רומניה – ישראל: אירועים ויחסים 06.10.2024
Author: Marian Marom (מריאן מרום)
-
סרט תיעודי “תצלומי דמים”
תל אביב מארגן אונליין, באמצעות זום, ב-8 לאוקטובר, הקרנת תצוגה מקדימה של הסרט התיעודי “תצלומי דמים“, בבימויו של קופל מוסקו, ושיחה בהשתתפות ישירה של הבמאי. קופל מוסקו הוא במאי קולנוע ופרופסור באוניברסיטה, מתרגם, יוזם ומארגן פסטיבלים, יועץ אור–קולי. אדריאן צ‘אופלנקה, היסטוריון, מנהל מרכז “וילהלם פילדרמן” לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה, יישתתף אף הוא באירוע האינטרנטי.
הסרט התיעודי בן 83 הדקות מביא לידי ביטוי את האירועים הטרגיים של הפוגרום ביהודים ביאשי, צפון מזרח רומניה, בשנת 1941. הסרט מרשים בעוצמתו הרגשית, ומציע פרספקטיבה הכרחית על היסטוריה פחות ידועה, הן עבור הרומנים והן עבור היהודים. ההקרנה והדיון מציינים את יום השואה הלאומי, ב-9 לאוקטובר, יום המציין את תחילת גירוש היהודים מבוקובינה ב-1941.
-
קול העם – יומן מלחמה
התערוכה “קול העם – יומן מלחמה” תיפתח בתל אביב ב-8 לאוקטובר, ב-3 מוסדות תרבות. התערוכה מציינת שנה לטרגדיה של 7 לאוקטובר 2023 ומאז המלחמה שפרצה אז. הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין שלושה מוסדות: מוזיאון ינקו–דאדא בעין הוד, מכון התרבות הרומני בתל אביב והמכון הצרפתי לתרבות בתל אביב.
התערוכה ממשיכה למעשה את פרויקט התערוכה “קול העם – יומן מלחמה“, שאצר ניצן שובל–עברי והוצג בינואר 2024 ברומניה, וכעת ניתן לבקר בה במקביל בשלושת מוסדות התרבות בישראל.
התערוכה מכילה עבודות שהוצגו בעבר באינטרנט וגם אחרות שנוצרו במהלך השנה. העבודות עשויות במגוון דרכים וחושפות תיעוד ויזואלי מרגש וכואב של השנה המורכבת שחלפה על כולנו, כך דיווח ICR תל אביב.
האמנים המציגים במטה ICR תל אביב הם: מיכל יחזקאל, מימי זיו, ארטיום גורבנקו, רותם קודיש, זאב אנגלמאייר, דורית נחמיאס, גלעד כהונה, עדי רהב, גיל גורן, יניב זלוף, קרן שפילשר, אנדי צ‘אושו, אדרי דרימר, טלי רצקר, שרון רמר ביל, אמי ספרד ואורן פישר.
-
הליך בחירת עבור הפרס הלאומי “השגריר מיכנאה קונסטנטינסקו”
החל מהשנה, משרד החוץ הרומני השיק את הליך בחירת הפרויקט להענקת הפרס הלאומי ”השגריר מיכנאה קונסטנטינסקו” על יתרונות מיוחדים במאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבור שנאה.
הפרס, הקבוע בחוק, יוענק מדי שנה על ידי משרד החוץ לארגונים או אישים שביצעו פרויקטים שהניבו תוצאות קונקרטיות, המוכרות על ידי הקהילה המדעית או ברמת הארגונים הלאומיים והבינלאומיים, בתחומים של חינוך ומחקר בנושאי מאבק בשנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שטנה והנצחה של השואה ומאבק באנטישמיות, שבוצעו בשנה הקודמת.
הקמת הפרס הלאומי ‘‘שגריר מיכנאה קונסטנטינסקו” תורמת למאמציה של רומניה למנוע ולהילחם בכל צורות חוסר הסובלנות, כמו גם להגביר את החוסן החברתי מול איומים אלו, קובע המקור המצוטט.
-
אירועי ראש השנה
המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט ארגן אירועים לראש השנה תשפ“ה. ב-2 לאוקטובר חגגו מועדון הקשישים מ– JCC עם תכנית מיוחדת בהשתתפות הרב הראשי רפאל שפר. פעילות מועדון הקשישים מתקיימת בתמיכת המחלקה לסיוע חברתי ורפואי של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.
JCC בוקרשט ארגן את ראש השנה לילדים ב-6 לאוקטובר. הקטנטנים לקחו חלק במשחקים ופעילויות אומנויות, גילוי מסורות יחד ומיני רסיטל של מקהלת הילדים “ניסים מוזיקלים“, תחת שרביטו של בוגדן ליפשין.
JCC בוקרשט אירגן ב-4 לאוקטובר את השבת הראשונה של תשפ“ה. קבלת שבת התקיימה בבית המקדש הקורלי ועונג שבת ב-JCC בוקרשט.
-
הודעות ראש השנה תשפ”ה
מספר מוסדות שלחו הודעות בראש השנה תשפ“ה. שגרירות רומניה בישראל מסרה כי הגיעה לסיומה שנה יהודית של מצוקה וכאב יוצא דופן בסימן הפיגועים הנוראים של ה-7 לאוקטובר. שהשנה החדשה היהודית תהיה של תקווה ונחמה. בשם כל הצוות של שגרירות רומניה, אנו מאחלים לכם ולמשפחותיכם שנה טובה ומתוקה, הוסיפה את הנציגות הדיפלומטית.
צוות מכון התרבות הרומני מתל אביב שלח איחולים לשנה שלווה.
שגריר ישראל ברומניה, ליאור בן דור, איחל לקהילה היהודית ברומניה ולקהילות היהודיות ברחבי העולם שנה פוריה, שתביא להן שלום ויציבות. אנחנו מסיימים שנה לא פשוטה, אחת השנים הקשות שעברנו מאז קום מדינת ישראל. השנה, אולי יותר מתמיד, הוכיח העם הישראלי את תכונותיו המכוננות, כמו חוסן ורוח של סולידריות, אמר הדיפלומט.
-
ראש הממשלה מגנה את התקיפות שבוצעו מאיראן
ראש ממשלת רומניה, מרצ‘ל צ‘ולאקו, גינה בחוזקה את ההתקפות שפתחה איראן על ישראל והביע את הזדהותו עם ישראל, ותמך בזכותה של מדינה זאת להגן על עצמה מפני כל איום על ריבונותה. אנו מגנים בחריפות את התקפות הטילים ששוגרו מאיראן נגד ישראל.
מעשי תוקפנות אלה מערערים את השלום האזורי וחייבים להיפסק באופן חד משמעי. אנו בסולידריות מלאה עם ישראל ומאשרים את זכותה להגן על עצמה מפני כל איום על ריבונותה, אמר מרצ‘ל צ‘ולאקו.
-
פגישות עם נציגי ארגונים יהודיים בינלאומיים
בכירים רומניים נפגשו עם נציגים של ארגונים יהודיים בינלאומיים. רומניה חייבת להיות המולדת של כל אזרחיה, ללא הבדל מוצא אתני, אמונה או שפה, אמר נשיא הסנאט, ניקולאיה צ‘יוקה. הוא הצהיר כי כבוד לו להיפגש עם נציגי קהילות יהודיות ממספר מדינות לרגל ציון 145 שנים להענקת אזרחות רומנית ליהודים, רגע היסטורי חשוב עבור רומניה ועבור הקהילה היהודית. מעשה זה היה אבן דרך חיונית בדרך למודרניות והראה שפטריוטיזם אינו עניין אתני, אלא עניין אזרחי, הפתוח לכל מי שחי במדינה זאת, אמר צ‘יוקה. נשיא הסנאט אישר מחדש את מחויבותה של רומניה ליחס שווה לכל האזרחים, המבוסס על שלטון החוק וכיבוד זכויות יסוד. היום אנו מאשרים מחדש את מחויבותנו ליחס שווה והוגן לכל האזרחים, המבוסס על שלטון החוק וכיבוד זכויות יסוד, הוסיף צ‘יוקה.
ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו הכריז, בפגישה עם נציגי ארגונים יהודיים בינלאומיים, כי המשכיות המדיניות למניעה ולמלחמה באנטישמיות חשובה. הוא נפגש עם נציגי הארגונים היהודיים הבינלאומיים, שהתכנסו בבוקרשט לרגל האירועים שהוקדשו לישיבת מועצת הרבנים והמנהיגים היהודיים הבינלאומיים, וגם לרגל יום השנה ה-145 להענקת האזרחות הרומנית ליהודי רומניה.
ראש הממשלה הרומני הדגיש את מוצקות היחסים ואת המשכיותם של למעלה משבעה עשורים של יחסים טובים בין רומניה וישראל, בעלת הברית הקרובה ביותר ושותפה מיוחדת ואמינה של ארצנו במזרח התיכון. ראש הממשלה הזכיר את שיתוף הפעולה הטוב מאוד עם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה ועם נשיא הפדרציה, סילביו וקסלר, בכיוון של המאמצים למנוע ולהילחם באנטישמיות. חשוב להמשיך במדיניות למניעה ומלחמה באנטישמיות. פיתוח ויישום של אמצעים, מדיניות ואסטרטגיות כלליות, אפקטיביות ובר–קיימא בכל התחומים הרלוונטיים אינם אפשריים בהיעדר שותפות מוצקה עם קהילות יהודיות. חשוב גם לכל החברה לגבש את מה שהתחלנו באימוץ של האסטרטגיה הלאומיות השניה למניעת ומלחמה באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודיבורי שנאה בתקופה 2024-2027, וגם ע”י נושא השואה כתוכנית לימודית חובה לכיתות י“א וי“ב החל משנת הלימודים 2023-2024, אמר מרצ‘ל צ‘ולאקו.
-
מחנה שימור ושיקום
מחנה השימור והשיקום בבית הקברות היהודי בפאגראש, החלק המרכזי של רומניה, התקיים בין התאריכים 23-30 ספטמבר 2024. המחנה אורגן על ידי מכון המחקר פאגראש, הכריז המרכז לחקר ההיסטוריה היהודית ברומניה “וילהלם פילדרמן“.
עבודת השימור והתברואה התקדמה, ויש עניין בקהילה המקומית לשחזר תולדות אישיות ולהציגן לדורות הצעירים. ברכות למארגנים: ד“ר סידוניה אוליה, ד“ר Ștefan Cibian, הצוות שלהם, מתנדבים וד“ר קלאודיו סטויאן על תמלול הכתובות בעברית, הוסיף המקור המצוטט.
-
קונצרטים ליום השנה
הפדרציה של הקהילות היהודיות מרומניה וממשלת רומניה ארגנו שני קונצרטים בבוקרשט לציון 145 שנים למתן אזרחות רומנית ליהודי רומניה. זובין מהטה עמד על הדוכן של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, והסולנים היו הכנרת ליסה בטיאשווילי והפסנתרנית מרתה ארגריך (Martha Argerich).
רומניה הייתה ותמשיך להיות עם העם הישראלי, מגנה בחריפות את התקפות הטרור ב-7 לאוקטובר ומתחננת לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה המוחזקים בשבי החמאס, הכריז לפני הקונצרט השני ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘יולאקו. מענג להשתתף היום באירועים החוגגים את יום השנה ה-145 להענקת אזרחות רומנית ליהודי רומניה, ובכך לכבד את תרומתם הגדולה לאורך ההיסטוריה שלנו. תרומתם של בני הקהילה היהודית לבניית המדינה הרומנית המודרנית היא מציאות בעלת עדות היסטורית ובלתי ניתנת לערעור. ראש הממשלה הדגיש את העובדה שהם לחמו בחזית למען רומניה הן במלחמת העצמאות, הן במלחמת העולם הראשונה והן במלחמת העולם השנייה. להענקת אזרחות ליהודי הראשון יש ערך סמלי והיא מייצגת את הרגע שבו התרומה הזאת מתחילה להיות מוכרת רשמית, הוסיף מרצ‘ל צ‘ולאקו. לדברי ראש הממשלה, רומניה וישראל פיתחו שותפות איתנה, שזכתה לערך אסטרטגי, כאשר שיתוף הפעולה מתבצע בהצלחה בתחומים שונים בעלי עניין משותף. מתחילתו של המשבר הנורא המשפיע על המזרח התיכון, רומניה הייתה ותמשיך להיות עם העם הישראלי, מוכיחה את סולידריותה איתו בהזדמנויות רבות ומגנה בכל הכוח את פיגועי הטרור ב-7 לאוקטובר. רומניה תמשיך להתחנן לשחרור מיידי וללא תנאי של כל בני הערובה בעזה, אמר צ‘ולאקו. ראש הממשלה נתן הבטחות בדבר קיום התחייבויות הממשלה ותמיכתה בפעולות שמטרתן להילחם באנטישמיות, כמו גם בפעולות תרבותיות וחינוכיות, ע“מ לחנך את הציבור לתרומת הקהילה היהודית לבניין המדינה הרומנית המודרנית.
חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, אמר בהזדמנות קונצרט היובל: מי יכול היה לדמיין שרגע כזה היה אפשרי לפני 145 שנה, כשהיהודים נאבקו כדי לקבל אזרחות וזכויות שוות? מאותו רגע ועד היום, סיפור נוכחותם של יהודים ברומניה מזוהה עם רומניה עצמה. רק מרכיב אחד נותר על כנו בסיפור הזה: הנאמנות והאהבה המוחלטת שהיו ליהודי רומניה מאז ומתמיד למדינה ולעם הרומני שהם חלק ממנו, ובעיקר התרומה המופלאה שהיתה לקהילות היהודיות ההזדמנות להביא. לפיתוח רומניה.
-
הודעות ראש השנה
מנהיגים מרומניה העבירו הודעות ראש השנה היהודית תשפ”ה. הרב הראשי של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, רפאל שפר, הכריז כי זהו חג יהודי, אך אנו רואים בו יום דין לאנושות כולה. אנו מתפללים לרווחה ולשלום ולחיים של האנושות כולה. זה יום של דין, אבל עדיין יום של חגיגה. אנו נוהגים שבערב ראש השנה, בתחילת הסעודה, טובלים פרוסת תפוח בדבש ולפני האכילה אומרים את התפילה שהשם יתן לנו שנה טובה ומתוקה. כך יהיה לכל תושבי הגלובוס, שנה טובה ומתוקה, הוסיף הרב הראשי.
נשיא רומניה, קלאוס יוהניס, שלח מסר בו הדגיש כי בהקשר הטראגי של ימים הללו, בהם נאלצים יהודי ישראל להתמודד עם החג הגדול הזה בתנאים דרמטיים, מחשבותינו יוצאות בחמלה ובסולידריות כלפי כל אלה שסובלים מאלימות, טרור ושנאה. ראש המדינה אמר כי ראש השנה נותן ליהודי רומניה את המסגרת הנכונה להתבוננות מחודשת על ראשית הבריאה האלוהית, כמו גם על האחריות שעלינו לקחת יחד, במשפחה ובחברה, כך שנוכל להשתתף בטיפוח הדיאלוג, האמון ומימוש טובת הכלל. זה מה שרומניה מבקשת עבור ישראל ומזרח התיכון, כמו בכל מקום בעולם שבו חוסר הסובלנות החליף את הדיאלוג, ואלימות ופשע תפסו את מקומם של דו–קיום ושלום, מוסיף יוהניס. הנשיא הצהיר כי ראש השנה היהודי מביא לנו הזדמנות לאשרר את דבקותנו המשותפת בחברה מכילה וצודקת, חברה שמעריכה את המגוון כמורשת עתיקה והומניסטית עמוקה ומתנגדת נחרצות לקיצוניות, אלימות ואפליה.
ראש הממשלה מרצ‘ל צ‘ולאקו שלח את איחוליו לבריאות, שלום ושגשוג והערכתו לחברי הקהילות היהודיות בארצנו וברחבי העולם. אני מבקש להביע שוב את הערכתי לחברי הקהילות היהודיות בארצנו על תפקידם המשמעותי בחברה הרומנית. לאורך ההיסטוריה המשותפת שלנו, הקהילות היהודיות היו סמל לאופן שבו מיעוט אתני ודתי שומר על זהותו ותורם למגוון התרבותי של החברה, קבע צ‘ולאקו. הוא חזר על העובדה שרומניה תישאר בסולידריות מלאה עם חברי כל הקהילות היהודיות ומגנה בתקיפות גילויי אנטישמיות, כמו גם כל צורה של טרור. לרגל חג זה, אני מבקש להביע את תקוותי לשלום לעם היהודי, תוך שמירה על זכרם של הקורבנות התמימים שאיבדו את חייהם כתוצאה מההתקפות ב-7 לאוקטובר 2023. אני מקווה שיהודים בכל העולם ימצאו, לרגל ההתחלה החדשה הזאת, את הביטחון והכוח להתגבר על הקשיים. רומניה תיהיה סולידרית במלא מובן המילה עם חברי כל הקהילות היהודיות ומגנה בתוקף גילויי אנטישמיות, כמו גם כל צורה של טרור, אמר צ‘ולאקו. במקביל, הבטיח ראש הממשלה כי רומניה נותרה שותפה אמינה של מדינת ישראל.
-
מורשת יהודית ברומניה 29.09.2024
יונאל ז’יאנו היה שם העט שבחר לעצמו יונאל סטארק. יונאל ז’יאנו נולד בבוקרשט ב-23 לאוקטובר 1905 למשפחה יהודית בשם סטארק. ולמד בבית הספר היסודי של גרמנים קטוליים בין השנים 1911-1915, ולאחר מכן היה תלמיד בתיכון מטאי באסארב (Matei Basarab) בין השנים 1920-1924. יונאל ז’יאנו מתחיל את קריירה של פובליציט לראשונה בשנת1921 עם הסיפור שכותרתו “ההחלטה” ( Hotărîrea ) שפורסם במגזין “קול הנעורים” (Glasul tinerimii).
יונאל ז’יאנו הגיע לפריז בשנת 1924, ע”מ ללמוד לימודי ספרות ומשפטים והשיג את תעודות הגמר בשנת 1927. משנת 1925 עד שנת 1927, במגביל ללימודים יונאל ז’יאנו שימש ככתב של העיתון ”פוליטיקה” מבוקרשט בו פרסם מאמרים על חיי הספרות והאמנות הצרפתית, בעיקר על מרסל פרוסט, אנדרה ז’יד, פול ואלרי, ז’אן קוקטו, ז’ול רומאינס, הנרי דה מונתרלנט, פרנסואה מאוריאק, גסטון בטי ועוד.
יונאל ז’יאנו חזר לרומניה בשנת 1927, ע”מ למלא את חובתו כאזרח בשירות צבאי. לאחר השיחרור מהצבא הרומני שיתף פעולה תחת שמות בדויים שונים כגון דון חואן, דון חוזה, דון X או ויויאן בל במגזינים ועיתונים “שיחות ספרותיות”, “מגזין הקרנות המלכותיות” ( Revista Fundațiilor Regale ) ו “Contemporanul” ופירסם כרוניקות ספרותיות. בין השנים 1929 ו-1930, יחד עם קונסטנטין נויקה ופטרו קומרנסקו, כתב בפרסום הדמוקרטי והרציונליסטי בשם “פעולה ותגובה” (Acțiune și reacțiune).
יונאל ז’יאנו היה בעל טור של ביקורת תאטרון במגזין “הזמן” (Vremea), היה עורך במגזין “הבמא” (Rampa) ועורך העמוד בנושאי תרבות במגזין “השעה האחרונה” (Ultima ora). האחרון היה הדף שבו היה פעיל גם פטרו קומרנסקו. בכל הפרסומים הללו הוא השתמש בשם הבדוי ויויאן בל. בשנת1931, יחד עם אלכסנדרו בילצ’ורסקו, הוא כתב את הרומן “האבירים האנכים” (Cavalerii verticali), באותה שנה הקים משרד עורכי דין והיה מייסד שותף של קבוצת הפורום האינטלקטואליים. בשנת 1935 יונאל ז’יאנו הפך לחבר באגודת הסופרים הרומנים.
ב-1942, יחד עם אקתרינה דולפו ומארק הלדנר (Marc Haldner), חנך את הגלריה “בית האומנות” (Căminul Artei) וב-1944 הקים את ההוצאה לאור באותו שם. בהוצאה לאור הזאת יונאל ז’יאנו פרסם לאחר שרומניה התנערה מהשילטון הפשיסטי את המונוגרפיות על הציירים תיאודור פאלדי , ניקולאה טוניצה ושטפאן לוקיאן. הוא ייסד את כתב העת “אור וצבע” (Lumină si culoare) שהופיע בין 1945 ל-1947 שם כתב מספר מאמרים על ניקולאה גריגורסקו, ניקולאה טוניצה ולוקיאן.
מ-1949 עד 1956, יונאל ז’יאנו תרגם שלושים ספרי ספרות, במיוחד ספרים צרפתיים. ב-1950 מונה יונאל ז’יאנו למפקח במנהל הכללי של התיאטראות, וב-1951 לראש המדור האמנותי בהוצאה לאור הממלכתית ESPLA Editura de Stat pentru Literatură și Artă . מ-1954 עד 1961 לימד תולדות האמנות במכון לאמנויות יפות “ניקולאה גריגורסקו” בבוקרשט.
יונאל ז’יאנו עזב את רומניה ב-1961 והתיישב בפריז. חבר באגודת הביקורת הבינלאומית לאמנות, הקים ב-1962 את ההוצאה לאור Arted, שהתמחה בפרסום יצירות על פסלים מודרניים ועכשוויים. ב- Arted פירסם מונוגרפיות על פסלים, ביניהם אוגוסט רודן, אנטואן בורדאל, קונסטנטין ברנקושי, ועוד רבים וטובים. ב-1967, עם פטרו קומרנסקו, קיבל את מדליית הזהב שהוענקה על ידי האגודה הבינלאומית למבקרי אמנות עבור עבודות שלו על ברנקושי.
בשלהי הקריירה יונאל ז’יאנו השתתף בכנסים על קונסטנטין ברנקושי בוונציה, על ז’אן ארפ בשטרסבורג, ופרסם ב-1990 את ספרו האחרון ”אדם אחד ,חיים שלו , וגורלו” (Un om, o viata, un destin).
ב-21 למרץ 1993 בגיל 87 יונאל ז’יאנו סטארק הלך לעולמו בפריז.
-
החגיגה עבור אוטו פולופ
תלמידי קריית החינוך לאודה–רעות יחד עם ד“ר ליאור בן דור, שגריר ישראל ברומניה וטובה בן נון קרביס, נשיאת ומייסדת המוסד החינוכי לאודה–רעות, חגגו לרגל יום הולדת 94 את אוטו פולופ.
פולופ, הניצול האחרון מבוקרשט של המחנות הגרמניים, גורש לאושוויץ–בירקנאו כשהיה רק בן 13 וחצי. מאז, המספר 14849 מקועקע על זרועו סמל לאימה, אבל גם לתקווה. “אני לא יודע איך, אבל הצלחתי. שרדתי.”, אמר החוגג בהתרגשות עמוקה. הדרמה שלו אינה יחידה, אבל יש לו הזדמנות לספר לדורות הצעירים את זוועות השואה. הוא ניצול השואה הצעיר ביותר ברומניה ועדות חיה של הדף השחור הזה בהיסטוריה, כך דווח המוסד החינוכי לאודה–רעות. אנו מאחלים לו מעומק ליבנו “יום הולדת שמח!” ואנו מודים לו על האומץ לחלוק את תולדות חייו עמנו, הוסיף המקור המצוטט.
שגריר ישראל איחל יום הולדת שמח למר פולופ והזכיר שאוטו פולופ נולד בטארגו מורש, מרכז רומניה, ושרד את השואה וחגג את יום הולדתו ה-94.
-
מורשת יהודית ברומניה 22.09.2024
בנילה על נהר סירט, עיירה שהיום באוקראינה, היתה כבושה בידי הרוסים מן ה – 28 ליוני 1940 ועד ראשית יולי 1941. עד הכיבוש הנאצי היו התנאים בבנילה סבירים, לא בוצעו פעולות איבה מצד מפלגות אנטישמיות, ולא היה מקום להתלונן על יחסם של התושבים הנוצרים ואף לא על יחסה של הרשות העירונית. אולם ימים מספר לאחר פרוץ המלחמה, ב – 3 ליולי 1941 , יום רביעי, הגיעו פלוגות החוד של הגייסות הרומנים לבנילה. הרגשנו באסון המתקרב, אך עדיין לא עיכלנו זאת. יהודים, שגרו במרכז העיירה, עברו לרחובות צדדיים, אחרים נמלטו ליערות או חיפשו להגיע לעיר גדולה ושם להיבלע בהמון. כמעט כל הנמלטים נתפסו, חלקם נרצחו וחלקם הוחזרו לבנילה.
ביום שישי החל האספסוף לבזוז את בתי היהודים. איש לא נמלט מן הגורל. הפורעים עבדו על-פי תכנית מוכנה מראש, כשפעולת הביזה מתוכננת לפרטים. דובר על כך, שפלוגות הצבא הן שארגנו את הפרעות וניהלו אותן. ארעו , כפי שנוכחנו לדעת בעת הצעדה הנוראה של הגירוש לסטורוז’ינץ (Storojineț), עיירה שהיום באוקראינה, פרעות גם במקומות אחרים במחוז, שהתנהלו באותה צורה. הבוזזים איכרים מבנילה והסביבה היו מחולקים לקבוצות, ולכל קבוצה הוקצה חלק אחר של העיירה.
הפורעים נסעו בעגלות והעמיסו את כל דברי הערך מבתי היהודים, וגם לקחו את הפרות ואת סוסים מהחצר. הביזה נמשכה עד מאוחר בלילה וגם במהלך השבת, למחרת. התאספנו כולנו בשדה, כשהכנופיה המאורגנת מפקחת עלינו היטב. לקראת הצהריים הגיעה קבוצת איכרים, חלקם שתויים, מזוינים באלות, במקלות כבדים ובמוטות ברזל. הם הורו לנו לכרוע ברך על האדמה. פרצה בהלה נוראה. רבים ניסו להימלט, נתפסו והוכו עד זוב דם. לבסוף החליטו מנהיגי הכנופיה לכלוא אותנו בבית מסוים שאליו דרבנו אותנו ללכת תוך כדי הכאה ללא הבחנה. האנשים הגיעו ברובם זבי-דם, כשהם משאירים בדרך מתים רבים נשים, גברים וילדים. בין המתים היו גם יעקב ברכר ויעקב פליישר, שניסו להתגונן. ניתכו עליהם מכות רצח, עד שיצאה נשמתם. יהודי עיוור מנדל זטרן, לא רצה לעזוב את ביתו והוכה קשות .
תחת ליווי של ז’נדרמים רומנים, שחזרו לבנילה למחרת הובלנו לצ’יודיו (Ciudeiu), עיירה שהיום באוקראינה. יום קודם לכן נרצחו בצ’יודיו כל יהודי המקום וגם יהודי הכפרים בסביבה הקרובה, כשבע מאות נפש , על-ידי חיילים רומנים. הבתים הנטושים שימשו לנו מחסה. משמר הליווי נהג לירות מדי פעם כדי להחזיקנו בבהלה תמידית. איימו עלינו, סחטו אותנו ושדדו מאתנו את המעט שעוד נותר בידינו. אשתי נתנה שעון זהב בעבור לחם וחילקה אותו בין הילדים הקטנים, שבכו מרעב. ביום השלישי הובלנו לסטורוז’ינץ ונכלאנו בבית הכנסת, שם ביקר אותי הכומר סטפנוביץ’ מבנילה, שזה עתה חזר מרומניה כדי למלא את תפקידו. הוא ניחם אותי, ואני ביקשתי ממנו שיגן על ספרי התורה בבתי הכנסת ועל הספרייה שלי. הכומר ענה לי במילים אלה: “מה שקדוש, קדוש”.
באותה עת נמצאו בסטורוז’ינץ מגורשים רבים מן הכפרים ומהיישובים בסביבה, כגון בארהומט ( Berhomet)(Crasna) קרסנה ,(Jadova), ז’אדובה, שהיו אסירים כמונו, ויחד צעדנו שוב לאחר ימים מספר עד וואשקאוצי (Vășcăuți) עיירה שהיום ברומניה. בהגיענו לשם, קיבלו את פנינו יהודי המקום, שנתנו לנו מזון ובגדים. העיר לא נפגעה, הפורעים חסו עליה.
רק שבועיים עברו, ואז הגיעה הפקודה לשלוח אותנו לידינץ (Edineţ) שבבסרביה. עוד לא התאוששנו מן האימה והרעב, ורבים לא יכלו להחזיק מעמד בתלאות הצעידה הנוראיות, אם כי העמידו לרשותנו עגלות לחלשים ולילדים. רבים מתו בדרך, ועד היום ניצבת מול עיני התמונה הנוראה: הטור של יהודי בנילה , כמעט אלף איש, גוררים רגליהם במונוטוניות, כשהם כושלים ברפש וגונחים בדרכיה הבוציות של בסרביה. לאחר שבוע ארוך של צעידה הגענו לידינץ, שם שוכנו בבתיהם הריקים של יהודים, שנרצחו על-ידי הצבא הרומני בעת כיבוש העיר. נשארנו שם מספר שבועות, עד שיצאנו לצעידה מפרכת לכיוון מוגילב. בלילות ישנו בשטח הפתוח, בכפור עז, ורבים מן המגורשים קפאו למוות. כל השאר הגיעו למוגילב כמה ימים אחרי סוכות.
זאת עדותו של הרב מרדכי הורוביץ מהעיירה בנילה על נהר סירט כפי שהוא מסר לאחר מלחמת העולם השניה.