Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

  • המהדורה הרביעית של הפסטיבל הבינלאומי של תאטרון האידיש

    המהדורה הרביעית של הפסטיבל הבינלאומי של תאטרון האידיש

    הבינלאומי לטאטרון בשפה האידיש — TES FEST


    התאטרון היהודי הלאומי מארגן, בין 29 במאי לבין 02 ביוני 2019, בבוקרשט, מהדורה רביעית של הפסטיבל בינלאומי לתאטרון האידיש, TES FEST. הפסטיבל מציין 71 שנים שעברו מאז הקמת התאטרון ו143 שנים מאז ההקמה, ברומניה, של התאטרון הראשון בעולם, בשפה האידיש. התאטרון הוקם ב1876 בעיר יאשי ע”י הסופר ושחקן AVRAM GOLDFADEN.



    במהלך הפסטיבל יופיעו להקות תאטרון מרומניה, מארה”ב, מישראל, מצרפת ומרפובליקה המולדבית לצד זמרים ונגני מוזיקה קלזמר שיביאו את יופי התרבות האידיש לציבור הרחב.



    התאטרון היהודי הלאומי ישתתף השנה עם שתי הצגות: המהדורה החדשה של “הכנר על הגג” של SHALOM ALEIHEM ו”טווס הזהב ” של ITZHAK MANGER. במאי שתי ההצגות הוא ANDREI MUNTEANU.



    במסגרת הפסטיבל תוצג גם התערוכה RUMENYE EKH RUMENYE. התערוכה מאורגנת ע”י המוזאון להסטוריה ולתרבות היהודית ברומניה.



    בתערוכה צילומים חדשים וישנים של יהודי רומניה, דוברי אידיש : בבתי הכנסת, בעיתונות המקומית ועל הבמה.

  • פסטיבל מוקדש ללשון ולתאטרון האידיש

    פסטיבל מוקדש ללשון ולתאטרון האידיש


    בSUCEAVA שבצפון רומניה, מתקיימת, בין 29 במאי לבין 30 במאי המהדורה השניה של הפסטיבל של הלשון ושל התאטרון בשפה האידיש.



    האירוע בא בהמשך לחוק שעבר ב2017, ביוזמתו של SILVIU VEXLER, נציג הקהילות היהודיות בפרלמנט הרומני, חוק שקובע ש30 במאי הוא “יום הלשון והתאטרון האידיש” שיתרום לשמירת השפה למיגור הדעות הקדומות והאנטישמיות, לפיתוח הזהות ולהדגשת תרומתם של יהודי רומניה לחיים התרבותיים המקומיים ומעבר לכך.



    בתוכנית, תערוכות כגון “חיילים ורופאים במלחמת העולם הראשונה” ו”PAUL CELAN משורר דגול של העולם המודרני”, השקת הספר ” ילד מחפש את אלוהים” שכתב חתן פרס נובל, ISAAC BASHEVIS SINGER, וכמו כן הצגת ” הכנר על הגג” המופק ע”י התאטרון “מלכת מריה” מאורדיה בשיתוף עם תאטרון “MATEI VISNIEC” מSUCEAVA.



    ביום השני של הפסטיבל יתקיים דיון על “השפה האידיש, שפה בין רומנית ולבין עברית”. בדיון ישתתף MOSHE IDEL, איש תרבות ישראלי, מומחה ליהדות ולחקר הדתות. גם ביום השני תתקיים תחרות ציעורים לילדים והקרנת הסרט ” הירושה של GOLDFADEN”, סרטו של הבמאי הרומני RADU GABREA. על הבמה תעלה גם להקת הריקודים HAVERIM, להקה של הקהילה היהודית בבוקרשט. בהמשך Alexandrina Chelu לצד FLORIAN CHELU MADEVA מקהילת יהודי אורדיה ישירו שירים יהודיים. בתוכנית גם מוזיקה JAZZ ” YDDISH TANGO” עם הנגנים BERTI BARBERA מישראל וMARIANO CASTRO מארגנטינה.

  • שגריר דוד סרנגה הגיש את פרס ” העסק הנבחר”

    שגריר דוד סרנגה הגיש את פרס ” העסק הנבחר”

    INNOVATION LABS 2019 תוכנית לקידום יזמים צעירים בתחום הטכנולוגים בחרה את חתני הפרס “העסק הנבחר” שהוגש ע”י שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. באירוע שהיה בתאטרון הלאומי של בוקרשט, השתתפו 20 סטודנטים שהשתתפו בתוכנית לקידום רומניה-ישראל (RIPA) שהציגו פתרונות חדשניים לקידום חברות מקומיות.



    בין הפתרונות, תוכנה שמאפשרת לכל אדם שמקבל תמונות אונליין לבדוק את מקור התמונה וגם פתרון להטבת המעקב אחרי צריכת החשמל.



    Innovation Labs היא תוכנית לקידום ולטיפוח סטודנטים מ11 אוניברסיטאות בעלי שם מבוקרשט, מקלוז-נפוקה, יאשי, סיביו, טימישוארה. בתוכנית משתתף גם המכון לטכנולוגיה, הטכניון שבתל אביב. שיתוף הפעולה נועד לקדם את פיתוח החינוך בתחום ההיי-טאק, תחום בו רומניה היא בעלת שם.



    על הבמה עלו 18 צוותים מתוך 70 הצוותים שנבחרו להשתתף בתוכנית. לאחר הדגמות והצגת המוצרים המשתתפים קיבלו את הפרס לעסק הנבחר מידיו של דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה. הפרס ניתן לצוות שמשפר, על בסיס חומרה חדשנית, את המעקב אחרי צריכת החשמל. החומרה משתמשת באלגוריתם של בינה מלוכותית שמגלה ולומדת את הרגלי הצרכן וגם את אלה של ספקי החשמל.

  • תערוכת ציורים” התחברויות”

    תערוכת ציורים” התחברויות”

    מכון התרבות הרומנית בתל אביב מציג בין 21 במאי לבין 23 במאי את תערוכת הציורים “התחברויות” של הציירת מרומניה, BIANCA BOROS. המוטו של התערוכה הוא ” עיר יאשי, עיר האינטלקטואלים היהודים, מרכז תרבות חשוב ביותר”. ביאשי נולד התאטרון היהודי של ימינו. ביאשי עדיין ניתן למצוא סימנים של חיים יהודים כחלק מחיי החברה המקומית.



    התערוכה מציגה אלמנטים של ארכיטקטורה מהעיר הישנה וזאת כדי לשמור על זכרון חי העיר בליבם של אלה שעזבו את העיר ושתמיד רוצים לחזור אליה.



    בתערוכה מוצגות תמונות מבוססות על צילומים ישנים שבעזרת טכניקות חדשניות הפכו לתמונות יוצאות דופן. BIANCA BOROS סיימה את לימודיה במכון לאומנויות CITE INTERNATIONAL DE PARIS כשהיא קבלה בורסה על שמו של CONSTANTIN BRANCUSI מטעם המכון לתרבות הרומני.



    נכון לעכשיו, BOROS ממשיכה ללימודי דוקטורט באוניברסיטה הלאומית לאומנות ” GEORGE ENESCU” שביאשי. היא חברה בעיגוד האומנים הפלסטים ברומניה. עד עכשיו היא הציגה 9 תערוכות אישיות והשתתפה, לצד ציירים אחרים, ב40 תערוכות נוספות.


  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 19.05.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 19.05.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 19.05.2019



  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 19.05.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 19.05.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 19.05.2019



  • מפגש הדורות בסיגט

    מפגש הדורות בסיגט

    בSIGHETUL MARMATIEI, בצפון רומניה, התקיימה, בין 16 לבין 20 במאי, מפגש הדורות, אירוע שציין את גירוש יהודי MARAMURES שהוא איזור רומני, במאי 1944. 12000 יהודי SIGHET והסביבה נסגרו בגטאות שהיה בעיירה ומשם נשלחו למחנות המוות.



    המשתתפים יצאו מביתו של ELIE WIESEL והדליקו נרות נשמה באנדרטה לשואה שבעיירה. חתן פרס NOBEL, ELIE WIESEL נולד בSIGHET ב1928.



    יום א, ב19 במאי, ELISHA WIESEL, הבן של ELIE WIESEL, דיבר בפגישה שהתקיימה בעירית SIGHET. כמן במרכז התרבותי שבעיר, הופיעה התזמורת של העגודת SIEBENBURGEN של האופרה בקלוז והוצג ספר חדש, נסיעה בנחל הזכרונות” של הסופרת Dr. FELICIA STEIGMAN CARMELLY

  • על משוררים יהודים, ילדי רומניה

    על משוררים יהודים, ילדי רומניה

    בקלוז נפוקה יוצר לאור, ב27 במאי, ספר ושמו “סופת השלגים הכחולים-50 משוררים יהודים, ילידי רומניה”, ספר של ETGARD BITEL מישראל.



    האירוע מתקיים בסניף קלוז של איגוד סופרי רומניה. בין המשתתפים גם נשאי הסניף, IRINA PETRAS, מחבר הספר ETGARD BITEL, ו כמו כן העיתונאי, ספור ומתורגמן ION CRISTOFOR.

  • ימי התרבות הספרדית בבוקרשט

    ימי התרבות הספרדית בבוקרשט

    המפגש השישי של ימי התרבות הספרדית התקיים בין 14 לבין 16 במאי במכון סרבנטס בעיר הבירה של רומניה.



    בהזדמנות זו נפתחה תארוכת ” תגלה את ספרד” שמציגה 18 תמונות של ערים ספרדיות ובהן תרבות ספרדית עשירה לצעד קונצרט מוזיקה לנדינו של הזמרת LIAT FARRIS TWAINA ושל הפסנטרנית ILEANA AVRAM. מנחה הערב היתה CORNELIA IOANA CLEJ. ביום רביעי מתקיים שולחן עגול על ” ירושה הספרדית באירופה. ביום ה, תחת השם “הספרדים והקהילות היהודית מעבר לאטלנטיק, בסרט ובתאטרון”, הוקרנו סרטים בשיתוף שגרירות ארגנטינה ברומניה



    “ימי התרבות הספרדית” בבוקרשט התקיימו ביוזמת המרכז “גולדשטיין”, אוניברסיטת בוקרשט ושל המכון”סרבנטס” בשיותף שגרירות ארגנטינה ושגרירות ספרד ברומניה.

  • שבת שלום רומניה – קבלת השבת הגדולה ביותר ברומניה

    שבת שלום רומניה – קבלת השבת הגדולה ביותר ברומניה

    קהילת יהודי בוקרשט, ביחד עם המרכז היהודי לתרבות, JCC, קיימו ב17 במאי, בבית הכנסת הגדול בבוקרשט את קבלת השבת הגדולה ביותר ברומניה. קבלת השבת התקיים במקביל ב32 קהילות יהודיות מקומיות. בתוכנית עונג וקבלת שבת, מופעים, מאכלים מיוחדים ומוזמנים יוצאי דופן.



    במקביל, JCC ביחד עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, פונדציה CARITATEA וJOINT DISTRIBUTION COMMITTE קיימו, בין 16 לבין 19 במאי, בCRISTIAN שליד BRASOV, את המפגש IBANEH 2019, מפגש מוקדש לחידוד הידע ביהדות. המפגש נוהל באנגלית ע”י הרב DAVID LEVIN KRAUSS, מנהל לחינוך יהודי של הJDC.

  • בחירות בקהילת יהודי בוקרשט

    בחירות בקהילת יהודי בוקרשט

    פאול שוורץ, מהנדס במקצועו, נבחר מחדש, ב12 במאי 2019, לתפקיד נשיא קהילת יהודי בוקרשט. 364 מחברי הקהילה הצביעו לטובתו של שוורץ כשהמתחרה שלו קבל 87 הצבעות בעד.


    HORN נבחר לתפקיד של סגן נשיא קהילת יהודי בוקרשט. לתפקיד של מזכיר הקהילה נבחרה ד”ר MONA BEJAN. כמו 9 חברים חדשים נבחרו לועד הקהילה.


    PAUL SCHWARTZ הוא נשיא הקהילה משנת 2013. בין השנים 2005 ו2016 הוא כיהן כסגן נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.

  • תלונות ותגובות נגד המודעות האנטי-ישראל שפורסמו בעיר קלוז

    תלונות ותגובות נגד המודעות האנטי-ישראל שפורסמו בעיר קלוז

    התנועה הציונית ברומניה ביחד עם המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, התלוננו בפני התובע הכללי של רומניה ובפני ראש העיר של קלוז וזאת לאחר שברחבי העיר הודבקו מודעות שקרו להשבתת האירוויזיון בתל אביב. שני הארגונים מגדירים את המודעות כאנטישמיות ותומכות טרור. המודעות הודבקו בלוחות מודעות השייכות לעריית קלוז וכמו כן על באנר שבכניסה למוזאון האומנות בעיר, באנר ובן מודעה על תערוכה מוקדש למדינת ישראל.



    המודעות הן חלק מקמפיין הBDS, קמפיין לכאורה פוליטי אבל שהוא למעשה חלק ממערך הפרופגנדה הפלסטינית, האנטישמית, שמטרתה לפגוע ביהודים, באופן כללי ובמדינת ישראל, בפרט. פרופגנדה זו משרתת את ארגוני הטרור הפלסטינים, כתבו נציגי שני הארגונים שהגישו את התלונה.



    במודעות, במילה EUROVISION, שורבב סימבול נאצי וכמו כן בהן נכתב שהתחרות מתקיימת על “שטח כבוש” וזאת כשתל אביב היא עיר בישראל, מדינה עצמאית, כותבים חותמי התלונה.



    המודעות, שהופקו ע”י הארגון לסולידריות רומניה — פלסטין, הן מודעות מניפולטיביות הפונות אל הציבור הרחב ברומניה. לכן, מוסרי המסר שבמודעות עברו על החוקים ברומניה, בכך שמקדמים אנטישמיות ואידאולוגיה של ארגוני טרור פלסטינים, שלפיה שטח ישראל הוא שטח כבוש השייך לפלסטינים.



    בתלונה הודגש שהארגון לסולידריות רומניה — פלסטין מנהל גם דף פייסבוק שבו מפרסמים פוסטים, ברומנית, ובהם מופץ מידע שיקרי ותמונות מסולפות שהם גם חלק ממערכת הפרופגנדה שארגוני הטרור הפלסטינים מנהלים נגד מדינת ישראל, מדגישים מגישי התלונה שדורשים משלטונות רומניה להפעיל את החוקים הקיימים נגד האנטישמיות ונגד התמיכה וקידום ארגוני הטרור ברומניה.



    גם הקהילה היהודית בקלוז פנתה לשירותי הבטחון ולעירית קלוז בעניין המודעות שהופיעו לראשונה בעיר זו. הן מודעות אנטי-ישראל שקורות להשבתת הEUROVISION בתל אביב ושבהם מופיע סימבול נאצי. לכן פניתי אל שירותי הבטחון, אל עירית קלוז וגם אל שגרירות ישראל, אמר ROBERT SCHWARTZ, ראש קהילת יהודי קלוז.



    כמו כן, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, FCER, הביעה זעזוע מהדבקת המודעות הנ”ל. גם ראשי הפדרציה חושבים שהמודעות מגבירות את השנאה נגד מדינת ישראל ודרשו את הרחקתם המיידית. אנו חשובים שלא המודעות עצמן הם הבעיה החמורה כאן כי הרי למי שרואה אותם אין גישה למה שמתרחש בתל אביב: מה שחמור היא, הפצת השנאה נגד ישראל והעובדה שמתייחסים אל אזור תל אביב כאל שטח כבוש, אמר בהודעתו, ראש הפדרציה.

  • מחאה נגד פוסטרים אנטי-ישראל בעיר קלוז

    מחאה נגד פוסטרים אנטי-ישראל בעיר קלוז

    הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה (FCER) מחתה נגד פוסטרים שהודבקו על לוחות פירסום בעיר קלוז שבצפון מערב רומניה. יוצרי הפוסטרים קורים להחרים את תחרות הEUROVISION 2019 שמתחילה השבוע בתל אביב. נציגי הפדרציה אמרו שהפוסטרים מביעים שינאה כלפי מדינת ישראל ודרשו מהרשויות להרחיקם מידית.



    נציגי הפדרציה הביעו זעזוע מתוכן הפוסטרים שקרו להחרים את התחרות שמתקיימת “על שטח כבוש”.



    לפי דעתנו מה שמאוד מסוכן כאן זה לא הפוסטר עצמו, שהוא חסר ערך ממשי בגלל המקום בו הוא הודבק אלה המסר האנטי-ישראלי, מלא שינאה שמגדיר את תל אביב כ”שטח כבוש” , כתב בהודעותו נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, AUREL VAINER.


  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 12.05.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 12.05.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 12.05.2019



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 12.05.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 12.05.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 12.05.2019