Author: Radu Parizescu

הצגת הבכורה של הקומדיה “הפושעים החדשים” של עדנה מזי”א התקיימה בתיאטרון הלאומי קראגיאלה בבוקרשט ב7 במארס. זו קומדיה עכשווית ישראלית, בבימויו השחקן המפורסם יון קראמיטרו. הפושעים החדשים היא הצגה שנכתבה ע”י עדנה מזי”א. על הבמה יעלו בהצגהVirginia Mirea, Alexandrina Halic, Andrei Finţi, Silviu Biriş, Teodora Mareş.

ההצגה היא על משפחה שמקווה למצוא מחדש את העושר האבוד, מדבר על פיתוי הכסף, של הרווח הקל, בדרכים עקלקלות, ומדברת גם על שגרת הבית. בהצגת הבכורה נכחה היוצרת עדנה מזי”א, לצד השחקנית סנדרה שדה, ממוצא רומני, ששיחקה את תפקיד העיקרי ב”הפושעים החדשים” בישראל.

מזי”א הוכתרה כ”הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי”. הצטיינה כתסריטאית, כמחזאית ומנהלת תיאטרון. למדה פילוסופיה ותיאטרון. ברומניה, היצירה המפורסמת ביותר של עדנה מזאיה היא “משחקים בחצר האחורית”, 2011, בתיאטרון “Act”.

ב5 במארס, בפרלמנט האירופי התקיים דיון ששודר בטלוויזיה ונערך על ידי הקואליציה האירופית למען ישראל, בנושא האנטישמיות המדאיגה באירופה והבחירות הקרובות. הקואליציה היא תנועה שמקדמת קשרים הדוקים יותר בין האיחוד האירופי לישראל. בהזדמנות זו, חבר בפרלמנט האירופי, הסוציאליסטי דורו פרונזוליקה Doru Frunzulică מרומניה, חבר בקבוצת שפועלת נגד האנטישמיות בפרלמנט האירופי, חזר על ההצעה לקדם בהקדם האפשרי הנחיה אירופית חובה לכל מדינות האיחוד האירופי, להילחם באנטישמיות. הוא ציין כי רומניה אימצה את הגדרת האנטישמיות שנימסר מכוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה, שאותה היא אישרה בחקיקה המקומית.

דורו פרונזוליקה Doru Frunzulică הזכיר שבשנה שעברה הפרלמנט הרומני אימץ חוק להיאבק באנטישמיות, אשר בו מאסר בין 3 ל 10 שנים עבור הקמת ארגון אנטישמי, וגם עבור תמיכה בכל צורה שהיא לקבוצה כזו. בדיון הוא ציין כי מספר האירועים האנטישמיים באירופה עלה במידה מדאיגה בשנים האחרונות.

לאחרונה, התרחשו התקפות נגד היהודים באירופה, חלקם חמורים מאוד, כולל רצח אנשים כמו מיריי קנול, ניצולת שואה שנרצחה בפריז דווקא בגלל היותה יהודיה. זה לא ייתכן במאה ה -21. לאחרונה חלה עלייה מדאיגה באירועים האנטי-יהודיים באירופה. הקהילה האירופית חייבת להגיב. יחד עם זאת, עלינו לעשות יותר, מדינות אחרות באיחוד האירופי צריכות לעשות יותר כדי ליישם באופן מלא את הנחיותיהן הפנימיות של האיחוד האירופי, כגון אחת מהן, בנושא המאבק בשנאת הזרים, מאבק בגזענות וכדומה. הקהילה האירופית חייבת להתגייס כדי לשים קץ לתופעות האנטישמיות הללו. היהודים צריכים להרגיש באירופה כמו בבית.

Katharina von Schnurbein מתאמת של הוועדה האירופית ללחימה באנטישמיות אך גם Tomas Sandell, מנכ”ל מייסד הקואליציה האירופית למען ישראל שיבחו את ההחלטות של ממשלת רומניה והוסיפו שמדינות אירופיות אחרות חייבות ליישם באופן דומה החלטות מאותו סוג בחקיקה הלאומית שלהן, את החקיקה האירופית בעניין לחימה בגזענות ושנאת הזרים.

הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה הביעה סולידריות עם הרב הראשי של ארגנטינה וגינה את ההתקפה האנטישמית שהוא חווה לא מזמן בבואנוס איירס. במסר תמיכה, הפדרציה תיארה את ההתקפה כ”אלימה, עם אופי אנטישמי מעורר זעזוע” וצטערת על הפגיעה הקשה ברב ובאישתו.

הנהגת הפדרציה וחברי הקהילה היהודית הביעו סולידריות עם משפחת דוידוביץ והרגשת מרד נגד המעשה האנטישמי החדש, שמראה כי השנאה נגד היהודים מתפשטת במהירות בעולם, נכתב בהודעה, שמזכירה גם התקפות אנטישמיות אחרות כגון הרצח בבית הכנסת בפיטסבורג, או השחתת הקברים היהודיים בקרבת שטרסבורג. הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה מדגישה שוב על הצורך באימוץ אמצעים יעילים וקונקרטיים למאבק באנטישמיות ברמה בינלאומית ולהעניש את העבריינים בצורה דרסטית על פי החקיקה בארצות שבהן מתרחשות האירועים, נכתב בהודעה.

במוזיאון העיר בוקרשט תתקיים בין 7—30 במארס תערוכה בשם “מחשבה קבליסטית: זאק אלייס והדור שלו”. התערוכה חלק מהפרוייקט “70 עבור מאה שנים”, שהתחיל בשנת 2018 כדי לציין מאה שנים מהאיחוד הגדול של רומניה ו70 שנים מהקמת מדינת ישראל. התערוכה היא מחווה לאישים בקהילה היהודית שהקדישו את עבודתם או חייהם למען רומניה, שנלחמו במלחמת העולם הראשונה עבורה אמנם לא היתה להם אזרחות רומנית או השאירו את ירושתם לעם הרומני או לתרבות הרומנית.

דמותו של זאק אלייס היא דמות יוצאת דופן. הוא הקדיש את תמיכתו הפיננסית לתרבות הרומנית, לבתי יתומים, בתי חולים, קרנות צדקה, אוניברסיטאות ובתי ספר. אלייס, שנולד במשפחה מיוחסת של יהודים ספרדיים היה איש עסקים מבריק וגם פילנטרופ, הוא פיתח תעשיות חדשות כמו למשל תעשיית הסוכר. הוא השאיר לאקדמיה הרומנית את הנכסים שלו דרך צו ירושה שהיה בנוי כל כך טוב שהקומונוסטים לא יכלו לבטל או לשנות רוב סעיפי הצו שלו.

מטרת הפרוייקט “70 עבור 100 שנים” היתה ציון של 70 אישים יהודים רומנים שתרמו באופן ניכר לבנייתה ופיתוחה של רומניה המודרנית, כתוצאה מסוג מחשבה קבליסטית. מילוי מצוות התורה וכיבוד המסורת ליד מחשבה מודרנית, חינוך, קידום, פילנטרופיה, פטריוטיות ושגשוג עומדים בבסיס המחשבה הקבליסטית של כל 70 האישים שנכללים בפרוייקט.

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 03.03.2019

רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 17.02.2019

המכון הרומני לתרבות בתל אביב, בשיתוף עם הוצאת “טעשו”, יארגן אירוע להצגת כמה כתבות שהופיעו, בכותרת “תזכורות נחוצות”. האירוע, בשפות עברית ורומנית, יתקיים ב20 בפברואר במטה הICR בתל אביב וייהנה מהשתתפותו של פרופ ד”ר דן גתון ופרופ דוקטור גין אשכנזי, מישראל.

יושקו שני ספרים שראו אור ב2018: Crâmpeie din viață, פרי עיתם של אדיט וראדו גתון, ותיאודור הרצל, מייסד המדינה היהודית והציונות הפוליטית, מאת יוסף פטאי.

בכרך הראשון, משפחה יהודית במקור מרומניה, בעלת אילן יוחסין בן שבעה דורות, עולה לארץ בשנת 1961 כמו אלפים רבים של משפחות אחרות. השורשים שלהם מעיר צרנאוצי (כיום באוקראינה), והזיכרונות שלהם פרוסים על פני כמה עשורים.

מאידך גיסא, ספר ההיסטוריון יוסף פטאי הוא תזכורת ושחזור של מסלול חייו של תיאודור הרצל ולמאבקו הבלתי נלאה לאידיאל מסויים, ומטרתו לתרום לידיעת חייו ופעילותו של מייסד הציונות הפוליטית ושל חזון מדינת ישראל.

ב19 בפברואר באולם הYMCA בירושלים יתקיים קונצרט הגאלה “אירופה מוזיקלית” על רקע נשיאותה של רומניה במועצת האיחוד האירופי. הקונצרט יאורגן ע”י המוסד הרומני לתרבות תל אביב בשיתוף עם עיריית ירושלים והסיפרייה המוזיקלית הלאומית בירושלים.

בקונצרט ישתתף סולן של האופרה הלאומית בוקרשט, בריטון Valentin Vasiliu. התוכנית תכלול לידים רומנים עם ואריות אופרה מפורסמות בחתימתם של מלחינים אירופים כמו ביזה, ורדי, פוציני, אופנבאך, מסנה. השותפים השישראלים הזמינו את הבריטון הרומני להציג מאסטר-קלאס על טכניקה קולית (ווקלית) בסיפרייה המוזיקלית רוז בירושלים, ב20 בפברואר.

המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה “אלי ויזל” בשיתוף עם מוזיאון השואה בצפון טרנסילווניה קוראים להגיש בקשות השתתפות לבית הספר של אביב, בשם “מקומות של זיכרון השואה ברומניה”, שיתקיים בŞimleu Silvaniei (צפון מערב) בין 21—25 במאי 2019.

“בית הספר” מציע קורס אינטנסיבי לאורך חמישה ימים ובו ינותחו התהליכים לבניית הזיכרון הציבורי של השואה ברומניה הפוסט-קומוניסטית, וליתר דיוק האופן בו זכר השואה הופיע והתפתח בנאומים ושיטות עבודה רשמיות.

התוכנית מיועדת לסטודנטים או לבוגרי האוניברסיטה שעבורם השואה מהווה עניין למחקר. 10 מלגות זמינות שייכסו עלוית לינה, ארוחות והובלה ברכבת או באוטובוס. המועד האחרון להגשת בקשות ההשתתפות: 10 במרץ 2019. רשימת המשתתפים הסופית תפורסם ב20 במרץ 2019.