Tag: תרבות

  • סרט רומני הוקרן בתל אביב

    סרט רומני הוקרן בתל אביב

    הסרט הרומני “שלושה קילומטרים לסוף העולם”, בבימויו של עמנואל פרבו, משתתף במהדורת 2024 של TLVFest. הקרנת הסרט נתמכת ע”י המכון הרומני לתרבות בתל אביב. הסרט זכה בפרס דקל הקוויר בפסטיבל קאן 2024, הוא דרמה חדה ואינטליגנטית על משפחה, שחיתות, אומץ וזהות. ההקרנות מתקיימות בתרגום לעברית ב5 בנובמבר וב9 בנובמבר, בסינמטק תל אביב.

     

    רומניה משתתפת עם הסרט הזה באוסקר 2025. הסרט זכה בפרסים בינלאומיים בפסטיבלים לקולנוע ברחבי העולם: פסטיבל קאן 2024 – קוויר פאלם, פסטיבל ירושלים 2024 – הבמאי הטוב ביותר, פסטיבל סרייבו 2024 – לב סרייבו לסרט העלילתי הטוב ביותר ו פרס Cineuropa.

  • בכורה ל”משיח

    בכורה ל”משיח

    המופע ‘משיח’ מאת מרטין שרמן, בבימויו של Andrei Măjeri, הועלה בבכורה בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט.

     

    במאה ה-17, בכפר הפולני Yultishk, השוכן על הגבול עם אוקראינה, מוצאת הקהילה היהודית שנחרבה בהתקפות קוזקים תקווה בשבתאי צבי, רב מסתורי מאסיה הקטנה, שאז נחשב פה אחד למשיח.

     

    דרך סיפורו של הרב הספרדי בן המאה ה-17, מרטין שרמן בוחן את הקנאות הדתית האובססיבית דרך עיניה של רחל האינטליגנטית, ושואל כיצד יכולים קורבנות ההיסטוריה למצוא גאולה כשנדמה שאלוהים מת.

     

    רחל פונה כל הזמן לאלוהים. אבל כשתקוות היהודים קורסת, היא מתנערת במרירות מאלוהים, רק כדי להבין שבהכחשת קיומו, הוא עדיין מדבר איתה.

     

    רחל מצהירה שהמשיח האמיתי נמצא ‘בתוכנו’ ושעל היהודים להציל את עצמם, מסבירים מארגני המופע.

  • כנס ב-ICR תל אביב

    כנס ב-ICR תל אביב

     ב-19 בספטמבר, מכון התרבות הרומני מתל אביב מארח את הכנס “מוסדות חינוך ותיקים ומקומות תפילה של יאשי”. הכנס מתקיים בתמיכתם של אלפרד פופלינגהר וג’יג’י צ’רנס, ילידי יאשי, צפון מזרח רומניה, מהחברים הפעילים ביותר בקהילת יוצאי רומניה בישראל.

     

    האירוע, שיערך ברומנית, כולל 4 מצגות: המצגות “בתי ספר ישנים של יאשי” ו”כנסיות עתיקות של יאשי”, יועברו ע”י אלפרד פופלינגהר. המצגות “בתי ספר יהודים של יאשי” ו”137 בתי כנסת של יאשי ההיסטורית”,יועברו ע”י גיגי. צ’רנס.

     

    אלפרד-רנרט פופלינגהר נולד בדורוהוי (צפון רומניה) בשנת 1952, אך עד עלייתו לישראל (בשנת 1980) התגורר ביאסי. הוא סיים את לימודיו בפקולטה לרפואה ביאסי, ובארץ עסק ברפואה פנימית וגריאטריה. בשנתיים האחרונות החל לשתף פעולה עם כתבי עת מישראל, רומניה, גרמניה וקנדה, אשר פירסמו את מאמריו ויצירות אחרות.

     

    ג’יג’י צ’רנס, נולד ב-1947 ביאסי. הוא בוגרת המכון הפוליטכני “גאורגה אסאצ’י”

     

    הוא עלה לישראל בשנת 1979. משנת 2016 הוא הצטרף  כחבר ב-AMIR (ארגון הישראלים ממוצא רומני), במסגרתו מילא תפקידים שונים והיה מעורב באופן פעיל בארגון פעילויות שונות הקשורות לעיר יאשי.

     

    במקביל, הוא מקיים פעילות פרסום אינטנסיבית, תורם מאמרים למגזין “פריטניה” של הקהילה היהודית של יאשי, וכן לעיתון “ויאצה נואסטרה”.

  • קונצרט בבית הכנסת הגדול בסאטו מארה

    קונצרט בבית הכנסת הגדול בסאטו מארה

    הקהילה היהודית סאטו מארה (צפון מערב רומניה) מזמינה, ב-22 בספטמבר את הקהל לקונצרט יוצא דופן. האירוע “שלום סאטו מארה” יתקיים בבית הכנסת הגדול בסאטו מארה. האירוע מתקיים בשיתוף מרכז התרבות “ג.מ. זמפירסקו”.

     

    האורח המיוחד הוא ד”ר Gergely Nógrádi, החזן הראשי של בית הכנסת פרנקל מבודפסט, סולן מפורסם שהופיע באולמות קונצרטים מפורסמים בעולם.

     

    אורחים נוספים הם המצו-סופרן ד”ר Ágnes Anna Kun, לצד זמר האופרה Balázs Fellegi, והפסנתרנית Nelli Testzter.

  • שיחה במכון לתרבות רומניה בתל אביב

    שיחה במכון לתרבות רומניה בתל אביב

    מכון התרבות הרומני בתל אביב מזמין, באהבה רבה את הציבור ב-20 באוגוסט, לדיון עם האמנית דליה אילון סינקלייר. האירוע הוא חלק מתערוכתו של פול א’ סימו שכותרתה “סופרריאליזם, מוזיקה ופרחים”.

     

    התערוכה מתארחת במטה ICR תל אביב עד ה-27 בספטמבר 2024.

  • מצגת ספר

    מצגת ספר

     המרכז ICR תל אביב אירח ב-8 באוגוסט את הצגת הספר “תנ”ך פעיל – הערות והרהורים על התורה”, מאת הרב ד”ר דוד שופרן. הספר, שפורסם לראשונה לפני 77 שנים, הופיעה בהוצאת הספר בשנת 2023. בכרך המחודש יש הקדמה שכתבה ד”ר צביה סילביה רחימי  שפרן.

     

    . את המהדורה הנוכחית עורך ד”ר לוסיאן-זאב הרשקוביצ’י, החותם על מחקר המבוא ועל דברי ההסבר.

     

    באירוע, שנערך ברומנית ובעברית, התארחו פרופ. יגאל שפרן; ההיסטוריון ד”ר לוסיאן-זאב הרסקוביץ’; ד”ר צביה סילביה רחימי שפרן, בתו של הרב ד”ר דוד שפרן.

     

    דוד שפרן היה איש תורה וגם פילוסוף , תאולוג יהודי דמוקרטי. הוא יכול להיחשב גם כממשיך של תנועת ההשכלה.

     

    אני חושב שהוצאת HASEFER עשתה צעד חשוב בכך שהחזירה את ספר התנ”ך לקהל היד. הספר הוא לא יצירה אקדמית ואינו כולל פרשנות פילולוגית אקדמית, אך הוא חשוב ושימושי.

     

    זו פרשנות תנ”כית מסבירה, חינוכית, מעוררת מוסר, המיועדת לקורא המחפש דרך להבין את התנ”ך העברי  באמצעות הפילוסופיה, אמר לוסיאן-זאב הרצ’וביץ’.

  • אירוע כפול ב-JCC בוקרשט

    אירוע כפול ב-JCC בוקרשט

    המרכז הקהילתי היהודי (JCC) בוקרשט אירח אירוע כפול:. ב26 ביולי הוצג הספר “בוא איתי לריץ”. הספר הוא פרי יצירתו של הסופר Vasile Dub ויצא לאור בהוצאת הספר, הוצאה לאור של הקהילה היהודית.  כחלק מהאירוע נפתחה גם תערוכת עבודות קריקטורה בחתימתו של אותו Vasile Dub.

     

    באירועים השתתפו הסופר וסיל דאב ואמיל-ניקולה נדלר, משורר, נשיא קהילת היהודים מפיאטרה נעאמץ (צפון-מזרח רומניה). המנחה היה George Gîlea, מנהל הוצאת הספרים. HASEFER.

  • ספר מאת טוביה טננבום הושק בבוקרשט

    ספר מאת טוביה טננבום הושק בבוקרשט

    סופר רבי המכר הישראלי-אמריקאי הידוע טוביה טננבום השיק בבוקרשט את הגרסה הרומנית של ספרו האחרון, “חרדי. שנה בקרב החרדים” הכותרת המקורית באנגלית

    Careful, Beauties Ahead: My Year with the Ultra-Orthodox

      האירוע  התקיים בנוכחות שגריר ישראל בבוקרשט, ראובן אזר.

     

    הספר הוא יצירה שובת לב שכבר זוכה להצלחה בינלאומית. הספר יצא לאור ברומניה, בהוצאת אינטגרל. המחבר מתאר בהערה מצחיקה את יכולתו לחיות בחברה חרדית ולוקח את הקורא למסע אנתרופולוגי יוצא דופן. הסגנון שבו מציג טוביה טנמבום את חוויותיו  נחשב ליושר אכזרי ובו בזמן רגשי.

     

    טוביה טננבום מתגורר כיום בניו יורק, אך שהה ברומניה, לאחר טיול ברפובליקה של מולדובה, בMărculeşti, פעם יישוב משגשג ברובו יהודי.

     

    הוא יליד ישראל, ומוצאו ב-Mărculeşti, מקום הלידה של אמו, ניצולת שואה לאחר שהייתה שבויה במחנה נאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. המחבר ביקר במקומות שבהם גרו אמו, סבו וסבתו, דודיו ודודותיו.

     

    טוביה טננבום הוא סופר, עיתונאי, מחזאי ובמאי, שספריו ומחזותיו תורגמו לשפות רבות. הוא בעל תואר באמנויות ומדעים ומייסד התיאטרון היהודי בניו יורק. מאמריו הופיעו בפרסומים החשובים ביותר במערב אירופה, ישראל וארצות הברית.

  • מופע ישראלי בסיביו

    מופע ישראלי בסיביו

    המופע הרב תחומי ‘אדמה’ (‘לס’) – “שירת הוואדי, שתיקת הגבעה”, של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, הוצג בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בסיביו, מרכז רומניה, אחד הפסטיבלים החשובים מסוגו באירופה.

     

    מור פרנק, מפיקת התוכנית, גדלה בקיבוץ רעים. ב-7 באוקטובר 2023 עדי דרימר, חברה שלה שרדה את הטבח שבוצע בקיבוץ, טבח בו נרצחו 7 מחבריה ועוד 6 נחטפו.

     

    עדי אספה את הודעות הוואטסאפ שהחליפה עם חבריה באותו בוקר נורא, טקסטים שהעניקו השראה למור ליצור מופע רב תחומי של מחול, מוזיקה וקולנוע, שהוצג לראשונה מחוץ לישראל.

     

    בהזמנת פסטיבל התיאטרון הבינלאומי מסיביו, FITS, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים העלתה על הבמה הופעה מרגשת במיוחד. המופע מעביר מסר של תקווה ולידה מחדש.

     

    שגריר ישראל ברומניה, ראובן אזר, נכח ב-FITS ובירך את האומנים על ההופעה היוצאת הדופן ועל המסר החזק שהעבירו לצופים.

  • עיטורי הנשיא לאנשי תרבות מרומניה

    עיטורי הנשיא לאנשי תרבות מרומניה

    נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, עיטר אישים מהתרבות הישראלית במסדר ‘הכשרון התרבותי’, כאות הוקרה על התפקיד שהם מילאו בקידום התרבות הרומנית בישראל ובפיתוח היחסים בין שתי המדינות.  המעוטרים הם: רמי באר – מייסד, כוריאוגרף ומנהל אמנותי של להקת המחול הקיבוצית;

    אוהד נהרין – מנהל אמנותי וכוריאוגרף ראשי של להקת בת שבע למחול עכשווי;

    נועם סמל – מנהל התיאטרון הלאומי הבימה;

    יאיר ורדי – כוריאוגרף ורקדן, לשעבר מנהל המרכז הארצי למחול ותיאטרון סוזן דלל;

    נועה ורטהיים – מייסדת, כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית של להקת מחול ורטיגו.

    במקביל, כאות הוקרה על המקצועיות והמסירות שבה זכו דורות של מוזיקאים להערצת הציבור מכל העולם, כמו גם על שיתוף הפעולה המתמשך עם מוסדות תרבות ואמנים רומנים, העניק הנשיא קלאוס יוהניס את האות ‘הכישרון  התרבותי’ בדרגת קצין לתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

  • מוזיקה של ארמונות אורדיה בליל המוזיאונים 2024

    מוזיקה של ארמונות אורדיה בליל המוזיאונים 2024

    הקרן להגנת מונומנטים היסטוריים (מורשת אוראדה) מכינה תכנית מיוחדת לליל המוזיאונים 2024. ב-18 במאי, בין השעות 19:00-24:00, אתרי התיירות באורדאה (צפון-מערב רומניה) יאפשרו כניסה חופשית לכל המבקרים. מהדורת האירוע של השנה היא בסימן המוזיקה – Music of the Oradene Palaces . במהלך הערב יופיעו אמנים ולהקות מקומיות מאוראדיה ב-5 מבנים היסטורים. אנו בטוחים שהמבקרים ישמחו מהאווירה החגיגית שבה נקבל את פניהם, אמר המנכ”ל ALEXANDRU CHIRA.

     

     

    המקומות שניתן לבקר בהם הם בית דרוואס-לה רוש (מבנה ארט נובו מוביל), בית הכנסת אאחוואס ריין שהוא גם מוזיאון להיסטוריה יהודית, בית הכנסת הנאולוגי ציון, מקדש הבונים החופשיים ומגדל העירייה של אורדיה. הכניסה היא לקבוצות של עד 20-25 איש. במוזיאון להיסטוריה של יהודי אורדיה יתקיימו רגעים מוזיקליים בביצוע תלמידי החוג לחליל של המחלקה למוזיקה בפקולטה לאמנויות שבאוניברסיטת אורדיה. באותו היום, החל מ21:30 ועד 23:00., בבית הכנסת הניאולוגי שיאון תופיעה להקת כליזמר “קשת”,

  • תערוכת קריקטורות בתל אביב

    תערוכת קריקטורות בתל אביב

    ICR תל אביב, יחד עם אנדי צואשו – אוצר התערוכה, מזמינים את הקהל לתערוכה שכוללת את עבודותיהם של 4 מהקריקטוריסטים הישראלים, שלהם שורשים רומנים, המוערכים ביותר בישראל, והם – אדר דריאן, אדוארד מאטס, אלכסנדרו בארטפלד ואנדי צאו.



    אלכסנדרו בארטפלד נולד ב-Iași (צפון מזרח) ב-1952. הוא בוגר המכון לארכיטקטורה “יון מינקו” מבוקרשט. הוא החל את דרכו כקריקטוריסט במגזין הסאטירה וההומור המפורסם “Urzica” בשנת 1976. הוא עלה לארץ ב1986 והמשיך את דרכו המקצועית כאדריכל, תוך כדי פעילות פדגוגית אינטנסיבית. תיק העבודות שלו כולל איורים שפורסמו ב”גרוזלם פוסט”, וכן כרזות, לוחות שנה, חוברות, ספרים, עלונים למוסדות ופרסומים שונים אחרים.



    אדוארד מאטס (1956-2023). גם הוא נולד בעיר יאסי. הייתה לו קריירה מרשימה כאדריכל, גרפיקאי, קריקטוריסט, צייר פורטרטים, מאייר ספרים, סופר, עיתונאי, צייר שמן וצבעי מים, פסל עץ וצלם אמנות. הוא עלה לישראל בשנת 1985. הוא מוכר כקריקטוריסט והומוריסט, יוצר איורים לעיתונים, פוסטרים, חוברות, ספרים, כריכות ספרים, פליירים, ולוגואים למוסדות שונים.



    אדר דריאן (1931-2015) נולד בבוקרשט. בשנת 1964 עלה עם משפחתו לישראל. בסך הכל אייר 17 ספרים והציג 21 תערוכות קריקטורות אישיות, בעיקר בישראל. כמו כן שיתף פעולה עם העיתון “Libertatea”, מרומניה, בו פרסם קריקטורות יומיות. מוזיאון הקומיקס והקריקטורה מחולון העניק לו בשנת 2012 את פרס “עיפרון הזהב”.



    אנדי צאושו נולד בדורוהוי (צפון) בשנת 1964. הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל מיאסי, יש לו קריירה עשירה כקריקטוריסט, הומוריסט, משורר, צייר ופסל. עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות, בישראל, איטליה, יוון ורומניה. פעילותו האמנותית כוללת גם איורי ספרים.

  • אלכס מירוציו וציפריאן מורשאן בביאנלה הים תיכונית בחיפה

    אלכס מירוציו וציפריאן מורשאן בביאנלה הים תיכונית בחיפה

    ICR תל אביב ממשיכה בשיתוף הפעולה עם הביאנלה הים תיכונית בחיפה, מהדורת 2024, על ידי תמיכה בהשתתפותם בביאנלה של 2 אמנים רומנים – Alex Mirutziu Ciprian Mureşan. השניים יופיעו עם Dog Luv, 2009 (Ciprian Mureşan) ו-Tears are precious, 2007 (Alex Mirutziu).



    אלכס מירוציו נכח בישראל לרגל קיום סדנת יצירה והרצאה שנתן ב-6 במרץ. המהדורה הנוכחית של הביאנלה, מהדורה מספר 5, מתקיימת בהשתתפות אמנים חזותיים עכשוויים מישראל ומחו”ל.



    בשנת 2004 סיים אלכס מירוציו (יליד 1981) את לימודיו באוניברסיטה לאמנות ועיצוב קלוז-נאפוקה (צפון מערב רומניה). בנוסף הוא קיבל תואר שני בתיאטרון והצגה, מאוניברסיטת האדרספילד (בריטניה). מעבר לפעילות חיפההאמנותית, מירוציו מתעניין גם בפרקטיקות תיאורטיות, בשיתוף פעולה עם אמנים שונים, סופרים, מוזיקאים, מעצבים, פילוסופים ומוסדות יוקרתיים.



    Ciprian Mureşan (יליד 1977) סיים את לימודיו באוניברסיטה לאמנות ועיצוב קלוז-נאפוקה


    Ciprian Mureşan משחזר ומפרק את יצירותיהם של דמויות ידועות מהספרות ותולדות האמנות. Mureşan הציג בביתן הרומני בביאנלה ה-53 של ונציה והשתתף בביאנלה ה-17 בסידני.


  • קולות נשיים בתרבות הרומנית בישראל

    קולות נשיים בתרבות הרומנית בישראל

    לרגל ציון ראשון במרץ ויום האישה הבינלאומי, ICR תל אביב יארגן ב-7 במרץ 2024 פרק חדש בסדרה “קולות נשיים באמנות הישראלית”. באירוע “קולות נשיים בתרבות הרומנית מישראל” ישתתפו אמניות ישראליות יוצאות רומניה ביניהן: איריס דן (משוררת ומתרגמת), ויקטוריה שרה דאזין (סופרת פרוזה ואמנית חזותית) וביאטריס ברנת (אמנית ויזואלית ומשוררת).



    האמניות יציגו את יצירותיהן, את האבולוציה האמנותית שלהן, ונקודת מבט נשית על המעשה האמנותי ויבליטו את תרומתן של נשים לנוף התרבותי הישראלי. הן ידונו במציאות הקשה של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, מלחמה ששינתה באופן קיצוני את נקודת המבט האישית והקבוצתית לגבי תפקידו החברתי של האמן בזמן המלחמה. האירוע ברומנית, יכלול גם אינטרמצו מוזיקלי, בביצוע הפסנתרנית ליאנה הרמן וזמרת הסופרן טרי גאבור.



    איריס דן, בוגרת הפקולטה לשפות זרות באוניברסיטת בוקרשט, עובדת כמתרגמת. היא פרסמה שני ספרי שירה באנגלית וכמה ספרים אלקטרוניים, באנגלית וברומנית. שיריה הופיעו באנתולוגיות ובכתבי עת רבים. היא קיבלה פרסים שונים, כמו הפרס הראשון בתחרות השירה הבינלאומית “ראובן רוז”.



    ויקטוריה שרה דאזין היא בעלת תואר ראשון בבריאות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת קלארק, מסצוסטס. בין השנים 1983-2012 עבדה במרכז הרפואי איכילוב, תל אביב. היא סופרת, מאיירת ואמנית חזותית. היא כתבה שירים וסיפורים קצרים, שבהם נקודת המבט הנשית על העולם היא נקודה מרכזית. כאומנית חזותית השתתפה בתערוכות קבוצתיות.



    ביאטריס ברנת סיימה לימודי אומניות יפות באוניברסיטת חיפה, שם היא עובדת כפרופסור בחוג לחריטה וצילום וכן מורה לפיסול וציור בבתי ספר תיכוניים לאמנות בישראל. היא חברה באיגוד האמנים החזותיים בישראל ובאיגוד הסופרים הישראלים לשפה הרומנית. היא מרבה להשתתף בתערוכות אישיות וקבוצתיות.

  • אירוע תרבות היידיש במרכז לתרבות רומניה בתל אביב

    אירוע תרבות היידיש במרכז לתרבות רומניה בתל אביב

    מכון התרבות הרומני בתל אביב, בשיתוף עם בית לייוויק תל אביב ואגודת הסופרים והעיתונאים בשפה היידיש בישראל, המשיכו את סדרת האירועים המוקדשים לתרבות היידיש בשם “יידישקייט”, עם פרויקט חדש שהוקדש למשורר והמלחין זליג Bardichever(1903 -1937), שנולד בBALTI, כיום ברפובליקה של מולדובה.



    האירוע יתקיים בעברית וביידיש, ב-13 בפברואר במטה ICR תל אביב. את התוכנית יגישו אמיל קאלין, סופר יידיש של הדור הצעיר, יליד בוקרשט, ודניאל גלאי, הסופר ונשיא בית לייוויק, שיספר על חייו ופועלו של “הטרובדור מבאלצי”. האירוע יתקיים על רקע מוזיקה בביצוע שמעון Kimmelmacher, זמר ופזמונאי.



    Bardichever היה אוטודידקט. בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה ברדיצבר ידוע ברבים, למרות ששיריו לא פורסמו. תקופה מסוימת היה חבר באגודת אמנים בשפת היידיש. הוא הלחין מחזות ולפעמים ביים אותם. בשנותיו המאוחרות החלו להתפרסם בעיתונות היידיש, איפה שהופיעו תחת השמות Chernavitzer Barga” și Oifgang


    Bardichever נפטר ביאסי, בסוף 1937, כתוצאה משחפת.



    לאחר מותו יצאו לאור שיריו של Bardichever במאמציהם של הזמר והיוצר לייבו לוין והסופר הרש סגל צרנוביץ, אז חלק מממלכת רומניה, כיום באוקראינה.