המרכז הקהילתי היהודי בוקרשט מארגן סוף-שבוע מיועד לנוער בעיר קישינב (קישינאו), בירת הרפובליקה של מולדובה, בין 28 בפברואר ל3 במארס 2019.
התוכנית מיועדת לצעירים היהודים מרומניה ומהרפובליקה של מולדובה, בטווח הגילאים 18—30. האירועים מתוכננים להתקיים במרכז העיר, ליד ארמון הפרלמנט. ההסעה באוטובוס, והרישום ייבצע רק דרך האינטרנט.
המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט מארגן מספר פגישות עם הרב דוד לוין-קרוס, ומטרתם העמקת הידע על היהדות של המשתתפים, מתחת לכותרת “יבנה – העמיק את ידעך ביהדות”. הרב לוין-קרוס הוא מנהל החינוך היהודי של הגויינט באירופה.
המפגשים יתקיימו במטה הJCC בבוקרשט, ביום ראשון, 3 במארס וביום שני, 4 במארס, ובקריסטיין שבמחוז בראשוב, במרכז רומניה,בין 16—19 במאי. ניתן להשתתף גם במשדר המיוחד, היישר מירושלים דרך האינטרנט ב22 בספטמבר. הנושאים לדיון נבחרים על ידי המשתתפים בעת ההרשמה. התוכנית מיועדת לחברי הקהילות היהודיות ברומניה.
בין 21 ל24 בפברואר תתקיים בקריסטיין, מחוז בראשוב — במרכז רומניה — המהדורה הרביעית של הסדנה הלאומית לריקוד ישראלי “מחול ביחד”. המארגנים הם המרכז הקהילתי היהודי בבוקרשט (JCC) והאנסמבל למחול ישראלי וריקוד מסורתי יהודי, “הורה”
אורחים מיוחדים הפרופסור והכוריאוגרפית אורן ולנה אשכנזי מישראל. בתוכנית סדנאות, מסורת ואווירה יהודית, מסיבות, פעילויות לילדים, ספורט ואפילו סקי, כדברי המארגנים.
התיאטרון הממלכתי היהודי TES מארגן בין 29 במאי ל2 ביוני את המהדורה הרביעית של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון יידיש, TES FEST, ומטרתו לייצג ולקדם את התרבות והשפה היידית בכל המישורים. המהדורה הנוכחית רוצה להבליט, שוב, את הייחודיות של התרבות היידית על רקע ציון יום השפה והתיאטרון היידי ב30 במאי, יום מוקדש להם ע”י הפרלמנט הרומני כבר משנת 2017.
במהדורה של 2019 אישרו את נוכחותם נציגים של התרבות והשפה היידית מישראל, ארה”ב, פולין וצרפת. מעבר להצגות תיאטרון וקונצרטים של מוזיקת קלצמר שיוצגו על במת התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט, יתקיימו אירועים אחרים, עם כניסה חינמית, בשני מקומות: כיכר האוניברסיטטה, מקום מרכזי של העיר, ומול בניין הTES, ברובע היהודי לשעבר בעיר הבירה ברומנית.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 10.02.2019
ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצילה השתתפה ביום חמישי בבריסל בכנס “המאבק נגד האנטישמיות: גישה משותפת להגנה טובה יותר של הקהילות היהודיות באירופה — ממדיניות לפעולות”. האירוע אורגן ע”י רומניה בפרלמנט האירופי, על רקע נשיאותה התורנית של רומניה במועצת האיחוד האירופי. רומניה הפכה היום לדוגמה איזורית בתחום המאבק נגד האנטישמיות ושנאת הזרים ובו זמנית דוגמה בעיניין חינוך והנצחת זיכרון השואה, אמרה דנצילה, והוסיפה:
אני שוקלת שקידום החלפת רעיונות, ייעוץ תמידי עם הקהילות היהודית וגם מעורבותן בהחלטות בעניין המאבק נגד האנטישמיות הם הכרחיים. אירועים כמו זה היום חשובים בהשגת המטרה במאבק נגד אפלייה ודיברי שנאה קיצוניים, כדי להבטיח שטראגדיות כמו השואה לא יחזרו שוב.
ראשת ממשלת רומניה הזכירה שבסדר העדיפויות של רומניה בזמן נשיאותה התורנית במועצת האיחוד האירופי, נכללים בעמוד הרביעי, של אירופה — ערכים משותפים, תימות קשורות למאבק נגד גזענות, אי-סובלמות, שנאת הזרים, פופוליזם (הֲמוֹנָאוּת), אנטישמיות והבעת דיברי שנאה. “למרות כל הכלים והיוזמות הקיימים, האנטישמיות מהווה בעיה במגמת עלייה בחברות האירופיות. התפתחויות אלה מדאיגות וחייבים לתת תשובה ברורה ונחרצת הן מצד הגורמים האירופיים והן מצד המדינות החברות באיחוד האירופי”, אמרה ראשת הממשלה.
הכנס בבריסל שיקף את הדאגה של הנשיאות התורנית הרומנית במועצת האיחוד האירופי והרצון שלה לתת תשובה הולמת לריבוי התופעות האי-סובלנות וההתבטאויות האנטישמיות ברמת האיחוד האירופי, שהועלה בעקבות הסקר על האנטישמיות שנערך ע”י הסוכנות האירופית לזכויות האדם הבסיסיות בדצמבר 2018, ועל פי המדד המיוחד של מועצת האיחוד האירופי על אנטישמיות, שפורסם ב21 בינואר 2019.
לפני-כן, דנצילה פגשה את רונלד לאדר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ועמו היא שוחחה על שיתוף הפעולה של רומניה עם האירגונים היהודיים, כמו כן על חינוך החברה ברמה אירופית והנצחת זכר השואה. דנצילה חזרה ואמרה שרומניה מחוייבת באופן תמידי להיאבק נגד אנטישמיות והודתה על התערבות הקומפלקס החינוכי “לאודה-רעות” מבוקרשט בפיתוח פרוייקטים חינוכיים מיועדים לדור הצעיר. הפקידה הרומנית הודיעה על כוונתה של הממשלה להזמין לוועידה ברומניה את כל הנציגים המיוחדים בתחום המאבק נגד אנטישמיות. רונלד לאודר הביע תודה על המאמצים התמידים של רומניה בהכרת העבר ההיסטורי ועל הנצחת זיכרון קורבנות השואה.
ראשת ממשלת רומניה נפגשה עם דוד הריס (David Harris), מנכ”ל הוועד היהודי-האמריקאי. ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה הציגה סדר העדיפויות של נשיאותה של רומניה במועצת האיחוד האירופי, עם דגש על העצמת המאמצים המשותפים באירופה לקראת המאבק נגד אנטישמיות והכחשת השואה. ראשת הממשלה הזכירה את הפרוייקטים האחרונים של רומניה לחינוך על השואה והמאבק באנטישמיות. היא הביעה תודה על מעורבותו התמידית של הוועד היהודי-האמריקאי בתמיכת הפרוייקטים הללו.
ויוריקה דנצילה פגשה את קטרינה פון שנורביין, מתאמת אירופית בתחום המאבק באנטישמיות. דנצילה הדגישה שנושאים כמו המאבק באנטישמיות, נגד הכחשת השואה והנצחת הזיכרון על השואה הם בראש סדר העדיפויות של הנשיאות הרומנית במועצת האיחוד האירופי. ראשת הממשלה הביעה תמיכתה של רומניה בפרוייקטים של המועצה האירופית שמוקדשים להשמת ההכרזה של 6 בדצמבר 2018, בעניין המאבק באנטישמיות ופיתוח גישה משותפת להגנה טובה יותר של הקהילות והמוסדות היהודיים באירופה. דנצילה העניקה מידע על הפרוייקט המתגבש לארגן ב11 במארס בבוקרשט כנס על המאבק נגד הכחשת השואה דרך מדיניות חינוכית וספרי זכרונות. האירוע רוצה לקדם גם את פתיחת המוזיאון הלאומי להיסטורית היהודים והשואה ברומניה.
ראשת ממשלת רומניה פגשה עם המזכירה הכללית של האירגון היהודי העולמי להשבת הרכוש, קולט אביטל. דנצילה הדגישה שישראל היא בת בריתה הקרובה ביותר ושותפה האסטרטגית של רומניה במזרח התיכון.
הועלו במהלך השיחה מאמציה של רומניה להאיץ את התהליך להשבת הרכוש היהודי וההתפתחויות החקיקתיות שקשורות לתשלום הפיצויים עבור ניצולי השואה. הוסכם על המשך שיתוף הפעולה בין ממשלת רומניה והאירגון היהודי העולמי להשבת הרכוש בנושאים הללו.
על רקע השתתפותה בכנס בבריסל, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה נפגשה עם דניאל ס. מרייסקין, מנכ”ל וסגן-נשיא של בני ברית אינטרנשיונל. הפקידה הרומנית הביעה שביעות רצון מפעילותם של האירגונים היהודיים-האמריקאים בתמיכת הערכים הדמוקרטיים ובירכה על הקשרים שנבנו עם רומניה. הוזכרו מחוייבותה של בוקרשט ותפקידה הפעילה במאבק נגד אנטישמיות ברמה בינלאומית דרך פיתוח כילים יעילים במאבק נגד אפלייה, דיברי שנאה ופשעים על רקע שנאה.
השגריר החדש של ישראל בבוקרשט, דוד סרנגה, נפגש עם לודוביק אורבאן, נשיא המפלגה הליברלית הלאומית, המפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה. הם דיברו על העמקת שיתוף הפעולה בין שתי הארצות. דוד סרנגה מכיר היטב את המצב בארצינו והיתה לנו ההנאה לדבר בשפה הרומנית. הוא מכיר היטב את רומניה ויש לו ניסיון דיפלומטי רב באיחוד האירופי ובארה”ב, אמר אורבאן. דיברנו על יחסי החברות החזקים בין ארצותינו ועל האופן בו נוכל להעמיק את שיתוף הפעולה בין רומניה לישראל בכל התחומים, אמר המנהיג הליברלי.
דוד סרנגה היה האורח של הנסיך ראדו. למדינת ישראל קשר מיוחד עם בית המלוכה של רומניה. מלכת האם אלנה (אימו של המלך מיכאי הראשון של רומניה) קיבלה האות “חסידת אומות עולם” מהמוזיאון “יד ושם” על הצלת היהודים שנרדפו בזמן השואה.
בית הקברות היהודי ביאשי (בצפון מזרח רומניה) יוכרז כמונומנט היסטורי, ובעקבות ההחלטה בעניין זה של המועצה המקומית יאשי, יישלח התיק אל משרד התרבות. בקשה בעניין הגיע מצד הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. ראש העיר מיכאי קיריקה אמר ש”כבוד עבורינו שבקירבינו נמצא אוצר רוחני וזכרונות של הקהילה שהיתה מייצגת ליאשי ועבור רומניה, לאורך כל ההיסטוריה שלה”.
שטח בית העלמין הוא 270 דונמים והוקם ב1881, כאשר בית הקברות בצורקי הפך לקטן מדי עבור הצרכים של הקהילה. המרכיבים שלו, כגון מבנה הכניסה, קברי האחים והמונומנטים שמוקדשים לקורבנות האלימות לאורך ההיסטוריה, כמו גם מספרם המרשים של המציבות, הופכים את בית הקברות למקום יוצא דופן, שכדאי לשמרו ולשחזרו כראוי לחשיבותו המקומית, הלאומית והבינלאומית. מצב השימור של חלק מהמונומנטים, לחץ הנדל”ן – כתוצאה מהתפתחות העיר, צמצום מספר חברי הקהילה, יחד עם הערך ההיסטורי והאמנותי של המצבות, הן סיבות מספיקות להחלטה זו לשמר את אוצר זה של זכרון ותרבות, נכתב בהסבר ההחלטה של המועצה המקומית.
ראש העיר מיכאי קיריקה אמר שבאיזור סודר מגרש החיילים היהודים שנפלו בחזיתות של שתי מלחמות העולם והעירייה רוצה לערוך סידור ושיקום של כל השטח של בית הקברות.
הקיטלוג כמונומנט היסטורי נותנת לבית הקברות מסגרת הגנה משפטית מועדפת. בה בעת, באמצעות גישה זו, ייפתחו הזדמנויות חדשות עבור בית הקברות, הן כיעד תיירותי והן כאוצר לאומי. המקום יכול גם ליהנות מקידום ספציפי דרך הצטרפות למקומות ומוסדות דומים, כגון “מסלול התרבות של בתי הקברות האירופיים” או “מסלול התרבות היהודית באירופה”.
עיריית טימישוארה (במערב רומניה) מנהלת פרויקט שמטרתו לקדם את המורשת התרבותית היהודית בעיר, ובתוכו נכללים שלושה בתי כנסת שנבנו בין השנים 1864 ו1910. הפרויקט נקרא “לגלות מחדש, לחשוף ולנצל את המורשת היהודית הנסתרת של איזור הדנובה, באנגלית ” Rediscover, expose and exploit the concealed Jewish heritage of the Danube Region” והוא ממומן דרך התוכנית הטרנס-לאומית דנובה. במסגרת הפרוייקט Rediscover בטימישוארה יתוכנן סמינר עם השותפים בפרוייקט מרומניה, קרואטיה, הונגריה, גרמניה, סרביה ובוסניה-הרצגובינה בין 20—21 בפברואר.
לוציינה פרידמן, נשיאה של קהילת יהודי טימישוארה ציינה שהסמינר יכלול ביקור היעדים העיקריים של האוצר התיירותי של קהילת יהודי טימישוארה. “בקהילה שלנו ישנם כמה יעדים עיקריים כמו שלושת בתי הכנסת ובית העלמין היהודי, שייתכן שיהיו נכללים לתור של העיר”. הקהילה היהודית בנתה 3 בתי כנסת בטימישוארה — “המצודה” (Cetate) בין 1864—1965, פאבריק (Fabric) ב1899 ויוזפין ב1910, כאשר מספר היהודים היה רב יותר.
במהלך הזמן הרבה מהם היגרו לישראל ומתוך כמה אלפים ששייכו לקהילה, כיום נמנים רק כ300 יהודים זקנים. הצניחה במספר חברי הקהילה גרמה להקטנת היכולות הפיננסיים שמיועדים לשימור בתי התפילה, וכך מצבם התדרדר וכיום בית הכנסת היחיד שפתוח הוא זה ביוזפין. בית הכנסת “מצודה” נבנה לפי התוכניות של האדריכל הווינאי איגנאז שומאן. התפילות האחרונות, כאשר האולם היה מלא עדיין, נשמעו בשנות ה-90, לאחר המהפכה האנטי-קומוניסטית. בבית הקברות היהודי ישנם 16,000 קברות, בהשגחתם של מתנדבים מהקהילה היהודית. הקבר הוותיק ביותר הוא של הרופא ארזיאל עשיאל (1693), ליד זה של הרב אופנהיימר צבי הירש, שמבנה הקבורה שלו הינו אתר עלייה לרגל אמיתי, לא רק עבור היהודים.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 03.02.2019
ביום שני, הנשיא קלאוס יוהניס אירח את שגריר ישראל דוד סרנגה בטקס להגשת כתב האמנתו. יוהניס ציין שישראל היא שותפה חשובה של רומניה, היחסים הבילטרליים מיוחדים ובקו עלייה.
נשיא המדינה הבליט את קשריו המאוד טובים עם הקהילה היהודית ברומניה ובעולם, והבהיר שנחוצים מאמצים תמידים ומוגברים למאבק באנטישמיות ושנאת הזרים. יוהניס הדגיש על תפקידו החיוני של החינוך וחשיבותה של התערבות פעילה במאבק נגד תופעות אלה. יוהניס דיבר על ביקורו המצויין בישראל בשנת 2016 ועל הפתיחות שנוצרה בעקבותו ביחסים בילטרליים.
השגריר הישראלי העריך במיוחד את היחסים הבילטרליים והאופן בו הנשיא קלאוס יוהניס מתערב אישית במאבק באנטישמיות, בשנאת הזרים ובקידום הסובלנות. מאמץ זה מקבל הערכה מההנגה הישראלית ויכולה להוות מודל לחיקוי עבור מדינות אחרות.
דוד סרנגה הביע את התחייבותו לפיתוח היחסים הכלכליים, עם דגש על חדשנות, טכנולוגיות חדשות וסטארט-אפים.
שני הפקידים שוחחו גם על תהליך השלום במזרח התיכון, והנשיא יוהניס הביע תקווה להתפתחויות חיוביות, ותמיכת מדינתינו המתבססת על עמדותיו הידועות למען התקדמות תהליך זה.
רומניה – ישראל: אירועים ויחסים בילטראליים 27.01.2019
