Tag: שׁוֹאָה

מכון “אלי ויזל” ומוזיאון ארצות הברית להנצחת השואה ארגנו בבוקרשט, מקימים בין התאריכים 20-22 בפברואר 2024, סמינר על כיוונים חדשים במחקר, במשאבים ובזיכרון השואה ברומניה.

הסמינר דן בגישה לאוספים ולפרטים של השואה ברומניה: גירוש הרומים לטרנסניסטריה (כיום טריטוריה דוברת רוסית ברפובליקה של מולדובה); קטעים מההיסטוריה של גטו קישינב, פשיזם, קומוניזם ואנטישמיות תחת שני המשטרים טוטליטריים , על יוזמות חקיקה בנוגע לאזרחות רומנית ליהודים ברומניה.

בסמינר עלה גם נושא שבויי מלחמה סובייטים ברומניה בין השנים 1941-1944, תולדות השואה בצפון טרנסילבניה ומקרה של קבר האחים בפופריקני, מחוז יאשי (צפון מזרח רומניה). הסמניר הסתיים בסיור באנדרטת השואה ברומניה.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי וייזל” הודיעה על הענקת שלושה פרסים לפרויקטים מחקר בנושא השואה ברומניה. כל פרס הוא 5,000 ליי (כ-1,000 יורו) ומוענק על בסיס תחרות.

עד ה-15 במרץ ניתן לצרף פרויקטים לתחרות שתתקיים בין ה-1 באפריל ל-30 בספטמבר 2024. התוכנית מיועדת ל: בוגרי לימודי תואר שני ו/או דוקטורט.

כדי להתקבל בתחרות, פרויקט המחקר חייב להיות כתוב ברומנית ובאחת מהשפות הזרות הבאות: אנגלית, צרפתית או גרמנית

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי וייזל” הודיעה על הענקת שלושה פרסים לפרויקטים מחקר בנושא השואה ברומניה. כל פרס הוא 5,000 ליי (כ-1,000 יורו) ומוענק על בסיס תחרות.

עד ה-15 במרץ ניתן לצרף פרויקטים לתחרות שתתקיים בין ה-1 באפריל ל-30 בספטמבר 2024. התוכנית מיועדת ל: בוגרי לימודי תואר שני ו/או דוקטורט.

כדי להתקבל בתחרות, פרויקט המחקר חייב להיות כתוב ברומנית ובאחת מהשפות הזרות הבאות: אנגלית, צרפתית או גרמנית

ממשלת רומניה אישרה את הדו”ח הסופי על יישום “האסטרטגיות הלאומיות למניעת ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה לתקופה 2021-2023”.

תוכנית הפעולה לתקופה 2021-2023 כללה 36 פעולות עיקריות מחולקות ל3 יעדים כלליים של האסטרטגיה: הגנת האוכלוסייה העלולה להיפגע מאנטישמיות, שנאת זרים, דברי שטנה ומניעת רדיקליזאו;

קידום הסובלנות, חינוך האזרחי וחיזוק החוסן של החברה הרומנית מול אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה;

המשך המאמצים הבינלאומיים להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה.

78% מהמטרות הושגו תוך כדי ביצוע מלא של 28 פעולות. 8 פעולות אחרות הושגו רק בצורה חלקיות.

במהלך תקופה זו הוקמה ועדה בין משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית. נוצרו דרכי עבודה ונהלים, יצירת מסגרת קבועה לדיון בוועדה, בין מוסדות, רשויות וחברה האזרחית.

כמו כן נמצאה רמת סיקור לא מאוזנת של הנושאים שבאחראיות הגורמים השונים שעדיין הראו מעורבות נמוכה שפגע ברמה הניהולית של חלקים מסוימים באסטרטגיה. מספר מוסדות מערבים לא הפנימו את חשיבות חלק מהיעדים.

המצבים הנ”ל, שזהו במאי 2022, גרמו לעיכובים ביישום ובהשלמה של כמה פעולות עיקריות. היו גם מצבים שבהם יישום פעולות ספציפיות לא תאם את הציפיות, מסיבות אובייקטיביות, ללא תלות ברשויות האחראיות לביצוע.

בכל הנוגע להשפעת האסטרטגיה, רוב המוסדות המשתתפים נטלו אחראיות והשיגו במידה רבה את המטרות הכלליות ומטרות ספציפיות. עם זאת, ישנן מספר פעולות שלא השיגו את התוצאות במיוחד בגלל קשיים בזיהוי מקורות מימון, משאבים שהוקצו, מוסדות אחרים או קשיים בירוקרטיים. במקביל יש לקחת בחשבון את העובדה שלסדרת הפעולות שהשיגו את המטרות או לא, יש השפעות מיידיות על תוצאות קונקרטיות ומייצרות השפעות נראות לעין בחברה לאורך זמן.

בנוגע להבטחת ההגנת הקבוצות החשופות לאנטישמיות, שנאת זרים, דברי שטנה וקיצוניות — התקיימו וממשיכות להתקיים פעילויות הקשורות להכשרה מקצועית ראשונית והכשרה אישית מתמשכת עם דגש על המאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שטנה. כמו כן מקדמים את רמת המודעות במסגרת הרשויות, מה שמאפשר להן לנקוט באמצעים מתאימים למניעת תקריות הקשורות באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שטנה.

בנוגע לקידום סובלנות, חינוך אזרחי והתנגדות החברה לאנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שטנה – הצעדים שננקטו בשנים 2021-2023 בתחום החינוכי הניחו את היסודות להבנה טובה יותר של ההיסטוריה, במקביל להנחלת ערכים ועקרונות עמידים מול אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, אבל גם נגד דיסאינפורמציה ותעמולה.

בעניין המשך המאמצים ברמה הבינלאומית, להילחם באנטישמיות, שנאת זרים וקיצוניות, תהליך יישום הפעולות הקשורות לחלק זה של האסטרטגיה, היה חלק וללא מכשולים.

ממשלת רומניה אישרה את הדו”ח הסופי על יישום “האסטרטגיות הלאומיות למניעת ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה לתקופה 2021-2023”.

תוכנית הפעולה לתקופה 2021-2023 כללה 36 פעולות עיקריות מחולקות ל3 יעדים כלליים של האסטרטגיה: הגנת האוכלוסייה העלולה להיפגע מאנטישמיות, שנאת זרים, דברי שטנה ומניעת רדיקליזאו;

קידום הסובלנות, חינוך האזרחי וחיזוק החוסן של החברה הרומנית מול אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה;

המשך המאמצים הבינלאומיים להילחם באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה.

78% מהמטרות הושגו תוך כדי ביצוע מלא של 28 פעולות. 8 פעולות אחרות הושגו רק בצורה חלקיות.

במהלך תקופה זו הוקמה ועדה בין משרדית למעקב אחר יישום האסטרטגיה הלאומית. נוצרו דרכי עבודה ונהלים, יצירת מסגרת קבועה לדיון בוועדה, בין מוסדות, רשויות וחברה האזרחית.

כמו כן נמצאה רמת סיקור לא מאוזנת של הנושאים שבאחראיות הגורמים השונים שעדיין הראו מעורבות נמוכה שפגע ברמה הניהולית של חלקים מסוימים באסטרטגיה. מספר מוסדות מערבים לא הפנימו את חשיבות חלק מהיעדים.

המצבים הנ”ל, שזהו במאי 2022, גרמו לעיכובים ביישום ובהשלמה של כמה פעולות עיקריות. היו גם מצבים שבהם יישום פעולות ספציפיות לא תאם את הציפיות, מסיבות אובייקטיביות, ללא תלות ברשויות האחראיות לביצוע.

בכל הנוגע להשפעת האסטרטגיה, רוב המוסדות המשתתפים נטלו אחראיות והשיגו במידה רבה את המטרות הכלליות ומטרות ספציפיות. עם זאת, ישנן מספר פעולות שלא השיגו את התוצאות במיוחד בגלל קשיים בזיהוי מקורות מימון, משאבים שהוקצו, מוסדות אחרים או קשיים בירוקרטיים. במקביל יש לקחת בחשבון את העובדה שלסדרת הפעולות שהשיגו את המטרות או לא, יש השפעות מיידיות על תוצאות קונקרטיות ומייצרות השפעות נראות לעין בחברה לאורך זמן.

בנוגע להבטחת ההגנת הקבוצות החשופות לאנטישמיות, שנאת זרים, דברי שטנה וקיצוניות — התקיימו וממשיכות להתקיים פעילויות הקשורות להכשרה מקצועית ראשונית והכשרה אישית מתמשכת עם דגש על המאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שטנה. כמו כן מקדמים את רמת המודעות במסגרת הרשויות, מה שמאפשר להן לנקוט באמצעים מתאימים למניעת תקריות הקשורות באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שטנה.

בנוגע לקידום סובלנות, חינוך אזרחי והתנגדות החברה לאנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שטנה – הצעדים שננקטו בשנים 2021-2023 בתחום החינוכי הניחו את היסודות להבנה טובה יותר של ההיסטוריה, במקביל להנחלת ערכים ועקרונות עמידים מול אנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה, אבל גם נגד דיסאינפורמציה ותעמולה.

בעניין המשך המאמצים ברמה הבינלאומית, להילחם באנטישמיות, שנאת זרים וקיצוניות, תהליך יישום הפעולות הקשורות לחלק זה של האסטרטגיה, היה חלק וללא מכשולים.

תלמידי התיכון הרגמני בבוקרשט, של בית הספר הצרפתי, וכן של קריית החינוך לאודה-רעות זכו להשתתף בשיעור היסטוריה מיוחד שבמהלכו שמעו סיפור מתקופת השואה, הפרק השחור ביותר בתולדות האנושות, כפי שאמר ​​הניצול האחרון מבוקרשט מהמחנות הנאצים , Otto Füllop.

בגיל 93 אוטו פולופ אמר לתלמידים שאסור לשכוח את הטרגדיות של השואה ושחיוני ללמוד מההיסטוריה כדי לא לחזור על טעויות העבר. פולופ סיפר לתלמידים על החוויה הטראומטית שעבר בגיל 13 וחצי כשגורש לאושוויץ-בירקנאו.

סגן שגריר ישראל ברומניה, רמי טפליצקי, שיתף את התלמידים בסיפור ההישרדות הנוגע ללב של סבו, המתגורר בישראל.

המפגש התקיים לאחרונה באירוע שארגן מכון גיתה בוקרשט בשיתוף עם מתחם החינוך לאודה-רעות לציון יום השואה הבינלאומי.

רק באמצעות חינוך ועל ידי חיזוק המאמצים המשותפים למאבק באנטישמיות, שנאת זרים נוכל להימנע מלחזור על טעויות העבר, כדי לבנות עתיד בטוח לדורות הבאים, אמרו מארגני האירוע.

יום השואה הבינלאומי צוין בזלאו (צפון-מערב רומניה) בכנס אנו זוכרים… מחנות המוות, שאורגן על ידי פדרציית הקהילות היהודיות מרומניה והקהילה היהודית של זלאו, יחד עם המכללה הטכנית Alesandru Papiu Ilarian והעירייה של זלאו.

השואה הייתה מעשה של שנאה ואפליה, שלילת זכויות אדם וערכים דמוקרטיים. זו הייתה טרגדיה שאסור לשכוח לעולם. כידוע, מחוז סלאג היה אחד המחוזות שנפגעו ביותר בתקופת השואה כשמעל 8,500 יהודים גורשו בין מאי ליוני 1944 מהגטו, Simleu Silvaniei למחנות הריכוז וההשמדה הנאצים בפולין. היום אנו זוכרים את קורבנות השואה ומביעים הזדהות עם הניצולים ומשפחותיהם. אנו זוכרים את הזוועות שבוצעו ואנו מחויבים להילחם נגד כל צורה של שנאה ואפליה, אמר הנציב של מחוז סלאג, דארי תומא.

לעולם לא נשכח את הטרגדיה של השואה ותמיד נדבר בכנות אל ילדינו על הזוועות הללו, נלמד אותם שסובלנות וכבוד למי שיש להם לאום או דת שונים הם חובות יסוד, אמר נשיא מועצת מחוז סלאג, Dinu Iancu-Sălăjanu

במהלך הכנס הדליקו המשתתפים 6 נרות, לזכרם של 6 מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח הודעה ביום השואה הבינלאומי , בה הוא מדגיש כי יש לזכור ולשמר את הלקחים הקשים של השואה בתודעה של כל אחד מאיתנו. רק על ידי ידיעה. והבנת ההיסטוריה נוכל למנוע שהיא תחזור על עצמה. נשיא רומניה הדגיש כי לאחרונה אנו עדים לעלייה מדאיגה בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם, והנוכחות ההולכת וגוברת של זרמים ואידיאולוגיות קיצוניות במרחב הציבורי מעלה סימני דאגה חמורים.

השואה מייצגת דף שחור בהיסטוריה, אבל כזה שאסור לשכוח כדי שטעויות כאלו לא יעשו שוב, אמר נשיא הסנאט הרומני, ניקולאי ציוקה שהזהיר כי רומניה אינה חסינה מפני עליית הקיצוניים שמסכנים את הדמוקרטיה . הוא קרה לאחדות נגד אנטישמיות, שנאת זרים וכל צורה של אפליה ודיבור קיצוני.

ברמה הבינלאומית, רומניה מקדמת באופן פעיל את ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק, זכויות יסוד וחירויות, מאבק ומניעת אנטישמיות, שנאת זרים, גזענות. לכן הסתכלות להיסטוריה וההבנה המדויקת של הסיבות שהובילו להתרחשותן של טרגדיות כמו השואה חייבות להישאר תמיד ערות אמר ניקולאי ציוקה.

ראש הממשלה מרסל צולאקו הראה כי רומניה עברה את התקופה המסומנת בערפל הבורות וההכחשה והתחילה ב-2004 עלתה על הדרך של קבלת אחריות על חלקה בשואה. הוא הזכיר שהחל מהשנה תלמידים רומנים לומדים על הטרגדיה של השואה.

הנהגת המדינה תומכת בחינוך הדור הצעיר על העבר כדי למנוע הישנות טעויות. בשנת הלימודים הזו, לצעירים יש הזדמנות לטפח את רוחם האזרחית על ידי לימוד הנושא “תולדות היהודים. השואה”, סיכם מרסל צולאקו.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, סילביו וקסלר, אמר כי בעוד קולם של אחרוני ניצולי השואה נעלם לתמיד, עליית הקיצוניות הפוליטית, היעדר חינוך, הבנה, מידע מוטעה ומניפולציה, מובילות לנורמליזציה של שנאה ואלימות, עליה של האנטישמיות וניסיונות של מחיקת זכרון השואה.

הפדרציה ידעה מאז ומתמיד כי מוטלת עליה חובה קדושה לשמר ולהגן על זכר קורבנות השואה, לצד תמיכה בניצולים המעטים שעדיין חיים כיום. זה המרכיב המרכזי בפעילות שלנו, שלמענו אנו נלחמים ונמשיך להילחם בכל כוחנו, הוסיף וקסלר.

שגרירות ישראל ברומניה הדגישה כי אמה ודודה של הצעירה ענבר הימן, אמנית בעלת אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית, שנחטפה ונרצחה על ידי מחבלי חמאס, השתתפו בטקס יום השואה הבינלאומי. משפחתה של ענבר הצעירה הייתה ברומניה כדי לבקש את תמיכת השלטונות הרומניים בכך שיצטרפו למאמץ של ישראל להחזיר את גופתה של ענבר, שנמצאת בידי מרצחי חמאס

לרגל יום השואה הבינלאומי, המכון הרומני לתרבות בניו יורק, המוזיאון הלאומי לספרות רומנית ביאשי, מוזיאון הפוגרום ביאשי והמכון הלאומי לחקר השואה. ברומניה “אלי ויזל”, ארגנו ב-26 בינואר אירוע המוקדש לתולדות השואה. האירוע דן ברגע מזעזע בתולדות יהודי רומניה, הפוגרום יאשי, מיוני 1941.

פרק טרגי זה בהיסטוריה של רומניה הוצג באמצעות תערוכה דוקומנטרית ודיון והשקת ספר. במרכז האירוע עמד הספר “Zece povestiri. הפוגרום של יאשי”, תיאור ספרותי של הטרגדיה הנוראה, שנכתב על ידי 10 סופרים רומנים מפורסמים, בהשראת תמונות ארכיון של מכון “ויזל”, שהוצגו במוזיאון הפוגרום של יאסי.

הטקסטים בהשראת התצלומים הדוקומנטריים מנצלים את הפוטנציאל הספרותי של התמונות שנותרו. קטעים מהכרך הוקראו על ידי השחקנים אווה אייזנסון ומתיו בוסטון. אורח הכבוד היה השחקן והבמאי הרומני-אמריקאי משה יסעור, שנולד ביאשי ב-1934. הוא ניצול פוגרום יאסי שבמהלכו נרצחו קרוב ל15000 יהודים.

הספר כולל עדויות של כמה מניצולי הפוגרום. בנוסף לתערוכה התקיים דיון בהשתתפות אלינה נלגה, סופרת , דירק מוזס, חוקר ופרופסור ליחסים בינלאומיים, Iulian Pruteanu-Isăcescu, היסטוריון ומוזיאוגרף במוזיאון הלאומי של הספרות הרומנית ביאשי.

במאי תיאטרון שעלה לישראל והוכשר בצרפת, משה יסעור עבד כשחקן ילד בלהקת היידיש “פומול ורדה”, להקת התיאטרון היידיש שהוקמה על ידי אברהם גולדפאדן בשנת 1876.

הוא ביים מופעי תיאטרון רבים בארה”ב, צרפת, ישראל, רומניה, הרפובליקה של מולדובה. בשנת 2021 קיבל מנשיא רומניה את מסדר השירות הלאומי בדרגת אביר

במסגרת יום השואה הבינלאומי, שצוין ב-27 בינואר, ביקרו נציגי המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בבית הספר היסודי והתיכון “אנה לוגוגאנה”, שם ניהלו דיאלוג עם התלמידים על “איך היה אפשרי?” ועל ערכים המניחים את היסודות של חברה דמוקרטית.

לתלמידים הייתה הזדמנות ללמוד עוד על מה שקרה במחנות הריכוז, להבין מה מייצגת השואה לתולדות האנושות וכיצד היא חשובה. חובה על כולנו להכיר את האירועים הטרגיים האלה כדי שלא יחזרו על עצמם בעתיד.

המכון האיטלקי לתרבות בבוקרשט, בשיתוף עם התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט וקאסה טרנזיט בקלוז-נאפוקה, הציג לרגל יום השואה הבינלאומי את קריאת המופע האם אתה מכיר את ארפד וייס? מאת להקת מנובנטי. בהצגה הופיעו Consuelo Battiston şi Leonardo Bianconi, בבימויו של גיאני פארינה.

המופע עלה על הבמה ב-27 בינואר בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט וב-28 בינואר ב-Casa Tranzit בקלוז-נאפוקה. ההצגה עלתה על הבמה בהשראת הספר מהאליפות לאושוויץ מאת מתאו מראני, שגיבורו הוא הכדורגלן והמאמן ארפד וייס, אחד מקורבנות חוקי הגזע באיטליה.

מתוך התכריך המגוחך והמרושע הזה, המעורר את החוקים והאיסורים שליטשו את הדרך לשואה, עולים בבירור שני אלמנטים : התשוקה לספורט, לכדורגל, והתדהמה מול טיפשות אנושית אכזרית.

הסיפור של ארפד וייס מטריד ונפלא. יש בו התלהבות ממאמן שחולל מהפכה במשחק הכדורגל במקביל התדהמה שגרמה התנהגותם של האיטלקים והאירופאים מול האנטישמיות הערמומית , כך דיווח המכון האיטלקי לתרבות בבוקרשט. .

אגודת ישראל במולדובה, בשיתוף הסוכנות ליחסים בין-אתניים, עיריית קישינב, שגרירות איטליה במולדובה, מכון התרבות הרומני מיחאי אמינסקו בקישינב והמכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויסל “ארגנה סדרה של אירועים בבירת הרפובליקה מולדובה לציון יום השואה הבינלאומי. במהלך האירועים הוקרן הסרט “מסעו של גרובר” (2009), בבימויו של ראדו גאברה ז”ל. כמו כן המשתתפים נהנו מהרצאתו של נציג המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, אלי ויזל, ההיסטוריון ניקולאי דרגושין, על הנושא של “השואה בשטחים בניהול רומני”.

השתתפו באירוע, לורנצו טומסוני, שגריר איטליה ברפובליקה של מולדובה, מוניקה באבוק, מנהלת המכון הרומני לתרבות מיחאי אמינסקו בקישינב, דניאל מונטאן , עוזרו של הרב הראשי של מולדובה, יון צבן, ראש העיר של קישינב וניקולאי ראדיצה, מנהל זמני של הסוכנות ליחסים בין-אתניים

הוקרן הסרט התיעודי “כפי שהשעון מתקתק După cum bate ceasul המעורר את ההיסטוריה הסוערת של קהילה יהודית שנהרסה לפני שמונים שנים ולאחר מכן נשכחה. מדובר באירוע להזכרת הקהילה בOdorheiu Secuiesc שהתקיים ב-26 בינואר בתל אביב. ההקרנה התקיימה לרגל יום השואה הבינלאומי ולציון 80 שנה לשואת יהודי צפון טרנסילבניה.

הסרט בבימויו של הקולנוען המקומי זולטן פקסו, מתעד את הגירוש לאושוויץ של חברי הקהילה באביב 1944. הסרט התיעודי הופק בתמיכת המכון הרומני לתרבות בתל אביב.