לקראת יום ההנצחה הלאומי לזכר קורבנות השואה ברומניה, קיבל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” עותק ,תיק מסמכים מקרן 33 מוכר תחת השם “הבעיה היהודית”, מארכיון המשרד חוץ (MAE) ברומניה.
ביולי חתמו מכון “אלי ויזל” ומשרד החוץ על פרוטוקול שיתוף הפעולה במטרת פיתוח ארגוני של שני המוסדות ומתוך הרצון לנצל את הפוטנציאל שלהם בביצוע פרויקטים תרבותיים, מדעיים ומקצועיים משותפים בהתאם לפעילויות הספציפיות להם.
ראש הממשלה ניקולאי ציוקה נפגש בבוקרשט עם קולט אביטל, מזכ”ל הארגון העולמי להשבת רכוש יהודי. בהזדמנות זה הוא חזר על מחויבותה הנחרצת של רומניה לקדם את זיכרון השואה ולהילחם באנטישמיות.
ראש הממשלה נתן כדוגמאות במובן זה את ההתקדמות שהושגה ביישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, לתקופה 2021-2023. הוא ציין את הפעילות המתמשכת של הוועדה הבין-משרדית הממונה על מעקב אחר יישום האסטרטגיה. במקביל הצהיר ראש הממשלה כי רומניה מהווה מודל אזורי בכל הקשור לנטילת אחריות על השואה ועידוד המחקר והחינוך על השואה.
ראש הממשלה ציין את חוזה המימון באמצעות תוכנית ההבראה והחוסן הלאומית של המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה. החוזה נחתם בשבוע שעבר.
קולט אביטל, מזכ”ל הארגון העולמי להשבת רכוש יהודי ונשיאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, הביעה את הערכתה למאמציה של רומניה לשמר את זכר השואה, להילחם באנטישמיות ולכבד את זיכרון קורבנות השואה.
גב אביטל הודתה לראש הממשלה על החתימה על מזכר ההבנות בין רומניה לישראל במטרה להעניק קצבאות תיקון לניצולי שואה השוהים בישראל ובירכה על פעילות הרשות הלאומית להשבת רכוש בנושא תהליך השבת רכוש יהודי, נאמר בהודעה.
בישיבה עלה גם חידוש עבודתה של קבוצת העבודה להשבת רכוש יהודי ופנסיה לניצולי שואה, ברמת המזכירות הכללית של הממשלה. שני הצדדים תמכו בחשיבות של הפעלת הקבוצה מחדש, כדי שתהליך ההשבה יקבל תנופה מחודשת.
בפגישה השתתף גם שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, שהדגיש את איכות היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. הוא ציין שוב את הפוטנציאל הקיים בכל הקשור לפיתוח קשרים כלכליים, בעיקר בתחומי האנרגיה, התיירות ותעשיית המזון.
חוזי המימון הקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, בבוקרשט, ואנדרטת כלא השתיקה Râmnicu-Sărat, במזרח רומניה, נחתמו בנוכחות ראש הממשלה ניקולאי סיוצה. הקמת שני הפרויקטים תמומן באמצעות משבי תוכנית ההבראה והחוסן הלאומית. הקמת שני הפרויקטים היא פעולה קונקרטית של הכרה בהיסטוריה הטראומטית של המאה הקודמת וכיבוד זכרם של קורבנות שלטונות הטוטליטריות, דבר חיוני בחינוך הדור הצעיר בהתאם לערכים דמוקרטיים. פרויקטים כאלה הם חלק מהמאמץ האירופי ליצור תרבות של הנצחה וזיכרון. ע”י הפיכת הפרויקטים למציאות רומניה מוכיחה שהיא מכבדת את התחייבויותיה הבינלאומיות. יתרה מכך, על ידי הקמת שני המוזיאונים, שהיו צריכים לקום עוד בשנות ה-90, רומניה ממלאת חובה מהותית כלפי קורבנות השואה והמשטר הקומוניסטי, שהם יישארו בזיכרון הלאומי של רומניה, הדגיש ראש הממשלה.
הוא הוסיף כי הממשלה מאשרת מחדש את מחויבותה העמוקה לקידום מדיניות זיכרון, כחלק מגיבוש חברה כוללנית וסובלנית, שלנגד עייניה עומד הכבוד לחירות ולזכויות אדם. המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה ישקף את תרומתה של הקהילה היהודית לפיתוח ולמודרניזציה של האומה הרומנית, ידגיש את התרבות והמסורות היהודיות ויציג בפני הציבור הרחב את הזוועות שהתרחשו במהלך השואה, אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות האנושות. זה יהיה מרחב של זיכרון קבוע, חינוך אזרחי ומחקר, מרחב שיכבד את השוני, מרחב שיתרום למאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור מסית לשנאה, הכריז ראש הממשלה.
לפי חוזה מימון הקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה, הפרויקט יוקם בעלות של 15 מיליון יורו ללא מע”מ.
ראש הממשלה NICOLAE CIUCA קיבל את OCTAVIAN FULOP, ניצול מחנה אושוויץ-בירקנאו. בהזדמנות זו הדגיש את תפקיד החינוך על השואה בגיבוש חברה המחוברת לערכים ועקרונות דמוקרטיים. המפגש התקיים במסגרת ציון, ב-9 באוקטובר, של יום השואה הלאומי. אוקטביאן פולופ, בן 92, נזכר בזוועות שחווה בתקופת השואה, ועורר, ברגש ובכאב, את רגע הפרידה ממשפחתו, אותה איבד באושוויץ, אך גם את הגהנום הרעב, הסבל והמוות. הוא נזכר בעינויים שבהם הוא נלחם, כל רגע, כדי לשרוד, מתוך אמונה שהוא יגיעה חי, בסופו של דבר, לרגע השחרור.
ראש הממשלה ציוצה התרגש מאוד מהאופן המכובד שבו שיתף אוקטביאן פולופ את האירועים הטרגיים מניסיונו האישי ובירך על מאמציו לשמר ולהעביר את העדויות הללו, מרכיב חיוני למאמצים לשמר את זיכרון השואה, אחד הדפים הנוראים ביותר בהיסטוריה של האנושות. כמו כן, הדגיש ראש הממשלה את תפקיד החינוך לשואה בחיזוק חברה המחוברת לערכים ועקרונות דמוקרטיים ואישר מחדש את מחויבות הממשלה בעניין זה.
אוקטביאן פולופ הביעה תודה על המאמצים שהממשלה עושה כדי לשמר ולקדם את זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות, והדגיש עד כמה חשובה החובה לא לשכוח.
נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח מסר של כבוד עמוק לזכר הקורבנות של אחת התקופות הנוראיות ביותר בהיסטוריה המודרנית. מעט ניצולי השואה עדיין חיים ברומניה. יש לנו אחריות גדולה גם כלפיהם וגם כלפי מי שכבר אינו ביננו, וגם כלפי הקהילות היהודיות ברומניה להוקיר ולהעביר את העדויות על הסבל ועל הכאב שנגרמו בשואה, ושמרעיד את נפשנו. אני שמח שננקטו צעדים קונקרטיים ברמת הממשלה בכל הנוגע להקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה. אני משוכנע שכל המעורבים יעשו מאמצים שפרויקט ההנצחה והחינוכי הזה יתממש בהקדם האפשרי, כי החברה זקוקה למוסד מודרני, שבו האמת ההיסטורית, בדיוק כפי שהייתה, תועבר לדורות הצעירים. קבלנו את לקחי העבר ומחויבים לדרך האמת. רומניה תישאר קשורה מאוד לעקרונות ולערכים דמוקרטיים, אמר יוהניס.
שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, הצהיר כי למרבה הצער, יש עדיין אנשים המשבחים את פושעי השואה ואת המשטר הנאצי. עדיין יש ברומניה רחובות ומונומנטים הנושאים שמות של לגיונרים ופושעי מלחמה, למרות שהחוק אוסר על שמות כאלה. חשוב שהרשויות יפעלו לשנותם, אמר אזר, שהוסיף כי בשנים האחרונות נעשו מאמצים משמעותיים ברומניה לבסס את העובדות ההיסטוריות. אני מודה לפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, לנשיא ולממשלת רומניה על הצעדים שננקטו לשימור זיכרון השואה. אנו מעריכים את החוקים שאומצו על ידי הפרלמנט הרומני ומחזקים את המאמצים לקבל אחריות על העבר, אמר השגריר. הקמת מוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה וחקיקת החוק לפיו “תולדות היהודים. השואה” הופכת למקצוע חובה בתיכון ובחינוך המקצועי, הם צעדים חשובים בהקמת מערכת חינוכית שתלחם בשכחה ובאדישות, הוסיף שגריר אזר.
באוקטובר מלאו 81 שנים לתחילת גירוש היהודים מבסרביה, דרום בוקובינה וצפון בוקובינה לטרנסניסטריה. רק באוקטובר 1941, למעלה מ-35,000 יהודים, בעיקר ילדים, זקנים, נשים, מדורוהוי, סוצאבה, קמפולונג מולדובנסק, ואטרה דורניי, ראדאוץי, גורה הומורולי ויישובים נוספים בסביבה, גורשו לטרנסניסטריה. בין השנים 1941-1943, בין 115,000 ל-118,000 יהודים מקומיים ובין 105,000 לבין 120,000 יהודים רומנים מתו במחנות ובגטאות של טרנסניסטריה. הפעולות של ממשלתו הפסציסטי, פרו-נאצי של אנטונסקו במהלך מלחמת העולם השנייה כוונו גם נגד המיעוט הרומה . ב2022 מציינים 80 שנה לגירושם לטרנסניסטריה. במהלך שנת 1942 גורשו למעלה מ-25,000 רומא על ידי השלטונות הרומניים, כתוצאה ממדיניות הגזעני של משטר אנטונסקו. יותר מ-11,000 מהם איבדו את חייהם בטרנסניסטריה.
חבר הפרלמנט הרומני אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ובשנאת זרים, נפגש לאחרונה בוושינגטון עם חבר הקונגרס הרפובליקני כריס סמית, חבר בקבוצת העבודה הדו-מפלגתית למאבק באנטישמיות.
הפוליטיקאי הרומני הציג את ההתפתחויות האחרונות ברומניה בתחום המאבק באנטישמיות, בקידום זכרם של קורבנות השואה, בחינוך ובחקיקה. רומניה היא היום מודל אזורי, דוגמה לאופן שבו מדינה יכולה לפצות על הזמן האבוד ולקחת אחריות על העבר. האסטרטגיה הלאומית הראשונה למניעה ומלחמה באנטישמיות, תכנית הפעולה עם 36 צעדים קונקרטיים, הכנסת מקצוע “היסטוריה יהודית. השואה”, כמקצועה החובה לתלמידי תיכון, הקמת מוזיאון לאומי להיסטוריה יהודית והשואה, חקיקה נוקשה להענשת הכחשת השואה וקידום האנטישמיות, נדונו בפגישה, לפי מורארו.
אלכסנדרו מורארו גם קיים פגישת עבודה עם פול שפירו ורוברט וויליאמס, מנהלי אגף היחסים הבינלאומיים של מוזיאון הזיכרון לשואה בוושינגטון. שני ההיסטוריונים והמומחים הם חברים במשלחת האמריקנית לברית השואה הבינלאומית IHRA. כבעל מלגה לשעבר של מוסד זה וכנציג מיוחד של הממשלה, אני מכיר בפירוט את המומחיות והעזרה שהציע המוזיאון מוושינגטון לרומניה. שני האישיים איתם נפגשתי יצרו תנופה משמעותית והתקדמות ארצנו ודמותה בעולם, אמר אלכסנדרו מורארו. שני המומחים ציינו לטובה את ההתקדמות שרומניה השיגה ושהמהווה כעת, לדעת הרשויות האמריקאיות, מודל אזורי לאופן שבו מדינה מקבלת אחראיות על העבר ויוצרת, באמצעות חקיקה, חינוך, צעדים מנהליים, מערכת שמטרתה היא דחיית קיצוניות, דחיית אנטישמיות ושנאת זרים.
דנו בהתקדמות שעשתה רומניה בשנים האחרונות, בעיקר בתחום קידום זכרם של קורבנות השואה, חינוך לשואה ומאבק באנטישמיות. ציינתי שהכנסת מקצוע החובה לתלמידי תיכון (“תולדות היהודים. השואה”) מהווה צעד משמעותי בכיוון של חינוך נכון על השואה, עם השפעות אזרחיות משמעותיות בחברה הרומנית בשנים הבאות. רומניה הופכת בכך למדינה הראשונה והיחידה באיחוד האירופי ובאירופה שנקטה בצעד הזה. תהליך הכנסת המקצוע כרוך, בנוסף לתוכנית הלימודים, שכבר גובשה על ידי משרד החינוך הרומני, הכשרתם של מספר לא מבוטל של מורים שילמדו מקצוע זה. דנו בצורך לקיים תוכניות הכשרה נוספות כדי להאיץ את תהליך הלמידה, הוסיף מורארו.
במקביל, ביקשתי שבכירים, עיתונאים, משפיענים מארה”ב יבקרו במוסדות ובמקומות הרלוונטיים ברומניה. כמו כן ביקשתי שיתקיימו מפגשים עם מומחים וניצולים שיכולים להדגיש כיצד רומניה דואגת לקדם את זיכרון הקורבנות וחינוך הדורות הצעירים. במקביל, דנו בתהליך השבת רכוש יהודי וכיצד הצליחה רומניה, ביולי 2022, לפתור את סוגיית הפיצויים לניצולי השואה, יוצאי רומניה החיים בישראל, הוסיף אלכסנדרו מורארו.
בית ההנצחה “אלי ויזל” שהוא חלק ממוזיאון מרמורש בסיגטו מרמטי ארגן את פסטיבל “ימי תרבות יהודית” בין התאריכים 26-30 בספטמבר 2022.
האירוע הוא חלק מפרויקט JCulture – “מחקר ושימור המורשת התרבותית היהודית באזור הגבול”. הוא בוצע על ידי מוזיאון Maramures ב-Sighetu Marmației והמחלקה להשקעות, פרויקטים, יחסים בינלאומיים, תיירות וקידום של מועצת העיר Ivano-Frankivsk מאוקראינה.
לאחר תהליך שיקום, בית הזיכרון “אלי ויזל” פותח את שעריו מחדש בתערוכות, אוספים ותכניות חדשות בתחומי היסטוריה, קולנוע, תיאטרון, מוזיקה. פסטיבל “ימי תרבות יהודית” החל ביום שני, 26 בספטמבר, בסדנת היסטוריה בעל פה. לאחר מכן נערך ערב סרטים, בו הוקרנו “שישה מיליון ואחד”, מאת דיוויד פישר, ו”מין אורו”, מאת Hakan Pienikowski şi Birgitta Ohma.
ביום רביעי, בתחנת הרכבת בעירה בסיגטו מרמטיי עלתה על הבמה הצגת התאתרון “מכתבי אמא” וביום חמישי התקיים קונצרט של מוזיקה יהודית, תחת הכותרת אני מאמין. “ימי התרבות היהודית” הסתיימו ביום שישי בצהריים בטכס הנצחה באנדרטת השואה בסיגט.
ב-11 בספטמבר 2022 מלאו 99 שנים למרים ברקוביץ, ניצולת שואה מטרנסניסטריה. בהזדמנות זו היא קבלה את ביקורו של אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון הלאומי “אלי ויזל” לחקר השואה ברומניה,
מרים ברקוביץ שרדה את זוועות טרנסניסטריה אליה גורשה עם משפחתה במהלך השואה הרומנית. על הזיכרונות מהתקופה שלפני הגירוש, על החזרה והסתגלות לחיים במדינה ממנה גורשה, תוכלו ללמוד בפרק 3 בפודקאסט “על השואה”, בהפקת מכון “ויזל”.
השנה ספגה מרים ברקוביץ מכה קשה בעקבות מותה של אחותה, רופאת המחקר סילביה הוישייה הצעירה ממנה ב-4 שנים, איתה היה לה מערכת יחסים מיוחדת. סילביה הוישייה הייתה הממציאה של החיסון האימונומודולטורי הידועה פולידין, חיסון יעיל במיוחד שהיה בשימוש נרחב ברומניה במשך עשרות שנים.
המוזיאון הלאומי להיסטוריה בקישינב, ברפובליקה מולדובה, מארח תערוכה זמנית לזכר קורבנות השואה. אלכסנדרו מורארו, נציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ושנאת זרים, ביקר בתערוכה יחד עם המתנגד הפוליטי הקובני פדרו פואנטס סיד, קורבן פוליטי של משטר פידל קסטרו.
יש לזכור את הזוועות של רצח העם הגרוע ביותר בהיסטוריה המודרנית כדי להבין ולקבל את האמת ההיסטורית, אמר מורארו. הוא הוסיף כי כיום מוטלת עלינו החובה להרהר כיצד נוכל ללמוד את לקחי העבר ואת ההקרבה של כל כך הרבה אנשים חפים מפשע כדי לבנות חברה סובלנית יותר שמכבדת ומחבקת את השוני שבנו ואת ההבדלים שביננו.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” שידר את הפרק הראשון של העונה השנייה של הפודקאסט “על השואה”.
עם תחילת שנת לימודים חדשה, יש עונה חדשה של הסדרה “על השואה”, על מתי, איך, כמה ולמה כדאי לדבר עם ילדים על השואה, על למה ילדים רומנים צריכים ללמוד על השואה.
בפרק הראשון של העונה השנייה, אנה ברבולסקו, חוקרת במכון “ויזל” ופרופסור מרסל ברטיק מנסים לענות לשאלות הנ”ל. הם מביאים לדיון את תולדות השואה, את התנאים בהם היא התרחשה, את הבנת פרופיל הקורבנות, תפקידו של המורה בהעברת מידע על השואה והצורה בהי התלמידים מפנים את הנלמד, באמצעות מודעות לתופעות שחוללו טרגדיה זו. ניתן להזין לפודקאסט באתר המכון, בספוטיפיי, בפודקאסט אפל ובפודקאסט של גוגל.
הפודקאסט מופק בתמיכת קרן פרידריך-אברט. במשך כמעט 7 עשורים הייתה השואה נושא טאבו, פרק בהיסטוריה של רומניה שרבים רצו למחוק. רבים עדיין מכחישים או מתעלמים מהשואה של יהודי רומניה. אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אם אנחנו יודעים את זה או לא, אם אנחנו יכולים לקבל את זה או לא, הייתה שואה ברומניה. היו חוקים אנטישמיים, רציחות, אלימות, סבל של מאות אלפי אנשים שנרדפו על פי קריטריונים שרירותיים ובלתי מובנים. יש תצלומים, מסמכים, עדויות שמראים את מה שרבים מסרבים עדיין לראות ולדעת. כיום, אנו מגלים מחדש, מתאוששים ולומדים לקבל את העובדה שהשואה היא חלק מהעבר שלנו. הזיכרון עוזר לנו להיות מודעים וערניים לסכנות השנאה. לפנינו עדיין דרך מפותלת. פעמים רבות, זה מצטלב עם הכחשה. הרבה יותר קל להכחיש או להתעלם. אולם קבלת האחראיות על מעשי העבר היא דרך בטוחה ל”ריפוי”, אמרו נציגי המכון.
בית הספר הבינלאומי במוזיאון יד ושם בירושלים ארגן לאחרונה סמינר קיץ בנושא הוראת השואה בחטיבות הביניים והתיכון, בו השתתפה קבוצת מורים להיסטוריה מרומניה. הם השתתפו בסדנאות, בהשתלמויות ובהדרכות עם מומחים בתחום השואה, וכן באירועים הקשורים בנושא זה. הושם דגש על שימור הזיכרון באמצעות עדויות של ניצולים ועל היבטים היסטוריים הקשורים לשואה ברומניה.
במסגרת זו, מכון התרבות הרומני מתל אביב, בשיתוף מוזיאון יד ושם, אירח מפגש חסר תקדים בין ניצולי שואה ממוצא רומני , המתגוררים בישראל, לבין מורים מרומניה. במהלך המפגש, הייתה למורים הזדמנות ללמוד את העדויות האישיות של ניצולי השואה וליצור איתם אינטראקציה כדי להבין את ההשלכות ההיסטוריות והפסיכולוגיות של השואה. האירוע נהנה מנוכחותה של קולט אביטל, דיפלומטית ישראלית ממוצא רומני, ניצולת שואה ומנהלת ארגון ניצולי השואה בישראל. הגברת אביטל הפנתה את תשומת הלב לחשיבות הכרת האמת ההיסטורית בצורה מדויקת ככל האפשר. התוכנית כללה עדויות של ניצולי השואה הרומנים ביניהם גם ד”ר חוה האס, רופאה וניצולת הפוגרום בבוקרשט; אווה קונדס, לבית כץ, ניצולת אושוויץ; לדיסלאו רוט, מלחין, לשעבר המנצח הראשון של האופרה הלאומית הרומנית בטימישוארה וניצול אושוויץ; אדולפינה רגנבוגן, ניצולת הפוגרום בבוקרשט.
שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד, ערך יום עיון למורים הרומנים המשתתפים בתוכנית השנתית שאירגן בית הספר להוראת השואה ביד ושם. הוא דיבר על השואה כפרויקט אירופי שכל המדינות – בעלות הברית, ניטרליות או חלק מהציר – אחראיות להשמדה המונית של יהודי אירופה
הוא הציג את האירועים הנוראיים שהתרחשו במהלך השואה ברומניה, ובמקביל הדגיש את מאמציה של ממשלת רומניה להכיר בעבר ולקדם את פוליטיקת הזיכרון.
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הביעה דאגה על כך שבתוך תקופה קצרה, בצמרת אחת המפלגות שמשתתפות בקואליציה הממשלתית ברומניה, מתרבות הודעות התומכות בהודעה הגזענית שראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שיגר במהלך ביקור פרטי בטושנאד, שמרכז רומניה, בחודש יולי 2022.
בעוד שהמנהיג לשעבר של ה-UDMR, האיחוד הדמוקרטי ההונגרי של רומניה, בממשל, התרחק מההצהרה הנ”ל, המנהיג הנוכחי, שר וחבר פרלמנט, נמצאים בבירור לצדו של ויקטור אורבן. יתרה מכך, באמצעות מסרים פומביים, נראה כי “גם הם שופכים גז על האש”, קובעים במכון “ויזל”.
להצהיר ב-2022 כי “איננו מסכימים לכפות ערבוב עם תרבות אחרת מחוץ לתרבות האירופית” זה פשוט הצהרה גלויה של דחייה של אנשים שמוצאם מיבשות אחרות. אנו מאמינים שמסרים כאלה מסכנים את הדמוקרטיה, סבור המכון.
המקור המצוטט נזכר כי גזענות, לצד אנטישמיות ושנאת זרים, היו הכלי האידיאולוגי שהוביל להשמדת היהודים והרומא על ידי גרמניה הנאצית ובעלות בריתה, כולל רומניה והונגריה.
גינוי גזענות ושנאת זרים היא חובה שאנו חייבים לקורבנות השואה. בזמנו, אלי ויזל אמר ש”אמנזיה לא מביאה שום דבר טוב. זכור כדי שהעבר שלך לא יהפוך לעתיד שלך!” הזכיר המכון הלאומי לחקר השואה מרומניה
המוזיאון הלאומי להיסטוריה של רומניה הכריז על שותפות עם הקרן החברתית והתרבותית של קהילות רומא “Ion Cioabă”, במסגרת הפרויקט, ביוזמת הקרן, יוקם “מוזיאון וירטואלי של שואת הרומים”. המוזאון יוקם במימון משותף על ידי המינהלת הלאומית. זה יהיה המוזיאון הוירטואלי הראשון המוקדש לשואת הרומים ברומניה.
המטרה העיקרית של הפרויקט היא לגלות את העבר ההיסטורי בתקופת השואה, והמוזיאון הוירטואלי הזה יהווה מקור מידע חשוב לדור הצעירים של הרואים, להיסטוריונים, לחוקרים, לסטודנטים, אך גם לקהל הרחב.
פעילויות הפרויקט כוללות זיהוי, מחקר, תמלול, תרגום ודיגיטליזציה של מסמכי ארכיון ותמונות. כמו כן, באמצעות עדות של ניצולים, המוזיאון הוירטואלי יציג את גירוש הרומים לטרנסניסטריה, במהלך מלחמת העולם השנייה.
הפרויקט נמשך עד 15 בנובמבר 2022, ואתר האינטרנט של המוזיאון הוירטואלי של שואת הרומא, המציג את המידע בפורמט דו לשוני (רומנית ואנגלית), יושק במוזיאון הלאומי להיסטוריה של רומניה ב-9 באוקטובר 2022, לרגל יום הזיכרון הלאומי לשואה.
במהלך פורום החנוך שאורגן ביאשי (צפון מזרח רומניה), בנוכחות שר החינוך, סורין קאמפאנו, הציע סגן המפלגה הליברלית, אלכסנדרו מורארו, מתוקף תפקידו כנציג מיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ו שנאת זרים, להפוך ההיסטוריה של הקומוניזם ברומניה למקצוע חובה לתיכון, באמצעות חוק חינוך החדש.
היום, יותר מתמיד, בהקשר של הפלישה הרוסית, של המלחמה ההיברידית שרוסיה מנהלת במדינות נאט”ו, בהקשר שבו אנו זקוקים לנרטיב חזק שיחזק את רומניה של המחר, אני מאמין שעלינו החובה ללמד את התלמידים על הקומוניזם הרומני, כדיסציפלינה נפרדת משיעורי היסטוריה,. לאחר 32 שנים שעברו מאז התמוטטות הקומוניזם, יש לחנך את דורות המחר ברוח הדמוקרטיה, לערכי החירות ולמאבק בכל זיוף ההיסטוריה.
תעמולה, עיוות, מניפולציה ושקר היו היסודות הבסיסיים של השיטה הקומוניסטית. המניפולציה של ההיסטוריה שימשה לשמר את כוחן של האליטות הקומוניסטיות והמערכת הטוטליטרית. לכן רומניה חייבת להתחיל תהליך נרחב של חינוך של אלה שנולדו לאחר התקופה הקומוניסטית, על ההיסטוריה של המשטר הטוטליטרי, סבור מורארו.
זה יתרום באופן מסיבי בדחיית צורות של נרטיבים כוזבים והפיכת נוסטלגיה לפרויקטים פוליטיים רעילים לדמוקרטיה. חינוך הוא הנשק היעיל ביותר נגד נרטיבים כוזבים. 30 שנה לאחר נפילת הקומוניזם, 63% מהרומנים מאמינים שהמצב תחת השלטון הקומוניסטי היה טוב יותר מהמצב הנוכחי. זהו הנתון הגבוה ביותר בשנים האחרונות ומראה את היקף הבלבול שנוצר סביב התקופה ההיא. אי אפשר להשוות את רומניה של היום, עם כל הבעיות שלה, לרומניה הקומוניסטית, עם עברה הטוטליטרי, עם בתי כלא פוליטיים ופשעים אידיאולוגים, אומר מורארו.
תולדות השואה ותולדות הקומוניזם תופסות היום מקום לא סביר בספרי הלימוד. אנו רואים במרחב הציבורי יותר ויותר עמדות, אמירות או גילויים אנטישמיות, גזעניות, שנאת זרים או הכחשת השואה לצד יותר ויותר נוסטלגיה למשטר הקומוניסטי — משטר פושע, לא לגיטימי. חינוך הוא התרופה היחידה לבורות, טוטליטריות, אנטישמיות ושנאת זרים, אמר הנציג המיוחד של הממשלה.
הודיתי לשר החינוך על התמיכה בהיסטוריה היהודית כדיסציפלינה. יש לכלול את השואה בתכניות המסגרת של התיכון והחינוך המקצועי, סיכם אלכסנדרו מורארו.
עריית Sfântu Gheorghe (מרכז רומניה) הציבה אבני נגף ב-15 מקומות בעיר, לזכרם של יהודי העיר שגורשו למחנות ההשמדה הנאצים לפני 78 שנים. האבנים הונחו ביוזמתו של Kiss Jeno המנהל לשעבר של ספריית המחוז של Sfântu Gheorghe, , חתן פרס Pro Urbe, בתמיכתו של חבר המועצה המקומית Jozsef A lmos
אבני הנגף, לוחות נחושת בגודל 15X15 סנטימטר המונחים על המדרכות, מסמנות את בתיהם לשעבר של משפחות יהודיות שחיו בגטו שממנו נאספו במאי 1944. הן מסמנות גם את מיקום בית הכנסת לשעבר בעיר, שנהרס. היות ובתיהם לשעבר של היהודים רבים נהרסו, הוצבו לוחות אלו בחזית המבנים שקמו במקומם. על חלקם יש שם יחיד, על אחרים ישנם שמות מלאות של הקורבנות. הרעיון של אבני נגף שמטרתן להנציח אנשים בדיוק במקום המגורים האחרון או, לפעמים, במקום העבודה שמשם נלקחו וגורשו, שייך האמן הגרמני Gunter Demnig, אשר ב-1992 התחיל להנציח את קורבנות הנאציזם. נכון לעכשיו, ישנם למעלה מ-60,000 לוחיות כאלה ב-1,200 ערים באירופה.
לדברי נציגי הקהילה היהודית ב-Sfântu Gheorghe, מתוך 756 היהודים שנשלחו למוות ממחוז TREI SCAUNE לשעבר, מחוז קובסנה הנוכחי, רק 148 שרדו. האחרים, כולל 52 ילדים מתחת לגיל 13, הושמדו במחנה הנאצי אושוויץ-בירקנאו.
מ-19 במרץ 1944, לאחר כיבוש הונגריה על ידי חיילים גרמנים, חוקים ופקודות אנטי-יהודיות הוטלו על האוכלוסיה בצפון טרנסילבניה ובהונגריה עצמה. מ-5 באפריל חויבו היהודים לענוד את תלאי הצהוב. ב-3 במאי התחיל ריכוז היהודים בגטו Sfântu Gheorghe, . ב-10 במאי, היהודים נדחסו בתחנת הרכבת Sfântu Gheorghe, ומשם נשלחו למחנה בעיר REGHIN
1ב ביוני החלה הובלתם למחנות ההשמדה באושוויץ-בירקנאו.
בבית הקברות היהודי ב-Sfântu Gheorghe יש קפלה, אובליסק וקיר זיכרון שעליו כתובים שמות כל היהודים ממחוז טרי סקונה לשעבר שנרצחו לפני 78 שנים. בשנת 2014, באותה העיר נחנך פארק לזכר השואה. FEDER ZOLTAN, אחד הניצולים יצר סרט דוקומנטרי על הגירוש.