הסרט הרומני “מרגלים מזדמנים” יוקרן בסינמטק ירושלים ב-18 באפריל 2023. האירוע מאורגן על ידי המכון הרומני לתרבות מתל אביב לרגל יום השואה. לאחר הקרנת הסרט יתקיים מפגש שאלות ותשובות עם במאית הסרט, אואנה גורגיו, ומבקרת הקולנוע איריס לקנר.
במהלך מלחמת העולם השנייה, גייס משרד המודיעין הבריטי צעירים יהודים ציונים שצנחו במדינות כבושות במזרח אירופה כדי לחלץ שבויי מלחמה ולסייע ביצירת תנועות התנגדות. הסרט הוא מתעד דרמה מרתקת המתארת את הפרק המשמעותי הזה בהיסטוריה, כתבו המארגנים.
במעונו של שגריר גרמניה ברומניה, התקיים אירוע בו השתתפו דיפלומטים זרים בבוקרשט, פוליטיקאים רומנים, פרופסורים באוניברסיטאות ואנשי ציבור אחרים. הם נפגשו עם “ציידי נאצים” סרז ובייטה קלרספלד, ידועים בעולם בגלל פעילותם האנטי-נאצית ופרו ישראלית. השניים הגיעו לרומניה כדי להרצות במכון הצרפתי בבוקרשט.
בשנת 1943, כאשר סרז, יליד בוקרשט, היה בן 8, הוא, אמו ואחותו הסתתרו בביתם בניס שבצרפת. אביו נלקח על ידי המשטרה הצרפתית ונשלח לאושוויץ, משם הוא לא חזר. לאחר זוועות המשטר הנאצי, החליטו סרז ובייטה קלרספלד להקדיש את חייהם למיצוי הדין עם מבצעי השואה. הם עבדו על תיקים משפטיים רבים נגד פושעים נאצים, כולל Rene Bousquet, Jean Leguay, Maurice Papon și Paul Touvier.
הם פרסמו ספר זיכרון עם שמותיהם של יותר מ-80,000 קורבנות התקופה הנאצית בצרפת. הם אספו את התמונות של כ-11,400 ילדים יהודים שגורשו בשנים שבין 1942-1944. התמונות הוצגו בתחנות הרכבת הצרפתיות, כתב אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים.
אמרתי לבני הזוג קלרספלד שרומניה פעלה באינטנסיביות בשנים האחרונות כדי למנוע ולהילחם באנטישמיות ובשנאת זרים, תוך כדי ביצוע צעדים חשובים ביישום האסטרטגיה הלאומית למניעת האנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, סיכם מורארו.
שגרירות רומניה בישראל ארגנה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, את הכנס “השואה ברומניה: רצח המוני, שיתוף פעולה, הצלה”. במסגרת 75 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין רומניה למדינת ישראל, התקיים בספריית ויינר שולחן עגול על “השואה ברומניה: רצח המוני, שיתוף פעולה, הצלה”. הדיונים היו בנושא השואה ברומניה ותפקידה של הדיפלומטיה הרומנית בהצלת יהודים במלחמת העולם השנייה.
האירוע נכלל בסדרת הסמינרים האקדמיים במסגרת התכנית האקדמית הבין אוניברסיטאית ללימודי מזרח אירופה. את האירוע יזמו 5 אוניברסיטאות בישראל: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה.
השולחן העגול כלל שני מושבים: הראשון שהוקדש לתולדות השואה ברומניה ולמשפטים של משתפי הפעולה, והשני הוקדש לדיפלומטים הרומנים שהצילו יהודים ולפעילות הארגון היהודי OSE ברומניה.
את האירוע הנחו שולי דוידוביץ, מנהלת המשרד לענייני יהודים ודתות עולמיות במשרד החוץ הישראלי, ועל ידי פרופ רפאל ואגו, היסטוריון ישראלי יוצא רומניה, לשעבר פרופסור באוניברסיטת תל אביב. השתתף גם ראש הארכיון הדיפלומטי הרומני, DORU LICIU שדיבר על פעילותם של דיפלומטים רומנים בהצלת יהודים מרומניה.
היום השני לאירוע כלל ביקור במרכז העולמי להנצחת השואה “יד ושם”, איתו מנהל הארכיון הדיפלומטי הרומני פרויקט משותף בתחום. מנהל הארכיון הדיפלומטי הרומני, דורו ליסיו, מלווה בקורינה-מוניקה בדאה, מטעם שגרירות רומניה בישראל, נפגש עם מאשה פולק-רוזנברג, מנהלת מחלקת הארכיונים, עם מאשה. יונין, מנהלת מחלקת רכש ארכיוני ועם אלכסנדר אברם, מנהל “היכל השמות” הפועל במסגרת יד ושם.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פתח בפרויקט חדש המוקדש למי שבוחר ללמוד היסטוריה אחרת.
חוקרים ממכון “אלי ויזל” נפגשו בבתי ספר במחוז אילפוב (דרום רומניה) עם תלמידים להוטים ללמוד על העבר של הקהילות אליהן הם משתייכים וכדי להבין למה חשוב לדבר על השואה גם אחרי 80 שנה שעברו מאז התרחשותה. בכך פועלים כדי שהתלמידים יהיו מודעים לכך שהיסטוריה עוסקת בנו, בכולנו, באנשים.
“שיעור ההיסטוריה האחרת” היא תכנית המאורגנת על ידי מכון “אלי ויזל” ומתבצעת בתמיכת בית דידקטי אילפוב. במקביל, “שיעור היסטוריה האחרת” הינו פרויקט המתבצע בתמיכת מורים המאמינים בתפקיד ובחשיבות החינוך בתהליך הפיתוח ומיצוי היכולות של התלמידים. הפרויקט התקיים בבתי ספר ביישובים Şindrilița, Găneasa ו-Piteasca. בהמשך יבואו בתי ספר נוספים במחוז, כך הודיע מכון “אלי ויזל”.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” פתח בפרויקט חדש המוקדש למי שבוחר ללמוד היסטוריה אחרת.
חוקרים ממכון “אלי ויזל” נפגשו בבתי ספר במחוז אילפוב (דרום רומניה) עם תלמידים להוטים ללמוד על העבר של הקהילות אליהן הם משתייכים וכדי להבין למה חשוב לדבר על השואה גם אחרי 80 שנה שעברו מאז התרחשותה. בכך פועלים כדי שהתלמידים יהיו מודעים לכך שהיסטוריה עוסקת בנו, בכולנו, באנשים.
“שיעור ההיסטוריה האחרת” היא תכנית המאורגנת על ידי מכון “אלי ויזל” ומתבצעת בתמיכת בית דידקטי אילפוב. במקביל, “שיעור היסטוריה האחרת” הינו פרויקט המתבצע בתמיכת מורים המאמינים בתפקיד ובחשיבות החינוך בתהליך הפיתוח ומיצוי היכולות של התלמידים. הפרויקט התקיים בבתי ספר ביישובים Şindrilița, Găneasa ו-Piteasca. בהמשך יבואו בתי ספר נוספים במחוז, כך הודיע מכון “אלי ויזל”.
הסנאט של אוניברסיטת בוקרשט החליט להסיר את התואר דוקטור הונוריס קאוזה שהוענק למרשל יון אנטונסקו, מנהיג רומניה במהלך מלחמת העולם השנייה ובעל בריתו של היטלר. ההחלטה מבוססת על העובדה שאנטונסקו נמצא אשם בפשעי מלחמה על ידי בית המשפט העממי בבוקרשט, בית משפט שפעל בתיאום ועדת השליטה של בעלות הברית, אשר היה חלק ממערכת בתי הדין שדנו בפשעי המלחמה של מנהיגי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית.
לפי אוניברסיטת בוקרשט, לאורך שלטונו הפגין המרשל גישה אנטישמית חזקה. לפיכך, גם אם לא ניתן לקבוע במדויק את מספר יהודי רומניה ואלה מהשטחים שהיו בניהול רומני שנרצחו במהלך השואה, מסקנת הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה היא שבאותה תקופה ברומניה בשטחים שבשליטה נרצחו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים ואוקראינים. לאלה מתווספים 25,000 רומים שנשלחו לטרנסניסטריה.
בהתחשב בכך שאין עוררין על אחריותו של אנטונסקו לפשעים אלה, שלילת התואר מבוססת על תקנת הענקת תארי כבוד של אוניברסיטת בוקרשט, לפיה אדם אשר הוכרז באופן סופי ושהורשע באופן בלתי הפיך בפשעים נגד האנושות אינו יכול להחזיק בתואר זה. הסנאט של האוניברסיטה גם לקח בחשבון את העובדה שהענקת הצטיינות זו למרשל יון אנטונסקו בשנת 1941 התרחשה בתנאים של עיוות עיקרון האוטונומיה האוניברסיטאית וברוח קידום פולחן האישיות של ראש האוניברסיטה. הסנאט של אוניברסיטת בוקרשט מצא שהוא לא יכול עוד לקשור את המוסד למרשל יון אנטונסקו ומשך את תוארו, כפי שעשה מיד לאחר המהפכה האנטי-קומוניסטית ב1989, כשהסיר התואר שהוענק לדיקטטור ניקולאי צאושסקו, אמר הרקטור מריאן פרדה. הוא הודיע כי הוחלט להקים ועדה שתבדוק את כל תארי דוקטור הונריס קאוזה שהוענקו על ידי האוניברסיטה במהלך המשטרים הטוטליטרים ברומניה.
הקריטריונים האתיים העכשויים של אוניברסיטת בוקרשט שונים היום מאלו של 1941. לאחר 1989, האוניברסיטה לא העניקה את התואר DHC לאף מנהיג פוליטי בתפקיד, כולל ראש המדינה המכהן, כפי שהעניקה בעבר, במקרים של הדיקטטורים יון אנטונסקו וניקולאי צאושסקו. בהתחשב בראיות בדבר אחריותו הישירה לפשעים שבוצעו במהלך השואה, היה צורך להתנתק מהמרשל אנטונסקו. ממדי השואה, העדויות לזוועות ועדויות הניצולים מזעזעות. העדויות ההיסטוריות מראות לנו שהמרשל אנטונסקו הוא אחראי הראשי למה שקרה בשטח רומניה ובשטחים שנשלטו על ידי הצבא הרומני בפיקודו, אמר הרקטור.
אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, נפגש בארה”ב עם הרב אנדרו בייקר, מנהל הוועד היהודי האמריקאי (AJC), ועם דניאל ס. מריאשין, מנכ”ל בני ברית. הצדדים דנו באירועים שיאורגנו בוושינגטון ובבוקרשט ב-2023 לציון 20 שנה להקמת הוועדה הבינלאומית “אלי ויזל” לחקר השואה ולקידום דמותה של רומניה כמקדמת וכמודל אזורי לשימור השואה, זיכרון הקורבנות וחינוך לשואה, כמו גם במאבק באנטישמיות ובקיצוניות. בני השיח דיברו על המוזיאון הלאומי העתידי לתולדות היהודים והשואה ועל מחוייבות השלטונות הרומניים לפוליטיקה של הזיכרון השואה.
אלכסנדרו מורארו גם קיים פגישה עם פול שפירו, מנהל המוזיאון להנצחת השואה של ארצות הברית. הוא העריך את ההתקדמות שעשתה רומניה בתחומי החקיקה, החינוך והצעדים המינהליים שמטרתם לדחות קיצוניות, אנטישמיות ושנאת זרים. מורארו הציג את ההתקדמות שעשתה רומניה בשנים האחרונות, בעיקר את ההתקדמות הנוגעת לקידום זכר קורבנות השואה, חינוך לשואה והמאבק באנטישמיות. הדגשתי כי הכנסת מקצוע החובה לתלמידי תיכון “היסטוריה יהודית והשואה” מייצגת צעד משמעותי בכיוון של חינוך לשואה, עם השפעות אזרחיות משמעותיות בעתיד, אמר מורארו. הפוליטיקאי הרומני הציג בפני שפירו את מצב היישום של האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה הקשורים לתקופה 2021-2023, בהקשר של דאגה בנוגע להתרחבות האנטישמיות באירופה.
אלכסנדרו מורארו נפגש גם עם הפרופסורים הרומנים Dennis Deletant și Diana Dumitru, במרכז ווידרו וילסון ובאוניברסיטת גורגטאון. הם דנו בסדרי העדיפויות של רומניה בקידום זכר קורבנות השואה, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, הכנסת המקצוע החדש לבתי הספר התיכוניים והכשרת מורים שילמדו את הנושא הזה. Dennis Deletant הוא בלשן, היסטוריון, אנליסט פוליטי ופעיל הומניטרי שקיבל אזרחות רומנית. דיאנה דומיטרו עומדת בראש הקתדרה ללימודי רומניה באוניברסיטת גורגטאון. היא מתמחה בשואה במזרח אירופה, בלאומנות ויהודים בתקופה המאוחרת של הסטליניזם, והיא חברה במועצה המייעצת לתשתית חקר השואה האירופית.
אגודת התרבות “יאנקו צקרמן ומריה פופה” ארגנה בבוקרשט אירוע הנצחה שהוקדש לאיש התרבות יאנקו צרמן, לרגל 100 שנים להולדתו (30 באוקטובר 1922). Ţucărman, שנפטר ב-2021, היה ניצול פוגרום יאסי ורכבות המוות מקיץ 1941.
האירוע נערך בשיתוף עם אגודת השידור הרומנית, המכון הרומני לתרבות, הפילהרמונית גורג אנסקו ובתמיכתו של השגריר האמריקני לשעבר ברומניה אדריאן צוקרמן. האירוע כלל רסיטל של נגן הבסון טריאן סטורזה והפסנתרנית מיהאלה מאנה, שהתגלה ונתמך על בכל תקופת התפתחותה המוזיקלית.
במהלך הרסיטל בוצעה בהשמעה ראשונה היצירה לבסון “זכרונות”, שהוקדשה ע”י המלחין Ulpiu Vlad ליאנקו צוקרמן. יהיה זכרו ברוך.
צילום: עמותת תרבות “יאנקו צוקרמן ומריה פופה
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” מארגן תחרות לפרויקטים מחקריים. ההרשמות לתחרות בנושא השואה ברומניה מתקיימות בין התאריכים 1-16 במרץ 2023. פרסים יוענקו לשלושה פרויקטים למחקר בנושא השואה ברומניה. כל פרס יהיה בערך של 5000 ליי (כ-1000 יורו). התוכנית מיועדת ל: בוגרי לימודי תואר שני ו(או) דוקטורט.
תיק התחרות יכיל את טופס הרישום לתחרות, עותק של תעודת הזהות, קורות חיים, עותקי התואר הראשון והשני או דוקטורט, רשימת הפרסומים של המועמד (אם זה רלוונטי), פרויקט המחקר שנכתב ברומנית, אנגלית, צרפתית או גרמנית.
על פרויקט המחקר לפרט את השערות העבודה, מצב המחקר הקודם בנושא הנבחר, מתודולוגיית המחקר, שלבי המחקר וכן את המקורות התיעודיים והביבליוגרפיים העיקריים שעל בסיסם מתכוון המועמד לבצע את המחקר.
מועמדים שפרויקטים שלהם יבחרו על ידי וועדת ההערכה יוזמנו לראיון אישי. התוצאות הסופיות יפורסמו ב-28 במרץ. התכנית תתקיים מה-1 באפריל עד ה-30 בספטמבר 2023. ניתן לכתוב את המחקר באנגלית, צרפתית או גרמנית.
לרגל יום ההנצחה הבינלאומי לקורבנות השואה, השתתף שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד בטקס לזכר מצילי יהודים שארגן המרכז העולמי בני ברית – ירושלים, הוועדה להכרה בגבורה. של מצילי היהודים בתקופת השואה בשיתוף Moreshet המרכז לחקר ומחקר השואה לזכר מרדכי אניילביץ בגבעת חביבה. האירוע כלל סיור בתערוכה “כמו כולם: חיי היומיום בגרמניה תחת המשטר הנאצי 1933-1939” והצגת המצילים היהודים המתמקדת במספר מצילים יהודים ממדינות שונות, ביניהם רות קלוגר-אליאב אשר הייתה פעילה ברומניה.
חשוב שנושא הצלת היהודים וסיפוריהם של היהודים שעבדו קשה להצלת חבריהם בסכנת הכחדה ברחבי אירופה יקבלו תשומת לב ציבורית נאותה. יהודים רבים שאולי ניסו לברוח או להסתתר החליטו להישאר ועמדו בפני סכנה כדי להציל יהודים אחרים מהשואה, תוך גילוי גבורה והקרבה עצמית. עד כה זכו כ-600 גיבורים על פעילות ההצלה שלהם ברומניה, גרמניה, צרפת, הונגריה, יוון, סלובקיה, יוגוסלביה, רוסיה, ליטא, פולין, הולנד, איטליה, מרוקו, בלגיה, אוקראינה, לטביה, דנמרק, אלגיריה, צכיה ואוסטריה.
בנאומו שיבח השגריר יואניד את המצילי היהודים מרומניה וילהלם פילדרמן, יצחק ארצי, הרב זיסו פורטוגליה, מלאניה איאנקו, אנשים שהשקיעו מאמצים רבים לסייע ולהציל יהודים אחרים מגירוש ורצח, תוך סכנת חייהם.
שולחן עגול לרגל יום ההנצחה הבינלאומי לקורבנות השואה נערך בעיריית זלאו, צפון מערב רומניה. הדיונים התמקדו באירועים הטרגיים שהתרחשו בשנים 1944-1945 ובהתפתחות הכלכלה. , יחסי חינוך ותרבות בין רומניה למדינת ישראל. באירוע השתתפו שגריר מדינת ישראל ברומניה ראובן אזר אזר והרב הראשי של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה הרב רפאל שפר.
שגריר ישראל נכח גם בכנס הבינלאומי “ההיסטוריה מדברת…ההיסטוריה לא שותקת”, שהתקיים גם הוא בזלאו. ראובן אזר ציין שעבור סלאג משמעות השואה הייתה גירוש של כ-8,500 יהודים, והצהיר במקביל שיש לנקוט בצעדים כדי למנוע טרגדיות כאלה. חובתנו היא להעביר ולהראות לכל העולם את הטרגדיה הגדולה שעברה על העם היהודי באירופה. להבת נר הזיכרון שדולק לזכרם של הקדושים שלא תכובה לעולם, אמר נשיא הקהילה היהודית של זלאו, דן האס.
עמותת Semper Culturalia ארגנה בשיתוף עם המכון הרומני לתרבות, בין ה-30 בינואר לבין-1 בפברואר, לרגל יום השואה הבינלאומי שחל ב27 בינואר, אירועים שמטרתם לתרום לשמירת זכרם של קורבנות השואה, ולכבד את ניצולי השואה.. במרכז הקהילתי היהודי JCC רומניה התקיים השולחן העגול “מקומות זיכרון השואה ברומניה”, בהשתתפות ד”ר פלישיה ולדמן וההיסטוריונים אנקה טודורנציה, אסטריד רוטמן ואדריאן צאופלנקה. את הדיון הנחה דן שלנגר, נשיא פסטיבל הסרטים היהודי.
סדרת האירועים נמשכה בסימפוזיון “תפקידה של תקשורת ההמונים במאבק באנטישמיות”, במכון גתה. באירוע דנו בכלים שיש לחברה למאבק באנטישמיות תוך שימת דגש על המודעות לאחריות הפרט והארגונית, בכלל ושל תקשורת ההמונים בפרט. הכל כדי להציג פרטים היסטוריים בצורה מדויקת ככל האפשר והבטחת שקיפות והצגת מקרים או הצהרות אנטישמיות ללא משוא פנים. בסימפוזיון השתתפו, בין היתר, אירינה-דומיטריצה סולומון, מזכירת המדינה – ממשרד ראש הממשלה, Lacziko Eniko Katalin, מזכיר המדינה במחלקה ליחסים בין-אתניים, סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, ליביו גיקמן, נשיא המכון הרומני לתרבות, נציגי תחנות הרדיו והטלוויזיה הציבוריות.
האירוע השלישי התקיים ב-ARCUB והחל בתוכנית אמנותית, בתמיכת השחקנים מאיה מורגנשטרן, Norica Costache, דן מיכאל שלאנגר, סורין סנדו והמוזיקאים Mihaela Işpan, מצו סופרן, ראדו דונקה, כינור, איתן שמייסר, פסנתר, והחזן הראשון עמנואל פושטאי. התוכנית נמשכה עם הקרנת הסרט פיצויים (ארה”ב, 2022), המגולל את סיפור המשא ומתן המתוח בין המנהיגי ישראל ועולם היהודי לבין הגרמנים, לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
הסנאט הרומני אימץ הצהרה שבה הוא מאשר את מחויבותו לחזק את מאמצי חקיקת הנצחת קורבנות השואה ומדגיש את הצורך לערב את כל מוסדות המדינה ואת כל האזרחים כך שזכויות האדם וחירויות האדם יכובדו. הסנאטורים קובעים כי הלקח הנלמד מהשואה חייב לייצג אחריות נוספת לתרום למניעה ולמלחמה בכל אקט של אנטישמיות, מילולית או פיזית, לרבות בסביבה המקוונת.
הנשיאה הזמנית של הסנאט, הליברלית אלינה גורגיו, אמרה כי יש להעביר את זכר קורבנות השואה הלאה, והדגישה כי אין לחזור על תקופות כאלה. לדברי גורגיו, סכנות כמו אנטישמיות, שנאת זרים וגזענות קיימות בצורות שונות ברומניה ובאירופה. יש לנו אסטרטגיה לאומית למלחמה באנטישמיות, יהיה לנו ברומניה מוזיאון לאומי לתולדות היהודים והשואה. תולדות השואה יילמדו בתוכנית חובה בנויה לבתי הספר התיכוניים. בכל פעילות של הסנאט הרומני בתחום הזה, אנו רואים את נטילת האחראיות על מעשי העבר, הוסיפה נשיאת הסנאט.
מנהיג הסנאטורים של PSD, ראדו אופריאה, סבור שיש לגנות כל הצהרות האנטישמיות, כדי שזוועות השואה לא יחזרו על עצמן. אסור לשכוח את קורבנות השואה, עלינו לדבר עליהם, כדי לא לחזור על טעויות ההיסטוריה, שעלינו להכיר וללמוד כדי להבין את המנגנונים שהפעילו אותן. אסור לנו להתעלם או לשכוח. עלינו לזכור, כדי שכאב, התעללות, תשישות פיזית ונפשית, עינויים, הרעבה לא יחזרו על עצמן ברומניה או בכל חלק של העולם.
הלקח הנתעב של השואה חייב לייצג עבור העולם כולו אחריות עצומה כדי למנוע ולהילחם בכל הפרה של זכויות אדם וחירויות, בכל פעולה של אנטישמיות. הגנה והבטחה של זכויות אדם אינן אופציה, והתעלמות מזכויות אלו הביאה למעשים ברבריים שהשחירו את מצפונה של האנושות, אמרה סנטורית USR, מהאופוזיציה, אנקה דראגו.
מנהיג הסנאטורים של האופוזיציה חבר מפלגת AUR קלאודיו תרזיו, הדגיש כי יש לגנות את זוועות השואה. המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי ראויים לגינוי באותה מידה מנקודת מבטו של אדם שיש לו אמות מידה נכונות על האנושות. הצהרה כזו מבורכת מאוד והיא אף פעם לא מספיקה כדי לאשר מחדש את האמונה בערכים ובעקרונות, אמר ראש מפלגת AUR.
אימוץ ההצהרה התקיים בנוכחות ניצול השואה בן תשעים ושניים, אוקטביאן פולופ, שאמר, בישיבת המליאה של הסנאט, כי הוא היחיד מבין בני משפחתו שנשלחו למחנות המוות, שחזר הביתה. הוא היה בן 13 כשנשלח לאושוויץ.
בינואר 2023, עברו שנתיים מאז אלכסנדרו מורארו קיבל על עצמו את התפקיד של הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים. בהזדמנות זו הוא הציג את דו”ח פעילותו בשנתיים שעברו. הדוח בנוי על 6 פרקים מייצגים: קידום מדיניות זיכרון, אירועים פנימיים ציבוריים, פעולות וייצוג חיצוני, מפגשים ומגעים דו-צדדיים, תשתית הנצחה, פעולות והתערבויות ספציפיות.
כאשר קבלתי על עצמי את תפקיד הנציג המיוחד של ממשלת רומניה, התחייבתי לסייע, לייעץ ולייצג את ראש ממשלת רומניה, תוך מתן יעוץ תיאום ופיתוח של מדיניות זיכרון, מניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, קיצוניות וצורות אחרות של חוסר סובלנות, דברי שטנה ואלימות סמלית, אמר מורארו.
מוסדות ואישים רבים זכרו את הפוגרום שהתרחש בבוקרשט, בינואר 1941. סגן אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של הממשלה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, הכריז כי לפני 82 שנה נכתב אחד הדפים השחורים ביותר בהיסטוריה המודרנית של רומניה. ב-21-23 בינואר 1941 היה ניסיון ההפיכה שאורגן על ידי הלגיונרים ( פאשיסטים רומנים) אירוע מוכר גם כפוגרום בבוקרשט, שהתרחש באישורו של הגנרל יון אנטונסקו, שהורשה מאוחר יותר כפושע מלחמה. למעלה מ124 יהודים נרצחו ומאות אחרים נפגעו ע”י הלגיונרים רק בגלל היותם יהודים.
הלקח מהפוגרום הוא שיש להגן תמיד על ערכי החירות והכבוד של האדם, ללא הבדל אתני, גזע, מין או דת. המאבק בכל צורה של גזענות, אנטישמיות או שנאת זרים היא חובה מוסרית של דורנו. הפוגרום בבוקרשט, כמו זה ביאשי (צפון-מזרח) או השתתפותה של רומניה בפעולות הברבריות להשמדת האוכלוסייה היהודית במהלך מלחמת העולם השנייה מייצגים דפים חסרי כבוד בהיסטוריה הלאומית שלנו, שעלינו להכיר בהן בכנות ובכבוד כלפי קורבנות, הוסיף מורארו.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” כתב כי 5 חודשים לאחר הפוגרום בבוקרשט, ב-28 ביוני 1941, כניסתה של רומניה למלחמה לצד היטלר ומוסוליני נתנה ההזדמנות לפוגרום ביאסי, שם נרצחו יותר מ13000 יהודים. 4 חודשים מאוחר יותר התרחש רצח העם באודסה שהיתה אז תחת שליטת רומניה. עלינו לא לשכוח שברומניה האנטישמית, כל סכסוך פוליטי מזוין היה הזדמנות להשמדת היהודים, הוסיף המכון.
גם שגרירות ישראל ברומניה והמכון לתרבות רומניה בתל אביב פרסמו רשמים הקשורים לציון 82 שנים לפוגרום העקוב מדם בבוקרשט