Tag: רומניה

  • ביקור במכון לפיזיקה גרעינית

    ביקור במכון לפיזיקה גרעינית

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, וסגן השגריר רמי טפליצקי ביקרו במכון הלאומי לפיזיקה והנדסה גרעינית “הוריה חולוביי”.

     

    הדיפלומטים נפגשו עם ניקולאי מריוס מרגינאן, מנכ”ל המכון. הם דנו בזיהוי הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחום המחקר, הטכנולוגיה והחינוך. בשל המומחיות של אנשי מקצוע , כמו גם בשל תוכניות המחקר והפיתוח הרבות, שיתוף הפעולה בין רומניה וישראל מהווה פוטנציאל מיוחד בפיתוח  פרויקטים מחקריים בתחום המדעים המדויקים, כך מסרה שגרירות ישראל.

     

    בהיותו בחזית המדע הרומני, המכון הלאומי לפיזיקה והנדסה גרעינית מרכז פרויקט תשתית אור קיצוני –   (ELI-NP) .

     

    כמו כן המכון מנהל מחקר רומני על תשתית האור הקיצונית האירופית . במכון מותקן לייזר ייחודי בעולם, בהיותו היחיד שבו ניתן להפיק אנרגיה ברמה של 10% מזו של השמש.

     

     הביקור אורגן ע”י לשכת המסחר רומניה-ישראל. ראשי הלשכה נכחו ונהנו מסיור במתקנים ב-Măgurele. שליד בוקרשט.

  • סטודנטים ישראלים לרפואה בבוקרשט

    סטודנטים ישראלים לרפואה בבוקרשט

    700 סטודנטים ישראלים רשומים באוניברסיטת “קרול דבילה” לרפואה ולרוקחות בבוקרשט.

     

    700  סטודנטים ישראלים רשומים באוניברסיטת “קרול דבילה” לרפואה ולרוקחות בבוקרשט. שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור. נפגש עם פרופ’ אוניב.דר. ויראל ז’ינגה, רקטור האוניברסיטה. הם דנו על הסטודנטים הישראלים שנרשמו, וכן על שיתוף הפעולה בין ישראל לרומניה בתחום הדיגיטציה של שירותי הרפואה ופיתוח שותפויות בתחומי מחקר מובילים.

     

    בפגישה נכחו גם פרופ’ אוניב. בוגדן פופסקו, פרו-רקטור לשיתוף פעולה בינלאומי, פרופ’ אוניב.דר. ולנטינה Uivaroși, פרו-רקטור לחינוך אוניברסיטאי לתואר ראשון ותואר שני, Conf.Univ.Dr. Ștefan Busnatu,  פרו-רקטור לפיתוח תשתית מידע, דיגיטציה וטכנולוגיות חדשניות.

  • השתתפות בפגישת המועצה לעניינים כלליים

    השתתפות בפגישת המועצה לעניינים כלליים

    מזכירת המדינה לענייני אירופה, ממשרד החוץ הרומני, קלרה סטאיקו השתתפה, בבריסל, בישיבת המועצה לעניינים כלליים. בשולי הפגישה השתתפה מזכירת המדינה בארוחת בוקר שהוקדשה למאבק באנטישמיות, שאורגנה על ידי צרפת והולנד, וכן בדיון על חוסן דמוקרטי, בהנחיית גרמניה.

     

    במהלך ארוחת הבוקר המוקדשת למאבק באנטישמיות, מזכירת המדינה הרומנית גינתה  את התקריות האנטישמיות האחרונות בכמה מדינות חברות, וקראה לחיזוק הכלים למאבק בתופעות אלה בכל הרומות של מדינות אירופה. לרגל הדיון על חוסן דמוקרטי, בהנחיית גרמניה, העריכה קלרה סטאיקו כי הבטחת חוסן דמוקרטי חייבת להישאר נקודה מרכזית בסדר היום האירופי, במיוחד בהקשר של התפתחויות גיאופוליטיות העכשוויות. בהקשר זה היא התייחסה לצורך להילחם באיומים ההיברידיים ברמה האירופית, המשפיעים על המדינות החברות, אך גם על שותפיהן השכנות.

  • הצהרות שרת החוץ של רומניה

    הצהרות שרת החוץ של רומניה

    שרת החוץ של רומניה, Luminiţa Odobescu הביעה את דאגתה מהחמרת המצב במזרח התיכון. אודובסקו השתתפה בפגישת שרי החוץ ממדינות האיחוד האירופי , בבריסל.

     

    בנוגע למצב במזרח התיכון, ראש הדיפלומטיה הרומנית חזר והדגיש את חשיבות המאמצים להפחתת המתח באזור. המצב במזרח התיכון מחייב איפוק מצד כל הצדדים המעורבים, הדגיש הדיפלומט הרומני.

     

     לומיניצה אודובסקו ציינה את הביקורים האחרונים שערכה באזור, שם דנה עם עמיתיה ממצרים וירדן בהיבטים הדחופים ביותר של המצב הנוכחי. השרה אודובסקו עמדה על חשיבות הערכת המצב באזור מנקודת מבט רחבה יותר, ע”י כל הגורמים המעורבים בסכסוך.

     

    היא  הדגישה את החשיבות של קיום ערוצי הידברות עם ישראל לדיון כולל על היבטים קשים כשהשעיה אפשרית של הדיאלוג היא איתות פוליטי שלילי ולא רצוי.

     

    השרה עודדה  את התמקדות מאמצי האיחוד האירופי בשיפור המצב ההומניטרי הקשה ביותר ברצועת עזה ובלבנון והזכירה את המאמצים העקביים של רומניה בתחום הסיוע ההומניטרי, בדגש על העברתם האחרונה של 14 ילדים מעזה לטיפול רפואי ברומניה.

  • שיחת טלפון גדעון סער – לומיניצה אודובסקו

    שיחת טלפון גדעון סער – לומיניצה אודובסקו

    שרת החוץ של רומניה, לומיניצה אודובסקו, ניהלה שיחת טלפון עם ראש הדיפלומטיה החדש של מדינת ישראל, גדעון סער. השיחה התרכזה ביחסים הבילטרליים, כמו גם במצב הביטחוני במזרח התיכון. שרת החוץ של רומניה בירכה את הדיאלוג ושיתוף פעולה בתחומי מפתח.

     

    שני השרים ניהלו חילופי דעות על המצב הביטחוני במזרח התיכון, אודובסקו הביע תמיכה במאמצים הבינלאומיים לקידום השגת הפסקת אש, שחרור כל בני הערובה ושיפור המצב ההומניטרי באזור. הצד הרומני חזר על מחויבותו האיתנה למאבק באנטישמיות, הכחשה ועיוות השואה, נושאים שהם כל הזמן על סדר היום של ממשלת רומניה, הנוקטת באמצעים קונקרטיים.

     

    המקביל הישראלי הביעה את הערכתו למערכת היחסים המיוחדת בין שתי המדינות והודה לרומניה על תמיכתה המתמשכת.

  • עבודות שימור בבתי קברות יהודיים

    עבודות שימור בבתי קברות יהודיים

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ נוקטת בצעדים לשימור בתי הקברות היהודיים בטרנסילבניה. הקהילה הגישה מסמכים לעירייה של עיירת ג’יבו (מחוז סלאג’, צפון מערב רומניה) כדי לקבל את האישור לבניית גדר סביב בית הקברות היהודי המקומי.

     

    כמו כן הקהילה החלה בעבודות שימור של בית הקברות היהודי בסורדוק, עיירה באותו מחוז.

     

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ מבצעת פרויקט נרחב לשימור בתי קברות יהודיים במחוזות טרנסילבניה.

  • שר החוץ, אורח בפודקאסט-מה אתה אומר

    שר החוץ, אורח בפודקאסט-מה אתה אומר

     Luminiţa Odobescu, שרת החוץ של רומניה, הוזמנה לאחרונה לפרק חדש בפודקאסט “Ce mai zici?”  בהפקת תלמידי קריית החינוך לאודה-רעות. גברת אודובסקו היא המנטורית של לימודי הדיפלומטיה של מרכז הלימודי לאוד-רעות.

     

    אדריאן דוד וסופיה בורדיי היו המארחים של הפרק על המתרחש מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה הרומנית.

     

    זה מקור השראה לכל מי שמתעניין ביחסים בינלאומיים. הפודקאסט התייחס לנושאים בעלי עניין מרכזי, כמו השפעת הבחירות האחרונות בארה”ב על הפוליטיקה הבינלאומית והרומנית; סיפורי השרה בעקבות פגישות עם מנהיגים בינלאומיים כמו דונלד טראמפ, קמאלה האריס וג’ו ביידן; תפקידן של קהילות רומניות מחוץ למדינה בהקשר הבחירות; היחסים האסטרטגיים שיש לרומניה עם שותפים מרכזיים, כמו ארה”ב וצרפת; האתגרים שמביא דיסאינפורמציה וכיצד חדשות מזויפות משפיעות על הדיפלומטיה; התפתחות היחסים הבילטרליים בין רומניה וישראל בהקשר של המתיחות הנוכחית במזרח התיכון; הפרויקטים והעצות של השר אודובסקו לדיפלומטים עתידיים.

  • מזכר בדבר השתתפותה של רומניה בקונסורציום EHRI/ERIC

    מזכר בדבר השתתפותה של רומניה בקונסורציום EHRI/ERIC

    ממשלת רומניה אישרה מזכר בדבר השתתפותה של רומניה בקונסורציום לתשתית אירופית לחקר השואה (EHRI/ERIC) שהוקם בימים אלה.

     

    התשתית האירופית לחקר השואה (EHRI) היא תשתית מחקר כלל-אירופית שנוצרה כדי לתמוך במחקר, הנצחה וחינוך חוצה-גבולות של השואה.  מ-1 בפברואר 2024, פרויקט EHRI נכנס לשלב היישום. רומניה מיוצגת על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”INSHR-EW),.

     

    בפברואר 2023 חתם ראש ממשלת רומניה על מזכר בנוגע למעורבותה של רומניה בפרויקט EHRI-

    הפרוייקט  מפתחת כלים ושיטות המאפשרים לחוקרים ולארכיונאים לעבוד יחד כדי להתגבר על אחד האתגרים המיוחדים של חקר השואה – הפיזור הרחב של מקורות ברחבי אירופה ומחוצה לה. מתן גישה מרחוק דרך פורטל EHRI וגישה פיזית ל-20 ארכיוני שואה רלוונטיים חיונית לחקר השואה ולהכשרת הדור הבא של חוקרים וארכיונאים. הפרוייקט הוא תוצאה של עבודתו של קונסורציום הפועל מאז 2010 לשילוב מקורות הקשורים לשואה ותיעוד מחקרי. הפרויקט המאגד 26 שותפים מ-17 מדינות.

     

    כל חבר מחויב להקים צומת EHRI לאומית. ברומניה תשתית טכנית דרושה לשילוב הנתונים והשירותים בפרויקט תינתן על ידי מכון “וייזל”  והמוסדות שיהיו חלק מהצומת. באפריל 2024 סוכם מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה בין מוסדות מחקר ברומניה שיכול לתרום למימוש המחקר. המוסדות החתומים על המזכר הם: מכון “אלי ויזל”, המכון לחקר השואה ורצח עם באוניברסיטת Babeș-Bolyai בקלוז’, המוזיאון לאמנות קלוז’-נאפוקה והמכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים.

     

    הפעילויות הלאומיות העיקריות הן חקר השואה ברומניה ובמרחב האירופי; ההיסטוריה של האנטישמיות; ניהול, שימוש ושימור כספי ארכיון שבבעלות המוסדות השותפים; הקלת גישה למשאבי ארכיון; פיתוח פרויקטים מחקריים בשיתוף עם מוסדות חברים אחרים ב-EHRI-ERIC; ארגון כנסים ותוכניות חינוכיות המוקדשים לקטגוריות שונות של קהל יעד; הבטחת ניידות בינלאומית של חוקרים על מנת לתעד, לכתוב מחקרים על ההיסטוריה והזיכרון של השואה, ההיסטוריה של האנטישמיות.

     

    השתתפותו של מכון “אלי ויזל” ב-EHRI-ERIC כאחראי על תפעול הצומת הלאומי חשובה במיוחד עבור חקר השואה ברומניה, המאפשרת שיתוף פעולה עם מוסדות רלוונטיים בתחום, פיתוח פרויקטים טרנס-דיסציפלינריים חוצי-לאומיים המייצרים נראות במרחב האקדמי הבינלאומי.

  • מכון אלי וייזל, בודק עובדות אמין

    מכון אלי וייזל, בודק עובדות אמין

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” קיבל מעמד של  בודק עובדות מANCOM הרשות הלאומית למינהל ורגולציה בתקשורת.

     

    מעמד זה מאפשר  למכון “אלי ויזל” להודיע ​​לפלטפורמות מקוונות על תוכן לא חוקי, אנטישמי ושלילי בסביבה המקוונת הרומנית.

     

    הודעות שנשלחות על ידי בודקי עובדות חייבות להיות מטופלות בעדיפות על ידי פלטפורמות מקוונות.

     

    הנוהל הוא חלק מתקנת השירותים הדיגיטליים האירופית ומטרתו להילחם בתוכן בלתי חוקי באינטרנט, כגון דברי שטנה או הכחשת שואה.

  • קומיקס חינוכי

    קומיקס חינוכי

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” משיק ב-28 בנובמבר בבוקרשט את אלבום הקומיקס החינוכי “הם היו לידנו…12 סיפורים על השואה ברומניה”. ההשקה מתקיימת במרכז התרבות של משרד הפנים, מול אנדרטת השואה. האיורים והקונספט של אלבום הקומיקס שייכים ל-Octav Ungureanu.

     

    כמעט שנתיים עברו מאז שהתחלנו במסע של ידע, של גילוי מחדש. שנתיים בהן היו לנו שותפים שהיו סקרנים לדעת, פתוחים ובעלי מוטיבציה להביא לידי ביטוי רסיסי היסטוריה נשכחת . היסטוריה של אלה שהיו כמונו, לידנו, איתנו. אנו מתקרבים לסוף המסע כאשר נרכז את סיפורי החיים, רסיסי ההיסטוריה המקומית של היהודים והרומים מקהילות שונות ברומניה, מתקופת השואה, בחוברת קומיקס, כך מסר מכון “ויזל”.

     

    “היינו קרובים…12 סיפורים על השואה ברומניה” כולל את האיורים שנעשו לתערוכות הקומיקס שאורגנו במסגרת הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. אירוע ההשקה נחשב לדיאלוג על סיפורי חיים, היסטוריה מקומית, חינוך לא פורמלי באמצעות אמנות, איור, הוסיף המקור המצוטט.

     

    תרחישי התערוכות שהיוו את המרכיב המרכזי בפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. בוצעו על ידי חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידים ומורים מבתי ספר  ב-10 מחוזות ברומניה. הפרויקט בוצע על ידי מכון “אלי ויזל” בשיתוף עם Freedom House Romania ובמימון האיחוד האירופי.

  • בראשית 22

    בראשית 22

    המהדורה ה-22 של תוכנית בראשית תתקיים בבקאו, צפון מזרח רומניה, בין התאריכים 21-24 בנובמבר 2024. התכנית כוללת מפגשי לימוד בנושא “ישראל בליבנו”, בה תשתתף קבוצת מורים מוכרים  אך גם כאלה שמגיעים לרומניה לראשונה. המשתתפים ייהנו ממוזיקת ​​כליזמרים, מפגש עם נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר. לרגל תכנית בראשית ייפתח  מחדש בית הכנסת הדגנים בבקאו, מסרו המארגנים.

     

    תכנית בראשית מאורגנת על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בתמיכת ועדת ההפצה היהודית האמריקאית (JDC) ומוקדשת לחברי הקהילות היהודיות מרחבי הארץ.

  • פארק Ciurchi ביאסי

    פארק Ciurchi ביאסי

    עיריית יאשי (צפון מזרח רומניה) יפתח פארק בשכונת קיורק’י. ראש העיר מיחאי צ’ריקה הודיע ​​כי לפארק העתידי יהיו שני תפקידים, בילוי והנצחה: לצורך כך בפארק תוצב אנדרטה המוקדשת לקורבנות השואה, אך יהיה בו גם שטח שיוקדש לקורבנות שנפלו במהלך שתי מלחמות העולם.

     

     

     שטח הפארק יהיה כ-6 דונם. שווי הפרויקט הוא 20 מיליון ליי (4 מיליון יורו). עבודות הבנייה יתחילו באביב 2025.

  • עבודות שימור בבית הקברות Simleu Silvaniei

    עבודות שימור בבית הקברות Simleu Silvaniei

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ ביצעה עבודות שימור בבית הקברות היהודי בסימלאו סילבניה, מחוז סלאג’ (צפון מערב רומניה). פרויקט השימור של בית העלמין החל בהקמת גדר בטון. שיקום המצבות יתבצע באביב 2025.

     

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ מבצעת פרויקט נרחב לשימור בתי קברות יהודיים במחוזות טרנסילבניה.

  • השקת הספר “מים עמוקים. לימודי יהדות וישראל: מחקר, בנייה, מורשת”

    השקת הספר “מים עמוקים. לימודי יהדות וישראל: מחקר, בנייה, מורשת”

    יצא לאור הספר “מים עמוקים. לימודי יהדות וישראל: מחקר, בניה, מורשת”, מוקדש לליביו רוטמן, פרופסור, חוקר, מייסד תכניות אקדמי ללימודי יהדות וישראל ולשעבר מנהלת המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה.

     

     

    רוטמן הוא פרופסור בפקולטה למדעי המדינה בבית הספר הלאומי למדעי המדינה והמנהל (SNSPA)  ומנהל מייסד של המרכז ללימודי ישראל “תיאודור הרצל” במסגרת SNSPA.

     

     

    הספר, בהוצאת ההוצאה לאור של אוניברסיטת בוקרשט, מחולק ל-3 חלקים, המייצגים את תחומי הלימוד עליהם הותיר את חותמו פרופסור ליביו רוטמן: מדעי היהדות, לימודי השואה ולימודי ישראל. מומחים, חוקרים ואקדמאים, סטודנטים לשעבר ודוקטורנטים,ועמיתים השתתפו ביצירת הספר.

     

     

    דיקן הפקולטה למדעי המדינה, כריסטיאן פירוולסקו, נאם באירוע ההשקה, לצד צוות הוראה וחוקרים מאוניברסיטת בוקרשט, אוניברסיטת “אלכסנדרו יואן קוזה” מיאשי (צפון מזרח), אוניברסיטת באבש-בולאי מקלוז’. (צפון-מערב), האקדמיה הרומנית ואוניברסיטת תל אביב.

  • רסיטל לחליל ופסנתר בטימישוארה

    רסיטל לחליל ופסנתר בטימישוארה

    בבית הכנסת מצודה בעיר טימישוארה, מערב רומניה התקיים רסיטל מאת Matei Ioachimescu, נגן חליל, ומרה דוברסקו, פסנתרנית רומנית צרפתיה.

     

    הרסיטל  היה יוצא דופן וכלל אודישן ראשון מוחלט ליצירה של המלחין Gabriel Mălăncioiu, שכותרתה “Cu năduf”.- עם כל הלב

    התוכנית כללה גם יצירות מאת Gabriel Fauré, Béla Bartók, George Enescu şi Charles-Marie Widor

    הרסיטל התקיים במסגרת פרויקט “עוגבי טימישוארה”.