Tag: יהודים

פעולות חפירה ארכיאולוגיות יחלו בשכונת בדים בטימישוארה.

עיריית טימישוארה (במערב רומניה) תחל השנה בעבודות התחדשות עירונית בשכונת הבד – כיכר טראיאן וכיכר רומנילור, מהאזורים ההיסטוריים היפים ביותר של העיר.

אזור זה מהמאה ה-18, יבוצעו גם פעולות חפירה ארכיאולוגיות. הרשויות יבצעו עבודות בשטח של 5,500 מ”ר.

לדברי סגן ראש העיר, רובן לאצ’קאו, יבוצעו חפירות בעומק של עד 3.5 מטרים. משך ביצוע הפרויקט הוא 30 חודשים, אך הוא נוגע לאזור היסטורי, כיכר טראיאנוס וכיכר רומנילור, בית כנסת הבדים, שם יתקיימו גם חפירות בעומק של עד 3.5 מטר.

באזור הנ”ל הייתה גם שכונה טורקית משגשגת, וארכיאולוגים מצפים לגלות תגליות. אנו יודעים כי תעלת הטחנה עברה מול בית הכנסת; עד לאזור Pestalozzi היו טחנות של טימישוארה מהתקופה שלפני ובין המלחמות, אמר רובן לאצ’או.

בית הכנסת החדש נבנה בין השנים 1897-1899 בסגנון אקלקטי, עם אלמנטים בסגנון ניאו-מורי, גותי ואיטלקי בסגנון ניאו-רנסנס. בית הכנסת כונה “בית הכנסת החדש”, מכיוון שהוא החליף את בית הכנסת הישן בשכונת בדים בסוף העשור הראשון של המאה ה20

בית הכנסת הבדים נכלל ברשימת המונומנטים ההיסטוריים במחוז טימיש ב-2015.

כדי לשקם את בית הכנסת, עיריית טימישוארה וקרן האנדרטאות העולמית (WMF) חתמו על מזכר הבנות באוקטובר 2024 וזאת לאחר שבסוף שנת 2023 העירייה קבלה את האחראיות על הבניין מידי הקהילה היהודית המקומית.

שיתוף הפעולה של העירייה עם WMF, הארגון העצמאי המוביל בהגנה על האתרים היקרים ביותר בעולם, כרוך הן במומחיות והן בכספים. לפי כך הקרן  תבחר חברה מתמחה בביצועה פרויקטים שיקום מסוג זה, כשכל העלויות ישולמו ע”י WMF

בהזמנת שגרירות צ’ילה בספרד השתתפה רלוקה מיהאיל, שר העניינים הזמני בשגרירות רומניה במדריד, באירוע ההשקה של הספר “דיפלומטיה מעבר לתפקיד. ההיסטוריה שלא פורסמה של סמואל דל קמפו: צ’ילה והשואה, נכתב על ידי הדיפלומט וההיסטוריון הצ’יליאני חורחה אי שינדלר, בקאסה אמריקה בבירת ספרד.

הספר מספר את סיפורו של סמואל דל קמפו, שר העניינים והקונסול של צ’ילה ברומניה בין השנים 1941 ל-1943, שייצג גם את האינטרסים של פולין ברומניה, לאור הכיבוש הגרמני של כמה מדינות באירופה.

 הוא הציל את חייהם של כ-1,200 יהודים פולנים ורומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומנע את שליחתם למחנות ריכוז נאצים. בשנת 2017 זכה בתואר “חסיד אומות העולם” . גם הארכיון הדיפלומטי של משרד החוץ הרומני שיתף פעולה בתיעוד מקרה זה.

בהתערבותה דיברה נציגת השגרירות על אישיותו של סמואל דל קאמפו ביחסים שבין רומניה לצ’ילה וסקרה את הפעולות העיקריות שנקטה רומניה בתחום המאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה. לספר יש גם גרסה רומנית שיצאה לאור בהוצאת הספר ב-2024.

הקהילה היהודית של זלאו סלאג’ (צפון-מערב רומניה) המשיכה לטפל, לנקות ולשפץ את בית הקברות היהודי ב-Șimleu-Silvaniei.

בלשב זה בוצעו עבודות טופוגרפיות לתיחום בית העלמין ובוצע פרויקט הקמת גדר בטון לשימור המרחב הקדוש,  נמסר מטעם הקהילה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, נפגש עם מארק ספייך מזכיר המדינה לעניינים בינלאומיים, אירופיים ופדרליים של חבל צפון רנניה-וסטפליה, גרמניה.

הדיאלוג התמקד בהתפתחות האנטישמיות ברומניה ובעולם, בפרויקטים הלאומיים שבוצעו על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בפיתוח החיים היהודיים ברומניה, יחד עם תוכניות סיוע חברתי ורפואי לניצולי שואה. עליית ההקצנה הפוליטית, חוסר השכלה, הבנה, מידע מוטעה ומניפולציה מלבים ללא הרף את האנטישמיות ותורמים לנורמליזציה של שנאה ואלימות, הדגישו השניים.

הדגשתי את הכבוד המיוחד, שיתוף הפעולה יוצא הדופן והתמיכה הבלתי פוסקת, בעלת חשיבות עקרונית, שהממשלה הפדרלית הגרמנית מעניקה לפדרציה, כמו גם את המעורבות המתמדת בפיתוח החיים היהודיים ברומניה ובהגנה על ניצולי השואה. היחסים המיוחדים והידידות שמקשרים ביננו לבין המיעוט הגרמני מייצגים גם מרכיב של נורמליות וגם תרומה ישירה וחיובית לחיי היהודים ברומניה, הוסיף סילביו וקסלר.

קהילות יהודיות דואגות לבתי קברות יהודיים ברומניה. כך למשל, הקהילה היהודית של זלאו – סלאג’ (צפון מערב רומניה) המשיכה בפעילות הטיפול בבתי הקברות באזור. הקהילה השיקה פרויקט לשימור בית הקברות היהודי בשימלוי סילבניה, החל מבניית גדר בטון ועד שיקום המצבות.

הקהילה היהודית של סאטו מארה (צפון-מערב רומניה), הודיעה כי בתמיכתו של ראש עיריית העיירה ששמה לאזורי, Antal Beres  נוקה בית הקברות היהודי בעיירה. “חבר הקהילה שלנו אילוץ אטילה השתתף  במאמץ הזה”, הוסיפו ראשי בקהילה. אנו מודים לראש העיירה ולכל המעורבים על מאמציהם ועל התרומה להגנת המקום שהוא בעל משמעות היסטורית רבה עבורנו, נמסר מהקהילה היהודית של סאטו מארה.

שנת2025 מוכרזת ברומניה כשנתו של ‘הקרדינל יוליו הוסו’ , נמסר מטעם  האפיסקופיה הרומנית המאוחדת עם רומא, היוונית-קתולית, של קלוז’-גרלה (צפון-מערב רומניה). זוהי מתנה לכל בני הארץ הזו, הנקראים לגלות מחדש, תוך התבוננות בדמותו העדינה של יוליו הוסו, את ערך האחדות, האיחוד וההקרבה למען אמונה ואידיאלים. הזמנים בהם אנו חיים באמת זקוקים לדוגמא כזו, כי הערכים הללו עומדים מחדש למבחן, אמר המקור המצוטט.

שלושה רגעים בחייו של הקרדינל ממחישים בצורה זוהרת את ערך האחדות, הקהילה וההקרבה. הראשון שבהם התרחש בתקופת השואה, כאשר אחינו היהודים נרדפו, נעצרו וגורשו למותם, כתבה הכנסייה של קלוז’-גרלה. בזמנים הקשים ההם, כשרבים  סונוורו מאידיאולוגיות לא אנושיות, והאומץ קרס בפני הפחד, הוכיח הבישוף יוליו הוסו שהאחריות המוסרית היא מעל כל מגבולות אתניים או פוליטיים. אז הוא בחר להגיב בפומבי, בניסיון לעצור את הסערה האווילית ולתרום להצלת היהודים. מכתב הסטורי הופנה לכל הכמרים  והמאמינים היוונים-קתולים, וקרה להם לעשות כל שביכולתם כדי להגן על הנרדפים. הוא עצמו פעל בקלוז’ ובמקומות נוספים כדי להסתיר ולהגן על היהודים, תוך לקיחת סיכונים אישיים ומקצועיים גדולים , הוסיף המקור המצוטט.

הרגע השני קשור לאותה תקופה כואבת, שבה, בתקופת כיבוש טרנסילבניה על ידי הונגריה ההורטיסטית , שהה יוליו הוסו בקלוז’. כששמע שיש סיכון שהשלטונות יחליטו לסגור את הקתדרלה האורתודוקסית, בגלל המאמינים המעטים, החליט הקרדינל יוליו הוסו לא להישאר פסיבי ובתום הליטורגיה הזמין את מאמיניו ללכת לקתדרלה האורתודוקסית כדי להפגין נוכחות ותמיכה.

הרגע השלישי הוא זה של הקרבה מתקופת הרדיפה הקומוניסטית. אז השלטונות דרשו מהקרדינל יוליו הוסו לוותר על אמונתו. הוא ענה להם שאי אפשר לזרוק לא אמונה ולא עקרונות כמו בגד. באמצעות הביטוי המפורסם ‘אמונתנו היא חיינו’, הקרדינל ממחיש את העובדה שנוצרי מאמין לא יכול לנתק אמונה, ערכים ועקרונות מוסריים, בגלל הצורך הרגעי בפשרה, באופורטוניזם או בגלל פחדנות. כך הוא הפך לקדוש מעונה על שם אמונתו ביהושוע כתב קלאודיו, הבישוף של קלוז’-גרלה.

Iuliu Hossu (1885-1970) היה בישוף של קלוז’-גרלה, אסיר פוליטי, קרדינל, סנטור על פי חוק בפרלמנט הרומני, חבר כבוד (מאז 1945) של האקדמיה הרומנית. הוא הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2019. הבישוף הוסו התנגד למעבר הכפוי של מאמינים יוונים-קתולים לכנסייה האורתודוקסית הרומנית. לאחר שסירב להפוך לנוצרי אורתודוקסי, יוליו הוסו הועבר לראשונה למנזר Căldăruşani (בדרום), ובשנת 1950, הוא נכלא בבית הכלא סיגט (מצפון). ב-1955 הוא נלקח ל-Curtea de Argeș (דרום), וב-1956, למנזר Ciorogârla (בדרום). כל העברות שלו ממקום למקום נעשו ע”י הקומוניסטים בכפייה.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, נשבע אמונים למנדט חדש כחבר בפרלמנט הרומני. נשבעתי שבועת האמונים לרומניה ולעם הרומני בישיבת המליאה של לשכת הנבחרים. אני ממשיך להיות משוכנע בכוחה ובכבודה של הנורמליות. אני יודע שנעבור גם את התקופות האלה. עם הרבה קשיים, אבל נצליח, אמר וקסלר.

אני אעשה כל מה שתלוי בי בכל רגע נתון. ביחד, נביא קצת טוב לכולם. תודה לכל מי שהצביע עבורי ותמך בי. תודה על האמון בי ובתוכניותיי העתידיים , הוסיף וקסלר.

בבית הכנסת קוראל בבוקרשט התקיים פסטיבל חנוכה תשמ”ה.  המשתתפים נהנו משירי החנוכה המסורתיים יחד עם מקהלת הילדים נסים מוזיקלים, להקת הכלייזמרים של בוקרשט והחזן עמנואל פושטאי, כמו גם מסיפור  דריידל, בביצוע ג’ני ברנדה וקסלר, שחקנית התיאטרון היהודי הממלכתי.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, שגריר מדינת ישראל ברומניה, ליאור בן דור, נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני, אובידיו גנץ, סגן ראש הנציגות הדיפלומטית של ארה”ב ברומניה, מייקל ל. דיקרסון השתתפו באירוע.

שגרירות ישראל ברומניה מסרה כי יהודים בארץ ובעולם מציינים את חנוכה, החג החוגג את ניצחון האור על החושך.

בזמן שאנו מדליקים את החנוכיה, אנו מתפללים לשובם בשלום של החטופים, מעזה הביתה. אנו מתפללים שאור החנוכה יפזר את החושך ויביא לנו תקווה, כוח ואיחוד עם יקירינו הכלואים בשבי בעזה, נמסר מטעם השגרירות.

סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, כתב כי בהדלקת נרות חנוכה, הרצון העמוק ביותר הוא שהחטופים יחזרו בשלום למשפחותיהם, כדי שגם הם יוכלו להנות מהאור והתקווה של החג הזה. זה יהיה האור שלנו. כאשר אנו מדליקים את החנוכייה, אנו זוכרים את כוחו של עמנו. יהי רצון שפסטיבל האורות הזה יאיר בבהירות ויביא ניסים, חופש ושלום לכולם, הוסיף הדיפלומט.

שגרירות רומניה בישראל שלחה איחולים לחגים שמחים ושלווים ושנה אזרחית טובה מלאה בשמחה ובריאות.

גם ICR  תל אביב המכון התרבות הרומני מתל אביב איחל חג חנוכה שמח.

שוטרים משירות החקירות הפליליות ממחוז דולג’ (דרום רומניה) עצרו ל24 שעות גבר בן 53 ממחוז דולג’. האיש נעצר במקרה של הפצת אנטישמיות.

לאחר חיפוש בביתו האיש מואשם בהסתה לשנאה ולאפליה, בקידום במרחב הציבורי  של אנטישמיות, שימוש פומבי בסמלים פשיסטים, לגיונרים, הכל באמצעות פייסבוק.

האיש שהעלה 26 הודעות, מואשם בעבירות של הסתה לשנאה בצורה מתמשכת.

בעשרות הודעות אחרות הוא קידם שימוש בסמלים פשיסטיים והכחשת השואה. לטענת החוקרים, במהלך החיפושים שבוצע בביתו של החשוד התגלו ונתפסו חפצים ששימשו לביצוע העבירות שנחקרו וכן כלי נשק לבנים.

בין אפריל 2022 ליולי 2024, האיש פרסם לכאורה 29 סרטונים ברשת חברתית שבהם הוא מסית לשנאה ולאלימות נגד יהודים, מקדם תואריות אנטישמיות, השתמש בסמלים לגיונרים והכחיש את השואה.

המטרה הייתה לגייס תומכים בהקמת גרעין בעל אוריינטציה ימנית קיצונית תחת כיפתה של ‘תנועה לאומית’ שהאיש פעל כדי להקימה, תוך הפצת בקשות לקבלת תרומות כספיות.