Tag: יהודים

  • יום המיעוטים הלאומיים ברומניה

    יום המיעוטים הלאומיים ברומניה

    רומניה ציינה את יום המיעוטים הלאומיים ב-18 בדצמבר. הנשיא קלאוס יוהאניס שלח מסר שבו הדגיש את הנחישות שבה עוסקים במאמץ להוביל את המדינה בדרך האירופית והאירו-אטלנטית, תוך חיזוק הדמוקרטיה , לאחר עשרות שנים של דיקטטורה וטוטליטריות. השבת הדמוקרטיה דרשה הקרבה ובניית אימון בגורל החופשי והמכובד שלנו.

     

    לדברי הנשיא, ביום המיעוטים הלאומיים ברומניה, מציינים את הקשר החזק בין כל אזרחי המדינה, אשר, ללא קשר לשיוך האתני ודתי, שותפים בזהותם ובערכיהם הספציפיים: בנייה של מדינה לאומית אחידה ומולדת המבטיחה דו קיום טוב לכולם.

     

    ראש המדינה איחל יום הולדת שמח לכל המשתייכים ל-21 המיעוטים הלאומיים, כולל המיעוט היהודי. הוא ציין שברומניה, יש למיעוטים הלאומיים נציגיהם בפרלמנט. שותפים בבניית אקלים של שלום, יציבות ואמון חברתי, כמו גם בהשגת היעדים האסטרטגיים החשובים לאומה לכולה. במצב הגיאופוליטי הנוכחי, הכרחי להישאר מאוחדים, הדגיש הנשיא קלאוס יוהניס.

     

    רומניה היא מודל של דו-קיום טוב בין אזרחים, בין אם הם שייכים לרוב ובין אם הם בני מיעוטים.  כולם משתתפים בקידום זכויות זהות, אמר ראש הממשלה מרסל צ’ולאקו בהודעה ששיחרר ביום המיעוטים הלאומיים ברומניה.

     

    שיפור החקיקה והבטחת השתתפות פעילה של מיעוטים בכל תחומי החיים הפוליטיים, התרבותיים, החברתיים-כלכליים בארצנו היו בעדיפות פוליטית קבועה של הממשלות מאז נפילת הקומוניזם.

     

    במקביל, ראש הממשלה צ’ולאקו חזר על מחויבותה של ממשלת רומניה להמשיך ולהגן על זכויות אדם, חירויות ודמוקרטיה ולא לסבול שנאה, דעות קדומות או אפליה, אנטישמיות, אנטי רומה או שנאת זרים.

  • סילביו וקסלר, שוב קיבל עיטור

    סילביו וקסלר, שוב קיבל עיטור

    הפורום הדמוקרטי של גרמנים ברומניה (FDGR) העניק לנשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה,  סילביו וקסלר, את הפרס הגבוה ביותר, אות ההצטיינות הזהב.

     

    אני מעריך את חברי סילביו וקסלר, ואני מודה לו על כל מה שעשה ועושה למען רומניה, בבית ובחו”ל, למען הקהילות היהודיות והמיעוט הגרמני בארצנו, אמר נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני Ovidiu Ganţ.

  • סילביו וקסלר, סגן שנבחר מחדש

    סילביו וקסלר, סגן שנבחר מחדש

     נבחרתי למנדט חדש כחבר הפרלמנט הרומני, המייצג את יהודי ארצנו, מסר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר. אני מודה לכל מי שהצביע עבורי ותמך בי. תודה שהאמנת בי ובעשייתי, אמר וקסלר.

     

    לפנינו 4 שנים קשות. העולם השתנה, וברגעים אלו הדמוקרטיה וערכי החברה הרומנית מאוימים. זו הפעם הראשונה, לאחר השואה, שהקהילות היהודיות מרגישות מאוימות באמת. עליית הקיצוניות הפוליטית והאנטישמיות, ההופעה המחודשת הארסית במרחב הציבורי של האידיאולוגיה של התנועה הלגיונרית, קידום פושעי מלחמה כגיבורים הם סכנה לכל אחד מאיתנו, הוסיף סילביו וקסלר.

     

    תעמולה, מניפולציות ואינפורמציה שגויה שבוצעו במרחב הציבורי בתמיכתה ובמימון הפדרציה הרוסית, הסיכון שמביאה הרדיקליזציה אינדיבידואלית דרך האינטרנט ופלטפורמות המדיה החברתית, יחד עם נורמליזציה של אלימות בשיח הפוליטי הפכו למציאות. המקור המצוטט. אני יודע שנתגבר, עם הרבה קשיים, אבל נצליח, אמר וקסלר.

     

    הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה השיגה 5,281 קולות (המהווים 0.06% מהכלל) בבחירות לפרלמנט שהתקיימו ב01 בדצמבר 2024. בישראל הצביעו 819 אנשים בקלפיות או בדואר.

     

    בישראל נפתחו 3 קלפיות, שתיים בתל אביב במחלקה הקונסולרית של שגרירות רומניה וב-ICR תל אביב ואחת בקונסוליה הכללית בחיפה.

  • ביקור שגריר ישראל בבאקאו

    ביקור שגריר ישראל בבאקאו

    שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, ערך לאחרונה ביקור בבקאו, בצפון מזרח רומניה, שם נולד אביו. הקשרים שלנו הם לא רק דיפלומטיים אלא גם אישיים. היחסים בין ישראל ורומניה, כולל אלה עם מחוז באקו, מבוססים על ערכים משותפים, היסטוריה משותפת והרצון לבנות עתיד טוב יותר, אמר השגריר.

     

    עבור הדיפלומט הישראלי, הביקור בבאקאו היה חזרה למקורותיו. הייתה זו הזדמנות טובה לגלות מחדש את מקומות הולדתם של סבו וסבתו והוריו: אמו של השגריר נולדה בעיר בוחושי, ואביו בעיריית בקאו. האב עלה לארץ בגיל 22 ונהג לספר לליאור הצעיר על החיים היפים שחי בבקאו. שגריר ישראל חיפש את קבר הורי אביו, אך למרבה הצער הוא לא מצא אותו.

     

    השגריר ביקר בבקאו לרגל פתיחתו של בית הכנסת המשופץ של בקאו,. השגריר בן דור התכבד להשתתף בטקס הפתיחה של בית הכנסת הגדול, כמעט 70 שנה לאחר סגירתו.

     

    הביקור כלל פגישות עם Lucian Daniel Stanciu Viziteu, ראש עיריית בקאו, ועם Cristina Breahnă-Pravăț, נשיאת מועצת מחוז בקאו, איתה דן בחיזוק היחסים בין רומניה וישראל, בדגש על הכלכלה ופיתוח תיירותי ותרבותי.

     

    נשיאת מועצת המחוז העלתה את תפקידה המהותי של הקהילה היהודית בהתפתחות הכלכלית, התרבותית והחברתית של המחוז, כשהיא מזכירה את שמותיהם של אישים ממוצא יהודי שנולדו במחוז בקאו, כגון סולומון מרקוס, חבר האקדמיה הרומנית, הרב אלכסנדרו שפרן, המשורר טריסטן צארה או פייביש קליין (סוחר התבואה הגדול ביותר במולדובה, שתרם חלק מעושרו לבניית חלק מבית החולים המחוזי הנוכחי).

  • פסטיבל הסרטים של מרכז אירופה 2024

    פסטיבל הסרטים של מרכז אירופה 2024

    המהדורה הרביעית של פסטיבל הסרטים של מרכז אירופה, אירוע שיזם ב-2011 הבמאי ראדו גאברה ומאורגן כיום לזכרו, יתקיים בין התאריכים 4-6 בדצמבר בבוקרשט. מהדורת 2024 מוקדשת לסרט התיעודי ותכלול כמה מהסרטים התיעודיים החשובים ביותר של גבראה.

     

    הבמאי קופל מוסקו יהיה אורח הפסטיבל, עם הקרנה מיוחדת של הסרט התיעודי ‘תצלומי דמים’, המעורר את האירועים המזעזעים במהלך הפוגרום ביאסי (צפון מזרח רומניה) ביוני 1941. הקרנה מעלה צילומים ועדויות של ניצולים.

     

    הבמאי ראדו גאברה הצליח להביא לידי ביטוי את הנושאים המגוונים ביותר, באמצעות הסרטים הכלולים בפסטיבל: ‘סטרומה’ ו’יהודים למכירה’ מייצגים טרגדיות עם תהודה עמוקה, עם אשמים ואשמות בכל רמות החברה הרומנית ומחוצה לה; “המלכה האדומה” הוא סרט דיוקן של אנה פאוקר, דמות שנויה במחלוקת של העידן הקומוניסטי; ‘רומניה, רומניה – מחפשים את שוורץ’ עוסק במוזיקת ​​כליזמר. ובסוף, ‘מורשת גולדפאדן’ הוא סרט המוקדש ליוצר התיאטרון היידיש אברם גולדפאדן.

  • סטודיו סינמה נפתח מחדש

    סטודיו סינמה נפתח מחדש

    בסוף השבוע שבין 6-8 בדצמבר 2024, סטודיו סינמה, מטימישוארה, מערב רומניה, יפתח מחדש עם תוכנית מיוחדת של סרטים אירופיים ורומניים. בית הקולנוע ההיסטורי השלישי ששופץ ונפתח מחדש על ידי עיריית טימישוארה שוחזר כמעט בשלמותו.

     

    ביום שבת, 7 בדצמבר, תתקיים הקרנה של סרט תיעודי אודסה , חתום על ידי פלורין יאפן  מטימישוארה, המעלה על הבד פרק היסטורי אפל: הטבח שבוצעה באוקטובר 1941, כאשר הצבא הרומני רצח, באודסה, עשרות אלפי אזרחים, רובם יהודים. לאחר ההקרנה יתקיים דיון עם במאי הסרט על תופעות קיצוניות ברומניה, בעבר וההדים שלהן בזמן הזה.

  • מזכר בדבר השתתפותה של רומניה בקונסורציום EHRI/ERIC

    מזכר בדבר השתתפותה של רומניה בקונסורציום EHRI/ERIC

    ממשלת רומניה אישרה מזכר בדבר השתתפותה של רומניה בקונסורציום לתשתית אירופית לחקר השואה (EHRI/ERIC) שהוקם בימים אלה.

     

    התשתית האירופית לחקר השואה (EHRI) היא תשתית מחקר כלל-אירופית שנוצרה כדי לתמוך במחקר, הנצחה וחינוך חוצה-גבולות של השואה.  מ-1 בפברואר 2024, פרויקט EHRI נכנס לשלב היישום. רומניה מיוצגת על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”INSHR-EW),.

     

    בפברואר 2023 חתם ראש ממשלת רומניה על מזכר בנוגע למעורבותה של רומניה בפרויקט EHRI-

    הפרוייקט  מפתחת כלים ושיטות המאפשרים לחוקרים ולארכיונאים לעבוד יחד כדי להתגבר על אחד האתגרים המיוחדים של חקר השואה – הפיזור הרחב של מקורות ברחבי אירופה ומחוצה לה. מתן גישה מרחוק דרך פורטל EHRI וגישה פיזית ל-20 ארכיוני שואה רלוונטיים חיונית לחקר השואה ולהכשרת הדור הבא של חוקרים וארכיונאים. הפרוייקט הוא תוצאה של עבודתו של קונסורציום הפועל מאז 2010 לשילוב מקורות הקשורים לשואה ותיעוד מחקרי. הפרויקט המאגד 26 שותפים מ-17 מדינות.

     

    כל חבר מחויב להקים צומת EHRI לאומית. ברומניה תשתית טכנית דרושה לשילוב הנתונים והשירותים בפרויקט תינתן על ידי מכון “וייזל”  והמוסדות שיהיו חלק מהצומת. באפריל 2024 סוכם מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה בין מוסדות מחקר ברומניה שיכול לתרום למימוש המחקר. המוסדות החתומים על המזכר הם: מכון “אלי ויזל”, המכון לחקר השואה ורצח עם באוניברסיטת Babeș-Bolyai בקלוז’, המוזיאון לאמנות קלוז’-נאפוקה והמכון לחקר בעיות מיעוטים לאומיים.

     

    הפעילויות הלאומיות העיקריות הן חקר השואה ברומניה ובמרחב האירופי; ההיסטוריה של האנטישמיות; ניהול, שימוש ושימור כספי ארכיון שבבעלות המוסדות השותפים; הקלת גישה למשאבי ארכיון; פיתוח פרויקטים מחקריים בשיתוף עם מוסדות חברים אחרים ב-EHRI-ERIC; ארגון כנסים ותוכניות חינוכיות המוקדשים לקטגוריות שונות של קהל יעד; הבטחת ניידות בינלאומית של חוקרים על מנת לתעד, לכתוב מחקרים על ההיסטוריה והזיכרון של השואה, ההיסטוריה של האנטישמיות.

     

    השתתפותו של מכון “אלי ויזל” ב-EHRI-ERIC כאחראי על תפעול הצומת הלאומי חשובה במיוחד עבור חקר השואה ברומניה, המאפשרת שיתוף פעולה עם מוסדות רלוונטיים בתחום, פיתוח פרויקטים טרנס-דיסציפלינריים חוצי-לאומיים המייצרים נראות במרחב האקדמי הבינלאומי.

  • בראשית 22

    בראשית 22

    המהדורה ה-22 של תוכנית בראשית תתקיים בבקאו, צפון מזרח רומניה, בין התאריכים 21-24 בנובמבר 2024. התכנית כוללת מפגשי לימוד בנושא “ישראל בליבנו”, בה תשתתף קבוצת מורים מוכרים  אך גם כאלה שמגיעים לרומניה לראשונה. המשתתפים ייהנו ממוזיקת ​​כליזמרים, מפגש עם נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר. לרגל תכנית בראשית ייפתח  מחדש בית הכנסת הדגנים בבקאו, מסרו המארגנים.

     

    תכנית בראשית מאורגנת על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, בתמיכת ועדת ההפצה היהודית האמריקאית (JDC) ומוקדשת לחברי הקהילות היהודיות מרחבי הארץ.

  • עבודות שיפוץ בבית הכנסת הבדים

    עבודות שיפוץ בבית הכנסת הבדים

    בטימישוארה (מערב רומניה) החלו עבודות שיפוץ של בית הכנסת ברובע הבדים. העבודות אמורות לעצור את קריסת הבניין. עיריית טימישוארה קיבלה את השליטה על בית הכנסת, מידי הקהילה היהודית בסוף השנה שעברה.

     

    העירייה מסרה שבשלב ראשון מתבצעים עבודות החלפת הגג , עבודות סתימת רווחים בקירות, יחוזקו אלמנטים פנימיים המצויים בסכנת קריסה ויינקטו אמצעים להגנת החלונות ויטראז’. העבודות יימשכו 12 חודשים וממומנות מהתקציב המקומי.

     

    מבנה בית הכנסת בנוי בסגנון אקלקטי, עם אלמנטים ניאו-מאוריים, גותיים ואיטלקיים ניאו-רנסנסים. בית הכנסת פבריק, שנבנה בין השנים 1897-1899, לא היה בשימוש מאז שנות ה-80 ומצבו התדרדר משמעותית.

     

    עיריית טימישוארה מתכוון להפוך אותו ליעד לאירועים חברתיים-תרבותיים, ולכן יש צורך בעבודות שיקום נרחבות. המעבר מעבודות בטיחות לשיקום כולל יתבצע בסיוע ותמיכה כספית מקרן האנדרטאות העולמית (WMF). בהתבסס על מזכר בין העירייה ל-WMF, הארגון יבחר חברה מתמחה להערכת אתרים, מחקרים טכניים ולארגון סדנאות והתייעצויות.

  • קשת 21

    קשת 21

    המהדורה ה-21 של סדרת הכנסים הארציים “קשת”  אורגנה על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בתמיכת JDC (הוועדה היהודית האמריקאית להפצה.

     

     

    אנדריי קורניה, היסטוריון אמנות, פובליציסט ופילוסוף, דיבר על “דברים, שמות, משמעויות”. רפאל שפר, הרב הראשי של רומניה, הרצה בנושא “ספרי היסוד של העם היהודי”.

     

     

    לידיה בודה, מנכ”לית הוצאת הומניטאס, דניסה קומנסקו, מנהלת הומניטאס, יואנה פטרידיאן, מתרגמת עברית בהוצאת הומניטאס דברו על “ספרות ישראלית עכשווית”

  • פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט 2024

    פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט 2024

    בין התאריכים 27-31 באוקטובר מתקיימת המהדורה ה-14 של פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט. הפסטיבל הפך למסורת בחיים החברתיים והתרבותיים בבוקרשט. הוא אירוע חשוב עבור המיעוט היהודי, בפרט, וכן עבור הציבור הרחב, בכלל, מסר משרד התרבות הרומני, אחד השותפים לאירוע.

     

     

    פסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט 2024 נועד לקדם, לשחזר ולהפיק תועלת מהמורשת התרבותית של יהודי רומניה והפך לדיאלוג בין-תרבותי ובין-אתני.

     

     

    הפרויקט נועד לקדם את המאבק באנטישמיות באמצעות תרבות, חינוך ושיתוף פעולה ודיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי. הפסטיבל מעלה את רמת הרגישות של הקהל הרומני להתרבות, המנהגים והמסורת היהודית המקומית,  הוסיף משרד התרבות.

  • תומא קסוביץ, אזרח כבוד של פלוישט

    תומא קסוביץ, אזרח כבוד של פלוישט

    תומא קסוביץ, ניצול מחנה ההשמדה ברגן בלזן, הפך לאזרח כבוד של עיר פלוישט.

    תומא קסוביץ, ניצול מחנה ההשמדה ברגן בלזן, מגרמניה, קיבל את התואר אזרח כבוד של עיריית פלוישטי, עיר מרכזית הנמצאת כ60 קמ מבוקרשט. . קסוביץ הוא אישיות מיוחדת שהרשים באומץ לב יוצא הדופן ובהתנגדותו הראויה להערצה, מול בלתי נתפס.  סיפור חייו ופעילותו לאחר מכן, הם  תרומה משמעותית לשימור זיכרון השואה ולחינוך הדורות הבאים על הזוועות שבוצעו במהלך אותה תקופה אפלה של ההיסטוריה, אמרו נציגי מועצת העיר.

    תומא קסוביץ נולד בקלוז’ (צפון מערב רומניה), במשפחה יהודית. החל מ1940, הוא חי באיזור צפון  טרנסילבניה שהועבר לשליטת המשטר הורטיסטים ההונגרי. במאי 1944 המשפחה נסתה לברוח מהאיזור שבשליטת הונגריה כדי לעבור רומניה. הם נתפסו והוחזקו בביטחון ההונגרי במשך חודש. בסופו של דבר, הם נמלטו והצליחו להגיע לבודפשט עם מסמכים מזוייפים, שם הסתתרו עד שהועברו ל’קבוצת קסטנר’, עמה הגיעו בסופו של דבר, למחנה ברגן בלזן.

    למרות שיתר הקבוצה הצליחה להגיעה לשווייץ, משפחת קסוביץ, בגלל שהיא באה מרומניה, הייתה חייבת להישאר במחנה. בדצמבר המחנה עבר לניהול הנאצים שניהלו את המחנה באושוויץ, ובכך הפך ממחנה מעבר למחנה השמדה.

  • עבודות שיקום בבית הכנסת קונסטנצה

    עבודות שיקום בבית הכנסת קונסטנצה

    עבודות שיקום ושיפוץ כללי בבית הכנסת בקונסטנצה, עיר בדרום מזרח רומניה, נמשכות. אחד ממקומות היפים והסמליים ביותר של יהדות ברומניה, עם סיפור מרתק וסמל אמיתי של עיר קונסטנצה, ניצל וחוזר לחיים, בכך מחזירים אותו ליהודי רומניה ולחברה כולה, אמר סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.

     

     

    לפני שנה חתמנו ​​על חוזה ביצוע העבודות. יחד עם סגן הנשיא אובידיו בנסקו והמזכיר הכללי אדוארד קופפרברג, ראינו איך מה שהיה רק ​​חלום הפך למציאות, הוסיף וקסלר. היו 10 שנים של מאמצים מתמשכים, גם כשהכל נראה חסר סיכוי. נדרשו עשרות נסיעות לקונסטנטה, מאות דיונים עם נשיא הקהילה היהודית של קונסטנטה, סורין לוסיאן יונסקו, השותף הראשי בפרויקט הזה, שלא איבד אמון. הוגשו אלפי מסמכים והיו ניסיונות חוזרים ונשנים שנכשלו, סיפר סילביו וקסלר. הפדרציה מביעה את תודתה לכל אלה שהיו מעורבים ותמכו בעשייה זו לאורך השנים, הוסיף המקור המצוטט.

  • בכורה ל”משיח

    בכורה ל”משיח

    המופע ‘משיח’ מאת מרטין שרמן, בבימויו של Andrei Măjeri, הועלה בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט.

     

    במאה ה-17, בכפר הפולני Yultishk, השוכן על הגבול עם אוקראינה, מוצאת הקהילה היהודית שנחרבה בהתקפות קוזקים תקווה בשבתאי צבי, רב מסתורי מאסיה הקטנה, שאז נחשב פה אחד למשיח.

     

    דרך סיפורו של הרב הספרדי בן המאה ה-17, מרטין שרמן בוחן את הקנאות הדתית האובססיבית דרך עיניה של רחל האינטליגנטית, ושואל כיצד יכולים קורבנות ההיסטוריה למצוא גאולה כשנדמה שאלוהים מת.

     

    רחל פונה כל הזמן לאלוהים. אבל כשתקוות היהודים קורסת, היא מתנערת במרירות מאלוהים, רק כדי להבין שבהכחשת קיומו, הוא עדיין מדבר איתה.

     

    רחל מצהירה שהמשיח האמיתי נמצא ‘בתוכנו’ ושעל היהודים להציל את עצמם, מסבירים מארגני המופע.

  • ביקור בבוקובינה

    ביקור בבוקובינה

    חברי הקהילה היהודית יאסי (צפון-מזרח רומניה) ביקרו בבוקובינה (צפון רומניה).  בטיול בבוקובינה, בילינו ימים נפלאים, כתבה נשיאת הקהילה, Benjamina-Ides Vladcovschi.

     

    המשתתפים ביקרו בבתי הכנסת בסוצ’אבה, בסירט ובראדאוץ’י.

     

    הם ביקרו גם במבצר סוצ’אבה (שנבנה בסוף המאה ה-14), במוזיאון השואה בוקובינה בסירת, וכן במנזרים האורתודוקסיים פוטנה ומולדוביצה.