוניות והציגה נושאים כגון: התאמת תשתיות עירוניות לבאתגרים מודרניים ושיפור חיי האזרחים, מצגות על טכנולוגיות מתקדמות לניהול כבישים, כבישים מהירים וגשרים , טכנולוגיות Digital Twin, ניטור ופיקוח חכמים, פתרונות חדשניים לשוק השכירות וניהול נדל”ן וכן אבטחת סייבר.

שגרירות ישראל תמכה באירוע, המדגיש את השותפות ההדוקה בין ישראל לרומניה בתחום החדשנות הטכנולוגית. סגן השגריר רמי טפליצקי ואביגיל שטמלר-פז, ראש הנציגות הכלכלית והמסחרית של ישראל ברומניה, דיברו בפתיחת הוועידה על חשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום זה, במטרה לבנות יחד את עתיד התשתיות החכמות. .