Author: Marco M Katz (מרקו מ כץ)

בין 16 לבין 17 באפריל, NATALIA ELENA INTOTERO, השר לענייני הרומנים החיים בדיאספורה מבקרת בישראל, שם היא נפגשת עם נציגי יוצאי רומניה וכמו כן עם אנשי הממשל הישראלי.

ביום ג, השרה נפגשה עם ראש הכנסייה האורטודוקסית הרומנית בירושלים, כומר TEOFIL ANASTASOAIE, אחראי על הנכסים של הכנסייה הרומנית בארץ הקודש. איתו היא שוחחה על עניינים הקשורים לעולי לרגל נוצרים מרומניה, המבקרים במקומות הקדושים בישראל.

במהלך השיחות שני הצדדים שמו דגש על חשיבות שיתוף הפעולה בין המשרד לענייני הרומנים החיים בדיאספורה לבין הכנסייה האורטודוקסית הרומנית לצורך קידום השפה והתרבות הרומנית בקהילות הרומנים שחיים מחוץ לרומניה.

לאחר מכן, שר לענייני הרומנים החיים בדיאספורה נפגשה עם סגן ראש העיר ירושלים, איתו החיא שוחחה על היחסים הטובים בין רומניה לבין ישראל, על עולי הרגל הרומנים המבקרים במקומות הקדושים, ועל מקומה החשוב של הכנסייה האורטודוקסית הרומנית בכל הנוגע לעולי רגל אלה.

כאשר היא ענתה להזמנת רב יוביף הראל, הרב של יוצאי צהל, גברת INTOTERO, שר לענייני הרומנים החיים בדיאספורה, ביקרה, ביחד עם רב יוסף ווסרמן, הרב של יוצאי רומניה בישראל,בקיבוץ רמת רחל

ראש ממשלת רומניה, VIORICA DANCILA, התקשרה לראש ממשלת ישראל, BENJAMIN NETANYAHU, וברכה אותו על תוצאות הבחירות שהיו ב09 באפריל.

שני ראשי הממשלה שוחחו על היחסים הטובים בין שתי המדינות ועל ישיבה משותפת, במהלך השנה, של שתי הממשלות. ישיבה זו רק תחזק את התחייבותם של שתי הממשלות לפתח את שיתוף הפעולה ואת הקשר המיוחד שבין שתי המדינות. התייעצויות בין הממשלות יובילו לפרויקטים חדשים ולשיתוף פעולה בתחומים חשובים לשני הצדדים.

כמו כן, שני ראשי הממשלה דברו על התוצאות שהושגו עד כה, בזמן שרומניה היא מחזיקה בנשיאות מועצת שוק האירופי המשותף.

ראש הכנסייה האורטוקסית הרומנית, דניאל קיבל את שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה. בהזדמנות זו, השגריר סרנגה הביע את תקוותו ששגרירות רומניה בישראל תועבר לירושלים בהקדם.

ראש הכנסייה האורטודוקסית הרומנית ציין את הנסיון הדיפלומטי של השגריר ואת היחסים הטובים שבין רומניה לבין ישראל. דוגמא טובה של היחסים הטובים בין שתי המדינות הם טיולי עולי לרגל שהכנסייה מארגנת.

השגריר סרנגה דיבר על עבודות ניקוי שדות המוקשים שבאזור הירדן, כשהוא הביע תקווה שהכנסייה הרומנית שבאזור ישופץ ויפתח לאחר שהמקום יקבל את ברכתו של ראש הכנסייה האורטודוקסית הרומנית, דניאל.

כמו כן השגריר דיבר על פרויקט בו מחפשים אחר בני משפחתם של 65 הרומנים שקבלות מיד ושם את המעמד של “חסיד אומות העולם”, אנשים שבמלחמת העולם השנייה סיכנו את הייהם תוך כדי הצלת יהודים.

הערך החינוכי של פרויקטים מסוג זה, תוך כדי פיתוח היחסים בין שני העמים, תורמים למאמץ למנוע מאירועים כדוגמת השואה, לחזור על עצמם. ראש הכנסייה האורטודוקסית הרומנית הבטיח לעזור במאמץ לאתר את צעצעי חסידי אומות העולם.

בSIGHETU MARMATIEI, בצפון רומניה, בין 8 באפריל לבין 11 באפריל מספר אירועים הוקדשו לפרוייקט ” עתיד הזכרון, הבנת העבר למען עתיד טוב יותר”.

מטרת הפרוייקט הבינתחומי ובינלאומי שכולל מספר ערים, הוא מוקדש לזכר השואה ברומניה, בציכיה ובסלובקיה. באמצעות אומנות ומדיה, במסגרת הפרוייקט, מספר אירועים מתרחשים בSIGHETU MARMATIEI, בMEDIAS שבמרכז רומניה, בBRATISLAVA, בPRAGA, בBRNO ובBUCHAREST. הפרוייקט מתואם ע”י השוק הארופי המשותף באמצעות התוכנית ” ארופה עבור אזרחיה”

בפרוייקט השתתפו, בסדנאות אומנות, תלמידי תיכון מSIGHETU MARMATIEI, עיר רב-אטנית שבה היתה קהילה יהודית ידועה מאוד. התלמידים יצרו עבודות מוקדשות לחופש, זכרון השואה ומיגור שנאת זרים באמצעות וידאו, צילום ושירה. מכלול העבודות שנאספו בפרוייקט, הוצגו בפני מורים ותלמידים של בתי הספר תיכון שהשתתפו בפרוייקט. כמו כן הוקרן הסרט ILUZIILE MELE “ההשליות שלי”, שהופק ב2017 ע”י OLGA STEFAN בשיתוף עם ILEANA SZASZ. הסרט מציג את הפוגרום שהתרחש בינואר 1941 בבוקרשט וזכרונות על האירוע של זקני הקהילה שהיום חיים בבית האבות MOSES ROZEN, בבוקרשט.

יוזמת הפרוייקט OLGA STEFAN, מסבירה את חשיבות הפרוייקט בכך שהוא מטפל בגל של קיצוניות של הימין, של שנאת זרים, של לאומניות, של גזענות ושל אנטישמיות, גל שמציף את החברות הנחשבות לפתוחות ולדמוקרטיות.

בכך “זכרון העתיד” הוא נלחם נגד השכיחה והמחיקת של העבר והופך להיות מאגר ציבורי של זכרונות.

שגריר ישראל ברומניה מבקר בעיר קלוז

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה ביקר בעיר קלוז

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, ביקר בעיר קלוז-נפוקה שבצפון מערב רומניה. שם הוא נפגש עם חברי הקהילה היהודית המקומית וביקר בבית הכנסת הנאולוגי, בו מתבעצים עבודות שיפוץ. שגריר סרנגה ביקר גם באוניברסיטה באבש — בולאי BABES BOLYAI שם הוא הרצה בפני סטודנטים על ישראל.

שגריר ישראל ביקר, ביחד עם שר החקלאות הרומני, PETRE DAEA, ביריד חקלאות שהתקיים ליד קלוז. הוא אמר שישראל מגלה עניין רב בפיתוח שיתוף הפעולה בתחום החקלאות עם רומניה.

העובדה שביריד משתתפות 8 חברות ישראליות הפעולות בתחום החקלאות, מצביעה על כך שלנו יש עניין רב ביבוא טכנולוגיה גבוהה בתחום החקלאות. בשבוע שעבר נפגשתי עם שר DAEA ושוחחנו על שיתוף פעולה בתחום החלקאות, המים ומערכות השקייה, אמר שגריר סרנגה.

בישראל, תחום המים ומערכות ההשקייה מפותח ביותר, אמר השגריר.

ב10 באפריל, רומניה השתתפה בכנס אקדמי של המרכז ללימודי ארופה המודרנית בבאר שבעה. הכנס הוקדש לסימון וייל. BORBELY LASZLO, מתאם של המחלקה לפיתוח מתמשך בממשלת רומניה, דיבר על “תרבות רב-גונית, מיגור האנטישמיות ושל שנאת זרים באמצעות פיתוח בר- קיימא”. במהלך ההרצאה הוא הדגיש את חשיבות החינוך בתהליך מיגור האנטישמיות ושל שנאת זרים ברומניה.

המכון לתרבות רומניה בתל אביב שיתף פעולה עם המרכז ללימוד המדיניות והחברה הארופית הפועל במסגרת אוניברסיטת “בן גוריון” בבאר שבע. בכנס השתתפו נציגים חשובים מאוניברסיטאות בפאריז, בודפשט, מאסטריכט וורשאו. כמן כן השתתף, HANS POTTERING נשיא לשעבר של הפרלמנט הארופי.

לאות כבוד כלפי המורשת שסימון וייל השאירה, המרכז ללימוד המדיניות והחברה הארופית, שינה את שמו ל”מרכז סימון וויל ללימוד האירופה המודרנית”. הכנס היה חלק מהאירועים שהוקדשו לציון שינוי זה.

ANDREI CARAMITRU, יועץ של נשיא מפלגת ” העיגוד להצלת רומניה”, USR, מפלגה הנמצאת באופוזיציה, כתב בדף הפייסבוק שלו, שמפלגת השלטון, PSD, אחראית על “שואת רומניה”. הוא אמר שברומניה “סובלים יותר ממה שהאנשים סבלו במלחמת העולם השנייה”. מאוחר יותר הוא שינה את הפוסט נגד מפלגת השלטון, והחליף את המילה שואה במילה ” genocide ” או רצח עם.

שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, הגיב מיד. הוא אמר ש” לצערנו, רואים מחדש, שפוליטיקאי רומני משתמש במושג ” שואה” בקונטקסט לא מתאים. לא צריכים להמיט בגודל רציחת מיליוני אנשים. לפשעי מלחמה אין מקום במסעת בחירות של מפלגה זו או אחרת. רומניה עשתה צעדים חשובים במיגור האנטישמיות, והיא, ללא ספק, מודל למדינות אחרות באיזור. החינוך על השואה ועל הפשעים שבוצעו נגד מיליוני אנשים הוא חשוב, ולכן אין לסבול את הבורות בנושא. אני מזמין את מר ANDREI CARAMITRU ללמוד יותר ולבקר ביד ושם, המוזאון לזכר קורנות השואה בירושלים.

גם חבר הפרלמנט, נציג היהודים בפרלמנט הרומני, SILVIU VEXLER, גינה את הפוסט של ANDREI CARAMITRU. לא מתקבל על הדעת וזה מקומם ביותר כשמשתמשים במילה “שואה” בנושאים פוליטים. אי אפשר להשוות בין שום דבר ברומניה של היום לבין הדרמה של השואה ולתקופה בה נרצחו מליוני בני אדם, אמר VEXLER. השימוש הטריביאלי בשואה ובזכר קורבנות השואה, הוא מעשה מסוכן שלא יעשה. כדי לשמור על זכר קורבנות השואה אנו עוד נלחמים בעדישות כלפי הרצח הזה, אמר VEXLER.

מרקו כץ, מנהל המרכז למעקב ולמיגור האנטישמיות ברומניה, אמר שהשימוש הלא נכון והחוזר במילה “שואה” , ע”י פוליטיקאים ברומניה, מראה על חסר אמפטיה ועל חסר הבנת הטרגדיה וגודל הפשעים שהנאצים ובעלי הבריתם, רומניה ביניהם, ביצעו נגד העם היהודי. השואה התרחשה גם ברומניה והשימוש, בדיונים פוליטים, במילה “שואה”, הופך את השואה ואת זכר של 280000 עד 350000 קובנות של שלטונו של מרשל ANTONESCU לאירוע טאיביאלי, כתב מרקו כץ.

ANDREI CARAMITRU ביקש סליחה : ” היום, מוקדם יותר, כתבתי על השחיתות ברומניה, על התקופה הערורה שאנו חיים בה. זו טרגדיה גדולה עבורנו: לאחר סוריה, אנו המדינה שממנה בורחים הכי הרבה אנשים. רומניה רושמת את אחוזי המוות הגבוהים ביותר בארופה. אוכלוסיית רומניה נעלמת יותר ויותר, משנה לשנה. לצערי התשמשתי במילה שלא היתי צריך להשתמש בה. בשבילי השואה היא סימבול של הרוע המוחלט, ובטעות, השתמשתי במילה זו כדי להביע את הכאב שנפל עלינו. אבל, מובן מאליו, שמצבנו לא סובל השוואה למה שקרה בשואה. אני מתנצל: לא היתה אף כוונה למזר את הגודל השואה.

OVIDIU GANT, נציג המיעוט הגרמני בפרלמנט הרומני גינה את ההתקפות האנטישמיות שהתרחשו לאחרונה ודרש שהשלטונות יפעלו כדי לעניש את המבצעים וכדי למנוע התקפות דומות בעתי

כאשר הוא פונה אל חברי הפרלמנט, הוא ציין, שלאחרונה, ברומניה, מספר ההתקפות האנטישמיות עלה. באופן בלתי מתקבל על הדעת, חברה מסחרית ממחוז PRAHOVA השתמשה בסיסמא ARBEIT MACHT FREI ( העבודה משחררת) הכתובה בכניסה למחנה הריכוז אושוויץ, שם נרצחו מיליון מאה אלף יהודים בזמן השואה

חברה אחרת פרסמה פרסום בו השתמשה בתמונתו של ADOLF HITLER, פושע הגדול ביותר נגד האנושות, אדם שבגללו נרצחו מיליוני יהודים, אמר OVIDIU GANT.

בנוסף לכף, פושעים הרסו 73 מצבות ואת בית הטהרה בבית העלמין היהודי שבחוש

אלו רק כמה דוגמאות של התקפות אנטישמיות שבוצעו לאחרונה במדינתנו. ברומניה קיימים חוקים נגד התקפות מסוג זה. כחבר פרלמנט, כניג של המיעות הגרמני, אני מגנה את המעשים האלה ודורש מנציגי השלון, מפוליטיקאים וממערכת המשפטית, לנקוט בצעדים נגדם, אמר GANT.

הוא דרש ממשרד הפנים לטפל בתלונות הנ”ל במהירות, לזהות את המבצעים ולהביא אותם בפני השופטים ללא דיחוי. זה מה שנחוץ לעשות כדי לעצור פשעים מסוג זה, פשעים שאנו מכירים, לצערנו, מהמאה הקודמת, כשגרמניה הנאצית, איטליה הפסציסטית, הונגריה ההורטיסתית, רומניה הלגיונרית ושלטון מרשל אנטונסקו לצד מדינות עם שלטונות דומים אחרים, נתנו יד והשתתפו בפשעי השואה.

נציג המיעוט הגרמני דרש שמשרד החינוך יפעל כך שלימודי שואה יהפכו לחלק אנטגרלי ממערכת הלימודים ברומניה.

רק ע”י חינוך חובה ניתן למנוע ריבוי הפשעים האנטישמים, להבטיח חיים משותפים נורמטיבים, כפי שמקובל בכל חברה דמוקטית ותרבותית בארופה, אמר OVIDIU GANT.

שגרירות ישראל ברומניה והמכון הדיפלומטי הרומני אירגנו לאחרונה, בבוקרשט, כנס בנושא “מדינת ישראל: הזדמנויות, אתגרים והמלחמה בטרור” . בין האורחים שהוזמנו להשתתף בכנס היו גם אורחים מישראל: אורי בן יעקב, מנהל פיתוח וחוקר בכיר במכון הבינלאומי ללוחמה בטרור בישראל ואורי ברזל, חוקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS).

“המומחים צריכים לשתף פעולה עם מפעיליה הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק או טוויטר, וזאת כדי למנוע השימוש בהן למטרות טרור”, אמר אורי בן יעקב. הוא דיבר על האופן שבו פלטפורמות מקוונות הופכות כעת לכלי הפצת טרור. לדבריו, לפעמים עיתונאים יכולים לעזור בלכידת חשודים בטרור על ידי העברת אירועים חיים. במקביל, התקשורת, באמצעות העברת מידע על מעשי אלימות בזמן אמת, הופכת לפלטפורמה לאיסוף מידע בשירות מחבלים, הדגיש אורי בן יעקוב. לעיתונאים יש עכשיו דילמה גדולה, אמר בן יעקב.