Author: Marian Marom (מריאן מרום)

דניאל, הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית, קיבל בביקור ראשון את ליאור בן דור, שגריר ישראל ברומניה. הפטריארך כיבד את הניסיון הדיפלומטי העשיר של השגריר והדגיש את היחסים המצוינים הקיימים בין רומניה וישראל. דוגמה ליחסים אלו הם העליות לרגל לישראל שאורגנו ע”י הפטריארכיה הרומנית, שבאמצעותם יכולים המאמינים האורתודוכסים לבקר במקומות הקדושים. כפי שציינו גם הפטריארך וגם השגריר בן דור, גם בתנאים הקשים הנוכחיים שגרמה המלחמה במזרח התיכון, העלייה לרגל מתבצעת בבטחה מוחלטת. במקביל הביע הפטריארך דניאל את תקוותו שבזמן הקצר ביותר ישוקם האתר הרומני על נהר הירדן ובהמשך תיכלל במעגל העלייה לרגל בארץ הקודש. השגריר הדגיש את העובדה שרומניה היא אחת המדינות המתויירות ביותר על ידי תיירים מישראל. כמו כן, בהתחשב במוצא הרומני של משפחתו, הדגיש הדיפלומט הישראלי את התכונות המיוחדות של הידידות והאירוח של העם הרומני.

הפטריארך דניאל הדגיש את העובדה שהשילטונות הטוטליטריות של המאה ה-20 הביאו להופעתם של ניתוקים בין קהילות דתיות, עובדה שניתן לרפא באמצעות שיתוף פעולה ומידע נכון. השגריר בן דור הדגיש את המעורבות הסולידרית של העם הרומני, כידיד מדינת ישראל, בהכרה בחשיבות היציבות באזור המזרח התיכון, וציין כי השותפות והידידות בין שתי המדינות מבוססות גם על תפקידה החשוב של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית.

עלייתו של המועמד העצמאי קאלין ג‘ורג‘סקו, שניצח בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות ברומניה, גרמה לתגובות. ג‘ורג‘סקו מכחיש את ההאשמות שהוא אנטישמי, פרו–לגיונרי, רוסופיל, אנטי האיחוד האירופי ואנטי נאט“ו.

נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, אמר לקאלין ג‘ורג‘סקו כי “הזיה מיסטית–דתית ואנטישמית, תיאוריות קונספירציה, יחד עם הפיתוי המשיחי של פוליטיקאי אינם יכולים לשנות את ההיסטוריה והמציאות“. וקסלר הדגיש כי תנועת הלגיונרים הייתה ארגון צבאי, פשע וטרור, בעל אוריינטציה לאומנית–פשיסטית ואנטישמית, המאופיין בזוועות ובמעשים לא אנושיים, ברדיפות אתניות וביצוע מעשי אלימות בלתי נתפסים. המרשל יון אנטונסקו, בעל ברית של היטלר, היה ונשאר פושע מלחמה שיזם באופן ישיר ארגון השיטתי של השואה ברומניה, שדרש רצח של מאות אלפי יהודים ורומא, הוסיף וקסלר. יון אנטונסקו הוא חלק מההיסטוריה של רומניה. צד אפל ולא סיבה להתגאות, כתב וקסלר. הוא ציין כי תנועת הלגיונרים ויון אנטונסקו “הביאו רק נזק והרס“, הן עבור רומניה והן עבור העם הרומני. לא נפחד, אף אחד לא יאיים עלינו ולא נחיה את חיינו כאזרחי רומניה בפחד. נמשיך לחיות בכבוד שאפיין אותנו מאז ומתמיד, באותה נאמנות לרומניה, באותו כבוד שתמיד גילינו לכל הסובבים אותנו, הצהיר חבר הפרלמנט.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” הגיב בחריפות לאחר שהמועמד הפרו–רוסי בעל נאום לגיונרי קאלין ג‘ורג‘סקו ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בפער, עם תרומה משמעותית של קליפים ויראליים ב– TikTok. הגיע הזמן להיות רציונליים, לזנוח הסברים קלים ותחומי עניין קבוצתיים. האינטרס הלאומי מחייב אותנו להפנות תשומת לב לכמה גורמים פנימיים שתרמו ל“יום ראשון השחור או הירוק” הזה, אמר אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון, ברמז לנאציזם וללגיונרים. לדבריו, הימין הקיצוני הפך למציאות ברומניה, והפער בין הצהרות פומביות מוסדיות אנטי–קיצוניות והמציאות של מדיניות ציבורית העמיק. אלכסנדרו פלוריאן סקר גם את ההסברים העיקריים, מנקודת מבטו, לצמיחת התעמולה הלגיונרית ולתופעה האנטישמית ברומניה: היעדר תגובה של מערכת המשפט, אי הענשת נאומים קיצוניים בפרלמנט, חולשת המפלגות הפוליטיות העיקריות מול הסכנה הקיצונית, השילטון המקומי הנותן שמות של פושעי מלחמה או לגיונרים לרחובות, כיכרות או בתי ספר. הימין הקיצוני ברומניה מייצג למעלה מ-35% מהאפשרויות של ציבור הבוחרים. הימין הקיצוני פירושו הכחשת השואה, אנטישמיות, גזענות, שלילת זכויות וחירויות לכל מיעוט, ריבונות, אוריינטציה חיצונית פרו–רוסית, אנטי אירופה ואנטי נאט“ו, אמר אלכסנדרו פלוריאן. קיים פער בין השיח הפלורליסטי, האנטי–קיצוני ואפילו הפילושמי של הממשלה והאליטה הפוליטית ברומניה לבין המציאות של מדיניות ציבורית הנהוגה ברמה המרכזית והמקומית, אומר פלוריאן. הוא קישר את צמיחת התופעה הלגיונרית והאנטישמיות עם העלאה לדרגת קדוש של מספר לגיונרים ע”י הכנסייה האורתודוקסית הרומנית. אלכסנדרו פלוריאן הדגיש גם את ההשפעה של חלק מהתקשורת שנותן מקום לשלילה, לאנטישמים או לאוהדי התנועה הלגיונרית.

המרכז לניטור ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania), מסר כי הוא אינו מופתע מהאפשרות שלרומניה יהיה נשיא פרו–לגיונרי, והפנה את תשומת הלב לעובדה שהוא הזהיר מפני סכנה עוד בשנת 2022, אלא שהחוק לא הוחל והרשויות לא נקטו באמצעים. אל לנו להיות מופתעים אם לאחר הבחירות לפרלמנט, מספר גדול יותר של קיצונים יתפוס מושבים בפרלמנט הרומני, הוסיף המקור המצוטט.

שרת החוץ הרומנית, לומיניצה אודובסקו, הביעה את דאגתה מהתנודתיות המוגברת של המצב במזרח התיכון. גב‘ אודובסקו השתתפה בפגישת שרי החוץ ממדינות האיחוד האירופי מועצת החוץ, בבריסל.

בנוגע למצב במזרח התיכון, ראש הדיפלומטיה הרומנית חזרה והדגישה את חשיבות המאמצים להפחתת המתח באזור. התנודתיות המוגברת של המצב במזרח התיכון מחייבת איפוק מצד כל הצדדים המעורבים, הדגישה הדיפלומטית הרומניה. לומיניצה אודובסקו נזכרה בביקורים האחרונים שערכה באזור, שם דנה עם עמיתיה ממצרים וירדן בהיבטים הדחופים ביותר של המצב הנוכחי. השרה אודובסקו עמדה על החשיבות של הערכת המצב באזור מנקודת מבט רחבה יותר, של כל הגורמים המעורבים בסכסוך. יחד עם זאת, היא הדגישה את החשיבות בקיום הידברות עם ישראל כולל בהיבטים הקשים, השעית הדיאלוג היא איתות פוליטי שלילי.

השרה הרומניה עודדה גם את מאמצי האיחוד האירופי בשיפור המצב ההומניטרי הקשה ביותר ברצועת עזה ובלבנון והזכירה את המאמצים העקביים של רומניה בתחום הסיוע ההומניטרי, בדגש על העברתם לאחרונה של 14 ילדים חולים מעזה לטיפול ברומניה.

שרת החוץ הרומנית, לומיניצה אודובסקו, ניהלה שיחת טלפון עם ראש הדיפלומטיה החדש של מדינת ישראל, גדעון סער, השיחה הייתה בנוגע ליחסים הבילטרליים, כמו גם על המצב הביטחוני במזרח התיכון. השרה הרומניה בירכה על הדינמיקה של הדיאלוג הדו–צדדי ושיתוף פעולה מגזרי, המועילים הדדית ובעלי פוטנציאל פיתוח אמיתי בתחומים חשובים.

שני השרים ניהלו חילופי דעות על המצב הביטחוני במזרח התיכון, אודובסקו הביעה תמיכה בניסיונות הבינלאומיים לפיוס, השגת הפסקת אש, שחרור כל בני הערובה ושיפור המצב ההומניטרי האזורי. הצד הרומני חזר על מחויבותה האיתנה של ארצנו למאבק באנטישמיות, בהכחשה ועיוות השואה, נושא שכל הזמן על סדר היום של ממשלת רומניה ונתמך באמצעים קונקרטיים.

המקביל הישראלי הזכיר את מערכת היחסים המיוחדת בין שתי המדינות והודה לרומניה על תמיכתה המתמדת.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘‘אלי ויזל‘‘, המוזיאון הלאומי של האיכר הרומני והמוציא לאור Ratio et Revelatio השיקו בבוקרשט את הכרך “ריבניצה של דמים . עדויות מאותם ימים. עם תכתבות בין הניצולים“.

הספר מתאר, באמצעות מסמכים ארכיוניים ועדויות שטרם פורסמו, את הטבח ביהודים במחנה ריבניצה בטרנסניסטריה בלילה שבין 18 ל-19 למרץ 1944. מתי גאל, פנחס פישבך ויצחק ולטר היו הניצולים היחידים. הספר מכיל לראשונה את עדויותיהם של שניים מהם: פנחס פישבך ויצחק ולטר. את הסיפור המזעזע משלימה ההתכתבות בין מתי גאל, פנחס פישבך ויחיאל בנדיטר (אסיר לשעבר במחנה וואפניארקה, גם הוא בטרנסניסטריה). לספר הקדמה מאת פול א. שפירו, מנהל מוזיאון השואה בוושינגטון והקדמה של ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל. ההתכתבות בין הניצולים חושפת את העניין של ניצולי וואפניארקה ושל הטבח בריבניצה, כמו של כל הניצולים בכל מקום, כדי שהניסיון שלהם לא ישכח כמו השואה בכלל, אמר שפירו.

מנהל המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ‘‘אלי ויזל”, אלכסנדרו פלוריאן, הדגיש את הבהירות והאיזון יוצאי הדופן של הספר, כמו גם את המידע המובא בתור זיכרון וגם בתור מונוגרפיה.

שרת התרבות הרומנית רלוקה טורקאן, נפגשה עם שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור. ישראל ורומניה נהנות משותפות בתחום התרבותי, שפותחה לאורך 76 שנות היחסים הדיפלומטיים ללא הפסקה באמצעות חילופי תרבות רבים ופרויקטים דו–צדדיים, הכריזו שני המכובדים. הם דנו בשיתוף פעולה רומני–ישראלי, בקידום הצעות לגבי פיתוח פרויקטים שמטרתם שימור זיכרון השואה. דגש מיוחד הושם על חילופי תרבות וחינוך בין אמנים צעירים משתי המדינות, על ידי קידום האמנות התיאטרלית, הקולנועית והפלסטית.

השגריר הזכיר, הביע את הערכתו ליוזמה זאת, במחווה של נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, לעטר במסדר “הכשרון התרבותי” בדרגת קצין לחמישה אישים ישראלים בתחום התיאטרון והעכשווי. מחול, כאות הערכה והכרה בתרומתם לחיזוק שיתוף הפעולה התרבותי בין רומניה לישראל. החמישה הם רמי באר, כוריאוגרף ומנהל אמנותי של להקת המחול הקיבוצית; אוהד נהרין, המנהל האמנותי והכוריאוגרף של להקת המחול העכשווי בת שבע; נועם סמל, לשעבר מנהל תיאטרון הקאמרי והתיאטרון הלאומי הבימה; יאיר ורדי, כוריאוגרף, לשעבר מנהל המרכז הארצי למחול ותיאטרון סוזן דלל; נועה ורטהיים, מייסדת, כוריאוגרפית ומנהלת אמנותית של להקת המחול ורטיגו.

טקס העיטור התקיים בישראל בנוכחות הגברת הראשונה מיכל הרצוג, ואת העיטורים העניק ראדו יואניד, שגריר רומניה בישראל.

בתמיכתו החזקה של קונסטנטין קיריאק, מנהל פסטיבל התיאטרון הבינלאומי סיביו (מרכז רומניה), אמנים ישראלים אלו תרמו באופן פעיל לכך שרומניה הופכת ליעד בעל שם עולמי לאירועי אמנויות הבמה ע“י בניית שותפויות חזקות ושימחת הקהל בצורות היפות ביותר של אמנות ותרבות, מסרה שגרירות רומניה בישראל.

הרב הראשי של רומניה, הרב רפאל שפר, פנה בהודעת סוכות תשפ”ה דרך תחנת הרדיו שלנו.

ליל בתי הכנסת הפתוחים 2024 התקיים במספר ערים ברומניה בשבת, 19 לאוקטובר.

בבוקרשט נפתחו לקהל הרחב המקדש הקוראלי, בית הכנסת הגדול, מקדש איחוד הקדוש ובית הכנסת ישועה טובה. במקדש הקוראלי דיבר הרב הראשי רפאל שפר על חגי הסתיו היהודיים, בדגש על חג הסוכות ועל התורה, ספר הקודש לעם היהודי. היה רסיטל של מקהלת מקדש הקוראלי, מוזיקה של בתי כנסת עם החזן הראשי עמנואל פושטאי ורסיטל להקת כליזמרים של בוקרשט ומאיה מורגנשטרן. בבית הכנסת ישועה טובה נפגש הציבור עם נציגי חב“ד רומניה. במקדש איחוד הקדוש הוצג מוזיאון ההיסטוריה והתרבות של יהודי רומניה וניתן היה לבקר את אוסף הציורים של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, הכולל יצירות חתומות על ידי גדולי הציירים הרומנים ויהודים מרומניה, והציבור יכול היה לראות ריקודים יהודיים עם להקות “חברים” ו“הורה“. בבית הכנסת הגדול התקיימה הצגת תערוכת “שואה ברומניה“, והקהל יכול יכל להאזין להרצאה “גלה את קסמן של השכונות היהודיות הוותיקות“, שערכה ד“ר פלישיה ולדמן.

שלושת בתי הכנסת באורדאה, בצפון מערב רומניה, זימנו לערב מיוחד עם אירוע שמטרתו ליצור גשרים של ידע, לחגוג את המגוון התרבותי ולתרום להבנה טובה יותר של התרבות וההיסטוריה של העם היהודי למען העשרת חיי התרבות בעיר. בבית הכנסת הגדול האורתודוכסי, הקהל יכול היה לצפות בהרצאה “מסורות ומנהגים יהודיים“, תכנית סונטות יהודיות עם אלכסנדרינה קיאלו שור ופלוריאן קיאלו מדבה (Florian Chelu Madeva) וברסיטל מוזיקה יהודית של להקת הכליזמרים הקשת. ניתן היה לבקר בחינם בבית הכנסת הניאולוגי ציון ובבית הכנסת האורתודוקסי אחבס ריין. בבית הכנסת הנאולוגי ציון נפתחה התערוכה האינטראקטיבית ‘‘האנציקלופדיה היהודית הקטנה‘‘ וניתנת הרצאה בנושא ‘‘בתי קברות יהודיים באוראדיה בהקשר אירופאי‘‘. אורגנו שני סיורים מודרכים בבתי הכנסת של אוראדיה.

יותר מ-115 טיסות בוצעו, תוך ימים ספורים, בנמל התעופה הבינלאומי “ג‘ורג‘ אנסקו” בקאו בצפון מזרח רומניה, במבחן לנמל התעופה, אמר נשיא מועצת מחוז בקאו, ולנטין איבאנצ‘ה. המטוסים נשאו כ-22,000 יהודים חסידים שביצעו את העליה לרגל השנתית לכבוד ראש השנה לעיר אומן שבאוקראינה. מכיוון שלא הייתה להם דרך לנחות באוקראינה, רוב עולי הרגל בחרו בשדה התעופה באקאו, שלאחריו המסע לאומן נמשך באופן יבשתי. לאחר מכן התקיימו טיסות חזרה לתל אביב, שנפרשו על פני מספר ימים.

במשך 7 ימים עבדו ללא הפסקה לצורך מעבר מספר רב של נוסעים, בזמן קצר במיוחד, כאשר 6 שישה מטוסים מופעלים בו זמנית. כדי להבטיח תחבורה אווירית הלוך ושוב, בשיתוף עם רשויות אכיפת החוק, ננקטו צעדים מיוחדים בנמל התעופה באקאו, אמר ולנטין איבאנצ‘ה. הוא הודיע שהתקיימה בכורה לנמל התעופה, נחיתת המטוס הגדול ביותר על המסלול בבאקאו, האיירבוס 330, מה שמוכיח את אמינות התשתית של נמל התעופה הבינלאומי “ג‘ורג‘ אנסקו“. בימים אלה, צומת התחבורה הראה את התועלת שלו לניהול התחבורה לאוקראינה, והוכיח כי הקמת תחנת האוטובוסים של באקאו דרום היא פתרון אמין לתחבורה מחוזית, אמר המקור המצוטט. נשיא מועצת המחוז הדגיש כי שום טיסה סדירה מנמל התעופה באקאו לא הושפעה.