Tag: טרנסילבניה

  • אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    אירוע לרגל יום השואה הבינלאומי

    ביום השואה הבינלאומי ברחבי רומניה התקיימו אירועי הנצחה . בזלאו, צפון מערב, התקיים הכנס ‘אנו זוכרים…מחנות המוות’ שאורגן על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה והקהילה היהודית של זלאו סלאג’. באביב 1944 אלפי יהודים מסלאג’ גורשו למחנות ריכוז והשמדה נאצים. על פי נתונים סטטיסטיים, מספר היהודים בסלאג’ ירד מ-7,749 במפקד 1930 ל-32 איש במפקד האחרון בשנת 2021. כיום אנו מתחייבים להילחם בכל צורה של קיצוניות, אנטישמיות ואפליה. חינוך הוא הנשק החזק ביותר שלנו במאבק הזה. צעירים צריכים להכיר את ההיסטוריה, להבין את גורמי השואה ולהיות מודעים לסכנה הנשקפת מאידאולוגיות קיצוניות. הבה לעולם לא נשכח את לקחי העבר. בואו נבנה יחד חברה המבוססת על סובלנות, כבוד וסולידריות ונבטיח שמעשי זוועה כאלה לא יחזרו על עצמם, אמר ראש מחוז סלאג’, דארי תומא.

     

    מנגד, בבית הכנסת אאחבס רהיים באורדאה, צפון מערב, נפתחה תערוכת התצלומים שצילם הצלם האמריקני דניאל אואן, ‘היהודים של אורדיה’. 29 העבודות הנבחרות לוכדות דיוקנאות, רצפים מחיי יהודי אורדעה, ניצולי שואה וכן תמונות הממחישות את חיי הדת והקהילה והמורשת היהודית, בעיקר בתי כנסת ובתי קברות. התמונות צולמו בשיתוף עם הקהילה היהודית של אורדיה בין השנים 2013-2016 ופורסמו מאוחר יותר, בליווי מאמר שכותרתו “היהודים של אורדיה”, ב”ניו יורק טיימס”. במהלך אותה תקופה ערך הצלם האמריקני מספר ראיונות עם חברי הקהילה היהודית בעיר, כולל שמונה ראיונות עם ניצולי שואה. נכון לעכשיו, יש באורדאה רק ניצול שואה אחד חי. כמובן שעלינו לסלוח, אבל הדת שלנו לא נותנת לנו לשכוח. וזו הסיבה להנצחה יש ותהיה מקומה במימד רוחני, אמר פול שפיצר, מזכיר הקהילה היהודית של אורדיה. כתוצאה מעבודתו עם ניצולי אושוויץ במזרח אירופה, דניאל אוון שיתף פעולה בסדרה ‘קולות על אנטישמיות’, שהופקה על ידי המוזיאון האמריקאי לזכר השואה.

  • עבודות שימור בבתי קברות יהודיים

    עבודות שימור בבתי קברות יהודיים

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ נוקטת בצעדים לשימור בתי הקברות היהודיים בטרנסילבניה. הקהילה הגישה מסמכים לעירייה של עיירת ג’יבו (מחוז סלאג’, צפון מערב רומניה) כדי לקבל את האישור לבניית גדר סביב בית הקברות היהודי המקומי.

     

    כמו כן הקהילה החלה בעבודות שימור של בית הקברות היהודי בסורדוק, עיירה באותו מחוז.

     

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ מבצעת פרויקט נרחב לשימור בתי קברות יהודיים במחוזות טרנסילבניה.

  • הכנס “סיגטו מרמאציי והקהילה היהודית”

    הכנס “סיגטו מרמאציי והקהילה היהודית”

    המכון הרומני לתרבות מתל אביב ארגן ב-25 ביוני את הכנס “סיגטו מרמטיי והקהילה היהודית”. הכנס התקיים בתמיכת אלפרד פופלינגהר, פנינה זילברמן ומנדי יעקובוביץ’. פרויקט זה מאורגן בשיתוף קרן תרבות סיגט – מקדמת שימור זכר קורבנות השואה ברומניה – והוא חלק מסדרת אירועי ICR תל אביב המוקדשים לציון 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה.

     

    עלינו לומר זאת בכנות: עתידה של הקהילה היהודית בסיגט אינו מבטיח, סברה פנינה זילברמן, נשיאת קרן “תרבות” סיגט.  כמחנכת בתחום השואה והתרבות היהודית, אני מאוד מאמינה שיש להעביר את סיפור השואה לדורות הצעירים באמצעות צורות אמנות שונות: דרמה, מחול, כתיבה יוצרת, צילום, קולנוע – הוסיפה פנינה זילברמן. היא מאמינה שחינוך לשואה בבתי ספר תיכוניים ברומניה יכול להפוך תלמידים רומנים לנושאי מסרים, שגרירים אמיתיים של העם היהודי.

     

    אלפרד פופלינגהר סיפק סקירה היסטורית של סיגט, תוך הדגשת המאפיינים המיוחדים הקשורים לחיי הקהילה היהודית המקומית. היהודים שהתיישבו באזור מרמורש, החל מהמאה ה-17, הצליחו ליצור קהילות משגשגות, וביניהן זו של סיגט.

     

    חשיבותה של הקהילה היהודית בסיגט היא דתית ותרבותית במיוחד. חצרות רבני סיגט, יחד עם בתי הספר הסמוכים ותנועות החסידיות שהתפתחו, העשירו באופן מהותי את היהדות – הוסיף פופלינגהר. הוא גם ציין את תרומתה של הקהילה היהודית בסיגט לחיים התרבותיים, החברתיים והמדעיים של אותם זמנים. קהילה זו נתנה סופרים, אמנים פלסטיים, מוזיקאים, עיתונאים, עורכי ספרים ועיתונות, עורכי דין ואדריכלים בעלי שם.

     

    המפיק והאדריכל הישראלי בעל שורשים רומניים מ  Mandi Jacobovitch תיאר את סיפורה של משפחת יעקובוביץ’, שגורשה לאושוויץ, ואת תרומתה לאחר מכן לחברה הישראלית. הכנס המשיך עם הצגת שני קטעים מתוך סרטו התיעודי “הצעקה”, המכילים עדויות של אביו. כפי שהסביר יעקובוביץ’, אביו לא אמר מילה במשך עשרות שנים על מה שחווה במחנות ההשמדה, שאליהם הגיעה לאחר שגורש מסיגט באביב 1944. את עדותו הראשונה מסר לאחר גיל 50 בפני ארגון ישראלי המספק תמיכה פסיכולוגית לניצולי השואה ולצאצאיהם. הסרט התיעודי נולד ביוזמתו של מנדי יעקובוביץ’, שהשתמש אז בחומר זה בפרויקטים שונים בבית ספר ובאקדמיה.

     

    4 חודשים לאחר שסיים את הסרט  אביו מת, בגיל 96. יעקובוביץ’ הראה לקהל את המזכרות האחרונות שנותרו מאביו, מזוזה וסידור . אביב היה חבר קרוב של ניצול השואה היהודי המפורסם ביותר, גם הוא מסיגט, חתן פרס הנובל לשלום אלי ויזל.

  • הנצחת השואה בצפון טרנסילבניה

    הנצחת השואה בצפון טרנסילבניה

    ציון יום השנה ה-80 לשואה בצפון טרנסילבניה התקיים בבית הקברות היהודי בזלאו (צפון מערב רומניה). הקורבנות מלפני 80 שנה הונצחו. כ-8,800 יהודים שגורשו בין מאי ליוני 1944 מאזור סלאג’ (אז תחת שלטון הונגרי)  למחנות אושוויץ – בירקנאו, מסרה הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’. חובתנו הקדושה לזכור את קורבנות השואה שלא חזרו הביתה, הוסיף המקור המצוטט.

     

    ביוזמתה של המורה להיסטוריה אלכסנדרה פרדה, בטכס נכחו תלמידי בית הספר התיכון הפדגוגי “Gheorghe Şincai” . התלמידים הדליקו נרות לזכר הקורבנות שנרצחו בשואה.

     

    אנו מודים למורה, אשר מקדמת את הוראת תולדות השואה. אנחנו צריכים עוד מורים כמוה, כך נמסר מטעם הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’.

  • עשרים אלף נעליים – זיכרון השואה בצפון טרנסילבניה

    עשרים אלף נעליים – זיכרון השואה בצפון טרנסילבניה

    בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב) ניתן לראות את התערוכה “היעדר – קול הדממה”, בעיצובו של הפרופסור הרומני-ישראלי בלו סימיון פיינרו מחיפה. בתארוכה ניתן לראות 20,000 נעליים מימינו, שהם רמז על היהודים מצפון טרנסילבניה שנרצחו במחנות הנאצים. התערוכה מוצגת במוזיאון האתנוגרפי של טרנסילבניה, שם ניתן לראותה עד סוף אוקטובר.

     

    התערוכה מוקדשת ל18,000 יהודי קלוז’, מתוכם 4,000 ילדים, שגורשו למחנות ההשמדה הנאצים.

     

    פרופסור Belu Simion Făinaru עובד על פרויקט נוסף שברצונו להציב בפארק האתנוגרפי בקלוז’-נאפוקה: זה יהיה בית יהודי מסורתי, בן 100 שנה, שיועבר לעיר מצפון מרמורש.

  •   שנים לשואת יהודי צפון טרנסילבניה

      שנים לשואת יהודי צפון טרנסילבניה

    הפקולטה להיסטוריה ופילוסופיה של אוניברסיטת Babeş-Bolyai (UBB) ארגנה בין ה-30 במאי ל-2 ביוני את הכנס “80 שנה לשואת יהודי צפון-מערב טרנסילבניה. היסטוריה וזיכרון” אורחים מיוחדים היו פרופסור דניס דלטנט, מאוניברסיטת קולג’ בלונדון,שהוא גם פרופסור בUBB לצד ההיסטוריון מיחאי רזוואן אונגוראנו, ראש ממשלת רומניה לשעבר.

     

    כחלק מאותו האירוע נפתחה התערוכה של משרד החוץ הרומני,  “שואה מצפון-מערב רומניה בארכיון” . המשתתפים המשיכו את הוועידה ב-Şimleul Silvaniei (צפון-מערב), שם ביקרו במוזיאון השואה בצפון טרנסילבניה, וכן בבית ההנצחה בבאדצ’ין של הפוליטיקאי יוליו מאניו, מספר פעמים ראש ממשלת  רומניה, ואסיר פוליטי בתקופה הקומוניסטית שמת בכלא סיגטו מרמטי (צפון) ב-1953.

     

    במקביל, המכון לחקר הבעיות של מיעוטים לאומיים ארגן ב-29 במאי בקלוז’ יחד עם הקהילה היהודית של קלוז’ את הכנס “בחיפוש אחר האבודים והנותרים בחיים: השואה בצפון טרנסילבניה : מאגרי מידע, רשימות של קורבנות וניצולים”. הוצגו מקורות ארכיוניים, פרסומים ומאגרי מידע מקוונים המכילים שמות ותאריכים של יהודים שנרדפו במהלך השואה בצפון טרנסילבניה. השתתפו נציגי המכון, מהמוזיאון והארכיון היהודי ההונגרי מבודפשט, פרופסורים באוניברסיטת Babeş-Bolyai, מנהיגי הקהילות היהודיות מקלוז’ וטרגו מורש (מרכז רומניה).

  • שמונים  שנים לגירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ

    שמונים  שנים לגירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ

    שמונים  שנה חלפו מאז גירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ.

     

    ב-21 במאי 1944 יצאה הרכבת האחרונה עם יהודים שנשלחו, מצפון טרנסילבניה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.  ברכבות אלו, בקרונות להובלת בעלי חיים, היה מי שמאוחר יותר, הפך להיות חתן פרס נובל לשלום, פרופסור אלי ויזל ובני משפחתו, כולם מסיגטו מרמציי.

     

    “לעולם לא אשכח את הלילה ההוא, הראשון במחנה, שהפך ללילה ארוך ביותר בחיי “, כתב אלי ויזל בספר  המפורסם “הלילה”. המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” יצר סרט חינוכי קצר, שפורסם באינטרנט לרגל ציון 80 שנה לגירוש היהודים מצפון טרנסילבניה לאושוויץ.

     

    לפני 80 שנה, בין ה-15 במאי ל-7 ביוני 1944, משטחה של צפון טרנסילבניה, לאחר שסופחה להונגריה בעקבות הסכם וינה ב1940, גורשו מעל 131000 יהודים לאושוויץ-בירקנאו. Sighetu

     Marmatiei, Vișeul de Sus, Satu Mare, Oradea, Cluj, Târgu Mureș, Dej, Baia Mare, Bistrița, Șimleu Silvaniei הם היישובים בצפון טרנסילבניה אליהם גורשו יהודים.

     

    רק אלפים בודדים חזרו הביתה. סיפורי חייהם מעידים על מה שקורה כשאנחנו שוכחים שהסובבים אותנו הם בני אדמה, רשם המכון “ויזל”, על תולדות השואה והקהילות היהודיות ברומניה, פלטפורמת roholocaust.com

    ההיסטוריה של השואה מנחה את צעדינו אל מה שעלינו להמשיך לעשות כדי לשמור על זכרון פרק חשוך זה בהיסטוריה של רומניה ושל אירופה, נמסר מטעם המכון “אלי ויזל “.

  • הכנס הבינלאומי “השואה בצפון טרנסילבניה – אחרי 80 שנה”

    הכנס הבינלאומי “השואה בצפון טרנסילבניה – אחרי 80 שנה”

    הוועידה הבינלאומית “שואה בצפון טרנסילבניה – לאחר 80 שנה / 20 שנה לאחר אימוץ הדו”ח הסופי של ועדת ויזל” התקיימה בקלוז’-נאפוקה (צפון-מערב רומניה)

    הוועידה אורגנה על ידי המכון לחקר השואה ואוניברסיטת באבש בולאי. נכחו חוקרים רבים של השואה מרומניה, ארה”ב, גרמניה, אוסטריה, שוודיה, ישראל, הונגריה.

     

    בפתיחת הכנס השתתפו נציגי שגרירויות ישראל, ארה”ב וגרמניה. שני ניצולי שואה מקלוז’-נאפוקה, ג’ודית מורשאן (קרטש) ולאסלו סקלי, נשיא הקהילה היהודית של קלוז’.

     

    היו נוכחים  דורל אמיל אורנסקו, דראגוס חוטאה, מזכיר המדינה, רכז הוועדה הבין-משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, פול שפירו, מנהל היחסים הבינלאומיים של מוזאון השואה מוושינגטון , ארה”ב, ואלקסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”.

     

    לרגל האירוע בקלוז’ נאפוקה נפתחה התערוכה “נעדרים – 80 שנה לשואה בצפון טרנסילבניה”. בתערוכה מוצגות יצירות של האמנים Leon Alex, Egon Marc Lövith, Dan Beudean Belu-Simion Făinaru

    חלקם נספו, חלקם שרדו את השואה, חלקם שייכים לדור השני לאחר השואה, וחלקם אינם יהודים.

     

    באמצעות אירוע זה, אנו רוצים למצוא תשובה לשאלה כיצד ובאילו מניעים, זיכרון זוועות השואה מועבר לתושבי העיר הלא יהודים, בהתחשב בכך שבקלוז’ שלפני השואה, כמעט 17% האוכלוסייה הייתה יהודית . כיום יש רק מספר קטן של משפחות יהודיות וכולן נפגעו ישירות מהשואה.

     

    במקביל, בעיירה במרגיטה שבטרנסילבניה נחשף לוח הנצחה לזכרם של 1700 יהודי העיר שנרצחו בשואה. הלוח הותקן בבניין שבעבר היה בית הכנסת של העיירה.

  • פרויקט אירופי לשיפוץ בית הכנסת בעיר סאיני

    פרויקט אירופי לשיפוץ בית הכנסת בעיר סאיני

    במסגרת פרויקט אירופאי בשווי 2.5 מיליון יורו, בית הכנסת בSEINII, שמחוז מרמורש (צפון רומניה) יהפוך למוזיאון של יהודי טרנסילבניה. העיריית סאיני ניגשה לפרויקט אירופי דרך התוכנית האזורית הצפון-מערבית. הכספים שהוקצו ישמשו לשיקום והסבת המבנה למרחב תרבותי רב תכליתי ולנקודת עניין של הקהילה היהודית ברומניה.

     

    בית הכנסת בסאיני, מבנה היסטורי, נבנה בראשית המאה ה-20. עם הזמן הבניין ניזוק קשה. . כחלק מתהליך השיקום ינוצל הפוטנציאל האקוסטי של המבנה, שיוסב לאולם הופעות וקונצרטים סימפוניים. מרכז התרבות החדש יכיל 50 מקומות ישיבה ובו יתקיימו פעילויות אמנותיות כמו הצגות תיאטרון, תערוכות אמנות, הקרנות סרטים וסדנאות תרבות. גם השטח הירוק שמסביב לבית הכנסת ינוצל, ויהפוך למרחב ציבורי למנוחה ולבילוי.

     

    התוכנית האזורית הצפון-מערבית לשנים 2021-2027 מציעה פרוייקטים לפיתוח יכולת מחקר, חדשנות ודיגיטציה, הגדלת הביצועים האנרגטיים של מבני ציבור ומגורים, ניצול שטחים ציבוריים בעיר, ניידות עירונית ירוקה , השקעות ברשת כבישי המחוז ובתשתית החינוכית, וכן פעולות למיצוי הפוטנציאל התרבותי, התיירותי והספא של האיזור.

  • מפגש בנושא השואה בצפון טרנסילבניה

    מפגש בנושא השואה בצפון טרנסילבניה

    ICR תל אביב מארגנת מפגש “השואה בצפון טרנסילבניה – 80 שנה לגיטו הגטאות וגירוש היהודים”.

     

    מכון התרבות הרומני מתל אביב, בשיתוף שגרירות רומניה בישראל, מארגן ב-8 במאי 2024 את הכנס שכותרתו ‘השואה בצפון טרנסילבניה – 80 שנה לגיטו וגירוש היהודים’.

     

    האירוע יתקיים באנגלית ובעברית, בנוכחות שני אורחים מרומניה: נובאק צ’אבה-זולטן, נשיא המכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים בקלוז’-נאפוקה, ואטילה גידו, חוקר באותו מוסד. הנואם המרכזי יהיה ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל, היסטוריון מוערך של השואה, לשעבר מנהל במוזיאון השואה בוושינגטון. באירוע ישתתפו גם ההיסטוריונים הישראלים רפאל ואגו (היסטוריון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב) ואלכסנדר אברם, מנהל ‘היכל השמות והמאגר המרכזי של שמות נפגעי השואה’ במוזיאון יד ושם בירושלים.

     

    מרטין סלמון, מנהל ICR תל אביב יפתח את הכנס. השגריר ראדו יואניד ידבר על “השואה, פרויקט אירופי: צפון טרנסילבניה ומרמורש בהקשר אזורי”. נובאק צ’אבה-זולטן, מנהל המכון לחקר הבעיות של מיעוטים לאומיים (ISPMN), ידבר על ‘תפקידו של אירגונו בשימור זהותם של מיעוטים לאומיים ברומניה.  חוקר תולדות הקהילה היהודית’. אלכסנדר אברם, מנהל ‘היכל השמות והמאגר המרכזי של שמות נפגעי השואה’ ביד ושם, ירצה בנושא ‘השואה ברומניה – כרונולוגיה ומסגרת כללית. פרופסור רפאל ואגו, מאוניברסיטת תל אביב, ירצה על ‘ שואת היהודים מצפון טרנסילבניה – הקשר היסטורי, שלבים ספציפיים’. אטילה גידו, חוקר המכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים, יציג את ‘התקופה שלאחר השואה. הצגת הספר 20,000 שמות. תיעוד המגורשים מצפון טרנסילבניה שנותרו בחיים’.

     

    האירוע הוא חלק מסדרת אירועי ICR תל אביב המוקדשת לציון 80 שנה לשואת יהודי צפון טרנסילבניה (בזמנו בשליטת משטר הורטיסטים בהונגריה).

  • ניצול בוכנוולד, אזרח כבוד של ויימאר

    ניצול בוכנוולד, אזרח כבוד של ויימאר

    על רקע 79 שנים שעברו מאז שחרור מחנה הריכוז הנאצי בוכנוולד, וסילה שקלי, ניצול השואה מרומניה, זכה בתואר אזרח כבוד של העיר ויימאר, בן 95, סקאלי הוא אחד הניצולים האחרונים ברומניה מהגירושים שהמשטר ההונגרי ביצע  מצפון טרנסילבניה במאי 1944.

     

    עכשיו, כשאני מקבל את תואר אזרח כבוד, כאן בויימאר, אני לא יכול שלא לזכור שלפני 79 שנים הייתי רק כמה קילומטרים מכאן. אז כשהייתי רק בן 15, איבדתי את זהותי והפכתי להיות רק מספר.  שנה קודם לכן למדתי בבית הספר התיכון היהודי בקלוז’, על התרבות הגרמנית, על גתה ושילר, ואת שירת ארלקניג ידעתי בעל פה, אמר וסילה סקלי בנאומו בוויימאר.

     

    וסילה סקלי נולד ב-1929 בקלוז’ (צפון מערב רומניה), במשפחה יהודית בעלת אמצעים צנועים, ולאחר כיבוש צפון טרנסילבניה בידי השלטון הפרו נאצי ההונגרי, במאי-יוני 1944 גורש ביחד עם עוד 165000 יהודים מטרנסילבניה למחנה ההשמדה באושוויץ.

     

    מאוחר יותר הוא הגיע למחנה הריכוז בוכום ולאחר מכן למחנה ההשמדה בוכנוולד, משם שוחרר באפריל 1945. באושוויץ, הוא איבד את שני הוריו. אחיו הגדול היה גם הוא בין ניצולי בוכנוולד.

  • שימור בית הקברות היהודי בטשנאד

    שימור בית הקברות היהודי בטשנאד

    הקהילה היהודית של זלאו סלאג (צפון-מערב רומניה) ביצעה עבודות שימור בבית הקברות היהודי טשנאד, במחוז סאטו מארה. הקהילה תרמה לשימור, ניקתה את בית הקברות, טיפלה בבניית גדר בטון, באיסוף ובהחזרת למקומם של המצבות שנפלו.



    ברומניה יש למעלה מ-880 בתי קברות יהודיים, רובם המכריע בטרנסילבניה ובנאט (צפון-מערב, מערב, צפון ומרכז רומניה). הרבה מבתי הקברות שבמחוזות מרמורש, סאטו מארה, ביהור, קלוז, ביסטריצה-נאסוד, ערד, טימיש, מורש נחרבו ורק בכמה מהם בוצעו, בשנים האחרונות עבודות שיחזור וניקוי.



    לצערנו, ברוב היישובים שבהם יש בתי קברות יהודיים כבר אין קהילות יהודיות מקומיות.

  • שגרירות רומניה בישראל חולקת כבוד לאדית רומן

    שגרירות רומניה בישראל חולקת כבוד לאדית רומן

    אנו עצובים על פטירתה של אדית דויטש רומן, אישה אמיצה מבאיה מארה, צפון רומניה, ששרדה את השואה לאחר שגורשה לאושוויץ, כך דיווחה לאחרונה שגרירות רומניה בישראל.



    אדית דויטש נולדה בבאיה מארה, עיירה קטנה בצפון טרנסילבניה ברומניה. היא הייתה ילדה יחידה להורים יהודים מהמעמד הבינוני, שנהנתה מילדות מאושרת מוקפת בחברים ובני כיתתה הונגרים, יהודים ורומנים רבים. חייה השתנו באופן דרמטי לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד לאחר שצפון טרנסילבניה עבר לשליטה הונגרית כתוצאה מאמנת וינה משנת 1940. בקיץ 1944 גורשו אדית והוריה מעיר קלוז למחנה הריכוז אושוויץ. אביה ניספה במחנה, אך אדית ואמה שרדו גם את אושוויץ וגם את המעצר שלאחר מכן במחנה העבודה ליבאו.



    עם סיום המלחמה, חזרה אדית לקלוז והמשיכה את לימודיה באוניברסיטה המקומית איפה שסיימה תואר בפסיכולוגיה. כשהיא נשואה טרייה, היא ובעלה עברו לבוקרשט, שם עבדה במהלך השנים תחילה כפסיכולוגית בבית יתומים, לאחר מכן כעוזרת הוראה באוניברסיטה. במשך שנים רבות היא עבדה כעיתונאית ועורכת של מגזין מקצועי. את שנותיה האחרונות בילתה אדית בארצות הברית, שם מתגוררים בנה ומשפחתו. היא מתה בשלווה באוקטובר 2023 בגיל 98, והותירה אחריה בן, נכדה ושלושה נינים, מסרה שגרירות רומניה בישראל.

  • מצעד הזיכרון

    מצעד הזיכרון

    ב-Simleu Silvaniei, צפון מערב רומניה, התקיים “מצעד הזיכרון” ב-11 ביוני. האירוע התקיים לזכרם של היהודים שגורשו ממחוז סלאג למחנות ההשמדה הנאצים בין מאי ליוני 1944.



    המשתתפים נסעו במסלול שהתחיל בתחנת הרכבת הצכיי המשיך לגן הציבורי המרכזי עד מוזיאון השואה. כחלק מאותו האירוע התקיימה חנוכת האנדרטה לזכר קורבנות השואה, אנדרטה שנבנתה בתמיכת משפחת אלי ברקוביץ גרוס. האירוע ב-Simleu Silvaniei נתמך על ידי משפחתו של הרב שטרן מישראל, כך הודיעו המארגנים.



    “מצעד הזיכרון” הוא אירוע בינלאומי לזכור האירועים הטרגיים שקרו בטרנסילבניה הצפונית בין מאי ליוני 1944. מצעד הזיכרון הושק לראשונה ב2019 ע”י הפדרציה הצינית של רומניה בהנהגתם של טיבריו רוט ומרקו מקסימיליאן כץ ובתמיכת הפדרציה של הקהילות היהודית ברומניה.

  • צעדת הזיכרון, באורדאה

    צעדת הזיכרון, באורדאה

    מוזיאון ארץ קריש אורדיה (צפון-מערב רומניה) בשיתוף הקהילה היהודית של אורדאה, מועצת מחוז ביהור, עיריית אורדאה והזנדרמריה של מחוז ביהור ארגנו ב-25 במאי את פעולת ההנצחה “מצעד הזיכרון”. לציון גירוש יהודי אורדאה למחנות ההשמדה. המשתתפים יצאו מבית כנסת אורתודוקסי, דרך אנדרטת המגורשים, לאורך רחוב היהודים המגורשים, הגיעו לפארק ניקולאה בלצסקו ועצרו באנדרטת אווה היימן.



    הכנסת היהודים לגטו התרחשה בין התאריכים 3-9 במאי 1944. “הגטו הגדול” הוקם ברובע היהודי, ובמרכזו בית הכנסת האורתודוקסי. ב-25 במאי 1944 החל גירוש יהודי אורדיה. נקודת המעבר הוקמה בפארק Rhėdey, פארק Nicolae Bălcescu הנוכחי. מדי יום משם נשלחו כ 2,500-3,000 יהודים למחנות ההשמדה, בתנאים משפילים, כשהם הועלו לקרונות רכבת המיועדות להובלת בעלי חיים.



    79 שנים חלפו מאז השנה הנוראה ביותר בתולדות עירנו, שנה שבה קהילה היהודית חוותה את “הפתרון הסופי”. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולתלמידים מבית הספר התיכון לאומנויות אורדאה, התיכון התיאולוגי ” Betel”, המכללה הלאומית ” Emanuil Gojdu”, התיכון העיוני ” Ady Endre ” והתיכון העיוני “אורל לזר” במסעת הזיכרון כדי שנוכל יחד לזכור את הטרגדיה של גירוש היהודים מאורדאה וכדי להרים קול נגד הכחשה ושכחה, ​​הכריזו המארגנים.