Author: Radu Parizescu

  • הגדת פסח במכון הרומני לתרבות

    הגדת פסח במכון הרומני לתרבות

    המכון הרומני לתרבות ת”א ממשיך את אירועי התרבות מהסדרה “בית קפה רומני” עם הצגת הספר “הגדה של פסח. הלכות, פרשנות, אמרות” מאת מנחם הכהן וברוך טרקטין. הספר יצא לאור בבית ההוצאה “הספר” בבוקרשט בשנת 2018. האירוע יתקיים ב4 באפריל במטה המכון מתל אביב, שבתי שפות, רומנית ועברית.



    באירוע השקת הספר יהיה נוכח הרב הגדול ורב רומניה לשעבר מנחם הכהן, ברוך טרקטין, הרב יגעל שפרן, פרופסור באוניב חיפה ובבר-אילן ודיאנה מידן, מתרגמת. השחקנית מאיה מורגנשטרן שהיא גם מנהלת התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט תציע לקהל רסיטל בשם “הגדה של פסח” בכיכובה.



    המהדורה המיוחדת של ה”הגדה של פסח”, שתורגמה לרומנית, מכילה תעתיק, הסברים, דיני פולחן יחד עם סיפורים ואמירות. היא מתווספת לרשימה של הגדות שפורסמו במשך מאות שנים בקרב קהילות יהודיות רבות ברחבי העולם ובישראל.

  • קונצרטים ומאסטר-קלאס בהנהגתו ובתמיכתו של מריוס פרדה בישראל

    קונצרטים ומאסטר-קלאס בהנהגתו ובתמיכתו של מריוס פרדה בישראל

    המכון הרומני לתרבות ת”א מזמין את הקהל לסדרת קונצרטים ומאסטר-קלאסיז בתמיכתו של מריוס פרדה בישראל בין 1—6 באפריל, בירושלים, עכו, גבעתיים, זכרון-יעקוב, רחובות ואשכול.



    תכנית הקונצטרטים כוללת יצירות מתוך האלבום האחרון של האומן, Mission Cimbalom מ2017, אלתורים של האמן הרומני, וכן יצירות מהרפרטואר העולמי של גאז המותאמות לכלי הנגינה המועדף של האמן הרומני – הצימבָּלוֹם. מריוס פרדה ינגן יחד עם ארבעה אמנים ישראלים.



    בעולם הגאז הבינלאומי ובתופעת ה world music, פרדה הוא אחד המוזיקאים המוערכים ביותר בסצינה העכשווית. מנגן בכמה כלי זמר, מאלתר, מלחין, מתעסק בתִזְמוּר ומעבד מוזיקלי, הוא נולד במשפחה של מוזיקאים של מוזיקה מסורתית רומנית. הוא עזב את רומניה בגיל 16. בשנת 1993 הוא השתקע בהולנד, שם הוא הלמד במחלקת הגאז של הקונסרבטוריון המלכותי של בהאג. מאז הוא מנגן בכל רחבי העולם, בלהקות ובפרויקטים שונים.

  • אמנים צעירים, עדים של העתיד

    אמנים צעירים, עדים של העתיד

    במרכז התרבות של העיר בוקרשט, בין 1—8 באפריל תתקיים תערוכה לציורים ופרפיקה בשם “אמנים צעירים, עדים של העתיד”. בין המארגנים — הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, עיריית בוקרשט — המחלקה ליחסים בין-עדתיים. העבודות נוצרו במהלך שלוש מהדורות של מחנה לציור, בין נובמבר 2016 לאוקטובר 2018, על ידי תלמידי בתי ספר תיכון לאמנות במזרח רומניה (הערים בקאו, בוזאו, דורוהוי, טולצה, יאשי), בהדרכתם של 10 מורים לאמנות פלסטית.



    יצירותיהם של האמנים הצעירים, תלמידים בכיתות ט וי”ב, מכבדים ומנציחים את זכר השואה ומעבירים מסר נגד שנאה, אדישות ושל מאבק בכל סוג של אפליה על בסיס רקע אתני, דתי, פוליטי, גזעני או מגדרי.



    היצירות יוצגו אפילו בקרית הוותיקן בחודש יולי, ובאוגוסט בישראל, בתל אביב ובחיפה. האירוע חלק מפעולותיה של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה להנציח את זיכרון השואה, לקדם דו-שיח בין-תרבותי ובין-דתי, לחינוך יסודי וקוהרנטי.

  • 2Day Ambassador

    2Day Ambassador

    בבוקרשט התקיימה המהדורה השמינית של הוועידה הבינלאומית לאודה-רעות בענייני דיפלומטיה ועניינים גלובליים בשם 2Day Ambassador. האירוע התקיים בארמון הפרלמנט, במלאת 13 שנים מאז קבלת האישור ע”י בית ספר תיכון לאודה רעות לחנך בתחום ללימודי דיפלומטיה, עסקים ותקשורת.



    שגריר ארה”ב בבוקרשט, שגרירי ישראל, גרמניה ושל רוסיה, ליד שרי חוץ לשעבר נאמו מול מאות התלמידים שנכחו בוועידה, על ניסיונם האישי בתחום הדיפלומטיה.



    שגריר ישראל ברומניה, דוד סרנגה, דיבר על היעילות שבלמידת השפה המדוברת במדינה בה מוצב הדיפלומט. דיברתי על החוויה שלי בעבר, כשהגעתי לרומניה לפני 20 שנה, ואכן אחד הדברים החשובים ביותר שעשיתי היה ללמוד רומנית. מכיוון שאם מישהו רוצה באמת להבין מה קורה במדינה שבה הוא משרת, אם הוא רוצה לתקשר עם הציבור, עדיף עליו לעשות כל זה בשפה המדוברת במדינה, אמר הדיפלומט הישראלי.



    הוועידה קיבלה תמיכה מצד המשלחות הדיפלומטיות הזרות בבוקרשט, בצורה של סטאזים, פעולות התמחות של התלמידים וגם במהלך השיחות “שִׂיג וָשִׂיחַ”. 18 שגרירויות, ובהן גם זו של ישראל, לצד משרד החוץ והמכון הדיפלומטי הרומני, הציעו סטאזים של יום אחד במשרדיהם לתלמידיה של “לאודה-רעות”, על מנת להעמיק את לימודי הדיפלומטיה שאותם לומדים התלמידים בבית הספר.


  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 31.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 31.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 31.03.2019



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 31.03.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 31.03.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 31.03.2019



  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 24.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 24.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 24.03.2019



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 24.03.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 24.03.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 24.03.2019



  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 17.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 17.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 17.03.2019



  • חיי הקהילה היהודית ברומניה 17.03.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 17.03.2019

    חיי הקהילה היהודית ברומניה 17.03.2019



  • כנס בינלאומי “עתיד הזיכרון: המוזיאון הלאומי לתולדות היהדות והשואה ברומניה”

    כנס בינלאומי “עתיד הזיכרון: המוזיאון הלאומי לתולדות היהדות והשואה ברומניה”

    בוקרשט נערך ב13 במרץ הכנס הבינלאומי “עתיד הזיכרון: המוזיאון הלאומי להיסטורית יהודי רומניה והשואה ברומניה”, האירוע השני במהלך נשיאותה של רומניה במועצת האיחוד האירופי שמתעסק בנושא המאבק נגד אנטישמיות, שנאת הזרים ומאבק נגד כל תופעה של חוסר סובלנות.



    ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה הזכירה כי במהלך השנים 2016—2017 רומניה מילאה תפקיד נשיאה של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה. ניסיון זה הוכיח את הצורך בצעדים נוספים במישור הלאומי לקידום החינוך בנושא השואה ולקיבוע של אלמנטים שקשורים לאחריותה של רומניה באירועים בתקופת השואה בתודעה הציבורית ליד הנצחת זכרם של קורבנות השואה ברומניה, אמרה דנצילה. ראשת הממשלה הזכירה כי העמוד הרביעי של סדר העדיפויות של רומניה בזמן נשיאות במועצת האיחוד האירופית, “אירופה של הערכים המשותפים”, כולל נושאים קשורים למאבק בגזענות, בחוסר סובלנות, נגד שנאת הזרים, הפופוליזם, נגד האנטישמיות ודברי שנאה והסתה.



    דנצילה הפנתה את תשומת הלב אל התוצאות של סקרים שנערכו לאחרונה, שמראות כי אנטישמיות היא בעיה גוברת בחברות האירופיות. אני מעריכה באופן מיוחד את התמיכה המתמדת מצדה של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה כלפי כל הפרויקטים הממשלתיים נגד הכחשת השואה והנצחת קורבנות השואה ברומניה, אמרה ראשת הממשלה.



    אנו חיים בתקופה שבה שנאת הזרים, אנטישמיות, הכחשת השואה וחוסר הסובלנות הם חלק מהשיח העכשווי שנפוץ באירופה. כל אלו מהווים איום לא רק על הקהילות היהודיות באירופה אלא גם על האידיאלים האירופיים, על הפרויקט האירופי עצמו. מה שרומניה עושה הוא מודל לחיקוי עבור מדינות אחרות, אמר שגריר ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה. השלטונות הרומניים עשו מאמצים ניכרים לקדם החינוך בנושא, נקטו בצעדים קונקרטיים בתחום חינוך הדור הצעיר בנושא, קידמו חקיקה נגד האנטישמיות. רומניה היא לא רק מדינה שמבטיחה, אלא מדינה שלוקחת עמדה נגד שנאת הזרים, גזענות ואפליה. מוזיאון לאומי מוקדש לשואה יהיה כלי חשוב לניהול פרק זה, של השואה ברומניה, ציין השגריר.

  • מוזיאון לאומי להיסטורית היהודים והשואה ברומניה, ב2022

    מוזיאון לאומי להיסטורית היהודים והשואה ברומניה, ב2022

    המוזיאון הלאומי להיסטורית יהדות והשואה ברומניה, עלול להיפתח בבוקרשט ב2022, באיחור של שנה וחצי מהתאריך המקורי, אמר אלכסנדרו פלוריאן, מנכ”ל המכון הלאומי לחקר השואה מרומניה “אלי ויזל”. הפרויקט ישקף את תפקידה של הקהילה היהודית בארצנו בתהליך המודרניזציה של רומניה, היסטוריה מורכבת, היסטוריה מסועפת. גם מה שמתרחש עם הפרויקט הזה זה דבר מסובך, חשוב במיוחד, כי הפרוייקט הוא תוצאה של שותפות אסטרטגית בין בית הנשיא, ממשלת רומניה והפרלמנט הרומני, ציין פלוריאן.



    לא מדובר אלא במוזיאון הציוויליזציה, מוזיאון אשר יחד עם המוזיאון להיסטורית רומניה ומוזיאון העיר בוקרשט יכולים להוות מה שאני מכנה באופן מטאפורי – היסטוריה של רומניה, ההיסטוריה המודרנית, יחסי השכנות , היחסים בין הרוב הרומני לבין הקהילה היהודית.



    הוועד הכללי של העיר בוקרשט דחה פעמיים נתינת ניהול הפרויקט למכון “אליי ויזל”, פרוייקט שאמור להיות ממוקם בבניין במרכז הישן של בוקרשט, על מנת להקים את המוזיאון להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה. ראשת העיר בוקרשט, גבריאלה פירייה, אמרה שמצטערת שלא היה ניתן לקבל הצבעה חיובית, אך הפרוייקט יוחזר בפגישה עתידית של הוועד בכללי, ובו היא מקווה להשיג רוב של שני שלישים מהקולות. היא הזכירה שלפני שנתיים, הוועד אישר את העברת הבניין אל המכון “אלי ויזל”, אך התקבל ערעור בבית המשפט והעירייה הפסידה בבית הדין. גבריאל מוטו, נשיא המפלגה PSD בוקרשט החברתית, הודיע על “צעדים דרסטיים” נגד היועצים של המפלגה חברים בוועד שלא הצביעו באסיפה ובה פרויקט המוזיאון לא קיבל את המספר המינימאלי הדרוש של קולות כדי לעבור.



    פרויקט המוזיאון קיבל ויקבל התמיכה המלאה מצדה של הממשלה, אמרה ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה בפתיחת הוועידה הבינלאומית “עתיד הזיכרון: המוזיאון הלאומי להיסטוריה היהודים והשואה ברומניה”. הפרוייקט יתרום לקידום החינוך על השואה ברמה של החברה הרומנית כולה. דרושים צעדים נוספים ברמה הלאומית, הן בקידום החינוך בנושא השואה והן בהעלאה בתודעה הציבורית של החברה הרומנית של אלמנטים קשורים לאחריותה של רומניה לאירועים בזמן השואה וקשורים להנצחת קורבנות השואה ברומניה, אמרה דנצילה, שהוסיפה:



    מוזיאון זה יוקדש להיסטוריה, לתרבות ולמסורות של הקהילות היהודיות, ואנו רוצים להפוך אותו לאבן דרך, למקום התיחסות עבור הבנה וידע על תרומת הקהילות היהודיות ברומניה להתקדמות החברה הרומנית לאורך ההיסטוריה.



    שר החוץ, תיאודור מלשקאנו, נכח אף הוא בכנס. הוא סבור כי מוזיאון כזה יתרום להבנת אפיזודה קשה בהיסטורית ארצנו ויעזור לדורות הבאים לא לחזור על טעויות העבר. המוזיאון לתולדות יהדות רומניה והשואה בה יתרום באופן משמעותי לחינוך הדורות הבאים, לחקר האמת ההיסטורית ולהצגתה באומץ, מול הציבור. שר החוץ התייחס לתמיכה המתמדת של משרד החוץ, שימשיך לספק עידוד למוסד המוזיאוני העתידי דרך פעילותו בכוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה, וגם באמצעות מערכת היחסים שלו עם מוסדות בינלאומיים אחרים באותו עניין. מלשקאנו הדגיש כי הקמת המוזיאון העתידי היא חלק מיישום ההמלצות של הדו”ח הסופי של וועדת “אלי ויזל”, ועדה בין-לאומית לחקר השואה ברומניה, שהציעה המצלות אלו ב2004.

  • ראש עירייה רומני בישראל: מאיר ניצן, אורח ב”בית קפה רומני”ראש עירייה רומני ב

    ראש עירייה רומני בישראל: מאיר ניצן, אורח ב”בית קפה רומני”ראש עירייה רומני ב

    המכון הרומני לתרבות ת”א המשיך בסדרת האירועים מוקדשים לצאצאי היהודים ממוצא רומני — דורות שני ושלישי – עם מהדורה חדשה של ה”בית קפה רומני”, ב15 במרץ 2019. האורח היה מאיר ניצן, ראש עירייה לשעבר של העיר ראשון לציון, שנולד ברומנינה ושהיה ראש העיר במשך 25 שנים, בין 1983—2008, במשך 5 מנדטים רצופים.



    מאיר ניצן, איש צבא עם 33 שנים בקריירה הצבאית, פרסם בשנת 2009 את הספר האוטוביוגרפי “עם תרמיל במהלך החיים”, המתאר בין השאר את שנות הנעורים ברומניה, את אווירת בוקרשט לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה, את הדמויות החשובות של אותם זמנים, שהניחו בו ערכים מוסריים וציוני דרך אשר ליוו אותו והנחו אותו כל חייו.



    האירוע במכון הרומני לתרבות תל אביב נערך בשיתוף עם הקבוצה “שורשים רומנים” – Rădăcini româneşti. מאיר ניצן, יליד בוקרשט (1932), שוחח גם על תפקידם של היהודים ממוצא רומני בהתפתחות ישראל בכלל ושל העיר ראשון לציון בפרט. וגם כן על תרומתו האישית להפיכת העיר הזו לאחת הערים התחרותיות ביותר של ישראל בת ימינו. בין השנים 2011—2013 היה גם ראש עיריית לוד, ובתקופה הזו כלכלתה התאוששה באופן משמעותי ושיעור הפשיעה ירד באופן ניכר.

  • מפגש ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצ’ילה עם ראדו יואניד, ממוזיאון השואה בארה”

    מפגש ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצ’ילה עם ראדו יואניד, ממוזיאון השואה בארה”

    ב13 במרץ נפגשה ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצילה עם ראדו יואניד, מנהל תוכניות הארכיון הבינלאומי במוזיאון השואה בארצות הברית. בפגישה השתתפו גם הנס קלאם, שגריר ארה”ב ברומניה ואלכסנדרו פלוריאן, המנהל הכללי של המכון “אלי ויזל” בבוקרשט.



    הפגישה התקיימה במסגרת הכנס “עתיד הזיכרון: המוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה”, שהתקיים בבוקרשט. אירוע חלק מתוכניות נשיאותה של רומניה במועצת האיחוד האירופי.



    הנושא המרכזי של השיחות היה פתיחת המוזיאון הלאומי להיסטוריה של היהודים והשואה ברומניה. ויוריצה דנצילה חזרה ואמרה שהממשלה הרומנית תומכת במימוש הפרויקט, שמטרתו לתרום לקידום החינוך על השואה של החברה הרומנית כולה.


  • רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 10.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 10.03.2019

    רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 10.03.2019