Tag: פסטיבל

מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק בתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים לשפת היידיש בישראל, ממשיכים את סדרת אירועי תרבות היידיש, “יידישקייט”, ומזמינים את הציבור לאירוע תרבות להצגת ספרים חתומים על ידי הסופרים הישראלים דניאל גלאי וגלעד צוקרמן.

האירוע, בעברית וביידיש, יתקיים ב-23 ביוני 2022. תוכנית האירוע כוללת השקת הספרים: “האופציה האשכנזית” מאת דניאל גלאי, ספר אוטוביוגרפי בו חוקר המחבר את תולדות משפחתו, החל משורשים רומניים שנרכשו דרך משפחת אמו, במקור מבוקובינה. הספר האחר הוא “תחייה: מבראשית ישראלית לחידוש השפה באוסטרליה ומעלה” (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד) מאת פרופ גלעד צוקרמן, הכרך מציג מצגת מבוא בנושא בינתחומי חדש של תחייה (המעדכן את המעגל הלשוני של כמה שפות מיושנות).

מנחה האירוע הוא אריה יאס, משורר ואיש תרבות. משתתפים: פרופ גלעד צוקרמן, אקדמאי ובלשן, דניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק בתל אביב, ד”ר Batia Siebzehner, מרצה במכללת בית ברל, ד”ר תמר עילם גינדין, בלשנית.

פסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי בירושלים מתקיים בין התאריכים 27 בנובמבר עד 2 בדצמבר בסינמטק ירושלים. במסגרת התוכנית הבינלאומית של הפסטיבל, ארגנה שגרירות רומניה בישראל, בשיתוף עם ICR תל אביב, ב-28 בנובמבר אירוע תרבות שכלל את הצגת המהדורה השנייה של הספר “פדיון היהודים” בחתימת ראדו יואניד. , שגריר רומניה בישראל, והקרנת הסרט “יהודים למכירה”, בבימויו של ראדו גאברה. האירוע הוקדש לזכרם של ראדו גאברה ופרופסור ליאון וולוביץ.

לאחר 1948 הפכו 370,000 היהודים ששרדו את מלחמת העולם השנייה ברומניה, לאחד ממקורות העלייה העיקריים של מדינת ישראל המודרנית. מאחורי החלטתה של רומניה לאפשר ליהודיה להגר עמדו סיבות כלכליות ופוליטיות מעשיות: ישראל שילמה עבורם, ורומניה רצתה השפעה במזרח התיכון. בדיון עם העיתונאי הישראלי יוסי מלמן הציג ראדו יואניד את הכרך “גאולת היהודים” שבו הוא מספר את הסיפור המסקרן של דברים סודיים אלה. בהתבסס על רישומי ארכיון וראיונות עם אנשים המעורבים ישירות במבצע, הספר כולל דיווחים על האופן שבו ישראל החליפה כספים, מוצרים חקלאיים ולעיתים השפעה פוליטית כדי להבטיח את הגירת יהודים מרומניה.

הקרנת הסרט התיעודי “יהודים למכירה” שהופק ב2013 בבימויו של ראדו גברה, התקיימה עם כתוביות בעברית. בשנת 1974 עלה נוסע רומני בעל דרכון דיפלומטי על מטוס לכיוון שדה התעופה בבוקרשט. הטיסה יצאה ללא תקלות. אבל ברגע שהגיע לבוקרשט, הבין הדיפלומט באימה שאחת המזוודות שהוא קיבל ממכר ותיק, זמן קצר לפני נסיעתו – נעלמה.

הדיפלומט היה הגנרל מ, ראש חטיבה במנהל הכללי של מודיעין חוץ, שלוחת הריגול של Securitate האימתנית, המשטרה הפוליטית של צאושסקו. המכר שנתו לו את המזוודה היה שייקה דן, יועץ בכיר לכמה ראשי ממשלה בישראל ואחד הסוכנים המוערכים ביותר במערכת הביון החוץ של ישראל. המזוודה הכילה מיליון דולר, כסף שניתן למ כדי לאפשר למספר יהודים להגר לישראל. המקרה הזה היא רק סיפור אחד בתולדות סחר בבני האדם שממשלת רומניה ניהלה בשנים שלאחר המלחמה, סחר מהגדולים במאה העשרים: מכירת יהודי רומניה לישראל.

המהדורה השלישית של פסטיבל “הרחוב הרומני” מתקיים ב -26 בספטמבר בזכרון יעקב. האירוע מאורגן על ידי מכון התרבות הרומני תל אביב, בשיתוף עם עיריית זכרון יעקב ו- AMIR (ארגון יהודים מרומניה).

המבקרים בזכרון באותו היום יוכלי להנות מקונצרטים של מוסיקה בלקנית של להקת. SumSum, שתופיע ליד בית הכנסת הגדול; קונצרטים של מוזיקה רומנית, כליזמרים וריקודים בביצוע הלהקה הרומנית Taraful Ciocârlia : הסרט “רומניה לא מאולפת”, בהפקת אלכס פאון (עם כתוביות באנגלית) יוקרן במהלך היום לצד המופע של תאטרון קרוב מתל אביב, “סיפורי סבא”.

בנוסף בהנחיית ציפורה נאמן יתקיימו סדנאות חיתוך נייר לילדים ולמבוגרים; בתוכנית גם “הקוסם מגבעת דאדא”, מופע בובות בביצוע שושי יערי,

מוזיאון ינקו דאדה מעין הוד ינהל סדנאות יצירה של DADA

אמנות רחוב ודמויות מהעלייה יופיעו בביצוע אמנים מקומיים;אבי דסקל ידריך, בעברית, סיור “ציונים רומנים אמיצים בזכרון יעקב”.

בפתיחה ישתתפו ראדו יואניד, שגריר רומניה במדינת ישראל, וראש עיריית זכרון יעקב, זיו דשה. את האירוע יציג אטילה סומפלבי — יוצא רומניה, עיתונאי ישראלי ידועה

ICR תל אביב יהיה נוכח ובאמצעות דוכן בו יוצעו חומרי אינפורמציה בעלי עניין כללי, יוצגו הפעילויות והאירועים שהמכון מארגן, מידע על קורסי השפה הרומנית. במקום תפתח גם עמדה של הארכיון היהודי הרומני.

במלאת 100 שנה להקמתה, האופרה הלאומית בבוקרשט מציגה לציבור, באוויר הפתוח, בין ה -27 באוגוסט לבין 12 בספטמבר, את “טיילת האופרה”, שהופכת את האירוע המסורתי, המהדורה ה -11, לפֶסטִיבָל שיארח למעלה מ -600 אמנים שיופיעו ביותר מ -2,700 דקות של מוזיקה ובידור.

טיילת האופרה היא הצעה תרבותית בהשתתפות נגנים רבים, עם תוכנית אופרה בה יופיעו בין היתר, (Violoncellissimo – Marin Cazacu, Ion Bogdan Ştefănescu, גבריאל קריטורו והוריה מיהאיל מפלאצלו – ראזבן סומה ותאטרון המוסיקת השגרירים.

סולנים, התזמורת והמקהלה של האופרה הלאומית בבוקרשט, המנצח איתן שמייסר מישראל, שהוא המנהל האמנותי החדש של האופרה הלאומית בבוקרשט, אומני האופרטה הלאומית והתיאטרון המוזיקלי יון דאציאן, מקהלה הלאומית מרין קונסטנטין, להקת המתופפים Young Beats – Cantus Mundi ישתתפו באירוע גם.

ביום ראשון, 5 בספטמבר, בערב רומני-ישראלי, תופיעה זמרת הסופרן אירה ברטמן לצד הטנור TUDOR ILINCAI, בליווי תזמורת האופרה הלאומית בבוקרשט בניצוחו של איתן שמייסר.

13 סרטים דוקומנטריים מ -10 מדינות עלו לשלב האחרון של פסטיבל הסרט וההיסטוריה , המתקיים בין התאריכים 20-29 באוגוסט ברשנוב, בהרי הקרפטים, במרכז רומניה. . זו השנה הרביעית ברציפות, נשיא חבר השופטים המקצועי הוא יוצר הקולנוע הצרפתי המפורסם פייר אנרי דלו (שחקן, מפיק, בורר, מנהל פסטיבל).

הנושא המרכזי של פסטיבל הסרטים וההיסטוריה ברשנוב יהיה, השנה גיבורים. בין הסרטים עלו לגמר ניתן למצוא את הסרט “נבדק במדבר” שביים אבי וייסבלי הישראלי ב2020.

הפסטיבל מאורגן ע”י עיריית רשנוב, הוא אירוע רשום ברשימת פסטיבלים באירופה

בין התאריכים 25-31 ביולי 2021, בטולצאה, מזרח רומניה, מתקיימת המהדורה ה -16 של פסטיבל “השבוע הבין-אתני”. הפסטיבל מאורגן בתמיכה כספית של מועצת מחוז טולצה. בין המשתתפים בפרוייקט, ניתן למנות את פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אך גם אגודות של קהילות אתניות אחרות ברומניה: טורקיות, רומא, רוסיות ליפובות, ארומניות, אוקראיניות, ארמניות, גרמנית, טטרית, אלנה.

הופעות אומנותיות מתקיימות מדי יום על הבמה בכיכר האזרחים. בקאסה אברמידע מתקיימות 7 סדנאות שנועדו לקדם מלאכות מסורתיות. להקת המחול “HAVERIM” של הפדרציה לקהילות יהודיות ברומניה מייצגת את הקהילות היהודיות באירוע.

הסרט התיעודי “הרכבת עוזבת את התחנה”, בבימויו של ראדו גודה וההיסטוריון אדריאן סיופלאנקה, יוקרן ברומניה. השקת הסרט התיעודי מציינת 80 שנה לפוגרום ביאסי, בו נרצחו ביוני 1941 יותר מ13500 יהודים. הרכבת עוזבת את התחנה הוא סרט מונטאז המורכב כולו מתצלומי ארכיון ומסמכים הקשורים לפוגרום. החלק הראשון מורכב מצילומי הקורבנות, מלווים בעדויות על גורלם של המצולמים. החלק השני הוא מונטאז של תמונות שצולמו במהלך הפוגרום, כשחלקן נראות לראשונה.

במאי והתסריטאי ראדו גודה זכה בפרסים בינלאומיים רבים: בברלין בדוב הזהב עם הסרט “בועה עם צרות או פורנו בלמוק”, בפרס CICAE עם הסרט “הילדה הכי מאושרת בעולם”, עם הסרט העלילתי כולם במשפחתנו, בפורום בברלינאלה, ועם הסרט AFERIM את דוב הכסף לבימוי הטוב ביותר.

אדריאן סיופלאנקה הוא מנהל המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה וילהלם פילדרמן, חבר המכללה של המועצה הלאומית לחקר ארכיוני המשטרה פוליטית קומוניסטית לשעבר וחוקר מדעי במכון להיסטוריה א. . ד קסנופול של האקדמיה הרומנית.

הוא היה חבר בוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה (2003-2004) ומומחה בוועדה הנשיאותית לניתוח הדיקטטורה הקומוניסטית ברומניה. מאז 2005 הוא חבר במשלחת הרומנית בברית הזיכרון הבינלאומית לשואה.

בין התאריכים 20-26 ביוני 2021 תתקיים בסינמטק תל אביב המהדורה ה -23 של פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי. במהלך האירוע מדור מיוחד יוקדש לבמאי הרומני ראדו גוד. המדור יכלול את הקרנות הסרטים “כולם במשפחתנו” ו”לא אכפת לי אם ניכנס להיסטוריה כברברים “. הבמאי יעביר לציבור כיתת אמן. ראדו גוד, במאי מפורסם, ביים סרטים בעלי אופי היסטורי או תיעודי, בהם הוא דן במה שהוא רואה ככישלונם של הרומנים לקבל אחראיות על ההיסטוריה הלאומית ועל הטעויות שנעשו במהלך הפשיזם והקומוניזם.

סרטו האחרון, “Babardeală cu bucluc ou porno balamuc”, סאטירה בלתי פוסקת של החברה הרומנית של ימינו, זכה בפרס הגדול “דובי הזהב” בשנת 2021 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

במקביל תתקיים המהדורה 2021 של פסטיבל הגאז הבינלאומי ביפו. ההופעות יתקיימו באודיטוריום של המרכז למוזיקה העירונית יפו בתאריכים 24-26 ביוני 2021. השנה הפסטיבל מוקדש לזכרו של האמן הישראלי יליד רומניה פיטר. ורטהיימר (1947-2020).

המהדורה ה -20 של פסטיבל האטני התקיימה ב- 6 ביוני במוזיאון הכפר באנאט שבטימישוארה שבמערב רומניה. שנה של מגבלות COVID19, חסמה כל אפשרות לחגוג את רב-התרבותיות של אזור באנאט, באמצעות הפסטיבל הציורי המאורגן ע”י מרכז התרבות והאמנות של מחוז טימיש.

קהילות סרביות, גרמניות, הונגריות, יהודיות, אוקראיניות, בולגריות, סלובקיות, רומיות וארומניות. חגגו שני העשורים לקיומו של הפסטיבל והציגו את מנהגים, תלבושות, ריקודים ומשחקים הספציפיים לכל לקהילה.

המקלה שלום מטימישוארה הוזמנה על ידי הקהילה היהודית להופיע בפסטיבל. תערוכת צילומים בשם “בנאט – הבית עם שתי המרפסות”, פרוייקט משותף לכנסיה האורטודוקסית טימישוארה ולמכון לתרבות הרומנים בVOIVODINA, עיר בסרביה, הוצגה לקהל הרחב.

המרכז הרב-תכליתי בסטיון, מטימישוארה, פתחה לציבור את התערוכות הזמניות “חגים ומסורות יהודיות – ארבע מאות שנים של קיום יהודי בטימישוארה” לצד “תרומות של יהדות טימישוארה לעושר הרב-תרבותי של העיר”.

המהדורה הרביעית של פסטיבל השפה ותיאטרון היידיש התקיימה אונליין בין 30-31 במאי. האירוע כלל הצגות תיאטרון, קונצרטים, כנסים, ריקודים וראיונות.

נשיא הפדרציה של הקהילות יהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, דיבר על שפת היידיש: «עבור היהודים מרומניה, יידיש הייתה ונותרה השפה המגדירה. בתיאטרון היהודי הממלכתי יש לנו קורסים בשפות יידיש, שם, להפתעתי הנעימה, הרוב המכריע של הנרשמים אינם חברים בקהילות היהודיות ברומניה. העובדה שאנשים שאין להם קשר מעשי, כביכול, עם החיים היהודיים, רוצים ללמוד את השפה הזו היא דבר נפלא. “

Laczikó Enikő, מזכירת המדינה במחלקה ליחסים בין-אתניים עם הממשלה הרומנית, אמרה כי התיאטרון של קהילה אתנית, דתית ולשונית משקף הן את פני אותה תרבות והן את גישתה כלפי העולם החיצון.

לרגל יום השפה ותיאטרון היידיש (30 במאי) עלינו לזכור בגאווה את העובדה שהולדת התיאטרון היידי ברומניה היא בכורה עולמית: ב -19 באוגוסט 1876 בגן הקיץ “עץ ירוק” ביאסי (צפון מזרח) הניח האמן והסופר אברם גולדפדן את יסודות התיאטרון היהודי המקצועי הראשון בעולם. אמנות התיאטרון היהודית פרחה ללא הרף עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. השפה והתיאטרון ביידיש הם הנכסים המשותפים שלנו, ותרבות הקהילה היהודית ברומניה היא המטריצה ​​של הנכסים הללו. בואו נדאג להם, דחקה הגברת Laczikó Enikő

הציבור ברומניה, יוכל לראות הופעות מישראל הן על הבמה הדיגיטלית והן בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי FITS שבסיביו , עיר שבמרכז רומניה. הפסטיבל מתוכנן להתקיים בין התאריכים 11-20 ביוני 2021.

CONSTANTIN CHIRIAC, מנכ”ל התיאטרון הלאומי “ראדו סטנקה” מסיביו ונשיא פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו, אחד הפסטיבלים החשובים באירופה, נפגש לאחרונה עם דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה. השניים דנו בהשפעת FITS ובפוטנציאל התרבותי והתיירותי של סיביו וסביבתה.

Scena Digitală היא פלטפורמה לשידור אונליין של הופעות שהתיאטרון הלאומי “Radu Stanca” מעלה בסיביו. הגישה היא באמצעות כרטיס או מנוי.

נוכחותה של ישראל בתכנית הבמה הדיגיטלית ובמהדורה השנתית של פסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו היו בין הנושאים החשובים ביותר במפגש ציריקה-סרנגה ואישרה מחדש את המשך השותפות יוצאת הדופן בין העיר סיביו למדינת ישראל, מסרו השניים.

למנויי הסצנה הדיגיטלית יוצעו הופעות של להקות מחול עכשווי ותאטרון מישראל. נוכחותן של להקות מחול, תיאטרון רחוב וקרקס מישראל היא ודאית נמסר בהודעה שהועברה מסיביו ע”י תיאטרון הלאומי ראדו סטנקה. קונסטנטין ציריאק אמר כי הוא שמח להמשיך, בשנת 2021, את מה שהוא מכנה ידידות ושותפות יוצאי דופן עם מדינת ישראל, הן בקידום הפקות מיוחדות של להקות מחול ישראליות והן בקידום המורשת האמנותית והתרבותית של סיביו.