Tag: תרבות

  • מפגש ביום התרבות הלאומי

    מפגש ביום התרבות הלאומי

    סגן שגריר ישראל בבוקרשט, רמי טפליצקי, חגג את יום התרבות הלאומית בתיאטרון היהודי הממלכתי. לסגן השגריר היה העונג לחגוג את החג היפה הזה יחד עם מאיה מורגנשטרן, מנהלת התיאטרון היהודי הממלכתי, אחת השותפות הקרובות ביותר שלנו, כך דיווחה שגרירות ישראל ברומניה. השניים נזכרו בפרויקטים המיוחדים שהשגרירות והתיאטרון ביצעו יחד ב-2023 ודנו על ייזום פרויקטים תרבותיים חדשים השנה. התיאטרון הממלכתי היהודי, שכבר יש לו היסטוריה חשובה, הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הרומנית, הכריז הדיפלומט הישראלי.



    ישראל ורומניה נהנות מחילופי תרבות יוצאי דופן, תחום זה תופס תפקיד מרכזי ביחסים המצוינים בין מדינותינו ועמינו, גם בזמנים קשים, הזכירה את שגרירות ישראל בבוקרשט.



    יום התרבות הלאומי מצוין ברומניה ב-15 בינואר, תאריך לידתו, בשנת 1850, של המשורר הלאומי מיחאי אמינסקו.

  • אירוע תרבות בחיפה

    אירוע תרבות בחיפה

    יום התרבות הלאומי הרומני, שחל ב-15 בינואר, צוין בקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה. צוות הקונסוליה, בראשות הקונסול הכללי של רומניה, אדריאן ברינקוביאנו, יחד עם המארגנים, ASILR – אגודת הסופרים הישראלים לשפה הרומנית ו-HOR חיפה, קיבלו את פני קהל רב, להוט לברוח משגרת המִלחָמָה. בגלל זה ארגון האירוע הזה נחשב לפעולה של “התנגדות תרבותית”, דרך לשמר את הזהות והערכים שלנו מול מצוקות והלחץ המתמשך הנגרם ממצב המלחמה.



    במאבקנו נגד ההשפעה השלילית של המלחמה, לא שכחנו לרגע שעברו 100 ימים מאז טבח ה7 באוקטובר וחטיפת 240 ישראלים כש136 מהם עוד מוחזקים בעזה. כל אחד עם הכוחות שלו, חייב לעשות משהו כדי שתוך זמן קצר שנוכל להחזיר את האחים והאחיות שלנו הביתה, אמרו נציגי הקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה.



    המשתתפים באירוע פנו לשלטונות רומניה בבקשה לתמוך במאמצים שנעשים כדי לשחרר את 136 בני הערובה בהקדם האפשרי. בהקשר של המלחמה, הקונסול הכללי של רומניה בחיפה, אדריאן ברינקוביאנו, ביקש דקת דומיה לזכר הנופלים מה-7 באוקטובר ועד היום.



    לאחר מכן, הוצג ציור חתום על ידי הציירת Maria Parascan, שהובא מרומניה, במיוחד לאירוע זה. מדובר בדיוקנו של המשורר הלאומי של רומניה, מיחאי אמינסקו, שביום הולדתו, 15 בינואר, חל יום התרבות הלאומי ברומניה.



    הציבור השתתף בדיונים שבהם השתתפו Jean Askenasy, Vigda Erna Kretzer, Livia Abba, Rely Svartzberg, Jacob Delia Lucia, Adina Rosenkranz Herscovici.



    אנדי צאושו הציג תערוכה בשם “פנים של אישים תרבותיים”. הערב הסתיים בשירים של אמינסקו, מפיהם של תלמידי בית הספר ASILR – לשפה הרומנית, שאליהם הצטרפו אנשי ציבור להוטים להראות כמה הם אוהבים ומעריכים את השפה הזו.

  • מרכז התרבות של רומניהב תל אביב מארגנת קונצרט לרגל יום התרבות הלאומי

    מרכז התרבות של רומניהב תל אביב מארגנת קונצרט לרגל יום התרבות הלאומי

    לרגל יום התרבות הלאומי, אחד מהתאריכים החשובים בלוח השנה הדיפלומטי הציבורי והתרבותי לשנת 2024, מכון התרבות הרומני מתל אביב מארגן אירוע מוזיקלי יוצא דופן בירושלים, קונצרט גאז סימפוני. התוכנית כוללת יצירות מקוריות רומניות בביצוע Florin Răducanu (פסנתר), Dalila Cernătescu (חליל צד) Ionuț Pascu (מנצח), בליווי המוזיקאים הישראלים אורן הרדי (קונטרבס) ויונתן רוזן (תופים), יחד עם התזמורת הסימפונית ירושלים.



    האירוע יתקיים ב-20 בינואר 2024 באולם הסימפוניה הנרי קראון בתיאטרון ירושלים. הקונצרט הוא פרי שיתוף הפעולה בין אמנים מרומניה וישראל. ICR תל אביב ממשיכה בכך את שיתוף הפעולה עם תיאטרון ירושלים, שיתוף שהתחיל ב-2019, וכן את סדרת הקונצרטים החגיגיים משנים קודמות, שעלו על הבמה יחד עם התזמורת הסימפונית ירושלים.



    יום התרבות הלאומי הרומני חל ב-15 בינואר, תאריך לידתו, בשנת 1850, של מיחאי אמינסקו, האיש שנחשב למשורר הלאומי של רומניה

  • הרצאה במכון לתרבות רומניה בתל אביב

    הרצאה במכון לתרבות רומניה בתל אביב

    ב-21 בדצמבר התקיים במכון התרבות הרומני בתל אביב הרצאתו של פרופסור איליה רודוב מאוניברסיטת בר-אילן בנושא “החיים היהודיים ברומניה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20: תמונות וחוויות”. האירוע, בעברית, כלל את השקת הספר “בעקבות הזמן האבוד: סיפורי המסע של זוסיה אפרון על אמנות יהודית ברומניה”.



    שנה לאחר מלחמת ששת הימים, זוסיה אפרון, מנהל מוזיאון המשכן לאמנות בעין חרוד (אחד המוזיאונים הראשונים שהוקמו בישראל), החל במסעותיו בחיפוש אחר מורשת יהודית באזור מולדובה ברומניה. הוא צילם מאות תצלומים של בתי כנסת ובתי קברות יהודיים ותיעד ביומן מסע את חוויותיו והרהוריו על החיים היהודיים ברומניה תחת שלטונו של הדיקטטור הקומוניסטי ניקולאי צאושסקו.



    איליה רודוב הוא פרופסור וראש המחלקה לאמנות יהודית בקתדרה שמשון פלדמן להיסטוריה ותרבות יהדות מזרח אירופה באוניברסיטת בר אילן. הוא גם עורך ראשי של: Bar Alan Journal of ARS JUDAICA Jewish Art ועורך סדרת הספרים “יהודים, יהדות ואמנויות” בהוצאת Brill International Academy. רודוב משתף פעולה עם המכון הרומני לתרבות מאז 2006. הוא השתתפף בארגון כנסים ומפגשים המוקדשים למורשת התרבותית של יהודי רומניה, לבתי הכנסת ולבתי הקברות היהודיים ברומניה.



    החוקר והאוצר של האמנות היהודית זוסיה אפרון (1911-2002) יזם וביצע את המחקר המדעי הראשון של בתי הכנסת הרומנים. אפרון נולד בווילנה, היגר לישראל ב-1935 ושירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. משנת 1953 ועד פרישתו לגמלאות ב-1977 ניהל את הסדנה לאמנות בקיבוץ עין חרוד.



    ב-1961 יצא למסעות המחקר כמעט מדי שנה. בשנות האחרונות לחייו חיפש שרידי אמנות יהודית מסורתית באירופה. מלבד רומניה, מסלוליו כללו מאות אתרים יהודיים, לעתים קרובות במקומות נידחים במספר מדינות של הגוש הקומוניסטי לשעבר, אבל גם ביוון ובגרמניה.

  • קורסי רומנית למבוגרים במכון לתרבות רומניה תל אביב

    קורסי רומנית למבוגרים במכון לתרבות רומניה תל אביב

    המכון לתרבות רומנית בתל אביב מארגן קורסים חדשים לשפה הרומנית למבוגרים, תחת הכותרת “גלה יחד איתנו את השפה הרומנית!”. הקורסים יתנהלו באינטרנט ובמכון עצמו, בין 13 בנובמבר 2023 לבין 10 באפריל 2024, ברמות שונות::



    הקורס למתחילים יכלול 40 שעות, ויתקיים בכל יום שני, בין השעות 18:00-20:00, בין ה-13 בנובמבר 2023 ל-8 באפריל 2024;



    הקורס לרמה הטרום ביניים יכלול 40 שעות, בכל יום רביעי, בין השעות 18:00-20:00, בין ה-15 בנובמבר 2023 ל-10 באפריל 2024;



    הקורס לרמה הביניים — 40 שעות, בכל יום שלישי, בין השעות 18:00-20:00, בין ה-14 בנובמבר 2023 ל-9 באפריל 2024.



    בשל המצב הביטחוני, ייתכן שהקורסים הראשונים יתקיימו באינטרנט, בפלטפורמת הזום. מתי שהמצב יאפשר זאת הקורסים יתקיימו במכון.



    כל הקורסים יועברו על ידי Ana-Maria Mărgineanu.


    לוח הזמנים המדויק של הקורסים נבנה בהתאם להחגים החוקיים והלאומיים בישראל וברומניה.


    מסיבות לוגיסטיות, מספר התלמידים המרבי לא יעלה על 12 איש בקבוצה, והמספר המינימלי לגיבוש קבוצה חדשה הוא 5 אנשים.



    עלות הקורס היא 175 יורו נטו כשהעמלה הבנקאית עבור העברת דמי ההשתתפות תכוסה ע”י המשתתפים.


    אנשים ששילמו את דמי הרישום אך מסיבות שונות נאלצים לפרוש יקבלו החזרים בתנאים הבאים: הסכום ששולם בניכוי 10% אם פורשים לפני תחילת הקורס;


    הסכום ששולם בניכוי 25% אם פורשים בשבוע הראשון של הקורס;


    לאחר השבוע הראשון של הקורס אין החזרים כלל.



    כל ההודעה על פרישה תוגש בכתב.

  • דיאלוג והכללה חברתית – מודל נא לגעת

    דיאלוג והכללה חברתית – מודל נא לגעת

    הצגות תיאטרון וסדנאות חושים יוצגו במסגרת פרויקט דיאלוג והכללה חברתית – מודל נא לגעת, ​​בין ה-30 באוקטובר ל-1 בנובמבר, בבוקרשט. האירועים במסגרת הפרויקט שמארגנים התיאטרון היהודי הממלכתי ושגרירות ישראל נועדו להציג לראשונה ברומניה את דגם נא לגעת מישראל, להקת תיאטרון ייחודית בעולם, המורכבת אך ורק משחקנים בעלי לקויי שמיעה המקדמים פעילויות תרבות שונות לאנשים עם מוגבלויות.



    במסגרת הפרויקט יתקיימו שתי הופעות של הצגת התיאטרון הסוהר מבלוק 11 בביצוע שחקנים לקויי ראייה. יתקיימו סדנאות תיאטרון המיועדות לשחקנים ולתלמידי משחק, עם וללא מוגבלויות. האופי הייחודי של הסדנה מורכב מהתנסות במעשה האמנותי על ידי מניעת חוש הראייה. שחקני נא לגעת, עיוורים או חרשים יציגו את דרך הפרשנות שלהם.



    כחלק מהאירוע, מדריכים עיוורים יעבירו שתי סדנאות: אחת של טעימות שוקולד בחושך, בהנחיית שוקולטייר מקצועי והשניה סדנת הניסוי קדרות בחושך.

  • פגישה עם מנהלת התיאטרון הלאומי הבימה

    פגישה עם מנהלת התיאטרון הלאומי הבימה

    מנהל המכון הרומני לתרבות בתל אביב, מרטון לאסלו סלמון, נפגש עם מנהל התיאטרון הלאומי הבימה בישראל, נועם סמל, שנמצא בסיום כהונתו.



    היום בתיאטרון הבימה, היה לנו העונג הגדול לפגוש את נועם סמל להיפרד ממנו, אמר סלמון.



    גם אם המנדט הרשמי שלו יסתיים בקרוב, נמשיך את שיתוף הפעולה איתו ועם התיאטרון לפרויקטים עתידיים, המקרבים את התרבות והאומנים מרומניה ומישראל, הוסיף הבכיר הרומני.

  • התיאטרון היהודי הממלכתי  חוגג שבעים וחמש שנים לקיומו

    התיאטרון היהודי הממלכתי חוגג שבעים וחמש שנים לקיומו

    ההצגה LOZUL CEL MARE מאת שלום עליכם, בבימויו של איזו שפירא, פתחה את סדרת 6 ההצגות שהוצגו בעונה הראשונה של TES.



    לאורך השנים שמות מפורסמים של אמנות התיאטרון הרומנית שיחקו או ביימו ב-TES.



    כיום התיאטרון מציע לציבור רפרטואר עצום, הממחיש סימביוזה בין מסורת לעכשוויות.



    מאז 2016, התיאטרון היהודי הממלכתי מארגן את פסטיבל התיאטרון היידיש הבינלאומי TES FEST בבוקרשט, וממלא את משימת שימור וקידום השפה והתרבות היידיש.



    הקהילה היהודית של בוקרשט איחלה ל-TES יום הולדת שמח. אנו שואבים השראה מהמסירות והשמחה המעורבת במשימת שימור התרבות היידיש ברומניה ומחוצה לה, אמרה הקהילה. ICR תל אביב איחלה לתיאטרון הממלכתי היהודי עוד שנים רבות, עם הצגות ופסטיבלים יפים ופרויקטים משפיעים ומשמעותיים.



    שגרירות ישראל ברומניה מצידה מסרה כי היא אסירת תודה על הפרויקטים הנפלאים שבוצעו יחד לאורך זמן ומקווה לשיתוף פעולה הדוק בעתיד. אנו מודים לבמאית מאיה מורגנשטרן על ידידותה ועל הדרך שבה היא, בכישרון ובמסירות, יחד עם כל צוות התיאטרון היהודי הממלכתי, מקדמת מסורות יהודיות, ועל הפצת התרבות באמצעות הכרת השפה, הספרות ותמיכה ברב-תרבותיות ו רב לשוניות במשך עשרות שנים, מסרה השגרירות.

  • מפגש במכון לתרבות רומנית בתל אביב

    מפגש במכון לתרבות רומנית בתל אביב

    בהמשך לסדרת המפגשים שמטרתם לקדם ולהציג לציבור את הארכיון היחיד בישראל העוסק באיסוף וניהול חומרים הקשורים ליהדות רומניה, ICR תל אביב תארגן ותארח, ב-8 ביוני, את הכנס “ה מסך עולה ומאיר את אורות הסצנה: דמויות תיאטרון וצילום בארכיון מורשת יהדות רומניה מראש פינה”. האירוע, שיערך בעברית, מתקיים בשיתוף עמ”ר (ארגון יהודי רומניה) והארכיון למורשת יהדות רומניה בישראל.



    אלינור קרויטורו, יועצת בתחום הארכיון ושימור המורשת היהודית, יחד עם יהושפט פופ, ארכיונאי והיסטוריון יארחו שלושה תורמים של חומרים היסטוריים לארכיון. האורחים הם גם ילדיהם של דמויות מוכרות מעולם התיאטרון והקולנוע. המשתתפים ידונו בארכיון האישי של הוריהם ובסיבות שבגללן החליטו לתרום חומרים אישיים אלו לארכיון מורשת יהדות רומניה בראש פינה.



    מטרת המפגש היא להבהיר הן את המשמעות והן את חשיבות קיומו של ארכיון של יהודי רומניה בישראל, תוך שימת דגש על ההזדמנות לתרום לפרויקט זה, שכן זיכרונותיו של כל יהודי ממוצא רומני בישראל יכולים להפוך לחומר מוזאוני חשוב שיכנס להיסטוריה..

  • כנס “טימישוארה היהודית

    כנס “טימישוארה היהודית

    במסגרת סדרת האירועים המקדמים את פרויקט “טימישוארה – בירת התרבות האירופית 2023” בישראל, מתארגן ב-19 במאי במכון התרבות הרומני תל אביב בשיתוף עמ”ר (ארגון ישראלים יוצאי רומניה), במוזאון של העם היהודי בתל אביב, כנס “טימישוארה היהודית”.



    האירוע כולל את המצגת “מורשת תרבות יהודית מטימישוארה”, בתמיכת הסופרת גטה נוימן, בתו של הרב הראשי ד”ר ארנסט נוימן. כן יושק הספר “על עקבותיה של טימישוארה היהודית, יותר ממדריך”. במקביל תציג רלוקה-אלנה דורופטי את הפרויקט “סיפורי בתי כנסת מבנת ומערד”, ביוזמת עמותת פנטוגרף, שהיא שותפה לאירוע. התוכנית תכלול גם את המדור “הקהילה היהודית של טימישוארה – עבר, הווה ועתיד”, בו תציג נשיאת הקהילה היהודית של טימישוארה, לוסיאנה פרידמן, את מצבה הנוכחי של קהילת יהודי טימישוארה.



    בפאנל המוקדש לישראלים, במקור מטימישוארה שהצטיינו בתחומים שונים, ישתתפו מיכה חריש, לשעבר חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, לאסלו רוט, מלחין ומנצח, אברהם קליין, שופט כדורגל. כריסטיאן רודיק, בריטון האופרה הלאומית הרומנית בטימישוארה, והמצו-סופרן גבריאלה וארוארי, בליווי הפסנתרן לאסלו רוט, יבצעו קטעים מוזיקליים מהמופע “כנר על הגג”.

  • הסופר הישראלי מאיר שלו הלך לעולמו

    הסופר הישראלי מאיר שלו הלך לעולמו

    אחד הסופרים הפופולריים בישראל, מאיר שלו, הלך לעולמו. שגרירות ישראל ברומניה הודיעה כי היא זכתה לארח את שלו בבוקרשט, בשנת 2016, במהלך יריד הספרים הבינלאומי Bookfest.



    לקוראים מרומניה הייתה הזדמנות להכיר את כתיבתו בעלת כוח מיוחד בשל מעורבות אסוציאציות מקראיות עם מושגים מיתיים. כמה מהרומנים של מאיר שלו זכו להצלחה ברומניה בזכות תרגומי המופת לרומנית: “עשיו” (1991), “יונה וילד” (2006), “הסבתא הרוסייה שלי והשואב האמריקאי שלה” (2009), “שני דובים” (2013). הספר “Roman Rusesc”, שתורגם לרומנית ב-1988, נמצא ברשימת 5 הרומנים הישראלים הנמכרים ביותר ברומניה בכל הזמנים.



    לאורך הקריירה שלו פרסם רומנים, חיבורים שונים וספרי ילדים. לו היה גם תור קבוע במהדורת סוף השבוע של היומון “ידיעות אחרונות”. הוא זכה בפרסים ספרותיים רבים.



    “מאיר שלו מספר סיפורים אדיר, והריאליזם הקסום שלו זהה לאומ


    נותו של גבריאל גרסיה מרקז”, כתב היומון הגרמני היוקרתי Frankfurter Allgemeine Zeitung.

  • מחקר על התיאטרון היהודי ברומניה

    מחקר על התיאטרון היהודי ברומניה

    המרכז למדעי היהדות, מהפקולטה לאותיות של אוניברסיטת בוקרשט, ממשיך במחקר על התיאטרון היהודי ברומניה. העיסוק של הסטודנטים במרכז למדעי היהדות יתמקד בספירת מלאי ודיגיטליזציה של כל הארכיון הקשור לתיאטרון היהודי הנמצא במרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן”. הרכזת היא ההיסטוריונית Anca Tudorancea.



    הפרויקט מתקיים בשיתוף עם מוזיאון התיאטרון היהודי ברומניה (המוזיאון הלאומי לספרות רומנית ביאשי). בעוד מספר חודשים הארכיון יופיע באתר האינטרנט של מרכז “וילהלם פילדרמן”.

  • מפגש בראשית ברומניה

    מפגש בראשית ברומניה

    מהדורה חדשה של תכנית בראשית התקיימה לאחרונה בסיביו שבמרכז רומניה. בראשית היא תוכנית החינוך היהודית הגדולה ביותר ברומניה וסמל לשותפות בין הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ל-JDC (ועדת ההפצה היהודית האמריקאית), אמר נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר.



    מגוון הרעיונות והדעות, האומץ ללמוד יחד עם הצימאון לידע, הם דברים נפלאים ששכנעו אותנו בחשיבות האירוע שבו המשתתפים הפכו למשפחה וצד בדיאלוג קבוע. גיליתי וממשיך לגלות משהו חדש בכל שלב. בראשית פירושו תקווה ואמונה בעתיד המיוחד של החיים היהודיים ברומניה. אני אומר תודה לכל מתנדב שהקדיש מזמנו בנדיבות, לכל המורים והמארגנים, הוסיף סילביו וקסלר.

  • אירוע חדש המוקדש לתרבות היידיש

    אירוע חדש המוקדש לתרבות היידיש

    מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק בתל אביב ואיגוד הסופרים והעיתונאים בשפה היידיש בישראל, המשיכו את סדרת האירועים שהוקדשו לתרבות היידיש בשם “יידישקייט”. האירוע, שהוקדש לסופר ממוצא רומני אמיל קאלין, התקיים ב-16 בפברואר, בעברית וביידיש, במטה ICR תל אביב.



    תוכנית האירוע, בהנחיית העיתונאית טובה קלינגר, כללה דיאלוג בין אמיל קאלין לדניאל גלאי, משורר ומנהל בית לייוויק, על יצירתו האמנותית של קאלין ותרומתו לספרות היידיש העכשווית המופקת בישראל. דניאל גלאי הציג את “אמיל קאלין – סופר וחבר בדור החדש של סופרי שפת היידיש”. הקהל נהנה גם מרגע של מוזיקת ​​כליזמר בביצוע חי של Michael Gorodetzki בקלרינט וELI BELNIK באקורדיון



    אמיל קאלין נולד ב-1980 בבוקרשט ועלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 4. הוא החל לכתוב פרוזה ביידיש לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה העברית. יצירותיו הראשונות פורסמו בכתב העת הספרותי “יומן ירושלים”, ביידיש. בהמשך השתתף בסדנת כתיבה שארגן המגזין הידוע ביידיש “פורווערטס”, בהנחיית העורך בוריס סנדלר. מאוחר יותר, הוא הפך לתורם קבוע בכתב העת ופירסם בכתבי עת ספרותיים ספציפיים ליידיש. מאז הקמתו ב-2017, הוא תרם מאמרים באופן קבוע לפרסום המקוון שייסד בוריס סנדלר “יידיש ברנזה” ​​. באותה שנה יצא לאור הרומן הראשון שלו, “צללים על האספלט”. ספר נוסף, 2BUCHAREST WRITING פורסם ב2022.

  • התערוכה “השכנים שלי, היהודים מבאיה מארה

    התערוכה “השכנים שלי, היהודים מבאיה מארה

    תערוכת יצירות אמנות פלסטית, גרפיקה וצילום, יצירות אמנים יהודים שהתגוררו בעיר באיה מארה (צפון רומניה), שכותרתה השכנים שלי, יהודים מבאיה מארה מתארחת בבית הכנסת “אחבס רעי” – המוזיאון להיסטוריה של היהדות באורדאה (צפון מערב).



    התערוכה כוללת 28 יצירות אמנות פלסטיות שנעשו על ידי ציירים יהודים, הפעילים בקטעי זמן שונים בבית הספר המפורסם לציור באיה מארה ו-25 תצלומים המגיעים מאוסף מוזיאון הזיכרון לשואה בוושינגטון, ארצות הברית.



    ניתן לבקר בתערוכה בין ה-27 בינואר ל-31 במאי 2023. האירוע המאורגן על ידי המוזיאון לאמנות המחוז – המרכז האמנותי באיה מארה מתקיים בשיתוף עם מועצת המחוז של Maramureş, האגודה למורשת Oradea Maramureş.