Tag: שׁוֹאָה

  • נסגר תיק על מזעור שואה

    נסגר תיק על מזעור שואה

    הפרקליטות הכללית סגרה את התיק בו נערכו חקירות הקשורות להצהרת מפלגת הברית לאיחוד הרומנים AUR, שבאופוזיציה הפרלמנטרית, הצהרות שלכאורה המעטו בחשיבות השואה.



    הברית לאיחוד הרומנים, מפלגה שנחשבת על ידי כמה פוליטיקאים ואנליסטים כלומנית קיצונית, פרסמה הודעה לעיתונות שבה ביקשה משר החינוך הרומני לכלול את השפה ואת ההיסטוריה הרומנית, לצד אנגלית ברשימת הדיסציפלינות אשר בהן יארגנו תחרויות ארציות בשנת הלימודים 2021-2022 ובשנים הבאות.AUR גם טענה כי בשנים האחרונות הייתה פעולה שיטתית כדי לערער את איכות החינוך ברומניה על ידי העלה לדרגת לימודי חובה של כמה נושאים קטנים או שאמורים להיות נושא לשיעורים פשוטים וקיימים, למשל, חינוך מיני, תולדות השואה וכו. במקביל צומצמה החשיבות של שיעורים היסודיים וחשובים לבניית הדור החדש כגון המדעים המדויקים, השפה והספרות הרומנית, ההיסטוריה של רומניה.



    ב-4 בינואר, גינה שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, בחריפות את “היחס וההצהרות המעליבות של כמה מנהיגים פוליטיים שראו לנכון לתאר את רצח העם בשואה כנושא פעוט שיש לטפל בו במערכת החינוך הרומנית. .”



    לאחר שב-6 בינואר 2022 הודיעה משרד התובע הכללי שפתח תיק פלילי בקשר להודעה לעיתונות שפרסמה המפלגה AUR ב-3 בינואר 2022, שכותרתה היתה ניסויים אידיאולוגיים בילדים ברומניה חייבים להפסק!, לאחר ארבעה חודשי חקירות, סגרה הפרקליטות את התיק בטענה שהמעשה אינו קיים.



    על פי החוק הרומני, “הכחשה, ערעור, אישור, הצדקה או צמצום ברור, בפומבי, של השואה או של השפעותיה, זה פשע שדינו הוא מאסר שבין 6 חודשים עד 3 שנים או קנס”.



    אלכסנדרו פלוריאן, ראש המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, הפנה את תשומת הלב לכך שלומר על השואה שהיא “נושא מזערי” זה, ביטוי של טריוויאליזציה של השואה. אם החוק לא כתוב היטב מבחינה משפטית צריך לתקן אותו או שצריך לשפר את הליכי החקירה הפלילית. ההכחשה הפומבית של השואה קיימת במסר הציבורי של AUR ,סבור פלוריאן.



    האופי הדינמי וקווי הזמנים הקפדניים של תוכנית הפעולה לאסטרטגיה הלאומית של הממשלה למניעה ומאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה, שאושרו במאי 2021, הם, לדעתי, ההזדמנות לתקן מצבים כאלה בעתיד, הוסיף אלכסנדרו פלוריאן.

  • יום הזיכרון ויום העצמאות ברומניה

    יום הזיכרון ויום העצמאות ברומניה

    לרגל יום הזכרון, הקהילה היהודית של אורדיה (צפון מערב) ארגנה ב3 במאי טקס הורדת דגל מדינת ישראל ודקת דומיה בקול צפירות בישראל.



    יום לאחר מכן, ברומניה חגגו 74 שנים לעצמאות מדינת ישראל. המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט ארגן חגיגת ברבקיו ביום ראשון, 8 במאי. הקהילה היהודית של אורדיה ארגנה ב-5 במאי, בבית הכנסת הגדול האורתודוקסי, באמצעות אפליקציית הZOOM את התפילה שחרית, בניהולו של הרב הראשי שריא קו. לאחר מכן התקיים רסיטל מוזיקלי בביצוע של להקת הקהילה. בחצר הקהילה הוגשו בצהריים מנות גריל ולאחר מכן יכלו המשתתפים לשמוע, מרב שריא קו, סיפורים על הקמתה ותולדותיה של מדינת ישראל ומאבקיה להגנתה.



    נציגי הסוכנות היהודית ששוהים בבוקרשט כדי להכין פליטים אוקראינים לפני עלייתם ארצה, ארגנו אירועים שציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות. באירועים השתתף גם מקסמיליאן מרקו כץ, סגן נשיא ההתאחדות הציונית הרומנית.


    שגרירות ישראל ברומניה כתבה לרגל יום העצמאות: «היום אנו חוגגים את יום העצמאות של מדינת ישראל! יום הולדת שמח, מזל טוב ושלום!”

  • חידוש פרויקט “צעדות הזיכרון

    חידוש פרויקט “צעדות הזיכרון

    ב-27 באפריל 2022, יום השואה בישראל, הודיעה ההתאחדות הציונית של רומניה על חידוש פרויקט “צעדות הזיכרון”, המוקדש למסעות הנצחה לאושוויץ.



    הפרויקט שהתחיל בשנת 2019, ושמובל על ידי אנשים בעלי ניסיון בארגון טיולים אלו, ביניהם צאצאי ניצולי שואה ובני משפחותיהם, פונה לתלמידים ולמורים ברומניה ותואם את האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות שממשלת רומניה אימצה במאי 2021.

  • טקסי יום השואה

    טקסי יום השואה

    ברומניה נערכו טקסי יום השואה. טקס הנצחה התקיים ב-28 באפריל 2022 במטה המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בבוקרשט. בגלל שאנחנו חייבים את זה לחפים מפשע שנרצחו, אבל גם בגלל שאנחנו חייבים לעצמנו שזוועות כאלה לא יחזרו, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לטקס יום השואה הישראלי, כתבו המארגנים.



    האגודה הציונית של רומניה, ASRבתמיכת ההסתדרות הציונית העולמית, ארגנה, ב-27 באפריל 2022, יחד עם הסוכנות היהודית אירוע המוקדש לזכר קורבנות השואה , המתקיים מדי שנה ימים ספורים לפני חגיגות יום העצמאות. . באירוע השתתפו יותר מ-100 פליטים אוקראינים. בהתחשב בכך שב-3 במאי 2022 מציינים בישראל את יום הזיכרון לחללי צהל וכוחות הביטחון ובהתחשב בכך שהפליטים עלו לארץ יום למחרת, האירוע המוקדש ליום השואה, הוקדש גם ליום הזכרון.



    יחד עם למעלה מ-100 הפליטים האוקראינים, באירוע השתתפו פרופ פלישיה ולדמן, נשיאת בני ברית רומניה והרב נפתלי דויטש, שאף אמר תפילות למען קורבנות השואה והנופלים למען המדינה, משנת 1948 ועד היום.



    האורח המיוחד של הערב היה משה רז, אדריכל ישראלי שמתגורר בבוקרשט. הוא שיתף את הקהל בתחושותיו וברגשותיו, לאורך כל חייו, כבן לניצולי שואה וכאחיו של חייל ישראלי לשעבר, מפקד טנק, שנפל במלחמת יום הכיפורים. האירוע הסתיים בשירת התקווה ובדברי עידוד לפליטים העולים לארץ. המסרים מטעם טיבריו רות, נשיא האגודה הציונית הרומנית הועברו ע”י סגן נשיא האגודה מקסימיליאן מרקו כץ.



    הקהילה היהודית של אורדיה, צפון מערב רומניה, ארגנה ב-28 באפריל אירוע הנצחה לנספים בשואה. התפילה, הזיכרון והאזכרה של יום השואה התקיים באנדרטת השואה, לאחר טקס הזכרה בבית הכנסת הגדול, ושודר באפליקציית ZOOM.



    הקהילה היהודית של זלאו סלאג, צפון מערב רומניה, מסרה כי כל הקהילות היהודיות באירופה וברחבי העולם מצטרפות לישראל לציון יום השואה. יחד, אנו מכבדים את 6 מיליון היהודים, הגברים, הנשים והילדים שנהרגו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם. חובתנו לא לשכוח לעולם, אמרה הנהגת הקהילה.



    שגרירות ישראל ברומניה מסרה כי יום השואה הוא יום כבד, יום הנצחה והזכרה להורים, אחים, ילדים, סבים וסבתות, על זכרם של שישה מיליון יהודים שנרצחו רק בגלל שהיו יהודים. שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, כתב שביום השואה אנו מבטיחים שלעולם לא נשכח!

  • האופרה הלאומית של בוקרשט קיימה קונצרט לזכר השואה

    האופרה הלאומית של בוקרשט קיימה קונצרט לזכר השואה

    ב-14 באפריל, האופרה הלאומית של בוקרשט הציגה קונצרט לזכר השואה, המוקדש להנצחת זכר כל קורבנות רצח עם. על תזמורת האופרה ניצח איתן שמייסר. נגנת חליל אניה קרפוביץ, זוכת תחרויות מוזיקה לאומיות ובינלאומיות בפולין ובגרמניה הייתה כוכבת הערב. קרפוביץ הוא שם ידוע בעולם המוזיקה הקלאסית, כמו גם במאבק באחד הגורמים שדוחפים את האנושות לחזור על טעויות שנעשו בעבר: השכחה.



    השואה נחשבת לרצח העם הגדול בכל הזמנים, וחובתנו, של כולנו, לזכור כל הזמן מה הייתה משמעותה, במיוחד שהאנושות עומדת בפני סכנה חדשה בימים אלה. הקונצרט היה חלק מהפעולות המעמידות את האמנות בחזית, אמנים ומוסדות תרבות מעורבים בעשייה זו המוקדשת לזיכרון ולשלום, אמרו המארגנים.



    התוכנית כללה יצירות של המלחין הרומני Anatol Vieru, Mieczyslaw Weinberg, מלחין יהודי פולני שחי בברית המועצות, Sharon Farber זוכת פרס הגראמי והמלחינה של רק ספר, יצירה מוזיקלית בת שישה חלקים על ההיסטוריה של העם היהודי.



    אניה קרפוביץ הייתה, במהלך התקופה 2006-2008, נגנת חליל באיגוד הנוער האירופי והופיעה בקונצרטים על הבמות הגדולות בעולם. היא התמחה במיקרו-פרויקטים במרחבים ציבוריים, שבוצעו בשותפות עם קהילות מקומיות. מאז 2013, אניה קרפוביץ משתפת פעולה באופן פעיל עם מלחינים והוסיפה לרשימת הצלחותיה פרסים רבים ולמעלה מ-100 יצירות ייעודיות.

  • פרויקט “סיפורי שואה” נמשך

    פרויקט “סיפורי שואה” נמשך

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ממשיך בפרויקט “סיפורי שואה”. ביום הרומא הבינלאומי, 8 באפריל, בעיר GALATI, הציג המכון פרקים על גירושם של הרומה לטרנסניסטריה ב-1942. בתערוכה גם סיפורם הטרגי של יהודי המקום. זו תערוכת קומיקס, “סיפורי שואה, מוצגת בפארק מול פיסלו של MIHAI EMINESCU . בתערוכה ניתן לצפות עד 8 במאי 2022.



    בנוסף לכך, במחוז VRANCEA, נחנכה ב09 באפריל תערוכת הקומיקס “סיפורי שואה. “התערוכה מוצגת בכיכר התיאטרון העירונית של פוקשיאני (מזרחית) וניתן לצפות בה עד ה-9 במאי. התערוכה מביאה לקהל פרקים מתולדות הקהילות היהודיות והרומה בVRANCEA, בתקופת השואה.



    ה”סיפורים” מתועדים על ידי חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף סטודנטים מהמכללה הלאומית פוקצאני ומהתיכון הטכנולוגי בעיר. שני המוסדות נושאים את שמו “אלכסנדרו יואן קוזה”.



    זה פרויקט המעודד את הציבור לגלות מחדש חלק מהעבר של הקהילות שהיו ועדיין חיים באיזור, להעמיק את ההיסטוריה שלהם מנקודת מבט נוספת. אלו תערוכות על שואת היהודים והרומא שנרדפו, גורשו או הושמדו ללא אשם כלשהו, בצורה אכזרית וחסרת כל הגיון.

  • החלטה משפטית בנושא הכחשת שואה

    החלטה משפטית בנושא הכחשת שואה

    בית המשפט לערעורים בבוקרשט מצא את Vasile Zărnescu, אלוף משנה בדימוס של שירות הביון הרומני, אשם בהכחשת השואה, אך נתן לו אזהרה בלבד, וביטל את העונש של 13 חודשי מאסר עם דחיית ביצוע, שהוכרז ב-4 בפברואר 2021 על ידי. בית המשפט של סקטור 3. בוקרשט.



    בית המשפט הרשיע אותו בשלושה מעשים, פרסום מקוון של שני טקסטים וכן ספר שנמכר בחנות ספרים בבוקרשט, שהכחיש את השואה. מאז 2002, השנה בה רומניה פעלה לראשונה, ע”י הנפקת פקודה ממשלתית חרום כנגד האנטישמיות והכחשת השואה, זוהי ההחלטה הסופית הראשונה מסוגה .



    מהמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” נמסר כי בדרך כלל אינו מתייחס להחלטות הסופיות של בית המשפט והזכיר כי הנאשם ביצע בפומבי שלושה מעשי הכחשת השואה, מעשה מנוגד לחוק. השופט החליט לוותר על ביצוע העונש שנקבע במשפט לגופו של עניין ולהחליפו באזהרה. לפי המכון, זו הייתה מחוות רחמים שמושכת את תשומת לבו של המכחיש לעובדה שבמשך שנתיים, אם הוא יבצע פשע כלשהו דומה , ​​הוא יהיה מאחורי סורג ובריח. אזהרה פלילית זו תירשם ברישום הפלילי של האיש. לפיכך, 20 שנה לאחר קבלת החקיקה בתחום זה, הרשיעה מערכת המשפט הרומנית לראשונה, באופן מאוזן, לפי המכון, אדם האשם בהכחשת השואה בפומבי.



    מנגד, המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה MCA רומניה, שהיה גם מגיש התלונה נגד ZARNESCU, בהתייחסותו למקרה הנ”ל , סבור שהחלפת עונש מאסר עם האזהרה, זו בושה למערכת המשפטית ברומניה. בראיון בעיתון סנטינלה, מקסימיליאן מרקו כץ, מנהל המרכז, אמר כי החלטת בית המשפט מהווה עלבון חמור לזכר קורבנות השואה, עלבון שנעשה ביודעין. כץ סבור כי החלטה הסופית בתיק זה מהווה תקדים מצער ומסוכן, תקדים שהשופטים ישתמשו בו כדי לפרש וליישם את החקיקה בתוקף במקרים עתידיים דומים.



    לשאלה מדוע ב20 שנים האחרונות יש רק הרשעה סופית אחת בכל הנוגע להכחשת השואה ברומניה, מנהל MCA רומניה אמר כי ישנה התנגדות פסיבית וחוסר עניין מצד המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט בנושא זה. חבילת החוקים נגד האנטישמיות, נגד הכחשה השואה, נגד שיקום של התנועה הלגיונרית ונגד שיקומו של של המרשל יון אנטונסקו, בעל בריתו של היטלר לא מעניינת את אף אחד מהגופים הממונים על ההפעלה ועל ייסום החוקים הקיימים. ללא לימודים מסודרים וארוכי טווח של נושאי האנטישמיות והכחשה השואה, בפקולטות להיסטוריה, משפטים, עיתונות, אקדמיות של משטרה, הצבא ושירותי הביטחון, כל הרצון והמאמצים הפוליטיים בנושא זה נועדים לכישלון, יוצרים מסך עשן ולא מביאים שום שינוי מהותי במנטליות ודעות הקדומות הקיימות בכל הנוגע ליהודים, לאנטישמיות והכחשת השואה, הוסיף כץ.

  • מפגש אלכסנדרו מורארו – פרופ’ מריוס טורדה

    מפגש אלכסנדרו מורארו – פרופ’ מריוס טורדה

    חבר הפרלמנט הרומני אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ושנאת זרים, שוחח עם פUnv. ד”ר מריוס טורדה, מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס, על החינוך לשואה, אאוגניקה והצעדים שנקטה רומניה, במיוחד בתקופה האחרונה, בתחום המאבק באנטישמיות וקידום סובלנות וחינוך אזרחי.


    אלכסנדרו מורארו הדגיש כי חינוך הוא אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה הלאומית למניעה ומלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה, לתקופה 2021-2023, והדגיש את החשיבות של הערכת תכניות חינוך אוניברסיטאי וגימנסיה. הוא הזכיר את הצורך להכשיר מורים המלמדים מקצועות חקר השואה והמאבק באנטישמיות. פרופסור טורדה הציג פרטים על הגישה לחינוך השואה בבריטניה והביע את פתיחותו להשתלב בפרויקטים חינוכיים בתחום זה.


    מריוס טורדה הוא היסטוריון, שתחומי המחקר שלו הם ההיסטוריה של האאוגניקה, הגזענות והאידיאולוגיות הלאומיות במרכז ודרום מזרח אירופה.

  • המכון הרומני לתרבות בתל אביב ארגן הקרנת וידאו של טביעת כלי השיט סטרומה

    המכון הרומני לתרבות בתל אביב ארגן הקרנת וידאו של טביעת כלי השיט סטרומה

    במסגרת ציון 80 שנה שעברו מאז טביעת הסטרומה ו-78 שנה לטביעת Mefküre, ICR המכון הרומני לתרבות בתל אביב, הקרין ב-25 במרץ את הסרט על הטרגדיה של שתי האוניות במלחמת העולם השנייה.



    הסרט כלל צילומים מטקס ההנצחה של סטרומה שאורגן על ידי שגרירות רומניה ועיריית חולון ב-24 בפברואר 2022 באנדרטאות באשדוד, בפתח תקווה ובמוזיאון סטרומה באר שבע, וכן נאומים של אנשי ציבור, דיפלומטים ואנשי תרבות ברומניה ובישראל: ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל; השגרירה קולט אביטל, נשיאת איגוד ניצולי השואה; אריה רייטר, נשיא מוזיאון סטרומה; ברוך טרקטין, סגן נשיא מוזיאון סטרומה בבאר שבע; ד”ר דורון קולר, חבר א.מ.י.ר. ומוני סיינשטיין, נשיא HOR פתח תקווה.



    סטרומה היתה אוניה שיצאה עם 790 נוסעים מנמל קונסטנצה שבמזרח רומניה, ב12 בדצמבר 1941. היא היתה אמורה להגיע לפלסטינה הבריטית אבל בגלל סירוב הבריטים לאפשר כניסת הפליטים לפלסטינה, האוניה נחסמה והוחזקה על ידי הטורקים ליד חופי אינסטמבול. ב15 בינואר היא הוכנסה להסגר ע”י שלטונות טורקיה. לאחר שהיא נגררה ללב הים ע”י הטורקים, ב24 בפברואר האוניה הוטבעה ע”י צוללת סובייטית. כל נוסעיה מלבד אחד, ניספו בטרגדיה זו.



    Mefküre, אוניה שהיתה חלק מקבוצה של שלוש אוניות שעזבו את הנמל קונסטנצה לכוון פלסטינה הבריטית באוגוסט 1944 הוטבעה גם ע”י צוללת גרמנית. רק 5 נוסעים מתוך 300 הצליחו להנצל ולעלות לשתי האוניות האחרות שהיו בסביבה. שתי האוניות האחרות הורשו לאגן בטורקיה והנוסעים הורשו להמשיך את דרכם את היד הסופי. אנדרטאות לזכר קורבנות מפקורה יש ברומניה, בדרך מבוקרט לעיר גיורגיו שבדרם המדינה וגם באשדוד.

  • האנדרטה באבי יאר

    האנדרטה באבי יאר

    הנציג המיוחד של רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, מאבק באנטישמיות ובשנאת זרים יצא נגד רוסיה בגלל הפצצת תחנת הטלוויזיה שליד בבי יער: זו הפעם הראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה שזכרם של קורבנות השואה מותקף על ידי אומה שהיתה בין האומות בעלות הברית שהביסה את גרמניה הנאצית ואת משתפי הפעולה שלה. ארגונים בינלאומיים המגנים על זכרם של קורבנות השואה חייבים לנקוט בפעולה נחרצת ולגנות את פעולותיה האחרונות של מוסקבה, כתב מורארו.



    אין ספק שהנרטיב של רוסיה על הדנזיפיקציה של אוקראינה בהקשר של תוקפנות חסרת תקדים על מדינה עצמאית, ריבונית ודמוקרטית, אבל גם ההתקפה על אתר באבי יאר (סמל להשמדה יהודית ולהיקף והברבריות של רצח עם במזרח אירופה) היא המניפולציה הגסה והאלימה ביותר של השיח הציבורי בתחום ההגנה על הזיכרון האירופי ועל קורבנות השואה.



    אנדרטת באבי יאר מנציחה את הפשעים שביצעה גרמניה הנאצית ומשתפי הפעולה המקומיים שלה נגד היהודים בשטח אוקראינה, ובין הפשעים הנוראים הללו נרשם זה שהחל ב-29 בספטמבר 1941 כש 34000 יהודים נרצחו בפאתי קייב. לכן המתקפה של רוסיה באיזור האנדרטה באבי יאר היא מעשה גרוטסקי פשע בלתי יתואר בפני עצמו, הוסיף חבר הפרלמנט הרומני.



    בישיבה האחרונה של מועצת הנאמנים של EHRI (תשתית מחקר השואה האירופית), קראתי רשמית לגנות את מלחמת הכיבוש של אוקראינה בדיוק בגלל הסיכון העצום של גינוי השואה והרס אתרים, אנדרטאות, ארכיונים, והעדויות על פשעי מלחמה שקיימים כמעט 80 שנה. אם שמונה עשורים לאחר הטרגדיה הגדולה ביותר של האנושות – שבה יותר מ-6.1 מיליון יהודים, רומא, הומוסקסואלים, שבויי מלחמה סובייטים, אנשים עם מוגבלויות, אסירים פוליטיים הושמדו – היורש של ברית המועצות, הפדרציה הרוסית, הורס את העדות בכוונה תחילה. הרס אנדרטאות לזכר השואה, ממש בשטח איפה שפשעי השואה התרחשו. זה נזק בלתי הפיך לתדמית ולזכרון מי ששיחרר וחיסל את הנאצים ואת בני בריתם , לפי אלכסנדרו מורארו.



    שטחה של אוקראינה של ימינו זרוע אתרים וקברי אחים רבים. הפשעים וההרס שהמלחמה הנוכחית יפגעו הן בזיכרון והן במחקר המפורט על השואה. מעולם, מרחב כה עצום, שבו הכוחות הנאצים ובני בריתם רדפו והשמידו יהודים, ובו ישנם שרידים של קורבנות השואה, שחלק התגלו וחלק עוד לא, היה בסיכון הרס לצמיתות.



    הפליטים היהודים, היתומים יהודים שעוזבים היום את אוקראינה, שבורחים בגלל מלחמה, משאירים מאחריהם האנדרטאות המוקדשות לקורבנות השואה, לבני משפחותיהם שנרצחו לפני 80 שנים. זו תמונה מסעירה, סיכם מורארו.

  • מוזיאון השואה בזלאו

    מוזיאון השואה בזלאו

    בזלאו ייבנה מוזיאון לזכר השואה ולזכר כל מי שהציל יהודים במהלך השואה. בין שתי מלחמות העולם בזלאו הייתה קהילה יהודית חשובה ופעילה במיוחד. הטרגדיה החלה ב-1940, עם תכתיב וינה, ובאביב 1944, הרשויות כלאו את כל היהודים שחיו בצפון טרנסילבניה וגירשו אותם למחנה ההשמדה אושוויץ. הפרויקט מתואם על ידי הקהילה היהודית זלאו-סלאג ומטרתו להציג את תולדות השואה לציבור המבקרים.



    דן האס, נשיא הקהילה היהודית של זלאו-סלאג, אמר שהוא רוצה להראות לעולם את זוועות שהנאצים ביצעו. כידוע, אמהות, ילדים, אבות וסבים הובלו מכל רחבי אירופה בקרונות בעלי חיים לתחנה האחרונה בגיהנום של אושוויץ-בירקנאו. שם עברו מיון כשמלאך המוות, ד”ר. מנגלה, החליט מי חי ומי מת. הילדים נתלשו מזרועות הוריהם, נגררו ליד קרמטוריום והושלכו לבור בעומק 15 מטרים, שם לא כובתה האש במשך שנתיים. לקדושים האלה אין קברים, הוסיף דן האס.



    הפרויקט של המוזיאון כולל סידור סמטאות שיישאו את שמות מי שהצילו את היהודים בטרנסילבניה. האנדרטה תציג באופן סמלי כל תחנה שבה עצרו הרכבות בדרך למחנות ההשמדה. יוזמי הפרויקט שקלו גם האפשרות לבנות דגם של רכבות המוות, בקנה מידה מלא.

  • אווה היימן, השראה לסטודנטים באמנויות

    אווה היימן, השראה לסטודנטים באמנויות

    קבוצת תלמידים מהתיכון לאמנויות באורדיה (צפון מערב) השתתפה בפגישה במוזיאון העיר אורדיה, כדי ללמוד על חייה של אווה היימן, צעירה שכתבה יומן בגטו אורדיה, לפני שגורשה לאושוויץ במהלך השואה.



    מנחת האירוע הייתה המוזיאוגרפית דיאנה איאנקו, שדיברה בפני התלמידים על אישיותה וחייה של אווה הידועה גם כאנה פרנק של טרנסילבניה.



    אווה היימן נולדה ב-13 בפברואר 1931 באורדאה. ביום הולדתה ה13, ב1944 החלה הילדה הקטנה לרשום ביומן את הרגשותיה, את פחדיה, את חלומותיה ואת רצונותיה. היומן נשמר על ידי הטבחית של המשפחה עד לאחר המלחמה, כשהוא נמסר לאמה של אווה, שפרסמה אותו בבודפשט בשנת 1948.



    ב-17 באוקטובר 1944, למרות שנבחרה תחילה לניסויים בבני אדם, התגלתה אווה עם רגליים נפוחות, כנראה מטיפוס. ד”ר יוסף מנגלה עצמו הוא זה ששלח אותה לתא הגזים.



    תלמידי אורדעה צפו בסרט היומן הקטן שלי שהופק על ידי עמותת תקווה בתמיכת כמה מתנדבים. לאחר מכן הנוכחים ניהלו שיחה על הסרט ועל היומן.



    הפעילות הסתיימה בקולאז המתאר את חייה של אווה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. הסטודנטים הוזמנו לקרוא את יומנה של אווה ולחלוק את דעתם באמצעות קומפוזיציות אמנותיות שונות..יהיה זכרה ברוך.

  • משרד התובע הכללי הודיע ​​על פתיחת תיק נגד פוליקאי ברומניה

    משרד התובע הכללי הודיע ​​על פתיחת תיק נגד פוליקאי ברומניה

    משרד התובע הכללי של רומניה הודיע ​​שפתח תיק פלילי נגד קלין גורגסקו, מועמד לתפקיד נשיא כבוד של מפלגת האופוזיציה, הברית לאיחוד הרומנים AUR, , מפלגה שמוגדרת כקיצונית.



    לאחר שהשמיה הצהרות האוהדות על מרשל יון אנטונסקו, שהורשע בפשעי מלחמהושהיה בעל בריתו של היטלר, ועל קורנליו זליה קודראנו, מנהיג התנועה הלגיונרית, מפלגה ימנית קיצונית, אנטישמית ופשיסטית שפעלה ברומניה בין שתי מלחמות העולם, גורגסקו מואשם בקידום זכרון האשמים ברצח עם ופשעי מלחמה, וכן בקידום רעיונות ודוקטרינות פשיסטיות ולגיונריות. לטענת גורמים בפרקליטות הכללית, עונשם של המעשים הנחקרים הוא מאסר של בין 3 חודשים ל-3 שנים ואיסור זכויות מסוימות. בשבוע שעבר, קלין גורגסקו השמיע הצהרות הנ”ל שהן בניגוד לחוק, בטלוויזיה, בשידור חי.



    סגן אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, אמר כי השבחים הציבוריים על פושעי מלחמה אינם יכולים להישאר ללא השלכות וכן הודיע ​​כי משרד התובע הכללי פתח תיק פלילי נגד Călin Georgescu ששיבח, בתחנת טלוויזיה, את קורנליו זליה קודראנו, שהוא היה מתנקש פוליטי, מייסד ומנהיג אידיאולוגי של קבוצה פוליטית טרור שביצעה פשעים מתועבים. הצהרות אלו ממשיכות את המאמצים של AUR הברית למען איחוד הרומנים להפוך את הערכים, לפגוע בגיבורים האמיתיים של ההיסטוריה הרומנית ולהחליף אותם עם פושעי מלחמה ומנהיגי תנועות צבאיות-פשיסטיות, אמר אלכסנדרו מורארו. .

  • תחרות מאמרים על השואה

    תחרות מאמרים על השואה

    מתחם החינוך לאודה-רעות מארגן תחרות בנושא “אמת וזיכרון. אנטישמיות והשואה ברומניה ». התחרות מתקיימת בין התאריכים 1-28 בפברואר 2022 והיא מיועדת לתלמידי תיכון, מורים המתמחים בהיסטוריה, מדעי הרוח, שפה רומנית, שפות מודרניות, וכן לסטודנטים בהיסטוריה, מדעי הרוח-חברתיים מאוניברסיטאות ברומניה. המשתתפים יחולקו לחמש קבוצות. החיבורים הזוכים יתפרסמו במאמר שיוקדש לחגיגת 1700 שנות היסטוריה ותרבות יהודית-גרמנית (321-2021). לזוכים בפרס הראשון מכל קבוצה בתחרות יוענק טיול ביד ושם, בירושלים.



    התחרות מאורגנת בחסות שגרירות גרמניה, שגרירות ישראל , שגרירות ארה”ב, המכון הלאומי לחקר השואה “אלי ויזל”, אגודת “זאן ולדמן”, המועצה הלאומית של הסטודנטים ושל הפיקוח של בתי הספר.



    השואה הייתה אחת הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה האוניברסלית, בה נרצחו שישה מיליון יהודים בכל הגילים במהלך מלחמת העולם השנייה. “הפתרון הסופי לבעיה היהודית”, התוכנית להשמדת כל היהודים, תוכננה והוצאה לפועל על ידי המשטר הגרמני הלאומי-סוציאליסטי, בראשות אדולף היטלר ומשתפי הפעולה שלו, כתב המוסד. השואה ברומניה כוונה לרדיפה והשמדה של יהודים בשטחים שנשלטו על ידי רומניה בין השנים 1937-1944, החל מהחוקים האנטי-יהודיים הראשונים של הממשלה אוקטביאן גוגה – AC Cuza ועד ה-23 באוגוסט 1944, אז רומניה נעמדה נגד הנאצים. התחייה המדאיגה של הקיצוניות והאנטישמיות, עלייה המשמעותית בהתקפות מילוליות ופיזיות נגד יהודים, בתי כנסת, מוסדות ובתי קברות יהודיים באירופה ובעולם, מחייבת כעת מאבק עולמי נגד שנאת יהודים, גזענות ושנאת זרים הוסיפו נציגי לאודה-רעות.

  • תערוכה לזכר קורבנות השואה

    תערוכה לזכר קורבנות השואה

    תערוכה לזכר קורבנות השואה אורגנה על ידי שגרירות טורקיה ברומניה בארמון הפרלמנט בבוקרשט. התערוכה נושאת את הכותרת “תמיכה ביהודים לאורך מאות שנים ומאמצים של דיפלומטים טורקים להציל יהודים מהשואה” ומשמשת כתזכורת לסולידריות ולסיוע במהלך השואה.



    באירוע השתתפו שגריר טורקיה בבוקרשט, Füsun Aramaz, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, שגריר גרמניה בבוקרשט, Peer Gebauer, סגן אלכסנדרו מורארו, הנציג המיוחד של ממשלת רומניה למיגור האנטישמיות ושנאת זרים.