Tag: יהודים

במוזיאון יד ושם התקיימה אזכרה שנתית לקרבנות השואה ברומניה. את הטקס אירגן אמיר, איגוד יוצאי רומניה, וזכה לנוכחות נשיא אמיר, מיכה חריש, של בני גנץ ושל יצחק הרצוג, נשיא הסוכנות היהודית

בעיר יאסי, בין 28 ביוני לבין 04 יולי 2019 מתקיימת המהדורה חדשה של “מצעד החיים” לציון 78 שנים מאז הפוגרום בעיר.

עירית יאשי ביחד עם הקהילה היהודית המקומית ועם הרב יוסף וסרמן מישראל, מקיימת בין 28 ביוני לבין 04 ביולי 2019 מהדורה שנתית של “מצעד החיים” מוקדש לזכר ה15000 קורבנות הפוגרום ביאסי.

במעמד זה, באירוע השתתפה משלחת מאשדוד שבראשה יעמוד YEHIEL LASRI ראש העיר. בנוסף ל”מצעד החיים”, בבית העלמין היהודי שבעיר צויינה החשיבות של הקהילה היהודית המקומית בפיתוח העיר יאסי. כמו כן נחתם מסמך “ערים תאומות” בין אשדוד לבין עיר יאסי. בארמון התרבות של העיר, הוקרן הסרט התעודי ” מי יכתוב את ההסטוריה שלנו” של הבמאית ROBERTA GROSSMAN, סרט שיוצג ע”י הבמאי DAN SCHLANGER.

בבית הכנסת המקומי, ב28 וב29 ביוני, התקיימו תפילות מיוחדות לזכר קורבנות הפוגרום.

בעיר יאסי התיישבו היהודים הראשונים שהגיעו לאיזור והם היו חלק בלתי נפרד מהחיים הכלכליים של העיר. ביאסי הוקם התאטרון הראשון בשפה העידיש בעולם ושמו היה “העץ הירוק”.

הפוגרום ביאסי היה אחד הפוגרומים האלימים ביותר. הוא בוצע ע”י השלטון המקומי לפי הוראותיו של מראשל ION ANTONESCU. מספר הנרצחים עלה ל15000 אנשים. ביצוע הפוגרום היה ידוע לכוחות הנאצים הגרמנים ששהו בעיר.

הפוגרום התחיל במשרדי המשטרה בעיר. לאחר מכן הוא המשיך עם עלייתם ודחיסתם של אלפי יהודים לקרונות רכבתות הידועות תחת השם ” רכבות המוות”. במשך 3 ימים, בחום כבד, אותן הרכבות נסעו הלוך ושב במרחק של כמה עשרות קילומטרים. אלפי אנשים מתו מחסר חמצן ואוכל. הקורבנות נקברו בקברי אחים.

בעיר רומן, עיר על המסלול שעליו נסעו הרכבות, נציגת הצלב האדום, VIORICA AGARICI, התנגדה להעלת יהודים לרכבות ובכך הצליחה להציל חיי אדם. בסופו של דבר, VIORICA AGARICI נאלצה לעזוב את תפקידה ,את העיר ולעבור לבוקרשט. היא היתה אחת מה54 רומנים שקיבלו את התואר “חסיד העולם”.

בקלוז נאפוקה שבצפון-מערב רומניה, התקיימו ב -11 וב -12 ביוני טקסים לציון 75 שנה לגירוש היהודים (מאי-יוני 1944). באנדרטת השואה התקיים, ב 11 ביוני את טקס הנחת זרי פרחים, הדלקת הנרות ותפילת קדיש. במוזיאון האמנות נפתחה תערוכה שבה מוצגים אישיים מהקהילה היהודית לצד תערוכה של חפצים מאוספו של הצלם אנדריי קליין. ב -11 ביוני היה גם רסיטל של זמרת המקהלה “שירה חדשה”, של הקהילה היהודית המקומית.

ב -12 ביוני במוזיאון לאמנות בקלוז הוצג קובץ” תולדות ההיסטוריה היהודית בקלוז. באותו היום ANDREI ZADOR ןMARIA MARKOVITS דיברו על הקשר של העיתון UJ KELET מקלוז וישראל. NAGYI ORSOLYA דיברה על העיתונות היהודית בקלוז, VIG EMESE הציג בתערוכה כ -20 שנה של שידורי טלוויזיה יהודיים בקלוז.

המכון “אירופה החדשה” מקיימת ב15 במאי דיון על ” דינמיקה של העבר ואדגרי העכשוויים של המיעוט היהודי ברומניה”

הדיון בא בהמשך לפרסום הספר ” העבר העכשווי. היהודים מרומניה: היסטוריה, זיכרון וייצוג. הספר נכתב ע”י ANCA FILIPOVICI ו ATILLA GIDO.

הספר דן בתהליך ההיסטורי של המיעוט היהודי ברומניה, בהקשר לתופעת האמנציפציה, הלאומניות או האנטישמיות המודרנית.

הספר מבוסס על מחקרים של מומחים ועוקב אחרי השינויים שהתרחשו לאחר אירועים חשובים כדוגמת מלחמת העולם הראשונה ואיחוד האזורים בהם הרומנים היו רוב ב1918, השואה ומלחמת העולם השנייה, השלטון הקומוניסטי וההיסטוריה העכשווית.

הטקסטים שמתייחסים להיסטוריית היהודים עד הקמת השלטון הקומוניסטי, מחולקים לפי אזורים הסטורים ועוקבים אחר המאפיינים של הקהילות היהודיות בטרנסילבניה, בבוקובינה, בבסרביה ובמונטניה.

השייכות לאזור זה או אחר קבעה, לא רק את אופי הקהילות בהתאם למיקומם ברומניה המודרנית, אלה גם את גורלם של חברי הקהילות.

האבולוציה של הקהילות היהודיות ברומניה, היא, מבחינה זו, ערבוב של מסלולים הסטורים משותפים ונקטעים בכל התקופה של המאה הXIX ושל המאה הXX.

הספר, שנכתב כמדריך הסטורי, מסכם את היסטורית היהודים ברומניה המודרנית

הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מארגנת את הדיון “ספורטאים יהודים גדולים מרומניה”, ב-17 במרץ בבית הכנסת הכוראלי בבוקרשט. יחד עם אקדמאים, חוקרים ופרופסורים, אנשי תרבות ואמנות, פוליטיקאים, תעשיינים, פילוסופים, כלכלנים, מנהיגים רוחניים, הקהילה היהודית הציעה לחברה הרומנית אישים בתחום אחד אהוב מאוד: הספורט!

המארגנים מזכירים כי אלוף אולימפי כפול הראשון במדינה שלנו היה ליאון רוטמן (מלבורן 1956, קאנו); רוטמן גם ישתתף בדיון. אנגליקה אדלשטיין-רוזיאנו הייתה ציון דרך בטניס השולחן העולמי; קפטן הקבוצה הלאומית שהשתתף בגביע העולם בכדורגל הראשון (אורוגוואי 1930) היה רודי וצר. היורה הספורטיבי הנרי הרשקוביץ, שנולד בבוקרשט, היה נושא הדגל של ישראל בפתיחת אולימפיאדת מינכן ב-1972, כאשר 11 מחברי המשלחת (שניים מהם מרומניה) נהרגו בידי מחבלים; הבוקסר ויקטור זילברמן זכה במדליית הארד במונטריאול ב-1976.

במוזיאון מרמורש בסיגטו מרמציאי (צפון רומניה) נפתחה תערוכת תחרה ורקמה עם מעלה מ -100 חתיכות, חלקם בעלי ערך מיוחד. תחת הכותרת “עידון והאלגנטיות” מוצגים המוזיאון הם חלק מהאוסף הפרטי של משפחת פיפאש, הכולל למעלה מ -2000 תערוכות.

חלק גדול מאוסף התחרה הושג מהסוחרים היהודיים בסיגט, כפי שהיו להם יחסים במזרח אירופה, או שנעשו על ידי האסירות מכלא הפוליטי לשעבר בסיגט. התערוכה תהיה פתוחה עד ה-20 במרץ.

יעקב מרגי, יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שלח מכתב ברכה לנבחר הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר.

מרגי הודה לחבר בפרלמנט הרומני על עבודתו כדי לפתור את הבעיות של הקהילה היהודית ברומניה ושל העם היהודי כולו. אנו מעריכים את מאמציכם לקבל תמיכה ביוזמות חקיקה שיכולות לשפר את מעמדה של התרבות היהודית ואת מעמדם של היהודית ברומניה “, כתב חבר הפרלמנט הישראלי.

הוא הזכיר כי פרלמנט רומניה הכריז על יום לאומי לציון שפת האידיש ב-30 במאי. יעקב מרגי אמר כי חשוב מאוד לדורות הבאים להשאיר כירושה את כל השפות המדוברות על ידי יהודים בעולם, כולל יידיש.

חבר הפרלמנט הישראלי הזכיר גם את אימוץ החוק לאחרונה שהכיר בהקרבתם ובתרומתם של החיילים היהודים שנלחמו למען רומניה במלחמת העולם הראשונה. זוהי הכרה חשובה בתפקיד שמילאו היהודים בהיסטוריה של רומניה.

ממשלת רומניה מארחת את התערוכה “ויוריקה אגריצי — גיבור בשתי ארצות, גשר בין שתי דתות”, לזכר לאישה שהצילה מאות יהודים מ”רכבת המוות”, אחרי פעות יאשי (צפון-מזרח) ביוני 1941. התערוכה נבנית כשיעור היסטוריה נודד.

ממשלת רומניה מארחת את התערוכה כסימן כאות הוקרה למאבק באנטישמיות, במסגרת ארגון הכנס “עתיד הזיכרון: המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה”, בחסות הנשיאות הרומנית של מועצת האיחוד האירופי, ב-13 במרץ בבוקרשט.

“קידום המאבק בגזענות, בחוסר סובלנות, בשנאת זרים, בפופוליזם, באנטישמיות ובדיבור שנאה הוא חלק מסדרי העדיפויות במנדט של רומניה בנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. על ידי חינוך, זכירה וכבוד הזיכרון, אנו נותנים משמעויות עמוקות יותר לאחריות שלנו בקידום ובהגנה על ערכי היסוד שעליהם מבוססת כל חברה דמוקרטית אירופית “, אמרה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה.

ויוריקה אגריצי זכתה לאחר מותה ב”אות חסידת אומות העולם”, ולזכרה ניטע עץ ב”יד ושם”, ב”שדרת חסידי אומות העולם”. יו”ר הצלב האדום ברומאן, (מזרח רומניה) ויוריקה אגריצי, נעמדה, ב-3 ביולי 1941, לפני קרונות רכבת שהובילו, בתנאים לא אנושיים, את היהודים שגורשו מיאשי (דרום-מזרח רומניה) לקלרשי (דרום), מרחק של 500 ק”מ משם. ויוריצה אגריצי והאחיות הכפופות לה דרשו מהחיילים הגרמנים לפתוח את קרונות הרכבת כדי שיוכלו לתת עזרה ראשונה ליהודים הכלואים.

יום הזיכרון הבינלאומי לזכר קורבנות השואה צויין במוזיאון השואה בטרנסילבניה הצפונית (צפון מערב רומניה) על ידי השקת פלטפורמה מקוונת שעוצבה ככלי אינטראקטיבי להוראה ולהסברה של השואה. הכלי יתמוך במורים להיסטוריה מ-6 מדינות אירופאיות, כולל רומניה. מנהל המוזיאון, דניאל סטזיראן מסביר: “זאת פלטפורמה המבוססת על ראיונות עם ניצולי שואה בכל אחת מהארצות השותפות, ועל סמך ראיונותיהם נוצרו כמה תרגילים המסייעים למורים להיסטוריה ומדעי החברה, כאשר הם מלמדים את נושא השואה בכיתה”. אירועי ההנצחה נמשכו בזלאו עם כנס בינלאומי שבו הוזמנו אנשי תרבות, היסטוריונים ונציגי קהילות יהודיות מארצות אירופה, מישראל ומארצות הברית.

בבית המקדש היהודי בטולצה (מזרח רומניה) נערכה אסיפה חגיגית להנצחת קורבנות השואה. היום אנו זוכרים את טעויות העבר, ואנו רוצים שרומניה תישאר מדינה יציבה ומשגשגת, והקהילה בטולצה היא דוגמה של חיים ביחד בשלום ושל סובלנות דתית”, אמר סגן יו”ר מועצת המחוז, פטר באדיאה. יו”ר הקהילה היהודית בטולצה, סולומון פיימבלט, הציג את הביוגרפיה של שלושה מצילי יהודים (אוסקר שינדלר, אירנה סנדלר וניקולס וינטון), וגם תצלומים שלהם, ולבסוף הדליק שישה נרות לזכרם של 6 מיליון היהודים שהושמדו בין השנים 1939-1948.

המכון הרומני לתרבות אירח, בשיתוף עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ופסטיבל הסרטים היהודי בבוקרשט את הקרנת הסרט “מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו” (Who will write our history”)בימוי והפקה: רוברטה גרוסמן. הסרט מתאר את חורבן הקהילה היהודית בוורשה, אך גם את עבודתה של הקבוצה הסודית עונג שבת, אשר תיעדה ביסודיות את הפשעים שבוצעו נגד יהודי וורשה. הסרט הוקרן במקביל במטה אונסק”ו בפריז, במוזיאון השואה בוושינגטון ובמוזיאון לסובלנות בלוס באנגלס וביותר מ -400 בתי קולנוע, בתי כנסת, כנסיות, אוניברסיטאות, מוזיאונים ומרכזים קהילתיים ברחבי העולם.

קרבנות השואה הונצחו גם בתיאטרון היהודי בבוקרשט, בו התקיימה הבכורה של הצגה “אורות הגטו”. ההצגה מציגה עדויות, מעשים ואירועים מתקופת השמדת היהודים, והיא בימויו של אנדריי מונטאנו. ברומא, התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט ביצע את המופע “שיעור של נימוסים טובים”, סאטירה נגד טקסטים שמסיתים לחוסר סובלנות ולאנטישמיות. לאחר ההצגה, השחקנית מאיה מורגנשטרן אמרה: “באומץ, אנחנו מנסים באמצעות המופעים האלה ללכת, אם אפשר לומר זאת, לשורש, לענין של רוע כל כך עמוק, כל כך אכזרי שעקבו אחרינו עד היום עם הפצעים אשר לא ריפאו, צלקות שעדיין כואבות לנו”.

מאידך גיסא, במוזיאון לתולדות השואה של המכון ליהדות ולתולדות יהודית באוניברסיטת “באבש-בולאי” בקלוז-נאפוקה (צפון-מערב) התקיים יום פתוח. האירוע מועצ לקבוצות תלמידים מבתי ספר יסודיים ותיכוניים בקלוז.

בהוצאה לאור “הספר” בבוקרשט פורסם הספר “תולדות היהודים בגאלאץ. דפי כרוניקה מההתחלה ועד ההגירה הגדולה”, מאת ד”ר לוסיאן-זאב הרשקוביץ וויולטה יונסקו. זהו אחד המונוגרפיות החשובות והמקיפות ביותר על קהילה יהודית ברומניה, קהילת גאלאץ, הנמצאת בדרום-מזרח רומניה. הספר יוצא לאור בשני כרכים ומכיל למעלה מ -1,000 עמודים.

הקדמת המונוגרפיה כתובה ע”י יו”ר הקהילה הינודית בגאלאץ, סורין בלומר ובנויה משלושה חלקים: “הקהילה היהודית בגאלאץ”, “אישים” ו”העלאות לזכרונות. הגאלאץ העתיקה בטקסטים ספרותיים וזכרונות ייחודיים”.

המכון הרומני לתרבות במדריד בשיתוף עם הקונסוליה הרומנית בסביליה, האיגוד Be Sepharad-Legado Sefardí, המועצה האזורית באנדלוסיה, ובחסות שגרירות רומניה בספרד, מארגן את תערוכת הצילום בוקרשט הספרדית. היסטוריה של מעל 500 שנה ב-100 תמונות, בין התעריכים 21 בדצמבר 2018- 4 בינואר 2019.

התערוכה שואפת לקחת בחזרה ולהשיב לקהל את הסיפור כמעט נשכח של בוקרשט הספרדית שמורשתה החומרית בסכנת הכחדה (בגלל הריסה או שינוי המראה והיעד), וכן גם הקהילה שיצרה אותה (כיום נשאר ממנה פחות מ -50 איש, כולל משפחות מעורבות).

באמצעות צילומים ישנים וחדשים, וגם באמצעות חומרי ארכיון שנלקחו מתוך ספרים, הלוחות המוצגים מתעדים מעל 500 שנה של היסטורית יהודי ספרד שבתחילה חצו את בוקרשט, ולאחר מכן התיישבו בה, מביאו איתם סחרים חדשים, אך גם מוסדות קהילתיים וחינוכיים וארגוני תרבות. הרבה פעמים, מכל אלה נהנו גם היהודים האשכנזים, שבאו אחרי הספרדים, אך עד מהרה הפכו לקהילה היותר גדולה, אך עם פחות אפשרויות כספיות. מכל אלה נהנו אפילו הרומנים, עי תרומות הבנקאים הספרדים לאקדמיה הרומנית ולאוניברסיטת בוקרשט עבור מלגות ופרסים לטובת אישים מרכזיים רבים.

במקביל לתערוכה, יתקיימו כנסים בנושאים היסטוריים, כמו גם רסיטלים של שירה ומוסיקה ספרדית.

היסטוריונים רומניים ומומחים מ-11 מדינות השתתפו במפגשי הרצאות על נושא מלחמת העולם הראשונה ועל מה שקרה לאחר המלחמה. הכנס הבינלאומי “סוף מלחמת העולם הראשונה בתחילתו של סדר אירופי חדש”, שאורגן על ידי המכון ללימודי הפוליטיקה לביטחון וההיסטוריה הצבאית בבוקרשט, הסתיים בבוזאו (Buzău) שבדרום רומניה, עם מחווה ליותר מ -10,000 גיבורים קבורים בבית הקברות הבינלאומי של הגיבורים בבוזאו.

הקולונל במילואים בני מילססון מישראל, אחד ההיסטוריונים והחיילים הזרים בבוזאו, אמר: “נולדתי בבוקרשט ועליתי לישראל ב-1958. כאן אני יכול להגיד שהתרשמתי מאוד כשראיתי את הדגל הישראלי כאן, מכבד את הגיבורים היהודים, שגם הם נלחמו למען איחוד רומניה במלחמת העולם הראשונה. לא ראיתי דבר כזה בכל העולם.”

בבוקרשט הושק הספר מעשי היהודים הילידים במלחמה הגדולה מאת וילהלם פילדרמן, בעריכה מחדש של הוצאת אלבטרוס. הספר יצא לאור בבוקרשט ב-1925 תחת הכותרת האמת על הבעיה היהודית ברומניה לאור הטקסטים הדתיים והסטטיסטיקה.

יור פדרציה הקהילות היהודיות ברומניה (FCER), אאורל ויינר, אמר כי עי הספר המחבר
מתכוון להפריך את כל העיוותים על ההתנהגות היהודים, במיוחד במהלך מלחמת העולם
הראשונה. זהו ספר של ימנו. הינה, ספר זה הוא
הוכחה אדירה, אמיתית, לנוכחותם ולמעורבותם של היהודים במלחמת העולם הראשונה,
אמר ויינר. הוא איפיין את פילדרמן כמנהיג יהודי גדול,
רומני אותנטי, שלחם במלחמת העולם הראשונה, סבל וקיבל עיטור. אאורל ויינר
העריך שלעבודה זו יש ערך היסטורי גדול, והוא הדגיש את הריגורוזית הסטטיסטית של
המחבר בסתירת דעות אנטישמיות של אותה תקופה.

יור FCER חשף איך, בעזרת נתונים
סטטיסטיים בכרך, הסופר והשחקן ממוצא רומני, קרול
פלדמן, המתגוררת בישראל, מצא את סבו שנלחם במלחמת
העולם הראשונה.

המוסד הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי וויזל” פתח את התחרות הבינלאומית למציאת פתרונות לתיכנון התערוכה הקבועה והמרחבים הנלווים של המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה. בספטמבר 2016 הממשלה הרומנית החליטה להעניק למוסד אלי וויזל את המשימה לארגן, לתאם ולהקים את המוזיאון העתידי.

מטרת המוזיאון היא ייצוג וקידום ההיסטוריה של הקהילות היהודיות ברומניה יחד עם המסורות והמינהגים הספציפיים שלהן כדי להנציח את תרומת המיעוט היהודי לקידום והמודרניזציה של החברה הרומנית לאורך הזמן. בפעילות המוזיאון חלק ניכר יהווה ההרכב החינוכי — ובין האלמנטים העיקריים שלו הם הנצחת זיכרון השואה וקידום התייחסות שווה, ללא אפליה.

המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה בה יוקם במרכז ההיסטורי של עיר בוקרשט, בבניין היסטורי בסגנון אדריכלי ניאו-קלאסי ואלמנטים אקלקטיים — ארמון דאצייה. ניתן להגיש את הפרוייקטים עד ל21 בנובמבר והתוצאות יפורסמו ב12 בדצמבר 2018.