הספורטאית הרומנייה הידועה, NADIA COMANAECI פתחה, ב30 באפריל, בתל אביב, את ריצת המרטון לנשים, LIFE RUN. NADIA הגיעה לישראל, במיוחד כדי לקדם את האירועה הספוטיבי הזה.
היא אמרה שישראל מרשימה אותה, שהיא נהנית מחום סובביה ושהיא מרגישה כמו בבית. בצעירותי, הסיכוי שנשים יצליחו כפי שאני הצלחתי היה מוגבל ביותר. למזלי אני הצלחתי.
ביקרתי בכפר האולימפי ושם נפגשתי עם הספורטאיות צעירות של ישראל. זו היתה פגישה חמה ונעימה ביותר, אמרה NADIA COMANECI.
ראש ממשלת רומניה הודיעה ביום ד האחרון שישיבה משותפת של ממשלת רומניה ושל ממשלת ישראל תתקיים “בעתיד הקרוב”. ראש ממשלת רומניה הודיעה על כך לאחר שיחת טלפון עם ראש ממשלת בנימין נתניהו.
“קיימתי שיחת טלפון עם ראש ממשלת נתניהו. איחלתי לו בהצלחה לאחר נצחונו בבחירות ודברנו על ישיבה משתופת של שתי הממשלות. בעזרת שגריר ישראל ברומניה הישיבה החשובה הזו תתקיים בקרוב. הישיבה תקרב עוד יותר את שתי המדינות תשפר את הקשרים הכלכליים. זו תהיה ישיבה בה חברים טובים יתפגשו מחדש, אמרה VIORICA DANCILA, ראש ממשלת רומניה בתוכנית טלויזיה.
בנתיים אנו צריכים לחכות להרכבת הממשלה הישראלית. לאחר הרכבת הממשלה, ראש ממשלת נתניהו אמר שהפגישה הזו יהיה האירוע הראשון שנקיים ביחד, הוסיפה ראש ממשלת רומניה.
טכס לזכר קורבנות השואה התקיים בJCC ,המרכז לתרבות היהודית בבוקרשט. הטכס הוקדש לזכר 6 מיליוני היהודים שנרצחו בשואה וכמו כן לזכר קורבנות האחרים של השלטון הנאצי.
חברי הקהילה היהודית, אבל לא רק הם, הדליקו 7 נרות לזכר קורבנות השואה.
ראש ממשלת רומניה, ויוריקה דנצילה, השתתפה ביום ה, בפולניה, במצעד החיים. ביחד עם דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, עם טובה בין נון קרביס נשיאת קרן לאודר ועם תלמידי בית הספר לאודר רהות מבוקרשט, ראש ממשלת רומניה צעדה את המרחק שבין מחנה אושוויץ לבין מחנה בירקנאו.
דנצילה אמרה בנאומה, שהאירועים האנטישמים שהתרחשו באירופה בשנים האחרונות, מדגישים עד כמה חשוב לזהות את הדרכים בהן יש למנוע את התופעה הזו. היא ציינה שרומניה מדגישה תשומת לב מרובעת לחינוך בנושאים השואה, לחקר האקדמי ולמיגור האנטישמיות, הגזענות וההפלייה, נושאים שרומניה טיפלה בהם כשהחזיקה בנשיאות האירגון הבינלאומי לשימור זכר השואה.
ראש הממשלה דברה על צעדיה של רומניה בכל הנוגע לשימור זכר השואה, על חקר השואה ועל מיגור האנטישמיות כחלק מהכרת העבר. היא דברה על תוכניות החינוך על השואה כחלק מלימודי התיכון והאוניברסיטה ועל הגנת הירושה התרבותית של הקהילה היהודית ברומניה.
דנצילה קרה לחיזוק החינוך של הדור הצעיר כדי שהם, הצעירים, יוכלו, בתורם למגר את הקיצוניות, את הגזענות, את האנטישמיות, תופעות שמאיימות על קיום הדמוקרטיה.
בישראל ציינו את יום השואה והגבורה לזכר קורבנות השואה. הטכס מוקדש ל6 מיליוני היהודים שנכחדו בשואה ע”י הנאצים והשותפים שלהם לרצח. התאריך בו מציינים את יום השואה בישראל הוא התאריך בו יהודי גטו וורשאו פתחו בהתנגדות מזוינת כנגד הנאצים.
בטכס הרשמי שהתקיים בירושלים, בין 6 ניצולי השואה שהוזמנו להדליק את נרות הזכרון, היתה גם SARAH SHAPIRA מהעירה RADAUTI שבצפון רומניה. בזמן מלחמת העולם השניה היא הוגלה לטרנסניסטריה ע”י הצבא הרומני.
בשנים האחרונות, בכל טכס מוקדש לשואה, מוזכרת תמיד גם שואת יהודי רומניה. נשיא ישראל, ראובן ריבלין, וראש ממשלת ישראל,בנימין נתניהו, הזהירו בפני הגברת האנטישמיות באירופה
ראש ממשלת רומניה, VIORICA DANCILA, תבקר בפולין כדי להשתתף בווידעת ראשי הממשלות ממרכז וממיזרח אירופה, שהצטרפו לשוק המשותף לאחר 2004 וכדי להיות נוכחת בטכס במחנה ההשמדה אושוויץ — בירקנאו.
ביום ד בערב, ראש ממשלת רומניה תבקר בבית הכנסת “רמו” בקרוקוב, ביחד עם דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, ועם טובה בן נון קרביס, מייסדת בית הספר “לאודר רהות” ברומניה.
ביום ה, ראש ממשלת רומניה תשתתף ב”מצעד החיים”, צעידה רגלית שנתית שיוצאת ממחנה הריכוז אושוויץ ומסתיימת במחנה ברקנאו.
כמן כן, ראש ממשלת רומניה תשתתף בטכס ההזכרה בברקנאו, ביחד עם נציגי הקהילה הבינלאומית, נציגי ממשלות שונות, נציגי דתות, אירגוני סטדנטים ותלמידים. מרומניה, יהיו נוכחים גם שגריר ישראל ברומניה וטובה בן נון קרביס.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 28.04.2019
JCC, המרכז החברתי היהודי בבוקרשט, מציין שני תאריכים חשובים עבור העם היהודי : יום השואה ויום העצמאות.
יום השואה יצוין ב02 במאי במרכז החברתי היהודי בבוקרשט. “אנו חייבים לאנשים שנהרגו ללא אשם ואנו חייבים לדאוג שרצח דומה לא יקרה שוב”, אמרו המארגנים.
כמו כן,ב09 במאי, גם במרכז החברתי היהודי, JCC יחגוג 71 שנות עצמאות של מדינת ישראל. באותו יום יפתח שוק של מזכרות ומוצרים ישראלים, יתקיימו פעילויות לילדים ותוצג תערוכת תמונות ” ההיסטוריה של קיבוצים”.
כמו כן תתקיים הופעה של DUO REIM מישראל, של ENDY GLIKMAN, של להקת הריקודים HORA, של המקלה HAZAMIR ושל מקלת הילדים.
JCC מארגן, ב03 במאי, שבת מוקדשת למדינת ישראל, וקבלת שבת מוקדשת ליום העצמאות
המכון “אירופה החדשה” מקיימת ב15 במאי דיון על ” דינמיקה של העבר ואדגרי העכשוויים של המיעוט היהודי ברומניה”
הדיון בא בהמשך לפרסום הספר ” העבר העכשווי. היהודים מרומניה: היסטוריה, זיכרון וייצוג. הספר נכתב ע”י ANCA FILIPOVICI ו ATILLA GIDO.
הספר דן בתהליך ההיסטורי של המיעוט היהודי ברומניה, בהקשר לתופעת האמנציפציה, הלאומניות או האנטישמיות המודרנית.
הספר מבוסס על מחקרים של מומחים ועוקב אחרי השינויים שהתרחשו לאחר אירועים חשובים כדוגמת מלחמת העולם הראשונה ואיחוד האזורים בהם הרומנים היו רוב ב1918, השואה ומלחמת העולם השנייה, השלטון הקומוניסטי וההיסטוריה העכשווית.
הטקסטים שמתייחסים להיסטוריית היהודים עד הקמת השלטון הקומוניסטי, מחולקים לפי אזורים הסטורים ועוקבים אחר המאפיינים של הקהילות היהודיות בטרנסילבניה, בבוקובינה, בבסרביה ובמונטניה.
השייכות לאזור זה או אחר קבעה, לא רק את אופי הקהילות בהתאם למיקומם ברומניה המודרנית, אלה גם את גורלם של חברי הקהילות.
האבולוציה של הקהילות היהודיות ברומניה, היא, מבחינה זו, ערבוב של מסלולים הסטורים משותפים ונקטעים בכל התקופה של המאה הXIX ושל המאה הXX.
הספר, שנכתב כמדריך הסטורי, מסכם את היסטורית היהודים ברומניה המודרנית
המרכז התרבותי הרומני בתל אביב מקיים, ב30 באפריל, אירוע חדש מסדרת ” בית הקפה הרומני, ושמו ” פגישות באגורה”. האירוע מתקיים בשיתוף בית ההוצאה לאור “SAGA” והוא מוקדש למזוג האומנויות הכתובות, שירה וסיפורים, ולאומנות הוויזואלית, ציור.
באירוע יוצגו 3 ספרים חדשים: “פגישות באגורה”, אוסף שירים וסיפורים על אומנות, חתום ע”י הסופרת |ADA SEGAL SHEFER וADRIAN GRAUNFELS , “עירורים סובייקטיביים” של SOFIA GELMAN, סיפורים על מוזיקה, מלחינים ומנצחים חשובים בעולם המוזיקה בארוק של המאה XIX. הספר האחרון הוא “BARUCH ELRON ציורים ו שרבוטים” ספר של ADRIAN GRAUNFELS .
נושא נוסף הוא העבודה של האומנית MIRIAM GAMBURD, שבתערוכת HOMO VULGARIS מציגה עבודות על התנ”ך, על היסטוריית האומנות ועל יחסו של האדם המודרני לאסתטיקה האירופית והיהודית, שעדיין מתפתחת.
מנחה האירוע, ADRIAN GRAUNFELS, יציג את נושא אומנויות בישראל הפוסט-מודרני, כשהוא יציין במיוחד את העבודות של BARUCH ELRON ושל ANAT HANIT.
מועצת העיר בוקרשט דחתה בפעם השלישית את ההצעה שקובעת את מתן הארמון ,DACIA , שבמרכז בוקרשט, למכון הלאומי לחקר השואה ברומניה על שמו של “ELIE WIESEL”, לצורך הקמת המוזאון של השואה ושל יהודי רומניה. הפרוייקט נידחה ברוב של 34 בעד, 12 שנמנעו ו2 נגד, מתחת לרוב הנדרש של שני שליש.
בדף הפייסבוק, המכון “ELIE WIESEL” אמר שתוצאת ההצבעה מצביעה על בורות, חסר תרבות חברתית, לאומניות קיצונית שחודרת למוסדות הציבוריים הדמוקרטים אבל לא על אנטישמיות.
לפני הצבעה אחרונה זו, היועץ הכללי ORLANDO CULEA, שאת חברותו במפלגת השלטון, PSD, הופסקה בגלל שהוא נמנע, בהצבעות הקודמות, מלהצביע בנושא זה, הסביר את עמדתו:
ב2016 מועצת העיר כן החליטה על עברת הבניין לניהולו של המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה, לצורך הקמת מוזאון השואה. אנו ממשיכים לתמוך בהקצאת מבנה להקמת המוזאון, אבל ב2018, בית המשפט ביטל את החלטת מועצת העיר, והחליט שיעוד המבנה לא יכול להשתנות ללא אישורו של משרד התרבות הרומני. לפני 2016, תוכנן שבמבנה זה יוקם מוזאון האומנות של בוקרשט.
מועצת העיר העלתה את הנושא להצבעה ללא שינוי הנדרש, תהליך לא תקין, לפי דעתו של ORLANDO CULEA.
הוא האשים את מועצת העיר של בוקרשט שהתעלמה מהחלטת בית המשפט כשדנה בפרוייקט הקצאת המבנה להקמת המוזאון, ללא שינויים.
בתשובה, ראש העיר, GABRIELA FIREA, הזכירה שלפני 3 שנים היא הציעה, ומועצת העיר הצביעה בעד עברת מבנה במרכז העיר, למכון ELIE WIESEL.
לאחר מכן, תבעו אותנו ובית המשפט נתן החלטה בנושא. בית המשפט התייחס לכך שלצורך העניין קיימנו ישיבה מיוחדת ועל כך שהנושא הזה הועלה כנושא מחוץ לסדר היום הרגיל, אמרה ראש העיר GABRIELA FIREA , לפני ההצבעה האחרונה.
לפני זה, המבנה יועד להקמת מוזאון אומנות של בוקרשט ואיתרנו מבנה אחר, גם במרכז בוקרשט, למטרה זו. מועצת העיר אישרה את עברת המבנה למכון “ELIE WIESEL” ולאחר 3 שנים חזרה בה, הזהירה ראש העיר את חברי המועצה.
היא הדגישה שהפרוייקט שנדחה, קיבל את אישור משרד התרבות הרומני בהתאם לחוק שימור המבנים ההיסטוריים .
לפי ההחלטה מ2016, זכות הניהול ניתנת, למכון ELIE WIESEL, לצורך הקמת המוזאון של השואה ושל ההיסטוריה של יהודי רומניה.
ראש העיר הדגישה שהפרוייקט היה מותנה בכך שתוך 3 שנים ממתן החלטה ב2016 ,על מנהלי הפרוייקט להשיג את אישור הועדה הלאומית למוזאונים ברומניה, אחרת המבנה יוחזר לעירית בוקרשט.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 21.04.2019
אורל ויינר, ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מסר:
משמעות הפסח היא, אם תרצו, בינלאומית. זו הדוגמא הראשונה של חשיבות יציאת עם מעבדות ולכן אנו קורים לפסח גם “חג החופש”.
יציאה לחופש לוקחת את האנשים אל החופש, אבל עלינו ללמוד שהחופש, בזמן שהוא נותן לחיים איכות, לא תמיד מביא את התוצאות שלהן כולם מחכים. היהודים חיכו 40 שנים עד שנכנסו לארץ המובטחת, ארץ כנען.
הפסח מזכיר לנו אירועים שאסור לשכוח: החג נמשך 8 ימים כש4 ימים הם מוקדשים לתפילות: יומיים בתחילת החג ויומיים בסוף החג. 4 הימים שבינהם הם חופשיים יותר. בימים האלה האנשים עובדים ולא נדרשים להגיע לתפילות בבתי הכנסת.
המנהג המרכזי של החג הוא, שבמקום הלחם הרגיל שכולנו אוכלים כבר אלפי שנים, היהודים אוכלים, בפסח, מצות או PASCA ברומנית.
למה? כי היהודים שנאלצו לעזור במהרה לקחו איתם מה שיכלו: בין היתר גם את בצק המצות שבדרך הוא התקשה. לכן, לזכר הימים ההם, במשך 8 ימי הפסח אוכלים מצות או מוצרים מקמח מצות. זה המנהג. לא קשה לשמור עליו: יותר קל ממה שחושבים. זו דרכנו לשמור על מינהגנו, אמר ווינר.
בתורו, הרב הראשי של רומניה, רפאל שפר, העביר את המסר הבא לרגל חג הפסח:
גם שגריר ישראל בבוקרשט,דוד סרנגה, העביר מסר לרגל חג הפסח דרך רדיו רומניה הבינלאומי:
