Tag: שׁוֹאָה

בין 5-7 במאי 2023. מרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט ארגן סוף שבוע מלא באירועים לכבוד יום העצמאות של ישראל

ביום שישי, 5.5, התקיימה שבת העצמאות בהשתתפות החזנים ישראל גוטסדינר ובנימין רוזנבאום, קבלת שבת בבית הכנסת קוראל ושבת עונג ב-JCC בוקרשט.

ביום ראשון, 7 במאי, חגג ה-JCC את יום השנה לעצמאותה של ישראל . המארגנים חיכו למשתתפים עם ברביקיו ושוק מלא במוצרים ישראליים אותנטיים. יום השנה לעצמאות ישראל נמשך במופע היובל עם צמד רעים ואורחיהם, בערב שכולו מוזיקה וריקודים.

המפגש הרביעי של קבוצת העבודה ליישום אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וקידום החיים היהודיים התקיים בבוקרשט. בפגישה השתתפו למעלה מ-80 משתתפים מאירופה וארה”ב, העוסקים במאבק באנטישמיות לצעד נציגי קהילות יהודיות וארגונים בינלאומיים.

ראש הממשלה ניקולאי ציוקה אישר שוב כי רומניה תומכת בכל הפרויקטים האירופיים המוקדשים למאבק באנטישמיות. הוא הזכיר כי רומניה בנתה, עוד ב2021, אסטרטגיה להילחם באנטישמיות. מחויבותה של רומניה להילחם באנטישמיות ולשימור זיכרון השואה היא משימה רצינית במיוחד, קבועה וללא פשרה, אמר. Nicolae Ciucă הוא חזר על כך שרומניה הפכה למודל אזורי במונחים של מאבק באנטישמיות, שימור זיכרון השואה וחינוך בנוגע לשואה. הנושא “תולדות היהודים, השואה” הפך למקצוע חובה בחינוך התיכון. המקצוע ייושם החל משנת הלימודים 2023-2024, וכיום תכנית הלימודים נמצאת בשלב הסופי של קבלת האישורים. במקביל המשיכה הממשלה לפעול לפתיחת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, פרויקט שתואם על ידי המכון הלאומי “אלי ויזל” לחקר השואה ברומניה. זוהי מטרה חשובה בכל הנוגע לשימור זיכרון השואה והיא כלולה בתוכנית ההבראה והחוסן הלאומית, במימון האיחוד האירופי, הוסיף Ciucă במובן זה הוקצו 15 מיליון יורו למימוש ההשקעה החשובה הזו.

מזכירת המדינה במשרד החוץ, דניאלה גיטמן, סקרה את מאמציה האחרונים של רומניה להילחם באנטישמיות ולשמור על זיכרון השואה. בהקשר זה, מחויבותה המתמדת של רומניה היא לדחות כל צורה של אנטישמיות ולפעול נגד הכחשת השואה. חשוב לבסס את מעמדה של רומניה כמודל אזורי במונחים של מאבק באנטישמיות ושימור הזיכרון. מזכירת המדינה תמכה בצורך לחזק את נקודת המבט האירופית של אוקראינה ושל הרפובליקה של מולדובה ועודדה השתתפות מתמדת בקבוצת העבודה ליישום אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים עבור מדינות אלו.

רכזת קבוצת העבודה של הנציבות האירופית למאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים, קתרינה פון שנורבין, הדגישה כי האסטרטגיה של קבוצה זו מכוונת לקהל הרחב, כדי שיבינו את חומרת השואה ויילחם באנטישמיות. תופעות שמתגברות בתקופה האחרונה. במסגרת אסטרטגיה זו יש לנו למעלה מ-100 יוזמות שבאמצעותן אנו רוצים להבטיח שהציבור הרחב יבין את הבעיות והסכנות של האנטישמיות ולספק דרכים לשמר את הזיכרון והמשמעות הכואבת של השואה. המטרה הסופית היא שיהודים יוכלו לעבור לכל מדינות האיחוד האירופי ובמדינות שבהן הם חיים כדי להתבטא בהתאם למסורת הדתית שלהם, מבלי שיהיו להם כל דאגות לגבי ביטחונם, אמר פון שנורבין.

בפגישה השתתפו גם נציגי הקהילה היהודית מאוקראינה. ההשתתפות הייתה חשובה בזמן בו מקומות חשובים לזיכרון השואה נמצאים בסכנת נזק או הרס בגלל המלחמה שרוסיה מנהלת נגד אוקראינה. נציגי רפובליקה מולדובה שמושפעת מאוד מהמלחמה באוקראינה, השתתפו גם.

ב-5 באוקטובר 2021, אימץ האיחוד האירופי את האסטרטגיה הראשונה למלחמה באנטישמיות ולקידום חיים יהודיים. האסטרטגיה קובעת את מסגרת המדיניות האירופית בתחום זה לתקופה 2021-2030. בעקבות כך במאי 2021, ממשלת רומניה אימצה את האסטרטגיה הלאומית הראשונה למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, לתקופה 2021-2023 ותוכנית הפעולה הקשורה אליה.

מכון “אלי ויזל” השיק את פרויקט “תמונות מהעבר”. השואה ברומניה”. במשך כמעט שנתיים, באמצעות ציורי קומיקס, נגלה יחד את ההיסטוריה של קהילות יהודיות וקהילת הרומא, הסטוריה שתוצג ב-10 מחוזות של רומניה, הודיע ​​המכון.

הפרויקט התחיל ב-Târgoviște (דרום) וב-Botoșani (צפון), שם סטודנטים ומורים משתי מכללות יהיו שותפים בהצגת סיפורי חייהם של יהודים ורומא שחיו באיזורים אלה בתקופת השואה, הודיעה המכון.

80 שנים לאחר ההתרחשויות הנוראיות, השואה נראית כמו פרק ישן שעבר מזמן, פרק שמעטים מאוד זוכרים ורבים לא יודעים. אבל השואה ברומניה היא לא רק לקח מספר ההיסטוריה. זו מערכת היחסים שחוו עשרות אלפי ילדים, מאות אלפי נשים, גברים, הורים, סבים וסבתות, יהודים, רומא, אנשים שכמונו. לפני 80 שנה, הם הלכו לביתי ספר, עבדו, נפגשו בחגים, גרו במקומות שהיום אנו חוצים אותם באדישות, מבלי לדעת את ההיסטוריה שלהם. זה סיפור חייהם של אנשים שגורשו מבתיהם, מלימודיהם, שרכושם ועסקים הוחרמו, כשהם נרדפו, נכלאו במחנות, גורשו לעבודות כפייה או לטרנסניסטריה, שם הם נאלצו להתמודד עם פרידות, עם רעב, עם קור, עם מחלות ומוות, נמסר ממכון אלי ויזל.

“תמונות מהעבר. השואה ברומניה” היא סדרה של 10 תערוכות קומיקס שיבוצעו על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף עם Freedom House Romania, במימון האיחוד האירופי.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ארגן שיעור היסטוריה חדש בדרך אחרת בטרגובישטה, דרום רומניה. השיעור הוצג בפני תלמידי כיתות ו-ז משני בתי ספר בעיר.

זה היה שיעור על דעות קדומות, סטריאוטיפים ועל הקלות שבה אנחנו עלולים ליפול תחת הפשעתם כשאנחנו מסרבים להכיר את הסובבים אותנו וכשאנחנו שוכחים שכולנו בני אדם, נמסר מהמכון.

“שיעור ההיסטוריה אחרת” הינה תכנית מטעם מכון “אלי ויזל”, המתבצעת בתמיכת מורים המאמינים בתפקיד החינוך ושתומכים בתלמידיהם בתהליך הפיתוח והמיצוי שלהם.

לרגל יום הזיכרון, סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הצהיר כי גם אם יום הזיכרון הוא יום של כאב, הוא חוגג נס – הנס של מי שהיה להם את האומץ להקריב את חייהם למען מדינת ישראל. , למען אזרחיה ולמעשה למען העם היהודי כולו. כל אחד מאיתנו בטוח יותר היום, בגלל ההקרבה הזו.

יום הזיכרון הוא יום של אחדות מלאה. זה יום שבו, בעמידה מול הנופלים, עלינו לומר בצורה ברורה, בקול רם: תודה על החופש, המתנה האדירה שהענקתם לנו במחיר חייכם, אמר וקסלר. מהקרבה של כל אדם שנפל בפעולות הגנת מדינת ישראל או שנהרג בפיגוע, למדנו משהו: לא ניכנע. לא נפחד, לא נחיה את חיינו בפחד, הוסיף הפוליטיקאי. אומה שנולדה מחדש בזכות חוכמה ויצירתיות, ישראל היא מדינת מופת, מצפן מוסרי במה שנראה לפעמים כחושך המקיף אותנו מכל כיוון, אמר סילביו וקסלר.

שגרירות רומניה בישראל מסרה כי רומניה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בישראל ב-1948, ושמרה מאז על יחסים דיפלומטיים בלתי פוסקים גם בתקופה שאחרים הפסיקו את היחסים האלה. אנו גאים מאוד בקשר האנושי והתרבותי שמקדמת העלייה מרומניה ובתרומתה לפיתוח ישראל. חג עצמאות שמח לישראל! — נמסר מנציגות הדיפלומטית של רומניה בתל אביב.

היום אנו מנציחים את זכרם של 24,213 החיילים הישראלים שנפלו במילוי תפקידם ואת 4,255 קורבנות הטרור, מאז הקמת מדינת ישראל, מסרה שגרירות ישראל בבוקרשט. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור, מכבד את זכרם של כל אלה שלחמו ונפלו למען מדינת ישראל. אנו זוכרים את גבורתם של הורינו, אחינו ואחיותינו, חברינו ובני ארצנו שאיבדו את חייהם בהגנת מולדתם, או אלו שנהרגו בניסיונותיהם של אחרים להרוס אותה.

טקס שהוקדש ליום ההנצחה של חיילים ישראלים שנפלו במילוי תפקידם ונפגעי טרור אורגן על ידי שגרירות ישראל ברומניה בשיתוף עם פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה בבית הכנסת קוראל בבוקרשט.

שגרירות ישראל ברומניה הביעה את הערכתה המיוחדת להודעתו הרשמית של נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שאמר שהוא מכבד את כל אלה שהצילו את חייהם של יהודי רומניה במהלך השואה.

במהלך ביקורו הרשמי בצילה, נשיא רומניה תרם למוזיאון לזיכרון ולזכויות אדם מסמכים הנוגעים לפעילותו של סמואל דל קאמפו, הקונסול הציליאני בבוקרשט שהציל את חייהם של יהודים רבים מרדיפות הממשל הפשיסטי של רומניה ושל הנאצים.

בין 1941 לבין 1943, סמואל דל קאמפו הציל את חייהם של כ-1,200 יהודים פולנים ורומניה על ידי הנפקת דרכונים ותעודות ציליאניות בין ובכך מנע את שליחתם למחנות ריכוז נאצים.

על פועלו ההרואי הוענק לסמואל דל קמפו תואר “חסיד אומות העולם” מטעם יד ושם: מרכז השואה העולמי בירושלים.

מעשיו האנושיים של קמפו היו מנוגדים לתקנות תפקידו כנציג צילה בבוקרשט. פעולותיו של דל קאמפו, שהיום נחשבת להרואית, פעולות שהוא ביצעה בזמן מלחמה, הם כה רלוונטיים עד שהם הפכו לספר “מעבר לדיפלומטיה. הסיפור שלא פורסם על סמואל דל קאמפו”, מאת חורחה שינדלר דל סולאר.

בשנת 2017 קמפו קיבל מטעם יד ושם, את התואר חסיד אומות העולם, ובשנת 2022 נחנך לכבודו לוח זיכרון באחת הכיכרות המרכזיות של בוקרשט. בהיותו מקום שתוכנן במיוחד כדי לכבוד קורבנות השואה, הממוקם מול בית הכנסת הגדול בעיר, המקום הפך לאתר פופולרי , הן עבור חברי הקהילה היהודית והן עבור תיירים.

סגנית שגריר רומניה בישראל, קורינה בדאה, השתתפה בטקס של משרד החוץ הישראלי שארגן לרגל ליום השואה. הדיפלומטית הרומניה ספדה לקונסטנטין קרדגה ולפלוריאן מנוליו. הם היו שני הדיפלומטים הרומנים הוכרו כחסידי אומות העולם ע”י יד ושם על תרומתם להצלת יהודים שנמלטו מרדיפות במהלך השואה. שגרירות רומניה פרסמה ברשתות החברתיות הודעת מחווה לשני הדיפלומטים הרומנים. בהקשר של יום השואה בישראל, כתב רדיו רומניה, Dragoş Ciocîrlan, אמר כי הנתונים שפרסמה הרשות לזכויות ניצולי השואה מראים שרוב הניצולים מתגוררים באזור חיפה. אחרי חיפה , לפי הסדר, הן ירושלים ותל אביב. לפני ערב ההנצחה הודיעו הרשויות כי בישראל חיים 147,199 ניצולים, כש462 עברו את גיל ה100. 63% מהניצולים נולדו באירופה. 37% הם מברית המועצות לשעבר, 11% מרומניה ו-5% מפולין.

שגרירות האיחוד האירופי בישראל פרסמה הודעה שבה נכתב: “נציגי האיחוד ו-26 שגרירויות המדינות החברות באיחוד שלהן יש שגרירויות בישראל, כולנו מרכינים את ראשנו היום לזכרם של ששת מיליון הגברים, הנשים והילדים היהודים שנרצחו באכזריות בשואה. המסר של האיחוד האירופי כולל מחויבות להגיב בעוצמה בכל פעם ובכל מקום שמתעוררת אנטישמיות, כאשר יהודים מותקפים או מטרידים אותם, כאשר מפיצים תיאוריות קונספירציה או סטריאוטיפים, כאשר השואה מוכחשת או מסולפת וכאשר זכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון מוטלת בספק”.

מנגד, שגרירות ישראל ברומניה כתבה כי ישראל מנציחה את 6 מיליון הגברים, הנשים והילדים היהודים שהושמדו על ידי הנאצים במהלך השואה. יום השואה בישראל, מציין 80 שנה למרד גטו ורשה ההרואי. אנו זוכרים ומכבדים את זכרם של הגברים והנשים שלחמו נגד הנאצים בצורה הרואית, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית הישראלית בבוקרשט.

בהקשר לכך, שגרירות רומניה בישראל מסרה כי ב-19 באפריל 1943 החל מרד גטו ורשה, מעשה גבורה יהודי שדוכא, לאחר כ4 שבועות של לוחמה קשה, על ידי הנאצים. לפחות 7,000 יהודים מתו בלחימה או הסתתרו בגטו, וכ-7,000 יהודים נתפסו על ידי חיילים גרמנים וגורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם הם נרצחו. מרד גטו ורשה לא היה מעשה ייחודי בקרב יהודי מלחמת העולם השנייה. יש לזכור גם את המשפט ברומניה נגד קבוצת “השומר הצעיר”, קבוצת צעירים יהודים שזוהתה על ידי סיגורנצה, שירותי הבטחון הפנימיים של רומניה בשנים 1942-1943. חלקם נידונו למוות והוצאו להורג, על כך שהדפיסו מניפסטים נגד ממשלת אנטונסקו, על כך שגנבו נֶשֶׁק כדי להגן על אנשי הקהילה. באותה תקופה מחלקת M19 של הביון הנגדי הבריטי הצניחה סוכנים יהודים בהונגריה, בסלובקיה, בסרביה וברומניה. הם נשלחו כדי לתאם התנגדות היהודית שתעמוד מול הפשיסטים והנאצים , הזכירה שגרירות רומניה בישראל.

סגנית שגריר רומניה בישראל, קורינה בדאה, השתתפה בטקס של משרד החוץ הישראלי שארגן לרגל ליום השואה. הדיפלומטית הרומניה ספדה לקונסטנטין קרדגה ולפלוריאן מנוליו. הם היו שני הדיפלומטים הרומנים הוכרו כחסידי אומות העולם ע”י יד ושם על תרומתם להצלת יהודים שנמלטו מרדיפות במהלך השואה. שגרירות רומניה פרסמה ברשתות החברתיות הודעת מחווה לשני הדיפלומטים הרומנים. בהקשר של יום השואה בישראל, כתב רדיו רומניה, Dragoş Ciocîrlan, אמר כי הנתונים שפרסמה הרשות לזכויות ניצולי השואה מראים שרוב הניצולים מתגוררים באזור חיפה. אחרי חיפה , לפי הסדר, הן ירושלים ותל אביב. לפני ערב ההנצחה הודיעו הרשויות כי בישראל חיים 147,199 ניצולים, כש462 עברו את גיל ה100. 63% מהניצולים נולדו באירופה. 37% הם מברית המועצות לשעבר, 11% מרומניה ו-5% מפולין.

שגרירות האיחוד האירופי בישראל פרסמה הודעה שבה נכתב: “נציגי האיחוד ו-26 שגרירויות המדינות החברות באיחוד שלהן יש שגרירויות בישראל, כולנו מרכינים את ראשנו היום לזכרם של ששת מיליון הגברים, הנשים והילדים היהודים שנרצחו באכזריות בשואה. המסר של האיחוד האירופי כולל מחויבות להגיב בעוצמה בכל פעם ובכל מקום שמתעוררת אנטישמיות, כאשר יהודים מותקפים או מטרידים אותם, כאשר מפיצים תיאוריות קונספירציה או סטריאוטיפים, כאשר השואה מוכחשת או מסולפת וכאשר זכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון מוטלת בספק”.

מנגד, שגרירות ישראל ברומניה כתבה כי ישראל מנציחה את 6 מיליון הגברים, הנשים והילדים היהודים שהושמדו על ידי הנאצים במהלך השואה. יום השואה בישראל, מציין 80 שנה למרד גטו ורשה ההרואי. אנו זוכרים ומכבדים את זכרם של הגברים והנשים שלחמו נגד הנאצים בצורה הרואית, הוסיפה הנציגות הדיפלומטית הישראלית בבוקרשט.

בהקשר לכך, שגרירות רומניה בישראל מסרה כי ב-19 באפריל 1943 החל מרד גטו ורשה, מעשה גבורה יהודי שדוכא, לאחר כ4 שבועות של לוחמה קשה, על ידי הנאצים. לפחות 7,000 יהודים מתו בלחימה או הסתתרו בגטו, וכ-7,000 יהודים נתפסו על ידי חיילים גרמנים וגורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם הם נרצחו. מרד גטו ורשה לא היה מעשה ייחודי בקרב יהודי מלחמת העולם השנייה. יש לזכור גם את המשפט ברומניה נגד קבוצת “השומר הצעיר”, קבוצת צעירים יהודים שזוהתה על ידי סיגורנצה, שירותי הבטחון הפנימיים של רומניה בשנים 1942-1943. חלקם נידונו למוות והוצאו להורג, על כך שהדפיסו מניפסטים נגד ממשלת אנטונסקו, על כך שגנבו נֶשֶׁק כדי להגן על אנשי הקהילה. באותה תקופה מחלקת M19 של הביון הנגדי הבריטי הצניחה סוכנים יהודים בהונגריה, בסלובקיה, בסרביה וברומניה. הם נשלחו כדי לתאם התנגדות היהודית שתעמוד מול הפשיסטים והנאצים , הזכירה שגרירות רומניה בישראל.

פורום ראטיו” הכריז על ההרשמות לתחרות פרס ההיסטוריה של הפורום. ניתן לשלוח את עבודות עד ה-20 במאי 2023. פרס ההיסטוריה של פורום ראטיו נועד לגרום לסטודנטים להיות מודעים להיסטוריה, כהכנה לתפקידם העתידי כמחנכים של דורות צעירים וגם לאתגר את הציבור הרחב לשקול מחדש את חשיבות ההבנה וההכרה של ההיסטוריה כחלק מהזיכרון הקולקטיבי.

הפרס תורם להעשרת המסגרת התיאורטית הקשורה לנושאים שנויים במחלוקת בהיסטוריה של רומניה, מעודד חשיבה ביקורתית ועבודות מחקר חדשניות. על ידי התייחסות לנושאים רגישים, הפרס מעורר גישה ביקורתית בניתוח לא רק בכל הנוגע לדפוסים היסטוריים לאומיים ספציפיים, אלא גם עמדות ציבוריות כלפי מיעוטים ואמונות קיצוניות.

הפרס הוא חלק מתוכנית הוראת ההיסטוריה של Forum Rațiu, שמטרתה לחקור את הגרסאות השונות של ההיסטוריה הנלמדות בבית הספר וכיצד גרסאות אלו משפיעות עוד יותר על יחס הציבור למציאות החברתית-פוליטית.

הפורום הזמין סטודנטים לתואר שני ודוקטורט בהיסטוריה להגיש את עבודות המחקר שלהם בנושאים כמו ההתפתחויות והחוויות ההיסטוריות סביב המלחמה והמהפכה שהתרחשה ברומניה במאה ה-20. עבודות מחקר צריכות לענות על אחת מ-3 השאלות שפורסמו ע”י המארגנים.

שאלה אחת מתייחסת לתקופה הפשיסטית ,בין 1941 לבין 1944 כאשר תחת משטרו של יון אנטונסקו, מאות אלפי יהודים וחברי קהילת הרומא גורשו ונרצחו בבסרביה, בצפון בוקובינה ובטרנסניסטריה. באותה תקופה היהודים ואוכלוסיית הרומה, שחיו בממלכת רומניה של אז, היו “מוגנים” יחסית. קחו בחשבון את הפרדוקס הזה, אמרו המארגנים למועמדים.

הזוכה בפרס הראשון יקבל מענק של 350 יורו, והחיבור יפורסם הן באתר Ratiu Forum והן באתר LSE IDEAS. LSE IDEAS הוא צוות החשיבה של מדיניות החוץ של

London School of Economics and Political Science. ,

זוכה פרס ההיסטוריה של פורום Ratiu יוזמן להשתתף ולקבלת דיפלומה בדיאלוג Ratiu on Democracy, שנערך השנה בקלוז-נאפוקה, צפון מערב רומניה, בין ה-14 לבין 16 ביוני.

בנימין פרנץ, התובע האחרון שנותר בחיים ממשפטי נירנברג, נפתר בגיל 103. ההודעה נמסרה על ידי מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית.

פרנץ, שנולד למשפחה של יהודים שהיגרו לארצות הברית ממרמורש שבצפון רומניה, למד משפטים בהרווארד ובמהלך מלחמת העולם השנייה אסף עדויות על ביצוע פשעי מלחמה. בתום המלחמה מונה לתובע בנירנברג.

בנימין פרנץ נחשב לחלוץ בתחום המשפט הפלילי הבינלאומי. הוא היה חתן הפרס הגבוה ביותר של המוזיאון, פרס אלי ויזל”, מסר המוזאון. בדצמבר 2022, הקונגרס האמריקני העניק לו את הפרס הגבוה ביותר, מדליית הזהב של הקונגרס, על חיי עבודה במרדף אחר צדק גלובלי.

המוזיאון להנצחת השואה בארה”ב ספד למנהיגותו וציין את הפעילות העקבית היוצאת דופן של פרנץ בחתירה ל”אחריות איתנה ופיצויים לקורבנות רצח עם ופשעים בינלאומיים קשורים אחרים”. המרדף הבלתי מעורער של בן אחר עולם שליו וצודק, נמשך כמעט 8 עשורים ולעד עיצב את הדרך בה אנו מגיבים לפשעים הגרועים ביותר של האנושות. הוא עשה היסטוריה בנירנברג והמשיך לעשות זאת לאורך חייו יוצאי הדופן. הוא היה בלתי נלאה במחויבותו לזיכרון, להיסטוריה ולצדק. זה היה כבוד להכיר אותו ולקבל אותו בתור תורם של האוסף שלו למוזיאון”, אמרה שרה גיי בלומפילד, מנהלת המוזיאון.

פרנץ עבד במחלקת פשעי המלחמה של צבא ארה”ב, ואסף עדויות לזוועות שביצע המשטר הנאצי במחנות הריכוז. לאחר המלחמה, בגיל 27, במסגרת משפטי ניורנברג, הוא היה התובע הראשי של משפט Einsatzgruppen (“כוחות מבצעיים”). כל 22 הנאשמים נמצאו אשמים. ביניהם היו 20 פקידים נאצים שנמצאו אשמים ברצח של יותר ממיליון בני אדם, רובם יהודים. פרנץ, שהקדיש את חיו לחיפוש אחר הצדק עבור אלה שהיו קורבנות המשטר הנאצי ומשתפי הפעולה שלו, נלחם מאוחר יותר למען מתן פיצויים לניצולי השואה, והחזרת רכוש גנוב בתקופת המלחמה.

בהרהוריו על השואה, הוא אמר: “נירנברג לימדה אותי שיצירת עולם של סובלנות וחמלה תהיה משימה ארוכה וקשה. למדנו גם שאם לא נקדיש את עצמנו לפיתוח חקיקה עולמית יעילה, אותה מנטליות אכזרית שאפשרה את השואה, עלולה יום אחד להרוס את כל המין האנושי”.