Tag: יהודים

  • “סתיו רומני” בזכרון יעקב

    “סתיו רומני” בזכרון יעקב

    המכון הרומני לתרבות בשיתוף עם עיריית זכרון יעקב וארגון אמי”ר (ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל) יארגן ב-27 בספטבר אירוע גדולה לרגל חגיגת המאה לרומניה המודרנית, תחת הכותרת “הסתיו הרומני” בזכרון יעקב.



    ב-2018, מלאת מאה שנה לרומניה המודרנית עולה בקנה אחד עם מלאת 70 שנה ליחסים דיפלומטיים בין רומניה וישראל. אירועים יתארגנו בחוץ באזורי הולכי הרגל של העיר התיירותית זכרון יעקב, שהוקמה על ידי יהודים יוצאי רומניה. העירייה רוצה לנצל את המורשת ההיסטורית החשובה הזו.



    לאורך רחוב המייסדים יתקיימו בין השעות 18.00-21.00 קונצרטים של מוסיקה רומנית מסורתית בביצוע של להקת “פאוניצה”, “שטיחים מעופפים”, סדנת יצירת שטיחים ססגוניים מנייר לילדים מגיל 8 ומעלה, עם ביאטריס יורדן, קונצרט של להקת “טריי פראלה”, מופע מוסיקלי המשלב בין המוסיקה הצוענית וקלזמר ממולדובה וולחיה (Valahia) במאהה-19. “הבובה הרומנית”, סדנת יצירת בובות לבושות בתלבושת רומנית מסורתית, לילדים מגיל 7 ומעלה, עם אנדרה מאיו, ליד תות נייר, הקרנת הסרט התיעודי “עלייה דאדא” (בימוי: אואנה גירגיו) עם כותביות ברומניות, “אגדות עם רומנית”, בביצוע תיארטון קרוב מתל אביב, ריקודים מסורתיים רומנים עם רקדני “פאוניצה”.

  • בעיר יאשי יוקם מוזיאון הפוגרום

    בעיר יאשי יוקם מוזיאון הפוגרום

    בניין ה”קסטורה” לשעבר (מטה המשטרה) שבעיר יאשי (צפון מזרח רומניה) יהפוך לקומפלקס מוזיאונים וביניהם מוזיאון הפוגרום. האיחוד האירופי יתרום כספים לתיקון הבניין, חיזוקו ושיקום הקומה העליונה.



    בבניין יוקם מוזיאון מיועד לתעד את פוגרום יאשי משנת 1941. למוזיאון יהיה אגף מוקדש לספרות היהודית ברומניה. בין 28 ביוני ועד 6 ביולי 1941 ברחובות יאשי, בחצר בניין ה”קסטורה” לשעבר וב”קרונות המוות” נהרגו מעל ל13 אלף יהודים כתוצאה מהצו שנתנה הממשלה הפשיסטית בהנהגתו של יון אנטונסקו.



    בניין היסטורי זה שימש כמטה המשטרה כבר משנת 1934. לאחר סיום העבודות לשיקומו, בבניין זה יוקם ליד מוזיאון הפוגרום גם מוזיאון מוקדש לזרם ה”זונימאה” — זרם תרבותי וספרותי שכלל סופרים ופוליטיקאים רומנים שהתחיל ביאשי בשנת 1863. במוזיאון ה”זונימאה” יוצגו פריטים ששייכו לסופרי הזרם. בו זמנית יוֹעְדוּ כמה אולמות לתקופת ה”ארבעים ושמונה” (שהיא תקופת המהפכות באירופה של שנת 1848) כמו-כן גם לספרות הרומנית בבסרבייה (שטח היסטורי רומני).



    יושב ראש הוועדה המחוזית יאשי מאריצל פופה אמר שהפרוייקט קיבל אישור מהסוכנות לפיתוח איזורי צפון-מזרח לעבור לשלב “טרום-חוזה”. פחות מחודש מהרגע שהוגש הפרוייקט עבר כבר לשלב “טרום-חוזה”. כך הוועדה המחוזית תוכל לקבל את התשלום עבור ההוצאות בסך 8.5 מיליון לעי (כמעט 1.80 מיליון אירו) — סכום שהוצא עד כה כדי לשקם הבניין ההסטורי וגם תוכל לשמוך את הסכומים הדרושים לסיום העבודות. שווי הפרוייקט עומד על כ16.5 מיליון לעי (כמעט 3.5 מיליון אירו) עוד אמר מר פופה.

  • מכתב פתוח: הכרת ההיסטוריה היא חיונית לתודעה הציבורית

    מכתב פתוח: הכרת ההיסטוריה היא חיונית לתודעה הציבורית

    אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון לחקר השואה ברומניה אמר במכתב פתוח לאקדמאי יון-אאורל פופ ופרפ׳ יואן בולובן, עורכי הכרך “ההיסטוריה המאוירת הגדולה של רומניה ורפובליקה מולדובה” כי “הכרת ההיסטוריה היא חיונית כדי לעצב את התודעה הציבורית”. פרופ׳ פופ הוא נשיא האקדמיה הרומנית ורקטור אוניברסיטת באבש-בוליאי בקוז׳ (UBB) — האונירסיטה הרומנית הטובה ביותר בדירוגים הבינלאומים. פרופ׳ בולובן הוא סגן רקטור של UBB.



    על פי המקור המצוטט, ב-2018 יצאה לאור מהדורה מתוקנת ומעודכנת של הכרך “ההיסטוריה המאוירת הגדולה של רומניה ורפובליקה מולדובה”. “ב-2016 בתגובתכם להצעות המכון בקשר למהדורה הראשונה, הבחנו את מחויבותכם שבמהדורות הבאות תיתנו יותר פרטים על מצב היהודים ברומניה”, אמר אלכסנדרו פלוריאן.



    הוא ציין כי בפרק “רומניה בין 1918-1947” נוספו רק קטעים קטנים ומהם אפשר להבין שבבוקרש התרחש פוגרום בינואר 1941, ובטרנסניסטריה גורשו גם יהודים מדרום בוקובינה (בממלכת רומניה לשעבר).



    “אנו מזעזעים כי כשמדברים על האירעים הטראגיים ביאשי (צפון מזרח) ביוני 1941 חוזרים על אותו סיפור מעוות : “בסוף חודש יוני 1941 נהרגו 500 יהודים מרומניה ובוקובינה, תחת האשמת ירי כלי נשק נגד חיילים רומנים וגרמנים”. במציאות, ביוני 1941 היה פוגרום אמיתי שבו הרשויות הרומניות, בתמיכת האוכלוסייה המקומית והחיילים הגרמנים הרגו כ-13.000 יהודים. בסיפור מעוות זה, קיים מחוסרת אינפורמציה על אחריות הרשויות הרומניות ו/או גרמניות על השמדת יהודי אוקראינה בטרנסניסטריה, וכן על גירוש הצוענים בשטח תחת השלטון הרומני” אמר אלכסנדרו פלוריאן.



    בדעתו, על המשטר של המלך קרול השני היה חשוב לציון את הרגעים הראשונים של הפכה לשוליים וחיסול היהודים מהחברה: איבוד האזרחות של יותר מ-225.000 יהודים, באמצעות חוק הוכן ויושם ע”י ממשלת רומניה, וגם החוק על המעמד המשפטי פורסם באוגוסט 1940, שכונן שלוש קטגוריות יהודים נתונים למגבלות שונות.



    של הפוגרום בקישינב (עכשיו ברפובליקה מולדובה) ב- 1903, בזמן המשטר הצארי,ואילו הפוגרומים בדורוהוי (צפון רומניה, יולי 1940), בבוקרשט (ינואר 1941) ויאשי (יוני 1941) “מוזכרים במהירות” במשפט אחד, תחת הכותרת “אירועים” או ” תקריות דמים”, וטבח אודסה (עכשיו באוקראינה), באוקטובר 1941, נשכח לחלוטין.

  • אמנים יהודים מרומניה על בולים

    אמנים יהודים מרומניה על בולים

    רומפילטליה (הרשות שמנפיקה בולים ברומניה) הוציאה סדרת בולים בשם “רומנים מפורסמים, חלק ב “, ובה מנמים כמה אמנים יהודים. על תשעת הבולים שמוקדשים לאישים אשר ייצגו בכבוד את רומניה במישור הבינלאומי מופיעים הפסנתרנית, הסופרת והפובליציסטית צלה דלוורנצה (Cella Delavrancea), הפַּסָּל דימיטריה פאציוריה (Dimitrie Paciurea), הצייר ויקטור בראונר (Victor Brauner), הפסל גורגה אפוסטו (George Apostu), השחקנית הרומנית אלווירה פופסקו (Elvira Popesco), הצייר, גרפיקאי ואדריכל מרסל ינקו (Marcel Iancu), והשליט ההומניסטי של מולדובה במאה ה18 דימיטריה קנטמיר (Dimitrie Cantemir), ההיסטוריון ואיש המדינה ניקולאיה יורגה (Nicolae Iorga), ליד הדיפלומט ניקולאיה טיטולסקו (Nicolae Titulescu).



    ויקטור בראונר (1903-1966), הוא אחד הציירים הסוריאליסטים החשובים ביותר בעולם. יהודי יליד רומניה, יצירותיו נמצאות בגלריות אמנות גדולות בעולם. הוא למד ציור בבוקרשט, אך לא הסתגל לנוף האמנותי המקומי בגלל חזונו המודרניסטי שלו. עבודותיו זיעזעו פעמים רבות את הקהל, והערך האמנותי שלו הוכר רק לאחר מותו.



    מרסל ינקו (1895-1984) היה צייר, מעצב גרפי ואדריכל ממוצא יהודי, אחד האמנים של זרם האוונגרד ברמה בינלאומית. מרסל ינקו התבלט כאדריכל עירוני מודרניסטי. ב -1941 האמן היגר לפלשתינה, ולאחר מלחמת העולם השנייה הוא פעל כמורה וגורם תרבותי במדינת ישראל הצעירה.



    שלמה יוזפסון הוא יליד רומניה, ומכאן עלה לישראל בשנות ה -60. בגיל צעיר נבחר לשיר במקהלת הילדים של הרדיו ומאז האהבה למוזיקה ולרומניה מעולם לא עזבה אותו. לאחר קריירה מוצלחת בצה”ל ובתחום המשפטי, האורח של תחנת הרדיו שלנו הקדיש למוסיקה את שנות נעוריו השניה. הרפרטואר שלו כולל שירים רומניים וגם בינלאומיים שנהנים מהצלחה רבה בקרב הקהל. שלמה יוזפסון יחד עם אישתו שרה הגיעו לבוקרשט, לאחר כמה אירועי השקה של ההקלטות שלו במספר קהילות יהודיות ברומניה ובהונגריה. הוא שוחח עם עמיתינו רזבן אמילסקו.