Radio România Internațional

Tag: שׁוֹאָה

  • הנצחת הפוגרום בבוקרשט, ינואר, אלף תשע מאות ארבעים ואחד

    הנצחת הפוגרום בבוקרשט, ינואר, אלף תשע מאות ארבעים ואחד

    ב-27 בינואר תציין הקהילה הבינלאומית את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ושחרור ניצולי השואה ממחנות ההשמדה הנאצים. אירוע זה נועד גם להילחם באנטישמיות המשתוללת, ששוב משפיעה יותר ויותר על חייהם של מיליוני יהודים בכל רחבי העולם, נמסר מהאגודה.



    בין ה-21 ל-24 בינואר, נכבד גם את זכרם של 124 היהודים מבוקרשט, שנרצחו על ידי הלגיונרים במהלך הפוגרום והמרד הלגיונרי שהתרחש בין 21-24 בינואר 1941, הוסיפה האגודה הציונית הרומנית.



    המעוניינים להביע את תמיכתם בשימור וקידום זיכרון השואה והפוגרום בבוקרשט מוזמנים לשלוח לאגודה תמונות בהן אוחזים בכרזה עם הטקסט #ROMANIA WE REMEMBER



    התמונות שיתקבלו יפורסמו בעמודי הפייסבוק של האגודה הציונית , של מרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ורומניה WeRemember Holocaust.

  • אקטרינה שטיינברגר נפטרה

    אקטרינה שטיינברגר נפטרה

    הקהילה היהודית סאטו מארה (צפון רומניה) הודיעה בעצב ובצער על פטירתה, בגיל 97, של אקטרינה שטיינברגר (לבית זליג). גב שטיינברגר הייתה נשמה חמה ואוהבת, היא הייתה קרובה לסובבים אותה ואהובה על כל מי שהכיר אותה, כך דיווחה הקהילה.



    אקטרינה זליג נולדה ב-17 ביוני 1926 בסאטו מארה. ב1944 יחד עם הוריה וסבתה גורשה למחנה אושוויץ.



    היא הייתה הניצולה האחרונה ממחנה הריכוז אושוויץ בסאטו מארה.



    בשנת 2018 גב. שטרנברגר קבלה, לצד 43 ניצולי שואה נוספים, מנשיא רומניה, קלאוס יוהניס, אות הכרה , המדליה הלאומית “שירות נאמן” בדרגה III, .

  • המהדורה החמישית של ימי הסרט “זיכרון השואה

    המהדורה החמישית של ימי הסרט “זיכרון השואה

    בין התאריכים 25-28 בינואר 2024 יתקיימו בבוקרשט ימי הסרט “זיכרון השואה”, המעודדים את הציבור, לגלות את ההיסטוריה מנקודת מבט אחרת, באמצעות אמנות קולנועית, , כך עדכנו המארגנים.



    המהדורה החמישית של האירוע מאורגנת על ידי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף המוזיאון הלאומי של האיכר הרומני, מכון גיתה בבוקרשט, בתמיכת שגרירות הרפובליקה של גרמניה ברומניה. האירוע מציין את יום הזיכרון הבינלאומי של השואה, שחל ב-27 בינואר. גישת הציבור לאירוע היא חינם.



    במהלך האירוע יקרנו סרטים דוקומנטריים והפקות אמנותיות בינלאומיות מזכירים את השואה כאחד הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של אירופה ושל רומניה.



    הסרטים מציגים מציאות שזרה לנו היום, מציאות של זוועות שאנחנו לא יכולים להבין, מציאות שהתרחשה למרות הכל, כך מסרו המארגנים.



    מקיימים את האירוע הזה כדי לא לשכוח את הטרגדיה שהטביעה את חותמה על חיי אדם למשך דורות. אנו חייבים לזכור ולדון בעניין זה בהקשר של צדק, נקמה ומחילה. הדיון מזהיר אותנו מפני הסיכון שבשכיחת ההיסטוריה.



    לוח הזמנים של ההקרנות הוא: יום שישי, 25 בינואר, “Herr Zwilling und Frau Zuckermann”, מאת Volker Koepp, סרט תיעודי. בשבת, 27 בינואר, יוקרנו סרט האנימציה “איפה אנה פרנק?”, מאת ארי פולמן, והסרט האמנותי “הכל מואר”, מאת ליב שרייבר. ביום ראשון, 28 בינואר, יוקרן הסרט התיעודי “מסע אל השואה”, מאת פול בכו, ו”לה ראפל”, מאת רוז בוש, סרט אמנותי.

  • תמונות מהעבר. השואה ברומניה

    תמונות מהעבר. השואה ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ביצע בשנת 2023 את החלק הראשון של הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. 2023 הייתה שנה שבה עבדנו באופן אינטנסיבי עם תלמידים ומורים מבוטושאני, פראהובה, דמבוביצה, קונסטנצה, סיביו, גורג כדי לבצע את פרויקט תערוכת הרחוב “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”, כתב המכון. שנת 2023 הייתה שנה בה שמחנו לארח אותם לצידנו במסע שנערך לגילוי סיפורי זוועות, היסטוריות מקומיות של יהודים ורומא, בעזרת המאייר אלכסנדרו אונגוריאנו.



    בסוף שנת 2023 פרסם מכון “אלי ויזל” באתר האינטרנט שלו, www.inshr-ew.ro, לוח שנה לשנת 2024 עם תמונות מתערוכות הקומיקס “תמונות מהעבר השואה ברומניה”. ניתן לגלות קטעים מההיסטוריה של הקהילות המקומיות על ידי סריקת קוד ה-QR שבלוח השנה הנ”ל.



    כאמור הפרויקט כולל 10 תערוכות רחוב המספרות את סיפורם של יהודים ורומא מ-10 המחוזות. היישובים נבחרו כדי לכסות את היבטיה המרובים של השואה ברומניה, בעיקר במקומות שבהם אין עדויות על כך. בתערוכות יש פאנלים. הנרטיב נבנה על ידי חוקרי המכון והתסריט פותח על ידי תלמידי תיכון מכל עיר.



    הציורים הם קומיקס. לפני כל תערוכה נערכת סדנה ל-22 תלמידי תיכון מקומיים, וזאת כדי להסביר את הרעיון פרויקט, להציג את ההיסטוריה של הקהילות היהודיות והרומא המקומיות ולעודד השתתפות אקטיבית. התערוכות מוצגות במרחב ציבורי, נגיש לקהל הרחב ביותר, אך גם באינטרנט, באתר מכון “אלי ויזל”. כל 10 התערוכות יתפרסמו בחוברת קומיקס. אירוע הסיום של הפרויקט יורכב מתערוכה פתוחה בבוקרשט שתרכז מבחר פאנלים מתערוכות האיזוריות.



    הפרויקט יצא לדרך בדצמבר 2022 ונמשך עד דצמבר 2024. הפרוייקט ממומן ע”י הנציבות האירופית ומיושם על ידי מכון “ויזל” ברומניה, בתמיכת Freedom House רומניה והקהילות מקומיות

  • תמונות מהעבר. השואה ברומניה

    תמונות מהעבר. השואה ברומניה

    המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ביצע בשנת 2023 את החלק הראשון של הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”. 2023 הייתה שנה שבה עבדנו באופן אינטנסיבי עם תלמידים ומורים מבוטושאני, פראהובה, דמבוביצה, קונסטנצה, סיביו, גורג כדי לבצע את פרויקט תערוכת הרחוב “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”, כתב המכון. שנת 2023 הייתה שנה בה שמחנו לארח אותם לצידנו במסע שנערך לגילוי סיפורי זוועות, היסטוריות מקומיות של יהודים ורומא, בעזרת המאייר אלכסנדרו אונגוריאנו.



    בסוף שנת 2023 פרסם מכון “אלי ויזל” באתר האינטרנט שלו, www.inshr-ew.ro, לוח שנה לשנת 2024 עם תמונות מתערוכות הקומיקס “תמונות מהעבר השואה ברומניה”. ניתן לגלות קטעים מההיסטוריה של הקהילות המקומיות על ידי סריקת קוד ה-QR שבלוח השנה הנ”ל.



    כאמור הפרויקט כולל 10 תערוכות רחוב המספרות את סיפורם של יהודים ורומא מ-10 המחוזות. היישובים נבחרו כדי לכסות את היבטיה המרובים של השואה ברומניה, בעיקר במקומות שבהם אין עדויות על כך. בתערוכות יש פאנלים. הנרטיב נבנה על ידי חוקרי המכון והתסריט פותח על ידי תלמידי תיכון מכל עיר.



    הציורים הם קומיקס. לפני כל תערוכה נערכת סדנה ל-22 תלמידי תיכון מקומיים, וזאת כדי להסביר את הרעיון פרויקט, להציג את ההיסטוריה של הקהילות היהודיות והרומא המקומיות ולעודד השתתפות אקטיבית. התערוכות מוצגות במרחב ציבורי, נגיש לקהל הרחב ביותר, אך גם באינטרנט, באתר מכון “אלי ויזל”. כל 10 התערוכות יתפרסמו בחוברת קומיקס. אירוע הסיום של הפרויקט יורכב מתערוכה פתוחה בבוקרשט שתרכז מבחר פאנלים מתערוכות האיזוריות.



    הפרויקט יצא לדרך בדצמבר 2022 ונמשך עד דצמבר 2024. הפרוייקט ממומן ע”י הנציבות האירופית ומיושם על ידי מכון “ויזל” ברומניה, בתמיכת Freedom House רומניה והקהילות מקומיות

  • השגריר מיהנאה קונסטנטינסקו, אזרח כבוד שלאחר המוות

    השגריר מיהנאה קונסטנטינסקו, אזרח כבוד שלאחר המוות

    אגודת השגריר מיהנאה קונסטנטינסקו הגישה לעיריית בוקרשט בקשה להעניק את התואר אזרח כבוד שלאחר המוות, למיחניה קונסטנטינסקו. עבור משפחתו וחבריו של קונסטנטינסקו, היות והוא נולד ב13 בדצמבר, לחודש זה יש משמעות מיוחדת. זוהי הזדמנות לזכור אותו על כל מה שהוא העניק בנדיבות ובכנות לכל אחד מאיתנו ולרומניה שאהב במסירות וביושר, למוסדות אירופיים וטרנס-אטלנטיים, לקהילה הבינלאומית הלוחמת נגד האנטישמיות. הענקת פרס השגריר מיהנא קונסטנטינסקו על ידי גורמים ציבוריים ופרטיים, מהארץ ומחוצה לה, בכל אחת מ-5 השנים שעברו מאז היעלמותו, מכבדת ומשמחת אותנו, כתבו נציגי האגודה.



    הארגון מזכיר כי בשנת 2021, זכה מזכ”ל נאט”ו, ינס סטולטנברג, בפרס מיניה קונסטנטינסקו — שניתן לו על מנהיגות מבוססת ערכים מטעם מכון אספן רומניה. בשנה שעברה הפרס הוענק לנשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מטסולה,. בתחילת דצמבר 2023 העניק מכון אספן רומניה את פרס מיהנא קונסטנטינסקו למאיה סנדו, נשיאת הרפובליקה של מולדובה.



    ממשלת רומניה אימצה, ב-31 במאי 2023, את טיוטת החוק להקמת הפרס הלאומי השגריר Mihnea Constantinescu שינתן על יתרונות מיוחדים במאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה. הפרס יוענק מדי שנה ב-13 בדצמבר על ידי שר החוץ. לפרס יש גם ערך כספי של 10,000 יורו.



    העמותה תארגן בתחילת השנה הבאה כנס ציבורי, לרגל פרסום עבודת הדוקטורט של מיחנה קונסטנטינסקו. בשל ההתעניינות הרבה ב”טרילוגיה” המוקדשת לזכרו של השגריר מיהנאה קונסטנטינסקו, האגודה מציעה בשנה הבאה עריכתה מחדש ותרגומה לשפות נוספות

  • עשרים שנים להקמת ועדת ויזל

    עשרים שנים להקמת ועדת ויזל

    שגרירות רומניה בארה”ב ארגנה לאחרונה אירוע לציון 20 השנים שעברו מאז הקמת הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה (ועדת ויזל). מאמציה של רומניה במאבק באנטישמיות ובקידום זיכרון השואה זכו לשבחים בקונגרס. רבים מחברי הקונגרס האמריקאי נשאו נאומים באירוע. הודעות דומות נשלחו על ידי חברי הממשל האמריקאי, נציגי ארגונים יהודיים ומוזיאון השואה בוושינגטון. האירוע הוקדש להיסטוריה של ועדת ויזל ולחשיבותה עבור רומניה. הנוכחים הדגישו את העובדה שרומניה היא מודל למדינות אחרות באזור, בהתחשב בעובדה שמאבק נגד האנטישמיות ברומניה נובעת מההמלצות שנכללו בדוח הוועדה מ2004.



    שגריר רומניה בארה”ב, אנדריי מוראר ציין את תפקידה של הוועדה. אני רוצה להדגיש את התפקיד העצום שהיה לאלי ויזל, יחד עם חברי הוועדה הזו, בהכרת רומניה על חלקה בשואה. אלי ויזל הנציח את זיכרון השואה, כפי שציין הנשיא רונלד רייגן, אמר שגריר רומניה.



    הוועדה הבינלאומית לחקר השואה ברומניה (ועדת ויזל) הושקה באוקטובר 2003, בראשות אלי ויזל, יליד סיגט, צפון רומניה, וניצול השואה. אחד מסגני הנשיאים של הוועדה היה ראדו יואניד, השגריר הנוכחי של רומניה בישראל, שהיה לו תפקיד מכריע בתיפקודה של הוועדה, יחד עם חברים נוספים מרומניה, ארה”ב, ישראל, גרמניה וצרפת. כתוצאה מההמלצות שנכללו בדו”ח הסופי של ועדת ויזל, שהושק ב-2004, רומניה קידמה את אימוץ ה-9 באוקטובר כתאריך הרשמי להנצחת השואה, הקמת המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, מינוי נציג מיוחד למאבק באנטישמיות ושנאת זרים, הכנסת נושא החובה “תולדות היהודים. השואה”, אבל גם חנוכת אנדרטת השואה והתוכניות להקמת מוזיאון השואה.

  • שגרירות רומניה בישראל חולקת כבוד לאדית רומן

    שגרירות רומניה בישראל חולקת כבוד לאדית רומן

    אנו עצובים על פטירתה של אדית דויטש רומן, אישה אמיצה מבאיה מארה, צפון רומניה, ששרדה את השואה לאחר שגורשה לאושוויץ, כך דיווחה לאחרונה שגרירות רומניה בישראל.



    אדית דויטש נולדה בבאיה מארה, עיירה קטנה בצפון טרנסילבניה ברומניה. היא הייתה ילדה יחידה להורים יהודים מהמעמד הבינוני, שנהנתה מילדות מאושרת מוקפת בחברים ובני כיתתה הונגרים, יהודים ורומנים רבים. חייה השתנו באופן דרמטי לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד לאחר שצפון טרנסילבניה עבר לשליטה הונגרית כתוצאה מאמנת וינה משנת 1940. בקיץ 1944 גורשו אדית והוריה מעיר קלוז למחנה הריכוז אושוויץ. אביה ניספה במחנה, אך אדית ואמה שרדו גם את אושוויץ וגם את המעצר שלאחר מכן במחנה העבודה ליבאו.



    עם סיום המלחמה, חזרה אדית לקלוז והמשיכה את לימודיה באוניברסיטה המקומית איפה שסיימה תואר בפסיכולוגיה. כשהיא נשואה טרייה, היא ובעלה עברו לבוקרשט, שם עבדה במהלך השנים תחילה כפסיכולוגית בבית יתומים, לאחר מכן כעוזרת הוראה באוניברסיטה. במשך שנים רבות היא עבדה כעיתונאית ועורכת של מגזין מקצועי. את שנותיה האחרונות בילתה אדית בארצות הברית, שם מתגוררים בנה ומשפחתו. היא מתה בשלווה באוקטובר 2023 בגיל 98, והותירה אחריה בן, נכדה ושלושה נינים, מסרה שגרירות רומניה בישראל.

  • ספר שמע “ברכבת המהירה אל המוות

    ספר שמע “ברכבת המהירה אל המוות

    ספר העדויות “ברכבת המהירה אל המוות”, מאת לאונרד זאיציסקו, ניתן להאזנה כספר שמע בפלטפורמת AudioTribe.ro. “



    אבל אנחנו, אלה הקבורים בזבל ובשתן של סוסים, שם, בכיכר, לא היינו זבובים, לא תולעי אדמה, ולא נחשים ארסיים, ואנשים, חברינו, דרכו עלינו בלי שאלה ובלי חרטה” – הן המילים שמתארות רגעים שקשה לדמיין, אבל שנותרו חיים בזכרו של לאונרד זאיצסקו, ניצול הפוגרום ביאשי, משנת 1941, נכתב ע”י המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל-



    הוא היה בן 14 כאשר מול תחנת הרכבת ביאשי (צפון מזרח רומניה), יחד עם עוד כמה אלפי יהודים, ילדים, צעירים ומבוגרים, נרמסו, נהפכו ליצורים שחייהם היו חסרי כל ערך שחיכו שיעלו אותם על “רכבות המוות” במסע אל הלא נודע. יותר מ-80 שנה חלפו מאז, אבל לאונרד זאיצסקו זוכר את הרגעים האלה כאילו היו אתמול, הוסיף מכון “ויזל”.



    “ברכבת המהירה אל המוות” הוא ספר ובו עדויות על אחת הפרשיות האפלות בתולדות רומניה, הפוגרום ביאשי, מיוני 1941, בו נרצחו כ15000 יהודים.

  • רסיטל באתנאום הרומני

    רסיטל באתנאום הרומני

    ב-6 בדצמבר באולם הקטן של האתנאום הרומני יתקיים הרסיטל של הפסנתרן האיטלקי הצעיר סטפנו בריצי, זוכה המהדורה השלישית של הפרס המיוחד של Iancu Ţucărman,. התחרות התקיימה בורונה, במסגרת תחרות לפסנתרנים צעירים של סטיינווי, סטפנו בריצי הוא זוכה במספר רב של תחרויות בינלאומיות. הוא בעל פעילות קונצרטית יוצאת דופן לגילו. לרגל הרסיטל בבוקרשט יוענק לפסנתרן סטפנו BRIZZI “פרס Iancu Ţucărman המיוחד”.



    ניצול הפוגרום ביאסי (צפון-מזרח רומניה) ומרכבת המוות (1941), יאנקו צקרמן (1922-2021) השתלב במשימה האצילית של שילוב מקצוע האגרונום עם פעילותו הנדיבה של פילנתרופ, אשר תרם להכשרה אנושית ומקצועית של מוזיקאים צעירים, מוכשרים ביותר, מסרו המארגנים.

  • פרויקט “תמונות מהעבר השואה ברומניה” נמשך

    פרויקט “תמונות מהעבר השואה ברומניה” נמשך

    הפרויקט “תמונות מהעבר. השואה ברומניה”, של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל”, נמשך בגורג (דרום מערב רומניה) ובסיביו (במרכז רומניה).



    ב-23 בנובמבר, במוזיאון מחוז גורג “Alexandru Ștefulescu”, בעיר TARGU JIU ארגנו מכון “אלי ויזל” וקרן Freedom House Romania דיון על הזיכרון וההיסטוריה של הקהילות היהודיות והרומא במחוז גורג. האירוע נמשך עם חנוכת תערוכת קומיקס בכיכר בירת המחוז Târgu Jiu.



    בנובמבר 1939 הוקם בטארגו גיו מחנה לפליטים פולנים, ולאחר מכן הפך למחנה לאסירים פוליטיים, אנשים שהואשמו או חשודים בקומוניזם, אך גם בפשציסם, כורים ושובתים או מיליטנטים דמוקרטיים. מיוני 1941 הגיעו למחנה זה אלפי יהודים ממזרח רומניה. כאן הם חיו בתנאים לא אנושיים ומאוחר יותר גורשו לטרנסניסטריה (כיום טריטוריה דוברת רוסית של הרפובליקה של מולדובה הנמצאת תחת שליטת רוסיה) שם קיפחו רבים מהם את חייהם. 259 רומים נוודים ממחוז גורג גורשו גם הם לטרנסניסטריה. רובם היו ילדים.



    לוחות הקומיקס בתערוכה מציגים את היהודים שהגיעו למחנה ב-Târgu Jiu.


    הקומיקס מצוירים על ידי המאייר אוקטב אונגוריאנו, על סמך תרחיש שיצרו חוקרי מכון “אלי ויזל” בשיתוף תלמידים ומורים מהמכללה הלאומית “Ecaterina Teodoroiu”, ה”גנרל Gheorghe המכללה הטכנית Magheru ו”בית הספרConstantin Brâncuși”


    ב-25 בנובמבר ארגן מכון “ויזל” דיאלוג על הזיכרון וההיסטוריה של הקהילות היהודיות והרומא המקומיות בסיביו, במכללה הלאומית “סמואל פון ברוקנטל”. האירוע נמשך בכיכר אלברט הואט, עם חנוכת תערוכת הקומיקס תמונות מהעבר. השואה בסיביו. התערוכה נעשתה בעזרת תלמידים ומורים מהמכללה הלאומית “סמואל פון ברוקנטל”, המכללה הלאומית “גורגה לאזאר”, התיכון לאמנות בסיביו.



    בתקופת השואה במחוז סיביו נפתחו מחנות לעבודות כפייה שם הובאו יהודים שהובאו מכל רחבי רומניה. תחת השלטון הלגיונרי, חברי הקהילה היהודית בסיביו נשדדו, סבלו מהתעללויות, נזרקו מהחיים הכלכליים והחברתיים של המחוז. החל משנת 1942 גם הם גורשו לטרנסניסטריה. לצידם 325 רומאים מהמחוז, רובם ילדים ונשים גם גורשו לטרנסניסטריה.



    “תמונות מהעבר. השואה ברומניה” היא תערוכת קומיקס שנוצרה במסגרת פרויקט תרבותי-חינוכי הממומן על ידי האיחוד האירופי ומיושם על ידי מכון “אלי ויזל” ב-10 מחוזות ברומניה, בתמיכת קרן Freedom House Romania והקהילות המקומיות.


  • המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה, צעד קדימה

    המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה, צעד קדימה

    ממשלת רומניה אישרה את האינדיקטורים הטכניים-כלכליים עבור הקמת המוזיאון הלאומי לתולדות היהודים והשואה ברומניה. המוזאון יוקם בהשקעה של למעלה מ-268 מיליון ליי (מעל 53.6 מיליון יורו). השלמת ההקמה תמשך במהלך 3 שנים . המוזיאון יוקם בבוקרשט, בתמיכת הממשלה, במטרה לקדם את ההיסטוריה, התרבות והמסורת של הקהילות היהודיות ברומניה.


    מטרה זו הוגדרה בהסכמת הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ותתרום להבנת המשמעות של גיוון ורב-תרבותיות, המאבק באפליה, שנאת זרים ואנטישמיות, מסרה ממשלת רומניה.


    חלק משמעותי מהכספים, דהיינו 87.8 מיליון ליי (מעל 17.5 מיליון יורו), יסופק על ידי תוכנית ההבראה והחוסן הלאומית, מקרנות השוק המשותף. ההפרש של כ-180 מיליון ליי (כ-36 מיליון יורו) יוקצב ע”י המזכירות הכללית של הממשלת רומניה.


    המזכירות הכללית של הממשלה , באמצעות המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה אלי ויזל, אחראית על השימוש הנכון של הסכומים המתוקצבים.


    כדי למלא את תפקידיו של מוזיאון מודרני, המוזיאון העתידי ימוקם בבניין בנלוק-גודריץ, במרכז בוקרשט. הבניין יעבור עבודות מודרניזציה ויעצב מחדש.

  • המופע “סידי טל” בבוקרשט

    המופע “סידי טל” בבוקרשט

    ב-12 וב-13 בנובמבר התקיימה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט הקרנת הבכורה של המופע “סידי טל” מאת תומס פרל וקלמנס בכטל, קופרודוקציה עם התיאטרון הממלכתי הגרמני טימישוארה.



    המופע הנודד התחיל בבית הכנסת הגדול בבוקרשט, הממוקם 150 מטר מהתיאטרון היהודי הממלכתי, שם הוצג החלק השני של המופע.



    ההצגה משחזרת מתקפה אנטישמית בארמון התרבות, שהתרחשה בטימישוארה ב-26 בנובמבר 1938. ההצגה היא ניסיון לשחזר את ההתקפה ואת הרגע שבו האנטישמיות והפשיזם הפכו לחלק מחיי חברה רב-תרבותית, בתקופה שקדמה לאימת מלחמת העולם השנייה והשואה.

  • ביקור אצל אדית קניגסברג

    ביקור אצל אדית קניגסברג

    הנהלת המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” ביקרה לאחרונה את אדית קוניגסברג, ניצולת שואה מרומניה.



    היא הייתה בת 7 כשגורשה מבית הספר בגלל היותה יהודיה. אביה ודודה נשלחו ברגל, מעיר פלוישטי שבה הם גרו, למחנה עבודת הכפייה טאייש Târgoviște,



    במהלך המעצר הדוד אליהו פייזר, צייר סדרה של למעלה מ-30 איורים שהפכו לעדות של חיי היהודים הכלואים במחנה העבודה, כך נמסר ממכון “ויזל”.

  • אלפיים עשרים וחמש – שנה מוקדשת לזכרו של הקרדינל יוליו הוסו

    אלפיים עשרים וחמש – שנה מוקדשת לזכרו של הקרדינל יוליו הוסו

    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, חתם על החוק הקובע את ההכרזת שנת 2025 כ”שנת הקרדינל יוליו הוסו”. החוק בא לכבד את עבודתו, אישיותו,תפקידו המכריע בהשגת איחוד רומניה ב1918 והמאמצים שעשה להצלת היהודים בתקופת השואה.



    הוסו היה בישוף של קלוז-גרלה (צפון-מערב) של הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא, יווני-קתולי. הוא היה קרדינל, סנטור בפרלמנט הרומני, חבר כבוד באקדמיה הרומנית שהפך לאסיר פוליטי בתקופת המשטר הקומוניסטי . יוליו הוסו הוא אחד מ-7 הבישופים היוונים-קתולים הרומנים, שמתו בבתי כלא קומוניסטיים, אשר הוכרזו כקדושים. זכרם זכה לכבוד במהלך ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס במרכז רומניה, ביוני 2019.



    לרגל חגיגת “שנת הקרדינל יוליו הוסו”, מארגנים אירועים תרבותיים, דיפלומטיים, אמנותיים וחינוכיים.