Tag: יהודים

מנהיגי הקהילות היהודיות ברומניה התאבלו על מותו של ולר פלוגארו, נשיא לשעבר של הקהילה היהודית בבראשוב (מרכז רומניה). הנהגת התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה שלחה תנחומים למשפחה ולכל מי שאהב, הוקיר והעריך אותו.

הרב הראשון של רומניה, רב רפאל שפר שלא יכל להשתתף בהלוויה בגלל מגבלות קוביד 19, כינה את ולר פלוגרו, “חבר יקר”. השתתפותם של הרב הראשי של רומניה ושל נציגי איגוד הקהילות היהודיות ברומניה נבלמה בשל הודעה על עובד האיגוד בבוקרשט שחלה בקוביד 19.

רפאל שפר הוקיר את עבודתו של ולר פלוגארו, ונזכר שכל חייו עבד קשה ונשא את אחריותו בכבוד. כשפרש, במקום לנוח, הוא רתם את עצמו לעול הקהילה היהודית, תחילה כסגן נשיא, אחר כך כנשיא הקהילה היהודית בראשוב, אמר שפר. למזלך, ולר בן סבתאי, כל חייך היו מלאים בתוכן. ידעת להפיק את המרב מהמתנה הנפלאה הזו של החיים! בשמי ובשמם של נציגי הנהגת התאחדות הקהילות היהודיות ברומניה, אני רוצה להודות לך על כל השנים בהן עבדת קשה למען הציבור, כתב הרב הראשון של רומניה.

עשרה סרטים תיעודיים המוקדשים למאה השנים שעברו מאז האיחוד הגדול של רומניה, מוצעים באופן מקוון על ידי המוזיאון בבוקרשט, באתר המוזיאון, www.muzeulbucurestiului.ro.

במסגרת תוכנית מורכבת שפותחה על ידי המוזיאון, ושכוללת תערוכות, סוגיות פילטליות, פרויקטים מחקריים, כנסים והשקת פרויקטים מערכתיים, נוצרו 10 סרטים תיעודיים שהוקדשו למאה השנים של רומניה המודרנית, שנחגגה ב -1 בדצמבר 2018.

הסרט התיעודי “גיבורים יהודיים במלחמת העולם הראשונה” מתמקד בתרומתו המשמעותית של המיעוט היהודי בתיאטראות של פעולות רומניה במלחמת העולם הראשונה (1914-1918). השתתפותם הראשונה של היהודים בקרבות רומניה מוזכרת במלחמת העצמאות (1877-1878), כאשר סרן Valter Mărăcineanu וסמל Mauriciu Brociner נלחמו נגד הטורקים.

במלחמת העולם הראשונה, בה השתתפה רומניה בין השנים 1916 – 1918, התגייסו לצבא הרומני מעל 23000 יהודים מתוך כ -250,000 שגרו בשטח המדינה הרומנית באותה תקופה.

סרט אחר שהוצג ברשת הוא “אמנים יהודים.במלחמת העולם הראשונה. בתום המלחמה המלך פרדיננד של רומניה אמר “הגעתי מזמן למסכנה ואני שמח לגלות שלא טעיתי, שכל תושבי הארץ הרומנית, ללא קשר לגזע ולמוצאם, מרגישים מאותן רגשות אחדות גבוהות”

הצהרה זו באה כהוקרה של כל מי שהשתתפו במלחמה, כולל יהודים, שסייעו באיחוד כל השטחים המיושבים בעיקר ברומנים.

פליקס קופלמן, נשיא הקהילה היהודית באורדיאה (צפון-מערב רומניה) העביר מסר של סולידריות, חמלה, ריאליזם ואופטימיות לחברי קהילת יהודי אורדיה לקראת חגיגת הפסח. הוא אמר כי הנהגת הקהילה שומרת על הקשר עם הרשויות המקומיות, עם איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, עם מנהלי בתי החולים, עם שגריר ישראל בבוקרשט, דיוויד סרנגה, אך גם עם הרבנות בישראל וזה במצב חרום בו אנו כולנו נתונים. קופלמן הוסיף כי תקוות העולם היא על לישראל, שנמצאת בשלב מתקדם של פיתוח אמצעים למיגור קוביד -19.

אפילו במצב החריג שאנו עוברים, שמכביד על המשאבים הפיזיים והאינטלקטואליים שלנו, מוטלת עלינו החובה לכבד כראוי את חג הפסח הגדול, אומר קופלמן. ראש הקהילה היהודית מאורדאה הזכיר כי חלוקת המזונות הטקסיים נעשית בהתאם למגבלות שהוטלו בגלל התפשטות נגיף הקורונה החדש והזכיר שישנם מתנדבים שיחד עם חברי הקהילה מטפלים בנושאים אלה. הוא הבטיח לחברי הקהילה היהודית שהם לא לבד ושהם יכולים לפנות אל הקהילה בכל מצב של צורך.

פליקס קופלמן דחק בחבריו הדתיים להשמיע את תפילת שמע ישראל, לא משנה היכן הם נמצאים, ולשיר את התקווה מדי יום, עד היום בו ניתן יהיה לפגש מחדש כדי לשיר ולהתפלל ביחד הרב שראיה.

לקראת הפסח, נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, אורל וויינר, דיבר איתנו על החג. בראיון עם יואנה ניצסקו, מר וויינר אמר:

פסח הוא החג סיפור. זה סיפור שאנחנו מאזינים לו כבר אלפי שנים. כשמגיע פסח, אנו חושבים על מה שעברנו כעם בשעבוד המצרי, בשעבוד הפרעוני. ויש לנו את החג הזה שלו מוקדשים שמונה ימים. ארבעה ימים – יומיים בהתחלה ועוד יומיים בסוף — הם החג בפועל, כשלא עובדים, כשאנו לא עסוקים במשימות יומיות: וביניהם יש עוד ארבעה ימי ביניים, המכונים “חול המועד”, כלומר ימים בהם ניתן לעבוד כרגיל. הפסח הוא מכונה גם “חג החרות”. הנס האלוהי קרה, כ היהודים עבדים היו במצרים, וקיבל את האות לעזוב, לצאת לחרות ולחיות חיי יהדות. זהו חג המציין רגע היסטורי, בלתי נשכח, עבור העם היהודי .

יהודי רומניה חיו תקופות קשות תחת הדיקטטורה הקומוניסטית של ניקולה צאושסקו, שהתמוטטה בדצמבר 1989, נזכר אורל וויינר:

מה המשמעות של שחרור? עכשיו אתה יודע טוב, שאלה שגרנו ברומניה עד 1989 יודעים היטב מה פירוש האמירה לצאת לחופש, להפסיק להקשיב רק לקולו של “קיסר”, שלא היו לו אפילו את התכונות של מלך: כך קרה איתנו, עם השחרור ממצרים. את הרגע ההסטורי הזה אנו חוגגים באופן מיוחד. ראשית, שמונה ימים זוכרים ומזכירים את סיפור היציאה ממצרים. בנוסף לכך אנו לא אוכלים את הלחם העשוי מבצק, עם שמרים, אלא רק מצה, לחם ללא שמרים, כמובן לצד מוצרים אחרים. מה שנחמד במסורת הזו זה שזה מתחיל בארוחת ערב פסח: זו ארוחה משפחתית. אצלנו, בדרך כלל הינו חוגגים בקהילה. לרוע המזל, השנה לא נחגוג את סדר הפסח הקהילתי, כולם יחד, וזאת בגלל המגיפה. ואז יש לילה של פסח.אם נעשה הקבלה בין יהדות לנצרות, ארוחת ערב פסח היא ארוחת המסתורין המפורסמת של 12 התלמידים . עכשיו, בגלל וירוס הקורונה לא נוכל לקיים ארוחה זו בחיק הקהילה וזה מצער מאוד: אבל אין מה לעשות.

נשמור על כל המנהגים והמסורות האחרים, נקיים את התפילות הנדרשות, אך לא נאסוף יותר משלושה אנשים. זהו החוק ועלינו לציית לו. אחרי הכל, זה קשור לבריאות שלנו, של כל אחד ואחד מאיתנו. נכין ונחגוג את פסח, ליל הסדר, כל אחד במשפחתו. הרב הראשי שלנו, רפאל שפר, העביר באינטרנט הוראות איך צריך להתקיים הפסח הזה. אנו מאחלים לכל היהודים, ולא רק להם, חג הפסח שמח! יהי רצון האל שחג זה ישמח ויביא לנו שלווה, שלום, בריאות, ולא עוד צרות. זה המסר שלי, שהוא מסר אנושי. אין בו שום דבר יהודי ספציפי ואנחנו רוצים שכולם, אלה שרוצים להרגיש טוב, שירגישו כך באמת.

תוך כדי משבר הוירוס קורונה, נשיא רומניה שיגר מכתב לנשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, אורל וויינר. בין היתר נשיא רומניה כתב:

אני רוצה להודות לך על האופן בו אתה תומך באמצעים שבהם נקטנו כדי למגר את מגיפת וירוס הקורונה ברומניה. יש לנו אחריות משותפת כלפי חברי הקהילות היהודיות וגם כלפי כל אזרח ברומניה. אני מבקש, לקראת חג הפסח, להמשיך לשים לב לתנאים שהציב בפנינו מצב החירום, הוסיף קלאוס יוחניס.

לפני המסורת היהודית של חגיגת פסח בקהילות ובמשפחה יש לתת עדיפות לאחריות שיש לנו כלפי בריאותו והגנה על שכננו. להישאר יחד באמונה, אך לנהוג באחראיות בכל הנוגע לכללי המרחק החברתי שהרשויות הטילו באופן כללי. בעניין זה אני מבקש כי איגוד הקהילות היהודיות ברומניה יפעל בעצמו לשמירת הוראות הרשויות בנדון . אני משוכנע כי באמצעות סולידריות ואחריות אזרחית נוכל לחלוק, גם אם אנו שומרים מרחק זה מזה, את התקווה ואת השמחת החגים, אמר הנשיא קלאוס יוחניס במכתב לנשיא איגוד הקהילות היהודיות ברומניה. חג פסח כשר לכולנו

אברהם גילטמן, נשיא הקהילה היהודית ביאסי, צפון-מזרח רומניה, נבחר לאזרח כבוד של העיר. המועצה המקומית הצביעה פה אחד על הענקת תואר אזרח הכבוד. ראש העירייה, מיהאי ציריקה, הדגיש כי לגילטמן הייתה פעילות מרשימה ותרומה לקידום הקהילה היהודית ביאסי. במקביל, ראש העיר התייחס למצבו הבריאותי הירוד של אברהם גילטמן.

העירייה מעריכה כי אברהם גילטמן מילא תפקיד מרכזי בהתגברות על העבר הטרגי שהקהילת היהודית המקומית התמודדה איתו במיוחד על הפוגרום שהתרחש בין התאריכים 27-29 ביוני 1941. גילטמן השקיע מאמצים רבים כדי לבנות קשר סולידי העיר יאסי לבין יוצאי רומניה החיים בישראל והמשפיעים על פיתוח מערכות יחסים שיתופיות ותמיכה הדדית בין יאסי לבין העולם העסקי, התרבותי והאקדמי בישראל. במקביל, גילטמן היה אחד התומכים בארגון “מצעד החיים”, ביטוי מסורתי להנצחת קרבנות הפוגרום מיאסי, שאורגן מדי שנה בבית העלמין היהודי בעיר.

כמו כן הדגיש מיחאי ציריקה כי אברהם גילטמן היה מעורב, לצד העיריה בקידום הפעולות להשבת הזהות הדתית היהודית, על ידי פתיחה מחודש, בדצמבר ,2018 , של בית הכנסת הגדול ביותר ביישוב וע”י שיקום שער בית הקברות היהודי המקומי. הוא הוסיף כי גילטמן תמך בפרויקט לכלול את בית הקברות היהודי באיסי בקטגוריית האנדרטאות ההיסטוריות.

הוא קידם ביחד עם עירית יאסי שני פרוייקטים מוקדשים להנצחת הפוגרום יוני 1941: “שוק הקדושים היהודים” וכיכר חסידי האומות העולם”

גילטמן קידם את העיר יאסי ברחבי ישראל כעיר ידידות והבנה בין נוצרים לבין יהודים. הוא הקים פרויקטים חשובים עבור יאסי, ביינהם, בית הכנסת Merarilor, בית הכנסת הגדול, שער בית הקברות היהודי, האנדרטה שהוקדשה לגיבורים היהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה, אירועים תרבותיים והיסטוריים. לכן הוא ראוי למעמד אזרח כבוד של עיר יאסי, הוסיף ראש העירייה מיהאי ציריקה.

ראש ממשלת רומניה ויוריקה דונצילא נפגשה עם מנהיגי הקהילות היהודיות במהלך בביקור עבודה בארה”ב. דנסילא נפגש עם דייוויד האריס, נשיא הוועד היהודי האמריקני. דאנצלא אישרה מחדש את מחוייבותה של רומניה למאבק באנטישמיות, נגד שנאת זרים וכל צורה אחרת של ביטוי לחוסר סובלנות. היא חזרה וציינה מחדש שאלה היו סדרי עדיפויות של המנדט של נשיאות רומניה במועצת האיחוד האירופי.

בהקשר זה, ראש הממשלה ציינה את האירועים שסיכמו נושאים אלה, שאורגנו בבריסל ובבוקרשט, במהלך המנדט של רומניה בנשיאות מועצת האיחוד.

כמו כן, ויוריקה דונצלא הציגה את פעולות הממשלה הרומנית שמטרתה לשמור על זיכרון השואה ולהילחם בהכחשתה, תוך שהיא מזכירה, בין היתר, את בנניתו של המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית ושואה ברומניה, וכמו גם פיתוח תוכניות לימודי השואה.

נציגי הנהלת הוועד היהודי האמריקני העריכו כי האירוע הראשון שאורגן על ידי PRES RO 2019, בבריסל, הוקדש למאבק באנטישמיות. הם העריכו את הצעדים של ממשלת רומניה ביחס לפתיחתו של המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה ואת החשיבות שרומניה מייחסת לקידום החינוך בכל הקשור לשואה ברמה של החברה הרומנית כולה.

מוקדם יותר נפגש ראש ממשלת רומניה עם עזרא פרידלנדר, יו”ר האירגון להנצחת השלום בקמפ דייוויד בין מצרים לישראל. ראש הממשלה ויוריקה דשונצלה השתתפה גם ארוחת הגאלה שאורגנה ע”י ארתור שניידר, רבה הראשי של ארה”ב.

ב- 26 בספטמבר נפגשה ראש הממשלת רומניה עם רונלד לאודר, נשיא הוועד היהודי העולמי, עם ארתור שנייר, רבה הראשי של העיר ניו יורק, ועם מלקולם הוינליין, סגן נשיא הקונגרס היהודי האמריקני. ראש הממשלה חיזקה את מחויבותה של רומניה למאבק באנטישמיות, שנאת זרים וכל צורה אחרת של ביטוי לחוסר סובלנות.

ממשלת רומניה תמשיך בפעולות לשמירת זיכרון השואה ולמאבק בהכחשתה. כחלק ממאצים אלה היא בניית המוזיאון הלאומי להיסטוריה של יהודים ושואה ברומניה, וגם פיתוח תכניות לימוד על השואה.

המאבק באנטישמיות הנו נושא תמידי הזוכה בתשומת לב ממשלת רומניה. הנושא היה עבדיפות ראשונה של נשיאות רומניה במועצת האיחוד האירופי 2019, אמרה דנצילה. במקביל הודתה ראש ממשלה על מעורבותם המתמדת של ארגונים יהודיים בקידום פרויקטים אלה.

נשיא הוועד היהודי העולמי, רונלד לאודר, הדגיש את הערך המיוחד של שיתוף הפעולה בין רומניה לארצות הברית, אך גם בין רומניה לישראל. נציגי הקהילה היהודית הביעו את הערכתם למחויבותה של רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים.

במהלך פרוייקט יחיד מסוגו, עשרות מצבות בנות 200-300 שנים, מבית הקברות היהודי באלבה יוליה שבמרכז רומניה, שוחזרו הקיץ. “בעבר נערך מחקר היסטורי וארכיולוגי של בית הקברות יהודי בסירט שבבצפון מולדובה, אך לא נערך שיקום, שימור או שחזור של המצבות. הפעם, שיקמנו מצבות והכנסנו את בית העלמין למעגל המקומות הקדושים באזור, אמר יוזם הפרוייקט, DANIEL DUMITRAN, פרופסור בפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה של האוניברסיטה 1 בדצמבר 1918 מאלבה יוליה.

הפרויקט החל בשנת 2014, ובמשך חמש השנים שוחזרו מעל 100 מתוך 914 המצבות מהמאות ה18 וה19. עבודות השימור החלו עם מחקר מורכב, שהחל בתיעוד של אנדרטאות במצב קריטי. לאחר סימון טופוגרפי של כל אנדרטה באזור ההיסטורי ב2014 החלו עבודות השיפוץ, השיקום והשימור.

בית הקברות היהודי באלבה יוליה הוא העתיק והגדול ביותר בטרנסילבניה. כאן הייתה גם הקהילה העתיקה ביותר באזור,קהילה שהוקמה בראשית המאה השבע-עשרה, לאחר שבשנת 1623 הנסיך GABRIEL BETHLEN הזמין יהודים מדרום הדנובה, מהאימפריה העותמאנית, להתיישב לטרנסילבניה.

אלבה יוליה הייתה העיר היחידה בטרנסילבניה, שבה, עד ,1848 הותרה על פי החוק ההתיישבות היהודית. תחילה הייתה זו קהילה ספרדית, ומהמחצית השנייה של המאה השמונה עשרה היהודים האשכנזים התיישבו בעיר בעיקר כתוצאה מעליית האימפריה ההבסבורגית. במשך 200 שנים ליהודים ספרדים והאשכנזים היה רב יחיד. הקהילה היהודית השאירה את חותמה על העיר, כשהמפעלים הראשונים בעיר נבנו על ידי היהודים. במלחמת העולם השניה, שלא כמו באיזורים אחרים בטרנסילבניה, יהודי אלבה יוליה לא נשלחו למחנות המוות: הם הועברו למחנות עבודת כפייה באיזור וכך נוצלו חייהם.